פתיחת התפריט הראשי

יואב דגון

מנהל מוזיאון הרצליה, מקים ומנהל מוזיאון נחום גוטמן ואוצֵר

ביוגרפיהעריכה

יואב דגון נולד במעברת גן יבנה לאירמה ואביגדור (ויקטור) פישמן. אמו, ילידת וילנה, נסעה בתום המלחמה לפריז ללימודים בבית ספר לאחיות, שם הכירה את אביו, אשר נולד בורשה ובגיל 7 משפחתו היגרה ללימוז' שבצרפת. הוריו של יואב עלו בשנת 1950 לישראל ולימים עברתו שם משפחתם לדגון. בשנת 1953 קבעה המשפחה את משכנה ברמת השרון, בשיכון יוצאי ליטא, שם יואב גדל. יואב הוא הבן הבכור ולו אח ושתי אחיות. הוא בוגר בית הספר העממי ע"ש מנחם אוסישקין. בילדותו התגלה בידי רפי לביא, ששלח אותו לחוג לאמנות במוזיאון תל אביב. למד במשך שנתיים בבית הספר לאמנות רננים וכשזה נסגר, עבר ללמוד בבית הספר תלמה ילין. בצה"ל שירת במשטרה הצבאית.

לאחר שחרורו מהצבא, טס לפריז ללמוד אמנות. הוא בעל תואר ראשון באקדמיה לאמנויות יפות (Beaux-Arts de Paris) ותואר שני בסורבון. עבודת הגמר שלו הייתה בנושא תסרוקות אפריקאיות. בשהותו בצרפת התחתן עם מישל ולהם שלושה ילדים.

ב-1979 יואב דגון שב לישראל. בתחילה שימש כמורה לרישום ומתודיקה במדרשה לאמנות רמת השרון (1981-1979) ולימד גם בבצלאל.

בשנים 1981–1993 כיהן כמנהל וכאוצר ראשי של מוזיאון הרצליה, בתקופה זו הקים ואצר כשמונים תערוכות ואת גן הפסלים של המוזיאון. במסגרת עבודתו במוזיאון הרצליה התמקד בפיסול, כעשור לפני פריחתו המחודשת של התחום. הקדיש תערוכות להיסטוריה של הפיסול בארץ ולתחומי פיסול שונים: ארד (ברנרד רדר, צבי לחמן), ברונזה (דורותי רובינס), נייר יצוק (זיוה קרונזון), חול (יגאל תומרקין), עץ (דב חוף, יעקב פינס), אבן (מתניה אברמסון, טניה פרמינגר), ברזל (יחיאל שמי, מוטי מלר), טקסטיל (ישעיהו א. גבאי) ותשומת לב מיוחדת הקדיש לפיסול בחומר, לו אצר עשר תערוכות (דייוויד מוריס). אצר תערוכות של אמנים ישראלים ידועים מהעבר (צבי אלדובי, בתיה לישנסקי, יוסף קונסטנט) ותערוכות של אמנים אירופאיים (הנרי מור, ברנרד פז'ס, ז'ורז' ז'נקלו וצ'יקו בוננוטה), בעידן בו עולם האמנות האמריקאי משל בכיפה. הקדיש מספר תערוכות לציירים-רשמים כמו עמוס אריכא, אוזיאש הופשטטר, רות שלוס ויוסף הירש. [1]

היה ממייסדי פורום המוזיאונים הקטנים לאמנות וישב בחבר השופטים של פרסי אגודת אמני קרמיקה בישראל.

בשנת 1993 שב עם משפחתו לצרפת וב-1998 נקרא להקים את מוזיאון נחום גוטמן בנווה צדק ושימש כמנהלו וכאוצרו הראשי של המוזיאון עד למותו ב-2004. במסגרת המוזיאון הציג תערוכות וכתב מאמרים החורגים מדימויו המקובל של גוטמן, כמו: "נחום גוטמן במחוזות הרשע", "סוד הארוס הערבי בפרדסי יפו של גוטמן". [2]

דגון צייר ופיסל ובראשית דרכו הציג שלוש תערוכות יחיד: אחת בישראל ושתיים בצרפת.

יואב דגון שם קץ לחייו במרץ 2004 ונקבר בקיבוץ עינת.

