ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:צמחונות וטבעונות ביהדות

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


<צמחונות וטבעונות ביהדות

  • תאריך תחילת ההצבעה: 17:04, 27 באוקטובר 2021 (IDT)
  • תאריך סיום ההצבעה: 16:03, 3 בנובמבר 2021 (IST)

הקדמהעריכה

המחלוקת היא האם נכון לציין בערך כי "יש רבנים שמציינים צמחונות כדרך להימנע מהספקות לגבי כשרות המתלווים לתעשיית המזון מהחי". לא מחייבים, לא ממליצים, אלא רק מציינים. המחלוקת היא האם המשפט הוא עובדתי.

דיונים קודמיםעריכה

המשך הדיוןעריכה

עמדת צד א' – לציין את הקביעה הנ"ל בערךעריכה

כשרות היא יסוד ביהדות ומצד שני אי-כשרות היא אינהרנטית לתעשיית בעלי החיים האינטנסיבית, והסתירה היא בלתי נמנעת. בעוד כל המניעים האחרים לצמחונות - רחמים, אקולוגיה או בריאות - קיימים גם אצל חילונים, סיבת הכשרות היא ייחודית ליהודים דתיים. יש רבנים שמציינים צמחונות כדרך להימנע מספקות הכשרות המתלוות לתעשיית הבשר, ויש דתיים שעברו לצמחונות מסיבה זאת. ודאי שהנושא הוא חשוב בערך על צמחונות ביהדות.
להלן דבריהם של הרבנים שלמה אבינר, שבתי רפפורט, ואמנון יצחק על חוסר הכשרות וצמחונות, ובנוסף על קצה המזלג הרבנים עובדיה יוסף, הרב פפנהיים ואחרים על חוסר הכשרות הטבועה בתעשייה באופן כללי. כל המקורות מקושרים בתוך הטקסט והם "מפי הסוס".


שלמה אבינר מתאר בפירוט את בעיות הכשרות בתעשייה הנובעות באופן בלתי נמנע מהכמויות האדירות. הוא מציין צמחונות כדרך להתגבר על הבעיות, ומציע אכילת דגים כדרך לצמצם אותן גם אם לא לסלק אותן כליל. הוא מציע אף טבעונות כלומר גם לא חלב ולא ביצים, ולבסוף הוא רומז שבידי האדם הדתי להחליט אם 'טעים' חשוב לו יותר מכשרות:

”אז שלא יאכלו בשר. לא חייבים לאכול בשר. שיהיו צמחונים או טבעונים, לא מסיבות אידיאולוגיות, אלא מהסיבה שאמרת (כשרות). אפשר גם לאכול דגים, שם כמעט אין בעיות של כשרות. כמובן, בשר הוא טעים, אבל זה שיקולם לוותר על יתרון זה.“ שלמה אבינר: איך נמנעים מבעיות הכשרות בבשר?

אבינר מרבה לכתוב על תעשיית בעלי החיים. במאמר "התעשייה המפלצתית של בעלי חיים נטולי חיים" הוא כותב בפירוט מה קורה לבעלי החיים, ואומר דבר מדהים:

”זו המכה החמישית של עשר המכות: וימת כל המקנה. אמנם עתה הוא לא מת. אלא גרוע ממת. הוא חי-מת. גוויה גוססת. פגר בחיים. לו ידע להתפלל, היה מאחל למותו. ואולי הוא כן מתפלל באיזוהי דרך (ההדגשה שלי). ”והאדם אוכל אותו בשר מת, אותה מעבדת ניסויים מתהלכת, אותו יצור שהפך למזון תעשייתי.“ - שלמה אבינר: התעשייה המפלצתית של בעלי חיים נטולי חיים


הוא אומר שאיננו צמחוני, אך לנוכח מה שכתב קשה להאמין לזה. לרבנים יש קומפלקס עם צמחונות וטבעונות ולא כולם מצהירים עליהן, למשל הרב שבתי רפפורט הוא צמחוני שלא מכריז על צמחוניותו, ומדבר על צמחונות בלי לקרוא לה בשם. בכנס על תעשיית בעלי החיים בבר אילן הוא אמר:

