שיחה:מנחם מנדל שניאורסון/ארכיון 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

זה ממש חוצפה מה שכתוב שלעומת הרב שך, אמר הרבי ששלוש פעמים ביום וכו'. לידעתכם גם הרב שך אמר בשמונה עשרה "ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים".

רגע של שתיקה

כפי שניתן לראות ב[ ערך האנגלי], ההוספה האחרונה לערך מדוייקת, וגם כיום ישנם מדינות רבות בהם מקובל רגע של שתיקה, או שלמורים ישנה בחירה עם לקיים את הנוהג הזה. --שיע • (שיחה) • כ"ח בטבת ה'תשע"ד • 22:17, 31 בדצמבר 2013 (IST)

תיקון הודעה קודמת: "ההספה אינה מדוייקת". --שיע • (שיחה) • כ"ט בטבת ה'תשע"ד • 15:36, 1 בינואר 2014 (IST)

תיקנתי כך שהפסקה תשקף את הכתוב בערך האנגלי.

באופן כללי, נראה לי שהפסקה הזאת מיותרת. לא ניכר שלעמדת הרב הייתה השפעה כל שהיא בנושא הזה, אם הוא באמת ביטא עמדה כזאת (המקור אינו אמין). הפסקה הוכנסה במטרה לפאר אותו וכללה מצג שווא שהרב היה היוזם המרכזי של רעיון 'רגע של שתיקה' ושקר בוטה כאילו בעקבות דבריו נשיא ארה"ב הנהיג את זה בכל בתי הספר האמריקאים. Ben tetuan - שיחה 16:25, 1 בינואר 2014 (IST)

מחקתי בעקבות הודעתו של בן טטואן. אין להוסיף מידע שלא מתבסס על מקורות אמינים. גילגמש • שיחה 17:53, 1 בינואר 2014 (IST)

ראשית לגבי הספקנות האם אכן ביטא עמדה זו. מדובר על דברים שהרבי אמר בפומבי ([ דוגמה]), ולאחר מכן נדפסו בספרים, ומצוטטים גם באתר חב"די רשמי[1]. ה'ספקנות' אינה מובנת לי. שנית, לגבי ה"שקר גס". הניסוח שבן מחק היה: "בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית", נשיא ארצות הברית קרא להנהיג את היוזמה, לא הנהיג בפועל. הרבי דיבר בפומבי על פעילותו של הנשיא למען קידום רגע של שתיקה.

אני מבין שזה עלול להשמע מופרך ("הנפצה" בתקציר של בן), אך מי שמכיר את הביוגרפיה של הרבי, מבין שזה סביר בהחלט. בדיוק כפי שרייגן הצטרף וחתם על יוזמת הרבי בנושע שבע מצוות בני נח תמונה. עוד על הקשרים בין הרבי לבין רייגן, ניתן לראות בכתבה הבאה [ The Rebbe and President Ronald Reagan] הכוללת צילומי חליפת מכתבים ביניהם (מקווה שהמכתבים הם מקור מספיק אמין ). --שיע • (שיחה) • א' בשבט ה'תשע"ד • 20:15, 2 בינואר 2014 (IST)

מסתבר שהצעתו של הרבי הוסיפה דגשים מסויימים לרעיון ודבריו משפיעים גם כיום. לדוגמה במאמר של Izzy Kalman[ ] -בכיר במערך הפסיכולוגי של בתי הספר בארה"ב: A Simple Way to Improve Schools/Society[ ]. --שיע • (שיחה) • א' בשבט ה'תשע"ד • 20:29, 2 בינואר 2014 (IST)

האתר www.psychologytoday.com לא נפתח. יתכן שיש טעות הקלדה? גילגמש • שיחה 20:34, 2 בינואר 2014 (IST)

בהחלט יש מקום לזה. אולי לא היה כתוב בצורה שהיה ראוי. אך בהחלט פועלו של הרבי הייתה חזקה בנושא. גם אם לא התקבל בשאר המדינות. בדיוק הפוך, לכאורה חסיד של הרבי אמור "להתיבייש" כביכול שלא הצליח. אך מה לעשות שהרבי רצה את זה פעל בזה רבות מאוד. גם אם זה לא הצליח לגמריץ. לפועל זה לא מדוייק שלא הצליח. כי יש מדינות בארצות הברית שבזכות / בגלל פועלו - זה התקבל כחוק. אבגד - שיחה 00:27, 3 בינואר 2014 (IST)

כמו כל דבר אחר בוויקיפדיה, הטענה הזאת דורשת מקור אמין. לא מספיק לחזור עליה כמה פעמים בדף השיחה.

נכון לעתה נראה שהרבי ביטא עמדה בנושא שבו התנהל דיון ציבורי אמריקאי ארוך שנים, ולעמדה שהוא ביטא לא הייתה השפעה, בין השאר מכיוון שהיא מנוגדת לחוקה האמריקאית.

אם יש מקור אמין לכך שבעקבות קריאת הרבי קם נשיא ארה"ב וחתם על הצהרה שקוראת לכל בתי הספר להנהיג "רגע של שתיקה", אנא הביאו אותו ויהיה אפשר להחזיר את הטענה לערך.

המקורות שהובאו עד עתה עוסקים בנושאים אחרים - וגם הם לא ממש מראים את מה שנטען שהם מראים. מתחלופת המכתבים בין רייגן לרבי לאורך השנים לא נראה שהיה ביניהם "קשר מיוחד", אלא קשר די סטנדרטי בין פוליטיקאי למנהיג דתי באמריקה. האחד שלח לשני ברכות פורמאליות לרגל ימי הולדתו וחלק לו כבוד במספר מעמדים רשמיים. זה לא משהו שלא רואים באופן רגיל ביחסים בין מנהיגים יהודים ונוצרים באמריקה לבין פוליטיקאים אמריקאים.

הפסיכולוג שרופרנס אליו הוא יהודי בוגר ישיבת חב"ד, ששמע על הרעיון של "רגע של שתיקה" מחסיד חב"ד שהגיע להרצאה שלו. Ben tetuan - שיחה 00:54, 3 בינואר 2014 (IST)

העובדה שהוא יהודי בוגר מוסד חב"ד, והדרך בה נחשף לדברי הרבי, לא משנים את העובדה שמדובר בפסיכולוג בעל עמדת השפעה משמעותית במערכת החינוך הציבורית בארה"ב. --שיע • (שיחה) • ג' בשבט ה'תשע"ד • 21:20, 4 בינואר 2014 (IST)

אני מבקש שנמקד את הדיון בשאלת אזכור עמדתו של הרבי בנושא, (ברור שהטענה שנשיא ארה"ב הושפע מכך, לא תיכנס ללא מקור). ערך שמתאר את דמותו ועמדותיו של הרבי, מן הראוי שיציין את עמדתו בנושא זה, המהווה חלק מתפיסת עולמו שאינה נפוצה בקרב אדמו"רים ומנהיגים חרדיים - רצון להשפיע מעבר לעולם היהודי אורתודוכסי, ועיסוק בבעיות כלל יהודיות ואפילו כלל אנושיות. (דוגמה נוספת שאולי צריך להכניס, היא התנגדותו לחינוך מיני הכולל שימוש באמצעי מניעה בבתי הספר הממשלתיים בארה"ב - מתוך השקפה שהיא מנוגדת להשקפת התורה "לא תוהו בראה לשבת יצרה" האמור גם כלפי גויים.) --שיע • (שיחה) • ג' בשבט ה'תשע"ד • 21:33, 4 בינואר 2014 (IST)

אפשר, למרות שזה שולי בחשיבותו (העובדה שהוא פנה גם ללא-יהודים כבר באה לידי ביטוי בפסקה על מצוות נוח), להחזיר את זה שהרבי ביטא עמדה בעד הרעיון של "רגע של שתיקה". כל עוד נמנעים משני דברים; לייחס לו כאילו הוא זה שהגה את הרעיון, או לייחס לעמדתו השפעה כל-שהיא מבלי שיש מקור אמין לכך. Ben tetuan - שיחה 21:39, 4 בינואר 2014 (IST)

הוספה לאחר זמן

הכתבה הבאה מעיתון דבר באתר של נח זבולוני, מוסיפה אור אותנטי על אופי קריאתו של הרבי והשפעתה האפשרית. [2] --שיע • (שיחה) • ב' באדר א' ה'תשע"ד • 19:16, 2 בפברואר 2014 (IST)

זו לא השפעה של ממש, אבל בכל מקרה איני מבין כיצד תוך יומיים כבר הגיעה ההצעה להצבעה. משהו פה לא מסתדר. חוץ מזה, אני מניח שהמקור של זבולוני היה מתוך חב"ד. נרו יאיר • שיחה • ב' באדר א' ה'תשע"ד • 19:47, 2 בפברואר 2014 (IST)

כתבתי 'השפעה אפשרית'. אני מסכים שזה לא 'מקור' שמצדיק שינוי בערך, אבל סברתי שזה יעניין את המשתתפים בדיון. --שיע • (שיחה) • ב' באדר א' ה'תשע"ד • 21:20, 2 בפברואר 2014 (IST)

הסתתר כשנה

בנוסף לרבנות, התפרנס מעמל כפיו (כורך ספרים) ולכן, לפי רוח אותם הזמנים, התקבל ברצון על ידי השלטון הקומוניסטי שרדף ואסר אנשי דת. בזכות יחס חיובי זה לא נרדף והצליח להושיט עזרה ולהציל ממאסר במחנות עבודת כפיה (גולאג) נפשות רבות מקהילתו ומכל הפונים אליו. בין האנשים שהציל מרדיפת השלטון היה הרב מנחם מנדל שניאורסון (לימים הרבי מלובביץ), שהסתתר כשנה בביתו כאשר היה נתון בסכנה‏[3]. Nachum - שיחה 10:43, 1 ביולי 2014 (IDT)

מאיפה זה לקוח? נרו יאיר • שיחה • ג' בתמוז ה'תשע"ד • 12:02, 1 ביולי 2014 (IDT)

חנוך אטקין. תודה על תשומת הלב. Nachum - שיחה 15:12, 1 ביולי 2014 (IDT)

מן הראוי לפרט מהי הסכנה בה היה נתון. גם שם וגם כאן. --שיע • (שיחה) • ה' בתמוז ה'תשע"ד • 17:04, 3 ביולי 2014 (IDT)

דרוש מקור. Nachum - שיחה 10:10, 4 ביולי 2014 (IDT)

לקח לי זמן להבין מה אתה אומר, אסביר לאחרים: כך כתוב בערך חנוך אטקין, והמקור בהערת שוליים הוא ימי מלך, א, עמ' 213. יש למישהו את זה? במה בדיוק מדובר? נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ד • 11:27, 4 ביולי 2014 (IDT)

ספר ימי מלך: פרקים במסכת חייו ופעליו של נשיא דורנו, הוד כ״ק אדמו״ר רבי מנחם מענדל שליט״א שניאורסאהן מליובאוויטש : על־פי עדויות שבעל־פה ודברים שבכתב שלוקטו וחוברו להם יחדיו. קהת, --- כך google books. הוצאה מכובדת, Nachum - שיחה 14:34, 4 ביולי 2014 (IDT)

אני מכיר כמובן את ימי מלך, ולא מגוגל. שאלתי אם יש את זה למישהו זמין, כדי שנבין מה כתוב שם. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ד • 15:22, 4 ביולי 2014 (IDT)

בדקתי ב'אוצר החכמה'. כתוב שם כך "במשך התקופה הארוכה והקשה שהרבי שליט"א שהה בלנינגראד, מחמת רדיפת השלטונות, ברח והתחבא בביתו של הרב חנוך העניך העטקין זצ"ל, רבה של לוגא הסמוכה ללניגראד..." (לא יכולתי לקרוא את הכתוב לפני ואחרי) --שיע • (שיחה) • ח' בתמוז ה'תשע"ד • 00:18, 6 ביולי 2014 (IDT)

הפיכת הערך למומלץ

הערך מקיף ומכיל את כלל הביוגרפיה על הרב. הערך כתוב בצורה נייטרלית ומציג גם את תומכיו וגם את מתנגדיו של הרב. אשמח להפוך ערך על רב חשוב זה לערך מומלץ. מה דעתכם? טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 14:06, 5 באפריל 2015 (IDT)

בוא נשמע את דעתו של משתמש:אבגד. גילגמש • שיחה 21:00, 5 באפריל 2015 (IDT)

אחד הנושאים החשובים ביותר, אם לא הכי חשוב, בחייו ובמשנתו של הרבי, היה הנושא המשיחי. נושא זה מוצנע בערך שלפנינו בתוך תת הפרק הקצר שכותרתו "בערוב ימיו". גם שם הנושא מובא באופן מובהק מזווית הראייה של הזרם המתון. דווקא בנושא זה יש ספרות מחקרית ענפה, שלא מוזכרת בערך. נרו יאיר • שיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ה • 10:39, 6 באפריל 2015 (IDT)

אם יש ספרות מחקרית ענפה שלא מוזכרת, אין מה לדבר על התקדמות לעבר ההמלצה. גילגמש • שיחה 11:36, 6 באפריל 2015 (IDT)

תודה רבה על ההתייחסות. נרו יאיר, איך אפשר להשלים את הנושא בערך? טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 13:11, 6 באפריל 2015 (IDT)

