שי פרדו

שי פרדו (נולד בשם אשטו פרדו ב-22 ביולי 1975) הוא שחקן ומנהל אמנותי ישראלי.

שי פרדו

אין תמונה חופשית
לידה	22 ביולי 1975 (בן 49) כפר מצ'ה במחוז גונדר, אתיופיה
שם לידה	אשטו פרדו
מדינה	ישראל
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

ילדותו

נולד בשם אשטו פרדו בכפר מצ'ה שבמחוז גונדר בצפון אתיופיה כבן תשיעי למשפחה מרובת ילדים. הוא דור תשיעי לשושלת של קסים. אמו היא בתו של מלקה עזריה, אחד ממנהיגי קהילת ביתא ישראל.

יחד עם כעשרת אלפים יהודים אחרים מן המחוז, מכרו הוריו של פרדו את רכושם בחשאי והצטרפו למסע רגלי לסודאן, בשאיפה להגיע לישראל ולירושלים. בדרך נשדד רכוש המשפחה, אך הם הגיעו בשלום למחנה הפליטים "אמרה קובה" שבקרבת הגבול עם אתיופיה. המזון הקלוקל ותנאי המחיה הקשים באוהלי המחנה גבו את חייו של סבו בן ה-87 של פרדו. לאחר אחד-עשר חודשי המתנה לעלייה, הוטסה המשפחה ארצה בשנת 1984, במסגרת מבצע משה. עם הגעתם לישראל שונה שמו הפרטי של פרדו: מהשם האמהרי אשטו (שפירושו פריחה) לשם העברי שי. המשפחה התגוררה תחילה בכרמיאל ובהמשך עברה לירושלים. שי נשלח ללמוד בישיבה, שם היה לסולן ולחצוצרן בלהקת "פרחי מעלות". בגיל 13 עבר שי לבית הספר החקלאי מקוה ישראל.

בשנת 1993 התגייס שי לצבא ההגנה לישראל.

משחק

תיאטרון

במקביל לשירותו הצבאי, נרשם ללימודי ערב בבית הספר לתקשורת חזותית, והחל לשחק בתיאטרון נטלה שחורה. הוא היה גם עוזר במאי בתיאטרון. לאחר שחרורו מהצבא בשנת 1996 הפך פרדו למנהל האמנותי של התיאטרון ושינה את שמו לתיאטרון נטלה. תחת ניהולו פרץ התיאטרון לתודעה הציבורית במסע הופעות בישראל, בארצות הברית ובמדינות נוספות. בשנת 1996 שיחק בתפקיד הראשי במחזה "בבל" שכתב וביים משה מלכא.

במקביל החל ללמוד בבית הספר לתיאטרון חזותי (1997-1999) ובמכינה הקדם-אקדמית על שם דוד ילין בירושלים.

בתיאטרון החאן הירושלמי שיחק פרדו תפקיד ראשי בהצגה "צל חולף" מאת מיכאל גורביץ, ובהצגות השחף של צ'כוב ומידה כנגד מידה של שייקספיר.

על אף ההצלחה המקצועית כשחקן וכמנהל אמנותי, החליט פרדו ללמוד משחק באופן מקצועי בסטודיו למשחק ניסן נתיב. הוא עבר מירושלים לתל אביב. תהליך קבלתו לסטודיו למשחק ניסן נתיב סוקר בסרט התיעודי "אנשים פשוטים" שהופק בערוץ 8 בשנת 2000. במהלך לימודיו זכה במלגת הצטיינות מטעם קרן שרת.

בתיאטרון הארצי לילדים ולנוער שיחק פרדו בשנת 2005 בתפקיד הראשי בהצגה "אנד ארגי" שכתבו שי בן עטר (שגם ביים) ויוסי וואסה. ההצגה הועלתה בברודוויי תחת השם One of a Kind וזכתה לשבחים ממבקרי התיאטרון של הניו יורק טיימס, הג'רוזלם פוסט וכתבי-עת נוספים. בשנת 2008 עלתה ההצגה מחדש בישראל תחת השם יחיד במינו, בהפקת תיאטרון הנפש. ההצגה זכתה בפרס הראשון בפסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים וזכתה ב 4 פרסים (הצגת השנה (גדולה) לכיתות ה-ח, מחזאי השנה, יוצר בתחילת דרכו - רועי אסף, ועיצוב במה - אלכסנדר ליסיאנסקי) בטקס פרס הבמה לילדים ונוער. פרדו זכה לציון לשבח על משחקו בהצגה זו בפסטיבל חיפה.

בשנת 2006 העלה פרדו הצגת יחיד אוטוביוגרפית בשם "גור אריה יהודה", שנכתבה על ידו. ההצגה זכתה בפרס היצירה בתחום הציונות בשנת 2015.

