ויקיפדיה

שופרסל

רשת מרכולים ישראלית
גרסה מ־16:51, 26 ביוני 2023 מאת Alonhoum (שיחה | תרומות) (←‏ערים מרכזיות)

שופרסל היא חברה ציבורית ישראלית, המפעילה רשתות מרכולים ובתי מרקחת ברחבי ישראל ואף עוסקת בנדל"ן מניב. החברה התאגדה בשנת 1957, והייתה הראשונה ליישם בישראל את מודל רשתות הקמעונאות האמריקאי[4][5]. נכון לספטמבר 2022, מספר המרכולים אותם מפעילה שופרסל בפריסה ארצית בתתי-רשתות עמד על 401, מתוכם 310 סניפי שופרסל ו-91 סניפי Be, וכן 8 מרכזי שילוח לאונליין בשטח של 27 אלפי מ"ר[6][7].

שופרסל
סניף "שופרסל דיל" בתל חנן, נשר
סניף "שופרסל דיל" בתל חנן, נשר
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול שפרסל
מוטו "הכסף שלך קונה יותר"
מייסדים בן-ציון בן-חיים, חיים פיינברג, יחיאל הורדס
תקופת הפעילות 1958–הווה (כ־66 שנים)
חברות בנות
מיקום המטה ראשון לציון עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי בנימין שמוטקין 30, ראשון לציון
ענפי תעשייה שיווק קמעונאי, נדל"ן
שווי שוק 6.95 מיליארד ש"ח (29 ביולי 2024)
הכנסות 14.6 מיליארד ש"ח (2022)[1]
רווח תפעולי 283 מיליון ש"ח (2022)[1]
רווח 2.00 מיליון ש"ח (2022)[1]
הון עצמי 3.21 מיליארד ש"ח (2022)[1]
סך המאזן 14.5 מיליארד ש"ח (2022)[1]
יו"ר יצחק אברכהן
מנכ"ל אורי וטרמן
עובדים כ-17,000[2]
 
https://www.shufersal.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל החברה עד שנת 2005[3]
סמליל תת-הרשת בעבר "מחסני מזון"

בסניפיהם של הרשתות ובמטה החברה, השוכן בראשון לציון, מועסקים כ־16,700 עובדים[2], ונכון לשנת 2021 היא רשת המרכולים הגדולה בישראל במונחי נתח שוק, עם נתח שוק כולל של כ-20% (ב־2018[8]). ניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב החל משנת 1980.

היסטוריה

הקמת החברה

בשנות ה-50 החל בן-ציון בן-חיים, צעיר ישראלי שעבד בניהול מכירות בחברת המאפים "פרומין", לקדם פיתוח ישראלי של מרכול שיפעל במודל דומה לזה של ה"סופרמרקטים" מארצות הברית. בן חיים יצר קשר עם ארגון משווקי המזון בארצות הברית (Food Marketing Institute(אנ')[דרושה הבהרה]) וקיבל רשימה של בעלי מרכולים יהודים בצפון אמריקה. לאחר מכן, פנה אל שר המסחר והתעשייה, פנחס ספיר, וביקש מלגת השתלמות מטעם המשרד בארצות הברית. ספיר הפנה את בן חיים לחיים פיינברג, האחראי על הקצאת המלגות במשרד המסחר והתעשייה, שהחליט לפרוש מתפקידו ולחבור לבן-ציון. השניים צירפו אליהם שותף נוסף, יחיאל הורדס, שהגיע מרקע של הנדסת תעשייה במשרד הבריאות.

היזמים יצאו לארצות הברית, כשברשותם רשימת יהודים שבבעלותם רשתות מרכולים. היזמים גייסו עשרה משקיעים, שהשקיעו 25 אלף דולר כל אחד. עם שובם לישראל הפנה אותם ראש הממשלה דוד בן-גוריון ליו"ר הבונדס בקנדה, ברטרם לאוב, שצירף משקיעים קנדים לחברה.

החברה הוקמה ב-20 בדצמבר 1956 ונקראה "שופר-סל", הלחם של צמד המילים "שׁוּפְרָא" (מתוך ביטוי הארמי "שופרא דשופרא", משמע איכותי ומובחר), ו"סל". סמליל החברה, איור של סלסלת מזון, עוצב על ידי ז'אן דוד. עם הזמן, הבינו בחברה שהציבור אינו הוגה את השם באופן שאליו התכוונו, והחליטו לאמץ את הצורה השגורה "שופֶרסל" בפרסומי החברה[דרושה הבהרה].

