דונר קבב

דונר קבב מנה מהמטבח הטורקי המבוססת על נתחי בשר כבש, בקר או עוף הנצלים צלייה איטית על גבי מוט מסתובב.

דונר קבבטורקית: Döner Kebab – מילולית: "בשר מסתובב") היא מנה מהמטבח הטורקי המבוססת על נתחי בשר כבש, בקר או עוף הנצלים צלייה איטית על גבי מוט מסתובב.

דונר קבב
döner kebap
דונר קבב על גבי שיפוד אנכי
דונר קבב על גבי שיפוד אנכי
מאכלים
סוג מאכל רחוב
מטבח המטבח הטורקי
מוצא טורקיה
מרכיבים עיקריים בשר כבש, בשר בקר

מאפייניםעריכה

דונר קבב הוא סוג של קבב העשוי מבשר טחון ולרוב נצלה על רוטיסרי אנכי.[1] המצלה האנכי הומצא במאה ה-19 באימפריה העות'מאנית, והמצאתו היוותה השראה להתפתחותן של עוד מנות דומות, בין היתר: שווארמה ערבית, גירוס יווני, דונר קנדי, והמאכל המקסיקני אל הכומר.[2](אנ')

דונר קבב מכונה לעיתים "שווארמה" במזרח התיכון וצפון אפריקה, "גירוס" ביוון (שם הוא עשוי לרוב מבשר חזיר) ו"גירוש" בהונגריה. הבשר הטחון מתובל ונערם בצורת חרוט הפוך על רוטיסרי שם הוא עובר תהליך של צלייה איטית לצד אלמנט של בישול אנכי. השכבה החיצונית נפרסת לנתחים דקים בזמן שהדונר ממשיך להסתובב.

 
מנת דונר קבב בברלין

את נתחי הבשר שנפרשו מהדונר קבב ניתן למצוא בצורות הגשה שונות: בצלחת בליווי של מנות שונות, בתוך פיתה או בסוגי לחמים אחרים: לאפה, בגט ועוד. ניתן גם להגיש את נתחי הבשר בסוגי לחמים שטוחים יותר, כמו לוואשי – לחם דק הנפוץ במטבח הקווקזי במדינות: ארמניה, גאורגיה, טורקיה, אזרבייג'ן ואיראן, או לחם סאג' המכונה גם דורם (פירוש מילולי מטורקית – גליל או מעטפת). מאז תחילת שנות ה-70, צורת ההגשה של דונר קבב בתוך סוג כלשהו של לחם עבה או דק הפכה לפופולרית ברחבי העולם כמנת מזון מהיר שנמכרת בחנויות קבב ולעיתים קרובות מכונה פשוט "קבב". לרוב מנת הדונר קבב כוללת גם סוגים שונים של סלט או ירקות בודדים: עגבניות, חסה, כרוב, בצל עם סומאק, מלפפון חמוץ או מלפפון טרי, פלפלי צ'ילי חריפים, וסוגים שונים של רטבים.

היסטוריהעריכה

 
שיטה מוקדמת יותר של בישול אופקי, בתמונה עם סוג אחר של קבב
 
התצלום המוקדם ביותר הידוע של דונר קבב, מאת ג'יימס רוברטסון, 1855, האימפריה העות'מאנית

כבר במאה ה-17, נהוג היה באימפריה העות'מאנית, לערום נתחי בשר פרוס מתובל ולצלות אותם בשיטה אופקית, בדומה לשיטת ההכנה הידועה כיום של קבב ה-Cağ העשוי מבשר טלה.[3] הרוטיסרי האנכי נכנס לשימוש ככל הנראה רק באמצע המאה ה-19.[4] העיר בורסה, בטורקיה של ימינו, נחשבת לעיתים קרובות כמקום הולדתו של קבב הדונר הצלוי אנכית.[5] לדברי יבוז איסקנדרוגלו, סבא שלו, איסקנדר אפנדי שהיה ילד בשנות ה-50 של המאה ה-20, העלה את הרעיון לצלות את הכבש במסעדה המשפחתית בצורה אנכית ולא אופקית; הרעיון נחל הצלחה, וכעבור כמה שנים נודע בשם דונר קבב, ובטורקית: "döner kebap". עם זאת, ייתכן שקדם לו חמדי אוסטה מקסטמונו כבר בסביבות 1830.[6]