ב-2007 הקימה אחותו, טליה דגון, גן פסלים על שמו בשדרות ויצמן, רמת השרון. בגן מוצבים פסליהם של חמישה עשר פסלים: יגאל תומרקין, יגאל מירון, מנשה קדישמן, מוטי מלר, אורנה בן-עמי, דוד גרשטיין, דוד פיין, עפרה צימבליסטה, צבי לחמן, משה שק, יעקב דורצ'ין, דורון בר-אדון, דינה רקאנטי, ברני פינק וטניה פרמינגר. אוצרת מלווה מטעם העירייה: אפי גן.

עיריית הרצליה קראה לכיכר הסמוכה למוזיאון הרצליה בשם כיכר דגון, ביוזמת ראש העיר דאז יעל גרמן.

תערוכות פיסול שאצרעריכה

  • דינה ניר – אלי רן, מוזיאון הרצליה, ינואר פברואר 1982.
  • בתיה לישנסקי, מוזיאון הרצליה, אוקטובר-נובמבר 1982.
  • מתניה אברמסון, מוזיאון הרצליה, 1983.
  • ציונה שמשי, כולם יושבים, מוזיאון הרצליה, 1983.
  • אלזה פולק, להנציח את זיכרון הגוף והחומר ברוח, מוזיאון הרצליה, 1984.
  • דב חוף, פיסול, ינואר-פברואר 1984.
  • ישעיהו א. גבאי, מוזיאון הרצליה, מאי-יוני 1984.
  • חנה אורלוף, מוזיאון הרצליה ובית ראובן תל אביב, דצמבר 1984-פברואר 1985.
  • דליה מאירי, פסלים, מוזיאון הרצליה (הוצגה גם בגלריה ג'ולי מ., תל אביב), מאי-אוגוסט 1985.
  • דליה מריות, מוזיאון הרצליה, מרץ-אפריל 1986.
  • דורית פלדמן (ציור שמן, פיסול אבן וחומר צבוע), מוזיאון הרצליה, 1986.
  • צבי אלדובי, רטרוספקטיבה, מוזיאון הרצליה, ספטמבר-נובמבר 1986.
  • אורי אליעז, מוזיאון הרצליה, 1987.
  • ברנרד רדר, רטרוספקטיבה, מוזיאון הרצליה, ספטמבר-דצמבר 1987.
  • אברהם אופק, תערוכת רישומים ופסלים, מוזיאון הרצליה, ספטמבר-אוקטובר 1988.
  • טניה פרמינגר, מוזיאון הרצליה, 1988.
  • צ'קו בננוטה, פסלים, בשיתוף המכון האיטלקי לתרבות, פברואר-אפריל 1988.
  • ג'ורג' ז'נקלו, מוזיאון הרצליה, אפריל-מאי 1988.
  • אורה (בלומן) שפרלינג. מוזיאון הרצליה, מאי-יוני 1988.
  • ישראלה הרגיל, "פיסול סביבתי בעקבות מבני טרמיטים" במוזיאון הרצליה, 1989.
  • מודי אליאס, ציור-פיסל, מוזיאון הרצליה, ינואר 1989.
  • חוה מחותן, מצב 88, מוזיאון הרצליה, מרץ-אפריל 1989.
  • דתיה לנדבר, מוזיאון הרצליה, יוני-אוגוסט 1989.
  • תחרות פיסול חוץ, מוזיאון הרצליה, נבחרו 16 מתוך 80 אמנים: ענת בן, בן-צבי אנוש, מרים גמבורד, יצחק גרינבאום, דוד גרשטיין, יעקב דורצ'ין, ז'אק ז'אנו, שושי טייכר יקותיאל, עמי לוי, אירית מוזן, אבי מרציאנו, רבקה פוטשבוצקי, לי רמון, ישראל רבינוביץ, פיליפ רנצר, ולנטין שור, יוני-אוגוסט 1989.
  • מקורות הפיסול הארצישראלי 1906–1939, אוצר אורח גדעון עפרת, מוזיאון הרצליה, יוני-ספטמבר 1989.
  • יגאל מירון, קשת כלואה, מוזיאון הרצליה, ספטמבר-נובמבר 1989.
  • נעמי שלו, פיסול, מוזיאון הרצליה, נובמבר-דצמבר 1989.
  • קונסטנט, מוזיאון הרצליה (הוצגה גם במשכן לאמנות עין חרוד), נובמבר-ינואר 1989/90.
  • אירית מוזן, תערוכת פיסול, מוזיאון הרצליה, דצמבר 1989 – ינואר 1990.
  • צביקה לחמן, פיסול דמות, מוזיאון הרצליה, ינואר-פברואר 1990.
  • ג'ין שטיין, בסוף היערות, מיצב, מוזיאון הרצליה, פברואר-מרץ 1990.
  • דוד גרשטיין, טוטמים – מחווה לציור (מיצב), מוזיאון הרצליה (הוצג גם במוזיאון ערד), פברואר-מרץ 1990.
  • ג'ין שטיין, בסוף היערות, מוזיאון הרצליה, פברואר-מרץ 1990.
  • משה ורבין, בתי כנסת מעץ בפולין במאות י"ז-י"ח, מוזיאון הרצליה (הוצגה גם במוזיאון רמת גן), אפריל 1990.
  • טובה בק-פרידמן, מיצב - מחווה לחוכמה, מיצב, מוזיאון הרצליה (הוצג גם במרכז לאמנות חזותית באר שבע), מרץ-מאי 1990.
  • עפרה צימבליסטה, מיצב, מוזיאון הרצליה, אפריל-מאי 1990.
  • אלזה פולק, אושוויץ 5170 (ברונזה וקרמיקה שרופה), מוזיאון הרצליה, 1991.
  • יגאל תומרקין, תערוכה בנושא גני זן, מוזיאון הרצליה, אפריל-יוני 1991.
  • הנרי מור, אם וילד, תחריטים ופסלים קטנים, מוזיאון הרצליה יוני-אוגוסט 1991.
  • זיוה קרונזון, על הדתי והחילוני, מוזיאון הרצליה, ספטמבר-אוקטובר 1991.
  • נחמה גולן, מיצב: חללים מנטליים – כלים מנטליים, מוזיאון הרצליה, ספטמבר-אוקטובר 1991.
  • המשותף ברזל, תערוכה משותפת של יעקב דורצ'ין, מוטי מלר, יחיאל שמי, מוזיאון הרצליה, אוקטובר-דצמבר 1991.
  • אלי אילן, רטרוספקטיבה 1928–1982, מוזיאון הרצליה, מאי-יולי 1992.
  • משה מולר, לונה פארק, מוזיאון הרצליה, 1992.
  • ברנרד פז'ס, פסלים 1985–1991, מוזיאון הרצליה, פברואר-אפריל 1992.
  • מרים גמבורד, קנטאורים, מוזיאון הרצליה, מאי-יולי 1992.
  • נונה אורבך וגיה צ'צ'יק, פסלי מרכבה, מוזיאון הרצליה, דצמבר 1992- ינואר 1993.
  • יעקב פינס, חיתוכי עץ בין מזרח למערב, מוזיאון הרצליה, דצמבר 1992 – ינואר 1993.
  • דניאל פראלטה, פיסול, מוזיאון הרצליה, ינואר-מרץ 1993.
  • רייפנברג, מרד, מיצב, 1993.
  • אולטימה, תערוכה קבוצתית בהשתתפות עזרא אוריון, דב אור נר, דורית פלדמן, דודו מזח, אבי ברג, בני אפרת, יאשה צירינסקי, אבי סיטון, ראובן ברמן קדים, גבי קלזמר, משה ניניו, אוצרים: יואב דגון, מירי טרגן, דליה לוין ועדה נעמני, מוזיאון הרצליה (הוצגה גם במוזיאון "יד לבנים" פתח תקווה, מוזיאון ערד והגלריה העירונית לאמנות, מרכז תרבות ע"ש סמילנסקי רחובות), יולי-אוגוסט 1993.
  • שולמית הרטל, תערוכת פיסול ברשת, מוזיאון הרצליה, 1993.
  • רות דורית יעקובי, מוזיאון הרצליה, 1994.
  • דוד זונדלוביץ', אחד מי יודע, מוזיאון ארצות המקרא, 2002.

