מועצה אזורית גוש עציון

מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון בשליטת ישראל

מועצה אזורית גוש עציון היא מועצה אזורית הנמצאת מדרום מערב לירושלים, והיא המועצה האזורית הראשונה בה הוקמו יישובים, בשטחי יהודה ושומרון, לאחר מלחמת ששת הימים. בתחומי המועצה 22 יישובים, (פרט לאפרת שהיא מועצה מקומית נפרדת). ממוצע המרחקים בין היישובים הוא 11 ק"מ. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1980. בתחומי המועצה 25 בתי־ספר (16 בתי ספר יסודיים ו-9 תיכונים)[6] מאז מרץ 2024 מכהן ירון רוזנטל כראש המועצה.

מועצה אזורית גוש עציון
מועצה אזורית גוש עציון
עץ האלון ההיסטורי ("האלון הבודד") במרכז גוש עציון, בין אלון שבות למשרדי המועצה. האלון מופיע גם בסמל המועצה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 14
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] 29
ראש המועצה ירון רוזנטל
תאריך ייסוד 1980
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 27,919 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] 80
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.2% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.06 אלפי תושבים
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית גוש עציון
בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[4]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי[1] 112
מדד ג'יני
לשנת 2019[5]
0.4330
    - דירוג ארצי[1] 72
לאום ודת[5]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[5]
גילאי 0 - 4 12.7%
גילאי 5 - 9 13.2%
גילאי 10 - 14 12.8%
גילאי 15 - 19 9.4%
גילאי 20 - 29 14.7%
גילאי 30 - 44 18.0%
גילאי 45 - 59 11.5%
גילאי 60 - 64 2.4%
גילאי 65 ומעלה 5.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[5]
סה"כ בתי ספר 19
–  יסודיים 15
–  על-יסודיים 5
תלמידים 5,894
 –  יסודי 4,584
 –  על-יסודי 1,310
מספר כיתות 274
ממוצע תלמידים לכיתה 23.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מועצה אזורית גוש עציון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.baitisraeli.co.il
בניין המועצה האזורית גוש עציון, בתכנון האדריכל דוד נופר

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית גוש עציון 27,919 תושבים (מקום 80 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 84.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,895 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[7]

גאוגרפיה

עריכה

המועצה נמצאת בשטח הררי וסלעי, בגובה של מעל 900 מטר מעל פני הים. עקב גובה המקום, מזג האוויר בחורף הוא קר מאוד וגשום, ולעיתים מושלג.

בדומה לשאר המועצות האזוריות ביהודה ושומרון, שטח השיפוט של המועצה כולל את שטחי היישובים היהודיים בלבד,[8] ללא רצף קרקעי ביניהם, בשטח שגבולותיו הם:

השטח של גוש עציון הוא כ-69,000 דונם[9]

על פי מפה רשמית של המינהל האזרחי שהתפרסמה בעיתון "הארץ" בשנת 2009 גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי. בעיתון נכתב: ”אדמות היהודים בגוש עציון ה"היסטורית", מלפני פינויה ב-1948, מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים. כך עולה ממפה רשמית של המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון. לפי המפה, שטחי גוש עציון בצד המערבי ("הישראלי") של תוואי גדר ההפרדה גדולים פי שבעה (70 אלף לעומת כעשרת אלפים דונם) משטח יישובי הגוש שהוקמו לפני 1948.”[10]

בין השנים 1999 ל-2011, הכפילה המועצה האזורית את אוכלוסייתה, מכ-9,000 תושבים לכדי למעלה מ-20,000.

רקע היסטורי וחברתי

עריכה
  ערך מורחב – גוש עציון

היישוב הראשון באזור גוש עציון, שנקרא "מגדל עדר", הוקם בשנת 1927 על ידי משפחות מעולי תימן, משפחות אשכנזיות, ותלמידי ישיבה ממאה שערים – שמו להם למטרה להקים יישוב חרדי, המתפרנס בכבוד מחקלאות. היישוב ננטש וחרב במאורעות תרפ"ט בשנת 1929.

בשנת 1935 הקים איש העסקים החרדי שמואל הולצמן שעמד בראש חברת "אל-ההר", את היישוב כפר עציון על שמו (הולץ בגרמנית הוא עץ, מכאן מילה עציון), ואף תכנן להקים שני יישובים נוספים. לאחר כשנה פרצו מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט, בשנת 1936, והמקום ננטש.

ניסיון ההתיישבות השלישי היה בשנת 1943, על ידי צעירים דתיים מ"קבוצת אברהם" שחידשו את היישוב כפר עציון, הפעם כקיבוץ דתי. לאחר שנתיים, ב-1945, הוקם הקיבוץ הדתי משואות יצחק, בשנת 1946 הוקם הקיבוץ הדתי עין צורים, ובשנת 1947 הוקם הקיבוץ רבדים של תנועת הקיבוץ הארצי.

בחלק ניכר ממלחמת העצמאות היה גוש עציון נצור, ונעשו ניסיונות שונים להגיע אליו, בין השאר בידי מחלקת הל"ה, שנפלה בדרכה לגוש. בסופו של דבר נפל גוש עציון בידי כוחות הלגיון הירדני, לאחר קרב עקוב מדם, ביום ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום לפני הכרזת העצמאות. חלק מתושבי הגוש נלקחו בשבי, כשחלק גדול מהם נורו ונהרגו לאחר הכניעה.