הסניף הראשון הוקם ב-28 באוגוסט 1958 ברחוב בן-יהודה 77–79 בתל אביב, והיה הראשון שניסה לספק בישראל שירות דומה לזה של רשתות המזון הגדולות בצפון אמריקה. ביום הראשון לפעילות הסניף, שכונה אז "סופרמרקט", פקדו אותו כ-2,500 לקוחות שהותירו פדיון של כ-20 אלף לירות. רעייתו של אד סאליבן, שביקר באותה עת בישראל, הוזמנה לחנוך את החנות והייתה הקונה הראשונה[9]. במחאה על חנוכת החנות, שבתו רוב בעלי המכולות בעיר[10].

קשיים והתפתחות

באוגוסט 1964 דווח על קשיים של החברה וממשלת ישראל הביעה נכונות לסייע לחברה בייעוץ ועזרה בתחום הניהול ובשחרור פקידים של הממשלה מתפקידם הממשלתי כדי שיוכלו לעבוד בשופרסל. בעלי מניות החברה ביקשו מהממשלה גם סיוע כספי, אך סורבו[11]. בשנת 1965 היו חנויות החברה פתוחות באופן רצוף משבע בבוקר עד שבע בערב, דבר ייחודי באותם ימים[12]. בשנת 1966 החלה הרשת לפרסם יצרנים על גבי שקיות היד מפלסטיק, והייתה הראשונה בישראל לעשות כן[דרוש מקור]. ב-1967 החלו שידורי פרסומת על מסכים בתוך הסניפים.

בשנת 1977 החלה הרשת בפרסום וחלוקת קופונים בעיתונים. בשנת 1978 פתחה הרשת את הסניף הראשון מחוץ לתל אביב - בצומת הצ'ק פוסט בחיפה. בשנת 1979 הוכנסה לרשת הקופה הרושמת האלקטרונית לראשונה בישראל.

פעילות החברה

כחברה מונפקת בבורסה

בשנת 1980 הונפקה הרשת לראשונה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. ב-1983 התחילו לשווק ברשתות אוכל מוכן[דרוש מקור], וב-1984 התחילה הרשת לייצר לחמים ודברי מאפה טריים בתוך הסניפים[דרוש מקור]. בשנת 1985 הושק הסניף הראשון שנשאר פתוח 24 שעות ביממה בקניון איילון. בשנת 1986 החלה הרשת לקבל תשלומים באמצעות אשראי, וב-1989 החלה הרשת לספק שירות משלוחים של קניות בהזמנה טלפונית.

בשנת 1992 הוכנסו לראשונה בתי מרקחת בתוך מספר סניפים, וב-1994 שופרסל הייתה מעורבת לראשונה בבעלות על רשת סופרמרקט מחוץ לגבולות ישראל בהונגריה. באוגוסט 1994 הושקה רשת החנויות "מחסני מזון"[13]. בשנת 1997 הונפקה מניית שופרסל בבורסה בניו יורק (אך הוצאה מהבורסה 6 שנים לאחר מכן בדצמבר 2003), כמו כן באותה השנה השיקה שופרסל את רשת חנויות "קוסמוס" ו"יוניברס קלאב". בשנת 1998 הושק המותג הפרטי "סופרקלאס", והוקם מרכז לוגיסטי בראשון לציון להפצת מוצרי החברה.

התרחבותה לרשת הגדולה בישראל

עם קריסתה של רשת "קלאבמרקט" בשנת 2005, רכשה שופרסל את החזקות הרשת, ובכך הפכה לרשת הגדולה בישראל. שופרסל החלה בהליך מיתוג בהשקעה של כ-200 מיליון ש"ח במסגרתו מיתגה מחדש את תת-הרשתות שבבעלותה. "יוניברס קלאב" הושקה מחדש תחת השם "שופרסל דיל" והופעלה באסטרטגיה של EDLP(אנ'). (Every day low price) רשת "קוסמוס" מותגה מחדש כ"שופרסל ביג", ורשתות "היפר-נטו" ו"שופר-סל" (המותג המקורי של החברה) מותגו מחדש בשם "שופרסל שלי". בנוסף השיקה שופרסל כרטיס אשראי חוץ-בנקאי במיתוג החברה. ב-2007 הושק מחדש מועדון הלקוחות של החברה תחת מותג אחיד שופרסל.

