בראשוב (מחוז)

מחוז ברומניה
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מחוז בראשוברומנית: Județul Brașov, בהונגרית: Brassó megye ובגרמנית: Kreis Kronstadt) הוא מחוז במרכז רומניה, בדרום-מזרח טרנסילבניה, הכולל את החבלים ההיסטוריים "ברסה" "פגראש" וחלק מ"אדמת המלך" או "הכיסאות הסקסוניים" של טרנסילבניה. המחוז הוקם לאחרונה בשם זה בשנת 1968 על ידי משטר ניקולאה צ'אושסקו[1] תוך כדי הארגון מחדש של פרובינציית בראשוב על נפותיה - בראשוב, רופיה ופגראש. לפני כן היה שטח המחוז הנוכחי חלק מפרובינציית סטלין, אחר כך בראשוב, חלק ממחוז בראשוב (בין המלחמות), מחוז פגראש (בין המלחמות) ומחוז טרנבה מארה (בין המלחמות) . בימי ממלכת הונגריה לפני מלחמת העולם הראשונה: שטחו השתייך למחוז בראשו, מחוז פוגרש, בעבר הרחוק - הכיסא צ'ינקו, חבל ברסה (בורצנלנד), והכיסא רופיה. בירת המחוז והמרכז הכלכלי, התרבותי והחינוכי של המחוז היא העיר בראשוב. המחוז בראשוב גובל בצפון עם המחוזות מורש והרגיטה, במזרח עם המחוז קובאסנה, בדרום עם המחוזות פרחובה, דמבוביצה וארג'ש ובמערב עם מחוז סיביו.

בראשוב (מחוז)
Judeţul Brașov
סמל בראשוב
סמל בראשוב
סמל בראשוב
מדינה רומניהרומניה רומניה
חבל ארץ טרנסילבניה
מושל אדריאן יואן ושטיה (PNL) (יו"ר המועצה המחוזית)
רשות מחוקקת מועצת המחוז בראשוב עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת המחוז בראשוב
שפה רשמית רומנית
תאריך ייסוד 1968
שטח 5.363 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 549,217 (אוקטובר 2011)
 ‑ צפיפות 102.4 נפש לקמ"ר (אוקטובר 2011)
קואורדינטות 45°47′N 25°17′E / 45.79°N 25.28°E / 45.79; 25.28 
אזור זמן UTC +2
http://www.cjbrasov.ro/

לחצו כדי להקטין חזרה

טימישקרש-סבריןמחדינציחונדוארהאלבהסיביובראשובקובסנהורנצ'אהגאלאץגורז'ולצ'הארג'שדמבוביצהפרחובהבוזאובראילהטולצ'הדולז'אולטטלאורמןג'יורג'יובוקרשטאילפוביאלומיצהקלראשקונסטנצהארדביהורקלוז'סלאז'סאטו מארהמרמורשביסטריצה-נסאודמורשחרגיטהסוצ'אבהבוטושאןניאמץיאשיבקאווסלויסרביהבולגריההונגריהאוקראינהמולדובה

מפה רב-פונקציונלית של מחוז בראשוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרלדיקה - סמלי המחוז

עריכה

היסטוריה

עריכה
 
טירת בראן
 
מפת המחוז בראשוב בגבולות שבשנת 1938

נמצאו עקבות לנוכחות האדם בשטחי המחוז החל מהשנים 60,000–40,000 לפנה"ס. הוקמו בו התיישבויות של בני אדם ללא הפסקה בעידן האבן הקדום, בעידן הנאוליתי, עידן הברונזה ועידן הברזל. נתגלו ביישובים אלה כלי חרס, כלי נשק מחומרים שונים, מטבעות, חפצי קישוט, כלי חקלאות ומלאכות.

באזור חיו בימי קדם הדאקים הקומידבים (cumidavensi) שמרכזם היה בקומידבה (כיום רשנוב). באותה תקופה ידע האזור פריחה חמרית ורוחנית. אחרי הכיבוש הרומי התפתח באזור תחת פיקוחה הקוהורטה השישית Nova Cumidavensium Alexandrina. השלטון הרומי הביא בעלי מלאכה שפיתחו את התשתיות, בנו קסטרים, אקוודוקטים ודרכים. אחרי נסיגת הלגיונים הרומיים על ידי הקיסר אורליאנוס, התושבים נחשפו לנדידות העמים שנמשכו על ידי אוצרות הטבע שבמקום. המשפיעים ביותר מקרב העמים הנודדים היו שבטי הסלאבים שהתיישבו באזור במספר גדול. הם השאירו הרבה טופונימים והידרונימים. במאות 10–11 קמו הישויות המדיניות הראשונות בחבל פגראש וחבל ברסה. בשנת 1003 דוכסותו של קיאן שהתפשט בין הדנובה לטיסה ושכלל שטחים באזור, נכבש על ידי המלך ההונגרי אישטוואן הקדוש. הגיע לאזור גם השפעת האימפריה הבולגרית הראשונה[2] במשך מאתיים שנה לא הצליחו ההונגרים להפעיל את ריבונותם במלואה במקום. רק אחרי שנת 1200 יזמה הממלכה ההונגרית את יישובם באזור של גרמנים המכונים "סקסונים טרנסילבנים", כמו כן סקלרים ובשנת 1211 - האבירים הטבטונים המתיישבים ה"סקסונים" הקימו את העיר בראשוב שנקראה בפיהם בלטינית "קורונה" (כתר) ובגרמנית "קרונשטאט" (עיר הכתר). לדעת מחברים רומנים אחדים העיר הוקמה בקרבת יישוב רומני קודם בשם בראשוב או בראשאו. האבירים הטבטונים שהשתתפו בבניית העיר קרונשטאט השאירו מבצרים מרשימים על כמה פסגות מסביב: טירת בראן, מבצר רשנוב (בגרמנית - רוזנאו) ומבצר פלדיוארה, בפיהם - מריינבורג (העיר של מריה הקדושה). האבירים הטבטונים גורשו על ידי מלכי הונגריה בשנת 1225 . הקהילה הסקסונית בבראשוב-קרונשטאט המשיכה במפעלם ובנתה יחסי מסחר ענפים עם הארצות השכנות, הנסיכויות ואלאכיה ומולדובה. התושבים הרומנים המקומיים ניהלו את עצמם לפי "מנהג הארץ" Jus valahicum antiqua lex ("החוק העתיק של המשפט הוולאכי"). בסביבות שנת 1290 צבא רומני שיצא מפגראש בראשות נגרו וודה האגדי התיישב בחבל הארג'ש, בעיר קמפולונג מוסצ'ל והניח את יסודות הנסיכות ולאכיה. במאה ה-14 האזור בראשוב התארגן כמחוז או רוזנות, אחר כך כ"כיסא" של סקסונים ופרובינציה. בשטח מחוז בראשוב במריינבורג (פלדיוארה) בשנת 1529 נחל שליט מולדובה, פוטרו רארש ניצחון על כוחותיו של פרדיננד מאוסטריה, שטען לכתר נסיכות טרנסילבניה. חבל פגראש היה זמנית לאורך המאה ה-14-המאה ה-15 נחלת נסיכות ולאכיה, בעלת זכות למכסים עוד מהמאה ה-13.

