בראשוב (מחוז)

מחוז בראשוב (ברומנית: Județul Brașov, בהונגרית: Brassó megye ובגרמנית: Kreis Kronstadt) הוא מחוז במרכז רומניה, בדרום-מזרח טרנסילבניה, שכולל את החבלים ההיסטוריים "ברסה" "פגראש" וחלק מ"אדמת המלך" או "הכיסאות הסקסוניים" של טרנסילבניה. המחוז הוקם לאחרונה בשם זה בשנת 1968 על ידי משטר ניקולאה צ'אושסקו תוך כדי הארגון מחדש של פרובינציית בראשוב על נפותיה - בראשוב, רופיה ופגראש. לפני כן היה שטח המחוז הנוכחי חלק מפרובינציית סטלין, אחר כך בראשוב, חלק ממחוז בראשוב (בין המלחמות), מחוז פגראש (בין המלחמות) ומחוז טרנבה מארה (בין המלחמות) . בימי ממלכת הונגריה לפני מלחמת העולם הראשונה: שטחו השתייך למחוז בראשוב, מחוז פוגרש, ובעבר הרחוק - הכיסא צ'ינקו, חבל ברסה (בורצנלנד), והכיסא רופיה.

בראשוב (מחוז)
Judeţul Brașov

סמל בראשוב סמל בראשוב
מדינה
חבל ארץ	טרנסילבניה
מושל	אדריאן יואן ושטיה (PNL) (יו"ר המועצה המחוזית)
רשות מחוקקת	מועצת המחוז בראשוב
בירת המחוז	בראשוב
שפה רשמית	רומנית
תאריך ייסוד	1968
שטח	5.363 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	549,217 (אוקטובר 2011)
‑ צפיפות	102.4 נפש לקמ"ר (אוקטובר 2011)
קואורדינטות	45°47′N 25°17′E
אזור זמן	UTC +2
http://www.cjbrasov.ro/
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה מפה רב-פונקציונלית של מחוז בראשוב tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בירת המחוז והמרכז הכלכלי, התרבותי והחינוכי של המחוז היא העיר בראשוב. מחוז בראשוב גובל בצפון עם המחוזות מורש והרגיטה, במזרח עם מחוז קובאסנה, בדרום עם המחוזות פרחובה, דמבוביצה וארג'ש ובמערב עם מחוז סיביו.בירת המחוז היא העיר בראשוב, שהיא המרכז הכלכלי, החינוכי והתרבותי של המחוז.

סמלי המחוז

• סמלי המחוז על גלגוליו
• 
  הסמל הנוכחי - החל מ-2019
• 
  סמל המחוז בראשוב בין 1990 לאפריל 2019
• 
  סמל המחוז בשנים 1968–1990 בימי השלטון של ניקולאה צ'אושסקו
• 
  סמל המחוז בתקופה שבין מלחמות העולם - בימי ממלכת רומניה
• 
  סמל המחוז בשנים 1876–1920 בימי ממלכת הונגריה
• 
  הסמל ההיסטורי של מחוז בראשוב בין המאה ה-12 עד אמצע המאה ה-19

היסטוריה

טירת בראן

מפת המחוז בראשוב בגבולות שבשנת 1938

ישנם עדויות לנוכחות אנושית בשטחי המחוז עוד מהשנים 60,000–40,000 לפנה"ס. הוקמו בו התיישבויות רציפות בעידן האבן הקדום, בעידן הנאוליתי, עידן הברונזה ועידן הברזל. ביישובים אלה נמצאו כלי חרס, כלי נשק מחומרים שונים, מטבעות, חפצי קישוט, כלי חקלאות ומלאכות.

בימי קדם חיו באזור הדאקים הקומידבים (cumidavensi), שמרכזם היה בקומידבה (כיום רשנוב). באותה תקופה ידע האזור פריחה חמרית ותרבותית. אחרי כיבוש האזור בידי הרומאים, הם החלו לפתחו תחת פיקודה של הקוהורטה השישית Nova Cumidavensium Alexandrina. השלטון הרומי הביא לאזור בעלי מלאכה שפיתחו את התשתיות, בנו קסטרים, אקוודוקטים ודרכים. אחרי נסיגת הלגיונים הרומיים בידי הקיסר אורליאנוס, התושבים נחשפו לנדידות העמים שרבים מהם נמשכו לאוצרות הטבע שבאזור. המשפיעים ביותר מקרב העמים הנודדים היו שבטי הסלאבים שהתיישבו באזור במספרים ניכרים. הם השאירו אחריהם הרבה טופונימים והידרונימים.

במאות ה-10–11 קמו הישויות המדיניות הראשונות בחבל פגראש וחבל ברסה. בשנת 1003 הוקמה דוכסותו של קיאן שהתפשטב בין הדנובה לטיסה וכללה שטחים באזור, אשר נכבשה בהמשך על ידי המלך ההונגרי אישטוואן הקדוש. לאזור הגיעה גם השפעת האימפריה הבולגרית הראשונהבמשך כמאתיים שנה לא הצליחו ההונגרים לממש לחלוטין את ריבונותם באזור. למרות זאת, רק לאחר שנת 1200 יזמה הממלכה ההונגרית את יישובם באזור של גרמנים שכונו "סקסונים טרנסילבנים", וסקלרים.

בשנת 1211 ייסדו אבירי המסדר הטווטוני והמתיישבים הסקסונים את העיר בראשוב, שנקראה בפיהם בלטינית "קורונה" (כתר) ובגרמנית "קרונשטאט" (עיר הכתר). לדעת מחברים רומנים אחדים העיר הוקמה בקרבת יישוב רומני קודם בשם בראשוב או בראשאו. האבירים הטווטונים שהשתתפו בבניית העיר קרונשטאט הקימו מבצרים מרשימים על פסגות הרים מסביב לעיר, כמו טירת בראן, מבצר רשנוב (בגרמנית - רוזנאו) ומבצר פלדיוארה, בפיהם - מריינבורג (העיר של מריה הקדושה).

