כנסיית ההשתנות

כנסיית ההִשְׁתַּנוּת (באיטלקית: Basilica della Trasfigurazione) היא כנסייה פרנציסקנית קתולית הניצבת על פסגת הר תבור. על פי מסורת שהחלה במאה ה-4, חלה ההשתנות של ישו במקום זה, אירוע שבמהלכו הוא דיבר עם משה ואליהו, ואושר מעמדו כבן האלוהים. הכנסייה הנוכחית נבנתה על ידי האדריכל אנטוניו ברלוצי בשנים 1919–1924. על ההר ניצב גם מנזר יווני-אורתודוקסי המוקדש גם הוא להשתנות.

כנסיית ההשתנות
Basilica della Trasfigurazione

כנסיית ההשתנות - מבט מהאוויר
מידע כללי
סוג	כנסייה
על שם	ההשתנות
כתובת	הר תבור
מיקום	הר תבור
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1921
תאריך פתיחה רשמי	1921
אדריכל	אנטוניו ברלוצי
קואורדינטות	32°41′10″N 35°23′34″E
אתר רשמי
(למפת עמק בית שאן מוגדלת)   כנסיית ההשתנות (למפת עמק בית שאן רגילה)   כנסיית ההשתנות (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כנסיית ההשתנות (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כנסיית ההשתנות

חזית הכנסייה

כנסיית ההשתנות והמנזר הפרנציסקני מהאוויר לקראת שקיעה

חלל הכנסייה

תרשים הכנסייה וסביבתה הקרובה: 1. כנסיית ההשתנות; 2. הקפלה המוקדשת למשה; 3. הקפלה המוקדשת לאליהו; 4. פסיפס ביזנטי; 5. חדר מלבושים; 6. שרידי המנזר הבנדיקטיני; 7. שרידי ביצורים מוסלמיים

ההשתנות

ערך מורחב – ההשתנות

ההשתנות הייתה אירוע בחייו של ישו המדווח בשלוש הבשורות הסינופטיות (הבשורה על-פי מתי, הבשורה על-פי מרקוס והבשורה על-פי לוקס), ואשר במהלכו השתנה על פסגת הר:

"ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את-פטרוס ואת-יעקב ואת-יוחנן אחיו ויעלם בדד על-הר גבוה; וישתנה לעינהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו; והנה נראו אליהם משה ואליהו והם מדברים איתו; ויען פטרוס ויאמר אל-ישוע אדוני טוב לנו להיות פה אם-טוב בעיניך נעשה פה שלוש סוכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת; עודנו מדבר והנה ענן-אור הצל עליהם והנה-קול מתוך הענן אומר זה-בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון; ויהיה כשמוע התלמידים ויפלו על פניהם ויראו מאוד; ויגש ישוע ויגע-בם ויאמר קומו אל-תיראו; וישאו עינהם ולא יראו איש בלתי ישוע לבדו; וברדתם מן-ההר צוה עליהם ישוע לאמור לא תגידו לאיש את-דבר המראה עד אם-קם בן-האדם מעם המתים." (הבשורה על-פי מתי, י"ז, 1-9)

אף שבברית החדשה נאמר שמעמד ההשתנות התרחש על "הר גבוה", רוב העדות ממקמות אותו על התבור, אשר נזכר בתנ"ך מספר פעמים כנקודה רמה ואסטרטגית החולשת על דרך הים, וכאתר פולחן קדום (לדוגמה: יהושע, י"ט, ירמיהו, מ"ו, הושע, ה', א' ותהילים, פ"ט, י"ג).

היסטוריה

בשל חשיבותו של הר תבור במסורת הנוצרית, הוא הפך למוקד עלייה לרגל החל מהמאה ה-4. על פי תיאורי נוסעים, שכנו על פסגתו שלוש כנסיות בסוף המאה ה-6 והוא שימש כמקום מושבו של בישוף. עדויות מהמאה ה-8 ציינו ארבע כנסיות ומנזר במקום. בראשית תקופה הצלבנית, ולכל המאוחר בשנת 1101, הקים טנקרד נסיך הגליל מנזר בנדיקטיני על ההר, וביצר את פסגתו. אולם הביצורים לא הועילו לנזירים שחוסלו בידי המוסלמים בשנת 1113. זמן קצר לאחר מכן שוקמו המבנים על ההר, והנוכחות הבנדיקטינית במקום התחדשה.

