דוד שלוש
הרב דוד חיים שלוש (חנוכה ה'תר"ף,[1] דצמבר 1919 - 8 ביוני 2016, ב' בסיוון ה'תשע"ו) היה רבה הראשי של נתניה במשך כ-63 שנה, מחברם של ספרים רבים בהלכה ובמקרא.
הרב דוד שלוש | |
לידה |
1 בינואר 1920 י' בטבת תר"פ מרוקו |
---|---|
פטירה |
8 ביוני 2016 (בגיל 96) ב' בסיוון ה'תשע"ו |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | ? – 8 ביוני 2016 |
תחומי עיסוק | הלכה |
תפקידים נוספים | רב עיר |
תלמידיו | הרב יהודה שלוש, הרב משה אלחרר |
חיבוריו | בני עמי, חמדה גנוזה, אור חדש, ועוד |
אב | יוסף שלוש |
צאצאים | מרים, אשת הרב דוד דיין, הרב יהודה שלוש |
ביוגרפיה
עריכהנולד במרוקו, לרבי יוסף שלוש בעת שזה שהה שם כשד"ר מטעם עדת המערבים בירושלים, ונקרא על שם סבו, רבי דוד שלוש, שכיהן כראש ישיבה במרקש. בהיותו בגיל שנה סיים אביו את שליחותו וחזר לארץ עם משפחתו לביתם שבעיר העתיקה, שם שימש בתפקיד האב"ד ומראשי הקהל בעיר. אמו למדה במחזורים הראשונים של בית הספר אוולינה דה רוטשילד. אחיו הצעיר היה הרב אברהם שלוש, רבה של העיר כפר סבא. אחותו אביגיל הייתה נשואה לרב נסים עזראן ובתה צביה נישאה לרב מרדכי אליהו. הוא נשא את דינה, בתו של הרב מאיר ועקנין שהיה אב"ד טבריה.
הרב שלוש למד בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה, לצד הרבנים עובדיה יוסף, חיים דוד הלוי (לימים מחותנו), ציון לוי ובן ציון אבא שאול. הרבנים שהשפיעו עליו במיוחד היו, אביו, הרב עזרא עטיה והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל.[2]
בשנת 1947 התמנה לרב שכונת רוממה בירושלים. בשנת 1950 נשלח הרב שלוש לצרפת להיות רבם של מחנות העולים, לטפל בבעיות הלכתיות ולהדריכם לעלות לארץ ישראל. בשובו ארצה חזר לכהן כרב שכונת רוממה.
בשנת תשי"ג נשלח על ידי הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל לשמש כרבה הראשי של העיר נתניה. הוא נבחר לתפקיד ושימש כרבה של העיר עד יום פטירתו.
בשנת ה'תשל"ח, התמודד מול הרב שלום משאש על משרת הרב הראשי לירושלים, והפסיד בהתמודדות זו. בשנת ה'תש"ם היה מועמד לאחד מחמשת המושבים הספרדיים של מועצת הרבנות הראשית, אך הגיע למקום השישי ולא נבחר.[3] בשנת ה'תשמ"ג עם היבחרו של הרב מרדכי אליהו לרב ראשי לישראל, נכנס הרב שלוש למועצת הרבנות הראשית. כעשר שנים היה חבר במועצת הרבנות הראשית והשפיע מאוד בעניינים הלכתיים בעת ההיא. באמצע שנות ה-80 פרסם את גישתו המקלה יחסית לעולים מאתיופיה, הפוטרת אותם מהליך גיור לחומרא כי הם יהודים במקורם. למרות מאבקו לקבלת החלטה ברוח זו, מועצת הרבנות הראשית התנגדה לכך, אך אישרה לו לערוך רישום נפרד עבורם בנתניה. הרב שלוש בנה אילן יוחסין של כל המשפחות המיוחסות על פי עדויות הקסים, ומאז ועד היום משמש אילן זה לבדיקת יהדותה של קהילה זו.
הרב שלוש כיהן כרב בית הכנסת "זכור לדוד" (הקרוי על שם סבו שהיה ראש ישיבה בעיר מרקש שבמרוקו), שבמרכז נתניה.
הוא נפטר ב-8 ביוני 2016, ב' בסיוון ה'תשע"ו, ונקבר בהר המנוחות בירושלים, בחלקת הרבנים, לצד אביו.