האבירים הטווטונים גורשו על ידי מלכי הונגריה בשנת 1225 . הקהילה הסקסונית בבראשוב-קרונשטאט המשיכה במפעלם ופיתחה יחסי מסחר ענפים עם הנסיכויות השכנות ואלאכיה ומולדובה. התושבים הרומניים המקומיים ניהלו את עצמם לפי "מנהג הארץ" Jus valahicum antiqua lex (החוק העתיק של המשפט הוולאכי).

בסביבות שנת 1290 צבא רומני שיצא מפגראש בראשות נגרו וודה התיישב בחבל הארג'ש, בעיר קמפולונג מוסצ'ל והניח את יסודות הנסיכות ולאכיה. במאה ה-14 האזור בראשוב התארגן כמחוז או רוזנות, ואחר כך כ"כיסא" של סקסונים ופרובינציה.

בשטח מחוז בראשוב במריינבורג (פלדיוארה) בשנת 1529 נחל שליט מולדובה, פוטרו רארש ניצחון במריינבורג (פלדיוארה) על כוחותיו של פרדיננד מאוסטריה, שטען לכתר נסיכות טרנסילבניה. חבל פגראש היה זמנית לאורך המאה ה-14 והמאה ה-15 חלק מנסיכות ולאכיה, שהייתה בעלת זכות למכסים עוד מהמאה ה-13.

מראה של העיר בראשוב ההיסטורית

קרוב לבראשוב נחל גם שליט ואלכיה ראדו שרבאן שני ניצחונות צבאיים: הראשון ב-17 ביולי 1603 על מוזש סקייאי (מוזש הסקלר), לשעבר קפטן של מיכאי האמיץ שעלה בעזרת הטורקים על כס נסיכי טרנסילבניה. ראשו הערוף של מוזש הוצג בפרהסיה בככר הראשית של בראשוב. ניצחונו השני ראדו שרבאן התרחש ב-29 ביוני 1611 על נסיך טרנסילבניה, גאבור באטורי.

במאה ה-19 שימש בראשוב כמקלט לנרדפים פוליטית שנמלטו ממולדובה וולאכיה.

לצד העיר בלאז' מילאה בראשוב תפקיד חשוב בתנועת התחייה הלאומית של הרומנים בטרנסילבניה. בשנת 1838 יצא בה העיתון של ג'ורג'ה באריציו - "גזטה דה טרנסילבניה", שבו כתבו בנוסף לבאריציו גם יאקוב ואנדריי מורשיאנו.

בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית (1867–1918) בשנת 1876 בוטל הממשל הסקסוני ה"אוניברסיטס הסקסונית", והשלטון האוסטרי-הונגרי הקים את מחוז בראשו תחת שלטון ממלכת הונגריה.

בעקבות מלחמת העולם הראשונה והמלחמה הרומנית-הונגרית בשנת 1919 שטח המחוז עבר לשליטת רומניה שהוכרה רשמית בהסכם טריאנון משנת 1920. המחוז כונה ברומנית מחוז בראשוב (Județul Brasov), כשמו הנוכחי. בשנת 1938 החליט מלך רומניה קרול השני להנהיג חוקה חדשה של ה"דיקטטורה המלכותית", ושינה את החלוקה המנהלית של רומניה. מחוזות מוזגו ב־10 "חבלים" (צינוט- ținut) ובראשם הועמדו מושלים שנקראו "רזידנטים מלכותיים" שמונו על ידי המלך והחליפו את הפרפקטים. המחוז בראשוב הפך לחלק מ"צינוט ארג'ש".

בשנת 1940 תכתיב וינה השני שנכפה על רומניה על ידי גרמניה ואיטליה העביר חלק משטח המחוז להונגריה יחד עם צפון טרנסילבניה. בספטמבר 1944 כוחות רומניה יחד עם הצבא הסובייטי כבשו בחזרה את המחוז והחזירו אותו לממלכת רומניה. שליטת רומניה במחוז בהתאם להסכם טריאנון אושררה בחוזה השלום בפריז משנת 1947. בשנת 1950 המשטר הקומוניסטי של הרפובליקה העממית הרומנית ביטל את המחוזות ומיזג אותם ל"אזורים" (regiune), כשמחוז בראשוב נכלל באזור סטלין, שכונה כך אחרי ששם העיר בראשוב שונה ל"עיר סטלין". החל משנת 1960 נקרא האזור "אזור בראשוב". בשנת 1968 החליטה הנהגת רומניה בראשות ניקולאה צ'אושסקו להקים מחדש מחוזות (județ), לרבות מחוז בראשוב שהוקם בשטחי המחוזות ההיסטוריים בראשוב ופגראש.

גאוגרפיה

מחוז בראשוב שוכן במרכז רומניה בשטח של 5,363 קמ"ר, והעיר הגדולה בו היא בראשוב.

גופי מים

הרי פיאטרה קראיולוי ("אבן המלך")

הנהר העיקרי הוא נהר האולט החוצה את המחוז בצפונו ובמערבו לאורך כ-210 ק"מ. האולט מקבל באזור המחוז מספר יובלים, כמו באראולט, ורגיש, אייטה, הומורודולוק (הומורוד הישן), ואליה מארה, ראול נגרו, טימיש (אולט), ברסה, גימבשל, שינקה, נטוטו, סמבטה, וולקניצה, סבש, בריבוי, בריאזה, וישטיה ורודבאב. מאגרי מים משמעותיים נוספים הם האגמים הקרחוניים של הרי פגראש (אגם אורליה, אגם פודראגול) ואגמים מלאכותיים שמספקים מי שתייה ליישובים במחוז.

טופוגרפיה

פני השטח במחוז משתנים בין כמה אזורים הרריים העולים מצפון לדרום. בצפון משתרעות בקעת פגראש ובקעת בראשוב הרחבות, המופרדות זו מזו על ידי הרי פרשאן (Munții Perșani) הנמוכים, ובצפון-מערב המחוז נמצא חלק מרמת הטרנאבות. בדרום מחוז בראשוב מתרומם המדרון הצפוני של הרי פגראש, שגובה כמה מפסגותיהם עולה על 2,000 מ'. אחריהם מתנשאים הרי בוצ'ג', הרי פיאטרה קראיולוי, המסיב פוסטווארו, פיאטרה מארה, הרי צ'וקאש וחלק מרכס הרי אנטרוסורה בוזאולוי.