במהלך המאה ה-12 פונו שרידי הכנסייה הביזנטית באופן יזום, ובמקומם הוקמה כנסייה צלבנית בסגנון רומנסקי, אשר שימרה את מסורת ההשתנות, בכך שחולקה לשלושה חלקים - שתי קפלות עבור משה ואליהו במקום בו ניצבות קפלות דומות גם כיום, וקריפטה שסמלה את מעמד ההשתנות עצמו. ההר נכבש בידי סלאח א-דין ב-1187, וב-1212 הקים עליו הסולטאן האיובי אל-מלכ אל-עאדל מבצר; אולם האיובים הרסו את שבנו ב-1218 מתוך חשש כי אלה ישמשו את הצלבנים במסע הצלב החמישי. השליטים המוסלמים אפשרו את המשך הפולחן הנוצרי במקום, ואף מסרו לידי הנוצרים את החזקה בו. ב-1263 כבש השליט הממלוכי ביברס את ההר, החריב את המבנים על פסגתו והפקיעו מידי הנוצרים.

באמצע המאה ה-17 הותר לפרנציסקנים לשוב אל האתר, ובמאה ה-18 הם הקימו בו קפלה קטנה. כנסיית ההשתנות הנוכחית תוכננה בידי האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי, והוקמה בין השנים 1919–1924. הכנסייה החדשה קמה מעל שרידי הכנסייה הצלבנית, ושרידים מהכנסייה העתיקה שולבו בה.

הכנסייה

חזית המבנה

הכנסייה נבנתה בהשראת כנסיית שמעון סטיליטס, כנסייה ביזנטית בצפון סוריה שהוקדשה לשמעון סטיליטס , ושולבו בה יסודות רומנסקים. החזית נחלקת לשלושה אגפים: בתווך קבוע פורטיקו ובו כניסה בודדת אל הכנסייה, עטורה בקשת הנצבת על שני עמודים הנושאים כותרת קורינתית ומעליה גמלון. מעל דלת הכניסה חקוק מעשה ההשתנות בלטינית, כפי שהוא מתואר בפרק 17 בבשורה על-פי מתי. מעל לפורטיקו קבוע חלון טריפורי הנושא גם הוא גמלון. שני אגפי הצד מתנשאים לגובה של שלוש קומות ונושאים גמלונים. בקומה השלישית של כל אחד מהם קבוע חדר הנפתח מזרחה ומערבה באמצעות חלונות ביפוריים. פעמוני הכנסייה תלויים בחדר שבמגדל הדרומי.

פנים הכנסייה

חלל הכנסייה נחלק לשלוש ספינות וביניהן שתי שורות עמודים מסיוויים בסגנון רומנסקי, הנושאים קשתות ותומכים בקומת האור. תקרת הכנסייה עשויה עץ אורן, ומזכירה את תקרותיהן של כנסיות ביזנטיות. במקור היה גג הכנסייה עשוי מלוחות בהט שקופים אשר נועדו להמחיש את האור השמיימי שקרן מפניו של ישו בעת מעמד ההשתנות, אולם בשל פגעי האקלים כוסה הגג בשכבת נחושת. בקצה המזרחי של המבנה נחלקת הספינה המרכזית לשתי קומות - בתחתונה שוכנת הקריפטה, ומעליה משתרע הפרסביטריום המסתיים באפסיס. בכיפת האפסיס פסיפס המתאר את מעמד ההשתנות: שלושת השליחים ניצבים על הקרקע במישור הארצי: פטרוס הקדוש נראה משמאל וכתפו חשופה, יעקב בן זבדי כורע ברך מימין, ואחיו הצעיר, יוחנן בן זבדי, בעל תווי פנים עדינות, ניצב לצדדו. ישו נראה בתווך במישור השמימי, כשהוא לבוש בלבן וראשו עטור הילה לבנה. משה האוחז בלוחות הברית נראה לשמאלו, ואליהו משליך את אדרתו בצידה הימני של הסצנה. הרקע להתרחשות הוא אור שמימי זהוב. מתחת לפסיפס רשום הפסוק: "וישתנה לעינהם" (”ET TRANSFIGURATES EST ANTE EOS”), וסביב שיאה של הכיפה מופיע הפסוק: "זה-בני ידידי, אליו תשמעון" (”HIC EST FILIUS MEUS, IPSUM AUDITE”). בקשת שבחזית האפסיס נראים סמליהם של ארבעת המבשרים וסמלו של המסדר הפרנציסקני. בחג ההשתנות החל ב-6 באוגוסט, מואר הפסיפס על ידי קרני השמש המוחזרות מלוח זכוכית שנקבע ברצפת החלל.