גרסה ערבית של הדונר קבב נודעה בעבר בשם שווארמה. כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20 השווארמה פרצה את גבולות טורקיה והחלה להימכר במסעדות במקסיקו על ידי מהגרים מלבנון.[7] הדונר קבב הגיע ככל הנראה ליוון בשנות ה-20 עם חילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה, והפך מאוחר יותר לג'ירו.[8]

רק כמאה שנה לאחר המצאתו נהפך הדונר קבב להיות נפוץ באיסטנבול והפופולריות שלו היא גם בזכות המסעדן בייטי גולטר. המסעדה שלו נפתחה לראשונה בשנת 1945, התגלתה במהרה על ידי עיתונאים מהאזור והחלה להגיש מנות דונר קבב ומאכלים אחרים המבוססים על בשר למלכים, ראשי ממשלה, כוכבי קולנוע וסלבריטאים.[9] באיסטנבול הדונר קבב נמכר בתוך פיתה או לחמים אחרים לפחות מאמצע שנות ה-60.

הדונר קבב צבר פופולריות והחל להימכר כמזון מהיר ברחבי העולם רק לקראת אמצע-סוף המאה ה-20. חנות הדונר קבב הראשונה בלונדון נפתחה בשנת 1966[10] ולקראת סוף שנות השבעים נהיה נפוץ גם בערים אחרות ופחות מרכזיות ברחבי הממלכה המאוחדת. הגירוס לעומת זאת נהפך לפופולרי ביוון ובניו יורק בשנת 1971.[11] גרסה יוונית-קנדית לדונר קבב הוצגה בשנת 1972, ובסופו של דבר הפכה למאכל הרשמי של העיר הליפקס, והתפשטה ברחבי קנדה.[12][13] בשנות השישים התפתח גם המאכל המקסיקני טאקו אל פסטור המבוסס על הדונר קבב.[14]

בגרמניה, הדונר קבב זכה לפופולריות בזכות מהגרי עבודה טורקים בברלין בתחילת שנות ה-70.[15] המנה התפתחה שם מצורתה המקורית לסגנון ייחודי המזכיר כריך המוגש עם תוספת של סלטי ירקות ושלל רטבים שנמכרו במנות גדולות במחירים זולים יחסית, מה שהפך את המאכל לצבור פופולריות ולקבל מעמד של אחד ממאכלי המזון המהיר ומאכלי הרחוב הנמכרים ביותר בגרמניה ובחלקים ברחבים באירופה ופופולרי ברחבי העולם כולו.[16]

דונר קבב בטורקיהעריכה

 
מוכר דונר בעבודה בעיר בורסה בטורקיה[17]
 
מנת דונר קבב בסגנון העיר בורסה

ישנן וריאציות רבות של דונר בטורקיה:

  • פורסיון – "מנה" של דונר המוגש על גבי צלחות חמות לעיתים בתוספת של פלפלים בגריל או עגבניות צלויות.
  • Pilavüstü – ("מעל אורז", דונר קבב המוגש על בסיס אורז פילאף.
  • קבב איסקנדר – מנה המאפיינת את העיר בורסה, מוגשת בצלחת מלבנית, על גבי בסיס של פיד (לחם שטוח דק הדומה לפיתה) עם קורטוב של פלפל או רוטב עגבניות וחמאה טרייה רותחת.[18] ה-"Kebapçı İskender" הוא סימן מסחרי של יבוז איסקנדרוגלו, שמשפחתו עדיין מנהלת את המסעדה בבורסה.[19]
  • דורום – קבב עטוף בלחם הלוואשי שלעיתים נצלה בגריל גם לאחר הגלגול כדי להפוך אותו לפריך יותר. יש למאכל זה שתי גרסאות נפוצות בטורקיה היבשתית:
    • סוסלו דורום – מנת הספצליטה של אנקרה המכילה גם רטבים שהופכים את המנה לעסיסית יותר.
    • קשר דורום קבב – מנה הנפוצה באיסטנבול, עם גבינת קשר מגוררת שנוספת למנה.
  • טומביק או גוביט – דונר קבב בתוך פיתה בצורת לחמנייה, עם קרום פריך ורך בפנים, ובדרך כלל כמות בשר מעטה יחסית.
  • אקמרסי – בדרך כלל הגרסה הממלאת יותר, המורכבת מלחם טורקי במילוי דונר קבב.

