מועצה אזורית גוש עציון
מועצה אזורית גוש עציון היא מועצה אזורית הנמצאת מדרום מערב לירושלים, והיא המועצה האזורית הראשונה בה הוקמו יישובים, בשטחי יהודה ושומרון, לאחר מלחמת ששת הימים. בתחומי המועצה 22 יישובים, (פרט לאפרת שהיא מועצה מקומית נפרדת). ממוצע המרחקים בין היישובים הוא 11 ק"מ. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1980. בתחומי המועצה 25 בתי־ספר (16 בתי ספר יסודיים ו-9 תיכונים)[6] מאז מרץ 2024 מכהן ירון רוזנטל כראש המועצה.
עץ האלון ההיסטורי ("האלון הבודד") במרכז גוש עציון, בין אלון שבות למשרדי המועצה. האלון מופיע גם בסמל המועצה | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | יהודה ושומרון | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | ||||||||||||||||||||||||
מספר יישובים במועצה | 14 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] | 29 | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | ירון רוזנטל | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1980 | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[2] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 27,919 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[1] | 80 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.2% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.06 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4] |
6 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 112 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[5] |
0.4330 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 72 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל מועצה אזורית גוש עציון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
http://www.baitisraeli.co.il |
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית גוש עציון 27,919 תושבים (מקום 80 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.2%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 84.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,895 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[7]
גאוגרפיה
עריכההמועצה נמצאת בשטח הררי וסלעי, בגובה של מעל 900 מטר מעל פני הים. עקב גובה המקום, מזג האוויר בחורף הוא קר מאוד וגשום, ולעיתים מושלג.
בדומה לשאר המועצות האזוריות ביהודה ושומרון, שטח השיפוט של המועצה כולל את שטחי היישובים היהודיים בלבד,[8] ללא רצף קרקעי ביניהם, בשטח שגבולותיו הם:
- בצפון: העיר ירושלים, ומועצה אזורית מטה בנימין
- בדרום: העיר חברון, קריית ארבע, ומועצה אזורית הר חברון
- במערב: מורדות הרי יהודה, עמק האלה ומועצה אזורית מטה יהודה
- במזרח: מועצה אזורית מגילות ים המלח, נחל תקוע ומדבר יהודה.
השטח של גוש עציון הוא כ-69,000 דונם[9]
על פי מפה רשמית של המינהל האזרחי שהתפרסמה בעיתון "הארץ" בשנת 2009 גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי. בעיתון נכתב: ”אדמות היהודים בגוש עציון ה"היסטורית", מלפני פינויה ב-1948, מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים. כך עולה ממפה רשמית של המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון. לפי המפה, שטחי גוש עציון בצד המערבי ("הישראלי") של תוואי גדר ההפרדה גדולים פי שבעה (70 אלף לעומת כעשרת אלפים דונם) משטח יישובי הגוש שהוקמו לפני 1948.”[10]
בין השנים 1999 ל-2011, הכפילה המועצה האזורית את אוכלוסייתה, מכ-9,000 תושבים לכדי למעלה מ-20,000.
רקע היסטורי וחברתי
עריכה- ערך מורחב – גוש עציון
היישוב הראשון באזור גוש עציון, שנקרא "מגדל עדר", הוקם בשנת 1927 על ידי משפחות מעולי תימן, משפחות אשכנזיות, ותלמידי ישיבה ממאה שערים – שמו להם למטרה להקים יישוב חרדי, המתפרנס בכבוד מחקלאות. היישוב ננטש וחרב במאורעות תרפ"ט בשנת 1929.
בשנת 1935 הקים איש העסקים החרדי שמואל הולצמן שעמד בראש חברת "אל-ההר", את היישוב כפר עציון על שמו (הולץ בגרמנית הוא עץ, מכאן מילה עציון), ואף תכנן להקים שני יישובים נוספים. לאחר כשנה פרצו מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט, בשנת 1936, והמקום ננטש.
ניסיון ההתיישבות השלישי היה בשנת 1943, על ידי צעירים דתיים מ"קבוצת אברהם" שחידשו את היישוב כפר עציון, הפעם כקיבוץ דתי. לאחר שנתיים, ב-1945, הוקם הקיבוץ הדתי משואות יצחק, בשנת 1946 הוקם הקיבוץ הדתי עין צורים, ובשנת 1947 הוקם הקיבוץ רבדים של תנועת הקיבוץ הארצי.
בחלק ניכר ממלחמת העצמאות היה גוש עציון נצור, ונעשו ניסיונות שונים להגיע אליו, בין השאר בידי מחלקת הל"ה, שנפלה בדרכה לגוש. בסופו של דבר נפל גוש עציון בידי כוחות הלגיון הירדני, לאחר קרב עקוב מדם, ביום ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום לפני הכרזת העצמאות. חלק מתושבי הגוש נלקחו בשבי, כשחלק גדול מהם נורו ונהרגו לאחר הכניעה.
- ערך מורחב – הקרב על גוש עציון
האזור היה במשך כ-20 שנה תחת שלטון ירדני. עם תום מלחמת ששת הימים בשנת 1967, לאחר כיבוש שטחי גוש עציון בידי מדינת ישראל, עלו יתומי גוש עציון למקום, והקימו מחדש את קיבוץ כפר עציון.
