המחאה נגד בנימין נתניהו (2020)

מחאה ציבורית בישראל

היא סדרה של מחאות ציבוריות מתמשכות שהתעוררו במספר רב של מוקדים בישראל בשנת 2020, הקוראות להתפטרות ראש הממשלה בנימין נתניהו מתפקידו. המוחים מאשימים את נתניהו בפגיעה מכוונת במוסדות שלטון החוק ובהעמקת השסעים בחברה הישראלית, במסגרת מאבקו בהליכים הפליליים המתנהלים נגדו[1]. המפגינים מוחים נגד המשך כהונתו של נתניהו במקביל להיותו נאשם בפלילים, בטענה בין היתר כי אינו יכול להפריד בין טובתו האישית והמשפטית להחלטותיו הפוליטיות.[2] מוקד ההפגנות המזוהה ביותר עם המחאות הוא המתחם הסמוך למעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים.

המחאה נגד בנימין נתניהו
ירושלים: בית אגיון  •  כיכר צרפת קיסריה: רחוב הדר תל אביב: כיכר הבימה  •  גן צ'ארלס קלור בהמשך פוזרה לכ־ 1,300 מוקדים
ירושלים: בית אגיון  •  כיכר צרפת

קיסריה: רחוב הדר
תל אביב: כיכר הבימה  •  גן צ'ארלס קלור

בהמשך פוזרה לכ־ 1,300 מוקדים
חלק מהמחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש
תאריכי המאבק 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
עילה משפט נתניהו, משבר הקורונה בישראל
סטטוס מתמשך

רקעעריכה

 
מפגינים בכיכר צרפת בירושלים, יום שבת 25 ביולי 2020

בקיץ 2016 התחילה מחאת היחידים, על ידי קבוצה קטנה של אזרחים שהיו מודאגים ממצב המדינה. הראשון היה דוד פלדשטיין[3] והצטרפו אליו אחרים ובהם תת-אלוף במילואים אמיר השכל. הם עמדו יחידים או בקבוצות קטנות בצמתים ברחבי ישראל, רובם ככולם מעל גיל 60, ונשאו שלטים שהמסר שלהם היה: "אוהבים את ישראל נפרדים מנתניהו"[4]. במקביל, פתחו חושף השחיתות רפי רותם ואייבי בנימין בהפגנה מול ביתו של אביחי מנדלבליט, שמונה באותה עתה ליועץ המשפטי לממשלה. הם התנגדו למינויו של מנדלבליט לתפקיד, מאחר שהיה לפני כן מזכיר הממשלה בראשות נתניהו, ומי שנושא בתפקיד היועץ חייב להיות חף מהכרות קרובה עם ראש הממשלה. המוחים הפגינו מדי שבוע מול ביתו של מנדלבליט בפתח תקווה[5].

בנובמבר 2016 הצטרף למחאתם מני נפתלי, לשעבר אב הבית במעון ראש הממשלה, שהביא לחשיפת פרשת המעונות ופרשת המתנות שבעקבותיה הוגש נגד נתניהו כתב אישום בתיק 1000. מקיץ 2018 החליפה את מני נפתלי עורכת הדין סיגלית קסלר, שערכה תחקיר על פרשת הצוללות והציפה אותה. המחאות מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה התקיימו בכל מוצאי שבת, ואנשים נוספים הצטרפו אליהן. עם ריבוי המפגינים הועתקה ההפגנה בהוראת המשטרה לכיכר גורן, כ-500 מטר מביתו הפרטי של מנדלבליט.

בדצמבר 2017 יזמו המוחים הפגנה בתל אביב ומצעד בשדרות רוטשילד, נגד חוק ההמלצות ו"החוק הצרפתי" שנועדו לסכל אפשרות של הגשת כתבי אישום נגד נתניהו[6]. ההפגנה נקראה "מצעד הבושה" ולקחו בה חלק עשרות אלפי אנשים ובהן אנשי ציבור, ביניהם אביה אלף, חנה קים, עוזי ארד וירון זליכה. באמצע 2017 התפצלה הקבוצה הגרעינית של המחאה, חלק ובהם מני נפתלי המשיכו להפגין בכיכר גורן בפתח תקווה, ואילו אחרים בהובלת ישי הדס, אלדד יניב, חיים שדמי, ועורך הדין גונן בן יצחק הפגינו בכיכר הבימה תחת המותג Crime Minister, שם שהגתה הפעילה מירי ניר. הם ייסדו את עמותת חוזה חדש במטרה לממן את המחאה.

ההפגנות המשיכו מדי שבוע במוצאי שבת בכיכר גורן, בכיכר הבימה, וב-20 אתרים נוספים ביניהם, נהריה, עכו, חיפה, עפולה, רחובות, נס ציונה, כיכר פריז בירושלים, צמח, כפר סבא ורעננה. לאחר הריגתו של סלומון טקה התעורר גל מחאה סוער נגד האלימות המשטרתית, וההפגנות נפגשו מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, בכיכר גורן, וסמוך לבתיהם של שר המשפטים, השר לביטחון פנים וראשת המחלקה לחקירת שוטרים.

מחאת גורן סיימה את תפקידה בסוף 2019, עם הגשת כתבי האישום בתיק 1000, תיק 2000 ו-תיק 4000.

מחאת הדגלים השחוריםעריכה

במרץ 2020 התחילה "מחאת הדגלים השחורים". הרקע: לאחר הבחירות לכנסת ה-23 הטיל הנשיא ראובן ריבלין את הרכבת הממשלה על יו"ר כחול לבן[7]. יושב ראש הכנסת היוצאת יולי אדלשטיין סירב לפנות את מקומו ליו"ר חד"ש, במטרה למנוע הקמת ועדה לדיון בהסרת החסינות של נתניהו[8]. שקמה שוורצמן ברסלר ואחיה אייל וירדן שוורצמן יזמו שיירות מחאה לכנסת וכן הפגנות סמוך לבתי חברי הכנסת ממפלגת חוסן לישראל[9]. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק נרתם וקרא ברשתות החברתיות להניף דגלים שחורים מהמרפסות והחלונות. ב-16 במרץ הוא כתב "כשיהיו מיליון כאלה על כל חלון ומרפסת - הנאשם ילך הביתה. לא ייסגר בית המשפט ולא תיסגר הכנסת. אנחנו, האזרחים לא ניתן לזה לעבור"[10].