חבלים היסטוריים

חבל הברסה (בורצנלנד)

נמצא בדרום ובמרכז המחוז, גבולותיו הם אפאטה בצפון, בראן בדרום-מערב, פרז'מר במזרח, ובראשוב במרכזו.

חבל פגראש

חבל זה שוכן במערב המחוז וגובל בצפון עם הנהר אולט ובדרום עם הרי פגראש. בירתו הוא העיר פגראש.

האקלים

אקלים המחוז הוא ממוזג-יבשתי, שנע בין האקלים הממוזג מסוג אוקיאני לאקלים ממוזג יבשתי; לח וקריר באזורים ההרריים, עם משקעים מצומצמים יותר וטמרפרטורות נמוכות באזורים הנמוכים יותר. בפסגת הר אומול נרשמת הטמפרטורה הממוצעת השנתית הנמוכה ביותר, שעומדת על −C° 2.6. הטמפרטורה הנמוכה בכל הזמנים נרשמה ביישוב בוד ב-25 בינואר 1942, שעמדה על− C° 38.5. הטמפרטורה הגבוהה ביותר נרשמה בקיץ של שנת 1951 ביישוב סצ'לה והייתה בגובה C° 39.5.

בדרך כלל, רוחות מערביות מביאות גשמים ורוחות שנושבות מצפון ומצפון-מזרח תורמות למזג אוויר מתון ונאה.

מגוון ביולוגי

עולם החי במחוז בראשוב מגוון מאוד הודות לריבוי הביוטיפים שבעמק נהר האולט ועד לפסגות ההרים. בביצות האיטרופיות הרמן, וביישוב פרז'מר בחבל הברסה יכולים לפגוש מינים רבים ומעניינים, שאריות של קרחונים, אקוסיסטמות קסרופיטיות שעל גבעת טמפה או גבעת המבצר למפש, חיים מינים רבים של צרעות איכנאומונידיות. מי ההר והמישור מאוכלסים במינים מרובים של דגים (דגי שמך, תימאלוס, ברבינים ממשפחת הקרפיונים וכו') ובאקוסיסטמות הלחות מאוד, וביערות יש שפע דו-חיים, זוחלים, ציפורים כמו עקב מכנסיים, עקב חורף, חסידה לבנה, חסידה שחורה, בז מצוי, זרון, חוגלה אפורה, עיט, שכווי ענק, חופמי האבנים ויונקים כמו צפיר האלפים, הדוב, איילים, סוס הבר ושונר.

דמוגרפיה

ב-21 באוקטובר 2011 מנתה אוכלוסיית המחוז 549,217 תושבים והצפיפות בו עמדה על 100 נפש לקמ"ר.

להלן טבלת התפתחות האוכלוסייה עד 1941 (כולל במחוז בראשוב הישן בממלכת הונגריה ובממלכת רומניה):

שנה	אוכלוסיית המחוז
1850	196,019
1880	206,112
1890	213,959
1900	229,316
1910	239,942
1920	238,595
1930	265,414
1941	300,369

ולהלן טבלת התפתחות האוכלוסייה לאחר מלחמת העולם השנייה:

שנה	אוכלוסייה
1948	300,836
1956	גדילה 373,941
1966	גדילה 442,692
1977	גדילה 582,863
1992	גדילה 642,513
2002	589,028
2011	549,217

בשנת 2000 מתוך 628,643 תושבים 307,151 היו ממין זכר ו-321,482 ממין נקבה. בסביבה עירונית חיו 75,6% ובסביבה הכפרית 24,4%. לפי קבוצות גיל התחלקו התושבים לקטגוריות הבאות: בין 0–14 שנים 17,1%, בין 15–59 שנים 67,3% ומעל 60 שנים 15,6%.

הרכב אתני ודתי

האוכלוסייה במחוז מורכבת מרומנים, הונגרים, צוענים, גרמנים וקבוצות אחרות, אשר מתקבצות באופן מסורתי באזורים מסוימים, כאשר התושבים הרומנים שמתרכזים במערב ובדרום-מערב המחוז, ההונגרים שמתגוררים בעיקר בחלק המזרחי של המחוז והגרמנים החיים בצפון המחוז ובסביבות העיר בראשוב.

מפה אתנית של המחוז בראשוב לפי תוצאות המפקד משנת 2011/ כחול כהה= רוב רומני מעל 80%; כחול בהיר= רוב רומני מעל 50%, כתום= רוב הונגרי מעל 50%, חום= אין רוב מוחלט, עם נוכחות צוענים, אפור= אין רוב מוחלט, עם נוכחות רומנים

להלן הרכב האוכלוסייה לפי קבוצות אתניות:

• רומנים - 87.4%
• הונגרים - 7.77%
• צוענים (רומה) - 3.5%
• גרמנים (סקסונים טרנסילבנים) - 0.65%

ההרכב לפי שפות אם היה בשנת 2011 כדלהלן:

• רומנית - 469,473 (85.48%)
• הונגרית - 39,699 (7.23%)
• רומאני - 2,811 (0.51%)
• גרמנית - 2,684 (0.49%)

הרכב הקבוצות האתניות לפי שנים:

השנה	רומנים	הונגרים	צוענים	גרמנים	יהודים
1930	148,062 (55,79%)	57,054 (21,50%)	4,803 (1,81%)	50,585 (19,06%)	3,003 (1,13%)
1956	267,683 (71,58%)	57,064 (15,26%)	6,313 (1,69%)	39,546 (10,58%)	1,996 (0,53%)
1966	331,007 (74,77%)	65,326 (14,76%)	3,405 (2,06%)	40,857 (9,23%)	862 (0,19%)
1977	457,570 (78,50%)	72,956 (12,52%)	12,033 (0,06%)	38,623 (6,63%)	502 (0,09%)
1992	553,101 (85,98%)	63,558 (9,88%)	15,612 (2,43%)	10,059 (1,56%)	162 (0,03%)
2002	514,161 (87,29%)	50,956 (8,65%)	18,313 (3,11%)	4,418 (0,75%)	108 (0,02%)
2011	453,325 (87,84%)	39,661 (7,69%)	18,519 (3,59%)	2,923 (0,57%)	77 (0,01%)