בתחילה סופקו שירותם מוניציפליים ליישובי הגוש דרך מועצה אזורית מטה יהודה, שב-1973 מוסדו בשם מועצת יישובי יהודה ובנימין.[11] במאי 1979 הוקמה המועצה רשמית, שהתנהלה באופן ישיר מול משרד הפנים.[12]
רוב תושבי המועצה האזורית גוש עציון שייכים המגזר הדתי לאומי.
מבחינת תעסוקה, רבים מהמתגוררים בגוש עובדים בירושלים, דבר המתאפשר בקלות בזכות מערכת כבישים מסודרת, כולל כביש המנהרות. תחומי תעסוקה נוספים הם שירותים ותיירות.
יישובי המועצה
עריכההרשימה על פי אתר המועצה האזורית. אוכלוסיית היישוב על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2022.
יישוב | סוג | מס' תושבים | שנת הקמה |
---|---|---|---|
איבי הנחל | קהילתי דתי | 150 | 1999 |
אלון שבות | קהילתי דתי | 3,037 | 1970 |
אלעזר | קהילתי דתי | 2,585 | 1975 |
בת עין | קהילתי דתי כפרי | 1,605 | 1989 |
גבעות | דתי | 45 משפחות | 1984 |
הר גילה | קהילתי חילוני | 1,627 | 1979 |
כפר אלדד | קהילתי מעורב | 200 משפחות | 1994 |
כפר עציון | קיבוץ דתי | 1,203 | 1967 |
כרמי צור | קהילתי דתי | 995 | 1984 |
מגדל עוז | קיבוץ דתי | 576 | 1977 |
מעלה עמוס | קהילתי חרדי | 720 | 1981 |
מעלה רחבעם | מאחז מעורב | 50 | 2001 |
מיצד | חרדי | 986 | 1983 |
משמר יהודה | 2019 | ||
נווה דניאל | דתי | 2,361 | 1982 |
נוקדים (אל דוד) | מעורב | 2,764 | 1982 |
פני קדם | מאחז דתי | 80 משפחות | 2000 |
קידר | קהילתי מעורב | 1,619 | 1985 |
ראש צורים | קיבוץ דתי | 947 | 1969 |
שדה בועז | מאחז מעורב | 50 | 2002 |
שדה בר | חינוכי | 1998 | |
תקוע | מעורב | 4,350 | 1977 |
ראשי המועצה וסגניהם
עריכה- שילה גל (1979–1999)
- שאול גולדשטיין (1999–2011) – התפטר בדצמבר 2011 עם מינויו כמנכ"ל רשות הטבע והגנים, סגנו היה יאיר וולף
- דוידי פרל (2012–2016), סגנו היה משה סוויל
- שלמה נאמן (2017–2024), סגניו היו יצחק פריד, ששימש גם כמ"מ, ואורי שכטר
- ירון רוזנטל (החל מ-2024)
מנכ"לי המועצה
עריכה- תא"ל (מיל.) דובי דקל (2001–2003)[13]
- מאיר עמר (2003–2008)
- אסף כהן (2008–2012)
- רועי וולר (2012–2017)
- יפה שטרית (2017–2024)
- אורי חבר (כיום)
רב המועצה
עריכהבאוגוסט 2021 התמנה הרב יוסף צבי רימון, תושב אלון שבות, לרבו של גוש עציון.[14]
פרסום והוקרות
עריכהבין השנים 2003–2017, זכתה המועצה האזורית גוש עציון בפרס ניהול תקין, מאת שר הפנים.[15]
בשנים 2014–2017, זכתה המועצה האזורית גוש עציון בהוקרה כאחת מ-10 הרשויות הירוקות בישראל, על ידי ארגון CLEANTECH – הוועדה והתערוכה הבין-לאומית.[16]
בשנת 2021 זכתה המועצה האזורית באות הצטיינות בעידוד העלייה לארץ, מטעם ההסתדרות הציונית ומשרד העלייה והקליטה.[17]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית גוש עציון
- פרופיל מועצה אזורית גוש עציון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף יולי 2024 (אומדן).
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 1 2 3 4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ רשימת בתי ספר ותיכונים בגוש עציון, באתר מועצה אזורית גוש עציון
- ^ פרופיל מועצה אזורית גוש עציון באתר הלמ"ס
- ^ מבקר המדינה, היבטים בהתנהלות המועצות האזוריות בשומרון, ראו הערה בעמ' 554
- ^ דוח כספי של הרשות שמכיל את שטח השיפוט
- ^ גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי, באתר הארץ, 31 ביולי 2009
- ^ כדי להגשים חלום, ירושלים: אולפנת עפרה, תשע"ו, עמ' 478
- ^ צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה ושומרון) (מס' 783), תשל"ט–1979
- ^ מודעת אבל, נפטר ביום 19/3/2018, באתר AVELIM, 19/3/2018
- ^ הרב יוסף צבי רימון נבחר לרב גוש עציון, באתר ערוץ 7, 15 באוגוסט 2021
- ^ ספיר פרץ, משרד הפנים יחלק מחר את פרס שר הפנים ל-62 רשויות מקומיות על ניהול תקין בשנת 2003, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2004
- ^ קבוצת משוב | קלינטק 2020 | קלינטק 2020 |, באתר cleantech.mashovgroup.net
- ^ עשרות רשויות וארגונים קיבלו אות הצטיינות בעידוד העלייה לארץ, באתר ישראל היום, 28 ביוני 2021