"המצור על בלפור"עריכה

 
מפגינה מאחרת לקום במתחם השינה במאהל בלפור הצמוד למעון ראש הממשלה, נובמבר 2020. המאהל מאויש על ידי מוחים מיוני 2020

בדצמבר 2019 החלה אורי נחמן, חברת מרכז ליכוד, את "המצור על בלפור" ליד מעון ראש הממשלה בירושלים (בית אגיון). היא סברה שזו הכתובת למחאה ורק כך יחול שינוי בישראל. אבל היא נותרה יחידה, מחאתה לא צברה תנופה, והיא עזבה את המקום. ב-6 ביוני חזרה נחמן לבלפור למצור של 24 שעות ביממה וישנה שם לבדה. ב-11 ביוני חבר אליה אמיר השכל, ופרסם ברשתות החברתיות על פתיחת שביתת שבת בבלפור. הוא כתב "ראיתם את ההפגנות בבית הלבן בוושינגטון? עכשיו אנחנו רוצים שבוושינגטון ייראו את ההפגנות מול מעון ראש הממשלה"[11] (כוונתו להפגנות הענק בארצות הברית בגלל הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר). עם השכל הגיעו אנשי "מחאת היחידים" והמאהל התמלא[12]. במתחם שוהים בין 10–50 איש, חלקם נשארים לישון בשקי שינה על המדרכה ולעיתים אצל שכנים בסביבה שפותחים לפני המוחים את בתיהם. אזרחים מגיעים אל מתחם המחאה כדי לתמוך ביושבים בו. האירוע המרכזי הוא קבלת שבת שמושכת קהל רב, ומתקיימות פעילויות כגון הרצאות, קונצרטים, הופעות, מדיטציה ושירה בציבור.

מעצרו של אמיר השכלעריכה

ב-26 ביוני הגיעו שוטרים למתחם בלפור כדי לפזר את ההפגנה השבועית במתכונת "קבלת שבת", ועצרו את השכל שנשא דברים במקום. נימוק המעצר היה שהשכל חסם את הכביש כשעתיים, אך לדברי המפגינים זו הייתה אמתלה, שכן הם והשכל עמדו על המדרכה[13][14]. יחד עם השכל נעצרו שבעה פעילים בהם סדי בן שטרית וגיל המרשלג. הוצע לשלושה להשתחרר בתמורה להתחייבות לא להגיע לבלפור, אך הם סירבו והועברו לבית המעצר הדרים. מעצרו של אמיר השכל עורר זעם ברשתות החברתיות, ולראשונה דיווחה התקשורת הממוסדת על מחאת היחידים. המעצר נתפס כמעצר פוליטי. מכל התארגנויות המחאה יצאה קריאה שלא משאירים את השכל לבד. למחרת המעצר צעדו מאות אל מגרש הרוסים וצבאו על בית משפט השלום, שם היו העצורים. אז גם הגיעו לראשונה אישי ציבור, בהם בוגי יעלון, וחברי כנסת מכל מפלגות האופוזיציה[15]. ביום ראשון לפנות בוקר שחררה שופטת את העצורים ללא תנאים[16]. בעקבות האירוע עברו כל קבוצות המחאה המפוזרות בארץ לבלפור.

הביביסטיליהעריכה

 
מפגינים בכיכר פריז הסמוכה למתחם בלפור, 1 באוגוסט 2020

משבר הקורונה ואופן ניהולו הגבירו את התסיסה בציבור. להפגנה שנערכה ב-14 ביולי, יום שלישי, מול מעון ראש הממשלה ובכיכר צרפת הסמוכה ("כיכר פריז") הגיעו אנשים רבים, וביניהם לראשונה גם צעירים רבים. ההפגנה כונתה בפי תומכיה "הביביסטיליה" בגלל התאריך ההיסטורי, יום הבסטיליה הצרפתי. הגיעו קבוצת "הבעלבתים" עם בנדנות ורודות ורקדניות מקבוצת "אירובי מהפכה"[17]. ההפגנה סימנה שינוי מגמה, ממחאה שקטה כמעט ללא אזכור בתקשורת הממוסדת, היא הפכה להפגנת המונים רועשת, עם סגנונות מחאה אינדיבידואליסטיים, תחפושות ומיצגים. זו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר מאז תחילת "המצור על בלפור", אלפי אנשים לקחו בה חלק[18][19].

המשטרה נערכה להפגנה עם כוח גדול של שוטרי יס"מ, משמר הגבול, שוטרים סמויים. על פי עדויות המפגינים במקום הושתלו פרובוקטורים אלימים כדי לחבל במחאה[20]. בעשר בלילה יצאו מפגינים במצעד ברחובות ירושלים. המשטרה עצרה מפגינים אקראיים ופיזרה את האנשים בעזרת פרשים ומכת"זיות. המשטרה עצרה 50 מפגינים.

המשך המחאהעריכה

 
"מחאת הגשרים". בכ-300 גשרים וצמתים מפגינים מניפים דגלי ישראל ודגלים שחורים. מחלף אליקים