  ערך מורחב – הקרב על גוש עציון

האזור היה במשך כ-20 שנה תחת שלטון ירדני. עם תום מלחמת ששת הימים בשנת 1967, לאחר כיבוש שטחי גוש עציון בידי מדינת ישראל, עלו יתומי גוש עציון למקום, והקימו מחדש את קיבוץ כפר עציון.

בתחילה סופקו שירותם מוניציפליים ליישובי הגוש דרך מועצה אזורית מטה יהודה, שב-1973 מוסדו בשם מועצת יישובי יהודה ובנימין.[11] במאי 1979 הוקמה המועצה רשמית, שהתנהלה באופן ישיר מול משרד הפנים.[12]

רוב תושבי המועצה האזורית גוש עציון שייכים המגזר הדתי לאומי.

מבחינת תעסוקה, רבים מהמתגוררים בגוש עובדים בירושלים, דבר המתאפשר בקלות בזכות מערכת כבישים מסודרת, כולל כביש המנהרות. תחומי תעסוקה נוספים הם שירותים ותיירות.

יישובי המועצה

עריכה

הרשימה על פי אתר המועצה האזורית. אוכלוסיית היישוב על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2022.

יישוב סוג מס' תושבים שנת הקמה
איבי הנחל קהילתי דתי 150 1999
אלון שבות קהילתי דתי 3,037 1970
אלעזר קהילתי דתי 2,585 1975
בת עין קהילתי דתי כפרי 1,605 1989
גבעות דתי 45 משפחות 1984
הר גילה קהילתי חילוני 1,627 1979
כפר אלדד קהילתי מעורב 200 משפחות 1994
כפר עציון קיבוץ דתי 1,203 1967
כרמי צור קהילתי דתי 995 1984
מגדל עוז קיבוץ דתי 576 1977
מעלה עמוס קהילתי חרדי 720 1981
מעלה רחבעם מאחז מעורב 50 2001
מיצד חרדי 986 1983
משמר יהודה 2019
נווה דניאל דתי 2,361 1982
נוקדים (אל דוד) מעורב 2,764 1982
פני קדם מאחז דתי 80 משפחות 2000
קידר קהילתי מעורב 1,619 1985
ראש צורים קיבוץ דתי 947 1969
שדה בועז מאחז מעורב 50 2002
שדה בר חינוכי 1998
תקוע מעורב 4,350 1977

ראשי המועצה וסגניהם

עריכה

מנכ"לי המועצה

עריכה
  • תא"ל (מיל.) דובי דקל (2001–2003)[13]
  • מאיר עמר (2003–2008)
  • אסף כהן (2008–2012)
  • רועי וולר (2012–2017)
  • יפה שטרית (2017–2024)
  • אורי חבר (כיום)

רב המועצה

עריכה

באוגוסט 2021 התמנה הרב יוסף צבי רימון, תושב אלון שבות, לרבו של גוש עציון.[14]

פרסום והוקרות

עריכה

בין השנים 2003–2017, זכתה המועצה האזורית גוש עציון בפרס ניהול תקין, מאת שר הפנים.[15]

בשנים 2014–2017, זכתה המועצה האזורית גוש עציון בהוקרה כאחת מ-10 הרשויות הירוקות בישראל, על ידי ארגון CLEANTECH – הוועדה והתערוכה הבין-לאומית.[16]

בשנת 2021 זכתה המועצה האזורית באות הצטיינות בעידוד העלייה לארץ, מטעם ההסתדרות הציונית ומשרד העלייה והקליטה.[17]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 לטבלת הדירוג המלא.
  2. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף יולי 2024 (אומדן).
  4. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  5. ^ 1 2 3 4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  6. ^ רשימת בתי ספר ותיכונים בגוש עציון, באתר מועצה אזורית גוש עציון
  7. ^ פרופיל מועצה אזורית גוש עציון באתר הלמ"ס
  8. ^ מבקר המדינה, היבטים בהתנהלות המועצות האזוריות בשומרון, ראו הערה בעמ' 554
  9. ^ דוח כספי של הרשות שמכיל את שטח השיפוט
  10. ^ גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי, באתר הארץ, 31 ביולי 2009
  11. ^ כדי להגשים חלום, ירושלים: אולפנת עפרה, תשע"ו, עמ' 478
  12. ^ צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה ושומרון) (מס' 783), תשל"ט–1979
  13. ^ מודעת אבל, נפטר ביום 19/3/2018, באתר AVELIM, ‏19/3/2018
  14. ^ הרב יוסף צבי רימון נבחר לרב גוש עציון, באתר ערוץ 7, 15 באוגוסט 2021
  15. ^ ספיר פרץ, ‏משרד הפנים יחלק מחר את פרס שר הפנים ל-62 רשויות מקומיות על ניהול תקין בשנת 2003, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2004
  16. ^ קבוצת משוב | קלינטק 2020 | קלינטק 2020 |, באתר cleantech.mashovgroup.net
  17. ^ עשרות רשויות וארגונים קיבלו אות הצטיינות בעידוד העלייה לארץ, באתר ישראל היום, 28 ביוני 2021