פתיחת התפריט הראשי

אביגדור פלדמן

עורך דין ופעיל זכויות האדם והאזרח

אביגדור פלדמן (נולד ב-7 ביולי 1948, תל אביב) הוא עורך דין ופובליציסט ישראלי העוסק במשפט פלילי ובזכויות האדם.

אביגדור פלדמן
Avigdor Feldman.jpg
לידה 7 ביולי 1948 (בן 71)
מדינה ישראל
מקום מגורים תל אביב
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עורך דין
תפקיד ממקימי ארגון "בצלם", המרכז להתדיינות באגודה לזכויות האזרח, והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
פרסים והוקרה פרס זכויות האדם ע״ש רוברט קנדי (1991) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד לאהרון פלדמן, ניצול השואה, בעל כריכיית ספרים, ולאם ניצולת אושוויץ, ונצר לרבי מקוֹצק.[1] למד בבית ספר הדתי צייטלין, אך לא סיים את לימודיו התיכוניים, והשלים את לימודיו לבגרות אקסטרנית. בנערותו עזב את הדת. למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ועם סיום לימודיו התמחה ועבד אצל עורך הדין אמנון זכרוני. הוסמך לעורך דין בשנת 1974. בשנת 1985 קיבל תואר שני בזכויות האזרח באמריקן יוניברסיטי (אנ') שבוושינגטון, בעזרת מלגה שקיבל מהקרן החדשה לישראל. לאחר מכן עבד במשך שנה באגודה לזכויות האזרח. הוא משמש גם כמורה אורח בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (שם הוא מלמד קורסים על "המשפט" של קפקא, ועל עיוות דין).

פלדמן נמנה עם מקימי ארגון "בצלם", והוא חבר הנהלה בו. הוא גם הקים את המרכז להתדיינות באגודה לזכויות האזרח, ובשנת 1991 נמנה עם מקימי הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. בשנת 1991 קיבל את פרס רוברט קנדי לשלום.

בשנת 2017 החל לפרסם במוסף "הארץ" טור בשם "בדלתיים פתוחות", ובו הרהורים וחוויות מעולם המשפט.[2]

פלדמן היה נשוי לחוקרת התרבות שרה חינסקי, ובנם הוא העיתונאי יותם פלדמן.[3] כיום פלדמן גר בתל אביב והוא חי עם בת זוגו רונית רובינסון, מורה ליוגה. פלדמן אב לשניים. אחיו הוא התסריטאי והמחזאי חנן פלד.

עבודתו כפרקליטעריכה

פלדמן נחשב לפרקליט פלילי בולט ומרבה לעסוק בתיקים פליליים בעלי נגיעה לזכויות האזרח ובעלי נגיעה פוליטית. כך, למשל, ייצג את ראשי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, וכן את מרקוס קלינגברג, את מרדכי ואנונו ואת טלי פחימה; ייצג את ענת קם (יחד עם עו"ד איתן להמן) במשפט שבו הורשעה בריגול חמור ונדונה לארבע וחצי שנות מאסר. לאחר הרשעתה החליפה קם את פלדמן בעורך דין אחר.[4] מייצג את ח"כ באסל רטאס לאחר שנחשד בעבירות טרור.

פלדמן עתר לבג"ץ מספר פעמים מטעם ארגוני זכויות אדם, המפורסמות שבעתירות הן:

במשך שנים היה פלדמן מעורב במשפטם של רוצחי הנער דני כץ. בשנת 1984 הורשעו חמישה ערבים מסחנין ברציחתו של הנער החיפאי דני כץ, ופעילותו המאומצת של פלדמן הביאה לקיום משפט חוזר שבו נדונה הטענה כי הודאותיהם הוצאו מהם בכוח. בשנת 1999 הורה נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, על קיום משפט חוזר לחמישה, אך הללו הורשעו בשנית, הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון, שקבע בשנת 2005 כי ההודאות לא הוצאו בכוח מהנאשמים.

לאחר פרישתו של דוד ליבאי מצוות ההגנה של משה קצב שהואשם באונס, הצטרף אליו פלדמן, לצדם של הפרקליטים ציון אמיר ואבי לביא. קצב הורשע ונדון לשבע שנות מאסר.[5]

דעותיו על עולם המשפט ועבודת הפרקליטעריכה

פלדמן נחשב נועז וגלוי בדעותיו ובהתבטאויותיו והוא מרבה לבטאן במאמרים ובראיונות בכלי התקשורת. להלן כמה ציטוטים:

על עולם המשפטעריכה

בראיון לאילנה דיין אמר: "עולם המשפט הוא עולם השקר... אלו חיים בנשף מסכות... המערכת לא יודעת לעשות צדק... המשפט אינו נותן סיכוי לאיש, מי שמזוכה - זה במזל; באותה מידה אפשר לערוך הגרלה: לקחת אלף נאשמים ולהטיל בגורל שני זיכויים..."[6]

