אפולוניה

עיר היסטורית וגן לאומי בישראל
(הופנה מהדף תל ארשף)

אַפּוֹלוֹנְיָה-אַרְסוּף (גם תֵּל אַרְשָׁף[1]) היא מצודה עתיקה ועיר ששרידיה נמצאים במישור החוף על מצוקי הכורכר בשרון הדרומי, ממערב לשכונת נוף ים בהרצליה, בקרבת סידנא עלי של ימינו. המקום הוכשר לביקורי מטיילים והוקם במקום גן לאומי.

אפולוניה
חורבות המצודה הצלבנית; הגשר בתמונה אינו גשר הכניסה, אלא סוללה מלאכותית שהושארה בעת החפירות הארכאולוגית
חורבות המצודה הצלבנית; הגשר בתמונה אינו גשר הכניסה, אלא סוללה מלאכותית שהושארה בעת החפירות הארכאולוגית
שמות נוספים תֵּל אַרְשָׁף
ארסוף
מידות
גובה מעל פני הים 5 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הפיניקית
התרבות הצלבנית
תקופות התקופה הפרסית בארץ ישראל
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל
תקופת ממלכת ירושלים
עשוי מ כורכר
נבנה 1101 עריכת הנתון בוויקינתונים
ננטש מרץ 1265
מאורעות המצור הראשון על ארסוף 1099, קרב ארסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר ארכאולוגי
מצב הרוס חלקית
גישה לציבור כן
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°11′43″N 34°48′24″E / 32.1952°N 34.8068°E / 32.1952; 34.8068
A history of the art of war, the middle ages from the fourth to the fourteenth century (1898) (14763164995).jpg
מפת קרב ארסוף שהתרחש ב-7 בספטמבר 1191
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות העירעריכה

 
החפיר הדרומי של העיר
 
שרידי מגדל העוז

העיר ארסוף הוקמה בראשית התקופה הפרסית (המאה ה-6 עד המאה ה-4 לפנה"ס) על ידי הפיניקים, ונקראה ארשוף על שם רשף, אל הסער והמלחמה הפיניקי. המקום נכלל בתחומי השפעתה של העיר צידון, שקיבלה את אזור השרון לניהולה מידי השלטון הפרסי כפי שמוזכר בכתובת אשמונעזר. היישוב הפיניקי שהתקיים במקום בתקופה זו עסק ביצור צבע הארגמן וקיים קשרי מסחר עם האזור הים האגאי ויוון.[2]

בתקופה ההלניסטית המשיך היישוב במקום להתפתח. בתקופה זו נכללה העיר בתחומי השליטה של הממלכה הסלאוקית, והעיר שימשה כנמל ומעגן עבור ספינות ששטו בין יפו לדור, הנמלים המוגנים היחידים באזור. האוכלוסייה הנוכרית בעלת הנטיות ההלניות שהרכיבה את המארג הדמוגרפי המקומי הביאה לשינוי שם האתר מ"אַרְסוּף" (שם שמי) ל"אַפּוֹלוֹנְיָה" (שם יווני). שני האלים רשף ואפולו היו מזוהים זה עם זה.

 
פתח הפיר בחצר המצודה שטרם נחפר. סביר שזה היה הפתח אל תעלת המילוט מהמצודה אל הנמל

בתקופה הרומית גדלה העיר והתפתחה. היישוב הפך למרכז עירוני לאזור כולו, והעיר הייתה נקודת היישוב הגדולה בין יפו לקיסריה על דרך החוף. בשנת 113/4 נפגעה העיר ברעידת אדמה, אך שוקמה במהירות. בתקופה זו הוקם במקום נמל, והעיר עסקה במסחר ימי עם איטליה וצפון אפריקה.

בתקופה הביזנטית המשיכה העיר לגדול ושמה שונה לסוזוסה (שם שפירושו עירו של הפודה). במאה החמישית והשישית הייתה העיר היישוב הגדול בשרון, אחרי קיסריה. בעיר הייתה כנסייה גדולה והתגוררו בה נוצרים רבים, לצד אוכלוסייה שומרונית גדולה (ייתכן שאחת המסורות השומרוניות שזיהתה במקום את קבר עלי הכהן מקורה בתקופה הביזנטית). בעיר התפתחה תעשיית זכוכית, ושטחה בתקופה זו הגיעה ל-280 דונם. בתקופה זו הייתה העיר עיר פרזות (כלומר לא מוקפת חומה).