זה יהיה קשה מאוד. כדי להתרשם ראה את שיחה:פולמוס המשיחיות בחב"ד, כולל הארכיונים שלו. אפשר לומר שבעקבות ויכוחים מרים הנושא פשוט הוקפא. נרו יאיר • שיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ה • 13:41, 6 באפריל 2015 (IDT)

חבל מאוד כי מדובר באדם חשוב שראוי שהערך עליו יהיה מקיף. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 20:53, 6 באפריל 2015 (IDT)

רונאלדיניו המלך, הדרך הטובה ביותר לשפר את מצבו של הערך היא פשוט להרחיב אותו. למה שלא תקח על עצמך את המשימה הזאת? אני בטוח שנרו ישמח לעזור לך עם הספרות. נראה שהוא מכיר את הסוגיה לעומק. גילגמש • שיחה 21:11, 6 באפריל 2015 (IDT)

הייתי שמח לבצע זאת בעצמי אם היה לי הזמן הדרוש וההבנה המספקת בדת (שלצערי היא ממני והלאה). את הערך הזה ראיתי לראשונה רק אתמול דרך "ערך אקראי". לצערי, לא אוכל לבצע זאת בעצמי. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 21:34, 6 באפריל 2015 (IDT)

"הלמדנות הפילוסופית" של רבי יוסף רוזין בדרשותיו של רבי מנחם מנדל שניאורסון

― הועבר מהדף שיחת משתמש:נרו יאיר
אכן עבודת מוסמך. אבל הנושא לא נקודתי. הרבי ראה את דרכו בלימוד הנגלה, בדרך דומה ללימודו של רבי יוסף רוזין, ואולי כתלמידו. הלמדנות הפילוסופית של רבי יוסף רוזין היא שיטתו בלימוד! דוד הרזהב 14:56, 12 במאי 2015 (IDT)

שלום רב. לא מקובל לציין עבודות מוסמך. מה שכתבת זו הכרזה מפורשת של הרבי או מסקנה של מחבר העבודה? נרו יאיר • שיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ה • 16:04, 12 במאי 2015 (IDT)

בחב"דפדיה ערך יוסף רוזין: "הרבי גם אמר ששיטת הלימוד שלו עצמו היא כמו של הרב רוזין. מופיע בספר "תשובות וביאורים" תשמ"ז ע' 273." ואין הספר תחת ידי לצטט ממנו.

וראה שם שלל התייחסויות של הרבי על הרב רוזין ומשנתו, כולל ההתבטאות "הייתי ויוצא נכנס אצלו".

כקוריוז, המכתב הראשון הידוע של הרבי - הוא אגרת תורנית ארוכה לרב רוזין. וחלק מהתכתבותו בתורה, לעתים כתלמיד לפני רבו, נדפסה באגרותיו של הרבי.

בנוסף נדפס ספר רזין דאורייתא, 200 ערכים מתורת הרגצ'ובי עם ביאורי הרבי.

אין עוררין על מרכזיותו של הרב רוזין במשנתו של הרבי, והעובדה מודגשת בספרי הביוגרפיה על הרבי. כך גם ראו את הדברים עורכי ומהדירי תורתו של הרב רוזין. עבודת המוסמך היא העבודה האקדמית היחידה הידועה לי שדנה בנושא.דוד הרזהב 21:29, 12 במאי 2015 (IDT)

מצטרף לדברי דוד. לגבי המרכזיות של תורת הרגצב'י בתורת הרבי. אבגד - שיחה 00:18, 13 במאי 2015 (IDT)

אוקיי. נשארה הבעיה של עבודת מוסמך. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ה • 01:03, 13 במאי 2015 (IDT)

בויקיפדיה העברית בערך ויקיפדיה:קישורים חיצוניים, לא ראיתי הסתייגות מקישור לעבודת מוסמך. בערכים רבים יש קישורים למאמרים בכתבי עת בלי לבדוק בתואריו של המחבר. חיבורים תורניים מופרך לשפוט על סמך תואריו האקדמיים בלבד של המחבר.דוד הרזהב 02:12, 13 במאי 2015 (IDT)

(דוד, הערת ביניים, טכנית: בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. מלבד ההודעה הראשונה בדיון חדש ששם אין צורך בהזחה) אבגד - שיחה 04:11, 13 במאי 2015 (IDT)

מאחר שמדובר בקישור חיצוני (ולא בעבודה שנמצאת בספרייה או שתיים בלבד), אני מקבל. עם זאת - ייתכן שכבר יש שם יותר מדי קישורים, איפשהו צריך לקצץ. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ה • 19:50, 13 במאי 2015 (IDT)

מה ההבדל בין הדף בן גוריון למשל לזה? שם יש הרבה יותר קישורים. אבגד - שיחה 17:47, 21 במאי 2015 (IDT)

ייתכן שגם אצל בן גוריון צריך לקצץ חלקית. בצורת הטיעון הזאת תמיד יהיה אפשר להוסיף קישורים עד למספרם בערך עם הכי הרבה קישורים; אבל כשכותבים אנציקלופדיה איכותית, בניגוד לרשימה ביבליוגרפית, צריך גם לדעת לסנן. נרו יאיר • שיחה • ג' בסיוון ה'תשע"ה • 18:22, 21 במאי 2015 (IDT)

― סוף העברה

למען הפרטוקול, מדובר על קישור [ זה]. ולמען שלימות העניין, ניתן לראות כתבה זו (תת כותרת "ההשפעה מהסגנון של הגאון הרוגצ'ובי") של מנחם ברנופמן, השבוע באתר בית חב"ד. ונצטט מהכתבה, ריכז שם כמה שעוסקים בנושא:
1. הספר "צפנת פענח במשנת הרבי", בהוצאת "ועד להפצת שיחות", מאת הרב יהושע מנחם נויהזר.
2. מאמרו של הרב יהודה לייב שפירא: "הדרך העולה אל נקודת התמצית" – בתוך: השביעי – הרבי מליובאוויטש, בהוצאת מעיינותיך, עמ' 221.
3. מאמרו של הרב מנחם מענדל רייצס: "'לשיטתיה' במשנתו [של הרבי]" - בתוך: השביעי – הרבי מליובאוויטש, בהוצאת מעיינותיך, עמ' 243. אבגד - שיחה 18:09, 15 ביוני 2015 (IDT)

ואולי כדאי במנחם מנדל שניאורסון#משנתו והגותו להוסיף פיסקה בפני עצמה על זה. אבגד - שיחה 23:09, 15 ביוני 2015 (IDT)

מגורים בבית הריי"צ

השמטתי את המשפט על כך שהרבי התגורר בבית חותנו לפני החתונה, משום שאין לטענה זו כל מקור מלבד ספרם של היילמן ופרידמן, ורפופורט חולק עליה.

נרו יאיר ביטל את עריכתי תוך הפנייה לדף השיחה, שם לדבריו מובא מקור אצל רפופורט (כנראה כוונתו היילמן ופרידמן).

מצאתי את הנושא בארכיון. אין שם שום מקור, מלבד הטענה שאם היילמן ופרידמן טוענים כך, כנראה שיש להם מקור, ואילו רפופורט לא אמין. ספרם של היילמן ופרידמן לפני וגם שם לא מובא שום מקור, מלבד העובדה שהרבי ציין כתובת זו שנים רבות לאחר מכן ככתובתו בלנינגרד.

למעשה, רפופורט מביא עדות שפורסמה כבר לפני שנים רבות (כפר חב"ד גליון 491) של חסיד בשם רפאל נימויטין, המספר שהרבי התאכסן בחדרו בשהותו בלנינגרד.

לדעתי טענה זו לפחות שנויה במחלוקת במידה מספקת כדי שלא להביאה כעובדה.--69.212.172.89 13:47, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

לא אמרתי שיש מקור בדף השיחה. המקור הוא בערך, מן הסתם ראית. הפניתי אותך לדף השיחה כדי שתציג כאן באופן מסודר את עמדתך. אם הרבי אמר שזו כתובתו, מה גורם לרפופורט או לך לומר שזו אינה כתובתו? זה לא סותר בהכרח את עדותו של אותו חסיד, ייתכן שהרבי גר אצלו תקופה קצרה. איפה רפופורט אומר את זה? זה נמצא ברשת? נרו יאיר • שיחה • ב' באלול ה'תשע"ה • 14:40, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

העובדה שהרבי ציין זאת לאחר שנים ככתובתו אינה מוכיחה דבר כמובן. ברור שבית הריי"צ היה מרכז חייו ולא החדר ששכר ללינה, שאת כתובתו אולי אפילו לא זכר (בפרט אם החליף כתובות).

מה גורם לי לחשוב שזו אינה כתובתו? (א) הקושי ההלכתי המובן (לא רק מנקודת מבטו של הרבי אלא גם מנקודת מבטו של הריי"צ). (ב) רפופורט מציין בצדק שמעשית זה ממש לא סביר. מדובר בדירה בבניין דירות שאכלסה את הרבי, אמו, בתו הנשואה עם בעלה ובנה, שתי בנות נוספות, חדר יחידות ואולם תפילה. לא מתקבל על הדעת שניתן היה לייחד שם חדר לרבי. (ג) לפחות שתי עדויות על מקום מגורים שונה (רק אחת מובאת אצל רפופורט. השנייה היא עדותו של הרב נחום גולדשמיד, אף היא מעיתון כפר חב"ד ומובאת ב"ימי מלך").

כל זה עומד רק מול ציון כתובת הריי"צ כעבור שנים. זה לא מספיק לפחות כדי לעורר ספק?--69.212.172.1 14:53, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

בדרך הטבע הכתובת שאדם מציין היא זו שבה הוא גר. ייתכן כמובן שהוא גר במקום אחר, אבל אז צריך להוכיח את זה. למה ברור שבית הריי"צ היה מרכז חייו? ועל הכי חשוב עוד לא ענית: היכן רפופורט כותב את זה? נרו יאיר • שיחה • ב' באלול ה'תשע"ה • 15:05, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

(א) להוכיח - או לפחות להביא עובדות המטילות ספק בכך, ודומני שהבאתי כאלה. (ב) בין אם נקבל את גישת היילמן ופרידמן (המופרכת לדעתי, אבל זה לא הדיון כאן) ששהותו ללנינגרד היתה לשם לימוד באוניברסיטה, ובין אם נקבל את גישת רפופורט ששהותו היתה לשם שהייה בחצר הריי"צ, ודאי לא החדר ששכר ללינה היה מרכז חייו בעיר. (ג) רפופורט, The Afterlife of Scholarship, עמוד 132, הערת שוליים 339. אינני יודע אם הספר במתכונתו נמצא ברשת.--69.212.172.1 15:24, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

האם ידוע לנו כמה חדרים היו בבית? האם מדובר בדירה רגילה? נרו יאיר • שיחה • ב' באלול ה'תשע"ה • 20:49, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

לא ידוע לי במדוייק. זו לא היתה דירונת קטנה. היו שם לפחות ארבעה חדרי שינה (לריי"צ ולרבנית, לאמו, לבתו הנשואה, לשתי בנותיו הנוספות) בנוסף לחדר היחידות ולאולם התפילה. אך היא הספיקה בצמצום רב לצרכי המשפחה והחצר (אולם התפילה, שבו התפללו בציבור שלוש פעמים ביום, שימש גם כחדר האוכל המשפחתי). לו היה שם חדר נוסף, ודאי היה נמצא לו שימוש לצרכי החצר, במקום לארח בו בחור רווק שעדיין אינו חלק מהמשפחה ושיכול ללון בכל מקום אחר.--69.212.173.227 02:32, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

תאורטית האם יכולה לישון עם הבנות הרווקות. החתן המיועד יכול לישון בחדר היחידות או באולם התפילה והאוכל, או בחדר נוסף. מן הסתם התפילה הייתה בחדר האוכל כי זה היה החדר הגדול היחיד. נרו יאיר • שיחה • ג' באלול ה'תשע"ה • 10:27, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

ב"רשימת המאסר" של הריי"צ מפורש שלאמו של הרבי היה חדר נפרד ולבנות חדר נפרד. הרעיון שחדר היחידות של הרבי ישמש כחדר שינה לחתן המיועד מופרך במידה שאין לתאר.

בכל אופן אנחנו יורדים כאן לרזולוציות מיותרות. יש כאן חוסר סבירות הלכתי, חוסר סבירות מציאותי, בתוספת עדויות על שכירת מקום לינה בכתובת אחרת. לעומת כל זה יש רק רישום של כתובת הריי"צ ככתובתו בדיעבד, כעבור שנים רבות. אינני רואה איך אפשר להעדיף את האפשרות השנייה, שלא לדבר על ציונה כעובדה מוחלטת.--69.212.173.227 10:43, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

אי אפשר לטעון שזה לא סביר כי מבחינת ההלכה זה אסור, מה גם שלא פשוט לי שאכן זה אסור. זה לא טיעון. מציאותית - גם לאחר התשובה שלך נותרה אפשרות פשוטה שהוא ישן בחדר האוכל, או חדר נוסף (אם לאם היה חדר נפרד - כנראה שלא היה מדובר בדירה צפופה במיוחד. אולי גם כמה דירות סמוכות). אתה לא יכול לטעון טענה לגבי המקום בדירה ואז להתנגד לירידה לרזולוציה הזאת כשאני עונה עניינית באותה רמה. או שנכנסים לדיון הזה, או שלא נכנסים. עם זאת, אני מסכים שיש אפשרות תאורטית שהתצהיר המאוחר לא היה מדויק. לכן אדייק בערך שלפי התצהיר של הרבי מקום מגוריו היה שם. אתה יכול להוסיף, בליווי מקור מדויק, שיש עדות שלפחות בחלק מהתקופה גר במקום אחר. נרו יאיר • שיחה • ג' באלול ה'תשע"ה • 15:14, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

(א) למה זה לא טיעון? אין חולק על כך שהרבי וחותנו היו שומרי הלכה. (ב) לא ירדתי לרזולוציה של בחינת השימוש בכל חדר מחדרי הדירה (דבר בלתי אפשרי ללא מידע מלא ומדוייק על הדירה). רק הצבעתי (ליתר דיוק רפופורט הצביע) על חוסר הסבירות של הקצאת מקום לינה לבחור רווק בדירה ששימשה כבר מקום מגורים למשפחה מורחבת, בית-כנסת ומרכזה של חצר חסידית (ועדיין לא הזכרתי את הספרייה הגדולה של הריי"צ).