 
מראה של העיר בראשוב ההיסטורית

קרוב לבראשוב נחל גם שליט ואלכיה ראדו שרבאן שני ניצחונות צבאיים: אחד ב-17 ביולי 1603 על מוזש סקייאי (מוזש הסקלר), לשעבר קפטן של מיכאי האמיץ שעלה בעזרת הטורקים על כס נסיכי טרנסילבניה. ראשו הערוף של מוזש הוצג בפרהסיה בככר הראשית של בראשוב. הניצחון השני של ראדו שרבאן התרחש ב-29 ביוני 1611 נסיך טרנסילבניה, גאבור באטורי יותר מאוחר במאה ה-19 שימש בראשוב למקלט לנרדפים פוליטית ממולדובה וולאכיה. לצד העיר בלאז' מילאה בראשוב תפקיד בתנועת התחייה הלאומית של הרומנים בטרנסילבניה. בה הופיע בשנת 1838 העיתון של ג'ורג'ה באריציו "גזטה דה טרנסילבניה" שבו כתבו פרט לבריציו, גם יאקוב ואנדריי מורשיאנו. בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית (1867–1918) בשנת 1876 בוטל הממשל הסקסוני ה"אוניברסיטס הסקסונית" והשלטון האוסטרי-הונגרי הקים את המחוז בראשו במסגרת ממלכת הונגריה. בעקבות מלחמת העולם הראשונה והמלחמה הרומנית-הונגרית בשנת 1919 שטח המחוז עבר לשליטת רומניה ששהוכרה בהסכם טריאנון משנת 1920. המחוז כונה ברומנית מחוז בראשוב (Județul Brasov), כשמו הנוכחי. בשנת 1938 החליט מלך רומניה קרול השני לשהנהיג חוקה חדשה של ה"דיקטטורה המלכותית" ושינה את החלוקה המנהלית של רומניה. מחוזות מוזגו ב־10 "חבלים" (צינוט- ținut) ובראשם מעין מושלים שנקראו "רזידנטים מלכותיים" שהחליפו את הפרפקטים ומונו על ידי המלך. המחוז בראשוב הפך לחלק מה"צינוט ארג'ש". בשנת 1940 תכתיב וינה השני שנכפה על רומניה על ידי גרמניה ואיטליה העביר חלק משטח המחוז להונגריה יחד עם צפון טרנסילבניה. בספטמבר 1944 כוחות רומניה יחד עם הצבא הסובייטי כבשו בחזרה את המחוז והחזירו אותו לממלכת רומניה. שליטת רומניה במחוז בהתאם להסכם טריאנון אושרה החוזה השלום בפריז משנת 1947. בשנת 1950 המשטר הקומוניסטי של הרפובליקה העממית הרומנית ביטל את המחוזות ומיזג אותם ל"אזורים" (regiune) ונכלל ב"אזור סטלין" שכונה כך אחרי ששם העיר בראשוב שונה ל"עיר סטלין". החל משנת 1960 נקרא האזור "אזור בראשוב". בשנת 1968 החליטה הנהגת רומניה בראשות ניקולאה צ'אושסקו להקים מחדש מחוזות (județ), לרבות המחוז בראשוב שהוקם בקטחי המחוזות בראשוב ופגראש של פעם.

גאוגרפיה

עריכה

המים

עריכה
 
הרי פיאטרה קראיולוי ("אבן המלך")

הנהר העיקרי הוא האולט החוצה את המחוז לאורך 210 ק"מ בצפון ובמערב. האולט מקבל באזור הזה מספר יובלים: באראולט, ורגיש, אייטה, הומורודול וק (הומורוד הישן), ואליה מארה, ראול נגרו, טימיש (אולט), ברסה, גימבשל, שינקה, נטוטו, סמבטה, וולקניצה, סבש, בריבוי, בריאזה, וישטיה ורודבאב. מבין המים העומדים יש לציין האגמים הקרחוניים של הרי פגראש (אגם אורליה, אגם פודראגול) וכן אגמים מלאכותיים המספקים מי שתייה ליישובים.

שטח המחוז הוא בסך הכל 5,363 קמ"ר.

צורות הנוף

עריכה

התבליט הגאוגרפי מתאפיין במגוון גבהים העולים מצפון אל הדרום. בצפון נמצאות בקעת פגראש ובקעת בראשוב, המופרדות זו מזו על ידי הרי פרשאן (Munții Perșani) הנמוכים, ובצפון-מערב המחוז נמצא חלק מרמת הטרנאבות. דרומה מתרומם המדרון הצפוני של הרי פגראש עם פסגות העולות בכמה מקומות מעל 2,000 מ', אחר כך הרי בוצ'ג', הרי פיאטרה קראיולוי, המסיב פוסטווארו, פיאטרה מארה, הרי צ'וקאש וחלק מהרי אנטרוסורה בוזאולוי.

