זין (סלנג)

זין היא מילת סלנג לתיאור הפין – איבר המין הזכרי. המילה נחשבת למילה גסה, אך השימוש בה ובביטויים הנגזרים ממנה רחב למדי, בעיקר בשפה המדוברת. השימוש במילה "פין" הוא בעיקר בטקסטים פורמליים, אך בשפה המדוברת השימוש במילה "זין" נפוץ יותר.

אטימולוגיה

האטימולוגיה של המילה אינה ידועה בוודאות אך יש השערות אחדות בעניין זה:

• סלנג של בחורי ישיבות במזרח אירופה שהשתמשו באות זי"ן כקיצור למילה 'זכר', 'זכרות' או 'זנב' או 'זרג'. ביידיש ובגרמנית המילה 'שוואַנץ' - 'זנב' - משמשת גם היא ככינוי לפין. ביידיש מקובל שימוש במילה עברית במקום מילה ממוצא גרמני או סלאבי כלשון נקייה, ולפיכך משערים כי המילה "זנב" הייתה במקורה לשון נקייה ל"שוואַנץ", אלא שבמשך הזמן גם המילה "זנב" נתפסה כבוטה.
• מילות הסלנג הערבית "זֶבּ" או "זוּבּ", שפירושה פין, וגם "זיבּי" (הזין שלי), משמשות גם בסלנג בעברית במילה "זובי", כלומר, הזין שלי. האות זי"ן משמשת כרמיזה למילה השלמה.
• מקור המילה במילת סלנג קודמת - זרג, שציינה גם היא את אבר המין הזכרי. גסותה של המילה הביאה לשימוש בשם האות הראשונה שלה בלבד, זי"ן, לרמיזה למילה כולה (בדומה לשימוש בשפה האנגלית ב-"The F-word" כתחליף ורמיזה לפועל to fuck, ששימושו בסלנג מתייחס לקיום יחסי מין). באופן אירוני משמשת כיום המילה המקורית, זרג, כתחליף מעודן יותר למילה זין, בעיקר בכתוביות המתרגמות סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה.
• ההוראה המקורית של המילה זין היא חרב, וכבר בתנ"ך ובמדרש מופיעה משמעותה המושאלת. בספר ירמיהו ה' ח' נאמר "סוּסִים מְוֻזָּנִים \{מְיֻזָּנִים\} מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ" ומלבי"ם מפרש: "לאחר שנאפו כל הלילה".

בילקוט שמעוני נאמר: "דבר אחר ו'יתד תהיה לך על אזניך', בסוד ובלשון נקיה נאמרו דברי תורה, לא תשב לך בלא אשה, עשה תיק לזיין שלך, מי שהוא יוצא לחוץ וחרבו שלופה סוף השטן שולט בו והוא מכה לאחד והורגו ומתחייב בנפשו, כך כל מי שיושב בלא אשה וחרבו שלופה יצר הרע שולט בו, יוצא עמו לשוק שטן עומד ומצפה לאבדו מן העולם שנאמר הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ, והשטן משלחו לשתות מן כוס שאינו שלו ומאבד עצמו מן העולם שנאמר נואף אשה חסר לב".

השימוש במילה

לצד המילה התקנית "פין" ומילת הסלנג "זין" משמשות מילות סלנג עבריות נוספות, ובהן "קצוץ" (בעיקר בצירוף "שׂם קצוץ"), "שמוליק", "בולבול" ו"הקטן".

ממשמעותה המקורית של המילה "זין" נגזרות משמעויות גנאי אחדות:

• כינוי גנאי לאדם, למשל "הזין הזה מביא לי את הסעיף".
• לא כלום, שום דבר, למשל "אתה רוצה את הקערה? זין תקבל אצלי". הדגשה של משמעות זו ניתנת בביטוי זין בעין.
• חוסר הסכמה מוחלט, להד"ם, למשל "אבל אמרת שאתה רוצה ללכת?" "זין! לא אמרתי"
• עונש, למשל בדבריו של מדריך טירונים: "חכו, תראו איזה זין תקבלו במוצאי שבת".

לעיתים מודגשות אמירות אלה באמצעות זקירה של האמה בכף היד (אצבע משולשת) או טפיחה על זרוע יד אחת באמצעות אמת היד השנייה, מעשים הנחשבים ל"תנועה מגונה".

