אוגדת עזה
עוצבת שועלי האש, המוכרת יותר בשם אוגדת עזה (אוגדה 143), היא אוגדה מרחבית (אוגמ"ר) של צה"ל הכפופה לפיקוד הדרום ואחראית על אבטחת הגבול של ישראל עם רצועת עזה. האוגדה כוללת שתי חטיבות - צפונית ודרומית. מפקד האוגדה הנוכחי הוא תא"ל ברק חירם.
סמל האוגדה החל מ-2015 | |
פרטים | |
---|---|
כינוי |
עוצבת שועלי האש (בעבר: עוצבת שועלי הדרום) |
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | אוגדה מרחבית |
בסיס האם | מחנה רעים |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1987–הווה (כ־37 שנים) |
מלחמות | |
פיקוד | |
יחידת אם | פיקוד הדרום |
דרגת המפקד | תת-אלוף |
מפקדים | מפקדי האוגדה |
עיטורים | |
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (×3) |
עד לביצוע תוכנית ההתנתקות שכן בסיס האוגדה בגוש קטיף, סמוך לנוה דקלים. לאחר מכן הועתק לבסיס במערב הנגב הצפוני, סמוך לקיבוץ אורים. ב-2008 הסתיימה בנייתו של בסיס חדש - מחנה רעים, שנבנה עבור האוגדה בעלות של למעלה ממאה מיליון שקלים, בסמוך לקיבוץ רעים, ומפקדת האוגדה ומפקדות החטיבות המרחביות הכפופות לה עברו לשכון בו.
המבצעים העיקריים של האוגדה ברצועת עזה בשנים האחרונות כללו את מבצע קשת בענן, מבצע ימי תשובה[1], ביצוע תוכנית ההתנתקות[2], מבצע גשמי קיץ, מבצע עופרת יצוקה[3], מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן[4], מבצע שומר החומות, מבצע עלות השחר ומלחמת חרבות ברזל.
בספטמבר 2015, הוחלט לשנות את שמה של האוגדה מ"שועלי הדרום" ל"שועלי האש", ואת מספרה מ-643 ל-143, כהוקרה לעוצבת עמוד האש שפורקה בשנת 2014.
היסטוריה
עריכהעם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 הוקמה עוצבת שועלי הדרום (643) על מנת שתהווה מפקדה שתשלוט באמצעות מספר חטיבות ברצועת עזה. גזרת האוגדה חולקה בין שלוש חטיבות: צפונית, מרכזית ודרומית, ובגזרת כל אחת מהן הייתה אחת משלוש הערים המרכזיות ברצועת עזה: עזה, ח'אן יונס ורפיח, בהתאמה. לאחר הסכמי אוסלו החל תהליך של שינוי הדרגתי בגזרת האוגדה: במסגרת הסכם עזה ויריחו תחילה משנת 1994 נסוגו יחידות האוגדה ממרכזי הערים הפלסטיניות והאוגדה התמקדה בהגנה על ההתנחלויות הישראליות ברצועה, ובעיקר גוש קטיף[5]. משימות אחרות, כגון אבטחת הגבול עם מצרים והפעלת המעברים נותרו בעינן. במסגרת אותו השינוי פורקה החטיבה המרכזית ואוחדה עם הדרומית.
כעשור לאחר מכן, לאחר תוכנית ההתנתקות משנת 2005, פונו ההתנחלויות הישראליות ברצועה וכוחות צה"ל נסוגו למערך הגנתי לאורך ציר הוברס: הגדר המפרידה את רצועת עזה ממדינת ישראל. לאחר תוכנית ההתנתקות, בקיץ 2006, נחטף גלעד שליט[6] ובעקבות זאת יצאו כוחות צה"ל למבצע גשמי קיץ[7], אך לא הצליחו בשחרור שליט, בין השאר עקב פריצת מלחמת לבנון השנייה. לאחר מלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, פעלו יחידות האוגדה באופן התקפי[8] כנגד הטרור[9]. עם התגברות ירי הקאסמים מרצועת עזה יצא צה"ל למבצע חורף חם[10] ולאחריו הוסכם על הפסקת אש עם חמאס.