תערוכות קרמיקה שאצרעריכה

  • דורותי רובינס, מוזיאון הרצליה, מאי-יוני 1982.
  • ציונה שמשי, כולם יושבים, מוזיאון הרצליה, נובמבר 1983-ינואר 1984.
  • דייוויד מוריס, פסלים, מוזיאון הרצליה, ינואר-פברואר 1984.
  • ג'ורג' דנקלו, מוזיאון הרצליה, אפריל-מאי 1988.
  • ראשית הקרמיקה בישראל 1932–1962, מוזיאון הרצליה, אפריל-מאי 1991.
  • ורדה יתום, פסלים, מוזיאון הרצליה, מאי-אוגוסט 1991.
  • משה שק, לדעת את החומר, מוזיאון הרצליה, 1992.
  • דוד מוריס, פיסול (אוצרת התערוכה שלומית הייט), מוזיאון הרצליה, אוקטובר-דצמבר 1992.
  • דלית טיאר, פיסול - דיאלוג עם חומר ואבניים, מוזיאון הרצליה, מאי-יולי 1993.
  • אווה אבידר, מוזיאון הרצליה, מאי-יוני 1993.
  • שלומית באומן ויעל עצמוני, כד קטן מטאקרמיקה, מוזיאון הרצליה, ספטמבר-אוקטובר 1992.
  • משה שק, חרסים, סדנאות האמנים תל אביב, אוקטובר-נובמבר 2003.