ביטויים אחדים נגזרים ממילה זו:

• על הזין: ביטוי של זלזול חריף. דוגמה: "הוא רוצה מסדר בעוד חמש דקות? על הזין שלי".
• שׂם זין, לא שׂם זין: אף שהם נראים כדבר והיפוכו, לשני הביטויים אותה משמעות: הפגין זלזול ואדישות, למשל "הוא שם זין בכל המסע הזה". ביטוי זה שימש את דן בן אמוץ כשם לספרו.
• זורק זין: גרסה בוטה יותר של "שׂם זין". כיוון שמדובר במטפורה, מתקיימת לביטוי זה (וגם לקודמו) גם צורת הנקבה - זורקת זין.
• כל הזין: ביטוי צבאי המציין מצב גרוע, המתקבל בהשלמה. דוגמה: "כל הזין במסייעת".
• איזה זין: קריאת שבר המציינת אכזבה רבתי.
• סוג זין: מוצר באיכות ירודה ביותר. "סוג א" מציין מוצר משובח, "סוג ב" מציין מוצר פגום, ולעיתים יש גם "סוג ג" - מוצר פגום מאוד. מכאן קופצת הסדרה ל"סוג זין" - שילוב של סדרת האותיות עם משמעות המילה זין.
• נשבר לי הזין: ביטוי המצביע על ייאוש של אומרו. בסלנג הצה"לי נוצר מביטוי זה הביטוי "שבו"ז" – "שבור זין", המצביע על חייל השקוע בייאוש תהומי.
• לא בזין שלי: לא מתחשק לי, אינני רוצה. נאמר לעיתים על אדם שמתעלם מהנחיות שהוא "עושה מה שבזין שלו".
• לא מאיימים על זונה בזין או לא מפחידים זונה בזין - אדם אינו נבהל מפעילות בתחום שהוא בקי ומנוסה בו. לביטוי זה נפוצה גרסה "מצונזרת" בה מוחלפת האות ז"ין באות יו"ד - לא מאיימים על יונה ביין - גרסה המכוונת לביטוי המקורי ללא שימוש במילה "זין".
• קיבל זין: לעיתים עם תוספת כגון קיבל זין בעין/בתחת/לפרצוף - נכשל או הפסיד בגדול, לא הצליח להשיג דבר. לדוגמה: ביבי נסע לוושינגטון כדי להשיג ארכה אבל קיבל זין בעין.
• זין בעין: ביטוי מעט ארכאי המציין חוסר הסכמה עקרוני לתת דבר מה.
• נשאר עם הזין ביד: התאכזב. באוגוסט 2016 הופיעה גילה אלמגור במסע פרסום שבו היא אומרת "האינסטלטור השאיר אותי עם הזית ביד".
• לזרוק זין: ביטוי המעיד על זלזול.

לעיתים כותבים מעוניינים להשתמש בביטוי אולם נרתעים מן השימוש במילה המפורשת "זין", הנחשבת בעיניהם גסה, ולכן מחליפים אותה ב"עין" שהיא בעלת צלילי דומה למלה המקורית. כך למשל בכתבתו של בני ציפר: "צעירים שחשבו שאם יקריבו את עצמם למען הצבא יתקבלו בפרחים אחרי תום שירותם במגזר האזרחי, רואים שאף אחד לא זורק עליהם עין".

במונח יזיז או יזיזה ("ידיד עם ז"ין"), האות ז"ין משמשת בתחכום בתוך המונח כדי להכניס לתוכו את ההקשר של המילה "זין" - המונח מתאר ידיד או ידידה שנהוג לקיים איתם יחסי מין ללא קשר רומנטי. מונח דומה אך נדיר יותר הוא ידיז או ידיזה, משחק מילים המתאר שילוב בין ידידוּת ל"יזיזוּת".

שם העצם 'זיון'

שם העצם הנגזר מהמילה זין, זיון, פירושו קיום יחסי מין. גם מילה זו מופיעה בביטויים אחדים:

• זיון מרוכסן: תרגום לעברית של הביטוי Zipless fuck שטבעה הסופרת אריקה ג'ונג בספרה "פחד גבהים", ופירושו קיום יחסי מין חפוזים בין זרים, ללא כל מעורבות רגשית.
• זיוני שכל (גם זיוני מוח, בלבולי שכל או בלבולי ביצים): דיבורים אינסופיים שאינם מתקדמים אל יעד כלשהו: "הטוקבקים מלאים זיוני שכל...".
• חצי זיון: ציון לשבח של חוויה חיובית: "היינו אתמול במסעדה ואכלנו ארוחה מעולה - חצי זיון!"
• זיון מהצד: קיום יחסי מין מחוץ למסגרת מונוגמית (של נישואים או חברות) שאדם נמצא בה. משמש גם בצורת הפועל, למשל זיין מהצד.
• זיון אופטי: מתן מבט בוחן באדם, בדרך כלל אישה, תוך ראייתו כאובייקט מיני. זיון אופטי המתבטא בנעיצת מבטים ממושכים בחזה עלול להתפרש כהטרדה מינית.

