ויקיפדיה

דומרית

שפה

דומרית (או דומארי) היא שפה הודו-ארית בסכנת הכחדה, המדוברת בפי אנשים מבוגרים בקבוצה האתנית דום, עם נוודים שהיגרו במקור מתת היבשת ההודית[3] וכיום חי ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה. מדווח כי השפה מדוברת צפונה עד אזרבייג'ן ודרומה עד מרכז סודאן, וביניהן בטורקיה, באיראן, בעיראק, בשטחים הפלסטיניים וישראל, בירדן, במצרים, בסודאן, בלוב, בתוניסיה, באלג'יריה, במרוקו, בסוריה ובלבנון.

דומרית
Dōmʋārī, Dōmʋārī ǧib, Dômarî ĵib, דּוֺמָרִי, دٛومَرِي
מדינות איראן, מצרים, לוב, תוניסיה, אלג'יריה, מרוקו, הרשות הפלסטינית, סוריה, טורקיה, אזרבייג'ן, ירדן, סודאן ואולי מדינות שכנות[2]
אזורים המזרח התיכון וצפון אפריקה, הקווקז, מרכז אסיה
דוברים 281,670 (2015)[1]
כתב לטיני, עברי, ערבי
משפחה

שפות הודו-אירופיות

לאום דום
קוד שפה ISO 639-3: קוד rmt
גלוטולוג: doma1258
קוד ISO 639-3 rmt עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפה • כתב • רשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דומרית משתייכת לענף השפות ההודו-אריות במשפחה ההודו-אירופית. בהתבסס על מעתקי הגאים שחלו על שפות באזור, סביר להניח שהשמות "דומרי" ו"רומאני" (בני רומה) נובעים מהמילה ההודית-ארית "ḍom".[4] יש בשפה הרבה מילים שאולות מערבית ומפרסית.[5]

כינוי קהילת דוברי דומרית בקרב דוברי ערבית הוא "נוואר".[3] כינויים נוספים של דומרית: "רומאני מזרח תיכונית", "צוענית", "ציגענע" (ביידיש), "לוּטי" או "מֵהְטָר", וייתכן שחלקם משמשים גם כינויי גנאי.

אין לשפה מערכת כתב סטנדרטית. בעולם הערבי היא נכתבת מדי פעם באמצעות כתב ערבי מותאם.

עבודת תיאור יסודית של השפה נעשתה על ידי ירון מטרס החל מ-1996,[6] וב-2012[7] הוא פרסם דקדוק מקיף של השפה לצד הערכת ההיסטוריה והניבים של מקורות משניים.

דומרית היא שפה בסכנת הכחדה וכיום דורות צעירים מתרחקים ממנה.[7] באזורים מסוימים, כמו ירושלים, רק כ-20% מאנשי דום אלה, המכונים "צועני המזרח התיכון", דוברים דומרית בתקשורת יומיומית. השפה מדוברת בעיקר בפי הקשישים בקהילה הירושלמית. הדור הצעיר יותר מושפע מערבית, ולכן רובם יודעים בדומרית רק מילים וביטויים בסיסיים. הקהילה המודרנית של בני דוֹם בירושלים הוקמה על ידי האנשים הנוודים שהתיישבו בעיר העתיקה מ-1940 ועד לכיבוש העיר בידי ישראל ב-1967 (מטרס 1999).

ניבים עריכה

הווריאנט הידוע ביותר של דומרית הוא דומרית פלסטינית, הידוע גם בשם "צוענית סורית", הניב של קהילת הדום בירושלים, שתואר על ידי רוברט מקאליסטר בעשור הראשון של המאה ה-20. דומרית פלסטינית נמצאת בסכנת הכחדה, עם פחות מ-200 דוברים, רובם בני הקהילה הדומרית הירושלמית דוברי ערבית פלסטינית, המונה כ-1,200 איש.

ניבים אחרים כוללים:

חלק מהניבים עשויים להיות שונים מאוד זה מזה ואינם מובנים הדדית. מקורות שפורסמו לעיתים קרובות מקבצים יחד ניבים של דומרית ואת מקבצי המילים הייחודיות לאוכלוסיות של סוחרים נודדים במזרח התיכון. כך, סברו בעבר שהע'ורבטים והליולים מדברים ניב של דומרית. גם לא הובהר קשר בין דומרית לבין אוצר המילים שבו השתמש ההֵלֵבִּים במצרים (ראו דיון אצל מטרס 2012, פרק 1).