חבלים היסטוריים

עריכה

חבל הברסה (בורצנלנד)

עריכה

נמצא בדרום ובמרכז המחוז, גבולותיו הם אפאטה בצפון, בראן בדרום-מערב, פרז'מר במזרח, ובראשוב במרכזו.

חבל פגראש

עריכה

חבל זה שוכן במערב המחוז וגובל בצפון עם הנהר אולט ובדרום עם הרי פגראש. בירתו הוא העיר פגראש.

האקלים

עריכה

אקלים המחוז הוא ממוזג-יבשתי, ביתר דיוק, עם גוון של מעבר בין האקלים הממוזג מסוג אוקיאני לזה הממוזג יבשתי; יותר לח וקריר באזורים ההרריים, ועם משקעים מצומצמים יותר וטמרפרטורות ירודות קלות באזורים הנמוכים יותר. על פסגת אומול נרשמת הטמפרטורה הממוצעת השנתית הנמוכה ביותר (C°‏ 2.6−). הטמפרטורה המיקטית בכל הזמנים נרשמה ביישוב בוד ב-25 בינואר 1942 (C°‏ 38.5−), והטמפרטורה המרבית בכל הזמנים נרשמה בקיץ של שנת 1951 ביישוב סצ'לה (C°‏ 39.5). הרוחות המערביות מביאות גשמים והרוחות מצפון ומצפון-מזרח תורמות לשמירת מזג האוויר הנאה.

עולם החי במחוז בראשוב מגוון מאוד הודות לריבוי הביוטיפים שבעמק נהר האולט ועד לפסגות ההרים. בביצות האיטרופיות הרמן, וביישוב פרז'מר בחבל הברסה יכולים לפגוש מינים רבים ומעניינים, שאריות של קרחונים, אקוסיסטמות קסרופיטיות שעל גבעת טמפה או גבעת המבצר למפש, חיים מינים רבים של צרעות איכנאומונידיות. מי ההר והמישור מאוכלסים במינים מרובים של דגים (דגי שמך, תימאלוס, ברבינים ממשפחת הקרפיונים וכו') ובאקוסיסטמות הלחות מאוד, וביערות יש שפע דו-חיים, זוחלים, ציפורים כמו עקב מכנסיים, עקב חורף, חסידוה לבנה, חסידה שחורה, בז מצוי, זרון, חוגלה אפורה, עיט, שכווי ענק, חופמי האבנים ויונקים כמו צפיר האלפים, הדוב, איילים, סוס הבר ושונר.

דמוגרפיה

עריכה

ב-21 באוקטובר 2011 מנתה אוכלוסיית המחוז 549,217 תושבים והצפיפות שלה הייתה 100/קמ"ר. [3] התפתחות מספר התושבים במהלך השנים כולל במחוז בראשוב הישן (בממלכת הונגריה ובממלכת רומניה):

שנה אוכלוסיית המחוז
1850 196,019
1880 206,112
1890 213,959
1900 229,316
1910 239,942
1920 238,595
1930 265,414
1941 300,369
בשטח המחוז בראשוב אחרי מלחמת העולם השנייה:
שנה האוכלוסייה בשטח המחוז
1948 300,836
1956 גדילה 373,941
1966 גדילה 442,692
1977 גדילה 582,863
1992 גדילה 642,513
2002   589,028
2011   549,217

בשנת 2000 מתוך 628,643 תושבים 307,151 היו ממין זכר ו-321,482 ממין נקבה. בסביבה עירונית חיו 75,6% ובסביבה הכפרית 24,4%. לפי קבוצות גיל התחלקו התושבים לקטגוריות הבאות: בין 0–14 שנים 17,1%, בין 15–59 שנים 67,3% ומעל 60 שנים 15,6%.

הרכב אתני ודתי

עריכה

באופן מסורתי התושבים הרומנים מתרכזים במערב ובדרום-מערב המחוז, ההונגרים חיים יותר בחלק המזרחי של המחוז והגרמנים חיים בצפון המחוז ומסביב לבראשוב.

 
מפה אתנית של המחוז בראשוב לפי תוצאות המפקד משנת 2011/ כחול כהה= רוב רומני מעל 80%; כחול בהיר= רוב רומני מעל 50%, כתום= רוב הונגרי מעל 50%, חום= אין רוב מוחלט, עם נוכחות צוענים, אפור= אין רוב מוחלט, עם נוכחות רומנים

מבחינה אתנית הרכב האוכלוסייה היה כדלהלן:

ההרכב לפי שפות אם בשנת 2011 היה כדלהלן:

  • רומנית - 469,473 (85.48%)
  • הונגרית - 39,699 (7.23%)
  • רומאני - 2,811 (0.51%)
  • גרמנית - 2,684 (0.49%)
השנה רומנים הונגרים צוענים גרמנים יהודים
1930 148,062 (55,79%) 57,054 (21,50%) 4,803 (1,81%) 50,585 (19,06%) 3,003 (1,13%)
1956 267,683 (71,58%) 57,064 (15,26%) 6,313 (1,69%) 39,546 (10,58%) 1,996 (0,53%)
1966 331,007 (74,77%) 65,326 (14,76%) 3,405 (2,06%) 40,857 (9,23%) 862 (0,19%)
1977 457,570 (78,50%) 72,956 (12,52%) 12,033 (0,06%) 38,623 (6,63%) 502 (0,09%)
1992 553,101 (85,98%) 63,558 (9,88%) 15,612 (2,43%) 10,059 (1,56%) 162 (0,03%)
2002 514,161 (87,29%) 50,956 (8,65%) 18,313 (3,11%) 4,418 (0,75%) 108 (0,02%)
2011 453,325 (87,84%) 39,661 (7,69%) 18,519 (3,59%) 2,923 (0,57%) 77 (0,01%)