בראיון לאורנה בן דור אמר פלדמן: "יש שמועה די משמעותית על קיומה של כנופיית שלטון החוק, כפי שהיא מכונה, שהיא יכולה להעיף, להרים ולהוריד את כל מי שהיא רוצה, ששומרת בכספת תיקים על כל אחד, ואין כמעט אדם שאין לו תיק".[7]

על עבודת הפרקליטעריכה

"הפרקליט אינו מחפש את האמת, ואינו מוצא אותה... כשאני מקבל על עצמי לקוח, אני לוקח את השקר ומוסיף לו את האסתטיקה שלי, אחרת אין לו סיכוי... במקצוע הזה יש הרבה הונאה, הונאה עצמית והונאת האחר - הלקוח, התובע, השופט... מכל התיקים שייצגתי, המקרה היחיד שבו אני יכול לומר שייצגתי את האמת היה של הנאשם ברצח חנית קיקוס שטוען לחפותו, אלא שגם שם כולם שיקרו, הפרקליטות, בית המשפט, בית המשפט העליון... אין דבר מרעיל את הנשמה יותר מן השקר... לעיתים קרובות אני מתעב את המקצוע ושואל את עצמי מה אני עושה שם... חיי הפרקליט מבוזבזים, אלו חיים שאין בהם תוחלת, ללא תועלת, ללא הנאה וללא יתרון... הנחמה שלי היא אותם מקרים שאני נלחם למען עניינים עקרוניים ומצליח בהם".[6]

על חוסר האפקטיביות של השמאל האקטיביסטיעריכה

"...והכיבוש הפך להיות לשאלה משפטית; כיבוש הוא לא שאלה משפטית, הוא שאלה אנושית מהדרגה הראשונה; הוא שאלה מוסרית מהדרגה הראשונה; הוא שאלה שנוגעת לכל אחד מאיתנו, וכל אחד שיבוא יום אחד וינסה להצדיק את עצמו מה הוא עשה בתקופה החשוכה הזאת. ולהגיש בג"ץ - זה לא מספיק; לבוא ולהגיד: אני הגשתי בג"צים; אני כתבתי דו"חות; אני הלכתי ודיברתי עם אנשים; אני צילמתי; אני עשיתי סרט - לא שווה כלום. כל הקבוצה הזאת שתבוא יום אחד לאותו בית משפט דמיוני, וכל אחד יספר מה שהוא עשה - שום דבר, לא שווה כלום. אני הייתי עומד שם? לגיהנום!; עשית סרט? לגיהנום!; הגשת עתירה לבג"ץ? לגיהנום!; כתבת מאמרים, היית גדעון לוי (לא שאני רוצה לראות אותו בגיהנום) אבל היית גדעון לוי? כתבת כל פעם על הכיבוש? אפילו היית עמירה הס ועברת לגור שם - גם היא לגיהנום. כי זה כלום, זה לא שווה כלום, כל הדברים הללו, והדבר הזה הוא דבר מטריד ביותר. אז שיבואו יום אחד, עוד עשר-עשרים שנה, ויקראו את פסקי הדין של בית המשפט העליון, ויבינו, בעיקר, שהיושבים כאן בארץ, באולם הזה, בכל מקום אחר, לא נקפו אצבע. עשו רק למענם: הגשתי בג"צים, כי הייתי עורך דין; הגשתי בג"צים, כי היה לי נחמד; עשיתי סרט, כי עשיתי סרטים דוקומנטריים; תראו כמה סרטים דוקומנטריים יש על הכיבוש, על הערבים; כמה ספרות נכתבת על זה: 'פה ושם בארץ ישראל' ועוד כהנה וכהנה, אבל מישהו עשה משהו אמיתי למען או בשביל להפסיק את הכיבוש? אין אחד כזה. אז כולכם לגיהנום!"[8]

קישורים חיצונייםעריכה

מכּתביו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מקבלים שבת (פרשת השבוע), עם דב אלבוים, יום ששי 5.2.2015, הערוץ הראשון, אורח: אביגדור פלדמן
  2. ^ אביגדור פלדמן, באתר "TheMarker"
  3. ^ ‫דנה גילרמן, עכבר העיר אונליין, מתה חוקרת התרבות שרה חינסקי, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2008
  4. ^ אלה לוי-וינריב, ‏ענת קם החליפה סנגור - אילן בומבך במקום פלדמן, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2011
  5. ^ הילה רז, קצב הורשע - האם גם עורכי הדין הפסידו?, באתר TheMarker‏, 15.1.2011
  6. ^ 6.0 6.1 אביגדור פלדמן בראיון לאילנה דיין, באתר "mako"
  7. ^ רוגל אלפרהגם אתה, אביגדור פלדמן?, באתר הארץ, 17 במרץ 2016
  8. ^ קטע מתוך נאומו של עו"ד אביגדור פלדמן בטקס ההשקה לספרו של מיכאל ספרד, YouTube, ‏18 ביולי 2018