פתיחת התפריט הראשי
גרשון סלומון

גרשון סלומון (נולד ב-1935) הקים את "תנועת נאמני הר הבית וארץ ישראל" ומשמש יו"ר התנועה. היה חבר מועצת עיריית ירושלים, חבר הנהלת תנועת החרות וממקימי תנועת התחייה.

תוכן עניינים

חייו עד לפעילות הפוליטיתעריכה

ילדות ונעוריםעריכה

נולד בירושלים לאברהם ויהודית (לבית המבורגר) סלומון. למד בבית הספר היסודי תחכמוני ובגימנסיה העברית רחביה בירושלים. סלומון היה חניך תנועת בית"ר. בהיותו בן 12, לאחר הוצאת בית"ר אל מחוץ לחוק על ידי ממשלת המנדט באוגוסט 1947, התגייס לפלוגת הנוער של האצ"ל בירושלים. נעצר על ידי הבולשת הבריטית בשעה שהדביק כרוזים של האצ"ל[1] ונידון לפיקוח קצין מבחן למשך שנה.

שירות בצה"לעריכה

שירת בצה"ל בהנדסה קרבית, סיים קורס קצינים ומונה למפקד מחלקה ואחר כך למפקד פלוגה. השתתף במבצע סיני (1956). בוגר קורס קומנדו שהתקיים במסגרת בית הספר לצניחה וללוחמה זעירה בבסיס תל נוף (1957).

בינואר 1958 נפצע קשה בעת שפיקד על כוח שעסק בפינוי מוקשים בסמוך לגבול סוריה. על הכוח נפתחה אש ממוצבים סוריים ואחדים מחייליו של סלומון נפגעו. סלומון עצמו וחייל נוסף נדרסו על ידי נגמ"ש שהתלווה לכוח. סלומון, שנפגע בעמוד השדרה, אושפז במשך כשנה ובסיום הטיפול נותר מוגבל בתנועת רגליו ונאלץ להיעזר במקל לשם הליכה[2]. למרות נכותו, חזר ליחידתו ושימש קצין מבצעים במשך כשנה, עד לשחרורו מצה"ל ב-1960.

לימודים אקדמייםעריכה

לאחר שחרורו מן הצבא השלים תואר ראשון בהיסטוריה של ארצות האסלאם ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. המשיך בלימודים לתואר דוקטור וחקר את תולדות התנועה הלאומית הכורדית במאה ה-20. בשל פעילותו הציבורית הפסיק את כתיבת הדוקטורט טרם השלמתו.

פעילות פוליטיתעריכה

בזמן לימודיו באוניברסיטה העברית הצטרף לתנועת החרות. בבחירות המוניציפליות ב-1970 נבחר למועצת עיריית ירושלים במסגרת רשימת גח"ל (גוש חרות ליברלים). באמצע שנות השבעים שימש גם חבר הנהלת תנועת החרות ועמד בראש מחלקת נוער, צעירים וסטודנטים בתנועה.

ב-1978, בזמן המגעים בין ישראל למצרים על חתימת הסכם שלום, הקים את "חוג נאמני עקרונות תנועת החרות", שנאבק בתוך התנועה נגד מסירת סיני למצרים ונגד מתן אוטונומיה לפלסטינים ביהודה, שומרון ועזה. לאחר חתימת הסכמי קמפ דייוויד פרש סלומון מתנועת החרות ומן הליכוד (שתנועת החרות הייתה שותפה מרכזית בו). היה בין מקימי תנועת התחייה ב-1979. שימש חבר מזכירות התנועה ומועמדהּ לראשות עיריית ירושלים בבחירות המוניציפליות ב-1983.