לפי המפקד משנת 1920 במחוז בראשוב הקודם חיו אז 101,053 תושבים, (צפיפות:68/קמ"ר) ומתוכם:

  • רומנים - 36,138
  • הונגרים - 33,584
  • גרמנים - 30,281
  • יהודים - 1,560
  • אתניות אחרות - 390

בשנת 1930 מספר התושבים היה 168,125, מתוכם:

  • רומנים - 49,9%
  • הונגרים - 26,6%
  • גרמנים - 19,8%

[4] ההרכב מבחינה דתית היה:

[5]

בשנת 1930 תושבי הערים במחוז היו 59,232, מתוכם:

  • הונגרים - 39,3%
  • רומנים - 32,7%
  • גרמנים - 22%
  • יהודים - 3,8%

לפי השפה:

לפי דת:

  • נוצרים אורתודוקסים - 30%
  • רומים-קתוליים - 22,3%
  • אוונגליים (לותרנים) - 22%
  • נוצרים רפורמים (קלוויניסטים) - 4,4%
  • יהודים - 3,5%
  • נוצרים יוונים-קתוליים - 3,5%
  • נוצרים אוניטריאנים - 3,2%

קבוצות אתניות

עריכה

רומנים

עריכה

למשך תקופה ארוכה התנהלו הרומנים או הוולאכים באזור לפי "חוק האדמה" או "המשפט העתיק של הוולאכים" (בלטינית - Jus valahicum antiqua lex). חבל פגראש היה במאות 14–15 אחוזה בחסות נסיכות ולאכיה, עם זכויות לגביית מכסים עוד מן המאה ה-13. בסביבות 1290 צבא רומני שיצא מפגראש בראשות השליט החצי-אגדי נגרו וודה הגיע לחבל ארג'ש בעיר קמפולונג מוסצ'ל והקים את יסודות נסיכות ולאכיה. במאות ה-18–19 עלה מספר הסוחרים הרומנים במיוחד ברובע שקיי בבראשוב. לאותו רובע נפלטו בויארים רומנים מהנסיכויות מולדובה ווולאכיה, שחלקם נותרו לגור בבראשוב.

גרמנים (סקסונים טרנסילבנים)

עריכה
 
העיר קודליה Codlea בגרמנית - ציידן Zeiden:מוזיאון המסורות והכנסייה המבוצרת
 
מראה אווירי של מבצר פגראש בעיר פגראש
 
מראה מן העיר סצ'לה Săcele (בגרמנית:זיבנדרפר "שבעה כפרים" Siebendoerfer)

התיישבות ה"סקסונים" בדרום-מזרח ודרום טרנסילבניה החלה באמצע המאה ה-12 ביוזמתו של מלך הונגריה גזה השני. מלכתחילה נועדו המתיישבים הגרמנים להגן על גבול הממלכה ההונגרית. בין המתיישבים עד סוף המאה ה-13 נמנו גרמנים מחבל הריין (ריינלנד), לורנה, לוקסמבורג, כמו כן היו ביניהם ולונים ופלמים. חלק מהם היו חברי המסדר הטבטוני שהתיישבו באזור בראשוב, שנודע כחבל ברסה (בורצנלנד). המתיישבים האלה יושבו על אדמות המלך וזכו בזכויות מיוחדות. שטח הטריטוריה בה התנחלו הגרמנים בדרום טרנסילבניה היה כ־30,000 קילומטרים רבועים. ב-1224 העניק המלך ההונגרי אנדראש השני לסקסונים הטרנסילבנים כתב זכויות בו ניתנה להם אוטונומיה מנהלית, טריטוריאלית ודתית. בשלהי המאה ה-15 נוצר ממשל של הסקסונים הטרנסילבנים שנקרא "האוניברסיטה הסקסונית" (Universitas saxonum) שנועדה לנהל את ענייניהם הפנימיים ולייצג אותם בדיאטה של טרנסילבניה. שנים לאחר התיישבותם והתבססותם באזור צברו הסקסונים כוח רב למדי; עדות לכך ניתן לראות בכהונתו של סמואל ברוקנטל כמושל טרנסילבניה. קרונשטאדט, הידועה בהונגרית כ"בראשו" ברומנית כ"בראשוב" הייתה עיר "סקוסונית" ראשית. בשנת 1876 פוזרה "האוניברסיטה הסקסונית" על ידי השלטון האוסטרו-הונגרי שהקים את המחוז בראשו, חלק מממלכת הונגריה. הסקסונים הטרנסילבנים השתלבו בחיי המדינה ההונגרית ואחרי שנת 1918 של ממלכת רומניה. בשנות ה-1930–1940 נמשכו רבים מהם על ידי התעמולה והאידאולוגיה הנאצית. אחרי שנת 1944 כשנכבש האזור על ידי הצבא הסובייטי, ויחד איתו הצבא הרומני שהפך בשנה האחרונה של המלחמה לבן בריתם של הסובייטים, אלפי סקסונים טרנסילבנים נשלחו למחנות עבודה בברית המועצות למשך כמה שנים. בימי שלטונו של ניקולאה צ'אושסקו בשנות ה-1970–1980 ואחרי נפילת השלטון הקומוניסטי ב-1989 רוב האוכלוסייה הסקסונית טרנסילבנית היגרה למולדת ההיסטורית, גרמניה המערבית, אחר כך לגרמניה המאוחדת מחדש.