למעשה אני מסכים להצעתך בשינויים קלים. (1) לא "מקום מגוריו" אלא "כתובתו" (מונחים שהסכמת כי אינם זהים בהכרח). (2) אין צורך להוסיף "לפחות בחלק מהתקופה". לא מתפקידנו להציע תירוצים לסתירות. אכתוב "עם זאת, ישנן עדויות כי שכר מקום מגורים מחוץ לחצר" ואשאיר לקורא לפתור את הקושי כרצונו.--69.212.173.227 05:23, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

(א) לענייננו דן בכך שלא פשוט שזה נגד ההלכה. (ב) אין בסיס לטענה שמדובר בחוסר סבירות, לפני שנדע כמה חדרים היו שם. וכאמור גם לא בטוח שהקצו לו בכלל חדר. (ג) אתה עצמך הבאת שתי עדויות לגבי מקומות מגורים נוספים, וממילא ברור שלפי העדויות החב"דיות יש כאן מגורים שונים בזמנים שונים. נרו יאיר • שיחה • ד' באלול ה'תשע"ה • 22:05, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

מקום מגוריו היה גם בצרפת בבריחתו ממלחמת העולם השני'ה שם גם למד באונוברסיטה

מקור:מקורות : חב"ד דווח על ידי: אבי צדוק 212.76.110.139 13:34, 11 בינואר 2016 (IST)

בשנת 1933 עבר לפריז, שם סיים לימודי הנדסת חשמל בבית הספר .E.S.T.P להשכלה גבוהה בעבודות ציבוריות. בתאריך 24 ביולי 1937 קיבל שניאורסון תואר מהנדס חשמל. בנובמבר 1937 נרשם ללימודי מתמטיקה בסורבון‏[15], ובנובמבר 1938 ללימודי המשך בתחום המדעים המדויקים‏[16], לימים סיפר שלמד גם כן פיזיקה בסורבון‏[17]. ----כך בערך. Nachum - שיחה 15:06, 11 בינואר 2016 (IST)

תיקון טעות

הרבי מליובאוויטש קרא לעצמו ולאדמו"ר הצמח צדק מנחם מענדל עם האות עי"ן 79.183.179.115 14:05, 28 במרץ 2016 (IDT)

כאן הוחלט לדבוק בכתיב העברי. נרו יאיר • שיחה • י"ט באדר ב' ה'תשע"ו • 00:02, 29 במרץ 2016 (IDT)

מפתח העיר

במהלך השנים כמה וכמה ראשי ערים מהארץ ומחו"ל העניקו לרבי את מפתח העיר שלהם. אני חושב שזוהי עובדה שחשוב לציין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

העובדה שהערך אדום לא כל כך תומכת בחשיבות העניין. אולי ערים גדולות וחשובות במיוחד. נרו יאיר • שיחה • ט' באייר ה'תשע"ו • 10:35, 17 במאי 2016 (IDT)

א. היו הרבה מפתחות מערים חשובות, ניתן לראות גלריה מהתערוכה שהייתה בספריית חב"ד לפני 3 שנים בנושא. ב. באמת אפשר לכתוב ערך על מפתח עיר. ♦ ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ט' באייר ה'תשע"ו 15:12, 17 במאי 2016 (IDT)

א. יש שם "מדליות, מפתחות ערים ותעודות הוקרה". אולי בכל זאת תטרח לומר מהן חמש הערים הכי חשובות שנתנו מפתחות. שאלה מעניינת נוספת, שעליה מן הסתם יהיה קשה יותר לענות, היא כמה מפתחות מחלקות הערים האלה בשנה או בכלל. ב. באמת אפשר לכתוב ערך על כל נושא, אבל זה שעוד לא כתבו אותו גם כן אומר משהו. נרו יאיר • שיחה • ט' באייר ה'תשע"ו • 20:38, 17 במאי 2016 (IDT)

ערים מהארץ שנתנו את מפתח העיר: אור יהודה אשקלון בית דגן חדרה כרמילאאל לוד נצרת עילית עפולה קריית גת רחובות רמלה רמת גן תל אביב. ועוד כמה מרחבי העולם.

אני לא מצליח לקרוא את הכתוב בכל התמונות שבקישור שלמעלה בבירור, אבל כמדומני שגם לוס אנג'לס ואוק פארק, משיגן בכללן. צמא - שיחה 10:09, 29 בספטמבר 2016 (IDT)

מצורף עוד מידע בנושא, למי שמתנדב להוסיף. מ. פינחסי - שיחה 04:39, 2 בנובמבר 2016 (IST)

אחרונים בסוף

שלום מני. לא יודע היכן הכלל הזה מופיע, אבל הוא נוהג אצלנו, וגם הגיוני. לא ייתכן שכל ספר חדש יגיע לראש הרשימה בגלל שהמוסיף מעוניין בכך. לגבי הספרים שהשמטתי - בדקתי מקרה אחד, הוא כבר מופיע בערך המתאים. לא בדקתי את המקרה השני, ואם הוא חסר שם - אני חושב שהיה פשוט יותר אם היית מוסיף אותו שם וסוגר עניין. נרו יאיר • שיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ו • 01:39, 10 ביולי 2016 (IDT)

א. מה הגיוני בספר שבשנות ה80 היה נחשב למיוחד והוא הכיל 200 עמודים מול סדרה של 9 כרכים שבכל אחד מהם יש 400 עמודים? ב. לפי דבריך אפשר להסיר את כל 'משנתו' מה'לקריאה נוספת' - הרי יש ערך על משנתו.‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ד' בתמוז ה'תשע"ו • 02:37, 10 ביולי 2016 (IDT)

א. לא מקובל לסדר ספרים לפי אורך או לפי מספר הכרכים, מה גם שכמות לאו דווקא חשובה יותר מאיכות. אפשר לסדר לפי שנת הוצאה (כך מקובל בד"כ). ב. יש ערך על כתביו, לא על משנתו, ולכן לא הורדתי את הספרים העוסקים בכלל משנתו. נרו יאיר • שיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ו • 09:41, 10 ביולי 2016 (IDT)

באישים אחרים מה נהוג? ‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ד' בתמוז ה'תשע"ו • 15:44, 10 ביולי 2016 (IDT)

כתבתי את מה שנהוג, כמובן בתנאי שמישהו שמכיר את הנוהג טורח לעשות סדר. נרו יאיר • שיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ו • 15:54, 10 ביולי 2016 (IDT)

אוקי...‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ד' בתמוז ה'תשע"ו • 16:06, 10 ביולי 2016 (IDT)

שמו המלא של הרבי

בכל פעם בחייו דאג הרבי להדגיש שהוא נקרא על שמו של האדמו"ר הצמח צדק ששמו היה מנחם מענדל בעי"ן דווקא ויש על זה כתב יד קודש ידוע של הרבי ואם כן צריכים לשנות את שמו למנחם מענדל וכן בערך של האדמו"ר הצמח צדק נתי 770 - שיחה 21:59, 16 ביולי 2016 (IDT)

מענדל הוא ההגייה היידישאית של השם, זו ויקיפדיה העברית ועל כן מנדל תקין יותר לשונית כאן DimaLevin - שיחה 22:12, 16 ביולי 2016 (IDT)

הרי לכל הדעות הרבי מליובאוויטש ממשיך ומנהיג את חסידות חב"ד (המחלוקת לגביו צדדית, אך הצד השווה שבין כולם הוא שהרבי עוד מנהיג והוא נשיא הדור), א"כ צריך לשנות את מה שנכתב בראש הערך שהרבי "היה האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד".

הא ד"מנדל" הוא ההיגוי בעברית, לא סותר את זה שצריך להיות כתוב "מענדל", משום שגם בויקיפדיה העברית כותבים את שמו של המדובר, וממילא אם הרבי מדגיש ששמו הוא מענדל, מה שייך ההיגוי העברי, הרי שמו של הרבי כפי שנקרא לו, הוא מענדל.

פה עדיין אוחזים שהוא נפטר, ושכיום כבר אין אדמו"ר לחסידות חב"ד. איננו כותבים בהכרח את שמו של האדם כפי שהוא כתב אותו. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ו • 18:38, 22 ביולי 2016 (IDT)

בהערה הראשונה של הערך כתוב את שמו כפי שנהג לכתוב, אם יביאו את המקור שהדגיש שכך הוא רצה שיכתבו - אפשר יהיה להוסיף זאת להערה‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ י"ח בתמוז ה'תשע"ו • 21:39, 23 ביולי 2016 (IDT)

מבחינה חיצונית לחסידות חב"ד אין כיום אדמו"ר? הרי הדעה הסבורה שהרבי נפטר טוענת בתוקף שהוא ממשיך להנהיג והוא האדמו"ר של חב"ד, א"כ מה המקום לומר (ללא הסתמכות על התנועה עצמה) שאין אדמו"ר לתנועה זו, כל עוד התנועה עצמה סבורה שיש אדמו"ר (אפילו שנפטר)? ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ובנוגע לשמו של הרבי: כאשר כותבים את שמו של האדם, כותבים בעצם את השם שנתנו לו הוריו. ממילא, אם האדם טוען שכך וכך היה שמו, אין משנה האם זה מסתדר עם השפה העברית, כי אפילו אם זה היה שם שלא קיים בשום מקום ואף אין לו מקור בעברית - השם היה נכתב, משום שנקבע ע"י הוריו בלבד. א"כ, כאשר הרבי אומר ששמו כפי שנקבע ע"י הוריו הוא דווקא מענדל, אזי כאשר תכתוב מנדל לא תכתוב את שמו, שכן, (כנ"ל) מקורו של השם הוא עפ"י מי שקבעו, הוריו. ―לו"י (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

והמשיחיסטים סבורים שהוא חי, אז עלינו לקבל גם את זה? לא, כאמור איננו נצמדים בהכרח לכתיב של ההורים. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ו • 11:32, 24 ביולי 2016 (IDT)

לכך הדגשתי שלכל הדעות הרבי ממשיך להנהיג את חב"ד, ואת זה צריך לציין, לא את מה ששנוי במחלוקת. ויותר מכך, לו חסידות חב"ד הייתה כעת עם אדמו"ר חדש, היה ברור שהוא ייכתב כאדמו"ר - כי בעניינים אלו כותבים על החסידים, ואם החסידים סבורים שהרבי הוא כך וכך, אזי זה מה שיירשם בויקיפדיה. עולם החסידות הוא שיצר את הכלל שאם אדמו"ר נפטר - אחר יורש את מקומו. אך כיום, כאשר חסידות חב"ד (או עכ"פ רובה) טוענים שתפיסה זו שגויה, וכי הרבי מסוגל ואף כך בפועל - ממשיך להנהיג, א"כ יש לא להתחשב בהנחת יסוד, משום שמי שיצר אותה - כעת שלל אותה.

אגב, בנוגע לשמו של הרבי; בעצם לדבריך הויקיפדיה לא תכתוב את שמו האמתי של האדם המדובר? מבחינתה ניתן לזייף ואף לשנות את שמו של האדם במקרה הצורך? (מה שבפשטות מושלל לחלוטין!) ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ב. אני לא בטוח שלכל הדעות בחב"ד כך, ודאי לא לכל הדעות בעולם, וזה העיקר. לחסידים אין בעלות על הערך. ג. ויקיפדיה לא משנה ולא מזייפת. היא משקפת את הכתיב העברי המקובל של השם. מלבד זה, נדמה לי שהדיון הפך להיות מעגלי. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ו • 13:33, 24 ביולי 2016 (IDT)

א. בתור חב"דניק אני יודע בוודאות שלשני הזרמים בחב"ד הרבי הוא האדמו"ר גם כיום (וזאת גם מסברא; אם לא תאמר כן, מיהו המנהיג של חב"ד היום? או שמא חסידות זו כבר אינה?) גם בעולם, כפי הידוע לי אנשים מודעים לכך שנשיאה של חב"ד הוא הרבי. מעולם לא שמעתי דעה, אפילו חיצונית, האומרת שחסידות חב"ד נכחדה עקב היותה ללא מנהיג. ברור שזה לא נכון. ב. לא השמעתי טענה של חסידים יש בעלות על הערך, רק אמרתי שבסופו של דבר הערך נקבע לפי החסידים: אם יחליטו שפלוני הוא האדמו"ר, אזי ייכתב בויקיפדיה שפלוני הוא האדמו"ר, משום שסו"ס לפי החסידות עצמה כותבים מהי, הויקיפדיה אינה ממציאה. ממילא, אם החסידות אומרת כך וכך, זה מה שצ"ל כתוב בערך שעליה. ג. להתאים את השם לעברית, זוהי פרשנות של המלים "לזייף את השם", אם נצא מנקודת הנחה שהשם הוא מה שנקבע ע"י ההורים. ―לו"י (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמובן החסידות קיימת, רק אין אדמו"ר. כמו ברסלב. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ו • 15:36, 24 ביולי 2016 (IDT)

גם בברסלב אמנם אין אדמו"ר, אך מוהר"ן עצמו אמר שיהיו "מנהיגים". מלבד זאת, מעולם לא נשמעה טענה זו שחב"ד כיום חסרת אדמו"ר, לא מתוך חב"ד ולא מחוצה לה, והטענה עצמה מופרכת עד כדי גיחוך. ―לו"י (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

שמו של הרבי הוא מענדל בע' ויש לכך סימוכים מדברי הרבי עצמו. דבר זה מאד נוגע לגימטריות ולהרבה דברים.

