ויקיפדיה

הוועדה לבחינת תקציב הביטחון

ועדה ציבורית בישראל
(הופנה מהדף דו"ח לוקר)

הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, שנודעה בשם ועדת לוקר[א], היא ועדה ציבורית אשר מונתה במאי 2014 על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהמשך להחלטת הקבינט הביטחוני, לשם בחינת תקציב הביטחון של מדינת ישראל.

קדמו לוועדה שתי ועדות: ועדת ברודט שהגישה המלצותיה במאי 2007 וועדת טישלר שהגישה המלצותיה ביולי 2012.

הוועדה הגישה את המלצותיה בחודש יוני 2015, ואלה נתקלו בהתנגדות חריפה של מערכת הביטחון.

חברי הוועדה

עריכה

חברי הוועדה הם:

מזכיר הוועדה היה ד"ר שוקי פרידמן ויועץ כלכלי לוועדה היה ד"ר רון מלכא, בכיר לשעבר באגף התקציבים במשרד הביטחון

משקיפים שליוו את הוועדה:

עיקרי המלצות הוועדה

עריכה
  • גיבוש עקרונות:
    • תפיסת הביטחון: על ממשלת ישראל לפעול לגיבוש תפיסת הביטחון הרלוונטית למדינת ישראל נוכח המציאות הביטחונית הדינמית שאתה מתמודדת המדינה.
    • תפיסת הפעלה עדכנית: יש לבחון את תפיסת ההפעלה של צה"ל ולעדכנה לנוכח האתגרים המבצעיים העומדים בפני מערכת הביטחון.
  • ניהול תקציב הביטחון:
    • היקף תקציב הביטחון: בלב המלצות הוועדה ניצב היקפו של תקציב הביטחון לחמש השנים הבאות. הוועדה המליצה שבין השנים 2016–2020 בסיס התקציב יהיה 59 מיליארד ש"ח.
    • שקיפות: יש ליצור שקיפות מלאה של משרד הביטחון וצה"ל מול משרד ראש הממשלה, משרד האוצר והמטה לביטחון לאומי. הוועדה ייחסה חשיבות עליונה להמלצה זו.
    • התייעלות כמקור תקציבי: על מערכת הביטחון להגביר את תהליך ההתייעלות שבו היא נמצאת. להתייעלות זו יש פוטנציאל משמעותי לפינוי מקורות תקציביים לצורכי מוכנות והתעצמות. כחלק מתהליך התייעלות יש לפעול לאזרוח של מערכים המופעלים בידי מערכת הביטחון וצה"ל, ובכך לאפשר למערכת הביטחון וצה"ל להתמקד במשימות הליבה שלהם.
    • עוגני התקציב: יש לקבוע עוגנים תקציביים לאימונים לשמירה על כשירות צה"ל ולמחקר ופיתוח לשמירה על יתרונו הטכנולוגי של צה"ל, כלומר לקבוע תקציב ליעדים אלה שאי-אפשר יהיה להעבירו לשימושים אחרים.
    • ניהול תקציב הביטחון: על ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, המדווח למנכ"ל משרד הביטחון ולרמטכ"ל, תוטל אחריות כוללת לניהול תקציב הביטחון - יצירת תמונה תקציבית מלאה, שבה ייכללו כל מרכיבי התקציב, ומעקב אחרי יישום והתייעלות. יש לשפר את תהליך התכנון של תקציב הביטחון ולהגביר את הפיקוח והבקרה על מימושו, גם באמצעות הגברת מעורבותם של אנשי המטה לביטחון לאומי ומשרד האוצר בתהליכים אלה.
  • מבנה צה"ל:
  • כוח אדם בצה"ל
    • צמצום כוח האדם: נדרשת הקטנה משמעותית בהיקף כוח האדם בצה"ל ובהוצאה לשכר הנגזרת מכך, תוך העדפת המסגרות המבצעיות והלוחמים. לשם כך יש לפעול לצמצום משמעותי של מטות ומפקדות.
    • שכר: יש לערוך שינוי במבנה השכר, שיביא לידי ביטוי העדפה של לוחמים וגמישות בתגמול בעלי מקצועות צבאיים אחרים. ההוצאה הכוללת על שכר תעמוד על 86% מעלות השכר כיום, עד סוף שנת 2017.
    • קיצור שירות החובה: יש להמשיך במתווה קיצור שירות החובה על פי המלצות ועדת בן בסט, עד לשירות בן שנתיים לגברים ולנשים עד שנת 2020.
    • מודל סיום השירות: יש להמיר את פנסיית הגישור במענק סיום שירות ראוי והוגן.
    • שיקום: יש לאמץ את המלצות ועדת גורן ולהוסיף גורמי בקרה שיבחנו קביעת זכאויות נוספות לזכאי אגף השיקום.
  • משקל מערכת הביטחון בגופי התכנון הלאומיים:
    • צמצום הגבלות מערכת הביטחון על שימוש במשאבים לאומיים: יש לצמצם את המשקל שיש למערכת הביטחון בגופי התכנון להטלת מגבלות על שימוש אזרחי בתשתיות לאומיות: קרקע, תקשורת, המרחב המקוון ועוד. יש לערוך רפורמה יסודית בתהליכי העבודה וביחסי הגומלין בין רשויות התכנון הלאומיות למערכת הביטחון ובאופן הטיפול בבקשות המוגשות למשרד הביטחון, ולהסדיר מחדש בחקיקה את הממשקים ואת הסמכויות של הגורמים השונים.