הונגרים

עריכה

החל מהמאה ה-13 התחזק שלטון ממלכת הונגריה בחבל הברסה, שנקרא לפי הנהר ברסה. משם סלאבי זה נגזר כנראה השם בראשוב שעבר לרומנית ולהונגרית. האזור היה חלק מממלכת הונגריה אחר כך מנסיכות טרנסילבניה ושוב ממלכת הונגריה במסגרת האימפריה ההבסבורגית על גלגוליה - מ-1867 האימפריה האוסטרו-הונגרית. בשנת 1876 הוקם המחוז בראשו כחלק מממלכת הונגריה. בשנת 2011 חיו במחוז בראשוב 39,661 הונגרים. הקבוצה הגדולה ביותר חיה בעיר בראשוב (16,551 תושבים). בעיר סצ'לה חיים 6,210 הונגרים, כמו כן היישוב טרלונג'ן (בהונגרית:טטרנג) מהווה מובלעת הונגרית חשובה. בצפון-מזרח המחוז ישנם כמה כפרים עם רוב הונגרי, חלק מ"חבל הסקלרים" המסורתי. תושבי הכפרים דראושן (הומורודדארוץ) ויונשט (הומורודיאנושפאלווה) המשתייכים לכפר הגדול קאצה הם כמעט כולם דוברי הונגרית. כך גם תושבי הכפר הסמוך ז'ימבור (סייקייז'ומבור) שהוא חלק מהכפר הגדול הומורוד. עד לשנת 1918 כפרים אלה השתייכו למחוז ההונגרי אודווארהיי. אחרי 1918 רומניה אימצה חלוקה זו ואותו המחוז נקרא אודורהיי. ב-1938 בוצעה רפורמה וכפרים אלה הוצאו לראשונה ממסגרת "חבל הסלקרים" המסורתית והועברו למחוז בראשוב. שנכלל ב"צינוט ארג'ש". בשנים 1940–1944 בעקבות תכתיב וינה, תחת הכיבוש ההונגרי המחודש בחלק מטרנסילבניה חזרו הכפרים ההונגרים שהוזכרו להיות זמנית חלק ממחוז אודווארהיי של ממלכת הונגריה. רומניה בברית עם הצבא הסובייטי כבשה בחזרה את האזור בספטמבר 1944. הכפר הגדול ראקוש (בהונגרית:אלשוראקוש) על 1741 תושביו ההונגרים, היא העיר היחידה במחוז שיש לה רוב הונגרי. קצת יותר דרומה יש שני כפרים הונגרים על הגדה המערבית של הנהר אולט - אורמניש (בהונגרית:אירמש Ürmös) ואפאצה (1093 הונגרים), שבהם עולה כיום מספר הצוענים על זה של ההונגרים. במרחק מה מגבול "חבל הסקלרים" נמצאת העיירה הוגיז (בהונגרית:אולטהוויז) (982 תושבים הונגרים ב-2011) והכפר בופקה (בהונגרית: דאטקה) בעלי קהילות הונגריות חשובות.

צוענים

עריכה

הצוענים או בני רומה הגיעו לחבל טרנסילבניה ככל הנראה במאות 13–14. בשנת 1416 קיים תיעוד על נוכחותם בבראשוב: מסמך שבו התושבים הוזמנו לתרום כסף ומזון עבור "אדון אמאוס ממצרים ומאה ועשרים מלוויו". בטרנסילבניה, על אף מעמדם הנמוך מאוד, לא היו הצוענים עבדים כמו בנסיכויות ולאכיה ומולדובה. בימי הביניים נקראו ראשי הצוענים "אגרגיוס" בלטינית. בימי הקיסרית מריה תרזה ננקטו בממלכת הונגריה הכפופה להבסבורגים, צעדים להטמעתם בכוח. במהלך הזמן חלק גדול מהצוענים היו באזור דוברי הונגרית או רומנית והתנצרו בהתאם לשאר התושבים. הצוענים חיים בערים בראשוב ופגראש ובמספר כפרים רבים במחוז. בפגראש גרים בשכונת קומבינאט בקרבת המפעל הכימי לשעבר ובשכונות אחרות. בשולי העיר סצ'לה נמצאת השכונה הצוענית הגדולה ברומניה - גרצ'ן, עם 7,000 צוענים בשנת 2011, (לפי הערכות אחרות - 14,000). 77% מתוכם מצהירים את עצמם "רומנים", 5.7% "בני רומה", 15.6% - "ציגנים" ו-0.9% - הונגרים. קהילות צועניות חשובות חיות גם בערים קולדיה ורופיה, ביישובים צ'ינקו, הומורוד, בודילה, טליו, ליסה, ראקוש, טרלונג'ן, מאייראש וכו'. בימי משטר אנטונסקו אלפי צוענים גורשו לטרנסניסטריה שם חלקם נספו מטיפוס ומתנאי מחיה קשים. השלטון הקומוניסטי לא מיעט להזכיר את קיומם בתקשורת. אחרי מהפכת 1989 גברה המודעות לבעיותיהם בתור הקהילה האתנית הענייה ביותר במדינה, עם רמה גבוהה של אנאלפביתיות, קשיים בשילובם במוסדות החינוך ובתעסוקה, חוסר מים זורמים וחשמל בהרבה מבתיהם, היתקלותם בדחייה ובאפליה ("אנטיציגניזם") על רקע צבע עורם, מוצאם ותדמיתם וכו'. הצוענים מיוצגים במידה רבה על ידי "מפלגת הרומים - פרו-אירופה" שחברים שלה נבחרו במועצות היישובים פגראש, צ'ינקו, הומורוד, בודילה, ליסה וראקוש. במחוז בראשוב פועלת סוכנות ממשלתית לענייני בני רומה, יחד המועצות המקומיות ועם גורמים מקרב המשכילים הצוענים - מתווכים בתחום החינוך והבריאות למשל, מנסים לשפר את התשתיות, את החינוך ותנאי המחיה של האוכלוסייה הזאת. במחוז בראשוב נספרו במפקד שנת 2011 - 18,313 תושבים צוענים מוצהרים (3.11% מכלל התושבים) מתוכם 16.56% מדברים שפת הרומאני (רומאנס).