לפי המפקד משנת 1920 במחוז בראשוב הקודם חיו אז 101,053 תושבים, (צפיפות:68/קמ"ר) ומתוכם:

• רומנים - 36,138
• הונגרים - 33,584
• גרמנים - 30,281
• יהודים - 1,560
• אתניות אחרות - 390

בשנת 1930 מספר התושבים היה 168,125, מתוכם:

• רומנים - 49,9%
• הונגרים - 26,6%
• גרמנים - 19,8%

ההרכב מבחינה דתית היה:

• נוצרים אורתודוקסים - 48,8%.
• נוצרים לותרנים - 27,8%.
• נוצרים רומים-קתוליים - 6%.
• נוצרים רפורמים - 2,4%.
• נוצרים יוונים-קתוליים - 2,3%.
• יהודים - 1,7%.

בשנת 1930 תושבי הערים במחוז היו 59,232, מתוכם:

• הונגרים - 39,3%.
• רומנים - 32,7%.
• גרמנים - 22%.
• יהודים - 3,8%.

לפי השפה:

• הונגרית - 42,2%.
• רומנית - 32,7%.
• גרמנית - 22,4%.
• יידיש - 0.9%.

לפי דת:

• נוצרים אורתודוקסים - 30%.
• רומים-קתוליים - 22,3%.
• אוונגליים (לותרנים) - 22%.
• נוצרים רפורמים (קלוויניסטים) - 4,4%.
• יהודים - 3,5%.
• נוצרים יוונים-קתוליים - 3,5%.
• נוצרים אוניטריאנים - 3,2%.

תולדות הקבוצות האתניות במחוז

הרומנים

במשך תקופה ארוכה התנהלו הרומנים או הוולאכים באזור לפי "חוק האדמה" או "המשפט העתיק של הוולאכים" (בלטינית - Jus valahicum antiqua lex). חבל פגראש היה במאות ה-14 וה-15 שטח אחוזה תחת חסות נסיכות ולאכיה, עם זכויות לגביית מכסים עוד מן המאה ה-13. בסביבות 1290 צבא רומני שיצא מפגראש בראשות השליט החצי-אגדי נגרו וודה הגיע לחבל ארג'ש בעיר קמפולונג מוסצ'ל והקים את יסודות נסיכות ולאכיה.

במאות ה-18–19 עלה מספר הסוחרים הרומנים, במיוחד ברובע שקיי בבראשוב. לאותו רובע נפלטו בויארים רומנים נרדפים מהנסיכויות מולדובה ווולאכיה, שחלקם נותרו לגור בבראשוב.

הגרמנים (סקסונים טרנסילבנים)

העיר קודליה Codlea בגרמנית - ציידן Zeiden:מוזיאון המסורות והכנסייה המבוצרת

מראה אווירי של מבצר פגראש בעיר פגראש

מראה מן העיר סצ'לה Săcele (בגרמנית:זיבנדרפר "שבעה כפרים" Siebendoerfer)

התיישבות ה"סקסונים" בדרום ודרום-מזרח טרנסילבניה החלה באמצע המאה ה-12 ביוזמתו של מלך הונגריה גזה השני. מלכתחילה נועדו המתיישבים הגרמנים להגן על גבול הממלכה ההונגרית. בין המתיישבים עד סוף המאה ה-13 נמנו גרמנים מחבל הריין (ריינלנד), לורנה, לוקסמבורג, כמו כן היו ביניהם ולונים ופלמים. חלק מהם היו חברי המסדר הטווטוני שהתיישבו באזור בראשוב, שנודע כחבל ברסה (בורצנלנד). המתיישבים האלה יושבו על אדמות המלך וזכו בזכויות מיוחדות. שטח הטריטוריה בה התנחלו הגרמנים בדרום טרנסילבניה היה כ־30,000 קמ"ר.

ב-1224 העניק המלך ההונגרי אנדראש השני לסקסונים הטרנסילבנים כתב זכויות בו ניתנה להם אוטונומיה מנהלית, טריטוריאלית ודתית. בשלהי המאה ה-15 נוצר ממשל של הסקסונים הטרנסילבנים שנקרא "האוניברסיטה הסקסונית" (Universitas saxonum) שנועדה לנהל את ענייניהם הפנימיים ולייצג אותם בדיאטה של טרנסילבניה. שנים לאחר התיישבותם והתבססותם באזור צברו הסקסונים כוח רב למדי; עדות לכך ניתן לראות בכהונתו של סמואל ברוקנטל כמושל טרנסילבניה. קרונשטאדט, הידועה בהונגרית כ"בראשו" ברומנית כ"בראשוב" הייתה עיר "סקוסונית" ראשית. בשנת 1876 פוזרה "האוניברסיטה הסקסונית" על ידי השלטון האוסטרו-הונגרי שהקים את המחוז בראשו, חלק מממלכת הונגריה. הסקסונים הטרנסילבנים השתלבו בחיי המדינה ההונגרית ואחרי שנת 1918 של ממלכת רומניה. בשנות ה-1930–1940 נמשכו רבים מהם על ידי התעמולה והאידאולוגיה הנאצית. אחרי שנת 1944 כשנכבש האזור על ידי הצבא הסובייטי, ויחד איתו הצבא הרומני שהפך בשנה האחרונה של המלחמה לבן בריתם של הסובייטים, אלפי סקסונים טרנסילבנים נשלחו למחנות עבודה בברית המועצות למשך כמה שנים. בימי שלטונו של ניקולאה צ'אושסקו בשנות ה-1970–1980 ואחרי נפילת השלטון הקומוניסטי ב-1989 רוב האוכלוסייה הסקסונית טרנסילבנית היגרה למולדת ההיסטורית, גרמניה המערבית, אחר כך לגרמניה המאוחדת מחדש.