בסוף שנת 2008 ותחילת שנת 2009, בעקבות ירי רקטות כבד על יישובי עוטף עזה, פעלו כוחות האוגדה במבצע עופרת יצוקה[11]. המבצע כלל כניסה קרקעית לרצועה בה נהרגו 13 ישראלים ולמעלה מ-1100 פלסטינים, מהם לפחות 700 מחבלים. בנובמבר 2012, לאחר התדרדרות ביטחונית בגזרת רצועת עזה פעלו כוחות האוגדה במבצע עמוד ענן[12]. כוחות האוגדה פעלו גם במבצע צוק איתן, שכלל אף הוא כניסה קרקעית לרצועה, וסייעו לכוחות על ידי התמחותם בגזרה. במהלך המבצע הושמדו למעלה מ-30 מנהרות טרור, רבות מהן חודרות גדר, ונהרגו למעלה מ-2,200 פלסטינים, רובם מחבלים. לישראל נהרגו 68 חיילים ועוד 6 אזרחים.
ב-2015 שונה שם האוגדה מ"שועלי דרום" ל"שועלי האש" ומספר היחידה שונה ל-143 בעקבות פירוק עוצבת עמוד האש[13].
ב-2017 נכנסה לפעילות המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות של החט"ל ואוגדת עזה, והחלה בנטרול שיטתי של מנהרות הטרור שחפר חמאס לתוך שטח ישראל. נכון לאוקטובר 2018 איתרה המעבדה וניטרלה כ-15 מנהרות טרור.
בסוף מרץ 2018 החלו עימותים אלימים בסמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה שבמהלכן עשרות אלפי פלסטינים התפרעו וניסו לפרוץ את הגדר תוך ביצוע פעולות טרור. צה"ל נערך למהומות בכוחות מתוגברים ופרש עשרות צלפים כדי לנטרל את המחבלים בירי מדויק. בסוף חודש מאי החלו הפלסטינים לשלוח עפיפוני תבערה ובלוני תבערה ונפץ, ואלה שרפו למעלה מ-20,000 דונם של שדות חקלאיים, יערות ושמורות טבע. במהלך העימותים נהרגו כ-206 פלסטינים, רובם הגדול מחבלים, וכן נהרג חייל אחד של צה"ל.
ב-2018 הוענק לאוגדה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על פועלה במלחמה בטרור מרצועת עזה, ובעיקר על סיכול מנהרות הטרור וההתמודדות עם צעדות השיבה[14]. בדצמבר 2020 האוגדה קיבלה אות נוסף, ביחד עם יחידת יהל"ם, על המענה המשותף לסוגיית הלחימה התת-קרקעית[15]. בנובמבר 2021 הוענק לאוגדה אות הערכה נוסף מטעם הרמטכ"ל, על פעילותה במבצע שומר החומות[16].
בבוקר יום שבת כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, שמיני עצרת ושמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[17] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[18] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[19] שוטרים ו־10[20] אנשי שירות הביטחון הכללי. אוגדת עזה לא נערכה כיאות למתקפה זו, ותפקודה ותפקוד מפקדהּ, תא"ל אבי רוזנפלד, היו לקויים גם לאחר תחילת המתקפה. לפי דיווחים[21] קמ"ן האוגדה בלם את כל הדיווחים של הנגדת ו', שיצרה דו"ח לפני כשנתיים על התוכנית הגדולה של חמאס על כל פרטיה, לדו"ח המתורגם היא קראה 'חומות יריחו'.[22] המחבלים חדרו גם למחנה רעים, בסיס מפקדת האוגדה, ושלטו בו במשך שעות אחדות, הרגו וחטפו חיילים וחיילות, עד שצה"ל השתלט מחדש על הבסיס[23]. חלק מהחיילים בבסיס האוגדה המשיכו לתפקד בחדרים נעולים.[24]
יחידות האוגדה
עריכהחטיבות אוגדת עזה | ||
---|---|---|
תג | שם | |
חטיבת הגפן | חטיבה מרחבית האחראית על גזרת צפון רצועת עזה | |
חטיבת קטיף | חטיבה מרחבית האחראית על גזרת דרום רצועת עזה | |
בחירום | ||
חטיבה 261 | חטיבת חי"ר הכוללת שלושה גדודי מילואים וצוערי גדוד "גפן" מתוגברים בפלוגה מסייעת במילואים. |
בנוסף לחטיבות המרחביות, במסגרת האוגדה פועלות ופעלו בעבר, מספר יחידות אוגדתיות.