הפועל 'לזיין'

הפועל הנגזר ממילה זו, לזיין, פירושו לקיים יחסי מין. בעבר שימש הפועל רק לחלקו של הגבר ביחסי המין, ונשים השתמשו רק בהוראה ההדדית בבניין התפעל - להזדיין, אך בסוף המאה העשרים הוא החל לשמש גם נשים, האומרות זיינתי אותו, ואף לתיאור יחסי מין לסביים. בנובמבר 2014 פרצה סערה זוטא כאשר פורסם שלדברי חברת הכנסת לשעבר, קולט אביטל, אמר לה יו"ר הקק"ל, אפי שטנצלר, "אני מת לזיין אותך". כביטוי עדין יותר לאותו הדבר משמש הביטוי עשיתי אותו.

ממשמעות בסיסית זו של הפועל לזיין, נגזרת גם המשמעות לפגוע בחריפות, להתנקם, למשל: "חכה, חכה, עוד תראה איך אזיין אותך", או בגרסה הקיצונית יותר: לזיין לו ת'צורה. ברוח זו התבטא תנ"צ ניסו שחם נגד מתנגדי תוכנית ההתנתקות: "אני אזיין את האמ-אמא שלהם". השאלה עד כמה חמור האיום באמירה "אני אזיין אותך" נדונה בשני פסקי דין של בתי משפט בירושלים. בפסק דין אחר נפסק שההתבטאות "אני אזיין אותך, אני אזיין את אבא שלך" היא בגדר איום, אך אינה בגדר לשון הרע.

לפועל "להזדיין" יש גם משמעות בשפה התקנית: להתחמש, להצטייד. הוא מוכר, למשל, בביטוי נא להזדיין בסבלנות. מפגש בין בן הדור הישן, שאינו מכיר את משמעות הפועל בסלנג, לבין בן הדור החדש, שהמשמעות התקנית זרה לו, עלול להסתיים במבוכה רבה. בספרו של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך", הוא מספר על עצרת שבה נאם מנחם בגין ועשה שימוש חוזר ונשנה בפועל "לזיין" במשמעות "לחמש"; הסיפור מדגים את פער הדורות בישראל באותה תקופה, והנאום, שבו הוצא עוז הילד מהאולם אחר שפרץ בצחוק קולני, תרם להתרחקותו של עוז מעמדתו הפוליטית של בגין. בנאום של בן-גוריון בקול ישראל בשנות ה-50, הוא אמר: "ישראל זקוקה לזיון ולכוננות" ו"יש לזיין (את) ישראל". זמן-מה לאחר מכן הוחלט בקול ישראל להשתמש במונחים "חימוש" ו"לחמש" כדי להימנע מהמבוכה הכרוכה בשימוש בביטויים ההם. המשמעות המקורית הפועל "לזיין" נותרה כיום בביטוי "כוחות מזוינים", אם כי גם הביטוי הזה מוחלף לעיתים קרובות ב"כוחות חמושים", או "כוחות צבא ומשטרה". כמו כן, עדיין נעשה שימוש במונח "שוד מזוין" לציון מעשה שוד תוך שימוש בכלי נשק כלשהו. כמו כן, נותרה המשמעות המקורית של המילה "מזוין" גם בביטויים "עין בלתי מזוינת" (הסתכלות בדבר מה ללא איבזור אופטי כלשהו) ו"בטון מזוין" (יציקת בטון ובה מוטות פלדה לטובת חיזוקה).

