מועצה אזורית גוש עציון

מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון, ישראל

מועצה אזורית גוש עציון היא מועצה אזורית הנמצאת מדרום מערב לירושלים, והיא המועצה האזורית הראשונה בה הוקמו יישובים, בשטחי יהודה ושומרון, לאחר מלחמת ששת הימים. בתחומי המועצה 18 יישובים, (פרט לאפרת שהיא מועצה מקומית נפרדת). ממוצע המרחקים בין היישובים הוא 11 ק"מ. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1980. בתחומי המועצה 11 בתי־ספר. מאז פברואר 2017 מכהן שלמה נאמן כראש המועצה.

מועצה אזורית גוש עציון
מועצה אזורית גוש עציון
Alon Gush Etzion.JPG
עץ האלון ההיסטורי ("האלון הבודד") במרכז גוש עציון, בין אלון שבות למשרדי המועצה. האלון מופיע גם בסמל המועצה
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 14
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 29
ראש המועצה שלמה נאמן
תאריך ייסוד 1980
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 23,852 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 85
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.4% בשנה עד סוף 2018
מפת היישובים של מועצה אזורית גוש עציון
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]Israel Map - Gush Etzion Regional Council Zoomin.svg
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
5 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2017[2]
0.4416
    - דירוג מדד ג'יני 74
לאום ודת[2]
יהודים: 98.7%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.3%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 14.3%
גילאי 5 - 9 14.3%
גילאי 10 - 14 11.8%
גילאי 15 - 19 9.2%
גילאי 20 - 29 14.6%
גילאי 30 - 44 18.7%
גילאי 45 - 59 10.7%
גילאי 60 - 64 2.4%
גילאי 65 ומעלה 4.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 17
–  יסודיים 13
–  על-יסודיים 5
תלמידים 4,553
 –  יסודי 3,578
 –  על-יסודי 975
מספר כיתות 190
ממוצע תלמידים לכיתה 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018)
פרופיל מועצה אזורית גוש עציון נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
http://www.baitisraeli.co.il
בניין המועצה האזורית גוש עציון, בתכנון האדריכל דוד נופר

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים במועצה אזורית גוש עציון 23,852 תושבים (מקום 85 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2018, למועצה אזורית גוש עציון דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018) היה 85.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 9,152 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,388 ש"ח).[3]

גאוגרפיהעריכה

המועצה נמצאת בשטח הררי וסלעי, בגובה של מעל 900 מטר מעל פני הים. עקב גובה המקום, מזג האוויר בחורף הוא קר מאוד וגשום, ולעיתים מושלג.

גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:

שטח השיפוט של גוש עציון הוא כ-69,000 דונם[4]

על פי מפה רשמית של המינהל האזרחי שהתפרסמה בעיתון "הארץ" בשנת 2009 גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי. בעיתון נכתב: "אדמות היהודים בגוש עציון ה"היסטורית", מלפני פינויה ב-1948, מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים. כך עולה ממפה רשמית של המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון. לפי המפה, שטחי גוש עציון בצד המערבי ("הישראלי") של תוואי גדר ההפרדה גדולים פי שבעה (70 אלף לעומת כעשרת אלפים דונם) משטח יישובי הגוש שהוקמו לפני 1948."[5]

בין השנים 1999 ל-2011, הכפילה המועצה האזורית את אוכלוסייתה, מכ-9,000 תושבים לכדי למעלה מ-20,000.

רקע היסטורי וחברתיעריכה

  ערך מורחב – גוש עציון

היישוב הראשון באזור גוש עציון, שנקרא "מגדל עדר", הוקם בשנת 1927 על ידי משפחות מעולי תימן, משפחות אשכנזיות, ותלמידי ישיבה ממאה שערים – שמו להם למטרה להקים יישוב חרדי, המתפרנס בכבוד מחקלאות. היישוב ננטש וחרב במאורעות תרפ"ט בשנת 1929.

בשנת 1935 הקים איש העסקים החרדי שמואל הולצמן שעמד בראש חברת 'אל-ההר', את היישוב כפר עציון על שמו, ואף תכנן להקים שני יישובים נוספים. לאחר כשנה פרצו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בשנת 1936, והמקום ננטש.

ניסיון ההתיישבות השלישי היה בשנת 1943, על ידי צעירים דתיים מ'קבוצת אברהם' שחידשו את היישוב כפר עציון, הפעם כקיבוץ דתי. לאחר שנתיים, ב-1945, הוקם הקיבוץ הדתי משואות יצחק, בשנת 1946 הוקם הקיבוץ הדתי עין צורים, ובשנת 1947 הוקם הקיבוץ רבדים של תנועת הקיבוץ הארצי.

בחלק ניכר ממלחמת העצמאות היה גוש עציון נצור, ונעשו ניסיונות שונים להגיע אליו, בין השאר בידי מחלקת הל"ה, שנפלה בדרכה לגוש. בסופו של דבר נפל גוש עציון בידי כוחות הלגיון הירדני, לאחר קרב עקוב מדם, ביום ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום לפני הכרזת העצמאות. חלק מתושבי הגוש נלקחו בשבי, כשחלק גדול מהם נורו ונהרגו לאחר הכניעה.

  ערך מורחב – הקרב על גוש עציון

האזור היה במשך כ- 20 שנה תחת שלטון ירדני. עם תום מלחמת ששת הימים בשנת 1967, מיד לאחר החזרת השליטה על שטחי גוש עציון לידי מדינת ישראל, עלו יתומי גוש עציון למקום, והקימו מחדש את קיבוץ כפר עציון.

רוב תושבי המועצה האזורית גוש עציון שייכים המגזר הדתי לאומי.

מבחינת תעסוקה, רבים מהמתגוררים בגוש עובדים בירושלים, דבר המתאפשר בקלות בזכות מערכת כבישים מסודרת, כולל כביש המנהרות. תחומי תעסוקה נוספים הם שירותים ותיירות.

רשימת היישובים במועצהעריכה

הרשימה על פי אתר המועצה האזורית. אוכלוסיית היישוב על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2019[6].

יישוב סוג מס' תושבים
איבי הנחל קהילתי דתי 150
אלון שבות קהילתי דתי 3098
אלעזר קהילתי דתי 2459
בת עין קהילתי דתי כפרי 1568
גבעות דתי 45 משפחות
הר גילה קהילתי חילוני 1635
כפר אלדד קהילתי מעורב 200 משפחות
כפר עציון קיבוץ דתי 1156
כרמי צור קהילתי דתי 1000
מגדל עוז קיבוץ דתי 574
מעלה עמוס קהילתי חרדי 663
מעלה רחבעם מאחז מעורב 50
מרחבי דוד חרדי כפרי 150
מיצד חרדי 932
נווה דניאל דתי 2322
נוקדים (אל דוד) מעורב 2383
פני קדם מאחז דתי 55 משפחות
קדר קהילתי מעורב 1599
ראש צורים קיבוץ דתי 933
שדה בועז מאחז מעורב 50
שדה בר
תקוע מעורב 4076
בית ברכה

ראשי המועצה וסגניהםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  3. ^ פרופיל מועצה אזורית גוש עציון באתר הלמ"ס
  4. ^ דוח כספי של הרשות שמכיל את שטח השיפוט
  5. ^ גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי, באתר הארץ, 31.07.09
  6. ^ יישובים בישראל - קובצי יישובים 2019, הנתונים מעודכנים רק ליישובים שהלמ"ס פרסם את נתוניהם