השפה הקטנה סֵבּ סֵלִייר באיראן מובחנת באוצר המילים הבסיסי שלה.

סטטוס עריכה

בשנות ה-40 של המאה ה-20 החלו בני דום לנטוש את התרבות הנוודית שלהם ולהתיישב ולעבוד בכלכלה המקומית. זה הוביל להשתלבות ילדי הקהילה במערכת החינוך היסודי, והם היוו את הדור הראשון שגדל בסביבה אקדמית לצד ילדים ערבים. כתוצאה מכך, דור זה אינו דובר דומרית שוטף: עם השנים, הערבית החליפה את שפתם הילידית והפכה לשפת התקשורת הבין-דורית. בירושלים מעריכים כי אוכלוסיית דום בירושלים מונה 600–900 איש. פחות מ-10% יכולים לתקשר ביעילות בניב הירושלמי של דומרית.[9]

השוואה עם רומאני עריכה

פעם סברו שדומרית היא שפה-אחות של רומאני, וששתי השפות התפצלו לאחר עזיבת תת-היבשת ההודית. אך מחקרים עדכניים יותר מצביעים על כך שההבדלים בין השתיים משמעותיים מספיק להתייחס אליהן כאל שתי שפות נפרדות בתוך קבוצת השפות ההודו-אריות המרכזיות (כמו הינדוסטנית). סביר להניח שבני הדום ובני הרום הם צאצאים של שני גלי הגירה שונים החוצה מהודו, המופרדים בכמה מאות שנים.[10][11]

בין דומרית ורומאני נותרו קווי דמיון נוספים, פרט למוצא ההודו-ארי המרכזי המשותף שלהן, וקווי דמיון אלה מעידים על תקופה של היסטוריה משותפת כאוכלוסיות נודדות במזרח התיכון. קווי הדמיון כוללים:

  • ארכאיזמים משותפים שיתר השפות ההודו-אריות המרכזיות איבדו לאחר הגירת דום/רום;
  • אוסף של חידושים לשוניים המקשרים אותם עם הקבוצה ההודו-ארית הצפון-מערבית, ובכך מצביעים על נתיב הגירתם מהודו;
  • מספר שינויים תחביריים קיצוניים, בשל השפעת לשון עילית (סופרסטראטום) של שפות המזרח התיכון, כולל פרסית, ערבית ויוונית ביזנטית.

כתב עריכה

מכיוון שדומרית היא שפת מיעוט לקהילת דוברים ספציפית במזרח התיכון, לא הייתה לה מערכת כתב סטנדרטית במשך שנים רבות. לכן, רבים השתמשו במערכות כתב שונות (בדומה למה שקרה עם כתיבת לאדינו). רוב תושבי המזרח התיכון השתמשו בכתב הערבי, ואילו חוקרים הסתפקו בפּאן-וְלאך, שהוא אלפבית לטיני מותאם.

כתב לטיני פאן-ולאך מותאם עריכה

ב-2012, ירון מטרס השתמש במערכת כתב זו בפרסומיו האחרונים בנושא, שבהם השתמש כבסיס בכתב פאן-ולאך, במספר שינויים:

  • האות ברומאני "j" השתנתה ל-"y";
  • השימוש באות "c" ברומאני הוגבל לאות הדיאקריטית "č" לייצוג הצליל /tʃ/, ואילו המקביל הקולי /dʒ/ מיוצג בצירוף "dž";
  • אותיות תנועה כפולות מייצגות תנועות ארוכות: aa, ee, ii, oo, uu;
  • דיפתונגים מסומנים בצמד תנועות: ai, au, ei, eu, oi וכן הלאה;
  • הוספו אותיות לייצוג הגאים שמיים במילים ושמות משפות שמיות: ḍ ḥ ṣ ṭ ẓ ġ q ‘ ’ וכן הלאה.