עד לשנת 1995 פעלו תחת פיקודה של אוגדת עזה שלוש חטיבות מרחביות והחטיבה המרכזית, כשמה, הייתה המרכזית מבין השלוש. עם חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993 עברה מפקדת החטיבה לפאת שדה. בשנת 1995 אוחדה החטיבה המרכזית עם זו הדרומית והיחידה החדשה נקראת מאז "חטמ"ר דרומית".
יחידת שמשון
עריכהיחידת שמשון (יחידה 367) הייתה יחידת חי"ר מובחרת התנדבותית שפעלה ברצועת עזה כאשר עיקר פעולתה נעשתה בצורה מסוערבת (כלומר: הלוחמים מחופשים לעוברי-אורח ערבים). היחידה הוקמה בשנת 1989 כיחידה סודית וקיומה נחשף בכתבת "יומן" ביוני 1991. בשנת 1995, לאחר הקמת הרשות הפלסטינית, פורקה היחידה וחלק מחיילי היחידה הועברו ליחידת דובדבן.
במהלך שנות פעילותה זכתה היחידה להצלחות מבצעיות מרשימות, ולצידן ביקורת חריפה על חוסר משמעת, על המחיר הנפשי שגבתה הפעילות מהלוחמים, ועל עצם הקמת יחידה שכזו מחיילי שירות סדיר[25].
גדוד הבשור (גדוד הקשר העוצבתי)
עריכהגדוד הקשר העוצבתי הוקם בשנת 1998.
אגד הלוגיסטיקה (אלו"ג)
עריכהבשנת 2015 הוקמה יחידת לוגיסטיקה אוגדתית (ילג"א) ובשנת 2016 שונה מעמדה לאגד לוגיסטיקה אוגדתי (אלו"ג) הכולל יחידות אחזקה, הספקה, שיטור וסיור.
מפקדו הראשון של האגד הלוגיסטי ומקימו הוא אל"ם אורי שטיין. בשנת 2021 החליף סא"ל אייל שליט-שניר את אל"ם שטיין בתפקידו.
פלוגת אבירי הפלדה
עריכהפלוגת "אבירי הפלדה", הידועה גם כ"צמ"ה עזה", היא פלוגת הצמ"ה האוגדתית. אחרי הקמת פלוגת חתולי הפלדה, ידועה היום הפלוגה כצמ"ה עזה דרומית או צמ"ה עזה דרום.
הפלוגה הוקמה באוגוסט 2003 בעקבות התגברות הטרור מרצועת עזה. בפיקוד הדרום החליטו שיש צורך בפלוגת צמ"ה הצמודה לגזרה אשר תתמקצע בה בנוסף לפלוגות הצמ"ה הגדודיות של חיל ההנדסה הישראלי, שתלויות בקו שתופס הגדוד ומתחלפות מדי פעם. בהקמתה, צוות המנהרות של אוגדת עזה היה כפוף ליחידה ואחרי אסון הנגמ"שים הועבר ליהל"ם והפך לסיירת סמו"ר. פלוגת אבירי הפלדה סייעה הן בהחזקת ציר פילדלפי ובמלחמה במנהרות התת-קרקעיות והן בפעולות עומק בתוך רצועת עזה כנגד הטרור. במבצעי אוגדת עזה ברצועה פתחה הפלוגה צירים, ניקתה זירות מטענים, חישפה שטחים, הרסה בתים, חילצה רכב קרבי משוריין וכן איתרה והשמידה מנהרות תת-קרקעיות.