המחאה המשיכה להתנהל ללא מנהיגים, אך יש בה מספר קבוצות מרכזיות ופעילים מרכזיים שמשתפים ביניהם פעולה. בין הפעילים המרכזיים ניתן למנות את אמיר השכל ממחאת היחידים ששינתה את שמה ל"אין מצב"; ישי הדס מקבוצת Crime Minister; אורי נחמן שפתחה את "המצור על בלפור" עוד לפני גל המחאות; שקמה שוורצמן מקבוצת "הדגלים השחורים" שמארגנים בין היתר את מחאת הגשרים; עורך דין גונן בן יצחק שמלווה את המחאות מבחינה משפטית, רועי פלג ממובילי מחאת הצוללות וכלי השייט, הבעלבתים - קבוצה של שחקנים ואמנים צעירים שסמלם הוא הצבע הוורוד, נקראים גם "הבנדנות הוורודות", והם מקיימים מיצגים אמנותיים ומחלקים פרחים ודגלים ורודים; והעיתונאית העצמאית אור-לי ברלב שמסקרת את המחאה ומעבירה שידורים חיים ברשתות החברתיות[21]. השר לביטחון פנים אמיר אוחנה פנה אל אור לי ברלב בהזמנה לפגישה עם נציגי המחאה, אך היא דחתה את ההזמנה בנימוק ש"זוהי מחאה עממית ואין לה נציגים שידברו בשם העם"[22]. בתחילה אפיינו את המחאות דגלים שחורים שהונפו יחד עם דגלי ישראל, בהמשך השתלט הצבע הוורוד שהכניסה למחאה קבוצת הבעלבתים - דגלים ורודים החליפו בהדרגה את הדגלים השחורים, הונפו דגלי ישראל בצבע ורוד, קבוצות כמו "קומי ישראל" ו"החזית הוורודה" אימצו את הצבע הוורוד בכרזות שלהם, ואפילו דגמי צוללות נצבעו בוורוד.

ביום חמישי שלאחר ה"ביביסטיליה" התקיימה שוב הפגנה גדולה. המשטרה פיזרה את ההפגנה בכוח רב ועם שימוש נרחב במכתזיות. תמונת מפגין כורע כשידו מניפה את דגל ישראל והוא מנסה להתגונן מפני סילון המים התפרסמה בעולם והפכה לאייקון של ההפגנה[23].

ההפגנות המשיכו בימי שלישי, חמישי, והפגנה גדולה בשבת שאליה הגיעו יותר ויותר אנשים. נערכו הפגנות גם בתל אביב ובקיסריה, ומחאת הגשרים התקיימה במקביל ברחבי הארץ כל יום שישי. ב-1 באוגוסט נערכה בבלפור הפגנה גדולה והשתתפו בה למעלה מ-10,000 איש. נתניהו לגלג על הנוכחות הדלילה והעלה בדף הפייסבוק שלו תמונה של מתחם הפגנה בתל אביב כמעט ריק לפני תחילת ההפגנה[24]. בתגובה התחילו מארגני ההפגנות לחלק צמידים ממוספרים כדי לדעת במדויק מה מספר האנשים. ב-29 באוגוסט התקיימה ההפגנה הגדולה ביותר עד אז. לטענת המארגנים חולקו בכניסות 40,000 צמידים ומספר המשתתפים בפועל היה אף גדול מכך[25].

 
הסמליל "לֵך."

המחאה צברה תאוצה גם ברשתות החברתיות. במהלכה, רוני דונביץ' יצר את הסמליל "לֵך." ובו למ"ד מתנפנפת השאולה מסמליל מפלגת הליכוד שעיצב גדעון שגיא. הסמליל זכה לתפוצה רחבה ברשת והפך ויראלי. הוא מופנה בהתרסה כנגד נתניהו, בו ציבור המוחים קורא לו לעזוב. השימוש העיקרי בו היה בצירוף לתמונת הפרופיל בפייסבוק[26].

מחאת הגשריםעריכה

 
הפגנות מחאה כנגד נתניהו בגשר יגור במוצאי שבת 24 באוקטובר 2020

מחאת הגשרים[27] היא יוזמה של קבוצת הדגלים השחורים המבוססת על יוזמות מקומיות. מחאה זו החלה לאחר מעצרו של אמיר השכל במאהל ליד מעון בית ראש הממשלה בבלפור, והיא נמשכת ברציפות מאז 1 ביולי 2020. מעל 315 הפגנות מתקיימת מדי מוצאי שבת במספר רב של גשרים וצמתים ברחבי המדינה במקביל להפגנות במרכזי הערים[28]. המפגינים מניפים דגלי ישראל, דגלים ורודים, ודגלי מחאה שחורים, ונהגים שחולפים מתחת לגשר ומזדהים עם המחאה, צופרים לאות הזדהות. צפירות ההזדהות הפכו לאחד מסממני המחאה.

התפשטות המחאה ברחבי הארץעריכה

 
הפגנות מחאה בכיכר דוכיפת בעיר נשר. צילום קטע אחד בכיכר. יום חמישי 22 באוקטובר 2020
 
"מחאת קילומטר" נגד נתניהו בקריית טבעון, יום שבת 3 באוקטובר 2020

לאחר ההסרה ההדרגתית של הסגר הראשון הלכה והתפשטה שוב מגפת הקורונה, עם התפשטות מואצת בריכוזים חרדים וריכוזים ערבים[29], החליט נתניהו, בניגוד לדעת מומחי בריאות ובניגוד לפרויקטור הקורונה רוני גמזו להטיל סגר שני על המדינה כולה, אשר יאסור את קיום ההפגנות[30]. שרי כחול לבן התנגדו לסגר כללי, שר המשפטים אבי ניסנקורן ושר החוץ גבי אשכנזי אמרו שנתניהו "רק רוצה למנוע את ההפגנות נגדו בבלפור"[31]. ב-25 בספטמבר אישרה הממשלה סגר כללי, במסגרתו ניתן יהיה להתרחק מהבית עד קילומטר אחד. בתגובה נוצרו באופן ספונטי הפגנות ביישובים השונים על ידי תושבי המקום, וכמות המוחים עלתה פי חמישה וששה והגיעה למעל 200,000 איש[32]. המארגנים המקומיים ציינו את המיקום במפה אינטראקטיבית בגוגל מפות, וקישרו את נקודת המחאה לקבוצה או אירוע בפייסבוק, או קבוצת ווטסאפ. הם דיווחו על מספר המפגינים והעבירו תעוד ותמונות שרוכזו לדף הפייסבוק של "הדגלים השחורים" ולדף הפייסבוק "קילומטר איט איז!" הפגנה בכל שכונה של הבעלבתים. ההפגנות המקומיות מתקיימות אחר הצהריים בימים שלישי, חמישי ושבת. לאחר ביטול מגבלת הקילומטר, אוחדו חלק מהקבוצות המקומיות עם קבוצות במקומות מרכזיים יותר - לדוגמה בעיר נשר נוצרו 2 קבוצות מחאה: אחת בשכונת גבעת נשר, השנייה בכיכר דוכיפת בשכונת רמות יצחק. לאחר ביטול מגבלת ה-1 ק"מ נקודת ההפגנה בשכונת גבעת נשר בוטלה, והמפגינים עברו להפגין בכיכר דוכיפת ובגשר יגור.