יהודים

עריכה

בשטח המחוז בראשוב קמו מספר קהילות יהודיות, החשובות ביותר בבראשוב ובפגראש, ועוד כמה קהילות בכפרים הונגרים כמו הוגיז (אולטהוויז, וארמוואסר) וראקוש (אלשוראקוש). סוחרים יהודים הגיעו לבראשוב לראשונה במאה ה-15. בשנת 1807 נרשם היהודי הראשון שהתגורר בעיר באישור מועצת העיר. היהודים כמו הרומנים או קהילות אחרות לא הורשו להתיישב בשכונות שבין החומות העיר שהיו שמורות זמן רב רק לסקסונים. בשנת 1826 הוקמה רשמית קהילה יהודית מוכרת בצו קיסרי. בהתחלה הורשו היהודים לעסוק בעבודות שהסקסונים המקומיים סירבו לעסוק בהן. בהמשך עבדו היהודים במסחר, ובמלאכות כמו תפירה, עיצוב כובעים, צבעות, צורפות וכו'. קמו ביניהם גם משכילים. בשנת 1860 זיגיסמונד שטיינהרדט הקים את הבית הספר היהודי הראשון בבראשוב. בשנת 1877 התפלגו יהודי האזור בעקבות הקרע ביהדות הונגריה בין נאולוגים ואורתודוקסים.[6] בשנים 1899–1901 נבנה בבראשוב בית כנסת נאולוגי גדול לפי תוכניתו של האדריכל ליפוט באומהורן. מאוחר יותר, ב-1924 נחנך בית כנסת אורתודוקסי גדול וחדש. בשנת 1930 מנתה קהילת יהודי בראשוב 2594 יהודים שהיוו 4% מאוכלוסיית העיר. ב-1912 הוקמה בבראשוב שלוחה של הארגון הטריטוריאליסטי היהודי JTO. ב-1921 נוסד בבראשוב מועדון הספורט היהודי "הכוח". בין שתי מלחמות העולם מילאו היהודים תפקיד חשוב בחיי העיר. היו ביניהם יזמים, מהנדסים, רופאים, מוציאים לאור וכו'. בשנת 1940 התרכזו בבראשוב כ-6,000 יהודים.[6] היותם תחת שלטון רומני חסך מיהודי בראשוב ופגראש את גורל יהדות צפון טרנסילבניה שנשלחו בשנת 1944 למחנה המוות באושוויץ על ידי השלטונות הפרו-נאציים של הונגריה לפי דרישת הגרמנים. אחרי מלחמת העולם השנייה חיו עדיין בבראשוב 6,000 יהודים, כולל פליטים יהודים בבוקובינה, בסרביה ומולדובה. בפגראש הורשו היהודים להתיישב בשנת 1817 והם מנו בשנת 1869, 276 בני אדם (4.9% מאוכלוסיית העיר). בשנת 1920 מספרם הגיע ל-457. הם ידעו חיי קהילה פורחים ותרמו להתפתחות העיר. באמצע המאה ה-19 נבנה בית כנסת של פגראש שהפך בהמשך לבית כנסת נאולוגי. הבניין, שהוזנח החל משנת 1990, שרד עד היום ועיריית פגראש הבטיחה לשפצו. קהילת הכפר הוגיז מנתה בשיאה 42 תושבים בשנת 1850 (1.2% מהאוכלוסייה). בכפר ראקוש חיו בשנת 1880 41 יהודים, 12 בשנת 1930. בשנת 1944 מיוזמת גרמניה הנאצית התושבים היהודים של שני הכפרים האלה נשלחו על ידי הרשויות הונגריות לאושוויץ. בימי מלחמת העולם השנייה יהודי בראשוב ופגראש סבלו מרדיפות גזעניות מצד המשטר אנטונסקו שהלאים את עסקיהם במסגרת ה"רומניזציה" של הנכסים, שלח אותם לעבודות כפייה, וסילק אותם מתפקידים ציבוריים וממוסדות החינוך הרומנים. בשנת 1941 לגיונרים רומנים ביצעו מעשי הרס בבית הכנסת האורתודוקסי בבראשוב. אחרי המלחמה התרחשה עליית יהודי המחוז לארץ ישראל במספר גלים. בשנת 2011 חיו בבראשוב 281 יהודים (2011), רובם מעל גיל 60. בשנת 2001 בית הכנסת הנאולוגי שופץ.[6] בפגראש חיו בשנת 1948 88 יהודים, בשנת 1992 - 11 והיהודי האחרון נפטר בשנת 2013. בכל היישובים המוזכרים קיימים בתי עלמין יהודיים, בבראשוב שניים - נאולוגי ואורתודוקסי.

רשימת הערים, העיירות והכפרים במחוז בראשוב

עריכה

תושבי המחוז בראשוב חיים ב־4 ערים - הנקראות מוניצ'יפיו (מוניקיפיום): בראשוב, פגראש, סצ'לה וקודליה, ב-5 עיירות וב-43 כפרים גדולים (קומונות) הכוללים 150 יישובים כפריים.

ערים (מוניצ'יפיו - רשויות עירוניות)

עריכה

(מספר תושבים לפי מפקד ב-2011)

  • Brașov 253,200 - בראשוב
  • Săcele 30,798 - סצ'לה
  • Făgăraș 30,714 - פגראש
  • Codlea 21,708 - קודליה

עיירות

עריכה
  • Ghimbav 4,698 - גימבאב
  • Predeal 4,755 - פרדיאל
  • Râșnov 15,022 - רשנוב
  • Rupea 5,269 - רופיה
  • Victoria 7,386 - ויקטוריה
  • Zărnești 23,476 - זרנשט

כפרים גדולים (קומונות)