 
סניף "green" במרכז צמרות, הרצליה

בשנת 2011 החלה הקבוצה להכניס לרשתות קופות בשירות עצמי. כמו כן רכשה שופרסל את רשת "אורגניק מרקט" למזון אורגני ולמזון טבעוני[14], ובהמשך שינתה את שמה למותג "שופרסל green", מותג של מוצרים אורגניים הנמכר בחנויות עצמאיות ובסניפי שופרסל.

בשנת 2012 החליף יצחק אברכהן את אפי רוזנהויז בתפקיד מנכ"ל שופרסל[15].

בראשית שנת 2013 הוערך שווי השוק של החברה ביותר משניים וחצי מיליארד שקל[16]. לאחר שהשליטה בקבוצת IDB, בעליה של שופרסל, עברה לידיים חדשות ולאור תוצאות כספיות נמוכות מהצפוי לחברה בסדר הגודל שלה[17], הרשת חנכה אתר אינטרנט חדש שלה להזמנות מקוונות. האתר מאפשר, בנוסף לרכישה של המוצרים הנמכרים בסניפים ומוצרים משלימים נוספים מספקים חיצוניים.

באמצע 2014 הודיעה חברת שופרסל על תוכנית התייעלות. במסגרת המהלך סגרה החברה 15 סניפים[18].

ב-2017 הקימה שופרסל מרכז לוגיסטי באזור התעשייה מודיעין בשוהם, המרכז את כלל הסחורות הנמכרות ברשתות החברה ודרכו משנעת החברה את אספקתה לסניפיה השונים.

מאמצע שנת 2018 חדלה "דיסקונט השקעות" להיות בעלת שליטה בשופרסל, והחברה אינה מוגדרת יותר כחברת שכבה שנייה[19].

בינואר 2022 הודיע מנכ"ל הרשת, יצחק אברכהן, על התפטרותו מהתפקיד[20], את מקומו תפס עופר בלוך[21], והוא הודח ביולי והוחלף על ידי אורי וטרמן[22][23].

נכון לפברואר 2022, החברה שולטת בשבעים אחוזים מתוך מכירות המזון ברשת בישראל[24].

בדצמבר 2022 חתמה רשת שופרסל מזכר הבנות לשיתוף פעולה עם עמית זאב, זכיין רשת "SPAR" בישראל[25]. במרץ 2023 הפך מזכר ההבנות להסכם, לפיו לשופרסל יהיו 19.9% מהבעלות בחברה המשותפת שתוקם, לזאב יתר 80.1%. החברה המשותפת תקים בישראל חנויות במותג ספאר, ותפיץ בישראל את המותג הפרטי ספאר, בחנויות אלה וגם ברשת שופרסל.[26]

שילוב עובדים עם מוגבלויות

במחצית מסניפי שופרסל (150 סניפים) משולבים עובדים עם מוגבלויות, בהתאם לצו ההרחבה בנושא זה[27]. החברה אף פועלת באופן שוטף להטמעת תרבות מכילה בנושא בקרב כלל העובדים. בנוסף, יחד עם עמותת שווים הפועלת לשיקום ושילוב תעסוקתי של נפגעי נפש, הקימה שופרסל את המיזם "מלקטים שווים". במסגרת זו גובשה תוכנית לשילוב מתמודדי נפש כמלקטים במערך האונליין[28].

רשתות החברה

רשתות פעילות

 
סמלילי תת־הרשתות: "שלי", "ביג" (בוטל) ו"דיל"
 
סמליל תת־הרשת "יש" שהייתה פעילה עד תחילת העשור השני של המאה ה־21
 
סמליל תת־הרשת "יש חסד" המיועדת למגזר החרדי
 
סמליל תת־הרשת "יש בשכונה" המיועדת למגזר החרדי
 
סניף "שופרסל דיל" בשכונת תלפיות בירושלים

שופרסל מפעילה רשתות שונות בפריסה ארצית[7]:

תת-רשת סה"כ חנויות
שופרסל דיל 101
Be 90
שופרסל שלי 80
שופרסל אקספרס 79
יש חסד 18
יש בשכונה 10
שופרסל דיל אקסטרא 6
גרין מרקט 4
שערי רווחה 2
Good מרקט 1
  • שופרסל דיל – רשת חנויות בפריסה ארצית, הממוקמות בדרך כלל באזורי מסחר תעשייה, מחוץ למרכזי הערים, ובקניונים. חנויות הרשת מאופיינות במחירים מעט זולים יותר, ובמגוון מוצרים רחב בהרבה. מתחרה במרכולים הגדולים של רמי לוי ויוחננוף.
  • שופרסל דיל אקסטרא – חנויות מעט יותר גדולות מאשר אלה של שופרסל דיל.
  • שופרסל שלי – סופרמרקטים הממוקמים במרכזי הערים ובמרכזים שכונתיים. הפורמט מציע קרבה וזמינות לצרכנים אך במחירים יותר גבוהים יותר מהסניפים המרוחקים. מקבילים לסניפי מגה בעיר, רמי לוי בשכונה וכו' אשר עובדים בקונספט דומה.
  • שופרסל אקספרס – מרכולים קטנים יותר מאלה של "שופרסל שלי" המופעלים על ידי זכיינים במתכונת הדומה לזאת של מכולות שכונתיות, ומחירים יקרים אף יותר מאלה של שופרסל שלי.
  • יש חסד – תת־רשת שהוקמה בחציה השני של שנת 2012 ומיועדת למגזר החרדי. הרשת מתאפיינת במחירים זולים במטרה להתחרות ברשתות "רמי לוי שיווק השקמה" ו"אושר עד"[29]. במרץ 2020 מנתה תת־הרשת שנים עשרה סניפים.
  • יש בשכונה – רשת סניפים עירונים שהוקמה בסוף שנת 2013. סניפיה הם בעיקר כאלה שעברו הסבה מסניפי "יש", מותג שהתאפיין במוצרים בעלי תו כשרות למהדרין אשר הוחלט לזנוח[30].
  • Be - באפריל 2018 רכשה שופרסל את רשת בתי המרקחת ההפסדית ניו פארם[31]. בנובמבר 2018 עברה הרשת מיתוג מחדש לשם "Be" וב-1 ביולי 2020 מוזגה החברה שנרכשה לתוך חברת שופרסל.
  ערך מורחב – Be (רשת בתי מרקחת)

פעילות מקוונת

  • "שופרסל Online" (בעבר "שופרסל ישיר") - שירות המאפשר לבצע קניות דרך אתר אינטרנט או באמצעות הטלפון, ולקבל את המצרכים במשלוח בימים ובשעות קבועים מראש. על פי חלק מההערכות, שולטת שופרסל Online על כ-70% מהפעילות המקוונת בענף המזון[32].
  • "ישיר למהדרין" - אתר מסחר אלקטרוני שפעל בדומה לשופרסל Online תחת שם מותג הפונה למגזר הדתי והחרדי[33]. ב-4 בנובמבר 2021, הפסיקה שופרסל את פעילות האתר בעקבות פרסומים בתקשורת על הבדלי מחירים משמעותיים בין האתר הפונה לקהל הרחב לבין אתר "ישיר למהדרין"[34][35][36][37].

ערים מרכזיות

 
סמלילי כל רשתות שופרסל ב-1999

סניפי רשתות חברת שופרסל לפי ערים (נכון לאוקטובר 2021):

עיר סה"כ חנויות
תל אביב-יפו 36
חיפה 26
ירושלים 22
פתח תקווה 18
רחובות 14
באר שבע 13
כפר סבא 10
ראשון לציון 10
נתניה 10
חולון 10
גבעתיים 8
רעננה 8
רמת גן 7
חריש 4
מגדל העמק 2
שאר ערי ישראל 186

רשתות עבר

  • יוניברס קלאב - מותגה מחדש בשם שופרסל דיל
  • קוסמוס - מותגה מחדש לשופרסל ביג ולאחר מכן ב-2011 הוסבו כל 32 הסניפים לשופרסל דיל[38].
  • היפר-נטו - מותגה מחדש למחסני מזון ולאחר מכן לשופרסל שלי
  • מחסני מזון
  • שופר-סל - מותגה מחדש בשם שופרסל שלי

מותג פרטי

 
סמליל המותג הפרטי בשמו הקודם
 
מוצרי מזון במותג שופרסל

במאי 1997 השיקה הרשת מותג פרטי בשם "סופר-קלאס"[39]. ב-2005 שונה השם ל"שופרסל"[40]. נכון לשנת 2020, כ–5,500 פריטים מקטגוריות מוצרים שונות נמכרים בחנויות החברה השונות תחת המותג הפרטי[2] ועל־פי דיווחיה של הרשת, בסוף שנת 2020 מכירות המוצרים במותג הפרטי היוו 25.8 אחוזים ממחזור המכירות הכולל[41].