תערוכות ציור שאצרעריכה

  • דב בן-דוד, פוטוציור, מוזיאון הרצליה, דצמבר-ינואר 1982.
  • גרפיקה איטלקית בת זמננו, מוזיאון הרצליה והמכון האיטלקי לתרבות – לשכת התיירות הממשלתית האיטלקית, נובמבר 1982-ינואר 1983.
  • עמוס אריכא, אריכא – רישומים, 1987.
  • רות שלוס, גבולות 82, מוזיאון הרצליה, ינואר-פברואר 1983.
  • משה רוזנטליס, רטרוספקטיבה, מוזיאון הרצליה, מרץ-אפריל 1983.
  • בשר ודם - דימויי גוף בציוריהם של לארי אברמסון, משה גרשוני, פמלה לוי, אורי ליפשיץ, מיכל נאמן, אוצר ד"ר חיים פינקלשטיין, מוזיאון הרצליה (תערוכה נודדת שהוצגה גם בתיאטרון ירושלים ובגלריה לאמנות ע"ש אברהם ברון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), יוני אוגוסט 1984.
  • חיים ברגל, עבודות שמן 1978–1984, מוזיאון הרצליה אוצר יואב דגון (הוצגה גם בגלריה הקיבוץ, אוצר חיים מאור), יוני-נובמבר 1985.
  • רוברט נדלר, מסע אל מעבר לגבולות הדמיון, מוזיאון הרצליה, אוקטובר 1985.
  • אוזיאש הופשטטר, רטרוספקטיבה, מוזיאון הרצליה, דצמבר 1985-מרץ 1986.
  • נעמי מילר, מוזיאון הרצליה, 1986.
  • צביקה זליקוביץ', צלם-צייר-צייד, מוזיאון הרצליה, נובמבר-דצמבר 1986.
  • יהושע גריפית, מוזיאון הרצליה, 1987.
  • עמוס אריכא, אריכא – רישומים, 1987.
  • דורון בר-אדון, ציורים, מוזיאון הרצליה, 1987.
  • נירה סביר, אדם אדמה, מוזיאון הרצליה, דצמבר 1986-פברואר 1987.
  • אוסף צ'. מיורקס, אמנות ישראלית עכשווית, משה קופפרמן, נורית דוד, יאיר גרבוז, תמר גטר, נחום טבת, אביבה אורי, רפי לביא, פנחס כהן-גן, יהודית לוין, יגאל תומרקין, יעקב דורצ'ין, הנרי שלזניאק, לאה ניקל, משה גרשוני, 1988.
  • פרנץ ברנהיימר, מוזיאון הרצליה, ינואר-מרץ 1988.
  • יהושע גריפית, מוזיאון הרצליה, 1988.
  • עם בונה ארץ - היסטוריה ישראלית בראי האמנות, בהשתתפות קרוב למאה אמנים, נובמבר 1988.
  • הרולד רובין, מוזיאון הרצליה, אביב 1989.
  • "אולטימה", קבוצתית, משתתפים: גבי קלזמר, משה ניניו, בני אפרת, אבי סיטון, דודו מזח, דורית פלדמן, יאשה צירינסקי, דב אור נר, ראובן ברמן (קדים), אבי ברג, עזרא אוריון. מוזיאון פתח תקווה לאמנות, אוצרים שותפים: דליה לוין, עדה נעמני, 1989.
  • שבעה אמנים שווייצרים: Marcel Schaffner, Charles Rollier, Beat Kohlbrenner, Franz Fedier, Ulrich Elsener, Sebastian Olivier Burckhardt, Wolf Barth, מוזיאון הרצליה, קיץ 1989.
  • הדפסים מסדנת התחריט של אבישי אייל 1972–1975, בהשתתפות גד אולמן, מיכה אולמן, אבישי אייל, טוביה בארי, נפתלי בזם, רוברט ברונר, דוד גרשטיין, אנה טיכו, אורי ליפשיץ, אסתר פרץ ארד, שלמה קסוס, אריה רוטמן, יחיאל שמי, שאול שץ, יגאל תומרקין, מוזיאון הרצליה (בשיתוף הגלריה לאמנות אוניברסיטת חיפה והגלריה לאמנות ע"ש ברון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), 1990.
  • ערן שקין, מוזיאון הרצליה, 1990.
  • מייק דבורקיס, הדפסים, מוזיאון הרצליה (הוצגה גם ב"הסטודיו", מושבת האומנויות מצפה רמון), אוקטובר-נובמבר 1990.
  • יעל טייכר, מוזיאון הרצליה, ינואר 1990.
  • קינצלר (Kunstler), מוזיאון הרצליה, מרץ 1990.
  • קרן גל, מוזיאון הרצליה, יולי-ספטמבר 1990.
  • הופשטטר, יצירות מופת מאוסף האמן, נובמבר 1990 – ינואר 1991.
  • עזריאל קאופמן, ציורים, 1990-1950, מוזיאון הרצליה, נובמבר 1990 – ינואר 1991.
  • ג'והן בייל, מוזיאון הרצליה, ינואר-מרץ 1991.
  • עודד פיינגרש, רטרוספקטיבה 1967–1991, מוזיאון הרצליה, נובמבר-דצמבר 1991.
  • רות שלוס, מכחול ומראה, רטרוספקטיבה 1942–1992, מוזיאון הרצליה, דצמבר 1991-פברואר 1992.
  • מנחם למברגר, ספריה קטנה לאמנות בעריכת משה בר-יודא, מוזיאון הרצליה, 1993.
  • אבנר כץ, דפים, מוזיאון הרצליה (בשיתוף גלריה נגא לאמנות עכשווית ואוניברסיטת חיפה), ינואר 1993,
  • יבגני סברדלוב, מוזיאון הרצליה, ינואר-מרץ 1993.
  • דורית יעקובי, לעשות סדר בכאוס ולשמר אותו, מוזיאון הרצליה, מרץ-מאי 1993.
  • מיה דונסקי, מוזיאון הרצליה, מאי-יולי 1993.
  • בלהה ניסנסון, 'כמו נגיעות': הפואטיקה של ההתכלות, מוזיאון הרצליה, ינואר-פברואר 1995.
  • דורית פלדמן, ערוצים שקופים, גלריה I.Bluks S.A. ; Bank, לוקסמבורג, 2001.
  • דורית פלדמן, התמזגות קטבים, הגלריה ע"ש ז'ורז' לאוואן, בית הספר לניהול היי-טק, אוניברסיטת תל אביב, 2003.