בנו, הרב יהודה שלוש, מכהן כרב מזרח נתניה; בנו, הרב יוסף יצחק שלוש מכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית, כרב אזורי בדרום השרון וכיושב ראש ארגון הרבנים בהתיישבות. חתנו, הרב דוד דיין, שימש רבה הראשי של צפת. נכדתו זיוה, בתו של הרב דיין, נשואה לרב צבי קוסטינר.
דרכו ההלכתית
עריכהבמהלך השנים חיבר הרב שלושה ספרי פסיקה ופרשנות רבים, בהם נודע בשל גישתו החדשנית. בדרכו ההלכתית הרב שלוש פסק לעיתים גם כדעת יחידים, בסוגיות שלסברתו היה נכון יותר להכריע כדעתם.
דרך לימודו באה לידי ביטוי בין היתר בסוגיות שדן בהם בספריו. בספרו "בני עמי" דן בסוגיות משפחה, והתיר לקראים להתחתן עם יהודיות רבניות. כתב ארוכות בענייני חשמל בשבת ויום טוב כשלדעתו יש להתיר להדליק חשמל ביום טוב.[4] כמו כן התיר להדליק גפרורים ביום טוב והחזיק בפסיקת הכרם חמר ובמנהגם של חלק מיוצאי מרוקו.
הוא דן בשאלת קיום השבת בחלל וכתב בנושא זה מאמר[5] ולצורך כך דן בנושא קו התאריך בהלכה.
הוא דן רבות גם בנושא העלייה להר הבית והתיר לעלות להר במקומות מסוימים, ואף עלה עם בניו להר. נושאים חשובים נוספים בהם עסק היו אמירת הלל ביום העצמאות וביום ירושלים וברכת שהחיינו בהם. כמו כן עסק בקביעת רגע המוות, קבורה בקומות ועוד מאות שאלות בנושאים רבים שמופיעים בספר השו"ת שלו "חמדה גנוזה" המופיע בשלשה חלקים בכל חלקי השולחן ערוך.
בנוסף כתב פירוש לחמשה חומשי תורה בשם "אור חדש", המנתח כל מילה לשורשה. שורש בן שלש אותיות, וליסודה יסוד בן שתי אותיות, בכך הוא משייך קבוצה גדולה של שורשים ליסוד וענף אחד ומסתייע בכך בפירוש הפסוק. לכל פסוק הוא מביא פירוש מקורי לאחר ניתוח הפירושים הקיימים והקשיים שבהם. בנוסף, ועל פי אותו עקרון, כתב פירוש מקורי לתהילים, להגדה של פסח, למגילת אסתר, דרשות למועדי השנה, ולפרקי אבות.
עסק בביאור נוסחאות וקטעי תפילות שאינם מבוארים. את ביאורו הוציא לאור בסידור תפילה "תהילה לדוד", הכולל ביאורים לתפילות ימות השנה, שבתות, מועדי השנה וימים נוראים.
הרב שלוש דגל בשמירה על המסורות והמנהגים של כל עדה ועדה, ואף ביסס וחיזק את מנהגי עדת מרוקו שהוא נמנה עליה. לנושאים אלה הקדיש חלקים נרחבים מספריו "חמדה גנוזה", שם הוא הרבה להתווכח עם הרב עובדיה יוסף שסבר כי על הספרדים לשנות את מנהגיהם הקדומים ולהתאימם לכדי פסיקה אחידה. אולם כאשר הסיק שהמנהג הוא מנהג טעות פסק אחרת, לדוג' פסק שבהגיית ברכת "בורא פרי הגפן" יש לנקד ולהגות גָפן.