ב-640 נכבשה העיר בידי המוסלמים. העיר בוצרה והוקפה חומה בעקבות התקפות חוזרות ונשנות בידי הציים הביזנטיים מן הים כפי שהדבר מתבטא בתיאורו של מוקדסי (ראה סידנא עלי). שטח העיר הצטצמם ל-90 דונם וכך גם גודל הנמל. בתקופה זו הוקמו שווקים גדולים ותעשיית קדרות מפותחת. ב-809, בעקבות מותו של הח'ליף הארון א-רשיד, נערכו פרעות בקהילה השומרונית המקומית ונהרס בית הכנסת שלה.

ב-1099 לאחר כיבוש ירושלים צרו הצלבנים על ארסוף, אך נכשלו. ב-1101 נכבשה ארסוף על ידי הצלבנים בראשות בלדווין הראשון שנעזר בצי אוניות מג'נובה. במאה ה-12 הפכה ארסוף לאחוזה פאודלית בשם "אַרְסוּר" (Arsur), ושליטה היה ז'אן הראשון מארסור (Jean I, seigneur d'Arsur;‏ 11681198). בעקבות המפלה הצלבנית בקרב קרני חיטין בשנת 1187 הייתה ארסוף תחת שליטה מוסלמית במשך ארבע שנים, וביצוריה נהרסו. ב-7 בספטמבר 1191 נערך בסמוך ליער ארסוף (יער האלונים שהיה באזור) קרב גדול בין ריצ'רד לב הארי לצלאח א-דין. הקרב הסתיים בניצחון צלבני, שקיים את הממלכה במשך העשורים הבאים.

החל מ-1207 החליפה ארסוף אדונים צלבניים רבים. ב-1241 בוצרה העיר, נבנתה מצודתה הגדולה והוקם בה נמל חדש. ב-1261 עברה העיר ומבצרה לרשות מסדר ההוספיטלרים. במרץ 1265 עלה הסולטאן הממלוכי ביברס בראש צבאותיו על העיר, ולאחר 40 ימי מצור היא נפלה. ביברס הרס את חומותיה ואת מבצרה, והיא נותרה מאז שוממה.[3]

הכומר אבגניוס רוג'ה ביקר באפולוניה במחצית הראשונה של המאה ה-17 ודיווח כי זהו כפר גדול המאוכלס מוסלמים, יהודים ויוונים. זוהי העדות היחידה ליישוב יהודי באפולוניה.[4]

בכפר שמריהו נתגלו ב-1962[5] מאות מערות קבורה, שמאמינים כי שימשו את תושבי אפולוניה.[6]

ארכאולוגיהעריכה

הגן הלאומיעריכה

בשנות השבעים והתשעים נערכו בתחומי האתר חפירות ארכאולוגיות שנוהלו על ידי פרופ' ישראל רול ואיתן אילון;[7] מאז מנוהלות החפירות על ידי פרופ' אורן טל מאוניברסיטת תל אביב. במסגרת החפירות נחשפו חלקים נרחבים מהעיר, והאתר הוכשר לביקורי מטיילים והוכרז כגן לאומי ושביל ישראל עובר למרגלותיו. הסיור בגן הלאומי מתבצע לאורך שני שבילים קצרים – אחד העובר לאורך קו מצוק הכורכר, והשני (למתקשים בהליכה) עובר דרך מרכז הגן. משך הסיור בגן הוא כשעה.

שרידים תת-ימייםעריכה

לפי עבודתה של ד"ר אווה גרוסמן, באפולוניה קיימת מעגנה קטנה ולא נמל, בסקר תת-ימי שבוצע בסוף שנות ה-90 כחלק מעבודת המאסטר שלה, מיפתה ד"ר גרוסמן את השרידים התת-ימיים שנמצאים בשמורת החוף. עקב השינויים שחלו בתנועת המים והחול, נחשפו בים שרידים חדשים שכללו כלי שיט וסחורות כדוגמת אבני ריחיים מבזלת ותותח ברזל.

מטמון זהבעריכה

במחצית 2012 חשפה משלחת חפירות משותפת לאוניברסיטת תל אביב ולרשות הטבע והגנים מטמון מטבעות זהב בתוך כלי חרס שבור מתחת למרצפות אחד החדרים במבצר. המטמון מכיל מטבעות ממלוכים רבים ומתוארך למאה ה-13[8] חלק מהמטבעות הם מהתקופה הפאטימית וחלקם מהתקופה האיובית.