שיירת התקווהעריכה

 
"שיירת התקווה" נכנסת לירושלים, 26 בספטמבר 2020

ביום שבת 26 בספטמבר, למחרת ההכרזה על הסגר השני על הארץ אך בטרם נכנסו תקנות המרחק לתוקפן, התארגנה במקום מחאת אנשים מחאת כלי רכב, היא כונתה "שיירת התקווה" - טור של אלפי כלי רכב זרם בכבישים הריקים בגלל הסגר המובילים לירושלים. זה היה אירוע בקנה מידה גדול שכלל לראשונה גם אנשים בגילאים שונים שלא השתתפו עד אז במחאות[33]. שוטרים הציבו מחסומים ועיכבו את השיירות כדי להאטן, ואורך טור המכוניות שבדרך התמשך על פני עשרות קילומטרים[34]. חלק מהמוחים הגיעו לירושלים וחזרו על עקבותיהם, וחלק המשיכו לבלפור ושם התקיימה מחאה עם כ-12 אלף איש.

מחאת הדגלים השחוריםעריכה

במרץ 2020 התחילה "מחאת הדגלים השחורים". הרקע: לאחר הבחירות לכנסת ה-23 הטיל הנשיא ראובן ריבלין את הרכבת הממשלה על יו"ר כחול לבן[7]. יושב ראש הכנסת היוצאת יולי אדלשטיין סירב לפנות את מקומו ליו"ר חד"ש, במטרה למנוע הקמת ועדה לדיון בהסרת החסינות של נתניהו[8]. שקמה שוורצמן ברסלר ואחייה אייל וירדן שוורצמן יזמו שיירות מחאה לכנסת וכן הפגנות סמוך לבתי חברי הכנסת ממפלגת חוסן לישראל[9]. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק נרתם וקרא ברשתות החברתיות להניף דגלים שחורים מהמרפסות והחלונות. ב-16 במרץ הוא כתב "כשיהיו מיליון כאלה על כל חלון ומרפסת - הנאשם ילך הביתה. לא ייסגר בית המשפט ולא תיסגר הכנסת. אנחנו, האזרחים לא ניתן לזה לעבור"[10].

מחאת הצוללותעריכה

 
רועי פלג עם מיצג צוללת ורודה ברחבת הכנסת ב-21 באוקטובר 2020 בשידור חי של אור-לי ברלב מרחבת הכנסת ב-21 באוקטובר 2020 עם מיצג שיירת צוללות המחאה שהגיעה מלטרון לרחבת הכנסת ביום שבו התקיימה הצבעה על הקמת ועדה לחקירת פרשת הצוללות של נתניהו. הצבעה שבוטלה לאחר מכן
 
שיירת כלי רכב עם דגמי צוללות במסגרת "שיירת התקווה", כביש עוקף קריות, אוקטובר 2020

מחאת הצוללות התחילה כמיצג של קצינים ולוחמים במילואים בצה"ל ביוזמת רועי פלג לוחם וקצין לשעבר ביחידת 669, ועטר שיינפלד, שתובעים מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה של פרשת הצוללות. הם לבשו מדים של הצבא המצרי כביכול, ונסעו בארץ בשיירה של כלי רכב מעוטרים בדגלי מצריים, כשהם גוררים ארבע צוללות. על הצוללות כתוב "אח"י שחיתות", "אח"י שוחד" "תודה ביבי" בערבית ו-"Milikowsky" (איש העסקים נתן מיליקובסקי, בן דודו של נתניהו). יעד השיירה היה מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, שם התקיים טקס מסירת הצוללות לצבא המצרי[35].

בראשית אוקטובר נודע שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט לסגור את הבדיקה בפרשת הצוללות נגד נתניהו[36]. בתגובה ארגנה קבוצת "חקירה עכשיו" שיירת מחאה גדולה, וב-14 באוקטובר יצאו שלוש שיירות מקצות הארץ לכיוון בלפור. השיירה הצפונית יצאה מכפר בלום בשש בבוקר ובה כחמישים דגמי צוללות שנגררו או הורכבו על גגות כלי הרכב. על הצוללות היו כיתובים כגון אח"י מושחת ואח"י שוחד.

 
שיירת הצוללות של "חקירה עכשיו" נכנסת לחיפה

השיירה עצרה בחיפה ליד מוזיאון חיל הים בחיפה, שם הצטרפו אליה כלי רכב וצוללות נוספים. משם היא המשיכה לקיסריה לעצרת גדולה שבה שרה אחינועם ניני, בשמיים חגו טרקטורונים מעופפים, ומטס הצדעה של אווירוני אולטרה לייט חלף בתצורת חץ מעל העצרת. בתל אביב נסע רועי פלג מהשיירה אל שגרירות גרמניה ושאר כלי הרכב עצרו ברחבת מוזיאון תל אביב. השיירה ובה כמאה צוללות המשיכה לכיוון ירושלים בליווי אופנוענים ואלפי כלי רכב. בצדי הדרכים ובצמתים ועל הגשרים קיבלו אנשים את פני השיירה בהנפת דגלים. עם ערב הגיעה השיירה לירושלים, והתקיימה שם עצרת ברוב עם. שום ערוץ תקשורת ממוסד לא סיקר את האירוע.

