מבצע קשת בענן
מבצע קשת בענן הוא מבצע צבאי שערך צה"ל באזור רפיח וציר פילדלפי ב-18 במאי – 25 במאי 2004. המבצע נערך מספר ימים לאחר שנגמ"ש הנדסה מדגם M-113 פוצץ בידי ירי נ"ט פלסטיני ו-5 אנשי צוותו נהרגו. מטרת המבצע הייתה לפעול כנגד תשתית הטרור של רפיח, לנטרל כמה שיותר מחבלים וליצור סביבת פעולה בטוחה יותר לחיילים בציר פילדלפי. מטרות נוספות של המבצע היו לחשוף ולהרוס מנהרות הברחה וכן למנוע משלוח של טילי נ"ט מדגם סאגר וטילי כתף נגד מטוסים מדגם סטרלה, שחיכו למבריחים במדבר סיני.
 | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | ||||||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 18 במאי 2004 – 25 במאי 2004 (8 ימים) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | מבצע חומת מגן | |||||||||||||||||||||
| קרב אחרי | מבצע ימי תשובה | |||||||||||||||||||||
| מקום | דרום רצועת עזה | |||||||||||||||||||||
| עילה | אסון הנגמ"שים | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||
סיבות ורקע למבצע עריכה
ב-2 במאי 2004 אירע רצח טלי חטואל ובנותיה. ב-11 וב-12 במאי 2004, פוצצו שני נגמ"שי M-113 ברצועת עזה, במה שנודע כאסון הנגמ"שים, וצוותיהם, 11 חיילים, נהרגו. צה"ל שלח כוחות גדולים לרצועה על מנת לאתר את חלקי הגופות של החיילים לקבורה. במהלך מבצע החילוץ נהרגו עוד שני חיילים שאבטחו את האזור ברפיח.
ההערכה הייתה שההצלחות של הפלסטינים נבעו מכלי נשק משופרים שהוברחו במנהרות תת-קרקעיות מתחת לציר פילדלפי ובעקבות זאת יצא צה"ל לפעולה בהיקף אוגדתי אל שכונותיה הדרום-מערביות של העיר רפיח, במטרה למנוע מעבר של אמצעי לחימה, לאתר מבוקשים ומנהרות, ולמנוע הישנות של אירועי ירי צלפים על הכוחות הנעים לאורך ציר "פילדלפי".[2]
מפקד האוגדה שמואל זכאי הגדיר: "מטרת המבצע הייתה להגדיל את החופש פעולה המבצעי בפעילות השוטפת לאורך ציר פילדלפי... שיירו פחות פצצות אר.פי.ג'י. שתהיה פחות התנגדות כשאנחנו נכנסים פנימה למצוא מנהרות. הדרך לעשות זאת פשוטה, להרוג כמה שיותר חמושים".[3]
עמוס הראל הציג את מבצע קשת בענן כחלק מהסלמה כוללת של פעילות צה"ל ברצועת עזה בחודשים מרץ עד מאי 2004, והסביר הסלמה זאת במילים: "ניסיון להחליש את מעמד החמאס, כדי לפנות את הדרך למוחמד דחלאן שישראל קיוותה כי יוכל להשתלט על הרצועה לאחר נסיגת צה"ל ויצירת דימוי של ניצחון ישראלי על הפלסטינים, בטרם הנסיגה".[4]
המבצע עריכה
מהלך המבצע עריכה
בימים שלפני 18 במאי 2004, צה"ל ריכז כוחות ובודד את רפיח משאר הרצועה. דחפורים הקימו מחסומי עפר גדולים סביב העיר וכוחות צה"ל התפרשו סביבם. בנוסף, תוגבר הכוח בגדוד מחטיבת גולני, בנגמ"שי אכזרית, בדחפורי D9R מפלוגת הצמ"ה האוגדתית "אבירי הפלדה" ובטנקי מרכבה שהותאמו לפינוי וחילוץ פצועים ("טנקבולנסים"). במבצע היו שותפים כוחות גבעתי, גולני, כוחות יחידות מיוחדות, שריון, הנדסה קרבית, קורס מ"כים של ביסלמ"ח וגדוד שמשון שפעל באותה העת ברצועת עזה.