עריכה
  • Apața אפאצה
  • (Brașov) Augustin - אוגוסטין (בראשוב)
  • (Brașov) Beclean - בקליאן (בראשוב)
  • (Brașov) Bod - בוד (בראשוב)
  • (Brașov) Bran - בראן (בראשוב)
  • Budila - בודילה
  • (Brașov) Bunești - בונשט (בראשוב)
  • Cața - קאצה
  • Cincu - צ'ינקו
  • Comăna - קומנה
  • Cristian (Brașov) - כריסטיאן (בראשוב)
  • Crizbav - קריזבאב
  • Drăguș - דרגוש
  • Dumbrăvița (Brașov - דומברוויצה (בראשוב)
  • Feldioara - פלדיוארה
  • Fundata - פונדאטה
  • Hălchiu - הלקיו
  • Hărman - הרמאן
  • Hârseni - חרסן
  • Hoghiz - הוגיז
  • Holbav - הולבאב
  • Homorod - הומורוד
  • Jibert - ז'יברט
  • Lisa (Brașov) - ליסה (בראשוב)
  • Mândra - מנדרה
  • Măieruș - מיירוש
  • Moieciu - מוייצ'ו
  • Ormeniș - אורמניש
  • Părău (Brașov) - פראו (בראשוב)
  • Poiana Mărului - פויאנה מרולוי
  • Prejmer - פרז'מר
  • Racoș - ראקוש
  • (Recea (Brașov - רצ'ה (בראשוב)
  • Șercaia - שרקאיה
  • Șinca - שינקה
  • Șinca Nouă - שינקה נואוה
  • Sâmbăta de Sus סמבטה - דה סוס
  • Sânpetru - סנפטרו
  • Șoarș - שוארש
  • Tărlungeni - טרלונג'ן
  • Teliu - טליו
  • Ticușu - טיקושו
  • Ucea - אוצ'ה
  • Ungra - אונגרה
  • Vama Buzăului - ואמה בוזאולוי
  • Viștea - וישטיה
  • Voila (Brașov) - וויילה (בראשוב)
  • Vulcan (Brașov) - וולקן (בראשוב)

פוליטיקה

עריכה

מחוז בראשוב מנוהל על ידי מועצה מחוזית בת 34 יועצים, בעקבות הבחירות בשנת 2020, בראשות אדריאן יואן ושטיה מהמפלגה הלאומית ליברלית. בעקבות הבחירות המקומיות ב-2020 בראש המועצה עומד הרכב המועצה הוא כדלהלן::

כלכלה

עריכה

המחוז בראשוב הוא אחד האזורים המשגשגים ביותר של רומניה ובעל מסורת תעשייתית. בימי מלחמת העולם השנייה בעיר בראשוב יוצרו מטוסי הקרב IAR 80 ולקראת סוף המלחמה מטוסי הקרב Bf 109. בזמן השלטון הקומוניסטי המחוז עבר תיעוש כבד שהוריש כמה מפעלים גדולים מאוד. אחדים מהם הצליחו לשרוד ולתאם את עצמם לכלכלת השוק הקפיטליסטית, ואחרים לא, מה שיצר שיעור אבטלה גבוה. תפוקת התעשייה המקומית בשנת 2001 הייתה ב-78,1% קטנה יותר לעומת שנת המהפכה, 1989. ירידה זו בתפוקה התעשייתית נגרמה בראש ובראשונה בגלל שתי החברות הגדולות בעלות הון ברובו ממלכתי - S.C. Tractorul S.A (המפעל לייצור טרקטורים) ו-S.C. Roman S.A. (המפעל לייצור משאיות) ורדו ייצור הטרקטורים, המשאיות, הבשר והחלב לצריכה, וייצור הדשנים הכימיים, אולם עלה ייצור הגבינות, הבירה, הנעליים מיסבים, המנועים החשמליים של 0,25 ואט והדגים. מספר השכירים בתעשייה ירד בצורה מתמדת בתקופה 1996–2001, כך שבשנת 2001 עבדו בתעשייה רק 66,5% מהשכירים של שנת 1996 כשהסיבה הייתה ירידת התפוקה התעשייתית. חלק מהשכירים שפוטרו פנו לעבודות במגזרים כלכליים אחרים, בעיקר מסחר, שבו המשכורות נמוכות יותר. מספר המובטלים עלה משעותית מ-3,8% ב-1996 ל-9,4% בשנת 2001. לעומת זאת אחרי נפילה חדה בייצוא בשנת 1990 החל משנת 1991 הייצוא של מחוז בראשוב נכנס למגמת עלייה משמעותית. בשנת 2001 נפח הייצוא גדל ב-50% לעומת 1996. בעזרת השקעות חדשות, זרות במידה רבה, כלכלת המחוז הצליחה להשתקם חלקית. התעשיות העיקריות של המחוז הן:

  • תעשיית המכונות וכלי הרכב
  • התעשייה הכימית
מסביב לעיר ויקטוריה קיימים מפעלים כימיים גדולים המהווים גורמי זיהום
  • חומרי הבניין
  • תעשיית המזון

בסוף שנת 2001 אדמות המחוז כללו 2,973,670 דונם שטח חקלאי - 55,5%, כשהשאר - היו היערות, המים וקטגוריות אחרות. שטח הקרקע לעיבוד היה 1,181,510 דונם, שטחי המרעה היו 1,198,900 דונם וכרי הדשא, הכרמים והפרדסים - 20% מהשטח החקלאי. במחוז בראשוב קיים משקל רב לענף גידול בעלי החיים, בבעלות המדינה ובבעלות פרטית כאחד. במגזר הפרטי של החקלאות בסוף שנת 2001 נמצאו 61,761 ראשי בקר, מתוכם 91,6% בחוות משפחתיות, 56,749 ראשי חזיר, מתוכם ב-87,8% בחוות משפחתיות, 209, 880 ראשי כבשים ועזים, מתוכם 98,4% בחוות משפחתיות. המגזר הפרטי של החקלאות היה אחראי לאחוזים גדולים מסך ייצור המוצרים הצמחיים: 90,7% של החיטה, 87,6% מהשעורה, 95% מהשעורה הדו-שורתית, 98,5% משבולת השועל, 94,5% מתפוחי אדמה, ו-93,1% סלק סוכר. במחוז בראשוב פועלים 13 מרכזי מחקר בתחום החקלאות (סלק הסוכר, תפוחי האדמה, כרי דשא), בתחום ייצור המכוניות, החומרים העמידים לחום והמתכות. פועלים גם מרכזי מחקר פרטיים בתחום הרפואה והארכאולוגיה.