מקור:ר' מענדל נקרא ע"ש אביו שנקרא ע"ש הצ"צ. כאד"ש מדגיש "מענדל בעין דווקא כי נקרא ע"ש הצ"צ", (שיחה של הרבי מלויבאוויטש) דווח על ידי: 81.218.101.2 15:23, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

הנושא כבר נטחן, כולל ממש בפרק הקודם בדף השיחה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ו • 15:25, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

+1. הרבי הדגיש שעיקר הקטע הוא לא הגימטריות אלא "כי נקרא ע"ש הצ"צ", מאחר שהצ"צ נקרא אצלנו מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), וכדי שלא תיפגמנה הגימטריות ביניהם, אנחנו חייבים לקרוא גם לו מנחם מנדל שניאורסון, "שלא בעין דווקא" ובזה גופא מקיים דברי כאד"ש על צד היותר טוב דווקא. ביקורת - שיחה 15:35, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

הצמח צדק עצמו קרוי על שם ר' מנחם מנדל מטבריה. על קברו, אגב, כתוב "מענדיל", כמיטב המסורת היידישאית למצוא כמה שיותר ווריאציות לכל שם. יזהר ברק • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ו • 23:42, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

לדעתי יש צורך לשנות את המלים האומרות שהרבי מליובאוויטש היה האדמו"ר של חב"ד, משום שכנ"ל, עניין זה שהוא משמש כאדמו"ר גם היום, הינו לכל הדעות. יש השגות ע"ז? (לו"י - שיחה 17:13, 3 באוגוסט 2016 (IDT))

מן הסתם ראית שכבר היו השגות על זה. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ו • 18:07, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

ומן הסתם גם אתה הספקת לראות את התגובות על ההשגות, ובינתיים לא התקבלה למרב הצער תגובה על הטענה האחרונה. (לו"י - שיחה 22:08, 3 באוגוסט 2016 (IDT))

על מה צריך להגיב, על שמעולם לא שמעת שהרבי מת ולכן אין לחב"ד היום אדמו"ר? נרו יאיר • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ו • 22:50, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

למיטב ידיעתי, לא זכור לי שהתבטאתי בשלב כלשהו ש"מעולם לא שמעתי שהרבי מת". מסתבר שכשנדחקים לקיר הדמיון מסוגל לפרות במידה חסרת מעצורים. מה שכן כתבתי הוא (ממש מגוחך כמה שישנה אי הבנה בטענתי שנכתבה שוב ושוב, אך מ"מ יתכן שבסופו של דבר הדברים ייקלטו), שלדעת חסידות חב"ד (מקווה שמושג זה כן מוכר) הרבי מכהן כמנהיג. חב"דפדיה, המבטאת את כל מגוון הדעות בחב"ד, כותבת במפורש שהרבי הוא המנהיג, זהו דבר המוסכם לכל הדעות.

אבל, לדבריך, הרי "לחסידים אין בעלות על הערך", וא"כ, אולי הויקיפדיה תהיה יצירתית יותר ותכתוב שהרב הלפרין מכפ"ח הוא המנהיג של חב"ד כיום? מדוע זה לא נכתב?

ובכן, מסתבר שהתשובה לכך פשוטה להפליא, מדהים מדוע לא הובהרה עד כה דיה: דעת החסידים היא שנכתבת בויקיפדיה (אא"כ, כמובן, יסברו דבר הנוגד את המציאות. לכן לא היה נכתב שהרבי חי - גם אם כל חב"ד היו משיחיסטים). המציאות לא סותרת לדעת החסידים, הטוענת שהרבי הוא מנהיג עדתה.

מוזר ביותר שהויקיפדיה מעוניינת להמשיך ולהישאר באשליה שהרבי אינו המנהיג של חב"ד כיום (- מה שאיש מחב"ד לא סבור), לדעתי צריך לשנות זאת, העקשנות חסרת תוכן, וכאמור, הגיעה אף להמצאות.

אי אפשר לכתוב על אדם שנפטר שהוא משמש כאדמו"ר. זו סתירה לוגית חמורה שאין מקומה בוויקיפדיה. אפשר לכל היותר לכתוב שלדעת כל חסידי חב"ד הוא משמש כאדמו"ר. אבל גם טענה זו צריכה עיון, וראייתך מחב"דפדיה אינה ראיה כלל ועיקר. ובכל מקרה מדובר בזוטות, שכן הערך – וכן הערך המורחב על פולמוס המשיחיות – מבהירים היטב את כל העניין. יזהר ברק • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ו • 01:36, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

"סתירה לוגית חמורה שאין מקומה בויקיפדיה" - ומי קבע שאדמו"ר לא יכול להיות רוחני? מהיכן הגיעה הנחת היסוד שאדם שאינו נמצא בגוף לא יכול לשמש כאדמו"ר (אדרבה, רעיון החסידות טוען שמציאות הרבי היא רוחנית)! (לו"י - שיחה 09:45, 4 באוגוסט 2016 (IDT))

(:) אגב: גם בויקיפדיה (ערך אדמו"ר) מובא כי אדמו"ר הוא המנהיג הרוחני של החסידות שלו. משמע שאין מוכרח שיחיה דווקא.

מנהיג רוחני הוא המנהיג של חיי הרוח, אין הכוונה שהוא עצמו רוחני. ובשורה התחתונה: לחברה אין מנכ"ל מתפקד גם אם הוא השאיר אחריו מספיק הוראות לפעילות בעתיד. ביקורת - שיחה 23:08, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

אם מנהיגותו של המנהיג הינה רוחנית, ממילא אינה תלויה בגשמיות. רק שעדיין לא הצלחתי להבין מהיכן הנחת היסוד שרבי חייב להיות חי?

הוא לא חייב להיות חי, אפשר להגדיר מחדש את המונחים כך שכולם יתאימו גם עבור השפעה לאחר המוות, אבל אין שום תועלת בכך פרט לריצוי כלשהו של משיחיסטים. אתה רוצה לכתוב שחסידי חב"ד ממשיכים בדרכו למרות שכבר מת? תכתוב. אין צורך להשתמש בניסוחים המשתמעים לשני פנים בשביל להעביר את הנקודה.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:22, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

חסידי חב"ד חלוקים מהי דרכו, בתחומים רבים. אפשר לכתוב שהם שואפים להמשיך את דרכו, אבל זה נראה לי מובן מאליו. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשע"ו • 12:11, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

אינני מבין מדוע לא ברורים דברי כדי צורכם, אינני משיחסיט ודעותיי לא דוגלות בכך שהרבי מליובאוויטש חי. אמנם, המעוניין יכול לעיין במספר ספרים בחסידות חב"ד שנערכו ע"י חסידים, ובהם מוסבר באופן ברור כיצד הרבי נפטר אך ממשיך להנהיג, הסבר זה אינו משתייך לחוג המשיחיסטי, הסבור שהרבי מנהיג מצד היותו חי וקיים. כנ"ל לכו"ע הרבי מנהיג, ובזה גופא נחלקו האם מנהיג במותו או בחייו. עפ"ז, לדעתי, ראוי לכתוב שהרבי מנהיג את חסידותו.

(לו"י - שיחה 00:05, 12 באוגוסט 2016 (IDT))

בדף ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה כתוב, שזוהי לא בימה לדעות אישיות של הכותבים, אלא הצגת עובדות יבשה. וככזו, לכתוב שהוא היה, ולכתוב שזה מכיוון שדבר זה מהווה אצלך סתירה לוגית הוא מחטיא את מטרת המיזם. שהרי כמו שכתוב שיש הרואים בו משיח גם כיום, צריך לכתוב שיש (רובם של כולם של חסידי חב"ד, והמפורסמות אינן צריכות ראיה) שעדיין רואים אותו כמנהיג וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תוספות מיותרות

אינני מבין מהן תוספות מועילות, אך (1) לא ידוע לי על התוועדות שנמשכה 13 שעות, אך כן ידוע לי על רצף של כמה ימים שלא היה אפשרי להעלות על הכתב. (2) בלקוטי תורה, אם הנך מכיר את הספר, אין הערות שוליים, אלא ציונים בגוף הטקסט, והמיוחדות שבזה היא כמו שכתבתי - בכך שהן בעניינים עמוקים בתורת הקבלה. (3) כמובן שתנועת ראשך ותנועת ידך הינן שוות ערך בבואך לתאר עידוד (או לא) של מישהו לעניין.

אם אתה מעוניין שישאר כך, לבריאות, אך אלו הם דיוקים שאמורים לשפר את רמת הדיוק של ויקיפדיה. הצלחה צמא - שיחה 09:48, 29 בספטמבר 2016 (IDT)

הצעת ניסוח בפתיח

רבי מנחם מנדל שניאורסון (מכונה הרבי מליובאַוויטש או מלוּבָּבִיץ' ובקיצור הרבי; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 - ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד, בראשה עמד משנת ה'תשי"א, 1951, ועד פטירתו. חסידיו רואים בו עד היום כמורה ומוביל את דרכם הרוחנית נודע בעיסוקו הרב בהחשת הגאולה. בשנותיו האחרונות ראו בו חסידיו את המשיח. רבים מהם מוסיפים להאמין בכך אף לאחר מותו. קברו משמש מוקד עלייה לרגל. מה דעתכם? מ. פינחסי - שיחה 03:18, 30 באוקטובר 2016 (IST)

מ. פינחסי מה רע בנוסח שיש כעת?? בברכה, Eli - שיחה 03:27, 30 באוקטובר 2016 (IST)

זה משהו חריג לחסידות שאין בה אדמו"ר? ע"ע חסידות ברסלב • חיים 7 • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ז • 03:28, 30 באוקטובר 2016 (IST)

אני מתנגד לשינוי. גילגמש • שיחה 05:58, 30 באוקטובר 2016 (IST)

גם אם הניסוח החדש לא מוסכם, אך לכאורה ניסוח דומה צריך להיכנס, ולו בשל העובדה הפשוטה שכך היא המציאות..צמא - שיחה 06:35, 30 באוקטובר 2016 (IST)

אין צורך לייבא את הפולמוס על משיחיותו של הרבי מלובוויטש לפרק הפתיח של הערך הזה. הנושא מסוקר היטב בוויקיפדיה. גילגמש • שיחה 07:53, 30 באוקטובר 2016 (IST)

לא דובר כאן על משיחיותו, אלא על כך שרואים בו מנהיג פעיל (ולא לשעבר) צמא - שיחה 08:03, 30 באוקטובר 2016 (IST)

צמא, גם אם נניח שמשהו הוא מציאות - לא כל העובדות נכנסות לפתיח. האם חסידי חב"ד לא רואים את שאר האדמו"רים כמורים ומובילים את דרכם הרוחנית? נרו יאיר • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ז • 12:01, 30 באוקטובר 2016 (IST)

אני בעד. חסידי חב"ד רואים בו אכן עד היום כמורה ומוביל את דרכם הרוחנית, ולא כשאר האדמו"רים. גם אם קיים כזה דבר בחסידות ברסלב (נוסף על כך שאיו אלו דברים זהים, במובנים רבים), אין זה מערער מחריגותו של הפרט החשוב הזה שראוי להיכתב בפתיח. ניתאי גלילי - שיחה 22:59, 30 באוקטובר 2016 (IST)

החסידים לא רואים את אדמור הזקן כמורה ומוביל דרכם?! ומה ההבדל מברסלב? נרו יאיר • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ז • 23:11, 30 באוקטובר 2016 (IST)

אדמו"ר הזקן הוא מיסדה של חסידות חב"ד. לא מנהיגה הנוכחי. לעומתו, ב'רבי מליובאוויטש' רואים חסידי חב"ד את מנהיגם הנוכחי - 'מורה ומוביל את דרכם הרוחנית'. ב. קיים הבדל גדול. בעוד שחסידי ברסלב קשורים לרבי נחמן מברסלב באופן די רופף - חסידי חב"ד קשורים לחלוטין לרבם, וקיימות דוגמאות אין ספור לכך. כל מי שמכיר מעט מפעולות חב"ד יודע זאת. (והזכרת שמו של רבי נחמן עשרות פעמים לבדה - אינה מהווה קשר ממשי...). מלבד זאת, הוויכוח לא כזה עקרוני. אלו העובדות. ובעוד שהקורא את הערך יכול להסיק א, מתוך היגיון פשוט - יש לכתוב ב - וזאת ללא שום קשר לחסידות ברסלב. ניתאי גלילי - שיחה 00:12, 31 באוקטובר 2016 (IST)