הפלוגה משתתפת באופן רציף בלחימה השוטפת ברצועת עזה. מרבית חיילי הפלוגה נלחמים בגזרה במהלך רוב שירותם הצבאי, להוציא את פרק ההכשרות הראשוניות שאורכו כחצי שנה[26].
בפעילותה זו מפעילה הפלוגה ציוד מכני הנדסי כגון דחפור D9R משוריין (עם מיגון כלוב נגד רקטות נ"ט), שהוא הכלי המרכזי של הפלוגה, המשמש לפתיחת צירים, ניקוי זירות מטענים, חילוץ רק"ם, עבודות עפר והריסת מבני טרור; מחפרים ממוגנים (כולל באגר E-349 החדש), המשמש בעיקר לחפירת תעלות נגד מנהרות טרור והברחה, אך גם להריסת בתים; יעה אופני (שופל) מדגם קטרפילר 966, המשמש לעבודות עפר; דרילר (מקדח בורות) ממוגן וכן טאטרה-דרילר, שהוא דרילר על משאית טאטרה, המשמשים לקידוח לצורכי איתור מנהרות והטמנת חומרי נפץ; טרנצ'ר (מכונה לחפירת תעלות), אשר נקנה כדי להילחם במנהרות בציר פילדלפי אך לא נכנס לשימוש עקב חוסר התאמה.
פלוגת חתולי הפלדה
עריכהבשנת 2009 הוקמה פלוגת צמ"ה נוספת בשם "חתולי הפלדה" והיא פעילה בגזרת צפון רצועת עזה[27] ועל כן מכונה גם צמ"ה עזה צפונית. הפלוגה מפעילה ציוד מכני הנדסי ממוגן הכולל דחפורי D9R משוריינים עם מיגון נגד טילי נ"ט, מחפרים ממוגנים מדגם באגר E-349, שופלים ממוגנים ומקדחי-בורות ("דרילרים"). פעילותה של היחידה כוללת פתיחת צירים, חישוף נגד מטעני חבלה, עבודות עפר וביצורים בגזרה (כגון הערמת סוללות עפר שישמשו כמגנן נגד ירי טילי נ"ט), סיוע להחזקת גדר המערכת וחשיפת מנהרות לחימה ברצועת עזה והשמדתן (ביחד עם יחידת סמו"ר של יהל"ם).
פלוגת חתולי הפלדה לקחה חלק במבצע צוק איתן. דחפור D9 משוריין של חתולי הפלדה היה שותף לסיכול החדירה לחוף זיקים ב-8 ביולי 2014[28]. על תפקודו באירוע זה, בו הוביל את ההסתערות על המחבלים והרג שניים מהם, קיבל סגן מפקד הפלוגה, סרן סלמאן חיחי, אות הצטיינות מהרמטכ"ל[29].
המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות
עריכההמעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום) היא יחידה צבאית טכנולוגית של צה"ל לגילוי ואיתור מנהרות תת-קרקעיות. המעבדה פועלת בפיקוד הדרום תחת אוגדת עזה ובשיתוף עם חטיבה טכנולוגית ליבשה (חט"ל), חיל ההנדסה הקרבית ואגף המודיעין. היא הוקמה ב-2016. מאז הקמתה איתרה המעבדה למעלה מ-15 מנהרות טרור שנחפרו מתחת לגדר המערכת סביב רצועת עזה, אותן השמידו כוחות פיקוד הדרום, חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר הישראלי. על פועלה זכתה בפרס ביטחון ישראל.