ב-18 במאי, בניגוד למצופה, צה"ל נכנס תחילה דווקא לשכונת תל-סולטאן, הנמצאת בצפון-מזרח רפיח ואיננה צמודה לגבול. בצה"ל הסבירו ששכונה זו היא בעצם מעוז עורפי של ארגוני הטרור ואלמנט ההפתעה היה חשוב כדי לטהר את השכונה ממחבלים ללא אבדות. כוחות מחטיבת גולני, בפיקוד ארז צוקרמן,[5] חדרו לרפיח בתנועה רגלית ופגעו במהלך הלילה במספר מחבלים.[6] על פי מקורות פלסטיניים צה"ל נכנס לשכונה בחצות הליל והציב צלפים על הגגות.
בלילה שבין 19 ל-20 במאי נכנסו כוחות צה"ל לשכונת "ברזיל" הצמודה לציר פילדלפי. בשכונה זו הרס צה"ל בתים בקרבת הגבול וכ-3 מנהרות, אחת מהן הייתה מנהרת תופת. מ-21 עד 22 במאי צה"ל הוציא כוחות רבים להתרעננות ולאפשר לאזרחים להצטייד ושב לפעול ב-23 במאי בשכונת "ברזיל". ב-23 במאי יצאו רוב כוחות צה"ל מרפיח ולמחרת יצאו שאר הכוחות והכיתור בין רפיח לח'אן יונס הוסר.[7]
דרכי פעולה עריכה
הדחפורים הממוגנים הובילו את הכוח וגרדו את האספלט על מנת לנקות את הדרך ממטעני גחון ומלכודות-פתאים המופעלות על ידי תיל-מעידה. כתוצאה מכך, וכן מפיצוצים שהתרחשו מדי פעם כאשר אחד הדחפורים פוצץ מטען, נגרם נזק קשה מאוד לכבישים ולמערכת הביוב של רפיח.
במהלך המבצע הפעילו המחבלים מטעני חבלה אל עבר כוחות צה"ל וכן ירו עליהם רקטות נ"ט ואף טילי נ"ט. למרות הירי הכבד, לכוחות צה"ל ולרכבים המשוריינים שהובילו את הכוחות לא נגרם שום נזק ממשי. כוחות צה"ל השיבו אש והרגו עשרות מחבלים.
צה"ל טען שהציע סיוע הומניטארי והרשה לארגוני סיוע להיכנס לרפיח לחלק אוכל ותרופות. נשיא בית המשפט העליון פרופסור אהרן ברק שיבח את צה"ל על פעולותיו בנושא זה.[8]
במהלך המבצע שקלו בקבינט הביטחוני לפתוח במבצע הנדסי להרחבת ציר פילדלפי בשביל לחפור תעלה מלאה במים שתמנע חפירת מנהרות הברחה. מבצע זה דרש את הריסתם של מאות בתים, ומסיבה זו הוחלט בסוף לא לבצעו.
הרג המפגינים עריכה
במהלך היום השני של המבצע (19 במאי) נהרגו 10 פלסטינים, ביניהם ילדים ונערים, ונפצעו עשרות, בשעה שצעדו בתהלוכה לכיוון תל-סולטאן. הם נפגעו ככל הנראה מפגז טנק שנורה אל עבר בניין ריק אך לא נבלם במטרה והמשיך במסלולו.