המחאה ליד ביתו של בני גנץעריכה

המוחים, שרבים מהם בחרו כחול לבן, רואים בגנץ שותף לשחיתות כמו נתניהו עצמו. במסע הבחירות שלו לכנסת ה-23 התחייב ראש הממשלה החלופי בני גנץ להקים ועדת חקירה שתחקור את פרשת הצוללות, אותה כינה פרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות ישראל[37], והתחייב שלא ירכיב ממשלה עם אדם שעומדים נגדו כתבי אישום[38]. בפועל הקים ממשלה עם בנימין נתניהו, וטרפד הקמת ועדת חקירה על פרשת הצוללות[39]. ב-27 באוקטובר 2020 התחילה קבוצה קטנה מבין אנשי המחאה להפגין בצומת מול הרחוב בו גר גנץ בראש העין. המסר של המוחים בראש העין הוא "צוללות צוללות צוללות", כדי שהשיח לא יוסט לשום נושא רגעי אחר. קומץ המוחים - שניים או שלושה - עמדו במרחק של מעל 70 מטר מביתו, בהתאם למתווה בג"ץ[40]. בכל זאת בתוך זמן קצר הגיעו שוטרים ודרשו מהם להתפנות. משסרבו בטענה שזו זכותם הדמוקרטית, נעצר יובל לוטם, הוא נדרש לחתום על צו הרחקה לשבועיים, סרב, ולפנות בוקר שוחרר בלי לראות שופט וללא תנאים מגבילים. כעבור יומיים ב-29 לחודש הדברים חזרו על עצמם. ב-1 בנובמבר שוב אותו תרחיש, ונעצרו גם גיא הירשפלד ויגאל שמש לשעות ארוכות ושוחררו ללא תנאים. בעקבות מעצרי השווא באו ב-2 בנובמבר בשבע בבוקר אנשים נוספים, ואיתם הפעילה העיתונאית רוית נאור והפעיל צלם העיתונות בן כהן. הם המתינו לצאתו של גנץ לעבודת יומו, כדי שיראה אותם. שוטרים הגיעו, דרשו מכמה מהם לעבור לפינות מרוחקות, ועצרו שני פעילים. גנץ לא יצא אל המוחים. באחת עשרה בבוקר נסגר הווילון השחור המותקן לרוחב הרחוב ומסתיר את ביתו של גנץ, וכשנפתח שוב התגלה שהאאודי A8, מכונית השרד של ראש הממשלה החלופי, יצאה מהצד האחורי של הרחוב וגנץ נמנע מלראות את המוחים[41].

המחאות נמשכו וכך המעצרים. ב-3 בנובמבר היו בין העצורים גם ישי הדס מקבוצת Crime Minister[42], וכן סא"ל במילואים שולה קליין, בת 71, שעמדה על המדרכה עם חולצה שעליה הכיתוב "מושחתים לכלא"[43]. ב-4 בנובמבר, לאחר שדבר המעצרים בראש העין קיבל תהודה, כתב גנץ בטוויטר "לעולם אגן על זכותו של כל אדם להביע דעתו", אך הוסיף שפנה למשטרה שתאפשר את המחאה "תוך הפעלת שיקול דעת מרחיב לפני כל מעצר או הרחקה"[44]. הטענה על הערכים הדמוקרטיים שלו עצמו ביחד עם היד החופשית למשטרה להמשיך במעצרים ליד ביתו, הביאו לתגובות כועסות לציוץ[44]. באותו ערב הגיע קהל רב, ביניהם חבר הכנסת יוראי להב הרצנו[45], משמרת המחאה הפכה להפגנה ובהוראת המשטרה המפגינים עברו להפגין ליד קניון לב אפק במרחק של כמאה מטר מביתו של גנץ[46].

בנובמבר 2020, הקים גנץ ועדת בדיקה ממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט. הוועדה לא תעסוק בשחיתות אלא רק בהבטים הביטחוניים של הפרשה. בסמכותה לזמן לעדות רק את עובדי משרד הביטחון ואנשי צה"ל בהווה, ואין בסמכותה לחייב עובדים לשעבר להעיד בפניה, ולא פוליטיקאים ובכלל זה בנימין נתניהו[47].

משמרות המחאה וההפגנות בראש העין נמשכות.

תמיכת הציבור בהפגנותעריכה

מממצאי סקר דעת קהל שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי של אוניברסיטת תל אביב באוגוסט 2020, מצביעים כי 53% מהציבור הישראלי מזדהה עם ההפגנות נגד מדיניות הממשלה, בעוד שכ-43% אינו מזדהה עמן. עוד עולה מהסקר שכ-90% מהציבור המשייך עצמו פוליטית לשמאל מזדהה עם ההפגנות, 70% המשייכים עצמם למרכז הפוליטי, 37% ממצביעי הימין המתון ו24% ממצביעי הימין. כמו כן, כ-65% מהציבור הערבי מזדהה עם ההפגנות[48]. סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך באוגוסט 2020, כחודש לאחר תחילת ההפגנות, מצא שאחד מכל עשרה ישראלים לקחו חלק בפעולות המחאה. לפי הסקר רוב המוחים הם מבוגרים וצעירים, דור הביניים בני 35 עד 54 נוכחים פחות[49].

 
צוללת צהובה ממתינה לשאר שיירת הצוללות ליד מוזיאון ההעפלה בחיפה. על גבה המספר 50 כי היא ה-50 מתוך כמאה צוללות. 14 באוקטובר 2020

תגובת נתניהועריכה

למן ההפגנות הראשונות ביולי 2020 נתניהו לעג למפגינים ברשתות החברתיות ואף בנאומיו לאומה, וטפל עליהם האשמות שווא. הוא כינה אותם "מפיצי מחלות" כלומר מדביקים בקורונה, אף שההפגנות התקיימו באוויר הפתוח ומיולי ועד נובמבר 2020 - כולל תקופה שבה התפשטות הקורונה האצה - לא אותר אדם שנדבק בהפגנות[50][51], זאת לעומת הדבקות במקומות סגורים כגון בתי כנסת. הוא כינה את המפגינים "אנרכיסטים" אף שהם דורשים ממשל נקי משחיתות ודמוקרטי, ולא אנרכיה. הוא טען שהמפגינים אלימים, אף שהאלימות הייתה מכוונת כלפי המפגינים מצד המשטרה ומצד ביביסטים. מקרה האלימות היחיד שתועד מצד מפגינים היה חטיפת המיקרופון של אבישי בן חיים שבא עם צוות צילום להפגנה בבלפור ביום "הביביסטליה"[52]. העיתונאי ספי רכלבסקי העיד שהאדם שחטף לבן חיים את המיקרופון הוא פרובוקטור וחטף לפני כן את המיקרופון של ישי הדס מקבוצת קריים מיניסטר[53]. על אף כל זאת נאמניו של נתניהו המשיכו לטעון שאכן המפגינים הם אנרכיסטים מפיצי מחלות ואלימים, כדברי ראש הממשלה.