תערוכות שאצר במוזיאון נחום גוטמןעריכה

  • נחום גוטמן של תל אביב - תל אביב של נחום גוטמן, אפריל 1999.
  • נחום גוטמן מארח את ראובן רובין, פברואר 2000.
  • נחום גוטמן מבקר במחוזות הרשע, אוקטובר 2000.
  • הפרדס הקסום – הדימוי האירוטי ביצירתו של נחום גוטמן, מאי 2001.
  • ימים רבים – האנייה, הנמל והים ביצירתו של נחום גוטמן, אוקטובר 2001.
  • כאלה היו – דור תש"ח בציורי נחום גוטמן, אפריל 2002.
  • מהחמור של נחום גוטמן עד חמורו של משיח, נובמבר 2002.
  • מעט המחזיק את המרובה יצירות מופת של גוטמן, מאוסף הפניקס הישראלי, מרץ 2003.
  • נחום גוטמן מאייר את סיפורי המקרא, מאי 2003.

לקריאה נוספתעריכה

הספר מכיל בעיקר מאמרי אוצרות שכתב דגון לרגל תערוכות. בפתיחת הספר יש מספר מאמרים ביוגרפיים:

מרדכי נאור, יואב דגון קורות חיים, עמ' 6–7.
גדעון עפרת, יואב דגון: האוטונומיה של האמנות, עמ' 8–11.
חיים באר, האיש הזה, עמ' 12–13.
  • סורין הלר ואפי גן, גן הפסלים ע"ש יואב דגון, רמת השרון, עיריית רמת השרון, 2007.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מבוסס על מאמרו של גדעון עפרת, יואב דגון: האוטונומיה של האמנות, עמ' 8–11, בתוך: גדעון עפרת (עורך). יואב דגון אוצר: רשימות, מאמרים, מסות. תשע"א, 2011.
  2. ^ מבוסס על מאמרו של גדעון עפרת