ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.
מועמדוּת למומלץ – הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.
הצבעה – לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.
כרגע ישנם 726 ערכים מומלצים מתוך 353,446 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 487 ערכים (0.21%) הוא ערך מומלץ.
הטריצרטופס נמנה עם הגדולים שבצרטופסים (אורכו 7.9–9 מטרים, גובהו 3 מטרים ומשקלו 6–12 טונות) והוא היה אחד הדינוזאורים הנפוצים ביותר בזמנו. כמו יתר הדינוזאורים בעלי אגן דמוי עוף, הטריצרטופס היה אוכל צמחים, וניזון בעיקר מצמחייה נמוכה שאותה תלש באמצעות המקור שלו. המאפיין העיקרי של הטריצרטופס הוא הגולגולת הגדולה שלו, שלה עטרה (מעין מניפה גרמית) ושלוש קרניים (קרן אחת מעל האף ושתי קרניים מעל אזור הגבות), ששימשו למגוון צרכים: הגנה מפני טורפים כמו הטירנוזאורוס רקס, צרכים חברתיים בעדר (כולל, ככל הנראה, התגוששות עם זכרים אחרים), עיגון לשרירי הלסת העצומים שלו ואמצעי לוויסות טמפרטורת גופו.
הטריצרטופס הוא אחד הדינוזאורים הידועים והמוכרים ביותר, והקרבות שאולי התרחשו בינו לבין הטירנוזאור רקס שבו את דמיונם של מדענים, אמנים וחובבי דינוזאורים ברחבי העולם – ושוחזרו במידה זו או אחרת של מהימנות מדעית בסרטי קולנוע ותוכניות מדע פופולרי.
אף על פי שהמערכה בגליפולי כשלה בהשגת יעדיה הצבאיים, פועלם של הכוחות האוסטרלים והניו זילנדים במערכה זו גרם להנחלת מורשת בלתי נתפשת אך רבת עוצמה. יצירתו של מה שנודע בכינוי "רוח אנזא"ק" הפכה לחלק חשוב של הזהות הלאומית של שתי האומות. רוח זו עיצבה את האופן שבו אזרחי שתי המדינות ראו הן את העבר שלהן והן את הבנת ההווה שלהן. גבורתם של החיילים שלחמו במערכה הכושלת בגליפולי הפכה את הקרבתם לזיכרון אייקוני באוסטרליה ובניו זילנד ולעיתים קרובות ניתן לזקוף לזכותה את תחושת העצמאות שלהן.
_-_David_Ben_Gurion_reading_the_Declaration_of_Independence.jpg)