המעבדה כוללת מומחים וקצינים מתחומים שונים בהם קציני מודיעין, קציני הנדסה קרבית, קציני מחשבים ואגף התקשוב וההגנה בסב"ר, ומדענים ומהנדסים מתחומי הפיזיקה, הגאולוגיה, ההנדסה ובפרט הנדסה אזרחית והנדסת מכונות. המעבדה מנתחת מידע שאוספים החיילים בשטח ומידע שמתקבל מעבודות עפר, חפירות וקידוחי-עומק שמבצע מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית. באמצעות ניתוח המידע מסוגלת המעבדה לאתר מנהרות, חללים מתחת לקרקע ועבודות חפירה. היא מקבלת גם מידע מודיעיני וכן מידע שאוספת יחידת סמו"ר של יהל"ם המתמחה בלוחמת מנהרות.
תגי יחידות באוגדת עזה
עריכה-
תג חטיבת הגפן (החטיבה הצפונית)
-
תג חטיבת קטיף (החטיבה הדרומית)
-
סמל פלוגת אבירי הפלדה (צמ"ה עזה דרום)
-
תג גדוד תקשוב אוגדתי "הבשור"
מפקדי האוגדה
עריכהסגני מפקד האוגדה
עריכהשם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
שוקי שחרור | 1992-1994 | |
יוסי גז | 1994-1996 | |
נביה מרעי | 1996 | נהרג במהומות מנהרת הכותל |
אייל שליין | 1996-1997 | |
ליאור שלו | 1998-1999 | |
פנחס לוי | 1999-2001 | |
עופר שפרן | 2001-2002 | |
בועז עמידרור | 2002-2003 | |
יהושע רינסקי | 2003-2004 | |
דוד מנחם | 2004-2005 | |
אבי לוי | 2004 | מ"מ סגן מפקד האוגדה כשדוד מנחם היה מ"מ מפקד האוגדה |
ארז כץ | 2005-2007 | |
מוטי כידור | 2007-2008 | |
נדב חג'בי | 2008-2010 | |
אמיר אביבי | 2010-2011 | |
יונתן ברנסקי | 2011-2013 | |
נוחי מנדל | 2013-2016 | |
גיא ביטון | 2016-2017 | |
אבינועם סטולוביץ' | 2017-2018 | |
יעקב ולר | 2018-2019 | |
מאיר אלמלם | 2019-2020 | |
רועי סבירסקי | 2020-2021 | |
דוד שפירא | 2021-2023 | |
אלי טולדנו | 2023- | סגן מפקד האוגדה בזמן מתקפת הפתע על ישראל |
קישורים חיצוניים
עריכה- עמרי אסנהיים, ברירת שמשון, באתר nrg, 16 בספטמבר 2004
- תיעוד מצולם של פלוגת צמ"ה עזה וצוות המנהרות בפעילות לחשיפת והשמדת מנהרות, באתר BBC
- הדס דובדבני, כוחות ההנדסה של אוגדת עזה במוכנות שיא, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), מרץ 2012
- הדס דובדבני, לוחמי הצמ"ה של אוגדת עזה תרגלו פעילות מבצעית בתנאי לילה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 22 בנובמבר 2011 (כתבה ו-תמונות).
- נעם ויטמן, העוצמה שבצמ"ה ציינה עשור בעזה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 22 באוגוסט 2013
- אמיר בוחבוט, לראשונה: צה"ל יתרגל תמרון לכיבוש העיר עזה, באתר וואלה, 24 בנובמבר 2013
- אמיר בוחבוט, "בום, פגעתי בבטון": מריח המנהרות של עזה משחזר, באתר וואלה, 30 בנובמבר 2013
- Meet the Steel Cats: Preventing Terror on the Gaza Border, הבלוג הרשמי של צה"ל, 25 במרץ 2014
- פני הכוחות באוגדת עזה (תמונות), באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 2 בנובמבר 2014
- יאן מאיר, לא נחים לרגע: הכירו את חתולי הפלדה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 20 במרץ 2015
- צפו: תיכוניסט בתרגיל של הנדסה קרבית, באתר מאקו, 25 במרץ 2015
- הצצה למעבדת הטכנולוגית באוגדת עזה: הכירו את ה"מוח" שחושף את מנהרות הטרור של חמאס, באתר צה"ל, 15 באפריל 2018
- נחנכה באוגדת עזה התארגנות רב תחומית מודיעינית חדשה, באתר צה"ל, 17 במרץ 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ אמיר בוחבוט, ימי התשובה של צה"ל, באתר nrg, 12 באוקטובר 2005.