לפי דובר צה"ל, המפגינים - שחלקם היו חמושים - התקרבו אל עבר שכונת תל-סולטאן בה התחוללו קרבות קשים והיה חשש שיפגעו או ינסו לבצע לינץ' בכוחות שבשטח. ניסיון לפזר את התהלוכה באמצעות כריזה ברמקולים נכשל ואז ביצעו הכוחות ירי הרתעתי. מסוק ירה טיל אל שטח פתוח אך התהלוכה - שאורגנה על ידי הרש"פ[9] - המשיכה בדרכה. המפקד בשטח אישר לטנק לירות מספר פגזים אל עבר בית ריק במטרה להרתיע את המפגינים. בשלב זה נשמע פיצוץ עז ומספר רב של פלסטינים נפגעו.[10] הפלסטינים הכחישו שהיו בהפגנה חמושים.[11]
התקרית גררה גינויים נרחבים כנגד ישראל מצד הקהילה הבינלאומית. באותו ערב התקיימו הפגנות שמאל מול משרד הביטחון בתל אביב ולמחרת ליד מעבר כיסופים. בצלם האשימו את צה"ל בפשע מלחמה[דרוש מקור]. בצה"ל הביעו צער על התקרית וטענו שמדובר בתאונה שנגרמה באשמת המפגינים שנכנסו במכוון אל שטח אש. הם גם טענו שייתכן שהפגז גרם להפעלת שרשרת מטענים שהוטמנו על ידי מחבלים פלסטינים, שגרמה למות המפגינים.
בעקבות האירוע אימצה מועצת הביטחון של האו"ם הצעת החלטה מספר 1544 המגנה את ישראל על פעולותיה ברפיח ובמיוחד הרס הבתים. באופן חריג ארצות הברית לא השתמשה בזכות הווטו שלה.
תוצאות המבצע עריכה
אבדות ונזקים עריכה
צה"ל טען שנהרגו כ-40 מחבלים, וכ-14 פלסטינים לא חמושים: 7 מהם מתקרית המפגינים, אח ואחות שנהרגו בשעה שהיו על גג ביתם, ילד בן 13 וילדה בת 3 שנהרגו בנסיבות לא ידועות ושני צעירים, בן 12 ובן 16, שנהרגו בידי שני מחבלים פלסטינים בשעה שיצאו מביתם להסגיר את עצמם לכוחות צה"ל.[7][12] הפלסטינים טענו שנהרגו 55 איש במהלך המבצע, רק 12 מהם היו חמושים.
צה"ל דווח על שלוש מנהרות ועוד פתח ששימש כהכנה למנהרה שנהרסו ועל מעצר פעילי טרור שהיו קשורים להכנת המנהרות.
צה"ל טען שהרס 56 מבנים, מהם רק שניים השייכים למחבלים, אחד מהם ביתו של המחבל שרצח את בנות משפחת חטואל. לפי הודעת צה"ל מחלק מהבתים נורתה אש על כוחות צה"ל ובחלקם הוטמנו מטענים. בנוסף, נהרסו מבנים שצה"ל נאלץ לעבור דרכם, משום שעל הדרך היו מטענים. הפלסטינים טענו שלפחות 70 בתים נהרסו במהלכו. בנוסף, מבנים ניזוקו כתוצאה מהלחימה, דרכים וכבישים רבים ניזוקו ובמספר מקומות התפוצצו צינורות ביוב ורחובות הוצפו.
במהלך המבצע ואף אחרי סיומו - נמסרו דיווחים סותרים על מספר הבתים שנהרסו. בהתחלה מסרו באונר"א שצה"ל הרס כ-180 בתים. מאוחר יותר אונר"א הודו שהגזימו בהערכה והורידו אותה ל-45 מבנים בלבד, שלפי טענת אונר"א - השאירו 575 בני אדם ללא קורת גג.[13]
תהודה תקשורתית עריכה
במהלך המבצע הופיעו בתקשורת דיווחים על הרס רב שנגרם ברפיח. בין השאר הופיעה ידיעה על הרס גן חיות בשכונת ברזיל.[14][15] שלומי אלדר הביא בערוץ 10 תמונות של הרס בתים ברפיח. תמונה של זקנה שחפשה בהריסות ביתה את התרופות שלה הביאה את השר יוסף לפיד לומר שהתמונות הזכירו לו את השואה, התבטאות זאת גררה גינויים.
