לידת בני יעקב

לידות בני יעקב לפי התנ"ך, אירעו בזמן שיעקב שהה בחרן אצל לבן חמיו, ובזמן שיעקב היה בדרכו לארץ ישראל^[1].

השתלשלות העניינים

לאחר שיעקב התחתן עם רחל מרצונו ועם לאה פחות מרצונו^[2], ה' רואה שלאה שנואה, ולכן הוא מרחם עליה ופותח את רחמה. לאה יולדת ליעקב ארבעה בנים: ראובן, שמעון, לוי ויהודה ונותנת להם שמות, ולאחר מכן היא מפסיקה ללדת. רחל רואה שלאה יולדת בנים ליעקב ואילו לה אין בנים והיא מקנאה בלאה ומבקשת מיעקב שיביא לה בנים. יעקב גוער ברחל שהוא לא אלוהים שיכול לתת פרי בטן ורחל אומרת לו שייקח לאישה את שפחתה בלהה ואז יהיו לה ילדים כמו שלשרה נולד ילד אחרי שהכניסה את צרתה לביתה (הגר)^[3]. יעקב מסכים ולוקח את בלהה לאישה והיא יולדת לו שני בנים ורחל קוראת להם דן ונפתלי. לאחר שבלהה יולדת בנים ליעקב לאה רואה שהיא פסקה מללדת אז היא עושה את מה שרחל עשתה ונותנת ליעקב את זלפה שפחתה לאישה. זלפה יולדת ליעקב שני בנים ולאה קוראת להם גד ואשר. לאחר מכן לאה יולדת ליעקב עוד שני בנים וקוראת להם יששכר וזבולון ובת שהיא קוראת לה דינה.

לאחר כל זאת ה' שומע לתפילת רחל ונותן לה ילד שהיא קוראת לו יוסף. לאחר שרחל יולדת את יוסף יעקב מבקש מלבן לחזור אל ארצו. לבן משכנע את יעקב להישאר אצלו עוד זמן תמורת עסקה כלכלית. לאחר שיעקב מצליח מאוד ומתעשר לבן ובניו מקנאים בו מאוד ויעקב נאלץ לברוח ממנו. בדרך לארץ ישראל בסביבת בית לחם רחל יולדת בן נוסף והיא מתה בלידה אך לפני מותה היא נותנת שם לבנה שנולד וקוראת לו בן אוני. לאחר מותה יעקב משנה את שמו של הבן לבנימין.

תאריכי לידת השבטים

ראובן נולד בי"ד בכסלו^[4] שנת ב'קצ"ב או ב'קצ"ג^[5]
שמעון: לפי מדרש תדשא נולד בכ"א בטבת^[6] ולפי הילקוט שמעוני נולד בכ"ח בטבת^[7] שנת ב'קצ"ד
לוי נולד בט"ז בניסן^[4]
יהודה נולד בט"ו בסיוון^[4] בשנת ב'קצ"ה
יששכר נולד בי' באב^[4]
זבולון נולד בז' בתשרי בשנת ב'קצ"ח^[8]
דן נולד בט' באלול^[4]
נפתלי נולד בה' בסיוון^[4]
גד: לפי ילקוט שמעוני נולד בי' בחשוון^[7] ולפי מדרש תדשא נולד בי' בתשרי^[4]
אשר נולד בכ' בשבט^[4]
יוסף: לפי מדרש תדשא נולד בכ"א בתשרי^[4] ולפי ספר היובלים נולד בא' בתמוז^[9]
בנימין: לפי ספר היובלים נולד בי' בחשוון^[10] ולפי מדרש פסיקתא נולד בין פסח לשבועות^[11].

לפי סדר עולם^[12] נולדו אחד עשר השבטים ודינה ברצף המוזכר בבראשית כ"ט-ל'^[13] בהפרש של שבעה חודשים זה מזה. ניתן לחשב את חודשי הלידה לפי לידת יששכר שהייתה שבעה חודשים אחרי מעשה הדודאים^[14] שהיה 'בימי קציר חיטים'^[15] שזה בסביבות חג השבועות.

טעמי שמותם של השבטים

בני לאה

ראובן

ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי-ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי

— ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק ל"ב

לאה מסבירה שהיא קוראת לבנה ראובן כנוטריקון של ראה בעניי ועכשיו בעלה יאהב אותה יותר כי היא הביאה לו ילד.

הגמ' במסכת ברכות^[16] מפרשת שלאה קוראת לבנה ראובן כיוון שהתנבאה ברוח הקודש ואמרה: ”ראו מה בין בני לבן חמי, שמכר הבכורה ליעקב, וזה לא מכרה ליוסף ולא ערער עליו, ולא עוד שלא ערער עליו אלא שביקש להוציאו מן הבור.”