”כאשר אתה עושה דבר שאתה מבין שהוא לא תקין בגידול של הבהמה, אז אתה אומר רגע, אם הוא לא תקין אז הוא משפיע על הבריאות של הבהמה, ואם כך - אולי הבהמה טרפה? כבר אי אפשר לטאטא את זה מתחת לשטיח.... בכל דור יש איזושהי תנועת הקצנה, האומרת: הגענו למבוי סתום, ואנחנו לא יכולים להמשיך הלאה. ככה נוצרת מהפכה, אפילו מהפכה שקטה. אני חושב שבתעשיית המזון הגענו לקטע הזה שכולם רואים שהעסק קורס מבחינת מה שמתקבל על הדעת, ולכן זה בדיוק הזמן להתחיל לחשוב על כיוונים חדשים“. ב"הקצנה" כוונתו לממדים ולפרקטיקות התעשייתיות, וב"כיוונים חדשים" כוונתו לצמחונות. מאמר על הכנס ודברי רפפורט


בראיון משותף עם רונן בר (טבעוני פעיל למען בעלי חיים) הוא אומר שקודם כל צריך לראות את התעשייה, ואז

”צריך למצוא פתרון. הפתרון הוא לא פתרון של התחכמות, מכיוון שאין פה רק בעיה של בוא נגדיר דברים אחרת ואז הכל יהיה בסדר. הפתרון צריך להיות פתרון יסודי. העוצמה של החוויה לראות את מה שקורה לבעלי החיים שאנחנו אוכלים, אני חושב שהיא מספיק גדולה כדי שנהיה מוכנים לתהליך של שינוי.“

ב"התחכמות" הוא מתכוון להתחכמויות רבניות שמכשירות את הבשר כשאינו כשר, והשינוי שהוא מתכוון אליו הוא צמחונות. ראיון של שבתי רפפורט עם רונן בר בערוץ "אורות

בשיחה עם חסידיו אומר הרב אמנון יצחק שאסור לאכול בשר (וכנראה דגים) כי אין שום הכשר שאפשר לאכול ממנו. הוא אומר שהוא עצמו לא אוכל בשר, ואישה בקהל קמה ואומרת שעברה לטבעונות ונפטרה מכל הבעיות האלה - כאן. כל כשרות משמיצה את הכשרויות האחרות, הרב עובדיה יוסף משמיץ כשרויות אחרות ואומר שכולם שקרנים כאן. בהמשך מקבץ של רבנים על אי כשרות הבשר, בסרטון שוחט עופות מדגים את מהירות השחיטה ואומר שאף פעם לא בדקו לו את הסכין ואף פעם לא פסלו שחיטה, ורבנים דנים על סרטונים מאדום אדום ומדבאח בהם רואים שחיטה לא כשרה של פרות ועגלים כאן.
{{ש}גבולות הצמחונות - פסקטריאניזם
חלק מהדוברים ציינו במפורש גם אי אכילת דגים, חלק לא ציינו זאת ולכן יתכן שכוונתם לפסקטריאניזם, דהיינו צמחונות שכולל אכילת דגים. אם זו כוונתם זה לא ייחודי לדתיים, יש חילונים שזו הגדרתם לצמחונות, בנוסף לכל מיני הגדרות אחרות. בשונה מטבעונות גבולות הצמחונות הם גמישים, אמנם דגים לא גדלים על עצים, אבל גם חלב וביצים לא. כאן לא המקום להתווכח על צמחונות, השדרה המוסכמת על הכל היא אי-אכילת יונקים ועופות.
טרף בגלל צער בעלי חיים
בנוסף לסיבות הטכניות יש רבנים הגורסים שצער בעלי החיים הן בחייהם והן במותם הוא עברה על צו מאורייתא שבגללה כל הבשר טרף. יורחב לפי בקשה. נמחק אחרי תחילת הדיון והתגובות, כדי לא לסטות לנושאים צדדים.