תווי קנייה

הרשת מנפיקה תווי קנייה בשם "תו הזהב", ואלה מכובדים בחנויות הרשת וברשתות שיווק נוספות.

חברות בנות

שופרסל נדל"ן

החברה נוסדה בשנת 2013[42] ופעילותה העיקרית היא רכישת נדל"ן והשכרתו, לצד פיתוח והשבחה[דרוש מקור] של הנכסים הקיימים. נכון לשנת 2019 לחברה 70 נכסים המושכרים כסניפים לרשתות המרכולים של שופרסל. בנוסף יש מרכזים מסחריים ומשרדים המושכרים ללקוחות חיצוניים.][דרוש מקור] סך הנכסים בשווי של כ-2.5 מיליארד ש"ח והכנסות שנתיות בהיקף של 182 מיליון ש"ח[43].

שופרסל פיננסים

"שופרסל פיננסים" היא שותפות עסקית שהוקמה על ידי שלוש חברות: שופרסל, לאומי קארד ופז, לשם הנפקת כרטיס אשראי מבית "לאומי קארד", המיועד ללקוחות שלוש החברות ומאפשר להם ליהנות מהטבות. באוקטובר 2017 הגיע לקיצו ההסכם בין שופרסל ולאומי קארד ולאחר שהראשונה פתחה במכרז שכאל[44] זכתה בו ונחתמה שותפות בין השתיים.

גידרון תעשיות

חברת גידרון תעשיות היא חברה בת בבעלות מלאה של שופרסל המייצרת מוצרי מאפה בעיקר עבור מכירה בסניפי הרשתות של שופרסל. כמו כן, מוכרת החברה את מוצריה ברשתות שיווק נוספות ובשוק המוסדי. נכון ל-2019, כ-3 אחוזים מסך מכירותיה של חברת שופרסל מקורם ממכירת מוצרים מתוצרת חברת גידרון[43].

לחברה 4 מפעלים:

כל מוצרי גידרון מיוצרים בהשגחת כשרות. כמו כן, חלק מהמוצרים מסופקים אפויים חלקית, ואפייתם מושלמת בתנורי אפייה שבסניפי הרשתות.

החברה מעסיקה כ-400 עובדים במפעליה ובמטה, ומייצרת כ-2,000 טון מוצרים בחודש[45].

ביקורת ציבורית

אפליית צרכנים

בחודש נובמבר 2021 עלתה לכותרות פרשת "יש למהדרין" כאשר נטען כנגד שופרסל כי בהשוואה שנערכה בין חברת הבת "יש למהדרין" שנחשבת כרשת החרדית של החברה אל מול שופרסל אונליין בה קונים לרוב חילונים - בעבור אותם מוצרים המחיר ברשת החרדית זול בצורה משמעותית, וזאת על אף שהמוצרים פעמים רבות מגיעים מאותו הסניף. בעקבות הפרשה קמה מחאה ציבורית ונקראו קריאות להחרמת הרשת. באותו היום סגרה שופרסל את האתר המיועד לחרדים[46].

עבירות והטעיית צרכנים

בשנת 2007 הגיש משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כתב אישום פלילי נגד חברת שופרסל ועשרה מנהלי סניפים בגין עבירות של הטעיית הצרכן, אי הודעת פרטים במכירה מיוחדת לרגל מבצעים וגביית מחיר הגבוה מזה המוצג על המדפים. כתב האישום הכיל 14 עבירות שהתקיימו במשך תקופה של שנתיים[47]. בית המשפט הרשיע את החברה ועל הרשת הוטל קנס בסכום של 40 אלף שקל והתחייבות על סך 60 אלף שקל למשך שנתיים – בגין עבירות על חוק הגנת הצרכן[48].