וריאציות אזוריותעריכה

קווקז, המזרח התיכון ואסיהעריכה

אזרבייג'ןעריכה

באזרבייג'ן, דונר קבב אזרבייג'ני מקומי מוגש באופן דומה לסגנון הכריך האירופי עטוף בלחם לוואשי או לחם מקומי אחר שטוח פחות. הדונר קבב בגרסתו האזרביג'נית הוא אחד המאכלים הנפוצים ביותר במדינה. לרוב הוא מבוסס על בשר כבש אך לעיתים הוא מוכן גם מבשר עוף.[20]

יפןעריכה

ביפן, דוכנים של דונר קבב נפוצים מאוד בימינו, במיוחד בטוקיו. בדרך כלל הדונר קבב ביפן עשוי מבשר עוף אך לעיתים גם מבקר. הם מכונים בפשטות "קבב". התוספות כוללות חסה או כרוב מגורר, עגבנייה חתוכה, ובדרך כלל מבחר רטבים כמו רוטב אלף האיים, רוטב חריף ושום.[21]

וייטנאםעריכה

 
עגלה של אוכל רחוב המגישה דונר קבב בהאנוי, וייטנאם

דונר קבב דונר הופך להיות פופולרי יותר ויותר בווייטנאם, בעיקר בגלל וייטנאמים שגרו בעבר בגרמניה והביאו אותו למולדתם כאשר חזרו להתגורר בווייטנאם. ברחבי האנוי והו צ'י מין סיטי ניתן למצוא דוכני קבב דונר רבים. הגרסה הווייטנאמית של המאכל נקראת Bánh mỳ Döner Kebab והיא שונה מהותית מהדונר קבב המקורי. קודם כל משתמשים בבשר חזיר להכנתה במקום בשר בקר או טלה. שנית, על הבשר מוגשים ירקות חמוצים שונים ורוטב צ'ילי.[22]

אירופהעריכה

אוסטריהעריכה

 
דוכן של דונר קבב בווינה, אוסטריה

ניתן למצוא חנויות דונר קבב כמעט בכל עיר ברחבי אוסטריה. קבבים (המכונים לעיתים קרובות "דונר") נמכרים יותר מהמבורגרים או הנקניקיות המסורתיים.[23]

פינלנדעריכה

 
צלחת של דונר קבב בהלסינקי, בירת פינלנד

בפינלנד הדונר קבב נהיה מנה נפוצה וצבר פופולריות רבה בעיקר מאז שמהגרים שהגיעו מטורקיה פתחו מסעדות בהן מוגשות מנות מסורתיות המאפיינות את המטבח הטורקי. דונר קבב בפינלנד לרוב יהיה מאכל רחוב המוגש כמזון מהיר, ולעיתים קרובות ניתן למצוא אותו במסעדות הפתוחות גם מאוחר בלילה ומגישות מאכלים כמו פיצה, ובמתחמי האוכל במרכזי קניות.[24] בפינלנד עצמה יש כיום יותר מאלף מסעדות פעילות המגישות מאכלי קבב שונים, כך שעל כל 5,000 נפשות בפינלנד יש מסעדת קבב אחת.[25]

צרפתעריכה

גם בצרפת היו אלו המהגרים מטורקי שהביאו עימם את הפופולריות של מנת הדונר קבב לצרפת. בשנות ה-80, המנה הפכה לנפוצה במיוחד בקרב ריכוזי אוכלוסייה גדולים שהגיעו לצרפת מארצות בצפון אפריקה.[26] מנה טיפוסית של דונר קבב בצרפת לרוב תהיה מבוססת על לחם כלשהו (פיתה, לאפה וכו') עם מילוי של נתחי הבשר בתוספת של ירקות, לרוב: חסה, פרוסות עגבנייה ובצל, עם מבחר של רטבים: רוטב בשאמל או רוטב יוגורט-מיונז. בצרפת דונר קבב לרוב מוגש בליווי של צ'יפס שלעיתים קרובות מוכנס בתוך הפיתה או הלחם עצמם. בפריז, וריאציה זו נקראת "Sandwich grec" ("כריך יווני"). הדונר קבב הוא אחד ממאכלי הרחוב הפופולריים ביותר בצרפת, לצד המבורגרים ופיצות, עם יותר מ-10,000 חנויות קבב שמוכרות כ-300 מיליון מנות בשנה.[27]