ההונגרים

החל מהמאה ה-13 התחזק שלטון ממלכת הונגריה בחבל הברסה, שנקרא לפי הנהר ברסה. משם סלאבי זה נגזר כנראה השם בראשוב שעבר לרומנית ולהונגרית. האזור היה חלק מממלכת הונגריה אחר כך מנסיכות טרנסילבניה ושוב ממלכת הונגריה במסגרת האימפריה ההבסבורגית על גלגוליה - מ-1867 האימפריה האוסטרו-הונגרית. בשנת 1876 הוקם המחוז בראשו כחלק מממלכת הונגריה. בשנת 2011 חיו במחוז בראשוב 39,661 הונגרים. הקבוצה הגדולה ביותר חיה בעיר בראשוב (16,551 תושבים). בעיר סצ'לה חיים 6,210 הונגרים, כמו כן היישוב טרלונג'ן (בהונגרית:טטרנג) מהווה מובלעת הונגרית חשובה. בצפון-מזרח המחוז ישנם כמה כפרים עם רוב הונגרי, חלק מ"חבל הסקלרים" המסורתי. תושבי הכפרים דראושן (הומורודדארוץ) ויונשט (הומורודיאנושפאלווה) המשתייכים לכפר הגדול קאצה הם כמעט כולם דוברי הונגרית. כך גם תושבי הכפר הסמוך ז'ימבור (סייקייז'ומבור) שהוא חלק מהכפר הגדול הומורוד. עד לשנת 1918 כפרים אלה השתייכו למחוז ההונגרי אודווארהיי. אחרי 1918 רומניה אימצה חלוקה זו ואותו המחוז נקרא אודורהיי. ב-1938 בוצעה רפורמה וכפרים אלה הוצאו לראשונה ממסגרת "חבל הסלקרים" המסורתית והועברו למחוז בראשוב. שנכלל ב"צינוט ארג'ש". בשנים 1940–1944 בעקבות תכתיב וינה, תחת הכיבוש ההונגרי המחודש בחלק מטרנסילבניה חזרו הכפרים ההונגרים שהוזכרו להיות זמנית חלק ממחוז אודווארהיי של ממלכת הונגריה. רומניה בברית עם הצבא הסובייטי כבשה בחזרה את האזור בספטמבר 1944. הכפר הגדול ראקוש (בהונגרית:אלשוראקוש) על 1741 תושביו ההונגרים, היא העיר היחידה במחוז שיש לה רוב הונגרי. קצת יותר דרומה יש שני כפרים הונגרים על הגדה המערבית של הנהר אולט - אורמניש (בהונגרית:אירמש Ürmös) ואפאצה (1093 הונגרים), שבהם עולה כיום מספר הצוענים על זה של ההונגרים. במרחק מה מגבול "חבל הסקלרים" נמצאת העיירה הוגיז (בהונגרית:אולטהוויז) (982 תושבים הונגרים ב-2011) והכפר בופקה (בהונגרית: דאטקה) בעלי קהילות הונגריות חשובות.

הצוענים

הצוענים או בני רומה הגיעו לחבל טרנסילבניה ככל הנראה במאות 13–14. בשנת 1416 קיים תיעוד על נוכחותם בבראשוב: מסמך שבו התושבים הוזמנו לתרום כסף ומזון עבור "אדון אמאוס ממצרים ומאה ועשרים מלוויו". בטרנסילבניה, על אף מעמדם הנמוך מאוד, לא היו הצוענים עבדים כמו בנסיכויות ולאכיה ומולדובה. בימי הביניים נקראו ראשי הצוענים "אגרגיוס" בלטינית. בימי הקיסרית מריה תרזה ננקטו בממלכת הונגריה הכפופה להבסבורגים, צעדים להטמעתם בכוח. במהלך הזמן חלק גדול מהצוענים היו באזור דוברי הונגרית או רומנית והתנצרו בהתאם לשאר התושבים. הצוענים חיים בערים בראשוב ופגראש ובמספר כפרים רבים במחוז. בפגראש גרים בשכונת קומבינאט בקרבת המפעל הכימי לשעבר ובשכונות אחרות. בשולי העיר סצ'לה נמצאת השכונה הצוענית הגדולה ברומניה - גרצ'ן, עם 7,000 צוענים בשנת 2011, (לפי הערכות אחרות - 14,000). 77% מתוכם מצהירים את עצמם "רומנים", 5.7% "בני רומה", 15.6% - "ציגנים" ו-0.9% - הונגרים. קהילות צועניות חשובות חיות גם בערים קולדיה ורופיה, ביישובים צ'ינקו, הומורוד, בודילה, טליו, ליסה, ראקוש, טרלונג'ן, מאייראש וכו'. בימי משטר אנטונסקו אלפי צוענים גורשו לטרנסניסטריה שם חלקם נספו מטיפוס ומתנאי מחיה קשים. השלטון הקומוניסטי לא מיעט להזכיר את קיומם בתקשורת. אחרי מהפכת 1989 גברה המודעות לבעיותיהם בתור הקהילה האתנית הענייה ביותר במדינה, עם רמה גבוהה של אנאלפביתיות, קשיים בשילובם במוסדות החינוך ובתעסוקה, חוסר מים זורמים וחשמל בהרבה מבתיהם, היתקלותם בדחייה ובאפליה ("אנטיציגניזם") על רקע צבע עורם, מוצאם ותדמיתם וכו'. הצוענים מיוצגים במידה רבה על ידי "מפלגת הרומים - פרו-אירופה" שחברים שלה נבחרו במועצות היישובים פגראש, צ'ינקו, הומורוד, בודילה, ליסה וראקוש. במחוז בראשוב פועלת סוכנות ממשלתית לענייני בני רומה, יחד המועצות המקומיות ועם גורמים מקרב המשכילים הצוענים - מתווכים בתחום החינוך והבריאות למשל, מנסים לשפר את התשתיות, את החינוך ותנאי המחיה של האוכלוסייה הזאת. במחוז בראשוב נספרו במפקד שנת 2011 - 18,313 תושבים צוענים מוצהרים (3.11% מכלל התושבים) מתוכם 16.56% מדברים שפת הרומאני (רומאנס).