בשנת 2009 הרשיע בית משפט השלום בראשון לציון את חברת שופרסל בגין הטעיית צרכנים וכן בשורה של חריגות בנוגע למחירי מוצרים. בית המשפט קבע כי החברה הטעתה את צרכניה בעניין היקף מבצעי הוזלה ותחולתם והטעתה צרכנים בעניין מחירו הקודם של מוצר. עוד עלה מכתב האישום כי בסניפים רבים של הרשת נמצאו פערים בין הצגת המחירים על המדפים לבין מחירם בפועל, וכי בסניפים מסוימים נמנעו מלכלול את דמי הפיקדון במחיר הרשום על גבי המוצרים וזאת בניגוד לחוק הגנת הצרכן[49]. בית המשפט קנס את החברה ב־450 אלף שקל, וחייב את הרשת לחתום על התחייבות בסך 150 אלף שקל להימנע מעבירה דומה. בנוסף, הורשעו ונקנסו גם חמישה מנהלי סניפים של הרשת[49].

בנובמבר 2010, נקנסה החברה לאחר ששלחה מסר שיווקי בדיוור ישיר[50] בו לא צוין באופן ברור ובולט כי הפנייה היא בדיוור ישיר, ולא צוין מספר הרישום של המאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר[51].

בספטמבר 2011, הורשעה שוב החברה בעבירות הנ"ל. שופט בית משפט השלום בראשון לציון, אברהם היימן, קיבל הסכם טיעון במסגרתו הוטל קנס בסך של 250 אלף שקלים על שופרסל בגין הטעיית צרכנים. זאת משום שבסניפי הרשת גבו מהצרכנים מחירים גבוהים מאלו שסומנו על המוצרים עצמם. במסגרת ההסדר שנחתם בין משרד התמ"ת (שהגיש את כתב האישום מטעם המדינה) לבין שופרסל, חתמה הרשת גם על התחייבות בסך של 150 אלף שקלים שלא לעבור עבירה דומה בשנתיים הקרובות. התחייבויות אישיות בסך של 1,500 שקלים כל אחת, נחתמו גם על ידי שלושה מנהלי סניפים של הרשת[52].

ביולי 2014 גזר בית המשפט המחוזי בירושלים קנס של שלושה מיליון ש"ח על רשת שופרסל, ועונש של חודשיים מאסר בפועל וקנס בסך 250,000 ש"ח על מי שהיה מנכ"ל הרשת, אפי רוזנהויז, בגין הפרת תנאי המיזוג עם רשת "קלאבמרקט" שקרסה ובניסיון לעשיית הסדר כובל בניגוד לחוק[53].

ביולי 2018 הגיעה רשות ההגבלים העסקיים לצו מוסכם עם שופרסל, לפיו תבטל הרשת את כל הסדרי הבלעדיות שיש לה במרכזים מסחריים ובקניונים, ובנוסף תשלם עיצום כספי בסך 8.9 מיליון ש"ח בגין הפרת חוק קידום התחרות בענף המזון[54].

ב-9 בנובמבר 2021 פשטו חוקרי רשות התחרות על משרדי חברות שופרסל ושטראוס בחשד להסדר כובל ותיאום מחירים[55]. כמו כן, נחקרו בכירי החברה, ביניהם מנכ"ל החברה איציק אברכהן[56][57].

תביעות ייצוגיות נגד שופרסל

ב־29 ביולי 2012 הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לתובענה ייצוגית נגד החברה בסך של 144 מיליון ש"ח בעילה של חיוב יתר שלא כדין של צרכנים הרוכשים מוצרים באמצעות אתר האינטרנט של החברה. בבקשה נטען, כי שופרסל מחייבת צרכנים במחיר שגבוה באופן משמעותי מהסכום שאותו אמורים היו לשלם עבור המוצרים שרכשו, כאשר הפער הממוצע הוא בשיעור של כ־10% לרעת הצרכן. עוד נטען כי במעשים אלה שופרסל מבצעת הטעיה, הפרת חובת הגילוי והפרת חובת סימון מוצרים, שבהם היא מחויבת לפי חוק הגנת הצרכן. מלבד זאת, טענו התובעים שבמקרים רבים הפער לרעת הצרכן עמד על עשרות אחוזים מסכום הקנייה, ואף על פי שפורסם באתר האינטרנט לגבי מוצרים מסוימים שהם במחיר מבצע, הצרכן חויב עבורם במחיר מלא וגילה את הפער לרעתו רק אם טרח לבדוק את החשבונית המצורפת למוצרים בזמן קבלת המשלוח[58]. ב־17 בדצמבר 2013 הושגה פשרה בתביעה, ובה נקבע ששופרסל תפצה את הלקוחות שיזמינו דרך האתר בסכומים של 10–25 ש"ח[59].