שמעון

ותאמר כי שמע ה' כי שנואה אנכי ויתן-לי גם-את-זה ותקרא שמו שמעון

— ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק ל"ג

הכלי יקר מסביר שאף על פי שכבר בילד הראשון אמרה כך היא ראתה שזה לא עלה בידה ויעקב לא אוהב אותה כעת יותר מאת רחל ולכן קראה כך גם לילד השני^[17].

לוי

ותאמר הפעם ילוה אלי כי-ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי

— ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק ל"ד

המדרש תנחומא מסביר, שלאה ראתה ברוח הקודש שיעקב אמור ללדת שנים עשר בנים וישא ארבע נשים ולכן אמרה שעכשיו אין לו פתחון פה עליה כי היא ילדה את חלקה בבנים^[18].

המדרש רבה על ספר דברים מוסיף, שבכל הבנים כתוב "קראה" ואצל לוי כתוב "קרא". ומסביר, שהקדוש ברוך הוא שלח את גבריאל המלאך והוא הביא לפניו את לוי וה' העניק לו את עשרים וארבע מתנות כהונה ולכן קרא את שמו לוי, לפי שליווהו במתנות.

יהודה

ותאמר הפעם אודה את ה' על-כן קראה שמו יהודה

— ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק ל"ה

לאה אומרת שעכשיו היא צריכה להודות לה' כיוון שהיא ילדה יותר ממה שחלקה בהולדת בניו של יעקב^[19].

יששכר

נתן אלוהים את שכרי אשר-נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר

— ספר בראשית, פרק ל', פסוק י"ח

לאה אומרת שקבלה שכר על כך שנתנה את שפחתה ליעקב והכניסה את צרתה לביתה.

זבולון

זְבָדַנִי אלוהים אותי זֵבֶד טוב הפעם יִזְבְּלֵנִי אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זְבֻלוּן

— ספר בראשית, פרק ל', פסוק כ'

אונקלוס מסביר שלאה אומרת: חלק לי ה' חלק טוב^[20] ועכשיו בעלי יגור בעיקר איתי. רש"י מסביר שהסיבה שיעקב יגור בעיקר איתה היא שלאה עכשיו ילדה ליעקב מספיק בנים כנגד כל שאר נשיו^[21].

דינה

ואחר ילדה בת ותקרא את-שמה דינה

— ספר בראשית, פרק ל', פסוק כ"א

הגמרא בברכות מסבירה את סיבת שמה. לאה דנה דין בעצמה שאם היא תלד זכר אז לרחל יהיו פחות ילדים אפילו מהשפחות ולכן היא התפללה על העובר והוא הפך לנקבה^[22].

בני רחל

יוסף

וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר

— ספר בראשית, פרק ל', פסוק כ"ד

בבראשית רבה מבואר, שרחל ידעה ברוח הקודש שיעקב אמור ללדת רק שנים עשר בנים, והיא התפללה שאותו בן יהיה ממנה, ולכן התפללה דווקא על בן^[23].

בנימין

ותקרא שמו בן-אוני ואביו קרא לו בנימין

— ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוק י"ח

המדרש מסביר ש"בן אוני" פירושו "בן צערי"^[24], ורחל קראה לו כך בגלל צערה בשעת הלידה. יעקב קרא לו בנימין, מלשון בן ימים, משום שהיה בן זקונים^[25].

בני בלהה

דן

דנני אלוהים וגם שמע בקולי ויתן לי בן על-כן קראה שמו דן

— ספר בראשית, פרק ל', פסוק ו'

הספורנו אומר שהכוונה היא שרחל מקבלת עליה את הדין ואומרת שה' צדיק בדינו שלא הכניס אות להיריון אולם למרות זאת הוא שמע את תפילתה ונתן לה בן.

נפתלי

נַפְתּוּלֵי אלוהים נִפְתַּלְתִּי עם-אחותי גם יכולתי ותקרא שמו נפתלי

— ספר בראשית, פרק ל', פסוק ח'

מקור השם הוא הנפתולים - החוזק - של רחל על אחותה לאה. כאשר נולד נפתלי היא "ניצחה" את אחותה וקראה לבנה נפתלי, חוזקי.

בני זלפה

גד

בא גד ותקרא את-שמו גד

— ספר בראשית, פרק ל', פסוק י"א

פירוש המילה גד הוא 'מזל' והמילה בגד (בָּא גָד) פירושה: בא המזל.

אשר

באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר

— ספר בראשית, פרק ל', פסוק י"ג

אונקלוס מסביר שהכוונה היא שעכשיו נשים ישבחו את לאה (כי היא ילדה הרבה בנים).