תנועת נאמני הר הביתעריכה

  ערך מורחב – נאמני הר הבית

פעילותו הפוליטית הבולטת של סלומון היא ב"תנועת נאמני הר הבית וארץ ישראל". הוא הקים את התנועה בעקבות מלחמת ששת הימים ועומד מאז בראשה. סלומון והתנועה מזוהים יותר מכול עם מאבקה להשבת הר הבית למרכז החיים הדתיים, הלאומיים והתרבותיים היהודיים[3] ובמאבק להקמת בית המקדש השלישי על ההר[4].

סלומון הוא מן הבולטים שבמארגני ומשתתפי הפגנות הימין בירושלים[5]. ב-1990 עמדה תנועת נאמני הר הבית בלב ההתרחשויות שהובילו למהומות הר הבית, לאחר שהודיעה על כוונתה להניח אבן פינה לבית המקדש השלישי[6]. מאז לא התירה משטרת ישראל לסלומון להיכנס לשטח ההר. עתירות של התנועה לבג"ץ בבקשה שיורה למשטרה לאפשר את כניסתו להר נדחו[7][8]. בינואר 2019, אחרי 28 שנה של הרחקה, כשהוא בן 84 ומתנייד בכיסא גלגלים בעקבות שבר ברגלו, התיר מפקד מחוז ירושלים יורם הלוי לסלומון לחזור ולעלות אל הר הבית, אך ללא פרסום וללא מצלמות[9].

סלומון ותנועתו שימשו, ככל הנראה, כאחד היעדים המודיעיניים של סוכן השב"כ אבישי רביב[10]. הוא צולם בהפגנות נגד ממשלת רבין כשידו האחת על שכמו של רביב והשנייה על שכמו של בן גביר.

משפחהעריכה

סלומון הוא דור שישי למשפחת סלומון בארץ ישראל. אביו של גרשון סלומון, אברהם, היה בעליה של אחת מטחנות הקמח המודרניות הראשונות בירושלים, ובנו של מרדכי, אחיינו של יואל משה סלומון[11]. הוא נשוי לנעמי (לבית כרמי), ציירת, פסלת וזמרת[12]בת קיבוץ משמרות, אב לחמישה וסב לנכדים. אחיו, דב סלומון, היה מפקד באצ"ל ובין היתר שימש סגן מפקד הפריצה לכלא עכו (1947).

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תמונות חיים ירושלמיות, עשבי אמיר (ניתן לצפייה רק באינטרנט אקספלורר)
  2. ^ תשעה באב, אתר תקשוב דרום, גרשון סלומון לבוש שק בעצרת להקמת בית המקדש
  3. ^ לילך שובל, 10,000 איש השתתפו בברכת כהנים בכותל, באתר ynet, 5 באפריל 2007
  4. ^ נדב שרגאי, הר המריבה: המאבק על הר-הבית - יהודים ומוסלמים, דת ופוליטיקה מאז 1967 (ירושלים: הוצאת כתר, 1995), פרק 2: "הנביא גרשון".
  5. ^ שלום ירושלמי, המתח במזרח ירושלים לא קשור להר הבית, באתר nrg‏, 9 באוקטובר 2009
  6. ^ גרשון סלומון: המשטרה עשתה תרגיל מכוער כדי למנוע את הנחת אבן הפינה היום, ערוץ שבע
  7. ^ בג"ץ גרשון סלומון ותנועת נאמני הר הבית נגד נצ"מ דוד גבעתי ותנ"צ יהודה וילק,
  8. ^ בג"ץ דחה עתירתו של גרשון סלומון לעלות להר הבית לפני חג הפסח או במהלכו, באתר ynet, 1 באפריל 2004
  9. ^ ארנון סגלאחרי 28 שנות הרחקה: גרשון סלומון שוב בהר הבית, מקור ראשון, ‏ח' באדר א' ה'תשע"ט
  10. ^ שמפניה ואני, חן בן אליהו, מחלקה ראשונה
  11. ^ הבלדה על יואל משה סלומון חלק ב, אלי אשד, אי מנגו, - תחקיר וראיון עם גרשון סלומון
  12. ^ סלומון (כרמי), נעמי, באתר זמרשת