תחבורה

עריכה

רשת הדרכים של המחוז בראשוב מונה בסך הכל 1,449 ק"מ. מתוכם - 398 ק"מ דרכים לאומיות.

כבישים בינלאומיים

עריכה

דרכים לאומיות

עריכה

רשת מסילות הברזל

עריכה

אורך רשת מסילות הברזל במחוז בראשוב הוא 335 ק"מ. העיר בראשוב היא אחד מצמתי הרכבות החשובים ברומניה. ממנה יוצאות שש הסתעפויות:

  • בראשוב - פרדיאל - בוקרשט
  • בראשוב - ספנטו גאורגה - גאורגן
  • בראשוב - רופיה - סיגישוארה - טיוש
  • בראשוב - פגראש - סיביו - וינצו דה ז'וס
  • בראשוב - הרמן - אנטורסורה בוזאולוי
  • בראשוב - זרנשט

תחבורה אווירית

עריכה

על יד העיר גימבאב נבנה שדה התעופה הבינלאומי בראשוב, במרחק 12 ק"מ מן העיר בראשוב. מסלולו באורך 2,820 מ' ורוחב 45 מ' נחנך בשנת 2014.

חינוך

עריכה

לעיר בראשוב חשיבות בתולדות החינוך והתרבות הרומנית. ב-1495 קם בה בית הספר הרומני הראשון ובמאה ה-16 הדיאקון קורסי הדפיס את הספרים הודפסים הראשונים בשפה הרומנית. בשנת 1850 בתמיכת המיטרופוליט אנדריי שאגונה הוקם בבראשוב בית ספר תיכון רומני ראשון בטרנסילבניה. כיום פועלות בעיר בראשוב שתי אוניברסיטאות ממלכתיות ומספר אוניברסיטאות פרטיות. [7]

אתרים חשובים ואטקציות תיירות

עריכה
  • העיר בראשוב והסביבה
    • הכנסייה השחורה, כנסייה לותרנית בסגנון גותי, הגדולה הסגנון זה בדרום-מזרח אירופה
    • כנסיית ברתולומאוס הקדוש - כנסייה בסגנון רומנסקי
    • כנסיית ניקולאיה הקדוש
    • בית הספר הרומני הראשון בשקיי (Șchei)
  • שמורת הטבע טמפה Tâmpa - במרכז העיר בראשוב
  • אתר הנופש ההררי פויאנה בראשוב
  • המסיב פוסטווארו Masivul Postăvaru
  • המנזר הפרנציסקני בבראשוב
  • אתר הנופש ההררי פרדיאל
  • אתר הנופש זיזין
  • טירת בראן - המיוחסת באופן שגוי לולאד צפש או דרקולה
  • הרי פגראש
  • הרי פיאטרה קראיולוי
    • הפארק הלאומי פיאטרה קראיולוי
  • המבצרים פגראש ורשנוב מימי הביניים
  • הכפרים הסקוסניים טרנסילבניים עם הכנסיות המבוצרות בחבל ברסה (בורצנלנד)

אחרים:

    • שרידי המנזר במערה בשינקה וקה
  • שמורת הטבע של הרי צ'וקאש - "המחבתות בהרי צ'וקאק"
  • מתחם הדגים דמבוביצה
  • שלוליות הדגים ברוטבאב
  • שמורת הטבע דומבראווה ואדולוי - האחו של הנרקיסים (נסגר לשימור)
  • יער בוגציי (יער העושר או אוצרות)
  • עמודי הבזלת בראקוש
  • עמודי הבזלת בפיאטרה צ'ופליטה ובקומנה דה סוס
  • מערת קומנה (Comăna)
  • ביצת הרמן (Hărman)
  • מערת ברלוגול אורסולוי ("Peștera Bârlogul Ursului" - מאורת הדוב)
  • מערת ואליה צ'טאצי (Peștera Valea Cetății - מערת עמק הטירה)
  • מערת העטלפים (Peștera Liliecilor) ברוקר-בראן,
  • מערת מויצ'ו
  • הקניון זרנשט - קניון ולדושקה (קֵאִילֶה זנרשט, קֵאִילֶה ולדושקה) (Cheile Zărneștiului Cheile Vlădușca)
  • הרי הגעש הבוציים במרחצאות הומורוד (Vulcanii noroioși de la Băile Homorod)
  • הקניון שבעה סולמות (Canionul Șapte Scări) בהרי פיאטרה מארה, המפל טמינה
  • שמורת הטבע - אברופטול בוקשויו - מליישט - גאורה - בעיר רשנוב ובכפרים בראן ומוייצ'ו
  • גבעת למפש בסנפטרו, בראשוב
  • הקניון (קאילה) ואי מאר - דופקה Cheile Văii Marii-Dopca - בכפרים אפאטה, הוגיז וראקוש - שמורת טבע
  • שמורת הטבע סטז'רישול מארה או קולצי קורבולוי מארה
  • הכפר הוגיז Cotul Turzunului
  • הכנסייה המבוצרת בהרמן
  • האתר עם מאובנים אורמניש
  • המיקרוקניון בבזלת בהוגיז
  • מנזר סמבטה דה סוס (מנזר ברנקוביאנו)
  • המבצר רופיה
  • מבפצר פלדיאוארה
  • המבצרים הכפריים ברשנוב, פרז'מר, סמפטרו
  • שמורת הכבול במנדרה (Turbăria de la Mândra) - שמורת טבע

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בראשוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ חוק הארגון מחדש של החלוקה המנהלית של רומניה 1968
  2. ^ Românii și maghiarii în secolele IX-XIV I.A/Pop
  3. ^ מפקד האוכלוסין ברומניה 2011
  4. ^ Recensământul general al populației României din 29 decemvrie 1930, Vol. II, pag. 84-85
  5. ^ Recensământul general al populației României din 29 decemvrie 1930, Vol. II, pag. 563
  6. ^ 1 2 3 M.Nanu
  7. ^ אתר מועצת המחוז בראשוב