מדרגות צלבניות מוליכות מטה אל הקריפטה החשופה לחלוטין אל חלל הכנסייה, וברצפתה נראה סלע האם מבעד לחלונות זכוכית. בחלקם התחתון של קירות הקריפטה משולבים שרידים מהכנסיות הקדומות. בתווך שרידיו של אפסיס קדום, וגם המזבח המודרני עשוי מאבנים מקומיות גסות. חלון הוויטראז' בקריפטה מציג טווסים המסמלים בנצרות את הנצח, על רקע עלי גפן בגווני סגול, שכן יין נמנה עם סמליו של ישו. בקשת החובקת את הוויטראז' מופיעים דברי פטרוס: "אדוני טוב לנו להיות פה" (”DOMINE BONUM EST NOS HIC ESSE”), ואלה נועדו להעמיד את הצופה בנעליו של פטרוס ולמקם בו את תחושותיו. בתקרת קמרון החבית של הקריפטה, קבוע פסיפס רציף שבו מתוארות ארבע סצינות המופרדות בצלבים מוזהבים. בכל סצנה נראים שלושה מלאכים והאמצעי בהם מצביע על פרט כלשהו למרגלותיו ומעניק לסצנה את משמעותה (משמאל לימין):

• תינוק אוחז בגלובוס ועליו צלב לצד הכיתוב "והבן ניתן לנו" (ישעיהו, ט', ו') - סמל להולדת ישו;
• מלאך אוחז בגביע יין ובלחם הקודש. למרגלותיו חיטה משולבת בגפן והכיתוב "אנוכי הוא לחם החיים" (הבשורה על-פי יוחנן 6, 35) - סמל ללחם הרוחני;
• שה שחוט לצד הכיתוב "ואהי מת והנני חי" (חזון יוחנן 1, 18) - סמל לקורבנו של ישו;
• ארון קבורה ריק לצד הכיתוב "הוא קם, איננו פה" (הבשורה על-פי מרקוס 16, 6) - סמל לתחיית ישו ולגאולה.

שני האפסיסים הצדדיים שוכנים במפלס האולם: הימני מוקדש לרוח הקודש המיוצגת באמצעות יונה, והשמאלי לאל האב (עין על רקע משולש). שני אלה יחד עם הקריפטה המוקדשת לישו (הבן), משלימים את השילוש הקדוש.

קפלות משה ואליהו

בקדמת הכנסייה, משני צדדיה של הכניסה, שוכנות שתי קפלות מעל שרידי שתי הקפלות הצלבניות. שתי הקפלות פונות מזרחה: הצפונית מוקדשת למשה והדרומית לאליהו, והן משולות לשתי הסוכות הנזכרות במעמד ההשתנות, אשר יועדו, לפי הצעת פטרוס, עבור משה ואליהו. בקפלת משה נראה משה כשקרניים קורנות מפניו, והוא אוחז בלוחות הברית. מימינו הסנה הבוער, משמאלו מים בוקעים מן הסלע וברקע נראה הר סיני. סביב הקפלה מופיע ייצוג לתחנות הצלב, וברצפתה פסיפס מודרני המחקה את הפסיפס הביזנטי שהובא מקפלת אליהו. בקפלת אליהו נראה מאבק אליהו בנביאי הבעל על הכרמל. הרצפה משלבת פסיפס ביזנטי מקורי שהועבר ממקום אחר, ובקפלה הונח מבנה צלבני ששימש לקבורה, אולי של קדוש (נמצא בו שלד). בקירות הקפלה שולבו פיסות אלבסטר.