אלפבית פאן-דומרי עריכה

כמה חוקרים הציגו ב-2015 אלפבית "פאן-דומרי" המבוסס על אותיות לטיניות ומותאם לתוספות שמיות, לצורך קידוד דומרית כתובה על כל ניביה. כתב זה הוא פישוט של הצעתו של מטרס:

  • האות "y" מייצגת את העיצור /j/, ו-"w" את /w/, כבאנגלית.
  • האות "x" מייצגת את העיצור /x/ הווילוני הקיים ביוונית, ברוסית ובשפות מזרח תיכוניות.
  • "q" מייצגת את העיצור הענבלי /q/, הקיים בשפות שמיות רבות.
  • הסימן הדיאקריטי גג (וי הפוך) על אות תנועה מסמן שהיא ארוכה: "â, ê, î, ô, û", ומופיע גם מעל אותיות המייצגות עיצורים חוככים או מחוככים : "ĉ, ĝ, ĵ, ŝ, ẑ" מחליפים את /ch, gh, j, sh, zh/, בהתאמה.
  • נקודה תחתית (כמו חיריק) מייצגת עיצור לועי או מלועלע: "ḍ, ḥ, ṣ, ṭ, ẓ" מייצגות את ההגאים /d̪ˤ, ħ, sˤ, t̪ˤ, zˤ/, בהתאמה.
  • "þ" (ת'ורן) מייצגת את העיצור הבין-שיני האטום /θ/, והאות "ð" (אד') את מקבילו הקולי /ð/.
  • הסימן "ʾ" (אל"ף, המזה) מייצג את הסותם הסדקי /ʔ/, והסימן "ʿ" (עי"ן) את העיצור הלועי הקולי /ʕ/.
  • האות "ə" מייצגת את התנועה המרכזית-אמצעית שווא.
  • דיפתונגים מיוצגים על ידי אות תנועה ואחריה w/y, כך: "ay aw ey ew oy" וכו' (ולא כצמד אותיות תנועה).

האלפבית הפאן-דומרי מוצג בטבלה להלן. המילים לדוגמה הן מהניב הפלסטיני של דומרית:

האלפבית הפאן-דומרי
אות אות חלופית תעתיק פונטי IPA שם האות שם האות בתעתיק IPA מילה לדוגמה עם האות
ʾ ’ /ʔ/ אָלֶפוּ

ʾalefu

/ʔɑ·lɛ·fʊ/ ʾalefu-bêþah אלף-בית
A a /ɑ/ אַה (קצרה)

a

/ɑ/ arat לילה
 â Ā ā /aː/ אָה (ארוכה)

â

/aː/ âxir אחרון
B b /b/ בֶּה

be

/bɛ/ bâsbort פספורט
C c * /k/ קֶה

ce

* Coke קולָה
Ĉ ĉ CH ch /tʃ/ צֶ'ה

ĉe

/tʃɛ/ ĉôna ילד/בן
D d /d̪/ דֶה

de

/d̪ɛ/ dînar דינאר
Ḍ ḍ /d̪ˤ/ דֶה (גרונית)

ḍe

/d̪ˤɛ/ ḍanḍ שן; ḍêf אורח
Ð ð DH dh /ð/ דֶ'ה

ðe

/ðɛ/ ðawḥâʾ dhow (דוגית)
E e /ɛ/ אֶה (קצרה)

'e

/ɛ/ eras זה/זאת
Ê ê Ē ē /eː/ אֶה (ארוכה)

ê

/eː/ ĵêb כיס
F f 1/f/~/ɸ/ פֶֿה

fe

/fɛ/ finĵân כוס (פינג'אן)
G g /ɡ/ גֶה

ge

/ɡɛ/ gêsu חיטה
Ĝ ĝ GH gh 2/ɣ/~/ʁ/ רֶה (כמו ע' ערבית)

ĝe

/ɣɛ/ ĝassâle מכונת כביסה
H h /h/ הֶה

he

/hɛ/ Hnûd נהר האינדוס
Ḥ ḥ /ħ/ חֶה (גרונית)

ḥe

/ħɛ/ ḥaqq זכות
I i /ɪ/ אִ (קצרה)

i

/ɪ/ Isrâʾîl ישראל
Î î Ī ī /iː/ אִי (ארוכה)

î

/iː/ nhîr דם
J j * /dʒ/ גֶ'ה

je

* Jeep ג'יפ
Ĵ ĵ J j /dʒ/ גֶ'ה

ĵe

/dʒɛ/ ĵâr שכן
K k /k/ כֶּה

ke

/k/ kâz דלק
L l /l̪/ לֶה

le

/l̪ɛ/ Libnân לבנון
M m /m/ מֶה

me

/mɛ/ mâsûra צינור
N n 3/n̪/~/ŋ/~/ɲ/ נֶה

ne

/n̪ɛ/ nohri עגבנייה
ʿ ‘ /ʕ/ עַיֵנוּ (גרונית)