כתב מחקר[6] על דרכי השתלשלות הפסיקה ההלכתית, תוך כללי פסיקה העולים ממחקרו. במחקרו זה הוא מפקפק בין השאר בקבלת הספרדים את פסיקותיו של בעל שולחן ערוך, וסבר כי תלמיד חכם אמיתי, רשאי לחלוק על פסקי השולחן ערוך.[7]
ספריו
עריכה- בני עמי, ירושלים, 1977
- שו"ת חמדה גנוזה, חלק א' , (ירושלים, תשל"ו-תש"ס)
- שו"ת חמדה גנוזה כרך ב' כולל שו"ת בהלכות השייכות לאורח חיים ומחקר מקיף אודות רקע תכלת של ציצית, הפעלת חשמל בשבת וביום טוב, זמן בין השמשות, והכלל של "ספק ברכות להקל"
- שו"ת חמדה גנוזה ג' "כולל שו"ת בהלכות רובן שייכות לשולחן ערוך חלק יורה דעה ומחקר מקיף אודות: שנת השמיטה ומנהג המכירה הנהוג בדור הזה, השתלת איברים וקביעת רגע המוות, י"א יום שבין נדה לנדה, ביאור הסוגיות בנדון דעת הרמב"ם: ישוב כל הקושיות עליו, וקושיות על החולקין עליו"
- הספר נדחי ישראל יכנס (תשמ"ח) על "יהודי חבש (אתיופיה) המכונים פלשים"
- הספר איילת השחר על מגילת אסתר
- פירוש "אור חדש" על התורה
- פירוש "מכתם לדוד" על תהילים
- מחזור "מכתם לדוד" לראש השנה ויום כיפור.
- פירוש לסליחות
- קונטרס שמירת שביעית כהלכתה
- "שושנים לדוד" דרשות למועדי השנה וימים נוראים, ולימי שמחה.
- הספר "משכיל לדוד" פירוש למסכת אבות, פירוש לאגדות חז"ל, והספדים מיוחדים.
אילן יוחסין
עריכהר' יחיא בן-שלוש | |||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב דוד שלוש (מרקש) | סולטנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
סעדה | הרב יוסף שלוש | דדה | הרב יעיש נגר | ||||||||||||||||||||||||||||||
הרב דוד שלוש | הרב אברהם שלוש | אביגיל | הרב נסים דוד עזראן | ||||||||||||||||||||||||||||||
הרב מרדכי אליהו | הרבנית צביה אליהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
שלמה בן אליהו | הרב שמואל אליהו | הרב יוסף אליהו | מירב עמור | ||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
עריכההרב יוסף שלוש, הרב שלמה מייארה, אמת לדוד, פתח תקווה, תשע"ז.
הרב יהודה שלוש, הרב יהודה אדרי, זכור לדוד, נתניה, תשע"ט.
קישורים חיצוניים
עריכה- איגרת ליהודי חבש (אתיופיה), באתר "המאבק להצלת יהדות אתיופיה"
- אביו של הרב דוד שלוש: הרב יוסף שלוש
- השתלת איברים במות המוח, באתר YouTube
בעקבות מותו:
- רבה של נתניה הגאון רבי דוד שלוש זצ"ל, באתר כיכר השבת, 8 ביוני 2016
- קובי נחשוני, נפטר רבה של נתניה, דוד שלוש: "מדור הנפילים, ציוני גדול", באתר ynet, 8 ביוני 2016
- מנדי גרוזמן, הרב דוד שלוש הלך לעולמו: "פוסק חד, חדשן ואמיץ", באתר nrg, 8 ביוני 2016
- צבי שיימן, צפו: אלפים בהלווית הרב דוד שלוש זצ"ל, באתר "סרוגים", 8 ביוני 2016
- בני טוקר, "הרב שלוש חינך רבנים לקחת אחריות", באתר ערוץ 7, 8 ביוני 2016
- כל הכתבות על הרב דוד שלוש, באתר ערוץ 7
- כנס לכבוד הוצאת ספרי הרב דוד שלוש, סרטון באתר יוטיוב
- דוד שלוש, באתר "החכם היומי"
- דוד חיים שלוש (1920-2016), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ כך לפי מספר אתרי חדשות. ייתכן כי תאריך זה אינו התאריך המדויק.
- ^ הרב שלוש מספר על מורו ורבו הרב עוזיאל - זצוק"ל
- ^ ילקוט פרסומים מס' 2660; התשמ"א עמ' 69, י"ד בתשרי התשמ"א 24.9.1980
- ^ עיינו בספרו חמדה גנוזה חלק א' או"ח ה' - ו'.
- ^ דוד שלוש, "כיצד ינהג איש החלל בשבת ויום הכיפורים", בתוך: הליכות–בטאון המועצה הדתית תל אביב–יפו, שנה חמישית, א (17) (תשרי תשכ"ג), עמ' 24–26
- ^ ראו בשער הספר 'חמדה גנוזה' שכך קרא לזה המחבר.
- ^ שו"ת חמדה גנוזה ח"א, סימן כג, ס"ק סא