קישורים חיצוניים

  מדיה וקבצים בנושא שופרסל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 שופרסל: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ 1 2 3 "פרופיל חברה". Dun & Bradstreet. נבדק ב-2 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ עבודה מס' 066170: מיתוג מחדש, שביעות הרצון וכוונות הרכישה של לקוחות ברשת "שופרסל" (הצעת מחקר) באתר UniversityBank.
  4. ^ פתיחת סניף שופרסל ראשון ברחוב בן-יהודה בתל-אביב (יומן כרמל II-262), באתר ארכיון הסרטים הישראלי, ‏1958
  5. ^ רם גופנא, וילה פניאל/ בניין הסופרמרקט הראשון, באתר תל אביב 100. האנציקלופדיה העירונית
  6. ^ מי אנחנו, באתר www.shufersal.co.il
  7. ^ 1 2 "אתר שקיפות מחירים". שופרסל. 2 באוקטובר 2021. נבדק ב-2 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ שני מוזס, ‏משופרסל עד חצי חינם: מי מותג המזון והפארם החזק ביותר בישראל?, באתר גלובס, 28 ביולי 2019
  9. ^ י. משולח, תורים ארוכים ומשמרות שוטרים בפתיחת ה"סופרמרקט" בתל־אביב, דבר, 29 באוגוסט 1958
  10. ^ "לחם!" - זעקו החנוונים מול ה"סופרמרקט", מעריב, 26 באוגוסט 1958
  11. ^ הממשלה מוכנה לסייע ל"שופרסל", דבר, 11 באוגוסט 1964
  12. ^ שופרסל נגד סגירת חנויות בקיץ, מעריב, 15 ביוני 1965
  13. ^ שופרסל תסב 5 סניפים נוספים של "היפר נטו" ל"מחסני מזון", באתר הארץ, 24 ביולי 2002
  14. ^ גיל קליאן, מנכ"ל רשת אורגניק מרקט: "החיבור עם שופרסל יקפיץ אותנו מהר לרווח", באתר כלכליסט, 8 במאי 2011
  15. ^ ערן אזרן ועדי דברת-מזריץ, מנכ"ל שופרסל אפי רוזנהויז וריצ'י האנטר התפטרו, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2011
  16. ^ שופרסל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 14 בינואר 2013
  17. ^   יורם גביזון ועדי דברת־מזריץ, שופרסל לא מצליחה לבלום את הצניחה: תיפרד ממאות עובדים ומ־15 סניפים, באתר TheMarker‏, 11 ביוני 2014
  18. ^   יורם גביזון ועדי דברת־מזריץ, בכירי שופרסל על תוכנית ההתייעלות: "כולם מבינים שיש צרכן חדש", באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2014
  19. ^ דיווח באתר מאי"ה.
  20. ^ נווית זומר, שופרסל: המנכ"ל איציק אברכהן הודיע על התפטרותו, באתר ynet
  21. ^ וואלה! כסף‏, עופר בלוך מונה למנכ"ל קבוצת שופרסל, באתר וואלה‏, 9 בפברואר 2022
  22. ^ עופר בלוך הגיע להסכם עם שופרסל על סיום העסקה כמנכ"ל, באתר Bizportal
  23. ^ ספיר, שירה (2022-07-14). "הכירו את המנכ"ל החדש של רשת שופרסל". Globes. נבדק ב-2022-07-17.
  24. ^ "עם 70% משוק המזון אונליין – איך זה ששופרסל אינה מוכרזת מונופול?". TheMarker. נבדק ב-2022-02-17.
  25. ^ נווית זומר, תחרות לקרפור: שופרסל תשווק את רשת SPAR ההולנדית בישראל, באתר ynet, 28 בדצמבר 2022
  26. ^ נורית קדוש, שופרסל מתרחבת: תשקיע 28 מיליון שקל בהשקת רשת ספאר בישראל, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2023
  27. ^ צו הרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, באתר של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
  28. ^ מחויבות לעובדים, באתר שופרסל
  29. ^ אילנית חיות, ‏שופרסל תשיק תת־רשת חדשה למגזר החרדי, באתר גלובס, 25 ביוני 2012