ʿayenu

/ʕɑ·jɛ·n̪ʊ/ ʿIbrânî עברית
O o /ɔ/ אוֹ (קצרה)

o

/ɔ/ oŝt שפה (איבר)
Ô ô Ō ō /oː/ אוֹ (ארוכה)

ô

/oː/ Dômarî דומרי/ת
P p /p/ פֶּה

pe

/pɛ/ ple כסף, מזומן
Q q /q/ קֶה (גרונית)

qe

/qɛ/ qayîŝ אוכל (שם-עצם)
R r 4/r/~/ɾ/ רֶה (לשונית, רוטטת)

re

/rɛ/ rxîṣ זול
S s /s/ סֶה

se

/sɛ/ sûq שוּק
Ṣ ṣ /sˤ/ סֶה (גרונית, כמו צ בערבית)

ṣe

/sˤɛ/ ṣaḥafi עיתונאי
Ŝ ŝ SH sh /ʃ/ שֶׁה

ŝe

/ʃɛ/ ŝmâriya עוף
T t /t̪/ תֶּה

te

/t̪ɛ/ turĵman מתרגם, מתורגמן
Ṭ ṭ /t̪ˤ/ טֶה (גרונית)

ṭe

/t̪ˤɛ/ ṭarmabil אוטו, רכב
Þ þ TH th /θ/ תֶ'ה

þe

/θɛ/ Þawrâ האל תור
U u /ʊ/ אֻ (קצרה)

u

/ʊ/ ustâz מורה, מדריך
Û û Ū ū /uː/ אוּ (ארוכה)

û

/uː/ ûyar עיר, עיירה, קִרְבה; Til-Ûyar ירושלים
V v 5/v/~/β/ וֶה

ve

/vɛ/ vîsa ויזה, אשרה; qravat עניבה
W w /w/ וֶּה

we

/wɛ/ waqt זמן
X x KH kh 6/x/~/χ/ חֶה (לא גרונית)

xe

/xɛ/ xarbûŝ אוהל; xârfân כבש, שה
Y y /j/ יֶה

ye

/jɛ/ Yasûʿ ישו
Z z /z/ זֶה

ze

/zɛ/ zard זהב; zarf מעטפה
Ẓ ẓ /zˤ/ זֶה (גרונית)

ẓe

/zˤɛ/ ẓâbiṭ קצין
Ẑ ẑ ZH zh /ʒ/ זֶ'ה

ẑe

/ʒɛ/ ẑbin מצח
Ǝ ǝ Ė ė 7/ə/~/ʌ/ שווא

ŝǝwaʾ

/ʃə·wɑʔ/ ŝǝwaʾ שְווא

הערות

§ האותיות החלופיות המוצגות בשימוש בהקלדה כאשר המקלדת לא מאפשרת אותיות הדורשות סימנים מיוחדים); חלופות אלה משמשות גם בסדרת המאמרים ללימוד דומרית "Learn Domari" של KURI.[דרוש מקור]

1 את האות "f" פֶֿה ניתן להגות כמו פ' רפה (הפונמה /f/) או כאלופון חוכך דו-שפתי אטום [ɸ], בהתאם להקשר או למקור המילה/השם.

2 האות "ĝ" רֶה (עֶ'ה) מייצגת בדרך כלל את העיצור החוכך-וילוני-קולי /ɣ/, אך לעיתים נהגה כאלופון ענבלי [ʁ] במילים/שמות מערבית, מפרסית ומאורדו.

3 האות "n" נֶה בדרך כלל מייצגת את העיצור האפי-שיני /n̪/; עם זאת, הוא נהגה כאלופון הווילוני-אפי [ŋ] כשהוא מופיע לפני האותיות "g, ĝ, k, q, x", וכאלופון החכי-אפי [ɲ] לפני האותיות "ĉ, ĵ, y".

4 האות "r" רֶה מייצגת את העיצור המקיש [ɾ] או את הרוטט [r], בהתאם למיקומה במילה, ואם היא מופיעה בודדת "r" או כפולה "rr".