היהודים

בשטח המחוז בראשוב קמו מספר קהילות יהודיות, החשובות ביותר בבראשוב ובפגראש, ועוד כמה קהילות בכפרים הונגרים כמו הוגיז (אולטהוויז, וארמוואסר) וראקוש (אלשוראקוש). סוחרים יהודים הגיעו לבראשוב לראשונה במאה ה-15. בשנת 1807 נרשם היהודי הראשון שהתגורר בעיר באישור מועצת העיר. היהודים כמו הרומנים או קהילות אחרות לא הורשו להתיישב בשכונות שבין החומות העיר שהיו שמורות זמן רב רק לסקסונים. בשנת 1826 הוקמה רשמית קהילה יהודית מוכרת בצו קיסרי. בהתחלה הורשו היהודים לעסוק בעבודות שהסקסונים המקומיים סירבו לעסוק בהן. בהמשך עבדו היהודים במסחר, ובמלאכות כמו תפירה, עיצוב כובעים, צבעות, צורפות וכו'. קמו ביניהם גם משכילים. בשנת 1860 זיגיסמונד שטיינהרדט הקים את הבית הספר היהודי הראשון בבראשוב. בשנת 1877 התפלגו יהודי האזור בעקבות הקרע ביהדות הונגריה בין נאולוגים ואורתודוקסים. בשנים 1899–1901 נבנה בבראשוב בית כנסת נאולוגי גדול לפי תוכניתו של האדריכל ליפוט באומהורן. מאוחר יותר, ב-1924 נחנך בית כנסת אורתודוקסי גדול וחדש. בשנת 1930 מנתה קהילת יהודי בראשוב 2594 יהודים שהיוו 4% מאוכלוסיית העיר. ב-1912 הוקמה בבראשוב שלוחה של הארגון הטריטוריאליסטי היהודי JTO. ב-1921 נוסד בבראשוב מועדון הספורט היהודי "הכוח". בין שתי מלחמות העולם מילאו היהודים תפקיד חשוב בחיי העיר. היו ביניהם יזמים, מהנדסים, רופאים, מוציאים לאור וכו'. בשנת 1940 התרכזו בבראשוב כ-6,000 יהודים. היותם תחת שלטון רומני חסך מיהודי בראשוב ופגראש את גורל יהדות צפון טרנסילבניה שנשלחו בשנת 1944 למחנה המוות באושוויץ על ידי השלטונות הפרו-נאציים של הונגריה לפי דרישת הגרמנים. אחרי מלחמת העולם השנייה חיו עדיין בבראשוב 6,000 יהודים, כולל פליטים יהודים בבוקובינה, בסרביה ומולדובה. בפגראש הורשו היהודים להתיישב בשנת 1817 והם מנו בשנת 1869, 276 בני אדם (4.9% מאוכלוסיית העיר). בשנת 1920 מספרם הגיע ל-457. הם ידעו חיי קהילה פורחים ותרמו להתפתחות העיר. באמצע המאה ה-19 נבנה בית כנסת של פגראש שהפך בהמשך לבית כנסת נאולוגי. הבניין, שהוזנח החל משנת 1990, שרד עד היום ועיריית פגראש הבטיחה לשפצו. קהילת הכפר הוגיז מנתה בשיאה 42 תושבים בשנת 1850 (1.2% מהאוכלוסייה). בכפר ראקוש חיו בשנת 1880 41 יהודים, 12 בשנת 1930. בשנת 1944 מיוזמת גרמניה הנאצית התושבים היהודים של שני הכפרים האלה נשלחו על ידי הרשויות הונגריות לאושוויץ. בימי מלחמת העולם השנייה יהודי בראשוב ופגראש סבלו מרדיפות גזעניות מצד המשטר אנטונסקו שהלאים את עסקיהם במסגרת ה"רומניזציה" של הנכסים, שלח אותם לעבודות כפייה, וסילק אותם מתפקידים ציבוריים וממוסדות החינוך הרומנים. בשנת 1941 לגיונרים רומנים ביצעו מעשי הרס בבית הכנסת האורתודוקסי בבראשוב. אחרי המלחמה התרחשה עליית יהודי המחוז לארץ ישראל במספר גלים. בשנת 2011 חיו בבראשוב 281 יהודים (2011), רובם מעל גיל 60. בשנת 2001 בית הכנסת הנאולוגי שופץ. בפגראש חיו בשנת 1948 88 יהודים, בשנת 1992 - 11 והיהודי האחרון נפטר בשנת 2013. בכל היישובים המוזכרים קיימים בתי עלמין יהודיים, בבראשוב שניים - נאולוגי ואורתודוקסי.

רשימת הערים, העיירות והכפרים במחוז בראשוב

תושבי המחוז בראשוב חיים ב־4 ערים - הנקראות מוניצ'יפיו (מוניקיפיום): בראשוב, פגראש, סצ'לה וקודליה, ב-5 עיירות וב-43 כפרים גדולים (קומונות) הכוללים 150 יישובים כפריים.

ערים (מוניצ'יפיו - רשויות עירוניות)

(מספר תושבים לפי מפקד ב-2011)

• Brașov 253,200 - בראשוב
• Săcele 30,798 - סצ'לה
• Făgăraș 30,714 - פגראש
• Codlea 21,708 - קודליה

עיירות

• Ghimbav 4,698 - גימבאב
• Predeal 4,755 - פרדיאל
• Râșnov 15,022 - רשנוב
• Rupea 5,269 - רופיה
• Victoria 7,386 - ויקטוריה
• Zărnești 23,476 - זרנשט

כפרים גדולים (קומונות)

Apața אפאצה (Brașov) Augustin - אוגוסטין (בראשוב) (Brașov) Beclean - בקליאן (בראשוב) (Brașov) Bod - בוד (בראשוב) (Brașov) Bran - בראן (בראשוב) Budila - בודילה (Brașov) Bunești - בונשט (בראשוב) Cața - קאצה Cincu - צ'ינקו Comăna - קומנה Cristian (Brașov) - כריסטיאן (בראשוב) Crizbav - קריזבאב