גרמניהעריכה

 
דורום דונר, בגרמניה

בגרמניה ישנו תיעוד למנת הדונר קבב משנת 1969, כאשר נבזת סלים ואביו, שנולדו בעיר בורסה שבטורקיה, החלו למכור את מנת הקבב איסקנדר ברויטלינגן[28] עם זאת, התאחדות מפיקי דונר קבב הטורקים באירופה (ATDID) מחברת בין הפופולריות של המנה לעובדת הקמת דוכן המזון המהיר על ידי נורמן קדיר הטורקי בסמוך לתחנת הרכבת של גן החיות בברלין המערבית בשנת 1972, מה שסייע במיצוב של הדונר קבב כאפשרות מובילה בתחום המזון המהיר. יש מספר אנשים שטוענים שבמקור שהם אלו שהמציאו את הדונר קבב, אך זו טענה שקשה להוכיח אותה[29] וההתפתחות המאוחרת יותר של המנה בהחלט קשורה לעיר ברלין.

הדונר קבב כפי שהוגש לראשונה בברלין הכיל רק נתחי בשר, בצל ומעט סלט.[30] עם הזמן הוא התפתח למנה עם שפע סלטים, ירקות שונים ומגוון רטבים לבחירת הלקוח. גם המזמינים ששולטים בשפה הטורקית יזמינו בברלין את הרוטב המלווה את הדונר קבב באמצעות שימוש במילה הגרמנית לרוטב זה, "שרף", מה שמעיד על אופיו ההיברידי של הדונר קבב בברלין.[31] גרסה זו של המנה המוגשת בתוך פיתה השפיעה על סגנון הדונר קבב גם בגרמניה וגם במדינות אחרות. סקר משנת 2007 הראה כי אנשים רבים רואים בדונר קבב את המאכל האופייני ביותר לברלין.[32]

המכירות השנתיות של דונר קבב בגרמניה הסתכמו ב-2.5 מיליארד יורו בשנת 2010.[33] בקר עגל, ועוף נמצאים בשימוש נרחב במקום בשר הכבש היקר יותר. לאחרונה גרסאות צמחוניות של הדונר קבב הופכות פופולריות יותר ויותר.

טרקן טאשיומרוק, נשיא התאחדות יצרני הדונר הטורקים באירופה (ATDID) דיווח ב-2010 כי מדי יום מיוצרים בגרמניה יותר מ 400 טונות של בשר דונר קבב על ידי כ-350 חברות, והצהיר כי "המכירות השנתיות בגרמניה מסתכמות ב-2.5 מיליארד יורו. זה מראה שמדובר באחת ממנות המזון המהיר הנמכרות ביותר בגרמניה." בערים רבות ברחבי גרמניה הדונר קבב דונר פופולרי לפחות כמו המבורגר או נקניק, במיוחד בקרב צעירים.[33]

הולנדעריכה

קפסלון היא מנה נפוצה במטבח ההולנדי המורכבת מצ'יפס עליו בשר דונר קבב או שווארמה, רוטב שום ושכבה של גבינת גאודה, אפויה או צלויה עד להמסה, ואז מכוסה בשכבה של ירקות עם רוטב נוסף. המנה מוגשת לרוב כמזון מהיר במגש מתכת חד פעמי. פירוש המושג קפסלון הוא מספרה בהולנדית, מה שמרפרר לספר נתנאל גומז שתרם ליצירת הדונר קבב בכך שביקש מחנות הקבב המקומית שלו ברוטרדם שתכין אותה עבורו.[34]

הממלכה המאוחדתעריכה

גם באנגליה הדונר קבב נעשה נפוץ בזכות המהגרים מטורקיה, ודונר קבב בליווי של סלט ורוטב הוא מאכל פופולרי מאוד בבריטניה, במיוחד אחרי בילוי לילי.[29]