5 האות "v" וֶה מופיעה בעיקר במילים ובשמות שאולים, ועשויה לייצג את החוכך השפתי-שיני הקולי הפונמי /v/, או את האלופון הדו-שפתי [β].

6 האות "x" חֶה מייצגת בדרך כלל את העיצור החוכך הווילוני האטום /x/, אך במילים רבות השאולות מערבית, מפרסית או מאורדו, היא נהגית לרוב כאלופון הענבלי /χ/ (כמו "כֿ" בעברית).

7 אות התנועה שְוּוּא "ǝ" (שמה נובע מהניקוד "שְווא" העברי) מייצגת את התנועה המרכזית-אמצעית הנייטרלית /ə/, אך לעיתים היא עשויה להופיע גם כאלופון [ʌ] או לרדת מעט לתנועה המרכזית החצי-פתוחה [ɜ], תלוי בניב המדובר.

* האותיות "c" ו-"j" (ללא סימנים דיאקריטיים) נמצאות בשימוש רק במילים/שמות שאולים, כפי שמוצג בטבלה לעיל.

פריסת מקלדת עריכה

פריסת המקלדת "PanDomari Alphabet ASDF" זמינה עבור משתמשי מערכת ההפעלה מיקרוסופט וינדוז, המבוססת על פריסת אנגלית ארצות הברית, בכמה התאמות: המקשים C, J וכמה סימני פיסוק הוקצו מחדש עבור האותיות הדומריות הנוספות, בצירוף של אלט ימני או שיפט יחד עם המקשים <, >, /.

מקש Pan-Domari

ASDF

מקלדת אנגלית ארצות הברית הערות
C Ĉ ĉ C c הצורה הפשוטה (ללא הסימן הדיאקריטי) מופיעה רק בכמה מילים שאולות.
J Ĵ ĵ J J הצורה הפשוטה (ללא הסימן הדיאקריטי) מופיעה רק בכמה מילים שאולות.
, ? , < , הסימן "פחות" מוקצה לשימוש בצירוף עם מקש "Alt ימני".
! > .

פונולוגיה עריכה

תנועות עריכה

בדומרית יש חמש תנועות עיקריות, אך הטבלה הבאה מראה את השונות והאורך של התנועות הקצרות. רובם ניתנים להחלפה עם צליל תנועה לידו, אולם כל ההגאים האלה זהים לתנועות בערבית הפלסטינית המקומית (מטרס 1999).

התנועות בדומרית
קדמיות מרכזיות אחוריות
סגורות ɪ iː ʊ uː
אמצעיות ɛ eː /ə/ ~ [ʌ] ~ [ɜ] ɔ oː
פתוחות ɑ aː

עיצורים עריכה

על העיצורים בדומרית יש השפעה ניכרת מצד ערבית פלסטינית, לדוגמה קיימת תופעת הכפלת עיצורים; אולם עיצורים כמו [p], [g], [tʃ] ו-[h] אינם קיימים בניב הערבי המקומי. בלשנים העלו השערה כי צלילים אלה נחשבים חלק מהמרכיב הטרום-ערבי. העיצורים הבתר-מכתשיים המחוככים [tʃ] ו-[dʒ] שונים גם הם באיכותם מאלה בערבית.[12]

העיצורים בדומרית
דו-שפתיים שפתיים-שיניים שיניים בתר-מכתשיים חכיים וילוניים ענבליים לועיים סדקיים
פשוטים מלועלעים
סותמים אטומים p t̪ t̪ˤ k q ʔ
קוליים b d̪ d̪ˤ g [ɢ]
מחוככים אטומים t͡ʃ
קוליים d͡ʒ
חוככים אטומים [ɸ] f s̪ s̪ˤ ʃ x [χ] ħ h
קוליים [β] v z̪ z̪ˤ ʒ ɣ [ʁ] ʕ
אפיים m n̪ [ŋ]
מקורבים [ʋ] l̪ j w
מקישים ɾ

טעם עריכה

ההבדל הגדול ביותר בהגייה בין ערבית לדומרית הוא מיקום הטעם. בערבית הטעם ברמת הפונמה בעוד שבדומרית הטעם קיים ברמת המילה. דומרית מטעימה את ההברה האחרונה במילה, וכן סמנים דקדוקיים למין ומספר. רוב שמות העצם (מלבד שמות) שנשאלו מהערבית – מובחנים בהגייתם בשל הטעם הדומרי השונה (מטרס 1999).