ביקורת רבה הוטחה בישראל על היקף הרס הבתים ובעקבותיה נקבע בצה"ל שהרס הבתים אינו יעיל בגלל הבקורת הבינלאומית נגדה.[16]
הנושא עלה לדיון במועצת הביטחון של האו"ם והתקבלה החלטה מס' 1544
קישורים חיצוניים עריכה
- הודעת דובר צה"ל - תדריך של שמואל זכאי לעיתונות, 23 במאי 2004 - אתר IMRA
- חנן גרינברג, יומן אירועים: 14 ימים במאי, באתר ynet, 24 במאי 2004
- "אדמה חרוכה ברפיח", סיכום פעולת צה"ל מ-13 במאי עד 23 במאי, באתר בצלם
- הרשות הפלסטינית קוראת ל"נשים, ילדים וזקנים" לצעוד אל עבר הקרבות ברפיח ביום רביעי, מאתר IMRA
- דיון של חברי ארגוני שמאל על הפעולה ברפיח, כולל מספר תושבים מרפיח וכן את אורי אבנרי ועמירה הס (כתבת הארץ)
- דיווח על הפעולה ברפיח, מאת נידאל אל-מוגרבי
- ראיון - מבצע "קשת בענן" מנקודת מבטו של חייל שלקח חלק פעיל במבצע - אתר "שוברים שתיקה"
- גדעון אלון, ארנון רגולר ושירות "הארץ", 3 בכירי חמאס נהרגו בפיצוץ בשכם, באתר וואלה!, 23 במאי 2004
- ניר חסון וארנון רגולר, מפקד כוחות צה"ל ברצועה: המבצע הרחב ברפיח השיג את מטרותיו, באתר הארץ, 25 במאי 2004.
- הארץ, הסתיים המבצע ברפיח; אחרוני החיילים עזבו העיר, באתר הארץ, 24 במאי 2004.
Israeli Army demonstrates Operation Rainbow, בארכיון AP ביוטיוב
הערות שוליים עריכה
- ^ חנן גרינברג, רפיח: "המבצע הושלם, אך הפעילות רחוקה מסיום", באתר ynet, 25 במאי 2004
- ^ בג"ץ 3292/07 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואחרים נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב־8 בדצמבר 2011, פסקה 1.
- ^ שלומי אלדר, הזקנה העיוורת והבלוף של צה"ל, באתר ynet, 23 בספטמבר 2005, מתוך הספר "עזה כמוות"
- ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף, שחר אלתרמן, המלחמה השביעית, עמוד 323
- ^ אמיר בוחבוט, ימי התשובה של צה"ל, באתר nrg, 12 באוקטובר 2005.
- ^ פליקס פריש, צה"ל משתלט על רפיח; 17 פלשתינים חמושים נהרגו; מופז: אין הגבלת זמן, באתר גלובס, 18 במאי 2004.
- ^ 1 2 הסתיים המבצע ברפיח. החיילים עזבו את העיר, באתר וואלה!, 25 במאי 2004.
- ^ יובל יועז, IDF says it is not preventing medical aid entering Gaza, באתר "הארץ", 21 במאי 2004
- ^ PMW:PA called "Women, Children and Elderly" to Wednesday's Battle, IMRA, May 20, 2004
- ^ Briefing - Gaza Division Commander, Brig. Gen. Shmuel Zakai, IMRA
- ^ At Least 10 Dead as Gaza Crowd Hit by Gunfire, Fox News, May 20, 2004
- ^ Clarification of 2 Palestinian Kids Murdered by Palestinians, IMRA
- ^ ניר חסון, UNRWA: 45 homes razed in Rafah during Operation Rainbow, באתר "הארץ", 25 במאי 2004
- ^ In Gaza, Bodies, Rubble and a Lost Zoo
- ^ The Day the Tanks Arrived at Rafah Zoo
- ^ יגיל לוי, מצבא העם לצבא הפריפריות, עמוד 216