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, סיפר בראיון שהוא מראה לאביו סרטונים מההפגנות, וזה מבדר אותו ונותן לו אפילו קצת כוח[54]. ב-17 ביולי הוא העלה תמונת כזב בטוויטר, תמונה שצולמה בארצות הברית של אדם שעושה את צרכיו על מכונית. הוא הציג אותה כאילו המצולם הוא מאנשי מאהל בלפור[55]. גולשים העירו לו מיד שזו תמונה שמצא בגוגל, אך למרות זאת, שבוע לאחר מכן הדהד נתניהו האב בנאום טלוויזיוני את הציוץ הכוזב, וקרא לא לגרור את המדינה "להפצת מחלות באמצעות תנאים סניטריים איומים של עשיית צרכים ברחובות ובחצרות"[56].

נתניהו אמר שוב ושוב שמסיתים להורגו. ב-29 ביולי הוא העלה בטוויטר פוסט של "דנה רון" שקורא לירות בו[57]. מומחה הרשתות יוסי דורפמן בדק את הפרופיל ומצא שהוא מזויף. דורפמן מצא פרופילים פיקטיביים נוספים עם דברי הסתה ששיתף יאיר נתניהו. בעקבות פניית המפגינים פייסבוק חסמה את הפרופילים הפיקטיביים[58]. לא פורסם מאין הגיעו לנתניהו פוסטים מפרופילים פיקטיביים שאין להם עוקבים ואינם מוכרים ברשת. ב-29 באוקטובר, י"ב בחשוון, יום הזיכרון ליצחק רבין שציין 25 שנה להרצחו, נתניהו חזר בנאומו לרגל היום על טענותיו שברשתות החברתיות מאיימים לרצוח אותו. הוא נשאל מי מאיים עליו והשיב שיוכל לשלוח לחברי הכנסת את הציטוטים אחרי הדיון[59].
בציוץ שבו ציטט נתניהו את הפוסט הכוזב של "דנה רון", הוא ציין גם שהמשטרה עצרה "ליד משרד ראש הממשלה אדם שאיים לרצוח אותי ובכליו נמצאו סכינים"[60]. העצור היה תמהוני דר רחוב שהציק לבנות תנועת הצופים שהפגינו מול הכנסת ואיים עליהן, והן פנו לעזרת המשטרה. בכליו של האדם נמצאו שני סכיני גילוח[61][62].

הפגנת תמיכה בנתניהועריכה

ב-20 באוגוסט התקיימה בכיכר פריז הפגנת תמיכה בראש הממשלה נתניהו, אשר מארגניה ציפו שיגיעו אליה כ-3,000 מפגינים[63], אף שלבסוף הגיעו אליה רק כ-300 מפגינים[64]. במקביל, בכיכר צרפת וברחוב בן מימון נערכה הפגנה בסדר גודל דומה נגד השחיתות. כדי לקיים את מפגן התמיכה בראש הממשלה, פינתה המשטרה את מאהל המחאה מול מעון ראש הממשלה בירושלים[63]; במהלך הפינוי נפצע כרמי גילון שאזק את עצמו למאהל המחאה[65].

התנהלות המשטרהעריכה

מכת"זית מתיזה סילון מים מטווח קצר ישירות על ראשו של מפגין
תקריב

המפגינים הפנו ביקורת רבה כנגד התנהלות המשטרה. לטענתם, היות שלא מונה מפכ"ל למשטרה עוד משנת 2018, המשטרה הפכה כלי פוליטי בידי השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, והניצבים נוקטים אלימות נגד המפגינים כדי לרצות אותו ובכך להרוויח קרדיט אצלו במרוץ למפכ"לות. ביקורת זו מגובה על ידי בכירים במשטרת ישראל לשעבר, בהם המפכ"ל לשעבר משה קראדי וניצב בדימוס אליק רון[66]. היא הופנתה בייחוד כנגד מפקד מחוז ירושלים, דורון ידיד, נגדו המפגינים נוהגים לשיר "אתה לא תהיה מפכ"ל"[67]. בשיחה עם ידיד, אוחנה ביקש לאסור כליל על הפגנות ליד מעון ראש הממשלה, בניגוד לפסיקת בג"ץ וכן כי ברצונו "לאתגר את בג"ץ"[68]. בתגובה לאירוע, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלח מכתב לממלא מקום מפכ"ל המשטרה, מוטי כהן, והזהירו שעל המשטרה לקבל החלטות בצורה עצמאית וללא שיקולים זרים[69].

 
מחאת הקילומטר - לאחר שהוגבלו ההפגנות לקילומטר אחד מבית המפגין, המחאה התפזרה למאות מחאות קטנות בצמתים, על הגשרים, בפינות רחוב ובכיכרות. רמת גן, 6 באוקטובר 2020

כנגד המוחים נגד נתניהו נרשמה התנהלות חריגה מצד המשטרה. האמן זאב אנגלמאיר, המופיע בדמות הקומיקס "שושק'ה", נעצר בהפגנה בירושלים בחשד ל"הטרדה מינית של הציבור", עבירה שלא קיימת בחוק העונשין[70]. שוטרים נשלחו לבית של אדם כדי להורות לו להסיר מפייסבוק תמונה של נתניהו[71]. המפגינה איריס בוקר נחקרה בחשד להטרדה מינית של שרה נתניהו בשל ציוץ בטוויטר שכלל לא עסק בה[72]. כמו כן פעמיים שוטרים ופקחים מטעם עיריית ירושלים פשטו על מתחם המפגינים בבלפור והחרימו ציוד רב ללא צו בית משפט[73]. העירייה חויבה להחזיר את הציוד. ב-15 ביולי נעצרו כ-50 מפגינים. המשטרה השתמשה במכת"זיות מטווח קצר ובניגוד לנוהל שאוסר פגיעה בראשים של מפגינים[74].