דיון על צד א'עריכה

  1. זו בעיית שחיטה. אם יש דרך להכשיר בשר באופן שלא יעלה אף פקפוק בשחיטתו, רוב הרבנים שנמנעו מלאוכלו מטעמי כשרות יאכלו אותו מלכתחילה.
  2. על פי ההגדרות המקובלות פסקטריאניזם אינו צמחונות או טבעונות.
  3. אי־אפשר להימנע מאכילת דגים וחגבים מטעמי בעיות שחיטה, משום שהיהדות לא דורשת שיישחטו
  4. אמנון יצחק ושות' אינם הדוגמות הנכונות להיקשים אנלוגיים כלשהם
  5. לא ברורה מטרת העמדה הזאת: אם היא באה להוכיח שיש גישות ביהדות שמעודדות הימנעות מאכילת בשר מטעמי דת – הלוא בכך הערך עוסק; די ברור שהימנעות מטעמי חששות בשחיטה אינה מתקרבת לצמחונות. דגש - שיחה 15:13, 21 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  6. העמדה שמטריפה בשר, רק משום שבחיי הבהמה נעברה בה עבירת "צער בעלי חיים", נראית מומצאת; גם אם יימצא התמהוני שיכתוב אותה באיזה שו"ת אינטרנטי, היא על דעתו בלבד וחסרת מקור בתלמוד או בפוסקים דגש - שיחה 15:18, 21 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  1. אם הייתה דרך להסיר את הפקפוק, אבל אין
  2. עניתי על זה מראש, ההגדרה המקובלת על הכל היא לא יונקים ולא עופות
  3. זה לא נאמר
  4. זה לא משנה שאמנון יצחק הוא לא הטעם שלך, גם שלי לא
  5. לא ברור
  6. א' זה לא נאמר. יש דתיים ואולי רבנים שטוענים הלכתית שקניית בשר היא עברה על "ולפני עיוור", כי היא מכשילה את מגדלי הבשר בעברת צער בעלי חיים. אבל המשפט במחלוקת לא קשור לזה.
  7. כל זה לא קשור, המחלוקת היא האם יש רבנים שמציינים צמחונות כדרך להתגבר על חששות הטרף. עובדתית יש. -La Nave Partirà שיחה 16:07, 21 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  1. יש. לאכול דברים שלא מחייבים שחיטה (למשל: בן פקועה)
  2. היא לא מקובלת, וזה לא נכון (וחסר מקור)
  3. זה פועל יוצא של טענה 2
  4. הוא פשוט מדבר שטויות. להציג את דבריו כ"ביהדות" זו כמו לתאר את דבריו כ"במדע". העובדה שהוא דתי לא אומרת שטענותיו הן משהו ששווה התייחסות ביהדות (כמדומה שאפילו כושר רבנות אין לו)
  5. גם לי לא ברור מה הרווח של העמדה שלך. זה ניסיון לערבב בין שני תחומים (שאחד מהם כבר מוזכר בערך)
  6. שו "זה לא נאמר"??? ”בנוסף לסיבות הטכניות יש רבנים הגורסים שצער בעלי החיים הן בחייהם והן במותם הוא עברה על צו תחתון שבגללה כל הבשר טרף. אז כתבת את זה או לא?
  7. הרבנים כותבים לא לאכול דברים שטעונים שחיטה כדי לא להסתבך עם שחיטה. למה זה קשור לצמחונות? דגש - שיחה 16:29, 21 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
בן פקועה... יש צמחונים שיאכלו roadkill. נראה שאתה מגדיר צמחונות בתור אידיאולוגיה טוטאלית וזה לא נכון, יש צמחונים בגלל רחמים, יש בגלל בריאות, יש בגלל אקולוגיה, יש בגלל כשרות. -La Nave Partirà שיחה 16:44, 21 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