אמריקהעריכה

קנדהעריכה

 
סניף של מסעדת "מלך הדונר" בהליפקס

בהליפקס, נובה סקוטיה, נפוצה מנה המכונה "דונר" בתחילת שנות ה-70.[12] ישנן טענות סותרות לגבי המקור של מנה זו באזור אך על פי דבריו של ליאו גמולקוס, אביו פיטר גמולקוס שהיגר לקנדה מיוון, החל למכור מנות גירוס בסגנון יווני בפיצרייה בשם "וולוס" ששכנה בבדפורד, בפרברי הליפקס. המנה הזו לא צברה פופולריות בקרב הציבור המקומי שם ולכן בשנת 1972 הוא שינה את המתכון המקובל שהיה מבוסס בדרך כלל על בשר חזיר וטלה, והחליף אותם בבשר בקר טחון בתוספת של לחם שטוח לבנוני, והמציא רוטב מתוק ייחודי המבוסס על חלב מרוכז בתוספת של מרכיבים כמו חומץ, סוכר ושום.[35] בשנת 1973 פתח גמולקוס את המסעדה הראשונה של רשת "מלך הדונר" ברחוב קווינפול בהליפקס.[36] בשנת 2015 כינה הליפקס את הדונר קבב כמזון הרשמי של העיר.[13] במקור המנה הייתה נפוצה רק באזור קנדה האטלנטית, אך עם השנים והעלייה בפופולריות של המנה היא נפוצה גם לחלקים אחרים ברחבי קנדה.[37]

מקסיקועריכה

אל פסטור הוא וריאציה של מנת הדונר קבב המסורתית בסגנון של שווארמה לבנונית. פשוטו כמשמעו "בנוסח הרועה", והשם הזה מתייחס לטלה המשמש לעיתים קרובות כבשר בשווארמה, אם כי האל פסטור לרוב מבוסס על בשר חזיר.[38]

ארצות הבריתעריכה

הדונר קבב מוכר בארצות הברית בעיקר בגרסאותיות היווניות, מה שכיום מכונה שם בשם "גירוס". בנוגע למקור המנה הועלו לאורך השנים גרסאות סותרות שונות שטענו כי המנה הגיעה לארצות הברית אי שם בשנות ה-60 והייצור ההמוני שלה החל בשנות ה-70.[39] בשנים האחרונות נפתחו באזורים שונים ברחבי ארצות הברית מספר רב של משאיות אוכל ודוכני מזון המתמחים בדונר קבב. אחוז גדול מבין אלו הם בבעלות מהגרים גרמנים.[40]

אוקיאניהעריכה

אוסטרליהעריכה

 
מנות בשר חלאל בסידני, אוסטרליה

עם האוכלוסייה הרב-תרבותית באוסטרליה, מנת הדונר קבב מתחרה בגירוס היווני ובשווארמה הלבנונית.[41] מוכרי דונר קבב כפופים לתקנות ממשלתיות מחמירות בנושא בטיחות מזון.[42]

חבילת חטיפי חלאל היא מנה שמקורה באוסטרליה. היא מבוססת על בשר חלאל של קבב, צ'יפס ורטבים כמו צ'ילי, תום ורוטב ברביקיו. המנה הזו בדרך כלל מוגשת בכלים חד פעמיים העשויים מקלקר ומאפיינת חנויות מזון מהיר באוסטרליה.[43][44] שם המנה נבחר על ידי מילון מקווארי כ"המילה של השנה לשנת 2016".[45]