- ^ חן קוטס-בר, דרך כוכבו, באתר nrg, 24 באפריל 2005.
- ^ אמיר בוחבוט ועפר שלח, מפקד אוגדת עזה: סבב הלחימה הבא, גם בת"א, באתר nrg, 27 בספטמבר 2009.
- ^ יואב לימור, השקט שנשאר מ"עמוד ענן", באתר ישראל היום, 15 בנובמבר 2013.
- ^ לילך שובל, האיש השקט שאחרי הסערה, באתר ישראל היום, 27 באוגוסט 2010.
- ^ עמוס הראל, המודיעין שלא הובן: כך הוחמץ סיכול החטיפה, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011.
- ^ אמיר בוחבוט, אחרי שנתיים: כוכבי עוזב את עזה, באתר nrg, 8 באוגוסט 2006.
- ^ חנן גרינברג, הגדוד של רס"ר אהוד אפרתי הרג 5 מחבלים, באתר ynet, 29 באוקטובר 2007
- ^ עמוס הראל, אנשי מילואים: חמאס נלחם כצבא, באתר TheMarker, 8 בנובמבר 2007
- ^ אמיר בוחבוט, אינטימיות מבצעית, באתר nrg, 28 במרץ 2008.
- ^ עמוס הראל, הילוך חוזר ל"עופרת יצוקה", באתר הארץ, 30 בדצמבר 2011.
- ^ עמוס הראל, מבצע "אחת ולתמיד" 2, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2012.
- ^ עדו בן פורת, לא רק מספרים: אוגדת עזה מתאחדת עם 143, באתר ערוץ 7, 6 בדצמבר 2015.
- ^ אוריאל בארי, כבוד: אות הערכת הרמטכ"ל הוענק לאוגדת עזה, באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2018,
הרמטכ"ל העניק אות הערכה לאוגדת עזה על תרומתה לחיזוק עוצמת צה"ל ולביטחון ישראל, באתר צה"ל. - ^ מערכת אתר צה"ל, אלה היחידות שיקבלו "אות הערכה מבצעי" מהרמטכ"ל, באתר צה"ל, 9 בדצמבר 2020
- ^ אלה היחידות הזוכות ב"אות הערכה מבצעי" של הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 25 בנובמבר 2021.
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ בן כספית, 8200 השיגה את תוכנית הטבח של חמאס. אבל למפקד היחידה לא היה מושג, באתר וואלה, 23 בפברואר 2024
- ^ רביב דרוקר, הכוחות שלא הוקפצו, ההתרעות שלא הועברו: תחקיר המחדל באוגדת עזה, באתר חדשות 13, 21 בדצמבר 2023
- ^ בתום שעות של קרבות: צה"ל השיג שליטה על מפקדת אוגדת עזה שבמחנה רעים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ יואב קרן, "שמענו את הירי בתוך האוגדה. נעלנו את החמ"ל והמשכנו לעבוד", באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
- ^ עמרי אסנהיים, ברירת שמשון, באתר nrg, 16 בספטמבר 2004.
- ^ הדס דובדני, כוחות ההנדסה של אוגדת עזה במוכנות שיא: "הסבב הבא – בקרוב", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 במרץ 2012.
- ^ הדס דובדבני, אימון לילה של פלוגת צמ"ה עזה צפון, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 22 בנובמבר 2011.
- ^ יניר יגנה, סיכול פיגוע הראווה מהים: כך חוסלו צוללני חמאס, באתר וואלה, 9 באוגוסט 2014
- ^ גילי קופר ונטע לוי, אחריהם: אלו הם החיילים הכי טובים בצה"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 29 במרץ 2015.
- ^ עמוס הראל, אין אור בקצה המנהרה, באתר הארץ, 11 ביולי 2001