הערך לא יהיה סניף של חבדפדיה. גילגמש < small>• שיחה 00:48, 31 באוקטובר 2016 (IST)

מה הקשר, גילגמש?ניתאי גלילי - שיחה 01:44, 31 באוקטובר 2016 (IST)

התוספת לא נייטרלית ואי אפשר לקבל ניסוחים כאלה. גילגמש • שיחה 06:57, 31 באוקטובר 2016 (IST)

מה הקשר נייטרלי? האם היא חסרת אובייקטיביות? זאת העובדה! זה שדווקא משתמשים פרו-חב"דים תומכים בהוספת הקטע כאן - די מוזרה, אבל בוודאי לא סיבה להפוך את הדברים ל'לא נייטרלים'.ניתאי גלילי - שיחה 07:27, 31 באוקטובר 2016 (IST)

זה נראה שלגילגמש יש אלרגיה לחב"דפדיה, כל אזכור הכי קטן יש הופך ל"זה לא סניף של חב"דפדיה"... אם לדעתך זה לא ניטרלי - תסביר מדוע? אי אפשר לקבל ניסוחים כאלו! צמא - שיחה 09:16, 31 באוקטובר 2016 (IST)

"מורה ומוביל דרכם" (וגם "עובדה!") אלה מילים יפות שקל לומר. בפועל לומדים בחב"ד תניא ושו"ע הרב לא פחות ממה שלומדים את כתבי הרבי האחרון, ולמיטב יכולת השיפוט שלי בברסלב לומדים רבי נחמן יותר ממה שבחב"ד לומדים את הרבי האחרון, ובברסלב קשורים לרבי נחמן לא פחות ממה שבחב"ד קשורים לרבי האחרון (חסידי ברסלב יאמרו שהם יותר, וחסידי חב"ד להפך). נרו יאיר • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ז • 11:58, 31 באוקטובר 2016 (IST)

נרו יאיר, מסתבר שההיכרות שלך עם חב"ד מועטה מאוד עד לא קיימת בכלל על סמך מילותיך הראשונות שחושפות בורות. לא צריך להביע דעה בכל נושא - גם בכזה שאינך יודע עליו דבר. ניתן להתווכח על פרטים רבים בין חב"ד לברסלב, ולכן כבר הקדמתי, שאין לזה כלל קשר לברסלב, לא ברור לי כלל איך זה נכנס. אין זה משנה אם גם ברסלב חושבים כך וכך - לערך על הברי מליובאוויטש. ניתאי גלילי - שיחה 15:30, 31 באוקטובר 2016 (IST)

מאחר שאני כן מכיר (ולא רק מעריכה של ערכי חב"ד במשך שנים, אלא גם הרבה קודם) - הרי שצריך להעלות עוד אפשרות, שאתם מוכווני מטרה. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ז • 20:15, 31 באוקטובר 2016 (IST)

ערכים נכתבים בפרספקטיבה ישראלית / עולמית, ומבחינה זו מה שהחסידים חושבים ועושים - הינה נקודה טפלה, ומקומה בהמשך ולא בפתיחה. מצטרף לנרו יאיר וגילגמש בהתנגדות לשינוי. נת- ה- - שיחה 20:26, 31 באוקטובר 2016 (IST)

המנהיג הזה לא היה עולמי. מנהיגותו הצטמצמה לחסידי חב"ד. מכיון שכך, הורדת העובדה החיונית - מהו בעיניהם כיום, היא פשוט השארת חצי אמת. בפרספקטיבה ישראלית וק"ו עולמית - היה להוריד את רובו של הערך. לנרו יאיר, אם אתה באמת סבור שאדמו"ר הזקן הוא-הוא מנהיגם הרוחני הנוכלחי של חסידי חב"ד הרי שאינך חסר אוביקטיביות - אתה פשוט חסר ידע. התעקשות על דברים אלו מגוחכת לחלוטין. וכן, אני מכוון מטרה - כתיבת עובדות ללא כחל ושרק. נמק בטרם תאשים.ניתאי גלילי - שיחה 22:40, 31 באוקטובר 2016 (IST)

תמצת יפה את ההבדל בין חב"דפדיה לויקיפדיה, מה שמתאים לשם לא מתאים לפה, ולהפך. חבל שבדרך אתה מטיח האשמות אישיות ועלבונות, שים לב שזה לא תואם את ויקיפדיה:כללי התנהגות בין חברי הקהילה, וזאת בלשון המעטה. נת- ה- - שיחה 23:31, 31 באוקטובר 2016 (IST)

ניתאי, לא לימדו אותך שרב"י = ראש בני ישראל?! לא אמרתי שאדה"ז "הוא הוא מנהיגם הרוחני הנוכחי", אנא התמקד במה שכן אמרתי, גם אם זה מספק פחות תחמושת. נרו יאיר • שיחה • ל' בתשרי ה'תשע"ז • 00:05, 1 בנובמבר 2016 (IST)

לא התכוונתי לפגוע, אבל זו פשוט העובדה. מה שנרו יאיר אמר פשוט חשף את האמת הפשוטה שהוא כנראה לא כ"כ מכיר את חסידי חב"ד. ולנרו יאיר עצמו: אם אכן נתמקד במה שאמרת, אז כך: בחב"ד בפירוש לומדים את כתביו ודבריו של הרבי האחרון הרבה יותר מאדמו"ר הזקן. בנוסף: כמות הקדשת הזמן ללימוד כתבים מסוימים, לא קשורה כלל לקביעת "מורה ומנהיג רוחני". כך למשל בחב"ד, ובכל מקום חרדי ודתי לאומי מוקדש רוב הזמן ללימודי תלמוד בבלי. אין זה אומר כמובן, שרב אשי ורבינא הנם המנהיגים הרוחניים של היהדות החרדית במובן שכולנו מתכוונים אליו. כך שמלבד שהטענה לא נכונה - היא פשוט לא קשורה. בנוסף: אני לא רוצה להטיח דברים, אך אם תטענו שהקטע שהוצע לא כ"כ שייך, קשור לנושא או מעניין - נוכל להתווכח על כך. אבל להתווכח על עצם העובדה - זה חוסר ידיעה. אין שום בעיה בזה, כמובן. אני בור ועם הארץ בנושאים רבים, אבל אני לא מנסה להעלות טענות מסוגים שונים כאשר מתדיינים בנושאים אלו. ניתאי גלילי - שיחה 18:33, 1 בנובמבר 2016 (IST)

כתוב בפירוש: "ראו בו חסידיו את המשיח, רבים מהם מוסיפים להאמין בכך אף לאחר מותו." • צִבְיָה • שיחה • ל' בתשרי ה'תשע"ז 18:54, 1 בנובמבר 2016 (IST)

אני אומנם קצת מסתפק. קיים הבדל בין משיחיות לבין מנהיג רוחני ומורה דרך. למשל, רבים אינם מאמינים כיום במשיחיותו, אך כולם, ככלל, רואים בו עדיין מנהיג רוחני. ניתאי גלילי - שיחה 19:11, 1 בנובמבר 2016 (IST)

אני חושב שיש פה קצת חסרון בידע, שממנו נובע כל הדיון. הרבה חושבים שהעובדה שהוא מנהיג היום את תנועת חב"ד זה אמירה שמייצגת רק את תנועת המשיחיסטים בחב"ד. לכן גם אמרו לעיל שהפולמוס כבר מסוקר. אבל העובדות הן: א. כל מישהו חב"דניק יגיד לך שמי שמורה את דרכו כיום זה הרבי מליובאוויטש. ב. מורה את דרכו כאן הכוונה לא רק שלומדים את תורתו (וזה מבלי להיכנס לדיון אם לומדים את תורת אדמו"ר הזקן יותר מתורתו, או לא). גם ה'אנטים' הגדולים בחב"ד יגידו שהרבי מנהל להם את החיים (מצורף כתבה מלפני שלשה ימים, למעלה מעשרים שנה אחרי פטירתו, מתוך אלפי אלפי כתבות ברחבי האינטרנט). לא רק בתורתו, אלא גם בסימני דרך בכל החיים, והמדובר הוא על התנהלות יומיומית. אפילו שלוחים אנטים, אחרי שהם נכנסים ל'אוהל' הם פותחים את תורתו של הרבי לקבל ממנו הוראות. ג. אמר משתמש:גילגמש שפה זה לא חב"דפדיה, כיון שלדעתו זה עמדה חב"דית. במחילה, אבל זה נשמע טענה מאוד מגוחכת. זה כמו שבויקפדיה שמאלנית לא יכתבו שביבי מנהל את מדינת ישראל, כי לדעתם זה לא צריך להיות ככה. העובדות האלה לא ייכים לחב"דניקים בלבד. זה המציאות. מ. פינחסי - שיחה 23:30, 1 בנובמבר 2016 (IST)

שזה שונה מחזונישניקים ב...? זה דומה מאד לברסלב, רק ביתר אובססיה. זה כבר קשור למאפייני החסידות והחסידים. לא לרבי. • צִבְיָה • שיחה • ל' בתשרי ה'תשע"ז 23:46, 1 בנובמבר 2016 (IST)

החזונישניקים זה רק מורה דרך הלכתי.

אהיה כנה ואומר שאני חב"דניק, אבל זה לא סותר לזה שגם בהסתכלות אובייקטיבית זה המציאות בשטח.

חשוב להדגיש, שהעובדה (שאין חולק עליה) שהחסידים רואים בו כמורה דרכם, לא מבוססת על פולחן אישיות רגיל, שהם החליטו, אלא זה מבוסס על דברי הרבי בעצמו, שדורנו דור השביעי הוא דור הגאולה. ולכן, כיון שזה מבוסס על דברי הרבי עצמו, הרי זה חלק מאישיותו, ולא רק מה שהחסידים חושבים עליו. אני מתייג את משתמש:שיע.ק, על מנת שיעזור לי... מ. פינחסי - שיחה 00:32, 2 בנובמבר 2016 (IST)

אני מכירה חבדניקים מספיק כדי להבין במה מדובר (למען האמת, מספיק לדבר עם אחד כדי להבין). ועדיין, זה לא שונה מכל אדמור בכל חסידות אחרת. ההבדל הוא שכאן לא היה בן לרשת אותו וחסידיו רואים בו אדמור באותה מידה לאחר מותו (ובזה דומים כל חסידי חבד, משיחיסטים או לא). וקוראים לזה פולחן אישיות. בכל פולחן אישיות תמיד למעריצים יש נימוק. המקרה הזה לא יוצא דופן. • צִבְיָה • שיחה • א' בחשוון ה'תשע"ז 00:38, 2 בנובמבר 2016 (IST)

את צודקת. אבל עדיין זו עובדה חשובה, מכיוון שעיקר (או עכ"פ, חלק גדול מ-)חשיבותו של הרבי הוא מצד חסידי חב"ד, ומכיוון שזו האמונה הרווחת אצלם כיום - זה מה שצריך להיכתב, מכיוון שהקורא הרגיל לא יבין זאת בפשטות - את חשיבותו שקיימת גם לאחר מותו אצל חסידי חב"ד. ויש להדגיש: דעת חסידי חב"ד בנוגע לרבי היא לא פונקציה מסוימת. היא דבר מרכזי מאוד, שהתעלמות ממנו הרי היא כהתעלמות מהויקיפדים ביחס לויקיפדיה... ניתאי גלילי - שיחה 02:47, 2 בנובמבר 2016 (IST)

צִבְיָה, תרשי לי להגיד לך שתחילת דברייך הוכחו כלא נכונים - מההמשך. זה שאת אומרת ש"עדיין, זה לא שונה מכל אדמור בכל חסידות אחרת", מוכיחות שאת לא מכירה מספיק... מ. פינחסי - שיחה 04:35, 2 בנובמבר 2016 (IST)

גם לי נראה שחב"ד מתקשים להכיר בכך שיש דמיון בינם לבין משהו מחוץ לחב"ד. אם אחזור לנושא שממנו התחלנו, יש רבנים רבים שכבר אינם בין החיים ובכל זאת אפשר לומר עליהם "חסידיו רואים בו עד היום כמורה ומוביל את דרכם הרוחנית". לעתים אותם חסידים מעטים ולעתים רבים; אבל חשוב אף יותר: ה"רואים בו" הזה הוא מושג מעורפל. בחלק מהמקרים (די נדיר אפילו בקרב המשיחיסטים) אנשים אכן לא זזים מילימטר בלי לחשוב מה הוא היה אומר, אבל בדרך כלל, בחב"ד ומחוצה לה, זה הרבה פחות מזה. פעמים רבות אנשים "רואים בו", או לפחות אומרים שהם "רואים בו" (לך תוכיח מה אנשים בעצם חושבים) אבל עושים בפועל מה שנוח להם. המשפט הזה לא צריך להופיע באף ערך. נרו יאיר • שיחה • א' בחשוון ה'תשע"ז • 20:40, 2 בנובמבר 2016 (IST)