חוץ מזה המחלוקת היא על משפט אחד בלבד "יש רבנים שמציינים צמחונות כדרך להימנע מהספקות לגבי כשרות המתלווים לתעשיית המזון מהחי". לא מחייבים צמחונות, לא ממליצים על טבעונות, רק מציינים. האם יש רבנים כאלה? כן וזה מגובה במקורות. -La Nave Partirà שיחה 16:50, 21 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
נכון שזו המחלוקת, אבל העמסת על דף ההצבעה הזה תוכן רב, ועניתי בהתאם. אם תרצי לחזור לשאלה הזאת, אענה עליה בקצרה: הם ממליצים לא לאכול דברים שטעונים שחיטה כדי לא להסתבך עם שחיטה. זו לא צמחונות, משם שעולם החי לא מוגבל לדברים הטעונים שחיטה. דגש - שיחה 16:54, 21 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
זה ממש דרש, דגש, אבינר אומר "צמחונות" , רפפורט לא מזכיר את המילה האסורה אבל מתכוון לזה. אין לי מושג למה אמנון יצחק מתכוון, יתכן שהוא כיוון לדעתך, אבל שני רבנים חשובים זה מספיק כדי להוכיח את הטענה, ואפילו רב חשוב אחד. -La Nave Partirà שיחה 17:06, 21 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
כיוון שהובאו דבריו הברורים של הרב אבינר, נראה לי שהתשובה ברורה: יש להביא בערך את המשפט שפתח מחלוקת זו, ולהביא את דברי אבינר כאסמכתא.
כיוון שמבחינתי נושא זה הסתיים, ארשה לעצמי לסטות מעט, ולהמשיך ברוח גישתו של אבינר. כידוע, הנסתרות לה' אלוהינו, ולכן ספק קיים תמיד. האם משום כך, לא נשתה יין שמא גוי הפך אותו ליין נסך, לא נאכל פירות שמא יש בהם ערלה, לא נקיים יחסי מין עם הנשואה לנו כדמו"י שמא נאפה ונאסרה, לא נתייצב לדין תורה שמא הדיין לקח שוחד, וכך הלאה נדיר עצמנו מכל ענייני העולם הזה. מדוע זה לא אותו דבר? דוד שי - שיחה 20:21, 21 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
זה אותו דבר ולא אותו דבר. זה אותו דבר כי לדתיים יש כלל "רוב וחזקה". אשאיר להם להסביר את הפירוש, אבל אם הבנתי הרעיון הוא סטטיסטיקה, הם אומרים שרוב הסיכויים הם לא ליפול על טרף. ככה גם הסיכויים של יין נסך וכל הדוגמאות שהבאת. זה לא אותו דבר משום שבתעשיית הבשר רוב הסיכויים הם כן ליפול על בשר טרף, על זה מדברים אבינר ורפפורט וכל האחרים. למשל בסרטון שמצורף שוחט תרנגולים מדגים את קצב העבודה ואומר ששחט מיליון עופות ולא בדקו לו את הסכין אפילו פעם אחת, קצב העבודה בתעשייה ושורת הרווח מכתיבים את זה. זה אומר שבוודאות היו שם כמויות גדולות של טרף, כי אם מגלים פגימה צריך לזרוק את כל האצווה. בנוסף לסטטסטיקה הגרועה, אם אני לא טועה אכילת נבלות וטרפות נחשבת חמורה יותר מכל הדוגמאות שהבאת. (דיסקליימר: לא רבנית) -La Nave Partirà שיחה 21:42, 21 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