Drăguș - דרגוש Dumbrăvița (Brașov - דומברוויצה (בראשוב) Feldioara - פלדיוארה Fundata - פונדאטה Hălchiu - הלקיו Hărman - הרמאן Hârseni - חרסן Hoghiz - הוגיז Holbav - הולבאב Homorod - הומורוד Jibert - ז'יברט Lisa (Brașov) - ליסה (בראשוב) Mândra - מנדרה Măieruș - מיירוש Moieciu - מוייצ'ו

Ormeniș - אורמניש Părău (Brașov) - פראו (בראשוב) Poiana Mărului - פויאנה מרולוי Prejmer - פרז'מר Racoș - ראקוש (Recea (Brașov - רצ'ה (בראשוב) Șercaia - שרקאיה Șinca - שינקה Șinca Nouă - שינקה נואוה Sâmbăta de Sus סמבטה - דה סוס Sânpetru - סנפטרו Șoarș - שוארש Tărlungeni - טרלונג'ן

Teliu - טליו Ticușu - טיקושו Ucea - אוצ'ה Ungra - אונגרה Vama Buzăului - ואמה בוזאולוי Viștea - וישטיה Voila (Brașov) - וויילה (בראשוב) Vulcan (Brașov) - וולקן (בראשוב)

פוליטיקה

מחוז בראשוב מנוהל על ידי מועצה מחוזית בת 34 יועצים, לפי תוצאות הבחירות בשנת 2020, בראשות אדריאן יואן ושטיה מהמפלגה הלאומית ליברלית.

הרכב המועצה הוא כדלהלן:

• המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) - 16 מושבים
• המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD) - 8
• האיחוד - הצילו את רומניה (USR) - 8
• מפלגת PRO România - 2

כלכלה

מחוז בראשוב הוא אחד האזורים המשגשגים ביותר ברומניה ובעל מסורת תעשייתית חשובה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה יוצרו בעיר בראשוב מטוסי הקרב IAR 80, ולקראת סוף המלחמה מטוסי הקרב Bf 109.

תחת השלטון הקומוניסטי עבר המחוז תיעוש כבד שהוריש כמה מפעלים גדולים מאד. אחדים מהם הצליחו לשרוד ולהתאים את עצמם לכלכלת השוק הקפיטליסטית, אך שאר המפעלים לא הצליחו בכך, מה שיצר שיעור אבטלה גבוה.

בשנים שלאחר נפילת המשטר הקומוניסטי חלה ירידה דרסטית בתפוקת התעשייה המקומית, עד שבשנת 2001 היא הייתה קטנה ב-78.1% ביחס לשנת המהפכה 1989.

ירידה זו בתפוקה התעשייתית נגרמה בראש ובראשונה בגלל שתי החברות הגדולות בעלות הון שהיה ברובו ממלכתי - S.C. Tractorul S.A, שהיה מפעל לייצור טרקטורים ו-S.C. Roman S.A שייצר משאיות.

בעקבות כך ירד ייצור הטרקטורים, המשאיות, הבשר והחלב לצריכה והדשנים הכימיים, אך עלה ייצור הגבינות, הבירה, הנעליים, מיסבים, מנועים חשמליים קטנים ותעשיית הדגים.

מספר השכירים בתעשייה ירד בהתמדה בין השנים 1996–2001, כך שבשנת 2001 עבדו בתעשייה רק 66.5% מהשכירים של שנת 1996, בעקבות ירידת נפח הייצור התעשייתי. חלק מהשכירים שפוטרו פנו לעבודות במגזרים כלכליים אחרים, בעיקר מסחר, שבו המשכורות נמוכות יותר. מספר המובטלים עלה משמעותית מ-3.8% ב-1996 ל-9.4% בשנת 2001.

לעומת זאת אחרי נפילה חדה בייצוא בשנת 1990 החל משנת 1991 החל הייצוא של מחוז בראשוב במגמת עלייה משמעותית.

בשנת 2001 נפח הייצוא גדל ב-50% לעומת 1996, וכך, בעזרת השקעות חדשות וזרות ברובן כלכלת המחוז הצליחה להשתקם חלקית.

התעשיות העיקריות של המחוז כיום הן:

• תעשיית המכונות וכלי הרכב
• התעשייה הכימית
• מסביב לעיר ויקטוריה קיימים מפעלים כימיים גדולים המהווים גורמי זיהו
• חומרי הבניין
• תעשיית המזון

בסוף שנת 2001 אדמות המחוז כללו 2,973,670 דונם של שטח חקלאי - 55,5%, כשהשאר היו יערות, מים וסוגים אחרים.

שטח הקרקע הראויה לעיבודעמד על 1,181,510 דונם, שטחי המרעה היו 1,198,900 דונם וכרי הדשא, הכרמים והפרדסים - 20% מהשטח החקלאי. במחוז בראשוב קיים ענף משמעותי של גידול בעלי החיים, הן בבעלות המדינה והן בבעלות פרטית. במגזר הפרטי של החקלאות נמנו בשנת 2001 61,761 ראשי בקר, מתוכם 91.6% בחוות משפחתיות, 56,749 ראשי חזיר, מתוכם ב-87.8% בחוות משפחתיות, 209,880 ראשי כבשים ועזים, מתוכם 98.4% בחוות משפחתיות.

מגזר החקלאות הפרטי היה אחראי לאחוזים גדולים מסך ייצור המוצרים הצמחיים: 90.7% מהחיטה, 87.6% מהשעורה, 95% מהשעורה הדו-שורתית, 98.5% משבולת השועל, 94.5% מתפוחי אדמה, ו-93.1% מסלק הסוכר.

במחוז בראשוב פועלים 13 מרכזי מחקר, ביניהם לחקלאות, לייצור מכוניות, לחומרים העמידים לחום ולמתכות. כמו כן פועלים גם מרכזי מחקר פרטיים בתחום הרפואה והארכאולוגיה.

תחבורה

אורכה של רשת הדרכים במחוז בראשוב עומד על 1,449 ק"מ, מתוכם 398 ק"מ דרכים לאומיות.