זה לא נכון, ובפרט כאשר יוצאים מנקודת הנחה שהחסידים מתנהגים כלפי האדמו"ר כפי שהוא נהג בקודמו = להמשיך לכתוב ו"להתייעץ" איתו בכל נושא ועניין, ולהמשיך ולהתנהג כפי שהוא "מער לעבדיקער ומער שטארקער" (דבריו ט"ו תמוז תשמ"ה), ובין הדברים אז, אמר שמי שטוען שזה כבר לא רלוונטי, "אין לנו שפה משותפת", וכו', ועיי"ש. צמא - שיחה 01:59, 3 בנובמבר 2016 (IST)

נענה לתיוג. א. אני חושב שאכן יש פה משהו יוצא דופן, במובן שחסידי חב"ד (כולם) ממשיכים לראותם את עצמם כחיים בדורו הדור השביעי מאמינים שהוא נשיא הדור הנוכחי - כלומר מאמינים שהוא מנהיג הדור, שבו נתלבשה נשמת משה רבינו וכו' כידוע למי שמכיר את המושג במשמעותו החב"די - במובן שהם ממשיכים לכתוב לו בכל צעד משמעותי (ולא נרו, אין זה לא דומה בכלל לאדמו"ר הזקן ולא לשום מנהיג אחר שאני מכיר בציבור החרדי. ב. אני יכול להבין מדוע רבים אחרים לא יסכימו עם הדברים, ולכן מציע לך פנחסי למצוא מקור אקדמאי שמתאר את התופעה, בדרך כלל מתחשבים כאן אם יש חוקר מקובל שכותב על תופעות מסוג זה. ג. כפי שציינו לעיל' לא בטוח שזה אכן צריך להיות בפתיח (במיוחד שהדבר כבר רמוז באיזכור האמונה בהיותו משיח כיום), אני כן חושב שיש לפרט אודות התופעה הייחודית בערך עצמו. --שיע • (שיחה) • ו' בחשוון ה'תשע"ז • 19:37, 7 בנובמבר 2016 (IST)

אני התייחסתי לביטויים "מורה ומוביל", שהם אולי חגיגיים אבל חסרי משמעות ברורה. אכן, החסידים מאמינים שהוא נשיא הדור, ומבחינתם הדור השביעי יכול להימשך גם מאה שנה ויותר. אני מסכים שזה נורא חשוב לחסידים, לא חשוב ברמת הפתיח באנציקלופדיה כללית. אני גם יותר ממסכים שזה כלול במושג משיח. אתה אומר שגם אנשי הזרם המתון ממשיכים לכתוב לו? איך זה מתבצע? נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ז • 20:47, 7 בנובמבר 2016 (IST)

כל המתונים כותבים ל'אוהל' וחלקם גדול מהם משלבים זאת גם עם כתיבה באגרות קודש (מכניסים בספר, ואח"כ שולחים לאוהל. --שיע • (שיחה) • ט' בחשוון ה'תשע"ז • 01:53, 10 בנובמבר 2016 (IST)

נציגי המתונים כאן יכולים לאשר את עניין ההכנסה לאגרות קודש? נרו יאיר • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ז • 13:01, 10 בנובמבר 2016 (IST)

חלק וודאי מכניסים, אך וודאי שלא חלקם הגדול. כתיבה לאוהל אינה מהווה הוכחה כמובן, אך אני עדיין סבור כשייע, אם כי מתקשה להביא הוכחות ברורות. מכיוון שכך אני לא אתעקש על השינוי, למרות שאני בטוח שהוא נכון וחוזר על ברי הקודמים: התופעה ייחודית, כהסברו של שייע. ניתאי גלילי - שיחה 00:03, 11 בנובמבר 2016 (IST)

משיחיות הרבי

לניתאי גלילי:כתבת ש"רבים כיום אינם מאמינים במשיחיות הרבי", כנראה ואינך מעורה בנעשה בחב"ד אך ברור שרוב מוחץ בתנועה מאמינים במשיחיותו, דבר המוכח מתוך כתביו שיחותיו ומתוך השקפת החסידות על מהותו של הגואל. המחלוקת אינה כי אם על פירסום הדבר ברבים וכו' אך בתוך חב"ד האמונה לא התחילה בתש"נ והיא ממשיכה עד היום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני עומד מאחורי דברי. ניתאי גלילי - שיחה 00:03, 11 בנובמבר 2016 (IST)

כמעט על כל דבר אפשר לכתוב "רבים" מאמינים או לא מאמינים, אפילו בלי להיזקק לכלל של "מיעוט רבים שניים". נרו יאיר • שיחה • כ"ב בחשוון ה'תשע"ז • 10:49, 23 בנובמבר 2016 (IST)

שלום לכל העורכים הקבועים, אשמח אם תוסיפו לגבי השקפתו על משיחיות עצמו (או תקראו לזה בכל שם אחר) את הענין שלמעשה כל השנים דיבר על החותן שלו (אביו של אשתו) הרבי השישי - כמשיח ממש, כאשר למעשה כל חסידיו ידעו שבצורה זו הוא מדבר על עצמו בלשון צניעות. כלומר למעשה שנים רבות הטיף לאמונה כוזבת שהוא המשיח ולא כפי שרבים רוצים לומר שחסידיו הם אלה שעשהו משיח.

בתודה מראש מתנגד

יש המון ויכוחים על מה שקבעת. אם יש לך כמה שעות פנויות תוכל לקרוא על כך באריכות בערך פולמוס המשיחיות בחב"ד ובדף השיחה שלו והארכיונים. נרו יאיר • שיחה • ז' באב ה'תשע"ז • 11:28, 30 ביולי 2017 (IDT)

התואר "הרבי הרמ"מ"

אכן בתקופת חייו נקרא בדרך הכלל הרמ"מ בתואר "הרבי" בלבד, כפי שהדבר מקובל בכל החסידויות לקרוא לאדמו"ר המכהן בשם הסתמי "הרבי" או "כ"ק אדמו"ר שליט"א" בלי פירוט שמו. אך כפי שכתבתי בפתיח, לשם הבחנה בינו לבין אדמו"רים קודמים של החסידות, נקרא לעתים הרבי הרמ"מ, כשם שקודמו נקרא הרבי הריי"צ. להלן קצת מקורות חב"דיים מחיפוש קל שקראו לו כך:

• אברהם חנוך גליצנשטיין, אוצר סיפורי חב"ד. ח"ט (תשנ"ד) עמ' 165; 220. ח"י (תשנ"ה) עמ' 319; 321. חי"א (תשנ"ה) עמ' 93; עמ' 105; עמ' 107.
• הרבי: שלושים שנות נשיאות, תש"מ. עמ' 133: "יום מלאת עשרים שנה לעלייתו של הרבי הרמ"מ שניאורסון על כס הנשיאות של תנועת חב"ד אינו יום חגיגה בלבד".

אני חושב שלעובדה שממשיכים בחוגים מסויימים לכנותו "הרבי" סתם, ישנה השפעה של החוגים המשיחיים שמסרבים להכיר במותו. הם גוררים אחריהם רבים וטובים שמשתדלים "להימנע מלתת לרבי תואר שמשמעו היפוך החיים ח"ו" וכנראה שהתואר הנ"ל שמשמש בדרך כלל לתיאור הרבי הנוכחי בחסידויות אחרות, בא לבטא משהו בכיוון זה שהרמ"מ הוא הרבי הנוכחי גם אחרי 94'. ולא היא. ביקורת - שיחה 08:51, 5 בדצמבר 2016 (IST)

תרשה לי להוסיף, היות שכל החב"דניקים רואים את הרבי כ'הרבי' הנוכחי, כנשיא הדור הנוכחי וכו' (כמפורט בערך), אז הטיעון שלך תקף לגבי כל חסידי חב"ד. --שיע • (שיחה) • כ"ו בכסלו ה'תשע"ז • 23:29, 26 בדצמבר 2016 (IST)

כן. גם הדור הנוכחי עצמו ימשיך כנראה לנצח נצחים. לנושא הנ"ל, בדיוק עכשיו קראתי את קטלוג יריד ספרי החסידות של המבשר ואת העמודים של קה"ת שם, ושם מופיע "הרבי הרמ"מ". כך שכנראה אני לא טועה, וכשרוצים לכתוב פרקטי ולא סנטימנטלי יודעים כיצד לעשות זאת. ביקורת - שיחה 00:51, 27 בדצמבר 2016 (IST)

אם זו הייתה חב"דפדיה היינו כותבים "הרבי" (ואולי מוסיפים גם מלך המשיח). אבל אנחנו לא. לכן איננו יכולים לכתוב במכלול הערכים הרבי מנחם מנדל שניאורסון, בה' הידיעה. אפשר "רבי מנחם מנדל שניאורסון" או "הרבי מלובביץ'". נרו יאיר • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ז • 11:36, 27 בדצמבר 2016 (IST)

או הרב, כמו כל הרבנים בני דורו, ולהסתמך על הקישור לערכו. ביקורת - שיחה 11:47, 27 בדצמבר 2016 (IST)

זו בעיה נפרדת, גם על רבנים ליטאיים כותבים פעמים רבות "רבי", אכן לדעתי צריך לייחד את המילה לאדמו"רים, לכל היותר. זה דבר שצריך לפנות בגינו למזנון. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ז • 12:58, 27 בדצמבר 2016 (IST)

מה פתאום לאדמורים? לדעתי זה סמנטיקה ולא משנה, אבל אם מקפידים לייחד את התואר רק לבני דורות קודמים, זה צריך להיות רוחבי. אם הרב שך והרב שטינמן נקראים הרב, אין סיבה שהאדמו"ר מחב"ד יהיה בתואר אחר. זה לא נוח ולא אחיד. ביקורת - שיחה 13:11, 27 בדצמבר 2016 (IST)

זה לא מה שמקפידים. כרגע יש חוסר אחידות בעניין, ואשמח אם תעלה את זה במזנון. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ז • 13:15, 27 בדצמבר 2016 (IST)

אין לי הצעה מעשית, לכן אני לא עולה עם זה. בכלל, דומה שאין הרבה כותבים קבועים בתחום הרבנים. אפשר ליישם מדיניות דה-פאקטו, כי העורכים שאינם קבועים בלאו הכי לא יהיו מודעים לכללים. ביקורת - שיחה 13:22, 27 בדצמבר 2016 (IST)

אם אין הצעה גם אי אפשר ליישם אותה בשום צורה שהיא, כי לא יודעים מה ליישם. מדובר בחוסר אחידות כה גדול - עד שברגע שיוחלט מה צריך יהיה כדאי להפעיל בוט. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ז • 13:30, 27 בדצמבר 2016 (IST)

צמח צדק הוא בנה של דבורה

דבורה לאה אלטשולר, בתו של רבי שניאור זלמן מלאדי. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:38, 18 בינואר 2017 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

כתוב שהרבי נפטר, אך זהו דבר שאינו נכון, הרבי רק נסתר מענינו לתקופה קצרה, עד בוא משיח דווח על ידי: שמעון פרנקל, אור יהודה 213.151.50.116 14:16, 20 בינואר 2017 (IST)

אפילו בחב"ד חולקים על טענה זו, ראה פולמוס המשיחיות בחב"ד. אביהו • שיחה 14:34, 20 בינואר 2017 (IST)

הרבה מתים רק נסתרים עד תחיית המתים, כשאנחנו כותבים נפטר, הכוונה רק בכאילו וזמנית עד תחיית המתים, תנוח דעתך מר פרנקל. ביקורת - שיחה 15:15, 20 בינואר 2017 (IST)

סחה על הדיפלומטיות. • צִבְיָה • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ז 15:28, 20 בינואר 2017 (IST)

המניעים לפולמוס

כרגע הפסקה ערוב ימיו מקדישה מאה מילים לפולמוס על השירה בתקופת מחלתו, ואילו לפולמוס על הדברים שאמר, שלהם משמעות והשלכות משמעותיות לפחות כמו השירה, מוקדשות חמש מילים מרמזות "לאחר שלהבנתם רמז על כך בכמה הזדמנויות". אני מבקש לשפר זאת באמצעות 2 המשפטים הבאים "לאחר שלהבנתם רמז על כך בכמה הזדמנויות, לדוגמה בצטטו מספר פעמים את המאמר "משיח מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי היה מנחם)[47], או בקביעה "נשיא הדור הוא המשיח שבדור"[48]". גם זה ממעיט אבל לפחות זה. --שיע • (שיחה) • כ"ז בשבט ה'תשע"ז • 23:05, 23 בפברואר 2017 (IST)

הערות שוליים

גילגמש, נרו יאיר ואחרים, אשמח לשמוע דעתכם. --שיע • (שיחה) • ל' בשבט ה'תשע"ז • 20:47, 26 בפברואר 2017 (IST)

לגופם של דברים זה נשמע לי סביר, אבל בכל זאת משהו מפריע לי: לאחר מהומות גדולות בעבר, נוצר בערך מין סטטוס קוו. אני חושש לפתוח תיבת פנדורה. בשלב ראשון הייתי שמח אם חב"דניקים מהזרם המתון יביעו את דעתם. נרו יאיר • שיחה • ל' בשבט ה'תשע"ז • 20:49, 26 בפברואר 2017 (IST)