ב-2005 השתתף פרדו במחזה "שלומית" שעלה בתיאטרון המעבדה בירושלים, בבימוי אופירה הניג. כמו כן שיחק בתיאטרון באר שבע במחזה "החושך המואר" מאת דן וולמן, בתפקיד סטודנט אתיופי המבקש לגור אצל ניצולת שואה. כעבור שנה (2006) שיחק פרדו במחזה "לא על זמירים" מאת טנסי ויליאמס, בתפקיד האסיר אוליבר ג'קסון.

בשנת 2011 העלה את הקומדיה הרומנטית 'יחסים או כעסים', קומדיה רומנטית שעוסקת במתחים וביצרים של זוג צעירים יוצאי אתיופיה.

בשנת 2012 השתתף במחזה "אברם" בתיאטרון אנסמבל הרצליה.

בשנת 2013 השתתף בהצגה "עובד בשביל שניים" מאת ריצ'רד בין שביים משה קפטן בתיאטרון בית ליסין.

טלוויזיה וקולנוע

בשנת 2000 השתתף בסרט "אחות זרה" מאת דן וולמן. בשנת 2001 שיחק תפקיד מרכזי בסרט הטלוויזיה "אני פורים" של אסף ברנשטיין ועמליה רוזנבלום. ב-2003 גילם צעיר המיוצג על ידי עורך הדין המנוסה דוד פרנקו (משה איבגי) בסדרת הטלוויזיה פרנקו וספקטור ששודרה בערוץ 2. ב-2004, כשסיים את לימודי המשחק, גילם מתרגם בסרט הצרפתי תחיה ותהיה בבימויו של ראדו מיכאיליאנו. ב-2005 שיחק בתפקיד הראשי בסרט הקצר "מתמטיקה פשוטה" מאת דניל בורובין. ב-2006 גילם את מלקמו הסטודנט בסדרה הרביעית של רחוב סומסום. ב-2007 גילם את יוסי שבירו, חברהּ של הגיבורה הראשית (ורד פלדמן) בסדרה "אולי הפעם". ב-2008 השתתף בסדרת הטלוויזיה "לאהוב את אנה". בשנת 2014 השתתף בעונה השנייה של סדרת המשטרה בערוץ 10 'אחת אפס אפס'. בשנים 2020- 2018 שיחק בסדרה הקומית "שנות ה-80" בתפקיד מולוגוטה. ב-2022 שב בדמותו של מולוגוטה, ספר והעוזר של מרסל בסדרה ״שנות התשעים״ שאותה גילם גם בסדרה "שנות ה-80".

פעילות חברתית

במהלך המחאה החברתית בקיץ 2011 הקים שי את בשדרות רוטשילד את מאהל "מחאת הנחמדים", מאהל ששם במרכז את המאבק נגד גזענות ואפליה כלפי יוצאי אתיופיה.

בשנת 2012 יזם והפיק ברוח "מחאת הנחמדים" את פסטיבל הסיגדיאדה, פסטיבל לתרבות אתיופית ששם במרכז את היצירה והיוצרים יוצאי הקהילה. בשנת 2013 התקיים הפסטיבל בתיאטרון הלאומי 'הבימה', ובשנת 2014 בסינמטק תל אביב.

חיים אישיים

נשוי לנופר משה, ולהם בן.

קישורים חיצוניים

• שי פרדו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• שי פרדו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• שי פרדו, באתר מגזין הקהילה האתיופית
• שי פרדו, באתר אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
• שי פרדו, באתר תיאטרון הנפש
• אלי ערמון-אזולאי, שכחו אותו בבית ספר, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2012
• אליה מהרט, שי פרדו הוא "גור אריה יהודה", באתר אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
• סרטון מאבק בגזענות, המטה למאבק בגזענות
• "על גזענות וחוסר אמון", 'המגזין' עם אשרת קוטלר, ערוץ 10, 13.4.2014
• רועי צ'יקי ארד, הבהלה לאינג’רה: הסיגדיאדה הגיעה להבימה, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2013
• מנחם הורוביץ, ‏שווה בדיקה: חג הסיגד האתיופי, באתר ‏מאקו‏, 16 באוקטובר 2013
• לבנת גלבוע, 'חדר החדשות', סיגדיאדה 2012
• הארי פוטר האתיופי, ליאור שליין
• אמהרית וסיפור מסע, 'בית אבי חי', נובמבר 2011
• רותם שטרקמן, "תילחמו בגזענות נגד אתיופים. אחר כך תעברו ללהט"בים. זאת מדינת קומבינות, ואין לנו דוד שיתערב", באתר TheMarker‏, 27 ביולי 2018

• קיץ ברבנר, ‏"שאלו אותי: מה הקשר של אתיופים לקאמרי? רוצים להגיע למיינסטרים", באתר מעריב אונליין, 7 בנובמבר 2019

• סמדר שילוני, "הקהילה האתיופית כבר עברה טראומות. בגיל 8 ניחשנו כמשחק כמה אנשים ייקברו היום", באתר ynet, 15 בנובמבר 2023