בת עין

יישוב בגוש עציון

בַּת עַיִן (מגדל עדר) היא התנחלות ויישוב קהילתי כפרי דתי חסידי במערב גוש עציון, מערבית לכפר עציון. ההתנחלות שוכנת על גבעה נישאה בגובה של כ-870 מטר, בגבול בין השטח ההררי של גוש עציון ושפלת בית שמש. בבת עין מתגוררות כ-300 משפחות. היא נקראת על שם המעיינות סביבה: עין חובלה, עין ליבנה ועין סג'מה.

בת עין
Bat Ayin View.jpg
מראה כללי של היישוב, 2006
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
גובה ממוצע[1] ‎810 מטר
תאריך ייסוד 1989
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 1,673 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.2% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
3 מתוך 10
http://www.bat-ayin.org
עין משואות (עין חובילה) המשמש כמקווה פעיל ליד היישוב.
בית הכנסת המרכזי של היישוב
אתר העתיקות חורבת חכלילי השוכן בכניסה ליישוב, בו נתגלה יקב ביזנטי ומקווה מתקופת בית שני
2 בת עין.jpg
3 בת עין.jpg
4 בת עין.jpg
5 בת עין.jpg

לצד בת עין א' המהווה את הגרעין המקורי של היישוב, נמצאת בת עין ב', שהוקמה ממערב לבת עין בקיץ 1998 על ידי תלמידיו של הרב משה לוינגר[דרוש מקור].

בת עין מורכבת מחוזרים בתשובה, מזרם החסידות החדשה, ומחסידות ברסלב, חסידות חב"ד תלמידי הרב יצחק גינזבורג ודתיים לאומיים.

היסטוריהעריכה

היישוב שוכן על הרכס שמדרום לכפר עציון, בסמוך לעיירה הפלסטינית צוריף. היישוב נקרא על שם ספרו של הרב אברהם דב מאבריטש. הגרעין הראשון שלו שכן בתחילה במקום שבו הייתה קודם לכן היאחזות הנח"ל "צורף".[3] בכניסה ליישוב ישנה עדות ליישוב יהודי קדום מתקופת בית שני, "חרבת חכלילי". בעתיקות במקום נמצאו גת עתיקה עם פסיפס וכן מקווה טהרה גדול.

היישוב הוקם ב-1989 בידי תלמידי הרב יצחק גינזבורג ובסיוע תנועת אמנה, על אדמות כפר עציון ועל אדמות נוספות שנרכשו מפלסטינים באזור. המייסדים ביקשו לשלב בין אורח חיים דתי לבין עבודת האדמה. הם כינו את עצמם "חסידות במגפיים". היישוב הוקם תחילה בשם מגדל עדר (על שם היישוב היהודי הראשון בגוש עציון שנכח באותו מקום) ובהמשך שונה השם לשמו הנוכחי, בת עין. טקס העלייה על הקרקע היה ביום העצמאות ה-41 למדינה והשתתף בו אריק שרון. בשנותיו הראשונות של היישוב הרב יצחק גינזבורג כיהן כרב היישוב.

בתי היישוב בולטים בצניעותם ביחס לשאר יישובי גוש עציון. בהתאם לתקנון היישוב, התושבים מקפידים על צניעות, רבים נמנעים משימוש במוצרים מתוצרת גרמניה ומשימוש בטלוויזיה, ומקפידים על עבודה עברית ואי העסקת גויים.[4] היישוב מונע כניסת גויים לתוכו, הן ערבים והן אחרים.[5]

מצפון לבת עין שוכנים שרידי היישוב משואות יצחק שנחרב על ידי הלגיון הירדני במהלך מלחמת העצמאות. מהיישוב נשארו רק בית הארחה, חדר האוכל (שהפך לבית חולים בחודשי הלחימה) ומגדל השמירה הניצב סמוך למעיין "עין חובילה". כיום מתגוררים במשואות יצחק שתי משפחות ופועלת בה מסעדה חלבית כשרה בשם "גוונא".

כלכלהעריכה

רבים מן התושבים עוסקים בתחומי אמנות ואומנות: חקלאות אורגנית, עבודות קרמיקה, כתיבת מזוזות וספרי תורה, חינוך ותורת הנפש, פיסול, אריגה, תפירת טליתות ויודאיקה, ציור, משחק, כתיבת שירה וספרות, ריקוד, בימוי, ויטראז', מוזיקה, רקמה ועוד.

בקצה היישוב ישנם כרמים ולידם הוקם יקב אורגני שמשתמש בגתות עתיקות שהתגלו במקום. במקום גם צימרים.