התמוטטות מצוקי הכורכרעריכה

אפולוניה בנויה על רכס הכורכר המערבי מבין שלושה לאורך מישור החוף שעובר תהליך בלייה מואץ ובחלקו גולש לים. בבדיקה שנערכה על ידי רשות העתיקות[9] הסתבר באמצעות צילומי אוויר ותצפיות שבוצעו לאורך החוף ובקרקעית הים, כי חלה נסיגה משמעותית בקו החוף והחל תהליך מואץ של הרס המצוק החופי, בין השאר עקב בניית מרינה הרצליה. תהליך נסיגת קו החוף באפולוניה, משותף גם לאתרים ארכאולוגיים אחרים של ערי חוף בים התיכון כדוגמת קיסריה ואשקלון. יש הטוענים שבקצב הנסיגה הנוכחי ולאור התחזיות לעלייה במפלס הים העולמי, בתוך כ-10–20 שנה ייעלמו חלק ניכר מערי החוף העתיקות של ישראל. רשות העתיקות פועלת לשיפור המצב באפולוניה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים הלאומיים, עיריית הרצליה ואוניברסיטת תל אביב.

זיהום קרקע מי תהום וים באפולוניהעריכה

בצמוד לגן הלאומי אפולוניה, פעל במשך עשרות שנים מפעל של תע"ש שייצר בין השאר חומרי נפץ. המפעל הביטחוני נסגר בשנת 1995 והותיר אחריו זיהום קרקע שלא טופל עד היום. פעולות ראשונות של סקר קרקע בוצעו כבר בסוף שנות ה-90' ומושלמות בשנת 2016–2017 במסגרת שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה. נראה כי הזיהום מתעש אפולוניה זלג למי התהום ולמי הים וחופי רחצה סמוכים סגורים לרחצה בהוראת משרד הבריאות.[10]

תוכניות הבנייה באפולוניהעריכה

איזור אפולוניה נחשב לאחד מן האזורים המבוקשים למגורים במרכז הארץ, ובשנים האחרונות קיימות תוכניות לבניית 2,687 יחידות דיור באיזור במסגרת תכנית המכונה תמ"ל 1004/א. תכנית זו נתקלה במספר קשיים, המרכזי מביניהם הוא העובדה שחלק ממי התהום ומהקרקעות במתחם מזוהמים עקב הפעילות של מפעל תע"ש בעבר[11]. לאחר מספר דיונים בערכאות שונות, כאשר בתי דין הפכו זה את פסק דינו של זה שלפניו, נכון ליוני 2020 קיבל בית המשפט העליון את עתירתם המשותפת של ארגון אדם טבע ודין, עיריית הרצליה ותושבים, וקבע כי יש לאפשר דיון נוסף בתכניות הבנייה באיזור אפולוניה, לאור סקר סיכונים שיש לבצע באיזור בכדי לוודא כי הוא אכן ראוי למגורים וכבר איננו מהווה סכנה לבריאות הציבור[12].  

תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ביצורי אפולוניה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ את המהדורה עדכן זאב ענר, כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2005 ׁ(מהדורה 20 מחודשת)
  2. ^ Roll, I., Tal, O. and Fisher, M. 1999. Apollonia-Arsuf: Final Report of the Excavations
  3. ^ רול, י', טל, א', ווינטר, מ'. 2007. מפגש הצלבנים והמוסלמים בארץ ישראל: השתקפותו בארסוף, בסידני עלי ובאתרי חוף.
  4. ^ מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים בארץ-ישראל, עמ' 334, הערה 19.
  5. ^ ישעיהו אביעם, רצפת פסיפס לבנה נתגלתה ב"נקרופוליס" של כפר־שמריהו, מעריב, 14 ביולי 1949.
  6. ^ Tal, O. 1995.Roman-Byzantine cemeteries and tombs around Apollonia. Tel Aviv Vol. 22
  7. ^ רול, י' ואיילון א' 1989. אפולוניה ודרום השרון
  8. ^ נמצא אוצר זהב גדול במבצר אפולוניה
  9. ^ אתר אפולוניה, רשות העתיקות
  10. ^ הזיהום מאתר תע"ש אפולוניה ממשיך להתפשט בחופי הרצליה, infospot.co.il, ‏יולי 2017
  11. ^ לוי-וינריב, אלה (26 ביוני 2019). "העליון: אור ירוק לתוכנית אפולוניה לבניית 2,687 יח"ד בהרצליה". Globes. בדיקה אחרונה ב-22 באוקטובר 2020. 
  12. ^ נרדי, גיא (17 ביוני 2020). "הירוקים ניצחו: תוכנית הבנייה באפולוניה תועבר לדיון נוסף בעליון". Globes. בדיקה אחרונה ב-22 באוקטובר 2020. 
 
שרידי מצודת ארסוף