ב-5 באוקטובר ניידת משטרתית קראה בכרוז "רק ביבי" כנגד המפגינים בגשר נעורים הסמוך לכפר ויתקין[75].

ב-10 באוקטובר התראיין בערוץ 13 סנ"צ זיו שגיב, והציג כאמיתי מידע מתוך פוסט מזויף שבו הוצגו אנשי "קריים מיניסטר" כמתכננים לפגוע בשוטרים בעזרת גז מדמיע ושוקרים. למחרת הודה שגיב שמדובר בזיוף[76].

כנגד אלימות המשטרה התארגנה קבוצת "אימהות שומרות", שבאות להפגנות לבושות באפוד זוהר, ומטרתן להגן על הצעירים מאלימות מצד המשטרה[77]. הן מצוידות בסרט אדום באורך 25 מטר, שהוא המרחק המינימלי פי תקנות המשטרה להתזת סילוני מים על אנשים/

מיקוםעריכה

המיקום עיקרי של ההפגנות הוא בסמוך למעון ראש הממשלה בירושלים (בית אגיון). 61 מתושבי השכונות רחביה וטלביה, שבהן מתקיימות ההפגנות, עתרו לבג"ץ על מנת שיורה להעתיקן למקום אחר, או להגבילן בדרך אחרת במקום, בזמן ובכמות המשתתפים. העתירה נדחתה. בפסק הדין ציין השופט עוזי פוגלמן כי "מעונו הרשמי של ראש הממשלה הוא סמל שלטוני והוא נבחר על ידי המפגינים לא בכדי, לצורך העברת מסריהם [...] בחירת מיקומה של ההפגנה נושאת אמירה בעלת חשיבות עצמאית ונפרדת עבור המפגינים ואף היא חוסה תחת ההגנה של חירות ההפגנה והביטוי"[78]