ביישוב נוצרה והתפתחה הכיפה "כיפת בת עין", כיפה גדולה ומעט גבוהה בעבודת יד שבאה במקור מכיפות שהיו לובשים החסידים (ומלבד זה הייתה כיפה דומה לרב אלעזר מנחם מן שך). את הכיפה מייצרת חברת "עוז והדר" שהוקמה בידי תושבת המקום תמר פרנקל. הכיפה זכתה לפופולריות רבה בקרב הציבור הדתי לאומי והפכה בכללי לאחד מסמלי המתנחלים.

חינוךעריכה

ביישוב תלמוד תורה ממלכתי-דתי אזורי ברוח חסידית, לבנים ולבנות, שבו לומדים כמה מאות תלמידים. המוסד נקרא "שלמה נתיב", על שם אחד התלמידים שנרצח בסמוך, בגיל 13.

במקום פועל סניף בני עקיבא נפרד.

לימוד תורהעריכה

ביישוב ישנה ישיבה חסידית ארץ ישראלית, המחנכת ללמדנות וחסידות בדרכו של רבי נחמן מברסלב, בישיבה לומדים כ-50 בחורים ואברכים, חלקם חוזרים בתשובה. ראש הישיבה הוא הרב נתן גרינברג.

ביישוב פועלות שתי מדרשות, מדרשת בארות המיועדת לעולות חדשות, גיורות, ובנות הנמצאות בתהליך גיור, ומדרשת 'זהר' לחוזרות בתשובה ודתיות מבית בראשות הרבנית בתיה כהן.

רב היישוב הוא הרב דניאל כהן.

בת עין בסכסוך הישראלי-פלסטיניעריכה

בניגוד למרבית ההתנחלויות, בת עין לא הייתה מוקפת גדר מטעמים אידאולוגיים במשך שנים,[6] זאת על אף קרבתה הרבה לכפרים הפלסטיניים חרבת צפא, צוריף, ג'בעה ונחלין. רק בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] הוקמה גדר שמקיפה חלק מהיישוב.

בשנת 2003 נעצרו שלושה מתושבי היישוב יחד עם מתנחל מיישוב אחר, שהואשמו בהתארגנות ותכנון מעשי טרור נגד פלסטינים. הקבוצה כונתה מחתרת בת עין, ושלושה מחבריה הורשעו ונגזרו עליהם עונשי מאסר כבדים.

בפברואר 2007 נדקר למוות תושב היישוב, ארז לבנון - בעת שהתבודד בחורשה במרחק של כ־200 מטרים מביתו. רוצחיו, שני צעירים פלסטינים תושבי הכפר חרבת צפא הסמוך, נתפסו עוד באותו לילה לאחר שהתפארו במעשיהם בגלוי.[7] השניים שוחררו בעסקת שליט. הואדי בו התבודד ארז לבנון קרוי על שמו, ואדי ארז לבנון.

באפריל 2009 חדר מחבל תושב חרבת צפא ליישוב, רצח בגרזן את שלמה נתיב בן ה-13 ופצע ילד בן 7.

באוקטובר 2013, לאחר תקרית שבה רעולי פנים תקפו נהג משאית פלסטיני באלות וריססו חיילי צה"ל בתרסיס פלפל, החליט צה"ל להוציא את חייליו משטח היישוב.[8]

בשנת ה-2022 הקימו תושבי היישוב בליווי מספר חסידים מכפר חב"ד וכמה נערי גבעות את גבעת אוהבי יה[9] במחאה על גל הטרור באותה שנה ועל אירועי מבצע שומר החומות לזכרו של תושב היישוב אהוביה סנדק.[10]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בת עין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  3. ^ ספי בן-יוסף, מדריך ישראל, כרך 9 בערך "בת עין".
  4. ^ נדב שרגאי, "טרור זה לא המקצוע שלנו", אמר תושב בת עין, באתר הארץ, 2002
  5. ^   The Settlers (Les Colons) - Extract 1, סרטון בערוץ Les Films du Poisson, באתר יוטיוב (אורך: 01:42)
  6. ^ חיים לוינסון, רכז הביטחון של בת עין דרש להקים גדר, ראשי ההתנחלות החליטו לפטרו, באתר הארץ, 20.8.2010
  7. ^ הותר לפרסום: נלכדו רוצחיו של ארז לבנון, באתר ynet
  8. ^ יהושע בריינר‏, צה"ל מפסיק לאבטח את בת עין לאחר שחייליו הותקפו, באתר וואלה!‏, 31 באוקטובר 2013
  9. ^ בפעם השישית: הרס ופינוי בגבעת אוהבי-יה, באתר "סרוגים", 26 באפריל 2022
  10. ^ שילה פריד, ‏הרס בגבעת אוהבי-יה; לאחר הפינוי הגיעו ערבים לחרוש בשטח, בעיתון מקור ראשון, 20 ביוני 2022