La Nave Partirà, המשפט "יש רבנים שמציינים צמחונות כדרך להימנע מהספקות לגבי כשרות המתלווים לתעשיית המזון מהחי" הוא נכון, עובדתית. השאלה שלי אליך היא: כמה רבנים מציינים צמחונות כדרך להימנע מהספקות לגבי כשרות המתלווים לתעשיית המזון מהחי? אחד? שניים? עשרה? מאה? אלף? כמה הם מהווים מכלל הרבנים בישראל/בעולם? 90%? 50%? 10%? 1%? פחות? תודה מראש על התשובות, יוניון ג'ק - שיחה 01:26, 22 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

אני עדיין מחכה לתגובה... יוניון ג'ק - שיחה 01:57, 27 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
תשובה ליוניון: אין סטטיסטיקה על זה, האם אתה מעוניין בהערכתי האישית? מאחר שזה קו מחשבה לוגי אני יכולה להסתכן בהערכה: 90% מהרבנים בעולם הרהרו על בעיית הכשרות האינהרנטית בתעשיית הבשר המודרנית, מתוך אלה 70% העלו בדעתם שצמחונות פותרת את הבעיה הזאת, מתוכם 5% הביעו את זה, מתוכם 0.1% דבריהם פורסמו. יש עשרות אלפי (או מאות אלפי) מוסמכים לרבנות בישראל ובעולם, אז התשובה היא "הרבה". -La Nave Partirà שיחה 06:59, 27 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
תודה. אני חושב שדברים אלו שיכנעו אותי כיצד להצביע. יוניון ג'ק - שיחה 08:20, 27 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
ברגע שיש עמדה שמקבלת תוקף מרב היא משליכה על כל הדיון היהודי בנושא, כיוון שהדיון הוא מהותי (וכמעט-ערכי אפשר לומר), ולא סופרים בו אצבעות אלא בודקים ומעמתים בו נימוקים מקף־ 21:36, 27 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

עמדת צד ב' – לא לציין את הקביעה הנ"ל בערךעריכה

די ברור שאין קשר בין צמחונות (מכל אידיאה שהיא) לבין התנזרות מדברים הטעונים שחיטה. הובאו כאן כמה רבני נישה שערבבו בין הגישה הצמחונית (שייתכן שהם תומכים בה, בלי קשר לרבנות או יהדות), לבין הימנעות מאכילת בשר שחוטה כדי להינצל מחששות איסור. גם אם יש רב אחד או שניים כאלו, המקום לתאר את עמדותיהם הוא בערכים עליהם ובוודאי שלא בערך העוסק ביחס של היהדות לצמחונות. דגש - שיחה 11:26, 24 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

דיון על צד ב'עריכה

תשובה לדגש: שלמה אבינר ושבתי רפפורט אינם רבני נישה בשום פנים ואופן. מה זה בכלל נישה, גם אמנון יצחק הוא רב ויש את הקהל שלו.
"התנזרות מדברים הטעונים שחיטה" היא צמחונות, משום שאין בשר לא שחוט. ההיפותזה שדיברת עליה, על  "בני פקועה" (עוברים שמוצאים מבטן אימם בזמן שהיא נשחטת והם כשרים לאכילה ללא שחיטה ואפילו כשהם עדיין חיים) היא היפותזה כי אין באיטליז מדף של בני פקועה[1]. גם בשר מעבדה הוא כשר ללא שחיטה אבל היפותטי, וכשהוא יהיה יאכלו אותו גם צמחונים דתיים וגם צמחונים חילוניים. La Nave Partirà שיחה 06:59, 27 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

יש דרכים רבות לצמחונות: יש שעושים זאת משיקולי בריאות, אחרים משיקולי צער בעלי חיים, ויש שעושים זאת כדי להימנע מחשש טרפה או מרצון להימנע מכאב הראש שבתחזוקת מטבח כפול. צמחונות היא מצב עובדתי - הימנעות מאכילת בשר, ואין חשיבות למניע. אין חשיבות רבה למספר הרבנים המציעים זאת. דוד שי - שיחה 19:23, 27 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

ניסוח שונהעריכה

אולי ניסוח בסגנון ”הרבנים שלמה אבינר ושבתי רפפורט מציינים המנעות ממאכלים הטעונים שחיטה כדרך להימנע מספיקות לגבי כשרות המתלווים לתעשיית המזון מהחי“ ישביע את רצון כולם? אני חושבת שזה יפתור את הבעיה שדגש ציין, וגם יהיה מדויק יותר לגבי הרבנים ("יש רבנים" זה סוג של חמקמילים). יהודית1000 - שיחה - 💜 00:06, 28 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]