מספרים עריכה

את המספרים דומרית "ירשה" מכורדית. להלן טבלת המספרים (1–10, 20 ו-100) בהינדי, רומאני, דומרית, לומאברן ופרסית להשוואה.

המספרים בדומרית
מספר הינדי רומאני דומרית לומאברן פרסית
1 ek ekh, jekh yek, yika yak, yek yak, yek
2 do duj dî luy du, do
3 tīn trin tirin tərin se
4 cār štar ŝtar iŝdör čahār/čār
5 pāñc pandž panĵ penĵ panǰ
6 chay šov ŝaŝ ŝeŝ ʃaʃ, ʃeʃ
7 sāt ifta hawt, hoft haft haft
8 āt̥h oxto hayŝt, haytek haŝt hašt
9 nau inja nu nu nuh, noh
10 das deš dez las dah
20 bīs biš wîs vist bist
100 sau šel say say sad

מגע בין שפות עריכה

דומרית מוקפת לאורך השנים בשפות איראניות, שמיות, טורקיות ועוד, ובאופן טבעי ספגה השפעות דקדוקיות מסוימות מהן, בפרט מכורדית וניבים איראניים אחרים ומערבית. עם זאת, נהוג לחשוב שהיא שאלה הרבה מילים ומבנים דקדוקיים מהערבית, אך הדבר לא לגמרי נכון. הפעלים המורכבים ורוב מילות היחס העיקריות בדומרית לא ספגו השפעות חיצוניות, והתחביר, באופן טיפולוגי, לא הושפע מהערבית.[13]

לקריאה נוספת עריכה

  • Herin, B. (2012). "The Domari language of Aleppo (Syria)" Linguistic Discovery 10 (2), 1-52.
  • Herin, B. (2014). "The Northern Dialects of Domari," Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft 164 (2): 407–450.
  • Matras, Y. (1999). "The state of present-day Domari in Jerusalem." Mediterranean Language Review 11, 1–58.
  • Matras, Y. (2002). Romani: a linguistic introduction. Cambridge: Cambridge University Press.
  • Matras, Y. (2012). A grammar of Domari. Berlin: De Gruyter Mouton (Mouton Grammar Library).

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 דומרית במאגר אתנולוג (מהדורה 19, 2016)
  2. ^ Matras, Yaron (2012). A grammar of Domari. Berlin: De Gruyter Mouton (Mouton Grammar Library).
  3. ^ 1 2 Matras, Yaron (2000). "Two Domari Legends about the origins of the Doms" (PDF). Romani.humanities.manchester.ac.uk. נבדק ב-20 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "ROMANI Project - Manchester". Romani.humanities.manchester.ac.uk. נבדק ב-20 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ The Gypsies of Lebanon: A DRC Update, April 2000, by Dr. G. A. Williams
  6. ^ Matras, Yaron (1996). "Domari" (PDF). In Brown, Keith (ed.). Encyclopedia of Language and Linguistics. Oxford: Elsevier.
  7. ^ 1 2 Matras, Yaron, A grammar of Domari, Berlin: De Gruyter Mouton (Mouton Grammar Library), 2012
  8. ^ "Peripatetics of Iraq, Syria, Lebanon, Jordan, Israel, Egypt, Sudan, and Yemen - Dictionary definition of Peripatetics of Iraq, Syria, Lebanon, Jordan, Israel, Egypt, Sudan, and Yemen - Encyclopedia.com: FREE online dictionary". Encyclopedia.com. נבדק ב-20 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Matras, Yaron. "Language contact, language endangerment, and the role of the 'salvation linguist'". Language Documentation and Description. 3.
  10. ^ "What is Domari?", Romani.humanities.manchester.ac.uk, נבדק ב-2008-07-23
  11. ^ "On Romani Origins and Identity", Radoc.net, אורכב מ-המקור ב-2011-07-17, נבדק ב-2008-07-23
  12. ^ Matras, Yaron (2012-10-01). A Grammar of Domari (באנגלית). Walter de Gruyter. ISBN 9783110291421.
  13. ^ "The Domari Language of Aleppo (Syria)". Linguistic Discovery. 10 (2).
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דומרית&oldid=37105248"