קפלת אליהו

קפלת משה

האפסיס בכנסייה הקריפטה

מבנים נוספים במכלול הקתולי

פסגת הר תבור - תרשים

פסגת התבור מוקפת בחומה שהוקמה על תוואי החומה האיובית מ-1212, אך נהרסה בידי המוסלמים עצמם ב-1218. השטח התחום על ידי החומה נחלק בין המתחם הפרנציסקני בצידו הדרומי, לבין מנזר ההשתנות היווני-אורתודוקסי התופס את חלקו הצפוני. בשטח הפרנציסקני שוכן, נוסף על הכנסייה, מנזר פרנציסקני שבנייתו החלה ב-1873 ובחזיתו מגדל שעון. בגינת המנזר ניצב פסלו של האפיפיור פאולוס השישי אשר ביקר בהר ב-1964 ועליו הכיתוב: ”PAULUS VI PONT. MAX. PEREGRINUS HUNC MONTEM ASCENDIT DIE 5 JANUARII 1964” ("פאולוס השישי פונטיפקס מקסימוס, צליין, עלה להר זה ביום 5 בינואר 1964"). בצידו המערבי של המנזר שוכנת אכסניית קאזה נובה בניהולה של משמורת ארץ הקודש, המשרתת צליינים קתולים.

חזית המנזר הפרנציסקני ומגדל השעון

מצפון לכנסייה נתגלו שרידיו של המנזר הבנדיקטיני, אשר נבנה באתר בראשית המאה ה-12, ובו נחשפו שרידיו של אולם גדול אשר זוהה כרפקטוריום של המנזר (6 בתרשים). באולם זה נתגלתה מערה אשר שמשה, כנראה, כמערת קבורה עבור הנזירים שהתגוררו במקום בתקופה הביזנטית, ועל קירותיה כתובות ביוונית וסמלים ובהם צלבים. מדרום לכנסייה נחשפו שרידים מהביצורים המוסלמים (7 בתרשים).

במורד הדרך המובילה אל "שער הרוחות" שוכן בית קברות פרנציסקני, ולידו קפלה ששופצה בידי אנטוניו ברלוצי. הקפלה מזוהה עם המקום בו הורה ישו לשלושת השליחים שלא לספר את דבר ההשתנות לאיש, ועל כן היא מכונה בשם ”NEMINI DIXERITIS VISIONEM” ("לא תגידו לאיש את-דבר המראה"), או בשם ”DESCENTIBUS” ("היורדים"), שכן השליחים היו בדרכם מטה מן ההר. ברלוצי הוסיף למבנה כניסה מסודרת וקבע בו גומחת תפילה, אך ספק אם זהו המבנה המקורי אשר תואר בתקופה הצלבנית, ואשר לפי העדויות שכן במערה.

• 
  פסלו של פאולוס הקדוש
• 
  קפלת "לא תגידו לאיש על המראה"
• 
  מראה בבית הקברות הפרנציסקני

ראו גם

מפת הר תבור - הקישו על הקובץ להגדלה

• מנזר ההשתנות

לקריאה נוספת

• הוצאת אריאל, מדריך לאתרים נוצריים בישראל, כרך 85–87, 1992, עמ' 129.
• דוד רפ, הכנסיות היפות בישראל, הוצאת מפה, 2011‏ISBN 9789655211221, עמ' 68.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של כנסיית ההשתנות

מדיה וקבצים בנושא כנסיית ההשתנות בוויקישיתוף

• הכנסייה באתר משמורת ארץ הקודש