אתה מציין יפה את העובדה בשלה הנחנו לחוסרים שבערך. אבל אני מקוה שהתבגרנו. זה יהיה מגוחך להותיר על כנו את הרושם שעיקר הפולמוס החל בתקופת המחלה סביב העידוד, כאשר בערך המורחב עולה תמונה הפוכה. כמובן שראוי שגם אחרים יביעו דעתם, מתייג את אבגד. --שיע • (שיחה) • ל' בשבט ה'תשע"ז • 21:01, 26 בפברואר 2017 (IST) למרות שיש פה בעייתיות ברורה, הרי אז גם המתונים הבינו כך את דעת הרבי, ואילו כיום הם סבורים אחרת, כך שברור שיעדיפו שלא להרחיב בפרט הזה. --שיע • (שיחה) • ל' בשבט ה'תשע"ז • 21:03, 26 בפברואר 2017 (IST)

אבגד מה דעתך? --שיע • (שיחה) • ז' באדר ה'תשע"ז • 21:02, 5 במרץ 2017 (IST)

בעד השינוי. אני גם מקווה שמתונים לא יתנגדו רק בשם מלחמה כוללת, שכן, מדובר כאן על עובדות פשוטות ביותר. ניתאי גלילי - שיחה 21:09, 5 במרץ 2017 (IST)

בוצע. --שיע • (שיחה) • י' באדר ה'תשע"ז • 00:37, 8 במרץ 2017 (IST)

היי שלום. ברור שהוספה כזו: ”כך למשל ציטט מספר פעמים את דברי התלמוד "משיח מנחם שמו", או בקביעה "נשיא הדור הוא המשיח שבדור" .” זה חד סתרי באופן חד ביותר אבגד - שיחה 08:56, 4 באפריל 2017 (IDT)

שלום. לא הבנתי למה. נרו יאיר • שיחה • ח' בניסן ה'תשע"ז • 10:22, 4 באפריל 2017 (IDT)

שיחה מתשמ"ו

מחקתי את השיחה שהביא שיע מתשמ"ו, משום שבערך נאמר שבתחילת שנות ה-90 גבר הלהט המשיחי. ניתאי גלילי שחזר את עריכתי, בנימוק ש"בתחילת שנות התשעים גבר הלהט, אבל זה נשען על דברים שהרבי אמר קודם". לדעתי זה לא נכון. הטענה המוצגת היא שהחל משנות התשעים חל שינוי בעמדות הרבי בנושא, ולכך יש צורך להביא ראיה. אם אלו דברים שהוא אמר ארבע שנים לפני - זה רק מהווה ראיה שאין כל שינוי ייחודי בשנים אלו, וזו ראיה נגד הטיעון של המשיחיסטים. א. קיסר • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ז • 01:41, 20 באפריל 2017 (IDT)

ראה ויקיפדיה:מחקר מקורי. ניתאי גלילי - שיחה 10:27, 20 באפריל 2017 (IDT)

מה רוצים להרוויח מתוספת זו? שכביכול גם בשנים המוקדמות יותר עודד את פרסומו כמשיח? הרי ברור לכל עולל שזה שקר וכזב ולא היה ולא נברא! חרף כל אותם רמזים - אסר הרבי מיליובאויטש בכל הזדמנות - ואף שבועות ספורים קודם נפילתו (ש"פ נח תשנ"ב) - להציגו ככזה. טענת המשיחיים היחידה יכולה להיות שחל "שינוי" (מודגש) בעמדתו, ואם כך מיותרים כל ציטוטי השיחות מתקופת האיסור (לטענתם כמובן שיש שינוי) ליובאוויטשער - שיחה 12:20, 20 באפריל 2017 (IDT)

לא מודבר בשאלה מי צודק, אלא על מה כל צד מסתמך. ניתאי גלילי - שיחה 12:33, 20 באפריל 2017 (IDT)

לפי הציטוט הנושא כאן הוא הלהט המשיחי, ולאו דווקא הפרסום הפומבי שהוא המשיח. להט משיחי היה כמובן גם לפני שנות ה-90. עם זאת, אין צורך להביא את הדוגמה הזאת בצמוד לשנות ה-90. במקומה מתאים יותר לציין למשל את "ממש עם כל הפירושים". נרו יאיר • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ז • 12:43, 20 באפריל 2017 (IDT)

ניתאי גלילי, לא הבנתי מה רצית. נראה לי שנרו הסביר את עמדתי יפה, אתה מסכים להחלפה? א. קיסר • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ז • 16:25, 20 באפריל 2017 (IDT)

לא. הם מסתמכים על זה, אז יש צורך להביא את זה. ניתאי גלילי - שיחה 20:41, 20 באפריל 2017 (IDT)

הם מסתמכים על מאות ציטוטים. יש צורך להביא את כולם? נרו יאיר • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ז • 20:54, 20 באפריל 2017 (IDT)

זהו אחד החשובים, והסיבה ברורה. ניתאי גלילי - שיחה 21:41, 20 באפריל 2017 (IDT)

1. הביטוי הזה נשמע מפי הרבי בתחילת שנות התשעים פעמים רבות, במקור הבאתי גם שלושה ציטוטים מ-1991-1992 לביטוי הזה והם הוסרו כנראה מתוך מחשבה שלא צריך כ"כ הרבה מקורות. הכי פשוט יהיה להחזיר אותם. 2. לדעתי לא יהיה נכון להחליף בציטוט על ממ"ש שאינו מובן מאליו ודורש הסברים. בעוד שהמשפט נשיא הדור הוא המשיח שבדור", ברור וקצר יותר, וכאן בערך שלא עוסק בנושא בפירוט ראוי לפשט ולקצר ככל האפשר (הוא גם מייצג יותר, כי הרבי חזר עליו פעמים רבות מאוד דווקא בתחילת שנות התשעים). --שיע • (שיחה) • כ"ה בניסן ה'תשע"ז • 02:08, 21 באפריל 2017 (IDT)

אני מתפחלץ לפעמים לראות עד כמה החשיבה יכולה להיות עקומה. ברור: אמונתם של חסידי חב"ד ברבי שהוא המשיח בשנות התשעים והשמונים והשבעים ואפילו השישים המוקדמות (אברהם פריז ולא חסרים נוספים. הוא אולי היה הבולט עקב פעולותיו) לא הייתה בגלל שיחה כזו או אחרת!!! זו הייתה אמונה בעצם היותו של הרבי נשיא הדור וממילא משיח שבדור. הרי ברור גם לך שיע ולכל ההולכים בדרכך שאפילו לו יתואר שהרבי היה מכחיש זאת במפורש האמונה לא הייתה פוסקת. אם מנסים להביא ציטוטים משיחות זה רק לדבר אחד - הפרסום! ובנוגע לפרסום לית מאן דפליג שלפני כ"ז אד"ר תשנ"ב אסר זאת הרבי מכל וכל. ועל כן אפילו אובייקטיבית פשוט להבין שציטוטי השיחות בנוגע לאמונה בהיותו משיח לא קשורה כלל!-- ליובאוויטשער - שיחה 12:58, 21 באפריל 2017 (IDT)

האם אין מקורות קודמים שנשיא הדור הוא משיח שבדור? בכל מקרה זה רק פוטנציאל, והרבי אמר כשנכנס לתפקיד יותר מזה, שזהו הדור הראשון לגאולה. צריך להזכיר את זה בקצרה, אבל זה עוד לפני שנות התשעים. לדעתי הממ"ש משמעותי מאוד. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ז • 13:08, 21 באפריל 2017 (IDT)

אפשר לכתוב פשוט שחסידים האמינו בהיותו משיח, בדיוק כפי שתלמידים במשך כל הדורות אמרו זאת על רבם. דברי הרבי בנושא לא עשו את האמונה. דיבוריו קשורים לפרסום הדברים וזה כבר עניין אחר. ליובאוויטשער - שיחה 13:46, 21 באפריל 2017 (IDT)

ליובאוויטשער, התפחלצות נעימה. צר לי לבשר לך שהוויקיפדיה לא הולכת לשלוח בקשה רשמית לרבי האם מותר להם לפרסם שיחה כזו או אחרת. אם יש לה משמעות - נצטט אותה, אם לא - אז לא, ונראה שגם אתה מכיר בחשיבות הציטוט, אלא ש"בנוגע לפרסום... אסר זאת הרבי מכל וכל". דבר זה לחלוטין לא נושא לוויכוח בכל דיון ברחבי ויקיפדיה. אבל גם אם נרצה לכוון לרצונו של הרבי לגבי פרסום, נדמה לי שאתה יוצא מתוך הנחת יסוד ששנת תשנ"ג אינה מייצגת את הרבי. ובכן, אין לי עניין להתווכח איתך על זה, אבל אני חולק עליך. ניתאי גלילי - שיחה 14:13, 21 באפריל 2017 (IDT)

ליובאוויטשער, אני לא חושב שהיה אף דור שבו תלמידים היו כה בטוחים שרבם הוא המשיח, חוץ ממשיחי השקר. אל תשלה את עצמך. הרבי עורר בעצמו להט משיחי חריג ביותר. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ז • 15:50, 21 באפריל 2017 (IDT)

נרו, מסכים אתך שלא היה כדבר הזה ובכאלה עוצמות בדורות הקודמים, אולם ברור לי - וזאת יגיד לך כל חב"דניק רציני - שהאמונה הייתה גם לולא דבריו. הבאתי דוגמא על אברהם פריז שכבר בשנות השישים דיבר על כך. היו כאלה שמיד בשומעם את מאמרו הראשון של הרבי ושבו דיבר שדורנו דור הגאולה כבר אמרו שהוא המשיח. תשאל אפילו את המשיחיסטים האם האמונה הייתה דועכת כאשר הוא היה בפוטנציאל מכחיש זאת מפורשות. התשובה היא ברורה: לא! לדעתי כל ציטוטי השיחות יכולות לשרת ויכוח בנוגע לפרסום. לא בנוגע לאמונה. קיסר אתה מסכים אתי? ליובאוויטשער - שיחה 22:58, 22 באפריל 2017 (IDT)

אני שוב חולק עליך לחלוטין. אברהם פאריז היה בזמנו רדיקלי יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. הלהט המשיחי בא בעקבות השיחות, ועובדה זו היא ההוכחה הטובה ביותר לדברי. המשיחיסטים טוענים בכל הזדמנות שהם מסתמכים על דבריו של הרבי. אז אתה יכול לתת קצת סימוכין לטענתך? ניתאי גלילי - שיחה 23:24, 22 באפריל 2017 (IDT)

מסכים עם ניתאי. כמובן שאם היה מודיע בריש גלי שאינו המשיח הכול היה שונה, גם אם ייתכן שהיו כאלה שזה לא היה משנה להם. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בניסן ה'תשע"ז • 23:41, 22 באפריל 2017 (IDT)

בכל מקרה, צריך לנסח את המשפט אחרת. אי אפשר לכתוב שלדעתם השינוי החל בתחילת שנות ה-90 ולהביא דברים שנאמרו ארבע שנים קודם. אפשר משהו כמו "הזרם המשיחיסטי טוען שבשנים האחרונות החל הרבי לייחס משמעות חשובה לעובדה שהוא המשיח, ואף החל לומר זאת בפומבי, כמו: "נשיא הדור הוא המשיח שבדור", ובתחילת שנות ה-90 הפך הענין להיות מרכזי עוד יותר". במקרה כזה כמובן אפשר להביא את טענת הזרם המתון, שבאותם שנים ממש הרבי אסר על פרסום כזה (גם ניתאי גלילי עצמו הסתמך קודם בעיקר על שנת תשנ"ג). א. קיסר • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ז • 12:46, 23 באפריל 2017 (IDT)

אכן צריך לשנות. אני מבין שקודם היו מקרים שאסר והיו מקרים שלא. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ז • 13:00, 23 באפריל 2017 (IDT)

מניסיון, ובתור אחד שבירר אישית עם כל המעוברים בפרשיות - מעולם לא אישר לאיש. א. קיסר • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ז • 13:07, 23 באפריל 2017 (IDT)

קיסר, הפסקה לא עוסקת בדעתם של המשיחיסטים, אלא בלהט המשיחי שהיה בחסידות בשנים בהם עוד לא הייתה חלוקה למשיחיסטים ואנטים. והיות שהלהט לא התחיל יש מאין, צריך לכתוב לא רק את השיחה מתשמ"ו אלא גם את המאמר הראשון שאמר: "דור הראשון לגאולה", את הסיפור שסיפר כבר אז "שחסידים אמרו שהוא הוא (הרבי הריי"צ הוא המשיח).