אף שקיום יחסי מין בין אוהבים הוא פעולה חיובית, הביטוי לך תזדיין (באנגלית: Fuck you) אינו נחשב לברכה, אלא לגידוף, המבטא תרעומת על מעשי או דברי הזולת, והתנערות מהם. בשנת 1993 יצאה חברת "קידום", העוסקת בהדרכת צעירים לבחינות בגרות ולבחינה הפסיכומטרית במסע פרסום שסיסמתו "קידום: לך תצטיין", סיסמה שאי אפשר להחמיץ את הדמיון בינה ובין הגידוף "לך תזדיין". סרטון פרסומת שכלל סיסמה זו שודר באין מפריע בערוץ 2, אך מנהל הרדיו ברשות השידור, אמנון נדב, פסל לשידור תשדיר פרסומת שכלל סיסמה זו, ועל כך עתרה "קידום" לבג"ץ. בפסק הדין נפסק ברוב דעות כי בשם חופש הביטוי יש להיענות לעתירתה של "קידום", ועל רשות השידור לשדר את תשדיר הפרסום השנוי במחלוקת. את עמדת הרוב ייצגה השופטת דליה דורנר ואליה הצטרף השופט גבריאל בך, ואת עמדת המיעוט ייצג השופט מישאל חשין.

היחס לשימוש במונח

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, ושרת המשפטים, ציפי לבני, פנו באפריל 2013 לנציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, בבקשה לבדיקת התנהלותו של שופט בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה, שלמה אטינגר-נחשון, שלגביו נטען שפגע בתובעת משטרתית כשאמר לה במהלך דיון: "אני רואה שאת מוצאת ז' מהר", לאחר שחיפשה תיק של נאשם ששם משפחתו מתחיל באות ז'. השופט אמר להגנתו: "כיוונתי בדבריי לאות השביעית בא'-ב'. מתן משמעות אחרת לדברים חוטא לכוונתי ויוצר עיוות שאינו ראוי לדבריי." בעקבות התלונה יצא השופט לחופשה, שבהמשכה יפרוש מכס השיפוט.

"זין" והטיותיו בתרבות

דן בן אמוץ שבר טאבו באשר פרסם בשנת 1973 את הספר "לא שם זין". בשנת 1979 יצא לאור ספרו "זיונים זה לא הכל", ובשנת 1981 - ספר ההמשך, "זיוניוני הדרך".

בטקסטים של הזמר והשירה העברית נהגו להימנע בדרך כלל מהשימוש במילה. דוגמה לכך היא בשיר-מערכון "שיר השכונה" מאת חיים חפר משנת 1963, בו ילדי השכונה משתמשים במילה "עין" כתחליף ל"זין" בעודם מצחקקים במבוכה כשהם אומרים את המילה ("...תגיד עין / עין..."). החלפה זו לא הועילה והשיר נאסר לשידור ברדיו למשך כשנה עקב הרמיזות המיניות שבו.

היו מספר שירים יוצאי דופן שעשו שימוש במילה ונחשבו לפיכך לפרובוקטיביים, כשהידועים שבהם הם שירה של יונה וולך "תותים" (..."אחר כך חוטים יעלו אותך למעלה / בלתי נראים או נראים / ויורידו אותך / ישר על הזין שלי"), השיר "נערת הרוק" של יצחק לאור ("היא מזדיינת בקלות, או לא זזה כמעט כל הדפיקה..."), שירו של דויד ברוזה "האישה שאיתי" ("אני שלה עכשיו וכל מה שהיה לי החברים, הכלבים, הזיונים, המשחקים על הכול ויתרתי"). המילה "הזיונים" בשיר זה צונזרה בתחנות הרדיו על ידי החלפתה בציפצוף במשך מספר שנים עד שהותרה לבסוף להשמעה הגרסה המלאה. גם בשירה של להקת טנגו "שפוי מלחמה" ("אשפשף את הזין ואשלב ידיי / עבד כה בזוי ועדיין שפוי מלחמה") המילה "זין" צונזרה עוד בתקליט והוחלפה בציפצוף. הפועל "לזיין" הושמע גם בשיר "גיבור צבא ההגנה" ("לזיין מהר, לגמור תמיד ראשון...") של ההרכב פוליאנה פרנק אך השיר נאסר להשמעה ברדיו במהרה, במקרה זה בעיקר בשל מסריו הפוליטיים.