זה כנראה לא יפתור את זה, כי הבנתי מהדיון מטה שחלק חושבים שאם אין הרבה רבנים שהביעו דעה אז אין סיבה לציין אותה, (למטה גם הרחבתי למה אני חושב שזה לא נכון). עם זאת, אין לי שום בעיה גם עם הניסוח הזה. מקף־ 00:43, 28 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
יהודית, לי אין התנגדות להצעתך לנקוב בשמות, אבל כדי לא לצמצם את זה החלטית לשניהם בלבד, עדיף: "רבנים כדוגמת שלמה אבינר ושבתי רפפורט ציינו וג'ו" -La Nave Partirà שיחה 00:52, 28 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אם רק שניהם טוענים ככה, למה לא לצמצם את זה החלטית לשניהם בלבד? יהודית1000 - שיחה - 💜 14:19, 28 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
מניין לך שרק שניהם סבורים כך? אלה שניים שידוע לנו שהתבטאו בנושא, אבל לא הפצנו שאלון בין כל הרבנים לבדיקת דעתם. דוד שי - שיחה 09:02, 29 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
אפשר לומר בביטחון מוחלט שהם לא הרבנים היחידים שהאפשרות הזאת עלתה בדעתם כי הקשר הלוגי הוא ברור. לא בהכרח כמשהו מעשי, גם אבינר לא מעלה את זה כמשהו מעשי שהציבור יכול לעמוד בו , אלא כפתרון למי שכן יכול לעמוד בזה. -La Nave Partirà שיחה 09:37, 29 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
מניין לכם שיש עוד שסבורים כך? לי נשמע מוזר לכתוב רק על סמך זה שאולי יש איפשהו בעולם עוד רב שחושב ככה (וגם אם הם לא היחידים שהאפשרות עלתה בדעתם זה לא אומר שהם לא היחידים שממליצים על זה). אבל זה לא קריטי מבחינתי. יהודית1000 - שיחה - 💜 11:24, 29 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
שניהם לא דיברו בלשון המלצה, הם ציינו צמחונות כפתרון אפשרי לבעיה, וזה הקש לוגי פשוט שוודאי הם לא היחידים שחשבו עליו. רבנים נזהרים לא להמליץ על צמחונות כדי לא להוציא את עצמם מהקהילה, או כי הם עצמם לא מקיימים את זה. -La Nave Partirà שיחה 13:45, 29 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
זו השערה שלך. יכול להיות שהיו עוד רבנים שחשבו על זה, אבל אין לנו דרך לדעת, וכל עוד הם לא פרסמו את דעתם זה גם לא משנה. יהודית1000 - שיחה - 💜 14:09, 29 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
כבר תכננתי להצביע לזה, ואז התאכזבתי לגלות שזה לא הוכנס להצבעה כי האפשרות הוצעה לאחר פתיחתה של ההצבעה וכבר זרמנו עם זה... חבל... איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 21:27, 29 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
המחלוקת היא האם בכלל לציין את זה או לא, האם זה עובדתי והאם זה רלוונטי, קודם שזה יושב לערך ולניסוח המדויק ביותר נגיע אחר כך. -La Nave Partirà שיחה 22:23, 29 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
הערות שוליים
  1. ^ היה רעיון לתעשיית בני פקועה, עצם הרעיון, שאיננו לא-מחריד, מוכיח את הבעייתיות הקיימת

הצבעהעריכה

זכות הצבעה נתונה למשתמשים שנרשמו לפחות 30 ימים לפני פתיחת ההצבעה, ביצעו לפחות 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (כלומר עריכות דפי שיחה, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות) ואינם עורכים בתשלום.

אין להצביע לפני פתיחת ההצבעה ואין לפתוח את ההצבעה עד אשר חלפו 72 שעות מהצגת טיעוני הצדדים. בהתאם לוויקיפדיה:מלחמת עריכה אין להוסיף או לגרוע מאופציות ההצבעה שסוכמו על ידי הצדדים ללא הסכמתם, אלא אם כן הבורר אישר את השינוי.