כבישים בינלאומיים

• E 60: ברסט - נאנט - אורליאן - בזל - וינה - בודפשט - אוראדיה - קולז'-נפוקה - טרגו מורש - בראשוב - בוקרשט - קונסטנצה עם הארכה לפותי - אל סין
• E 68: סגד - נדלק - אראד - דווה - סבש - סיביו - פגראש - בראשוב

דרכים לאומיות

• DN1: אוראדיה - קלוז'-נפוקה - טורדה - אלבה יוליה - סבש - סיביו - פגראש - בראשוב - בוקרשט
• DN1A: בראשוב - סצ'לה - המעבר ברטוצ'ה - ולני דה מונטה - פלויישט - בופטיה - בוקרשט
• DN1E: בראשוב - פויאנה בראשוב רשנוב
• DN1S: בראשוב - שרקאיה - קומנה דה ז'וס - הוגיז
• DN10: בראשוב - הרמן - המעבר בוזאו - בוזאו
• DN11: בראשוב - הרמן - מעבר אויטוז - אונשט - בקאו
• DN73: בראשוב - בראן - קמפולונג - פיטשט
• DN73A: פרדיאל - פראול רצ'ה - רשנוב - זרנשט - שינקה - שרקאיה

מסילות ברזל

אורך רשת מסילות הברזל במחוז בראשוב הוא 335 ק"מ. העיר בראשוב היא אחד מצמתי הרכבות החשובים ברומניה, כשיוצאות ממנה שש הסתעפויות:

• בראשוב - פרדיאל - בוקרשט
• בראשוב - ספנטו גאורגה - גאורגן
• בראשוב - רופיה - סיגישוארה - טיוש
• בראשוב - פגראש - סיביו - וינצו דה ז'וס
• בראשוב - הרמן - אנטורסורה בוזאולוי
• בראשוב - זרנשט

תעופה

שדה התעופה הבינלאומי בראשוב נחנך בשנת 2014, וממוקם בסמוך לעיר גימבאב, כ-12 ק"מ מן העיר בראשוב.

חינוך

לעיר בראשוב חשיבות בתולדות החינוך והתרבות הרומנית. ב-1495 הוקם בעיר בית הספר הרומני הראשון, ובמאה ה-16 הדיאקון קורסי הדפיס את הספרים המודפסים הראשונים בשפה הרומנית. בשנת 1850 בתמיכת המיטרופוליט אנדריי שאגונה הוקם בבראשוב בית ספר תיכון רומני ראשון בטרנסילבניה

כיום פועלות בעיר בראשוב שתי אוניברסיטאות ממלכתיות ומספר אוניברסיטאות פרטיות.

אתרים חשובים ואטרקציות תיירותיות

• העיר בראשוב והסביבה
  • הכנסייה השחורה, כנסייה לותרנית בסגנון גותי, הגדולה הסגנון זה בדרום-מזרח אירופה
  • כנסיית ברתולומאוס הקדוש - כנסייה בסגנון רומנסקי
  • כנסיית ניקולאיה הקדוש
  • בית הספר הרומני הראשון בשקיי (Șchei)
• שמורת הטבע טמפה Tâmpa - במרכז העיר בראשוב
• אתר הנופש ההררי פויאנה בראשוב
• המסיב פוסטווארו Masivul Postăvaru
• המנזר הפרנציסקני בבראשוב
• אתר הנופש ההררי פרדיאל
• אתר הנופש זיזין
• טירת בראן - המיוחסת באופן שגוי לולאד צפש או דרקולה
• הרי פגראש
• הרי פיאטרה קראיולוי
  • הפארק הלאומי פיאטרה קראיולוי
• המבצרים פגראש ורשנוב מימי הביניים
• הכפרים הסקוסניים טרנסילבניים עם הכנסיות המבוצרות בחבל ברסה (בורצנלנד)
  • שרידי המנזר במערה בשינקה וקה
• שמורת הטבע של הרי צ'וקאש - "המחבתות בהרי צ'וקאק"
• מתחם הדגים דמבוביצה
• שלוליות הדגים ברוטבאב
• שמורת הטבע דומבראווה ואדולוי - האחו של הנרקיסים (נסגר לשימור)
• יער בוגציי (יער העושר או אוצרות)
• עמודי הבזלת בראקוש
• עמודי הבזלת בפיאטרה צ'ופליטה ובקומנה דה סוס
• מערת קומנה (Comăna)
• ביצת הרמן (Hărman)
• מערת ברלוגול אורסולוי ("Peștera Bârlogul Ursului" - מאורת הדוב)
• מערת ואליה צ'טאצי (Peștera Valea Cetății - מערת עמק הטירה)
• מערת העטלפים (Peștera Liliecilor) ברוקר-בראן,
• מערת מויצ'ו
• הקניון זרנשט - קניון ולדושקה (קֵאִילֶה זנרשט, קֵאִילֶה ולדושקה) (Cheile Zărneștiului Cheile Vlădușca)
• הרי הגעש הבוציים במרחצאות הומורוד (Vulcanii noroioși de la Băile Homorod)
• הקניון שבעה סולמות (Canionul Șapte Scări) בהרי פיאטרה מארה, המפל טמינה
• שמורת הטבע - אברופטול בוקשויו - מליישט - גאורה - בעיר רשנוב ובכפרים בראן ומוייצ'ו
• גבעת למפש בסנפטרו, בראשוב
• הקניון (קאילה) ואי מאר - דופקה Cheile Văii Marii-Dopca - בכפרים אפאטה, הוגיז וראקוש - שמורת טבע
• שמורת הטבע סטז'רישול מארה או קולצי קורבולוי מארה
• הכפר הוגיז Cotul Turzunului
• הכנסייה המבוצרת בהרמן
• האתר עם מאובנים אורמניש
• המיקרוקניון בבזלת בהוגיז
• מנזר סמבטה דה סוס (מנזר ברנקוביאנו)
• המבצר רופיה
• מבפצר פלדיאוארה
• המבצרים הכפריים ברשנוב, פרז'מר, סמפטרו
• שמורת הכבול במנדרה (Turbăria de la Mândra) - שמורת טבע

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בראשוב בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בראשוב (אתר מועצת המחוז בראשוב) (מעודכן במרץ 2017)
• באתר "הגאוגרפיה של רומניה" ברומנית
• בראשוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)