משנות ה־90 ואילך התרחב השימוש במילה ובהטיות התואמות, שנכנסו לשפה המדוברת של הדור הצעיר כדבר שבשגרה. בולטים על רקע זה השירים "עכשיו מעונן" של אביב גפן ("אנחנו דור מזוין"), "לשקר ולשכוח" של ירמי קפלן ("לשקר ולשכוח, לזיין ולברוח"), "חוץ ממך כלום" של איתן גלס ("כי הארץ מתפתחת כמו הזין שלי / כשאני מחבק אותך ואחר כך דועך"), "הליקופטר" של שלום חנוך ("נהנה להאריך בזיון"), "עשרים וארבע שעות" של שלמה ארצי ("הפכתי שולחן מרוב עצבים, כשחשבתי שאת מזדיינת"), "אם כבר" של היהודים ("...אז נשלם פי שתיים / אני שם זין"), "אריק" של שלומי שבן ("ועכשיו ת'אמת / תגידי לי באמת / מי מזיין יותר טוב / אריק או אני?") ו"אני שמה עליך זין" של שילה פרבר ("אני שמה עליך זין / אני שמה אותך בשיר"). השיר האחרון שכתב מאיר אריאל, "למה לא" (בביצועו של יזהר אשדות) כולל את המילים "אין לי זין למלחמות, יש לי אומץ לאהבה". שירה של חגית גרוסמן, "מנין העונג מתחיל", מתחיל במילים: "לאכול זין וללגום יין, אלה החיים הטובים".

גם להקות פאנק באותה תקופה נהגו להשתמש הרבה במילה "זין" בשיריהם, כמו סדרני הדשא שהוציאו ב-1997 את הלהיט "מוות לסמלת" שהפזמון שלו הוא "זין לסמלת, מוות לסמלת". כמו כן, באלבום היחיד של הלהקה "רקוב" שגם הוא יצא ב-1997 נכלל שיר קצר בשם "זין אצבע", אך אין קשר בין שם השיר למילותיו, שדווקא מדברות על אהבה (כמו כן, המילה "זין" אינה מופיעה בטקסט). קוקו בלוף והיתושים הקליטו את השיר "אמא" ("אמא מעירה אותי כל בוקר במכות, נשבר לי הזין, כבר בא לי לבכות"). הפוסי של לוסי הוציאו שיר פוליטי בשם "שמים עלינו זין".

לעיתים ישנו שימוש דווקא בציפייה להקשר המתבקש של המילה, כמו בשירם של הדג נחש, "הכאפה המצלצלת" (..."רוצה על גיטרה או על תוף לנגן / להרשים ת'בחורות ולהתחיל כבר לז-מר").

ביום השידורים הראשון של ערוץ 2, ב־4 בנובמבר 1993, הוקרן על ידי טלעד סרטו התיעודי של ארן פטינקין "עגיל בזין", על אדם שמבצע פירסינג באיבר מינו. שידור הסרט גרר תגובות מתונות יחסית מהציבור, אך זכורה מחאתו של אמנון רובינשטיין, שר החינוך באותה העת, אשר התקשר לאחר הקרנת הסרט למועצת המנהלים של טלעד ואמר: "אני מצטער שנלחמתי כל-כך על הקמת ערוץ 2, אם 'עגיל בזין' הוא מה שאתם מקרינים בו".

בתשבצי היגיון, הגדרות בעלות קונוטציה מינית כוללות פעמים רבות התחכמות כלשהי הכוללת שימוש באות ז'.

ראו גם

• Fuck

לקריאה נוספת

• דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה, מילון עולמי לעברית מדוברת, הוצאת א. לוין אפשטיין, 1972 (כרך א), 1982 (כרך ב).
• רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף, הוצאת כתר, 2005.
• רוביק רוזנטל, "שמעו בנים, אני כוסית חבל"ז", בתוך חדוות הלשון - שיחות על העברית הישראלית, הוצאת עם עובד, 2004.

קישורים חיצוניים

• דוד אסף וישראל ברטל, גלגולו של זנב: מחצרות החסידים אל הסלנג הישראלי, לשוננו לעם (גיליון פורים), כרך מד חוברת ב (תשנ"ג), עמ' 73–79, באתר האקדמיה ללשון העברית
• מיכאל הנדלזלץ, המה-שמו של מה-שמו, באתר הארץ, 13 ביולי 2007
• אלון עידן, המילה || מזדיי...נת, באתר הארץ, 1 במאי 2014
• תהל פרוש, השפה המזוינת פוגעת ברגשות הציבור, בבלוג "ארץ האמורי"
• רוביק רוזנטל‏, עושים סקס בלשון, באתר "הזירה הלשונית", 3 בינואר 2002
• אילון גלעד, מאיפה קיבלנו את ה״בולבול״, ה״זרג״ וה״פין״?, באתר הארץ, 8 ביולי 2015
• אילון גלעד, "שמוק" ו"שטרונגול": סקירה היסטורית, באתר הארץ, 15 ביולי 2015
• כאן עברית: תולדות הזין, סרטון באתר יוטיוב
• אריה אולמן, גלגולי המילה שמתחילה בזין, הזירה הלשונית, 10 ביוני 2020