כאן עלי להדרש להיסטוריית הערך. בשל רצונם של ה'מתונים' להצניע את עניין האמונה ברבי כמשיח הייתה התעקשות כל הזמן שלא לפרט בסוגיה זו בערך כאן, ומספר פעמים נמחקו הרחבות בטענה שצריך לעסוק בזה רק בערך 'הפולמוס'.לכן כל הנושא נכנס תחת הכותרת המטעה 'ערוב ימיו'. הגיע הזמן אכן לתקן זאת, לכתוב מחדש פסקה שתעסוק בנושא ותתאר אותו החל מהמאמר הראשון. אבל ברור לי מראש שזה ידרוש דיונים רבים... --שיע • (שיחה) • כ"ח בניסן ה'תשע"ז • 01:35, 24 באפריל 2017 (IDT)

קיסר, אני לא דיברתי על "אישור" אלא אמרתי שהיו מקרים שלא אסר (למשל הפסק שבו עסקנו בערך על הפולמוס, ושם גם רמז רמז עבה שהוא תומך). המשיחיסטים אומרים שהיו מקרים שגם אישר להם. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ז • 11:13, 24 באפריל 2017 (IDT)

המהפכה הפמיניסטית

המשפט הפותח "גם במהפכה הפמיניסטית ראה הרבי שלב בדרך לגאולה" לא נכון הרבי מעולם לא דיבר על המהפכה הפמיניסטית בחיוב. במקומו אפשר לכתוב: את הקידום במעמד האשה בעידן המודרני, היכולת האקטיביסטית ראה הרבי שלב בדרך לגאולה. ראו במאמר הבא תחילתה של תקופת הנשים של אלדד וייל. בעמוד האחרון והמסכם85 --שיע • (שיחה) • כ"ג בניסן ה'תשע"ז • 17:13, 19 באפריל 2017 (IDT)

אכן. לכאורה הטיה פמיניסטית. אני בעד השינוי. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 18:13, 19 באפריל 2017 (IDT)

דרוש מקור

יש מקור לכך שהרבנית נחמה דינה היתה בעד החתן המבוגר (הרש"ג), ואף לא הסכימה אח"כ לנשיאות הרבי? בערך זה מובא כעובדה מוגמרת ללא מקור.חובבן - שיחה 15:49, 23 באפריל 2017 (IDT)

אני מציע למחוק את המשפט עד שיוכח אחרת. חובבן - שיחה 11:13, 24 באפריל 2017 (IDT)

נו באמת. דברים ידועים ומפורסמים, למשל בספר של היילמן ופרידמן. בגלל זה עברו משטריימל לכובע ליטאי. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ז • 11:16, 24 באפריל 2017 (IDT)

לי זה לא היה ידוע אלא כשמועה בלבד. קשה להוכיח דבר כזה, ועכ"פ צריך לציין מקור. חובבן - שיחה 11:25, 24 באפריל 2017 (IDT)

להרבה דברים בערך הזה ובמרחב הערכים בכלל לא מוצמד מקור, הבאתי לך מקור. חפש שם ומצא את העמוד, אלה דברים ברורים בקרב מי שקצת מכיר את תולדותיו. מן הסתם תמצא גם בגוגל. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ז • 11:30, 24 באפריל 2017 (IDT)

המשיחיות בחב"ד

רציתי להגיש בזאת בירור כללי בנושא המשחיות בחב"ד שנסחפת לויכוחים בלי תשובות לפני זה אגיש כמה שאלות שגורמו לבילבול 1. הרבי אסר או התיר לפרסם שהוא המשיח 2. אם הרבי אסר למה 3. מתי התחיל הלהט המשיחי 4. איך התפצלה חב"ד לשתי קבוצות המנוגדות כל כך ובכן אתחיל ואנסה לקצר הרבי בשנות נשיאותו הגביר את האמונה במשיח להזכיר שהתחלת נשיאותו של הרבי היתה בתקופה קשה לעם היהודי אחרי השואה שרבים לא ראו תקוה לחייהם בהאמונה למשיח התחיל הרבי הריי"צ עוד בתקופת השואה בתש"ג (1443) בקריאה לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה פירוש עשו תשובה ומשיח יבוא במהרה ובכן הרבי המשיך והגביר את האמונה ואף קבע שדורנו הוא הדור הראשון של הגאולה תמיד הרבי אמר והודיע והכריז משיח יכול לבוא כל רגע ובידינו הדבר תלוי בנוגע לזה התחיל חילוק הנראה קל בין השנים הראשונות לסביבות שנות התשעים בשנים הראשונות אמר הרבי נשאר לצחצח הכפתורים ביטוי הבא לומר שהכל מוכן לגאולה נשאר פריט קטן כגון כפתור שצריך לצחצחו ובסביבות שנות התשעים התחיל הרבי לומר גמרנו גם לצחצח הכפתורים ועוד ביטוים כגון בנוגע לעלית יהודים מרוסיה שזה כעין קיבוץ גלויות ובצורות שונות השאלה שנשאלת עכשו מהו השינוי והאם יש שינוי במעשה התשובה היא לכל אדם שמביט במשפטים אלו בלי התיחסותו לשיחה בא היא נאמרה או להסתכלות קצת יותר עמוקה יאמר ישנם שני תקופות עד שנות התשעים ומהם והלאה אבל כל אדם שיביט קצת יותר לנאמר שאינם שני תקופות אלא תקופה אחת אלא שכל שנה ושנה אנחנו קרובים יותר למשיח ובהקדם אעמיד שני כללי ברזל שאין חולק 1. לא תמצא ביטוי מהרבי לשני תקופות בחייו 2. ברור שבשנים הראשונות היה איסור כל שהוא באיסור פירסום מי הוא משיח ובכן עם זה אמשיך מי שיחלק התקופה לשנים יאמר עד כאן חל איסור מעכשו אין איסור ויביא ראיות לדבריו אבל מי שיודע שאין שני תקופות יודע שאין לחלק בהם לנוגע האיסור וגם באותו שיחות שהבי מרמז ברמז שהוא המשיח לא יביאו לידי הפצת מי הוא משיח ולכאורה הרי יש מענות מהרבי שהוא מסכים לפרסמו שהוא משיח ועוד עודד שירת יחי שבה ממש אומרים שהוא המשיח אתחיל לענות מהאחרון הרבי אף פעם לא נתן לעידודו פירוש הסכם אלא אדרבה שאין זה הסכם כלל וכך הודיע בנוגע למעשה מסוים בשבת פרשת משפים תשמ"ז וכן בהודיעו למזכיריו בנוגע לעידודו בשירת יחי שמתנגד לשיה וזה שמעודד שיודע בעצמו שגם אם יצעק שלא לעודד ימשיכו בפירסומו כמשיח ובנושא המענות יש לציין אחרי עבודה מקיפה שערכו כמה אנשים יוכל אחד הרוצה לחקרו האמת היטב יבדוק ויוכח שאין שום מענה מהרבי המסכים לפסם שהוא המשיח חוץ מחב"ד יש מענות שבתוך חב"ד יש ענין וגם זה לא בנוגע לזה שהוא המשיח אלא שמשיח כבר קרוב להתגלות וגם בשנת תשנ"ג שטובי האנשים בחב"ד חשבו שמותר לפרסם התנגדו למשיחיות מוקצנת הנוהגת היום ואביא בזאת מענה אחד מהרבי החותך את הענין "אין כל חיוב כלל לחפש מיהו משיח וכו' אבל מצות עשה מהתורה אהבת כל אחד ואחד מישראל ושלילת המחלוקת וכו' בתכלית-ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו וד"ל עכ"ל הקדוש ובכן הדגיש זהו מענה האחרון מהרבי בכתב בנושא משיח ואם נתבונן היטב נבין כמה מופרך הענין לפסם משיח 1. אין ענין 2. שזה נוגד לאהבת ישראל אסור בתכלית 3. במיוחד שבא לבטא ההפך מאהבת ישאל ואם כן בנוגע לימינו שנושא המשיחיות תלוי בנוגע להיפך מאהבת ישראל מובן השלילה שבדבר ונסים בתשובה לשאלה השניה למה הרבי אסר זאת והתשובה היא שמרחיק יהודים מחסידות וההוכחה הוטבה ביותר היא המציאות (וגם אם יש יהודים שיקבלו זאת תמיד ראינו יהודים שהתנגדו)ובכן גם טעם האיסור לא בל ובטוח שלא האיסור עצמו מקוה שמעני יתקבל אף על פי שאשאיר את שמי אנונימי וחסוי  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.126.129.35 23:41, 15 במאי 2017 (IDT)

אם אתה מסכים שהרבי סבר שהוא המשיח, השאלה אם לפרסם או לא לפרסם הופכת למעשה למיותרת. במאה ה-21 קשה מאוד לשמור סודות כאלה. נרו יאיר • שיחה • י"ט באייר ה'תשע"ז • 23:50, 15 במאי 2017 (IDT)

הלוויתו

אשמח אם תשהו יכול להוסיף את זה בערך בבקשה ווידאו נדיר מהלווייתו באתר חרדים 10 94.159.134.164 04:23, 28 ביוני 2017 (IDT)

הרב עובדיה יוסף

נרו יאיר, נראה לי שהרושם הכללי שמתקבל מדמותו של הרב עובדיה הוא שהוא התנגד לחב"ד ולרבי (למשל ההתנגדות התקיפה שלו למבצע הדלקת נרות שבת ע"י ילדות, ועוד). כך שנראה לי שעיקר החידוש הוא בכך שלמרות זאת, שיבח את הרבי (כחב"דניק מצוי, הכרתי את הרב עובדיה יותר מהצד שתקף את הרבי). לא כך? א. קיסר • שיחה • כ' באייר ה'תשע"ז • 14:51, 16 במאי 2017 (IDT)

התלבטתי בעניין הזה, כי באמת יש צדדים לכאן ולכאן. בכל זאת שחזרתי, כי אכן כדבריך, נראה שבחיי הרבי הייתה יותר ביקורת משבח. ועוד, המצב הפשוט הוא שרבנים מכבדים זה את זה. כשיש ביקורת חריפה - זה משמעותי יותר. נרו יאיר • שיחה • כ' באייר ה'תשע"ז • 14:55, 16 במאי 2017 (IDT)

חשבתי שרצית להדגיש את החידוש... מכיון שהרב עובדיה ביקר יותר, יש להדגיש את השבח. א. קיסר • שיחה • כ' באייר ה'תשע"ז • 14:58, 16 במאי 2017 (IDT)

הקורא לא אמור לבוא עם ידע מוקדם. אם עיקר עמדתו הייתה ביקורת, ובפרט עיקר מה שהתפרסם, כי ביקורת מתפרסמת יותר, נכון לשים שם. נרו יאיר • שיחה • כ' באייר ה'תשע"ז • 15:03, 16 במאי 2017 (IDT)

"מענדל" עם ע' או בלי?

לעיל בדף השיחה נדונה סוגיה זו, ונטען כי זוהי האנציקלופדיה העברית, ולכך יש לנו לקבל את הכתיב העברי בשמו של האדם. בתחילה נטיתי לקבל טענה זו. אך, משום מה, נוכחתי לראות שבויקיפדיה (לפחות) לא מקפידים ע"כ.

לדוגמא (יש עוד, ואם אדרש - אביא), הנרייטה סאלד: שיחה:הנרייטה סאלד; ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:הנרייטה סולד.

הי' ראוי לכה"פ לקיים ע"כ דיון ולא לסתום פיות. אציין גם לכאן ויקיפדיה:מתן שם לערך (4.4 שמות חיבה של אישים) ולכאן ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית.

(יש לציין, שייתכן וכנגזר מכך יודרש לשנות גם את "שניאורסון" ל"שניאורסאהן").

בדרך אגב: במנוע החיפוש כתוב (כנראה בטעות) "וויקיפדיה". אשמח למתקנים. יהודי • שיחה • ג' באב ה'תשע"ז 05:57, 26 ביולי 2017 (IDT)

היו על הנושא הזה לפחות 4-5 דיונים קודמים, מומלץ חפש בארכיונים. נכון להיום המסקנה של הדיונים הייתה לכתוב מנדל. אם יש נימוק חדש שלא עלה שם אתה מוזמן לחדש את הדיון. ‏DGtal‏ - שיחה 08:40, 26 ביולי 2017 (IDT)

הנרייטה סולד פשוט לא מצוי. יש יישוב ששמו כפר סאלד, זה הפך להיות גם הכתיב העברי. משא"כ מנדל. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ז • 18:15, 26 ביולי 2017 (IDT)

לדיגיטל: העליתי בפירוש טיעון חדש - כשאדם מתעקש ששמו ייכתב בצורה מסויימת, על ויקיפדיה לכבד זאת, וכמפורש כאן: ויקיפדיה:מתן שם לערך (4.4 שמות חיבה של אישים), ולא להסתתר מאחורי טיעון "הכתיב העברי".

לנרו יאיר: שוב. כמו שמפורש במקורות המצויינים לעיל, הסיבה לקבלת כתיב שאינו כתיב עברי (אין מה לעשות, (כמו שכתב מישהו עד"ז בדיון דומה) "ילד בן 12 מבאר שבע" לא יבין את המילה סאלד) אינה בגלל ש"סאלד" הפך לעברי, אלא בגלל שלאדם זכות להחליט כיצד ייכתב שמו, ואם הוא מתעקש על כתיב מסויים - כך יופיע בויקיפדיה.

בכל מקרה - גם אם דעתך אחרת - עליך לקיים דיון על כך, ולא להגיב לכל אחד בטענות נבובות שאין להם מקור בכללי ויקיפדיה (לפחות הגלויים. יש לך אולי עותק של "הכללים החסויים"? לי אין מידע על קיומם של כללים כאלו...).

[מה עם תיקון ה"בדרך אגב" שבהודעתי הקודמת?] יהודי • שיחה • ח' באב ה'תשע"ז 01:17, 31 ביולי 2017 (IDT)

א. לפני שאתה מעלה "בפירוש טיעון חדש" כדאי לבדוק קודם שהוא אכן חדש. הדיון כבר התקיים כמה פעמים. ב. אין לי מושג איך הגעת לשמות חיבה ולנקודת מבט נייטרלית. ג. את עניין ה"דרך אגב" לא הבנתי. אם כוונתך בתיבת החיפוש, כתוב שם "בוויקיפדיה", לאחר אות השימוש ב', ולכן הו' נכפלת. נרו יאיר • שיחה • ח' באב ה'תשע"ז • 10:29, 31 ביולי 2017 (IDT)