ראו גם

קישורים חיצוניים

ספר בראשית פרק ל'‏, באתר מקראות גדולות הכתר

הערות שוליים

^ האירוע מתואר בבבראשית פרק כ"ט פסוק ל"א - פרק ל' פסוק כ"ד ובפרק ל"ה פסוקים ט"ז-י"ח
^ הכלי יקר אומר שאהב גם את לאה
^ רש"י: וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי – מַהוּ "גַּם"? אָמְרָה לוֹ: זְקֵנְךָ אַבְרָהָם הָיוּ לוֹ בָּנִים מֵהָגָר, וְחָגַר מָתְנָיו כְּנֶגֶד שָׂרָה. אָמַר לָהּ: זְקֶנְתִּי (שרה) הִכְנִיסָה צָרָתָהּ (הגר) לְבֵיתָהּ. אָמְרָה לוֹ: אִם הַדָּבָר הַזֶּה מְעַכֵּב, הִנֵּה אֲמָתִי.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ מדרש תדשא ח
^ ספר היובלים פרק כח פסוק יז
^ מדרש תדשא ח
^ ¹ ² ילקוט שמעוני תורה קסב
^ פרק כ"ח פסוק ל"א
^ ספר היובלים, ‏פרק כ"ח פסוק ל"ב, באתר "דעת"
^ פרק לב פסוק לט
^ יעל לוין, בדמיך חיי - על לידת בנימין ומות רחל באתר דעת
^ פרק שני.
^ ראובן שמעון לוי יהודה דן נפתלי גד אשר יששכר זבולון דינה יוסף.
^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל"א, עמוד א'.
^ ספר בראשית, פרק ל', פסוק י"ד.
^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ז', עמוד ב'
^ כלי יקר על ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק ל"ג
^ תנחומא ט'
^ בראשית רבה ע"א ד'
^ מהבנים
^ שהרי כל אישה הייתה אמורה ללדת שלושה בנים ולאה ילדה ששה, שלושה שהייתה אמוה ללדת ועוד בן אחד שכל אחת מהנשים הנוספות היו אמורות ללדת
^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס', עמוד א'
^ בראשית רבה סוף פרק ע"ב
^ בראשית רבה פ"ב ט'
^ לפעמים ימים נכתבים עם נו"ן כמו "לקץ הימין" ספר דניאל, פרק י"ב, פסוק י"ג

[1] האירוע מתואר בבבראשית פרק כ"ט פסוק ל"א - פרק ל' פסוק כ"ד ובפרק ל"ה פסוקים ט"ז-י"ח

[2] הכלי יקר אומר שאהב גם את לאה

[3] רש"י: וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי – מַהוּ "גַּם"? אָמְרָה לוֹ: זְקֵנְךָ אַבְרָהָם הָיוּ לוֹ בָּנִים מֵהָגָר, וְחָגַר מָתְנָיו כְּנֶגֶד שָׂרָה. אָמַר לָהּ: זְקֶנְתִּי (שרה) הִכְנִיסָה צָרָתָהּ (הגר) לְבֵיתָהּ. אָמְרָה לוֹ: אִם הַדָּבָר הַזֶּה מְעַכֵּב, הִנֵּה אֲמָתִי.

[[[מדרש_תדשא]]_פרק_ח'-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ מדרש תדשא ח

[5] ספר היובלים פרק כח פסוק יז

[6] מדרש תדשא ח

[[[ילקוט_שמעוני]],_תורה,_קסב-7] ¹ ² ילקוט שמעוני תורה קסב

[8] פרק כ"ח פסוק ל"א

[9] ספר היובלים, ‏פרק כ"ח פסוק ל"ב, באתר "דעת"

[10] פרק לב פסוק לט

[11] יעל לוין, בדמיך חיי - על לידת בנימין ומות רחל באתר דעת

[12] פרק שני.

[13] ראובן שמעון לוי יהודה דן נפתלי גד אשר יששכר זבולון דינה יוסף.

[14] תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל"א, עמוד א'.

[15] ספר בראשית, פרק ל', פסוק י"ד.

[16] תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ז', עמוד ב'

[17] כלי יקר על ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק ל"ג

[18] תנחומא ט'

[19] בראשית רבה ע"א ד'

[20] מהבנים

[21] שהרי כל אישה הייתה אמורה ללדת שלושה בנים ולאה ילדה ששה, שלושה שהייתה אמוה ללדת ועוד בן אחד שכל אחת מהנשים הנוספות היו אמורות ללדת

[22] תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס', עמוד א'

[23] בראשית רבה סוף פרק ע"ב

[24] בראשית רבה פ"ב ט'

[25] לפעמים ימים נכתבים עם נו"ן כמו "לקץ הימין" ספר דניאל, פרק י"ב, פסוק י"ג

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הניסוחים בערך דורשים שכתוב - המשלב של השפה לא מתאים לוויקיפדיה. נדרשת עריכה לשונית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.