בריאותעריכה

בתקשורת דווח על חששות בריאותיים לגבי הדונר קבב, כולל היגיינה הכרוכה באחסון לילה וחימום מחדש של בשר מבושל באופן חלקי, כמו גם רמות גבוהות של מלח, שומן וקלוריות.[46][47][48] כמה חקירות מצאו מרכיבים באיכות ירודה בבשר הדונר, או שמדובר היה בסוגי בשר אחרים ממה שפורסם[49][50] תקנות בטיחות המזון ברוב המדינות עוסקות בסכנות של חיידקים בבשר לא מבושל מכל הסוגים, שנמכר לציבור. לחלקם יש הנחיות ספציפיות לטיפול והכנת הדונר. לאחר מספר התפרצויות של הרעלת מזון ב-Escherichia coli, הממשלה הקנדית הציגה בשנת 2008 מספר המלצות, ביניהן ההמלצה לבשל את הבשר בפעם השנייה, לאחר שהופרד מהשיפוד[51] בגרמניה, כל בשר קבב דונר המונח על גבי הרוטיסרי חייב להימכר באותו יום. להקפיא חלקית בשר מבושל ולמכור אותו במועד מאוחר יותר נחשב להפרה של תקנות הבריאות.[52]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דונר קבב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Rosa K. Pawsey, Case Studies in Food Microbiology for Food Safety and Quality, Royal Society of Chemistry, 2007-10-31, ISBN 978-1-84755-033-0. (באנגלית)
  2. ^ Priscilla Mary Isin, Bountiful Empire: A History of Ottoman Cuisine, Reaktion Books, 2018-05-15, ISBN 978-1-78023-939-2. (באנגלית)
  3. ^ Priscilla Mary Isin, Bountiful Empire: A History of Ottoman Cuisine, Reaktion Books, 2018-05-15, ISBN 978-1-78023-939-2. (באנגלית)
  4. ^ Gil Marks, Encyclopedia of Jewish Food, HMH, 2010-11-17, ISBN 978-0-544-18631-6. (באנגלית)
  5. ^ Kiple, Kenneth F.; Ornelas, Kriemhild Coneè, eds. (2000). The Cambridge World History of Food, Volume 2. Cambridge University Press. עמ' 1147. ISBN 9780521402156 – באמצעות Google Books. Bursa is the town that gave birth to the world-famous doner kebab, meat roasted on a vertical revolving spit. 
  6. ^ Türk halk kültürü araştırmaları, Oztek Matbaası, 1990, ISBN 978-975-17-0562-4. (בטורקית)
  7. ^ Thank the Ottoman Empire for the taco al pastor, The World from PRX (באנגלית)
  8. ^ Davidson, Alan (21 באוגוסט 2014). The Oxford Companion to Food. OUP Oxford. ISBN 978-0-19-104072-6 – באמצעות Google Books. 
  9. ^ SKYLIFE, web.archive.org, ‏2012-02-09
  10. ^ Raziye Akkoc (8 בינואר 2015). "British Kebab Awards: are these Britain's best kebab shops?". The Daily Telegraph. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2016. 
  11. ^ The Food Timeline: history notes--sandwiches, www.foodtimeline.org
  12. ^ 1 2 "Best Donair". The Coast. בדיקה אחרונה ב-20 בפברואר 2012. 
  13. ^ 1 2 CBC News (8 בדצמבר 2015). "Hear ye, hear ye: Halifax declares the donair its official food". CBC News Nova Scotia. בדיקה אחרונה ב-8 ביולי 2016. 
  14. ^ "Thank the Ottoman Empire for the taco al pastor". בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2017. 
  15. ^ "From Berlin to the world – the doner kebab". The Local. 31 באוקטובר 2013. בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2016. 
  16. ^ Grieshaber, Kirsten (11 באפריל 2010). "Doner kebab becomes Germany's favorite fast food". USA Today. Associated Press. בדיקה אחרונה ב-27 בפברואר 2016. 
  17. ^ "Türkiye'nin en iyi 10 Bursa kebapçısı" [Top 10 Bursa Kebabs in Turkey]. Hürriyet Daily News (בטורקית). Hürriyet Gazetecilik ve Matbaacılık A.Ş. 7 במאי 2004. 
  18. ^ "Kebapçı İskender – Yavuz İskenderoğlu". Kebapciiskender.com.tr. אורכב מ-המקור ב-4 October 2011. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2011. 
  19. ^ Culinary Walks: Istanbul Food Tours, Culinary Backstreets
  20. ^ Nikki Kazimova, Culture Smart!, Azerbaijan - Culture Smart!: The Essential Guide to Customs & Culture, Kuperard, 2011-04-01, ISBN 978-1-85733-548-4. (באנגלית)
  21. ^ Jon Wilks (4 במרץ 2011). "5 to try: Döner kebabs". Time Out Tokyo. אורכב מ-המקור ב-5 June 2012. בדיקה אחרונה ב-1 ביוני 2016. 