גלריהעריכה

סמלילים של ארגונים המשתתפים במחאהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שוחד, מרמה והפרת אמונים: כתבי אישום נגד ראש הממשלה נתניהו
  2. ^ בשבוע ה-23 ברציפות: הפגנות נגד נתניהו בעשרות מוקדים ברחבי הארץ - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-11-28
  3. ^ גלעד מורג, מפגינים נגד שחיתות שלטונית: "ביבי, שחרר אותנו", באתר ynet, 17 בנובמבר 2018, דוד פלדשטיין: "ב-2016 יצאתי עם שלט "נתניהו תתפטר", הייתי היחידי במדינה".
  4. ^ "אוהבים את ישראל נפרדים מנתניהו"
  5. ^ מרד החטיארים: האנשים שהפגינו נגד מנדלבליט לפני שהשמאל הכשיר את המחאה
  6. ^ עשרות אלפים הפגינו בת"א: "נתניהו, ההיסטוריה לא תסלח לך"
  7. ^ 1 2 ריבלין הטיל על גנץ את הרכבת הממשלה
  8. ^ 1 2 בריאות העם או בריאות רה"מ
  9. ^ 1 2 כך שיחת ווטסאפ בין שלושה אחים ואחות הפכה למחאת הדגלים השחורים
  10. ^ 1 2 אהוד ברק בטוויטר מניף דגל שחור ממרפסתו
  11. ^ אמיר השכל מצייץ על תחילת שביתת השבת ברחוב בלפור בירושלים
  12. ^ נקראים גם אנשי "מחאת הכיסאות" משום שבתחילה כל מצטרף התבקש להביא עמו כיסא
  13. ^ מה באמת רואים בסרטון המעצר של השכל
  14. ^ מאות מפגינים נגד מעצר אמיר השכל בהפגנת השמאל
  15. ^ ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו במתחם בלפור, ביום שבת אחרי שחרור העצורים
  16. ^ השכל שוחרר ללא תנאים מגבילים: "מציאות מטורפת, איש לא ימנע מאיתנו להפגין"
  17. ^ איך הפכו הבנדנות הוורודות לסמל המחאה מול מעון ראש הממשלה?
  18. ^ אלפים הפגינו נגד נתניהו מול מעונו בבלפור: "רומס את שלטון החוק"
  19. ^ "ביביסטיליה, 50 עצורים
  20. ^ מארגני ההפגנה על האלימות: שתלו פרובוקטורים שיחבלו במחאה
  21. ^ הצגה של אישה אחת: למה כולם צופים בערוץ אור-לי ברלב?
  22. ^ תשובת אורי-לי ברלב להזמנת השר לבטחון פנים לפגישה עם נציגי המחאה
  23. ^ גלעד כהן, "רציתי להפיץ מסר שאנחנו לא במלחמת אחים", באתר ynet, 20 ביולי 2020
  24. ^ נתניהו מלגלג בדף הפייסבוק שלו על כמות המפגינים
  25. ^ "הדגלים השחורים" מודיעים על מספר הצמידים בדף הטוויטר שלהם
  26. ^ כך נוצרה והפכה לוויראלית הסיסמה "לֵך.", באתר הארץ
  27. ^ ""אי אפשר לשתוק יותר. חייבים להחליף את נתניהו": מסע מצולם במחאת הגשרים". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2020. 
  28. ^ פתיחת מחאת הגשרים בדף הפייסבוק של הדגלים השחורים
  29. ^ שיעור התחלואה ביישובים החרדיים - 20.5%, בערביים - 9%
  30. ^ גמזו על התנהלות נתניהו: ההחלטה על סגר אומללה, הייתי צריך כדורים נגד בחילה
  31. ^ כחול לבן: "רה"מ פועל רק למניעת הפגנות"; נתניהו: "זה למען בריאות הציבור"
  32. ^ ההפגנות בבלפור התחדשו, למעלה מ-200 אלף איש מחו בכל הארץ
  33. ^ שיירה לבלפור וקיסריה תוך שמירה על ההנחיות: כך יפגינו נגד נתניהו במוצ"ש
  34. ^ צילום רחפן של שיירת התקווה בדרך לירושלים
  35. ^ סרטון של שיירת הצוללות יוצאת לדרך
  36. ^ מנדלבליט צפוי להודיע על סגירת הבדיקה נגד נתניהו בפרשת המניות
  37. ^ נקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את פרשת השחיתות
  38. ^ גנץ: "לא אשב בממשלה תחת אדם עם כתב אישום"
  39. ^ בהסכמת כחול לבן: כך טירפד נתניהו את הסיכוי שתוקם ועדת חקירה לגבי פרשת הצוללות
  40. ^ מדריך למפגין/ה בתקופת הסגר
  41. ^ שידור חי של רווית נאור מראש העין 2.11.2020
  42. ^ אור לי ברלב מדווחת מראש העין, 3 בנובמנבר 2020
  43. ^ קליין: "גנץ חלש ואנו לוחצים עליו", ראיון של שולה קליין עם בן כספית ב-103FM
  44. ^ 1 2 תגובת גנץ בטוויטר למעצרי השווא בקרבת ביתו
  45. ^ שידור של יוראי להב הרצנו מראש העין
  46. ^ רוית נאור משדרת מראש העין 4 לנובמבר 2020
  47. ^ בלי סמכויות, בלי לחייב פוליטיקאים להעיד: זו ועדת הבדיקה בפרשת הצוללות
  48. ^ ציפי ישראלי, מורן דיטש, מה חושב הציבור הישראלי על פגעי הקורונה? ממצאי סקר דעת קהל בגל השני של המשבר, ‏16 בספטמבר 2020
  49. ^ סקר מדד הקול הישראלי אוגוסט 2020, של המכון הישראלי לדמוקרטיה
  50. ^ האם הפגנות הן אכן מוקד הדבקה המוני?
  51. ^ ההפגנות לא מדבקות, השקרים דווקא כן
  52. ^ צעקו לי 'מרוקאי זבל', זהו מאבק על פני המדינה
  53. ^ עדות של העיתונאי ספי רכלבסקי שהאדם שחטף לאבישי בן חיים את המיקרופון חטף לפני כן את המיקרופון של ישי הדס
  54. ^ יאיר נתניהו: אני מראה לאבא שלי חייזרים מההפגנות, זה מבדר אותו
  55. ^ יאיר נתניהו הפיץ תמונה שקרית של מפגין עושה צרכיו ליד מעון רה"מ
  56. ^ על הפצת מחלות והפצת שקרים
  57. ^ נתניהו מפרסם פוסט מפרופיל פיקטיבי
  58. ^ כתבה בערוץ כאן על הפרופילים הפיקטיביים הקוראים כביכול לרצוח את נתניהו
  59. ^ נתניהו בטקס לזכר רבין: "יש הסתה מפורשת לרצח כלפיי"
  60. ^ ציוץ של נתניהו "אתמול המשטרה עצרה ליד משרד ראש הממשלה אדם שאיים לרצוח אותי ובכליו נמצאו סכינים"
  61. ^ דיווח המפגינות מול הכנסת על דר הרחוב שהציק להן
  62. ^ עוה"ד של העצור מול משרד רה"מ: הוא דר רחוב שזקוק לסיוע
  63. ^ 1 2 N12 - המשטרה מפנה בכוח מפגינים נגד נתניהו מול המעון בבלפור, N12, ‏2020-08-20
  64. ^ מאות תומכי ומתנגדי נתניהו הפגינו בבלפור; ארבעה נעצרו - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-08-20
  65. ^ ניר חסון, עכשיומיושר. כרמי גילון נגרר פצוע בידעו על ידי השוטרים. המאהל פונה. הכיכר מחכה לביביסטים., Twitter, ‏20 באוגוסט 2020
  66. ^ בכירים לשעבר במשטרה: מפקדים נוקטים יד קשה נגד המחאה כדי לרצות את אוחנה, באתר הארץ
  67. ^ המפגינים בבלפור פוזרו - 5 נעצרו ומעל 150 דוחות חולקו; בממשלה האשימו: "חוסר אחריות", באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2020‏
    אתה לא תהיה מפכ"ל, בעמוד הפייסבוק של "קומי ישראל", ‏26 ביולי 2020
  68. ^ הודלפה הקלטה מפגישת אמיר אוחנה וקציני משטרה
  69. ^ היועמ"ש על הקלטות אוחנה: "על המשטרה לקבל החלטות ללא שיקולים זרים"
  70. ^ בר פלגו יהושע (ג'וש) בריינר, האמן זאב אנגלמאיר נעצר בהפגנה בתחפושת "שושקה" בחשד להטרדה מינית, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2020
  71. ^ יהושע (ג'וש) בריינרשוטר נשלח לביתו של אדם כדי להורות לו להסיר מפייסבוק תמונה של נתניהו, באתר הארץ, 31 ביולי 2020
  72. ^ יואב איילון, הטרדה מינית של שרה נתניהו? הבלוגרית שנחקרה מאיימת לתבוע את המשטרה, באתר אייס, 7 בספטמבר 2020
  73. ^ שוב הגיעו שוטרים ופקחים ב 5:50 בבוקר לבזוז את כל הציוד האישי של המפגינים, ציוץ של אייבי בנימין
  74. ^ כתבי ynet, 50 עצורים בעימותים אלימים אחרי ההפגנה ליד מעון רה"מ: "זעם שלא היה עד עכשיו", באתר ynet, 15 ביולי 2020
  75. ^ רענן בן צור, ניידת משטרה כרזה למפגינים מתחת לגשר: "רק ביבי", באתר ynet, 5 באוקטובר 2020
  76. ^ יואב איילון, "נחלק גז מדמיע ושוקרים": סערת הפוסט המזויף נגד "קריים מיניסטר", באתר אייס, 11 באוקטובר 2020
  77. ^ "רוצות להגן על הילדים": תכירו את האמהות ששומרות על המפגינים בבלפור
  78. ^ בג"ץ 5078/20 טלי פדידה ו-60 אחרים נ' משטרת ישראל – מפקד מחוז ירושלים ניצב דורון ידיד ואחרים, ניתן ב-19 באוגוסט 2020