אפשרות א' – לציין את הקביעה הנ"ל בערךעריכה

  1. המשפט הוא עובדתי, אכן יש רבנים שמציינים צמחונות כפתרון לספקות הכשרות, המקורות סופקו לעיל, לכן המשפט רלוונטי בערך העוסק בצמחונות ביהדות -La Nave Partirà שיחה 17:04, 27 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  2. ⑴ יחס הרבנים שקול ליחס היהדות, כך לפחות זה המצב מבחינתו של כל יהודי שאינו שומרוני.
    הובאו מעלה סימוכין לכך שיש רבנים שמציינים את הצמחונות מסיבות אלו. עובדתית – הובאו סימוכין.
    ⑶ הטענה שאכילת דגים שוללת צמחונות היא נקודה טרמינולוגית שאיני בטוח ברמת הדיוק שלה, ובכל מקרה, מדובר באספקט אחד של נושא רחב, שאין להשמיטו רק מכוח טיעון זה. אם יהיה מי שירצה ניתן בנפרד לפתוח דיון שלם על הטרמינולוגיה של צמחונות, טבעונות, ושאר מונחים.
    מקף־ 21:33, 27 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  3. כובש המלפפוניםשיחה 23:05, 27 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  4. ערך על "צמחונות וטבעונות ביהדות" מטבעו הוא ברזולוציה גבוהה כך שחצי משפט שיאזכר את דעותיהם של הרבנים רפפורט ואבינר נשמע לי סביר.david7031שיחה • כ"ב בחשוון ה'תשפ"ב • 23:55, 27 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  5. משפט עובדתי נכון. באמת לא רואה את הבעיה. בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 02:29, 28 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
    BenG1, היותו של משפט עובדתי ונכון הינו תנאי הכרחי על מנת לכלול אותו בויקיפדיה, אבל לא תנאי מספיק. יוניון ג'ק - שיחה 14:28, 31 באוקטובר 2021 (IST)Reply[תגובה]
    אכן. התנאי השני הוא הרלוונטיות לערך. המשפט בהחלט רלוונטי. לטעמי אפשר לפרט אפילו הרבה יותר. בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 14:38, 31 באוקטובר 2021 (IST)Reply[תגובה]
  6. סטודנט של החיים - שיחה 04:59, 28 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  7. דוד שי - שיחה 08:58, 29 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  8. אקסינו - שיחה 09:12, 29 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  9. שירלי ק - שיחה. הם התבטאו בנושא בפומבי, למה לא להזכיר את זה?
  10. BAswim - שיחה 08:41, 31 באוקטובר 2021 (IST)Reply[תגובה]
  11. bambiker - מהסיבות שצויינו לעיל. bambikerשיחה • כ"ה בחשוון ה'תשפ"ב • 15:11, 31 באוקטובר 2021 (IST)Reply[תגובה]
  12. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 19:15, 31 באוקטובר 2021 (IST)Reply[תגובה]
  13. המשפט עובדתי, הובאו מקורות, יש רלוונטיות לערך... לא ברור לי מדוע יש התנגדות כה עזה לעניין כה מובן מאליו. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - 21:22, 31 באוקטובר 2021 (IST)Reply[תגובה]
  14. בורה בורה - שיחה 17:58, 1 בנובמבר 2021 (IST)Reply[תגובה]
  15. בעד, אך לא בפתיח. ‏ישרוןשיחה 20:08, 1 בנובמבר 2021 (IST)Reply[תגובה]
    המשפט נמצא בפתיח משום שכבר היה שם משפט על המניעים לצמחונות. אפשר להוריד את המניעים לצמחונות לפסקה נפרדת בפתיח, או לכתוב פרק "סיבות לצמחונות אצל יהודים דתיים". -La Nave Partirà שיחה 07:53, 2 בנובמבר 2021 (IST)Reply[תגובה]
  16. בוסתן - שיחה 00:28, 3 בנובמבר 2021 (IST)Reply[תגובה]
  17. בן דורסאישיחה • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב • 06:56, 3 בנובמבר 2021 (IST)Reply[תגובה]