  22. ^ Shockey, Lauren (5 בנובמבר 2009). "Restaurant Review: Banh Mi Doner Kebabs, Hanoi". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2021. 
  23. ^ "Punkt" (בגרמנית). punkt.kurier.at. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2011. 
  24. ^ pernionkebab, web.archive.org, ‏16 באוקטובר 2009
  25. ^ kebabille.com, www.kebabille.com
  26. ^ Sciolino, Elaine (22 בדצמבר 2014). "French Politics Served in a Pita". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2021. 
  27. ^ The Glorious "Le Grec" Sandwich in Paris | Food Republic, web.archive.org, ‏11 במאי 2015
  28. ^ "Döner soll aus Schwaben kommen" (בגרמנית). n-tv. 15 ביולי 2012. בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2016. 
  29. ^ 1 2 James Ramsden (28 באוקטובר 2013). "Did Kadir Nurman really invent the doner kebab?". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2016. 
  30. ^ "Erfinder mag keine Döner mehr". ntv. 25 בספטמבר 2011. 
  31. ^ dossier_zuhause_in_almanya
  32. ^ Heinrich-Böll-Stiftung 2011, p. 54
  33. ^ 1 2 "Cutting edge robots at Germany's first doner kebab fair". The Independent. Agence France-Presse. 28 במרץ 2010. בדיקה אחרונה ב-17 בפברואר 2016. 
  34. ^ Lester Haines (7 באוקטובר 2011). "Post-pub nosh deathmatch: Kapsalon v quesadillas". The Register. 
  35. ^ Saga of Halifax’s first donair resembles Greek wrapsody, thestar.com, ‏6 בדצמבר 2015 (באנגלית)
  36. ^ Jones, Colleen (8 בדצמבר 2016). "Man travels 6,000 km to dine with the King of Donair". CBC News. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2018. 
  37. ^ Thibault, Simon (13 ביוני 2012). "Halifax's donair: The tastiest treat you have probably never heard of". theglobeandmail.com (The Globe and Mail). בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2019. 
  38. ^ "The Urban Matrix: Mérida – The Lebanese connection :: LOS DOS Cooking school". los-dos.com. אורכב מ-המקור ב-26 April 2016. בדיקה אחרונה ב-1 באוגוסט 2015. 
  39. ^ The Gyro’s History Unfolds, New York Times, David Segal, July 14, 2009
  40. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Germany's fast-food favorite takes on the US | DW | 28.12.2012, DW.COM (באנגלית)
  41. ^ "You say kebab, I say yeeros...". sbs.com.au. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2016. 
  42. ^ NSW Food Authority. "Doner kebabs". בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2016. 
  43. ^ "Your Local Kebab Shop Is Now Trending, Introducing Your New Facebook Group Obsession". MTV. 14 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-30 באפריל 2016. 
  44. ^ Safi, Michael; Hunt, Elle; Wall, Josh (18 באפריל 2016). "The halal snack pack: a fast track to a heart attack? Or worse?". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-30 באפריל 2016. 
  45. ^ "Halal snack pack named people's choice word of 2016 by Macquarie Dictionary". The Age. 1 בפברואר 2017. 
  46. ^ Guardian Health – Kebab anyone?, The Guardian, 6 October 2006
  47. ^ "UK study reveals 'shocking' kebab". BBC News. 27 בינואר 2009. 
  48. ^ "Results of council survey on doner kebabs". LACORS. 27 בינואר 2009. אורכב מ-המקור ב-31 January 2009. 
  49. ^ "Keuringsdienst van Waarde". 
  50. ^ Ivar Brandvol (2007). "Advarer mot billig kebabmat" (בנורווגית). vg.no. בדיקה אחרונה ב-27 באוקטובר 2007. 
  51. ^ "Health Canada". 6 באוגוסט 2008. בדיקה אחרונה ב-20 בפברואר 2012. 
  52. ^ Lüdke, Steffen (26 באוגוסט 2016). "Was dir dein Dönermann nicht erzählt". Bento (בגרמנית) (Hamburg, Germany: Spiegel-Verlag). בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2017.