תוכנית "גדעון"

עריכה

יממה לפני פרסום דו"ח לוקר פרסם צה"ל תוכנית רב-שנתית שלו, בשם "גדעון"[1], שכוללת פעולות התייעלות אחדות:

בנוסף כוללת התוכנית:

תגובות להמלצות הוועדה

עריכה

המלצות הוועדה, ובפרט חלקן הנוגע לצמצום כוח האדם בצה"ל ולצמצום עלות השכר באמצעות שינוי תנאי הפרישה, ספגו ביקורת חריפה מבכירי מערכת הביטחון. דובר צה"ל, תא"ל מוטי אלמוז, תיאר המלצות אלה כ"כדור בין העיניים".[3] שר הביטחון, משה יעלון, תיאר את דו"ח הוועדה כ"שטחי, לא מאוזן באופן קיצוני ומנותק לחלוטין מהמציאות סביב מדינת ישראל ובתוכה"[4], והחרים פגישה שזימן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהשתתפות שר האוצר, משה כחלון ויוחנן לוקר, לדיון בהמלצות הוועדה[5][6]. מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, תקף את דרך עבודתה של הוועדה ושלל את מסקנותיה, והגדיר את הדו"ח "רדוד, מלא שגיאות, לא רציני"[7].

לעומתם, השרים נפתלי בנט ויואב גלנט הביעו תמיכה בהמלצות הוועדה[6].

ב-20 באפריל 2016 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני תוכנית רב-שנתית לצה"ל לשנים 2016-2020[8].

קישורים חיצוניים

עריכה

ביאורים

עריכה
  1. ^ על שם העומד בראשה, האלוף (מיל') יוחנן לוקר

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יואב זיתון, המהפכה של איזנקוט: עוד פיטורי אנשי קבע, קיצוץ דרסטי במילואים, הצערה ואיחוד יחידות, באתר ynet, 20 ביולי 2015,
    מערכת אתר צה"ל, כל מה שרציתם לדעת על תר"ש "גדעון", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 ביולי 2015.
  2. ^ גל פרל פינקל, נדרשת תנופה ליבשה, מבט על, גיליון 1344, 6 ביולי 2020, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  3. ^ דב גיל-הר‏, דובר צה"ל: "לא נאיים בשביתה כמו עובדי קבלן, אך מגיע לנו הסדר", באתר וואלה, 21 ביולי 2015
    "זה כדור בין העיניים; ההתנפלות על מגזר אחד תעביר את אנשי הקבע למגזר אחר", באתר כלכליסט, 21 ביולי 2015
  4. ^ נועם אמיר, ‏יעלון תוקף: "דוח לוקר שטחי, לא מאוזן ומנותק מהמציאות", באתר מעריב אונליין, 21 ביולי 2015
  5. ^ יוסי יהושוע, נתניהו רותח: יעלון מחרים את לוקר, באתר ynet, 23 ביולי 2015
  6. ^ 1 2 יעלון לא הסכים לפגוש את לוקר, באתר ישראל היום, 23 ביולי 2015
  7. ^ יובל אזולאי, ‏דן הראל: "יש בית משוגעים בצבא בגלל המלצות ועדת לוקר", באתר גלובס, 23 ביולי 2015
  8. ^ דנה סומברג, ‏הקבינט המדיני ביטחוני אישר: צה"ל יצטייד במערכות נשק מתקדמות, באתר מעריב אונליין, 20 באפריל 2016.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הוועדה_לבחינת_תקציב_הביטחון&oldid=38720678"