אפשרות ב' – לא לציין את הקביעה הנ"ל בערךעריכה

  1. המשפט חסר משמעות. חמויישֶה - שיחה 18:55, 27 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
    יש לו משמעות, הוא מביא מניע אפשרי לצמחונות, הנובע מהיהדות. מקף־ 21:34, 27 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  2. חיים 7שיחה • 20:39, 27 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  3. אין מחלוקת על העובדה שאכן יש רבנים שמציינים צמחונות כפתרון לספקות הכשרות. אבל המשמעות של "יש רבנים" היא "לפחות שני רבנים". על פי המקורות שהוצגו עד כה, נראה שמספר הרבנים שמציינים וגו' הינו זניח ביותר, על מנת לייחס את דעתם של מספר מצומצם מאוד של רבנים לעמדת היהדות בכללותה. ועל כן, אין הצדקה להכליל את המשפט בערך ששמו "צמחונות וטבעונות ביהדות". ניתן להוסיף את עמדותיהם הפרטיות של הרבנים המוזכרים לעיל בערכים אודותיהם (אם קיימים כאלו). יוניון ג'ק - שיחה 20:46, 27 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
    אני לא מסכים. ברגע שיש עמדה שמקבלת תוקף מרב היא משליכה על כל הדיון היהודי בנושא, כיוון שהדיון הוא מהותי (וכמעט-ערכי אפשר לומר), ולא סופרים בו אצבעות אלא בודקים ומעמתים בו נימוקים. מקף־ 21:36, 27 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  4. דרדקשיחה • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 19:58, 28 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  5. התו השמיניהבה נשוחחדיווח על טעויות 21:40, 28 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  6. כמנומק. דגש - שיחה 22:45, 28 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  7. זניח. שמיה רבהשיחה • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 23:38, 28 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  8. חיבור מאולץ, שמנסה לדחוף בכוח אג'נדות במקום שאין צורך. Eladti - שיחה 09:20, 29 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  9. עד כמה שאני מבין, לאחר קריאת הדיונים, מדובר בקומץ רבנים. אם יסתבר שזאת עמדה נפוצה ומקובלת אשנה את הצבעתי. גילגמש שיחה 22:51, 29 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
    Gilgamesh, זאת לא עמדה, הם לא אומרים שצריך לעבור לצמחונות (אבינר אומר שהוא לא צמחוני), הם אומרים שצמחונות היא פתרון לבעיות הכשרות למי שרוצה ויכולה לעמוד בה. זה דבר מובן מאליו, ברור שאם לא אוכלים בשר ועופות כל בעיות הכשרות שקיימות בתעשייה הזאת נפתרות. כל אדם יכול להגיע למסקנה הזאת בעצמו, אבל כשרבנים אומרים את זה יש לזה משמעות בערך העוסק בצמחונות ביהדות. -La Nave Partirà שיחה 09:08, 31 באוקטובר 2021 (IST)Reply[תגובה]
  10. כמו Eladti ‏ --Assayas - שיחה 19:31, 30 באוקטובר 2021 (IDT)Reply[תגובה]
  11. נגד הניסוח הנוכחי. יהודית1000 - שיחה - 💜 15:25, 31 באוקטובר 2021 (IST)Reply[תגובה]
  12. המאו"ר - שיחה 16:53, 31 באוקטובר 2021 (IST)Reply[תגובה]
  13. ספסףספספוני בספסופיכםמה עשיתי?! 19:34, 31 באוקטובר 2021 (IST)Reply[תגובה]
  14. דני Danny-w - שיחה 23:59, 31 באוקטובר 2021 (IST)Reply[תגובה]
  15. ולמען האמת, כל הערך קצת מיותר, לענ"ד. בן עדריאלשיחה • כ"ו בחשוון ה'תשפ"ב 14:53, 1 בנובמבר 2021 (IST)Reply[תגובה]


ללא זכות הצבעהעריכה

עמדה א'עריכה

(אין זכות הצבעה) יורם שורק - שיחה 10:45, 2 בנובמבר 2021 (IST)Reply[תגובה]

תוצאות ההצבעהעריכה

18 עורכים בעד המשפט, 15 עורכים נגד המשפט, המשפט יושב. אעשה זאת מחר (אם לא יקדימוני), תוך התחשבות בהערתו של ישרון ועם עריכות נחוצות נוספות
אני מסכימה עם בן עדריאל שזה ערך חסר תועלת ומוטב שימחק
תודה רבה! La Nave Partirà (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמה 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)Reply[תגובה]

מעדכן שמדובר ב-17 למול 15, ולא 18. מקף־ 21:14, 3 בנובמבר 2021 (IST)Reply[תגובה]