  30. ^ נורית קדוש, בתגובה להוזלות של מגה בעיר: שופרסל תסב את רוב סניפי יש לפורמט שכונתי, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2013
  31. ^ חזי שטרנליכט, שופרסל רכשה את ניו פארם, באתר ישראל היום, 9 באפריל 2017
  32. ^   עדי דברת-מזריץ, אם שופרסל ורמי לוי נכנעו ליבואנים — איזה סיכוי יש לצרכן?, באתר TheMarker‏, 18 בפברואר 2021
  33. ^ אתר ישיר למהדרין
  34. ^ מירב קריסטל, בעקבות הסערה: שופרסל מקפיאה את פעילות האתר לחרדים, באתר ynet, 4 בנובמבר 2021
  35. ^ מירב קריסטל, אתר ה"מהדרין" של שופרסל הוכיח שוב: לא חייבים להסכים לעליות מחירים, באתר ynet, 7 בנובמבר 2021
  36. ^ שופרסל התקפלה: האתר לחרדים עם המחירים הזולים ייסגר, באתר Ice
  37. ^ מדוע החרדים לא יינזקו מסגירת האתר "ישיר למהדרין", באתר כיכר השבת
  38. ^ אילנית חיות, ‏שופרסל מוחקת את תת־הרשת "שופרסל ביג", באתר גלובס, 20 בדצמבר 2010
  39. ^ שופרסל מחזקת את המותג הפרטי סופר-קלאס, באתר ynet, 2 ביוני 2002
  40. ^ איתמר בר נר, כך נפתחה מהפיכת המותג הפרטי של שופרסל, באתר ynet, 25 בינואר 2017
  41. ^ שני מוזס, ‏שופרסל מסכמת שנה חזקה תחת הקורונה: הרווח הנקי זינק ב-44% ל-387 מיליון שקל, באתר גלובס, 3 במרץ 2021
  42. ^ משרד המשפטים, שופרסל נדל"ן בע"מ, מספר תאגיד 514878099, באתר מידע ושרותים מקוונים - תאגידים Online
  43. ^ 1 2 דו"ח תקופתי של חברת שופרסל לשנת 2019
  44. ^ שלומית לן, ‏כמה מרוויחים מעוף בשקל? ראיון לא שגרתי עם יו"ר שופרסל, באתר גלובס, 19 בינואר 2018
  45. ^ אודות גידרון תעשיות בע"מ
  46. ^ קריסטל, מירב (2021-11-04). "בעקבות הסערה: שופרסל מקפיאה את פעילות האתר לחרדים". Ynet. נבדק ב-2022-02-11.
  47. ^ לירן דנש, תביעה נגד שופרסל: מטעה את הצרכנים, באתר nrg‏, 8 באוגוסט 2007
  48. ^ לירן דנש, רשת שופרסל נקנסה ב-40 אלף שקל, באתר nrg‏, 9 במאי 2007
  49. ^ 1 2 "בית משפט השלום בראשון לציון הרשיע אתמול את רשת שופרסל בגין הטעיית צרכנים וכן בשורה של חריגות בנוגע למחירי מוצרים וקנס אותה ב־450 אלף שקל", באתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, 9 במרץ 2009
  50. ^ דיוור ישיר: פנייה אישית לאדם בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין מסוימת
  51. ^ מירב קריסטל, הפרטיות שלנו זה לא תמיד העסק שלכם, באתר ynet, 4 ביוני 2011
  52. ^ שופרסל נקנסה ב־250 אלף ש', באתר ישראל היום, 14 בספטמבר 2011
  53. ^ תומר גנון, אפי רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל לשעבר, נידון לחודשיים מאסר בפועל, באתר כלכליסט, 6 יולי 2014
  54. ^ שני מוזס, ‏סוף להסדרי הבלעדיות של שופרסל במרכזים מסחריים ובקניונים, באתר גלובס, 30 ביולי 2018
  55. ^ נווית זומר, לא רק תיאום מחירים: החשד - הטבות מהספקים תמורת תמיכה בהתייקרויות, באתר ynet
  56. ^   עדי דברת-מזריץ, רשות התחרות פשטה על משרדי שופרסל ושטראוס; החשד - תיאום מחירים, באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2021
  57. ^ אבישי גרינצייג, ‏רשות התחרות נגד שופרסל: הכתובת נחרטה על הקיר בפעמיים הקודמות, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2021
  58. ^ בקשה לייצוגית ב־144 מיליון שקל נגד שופרסל בגין הטעיית צרכנים, באתר גלובס, 29 ביולי 2012
  59. ^ פשרה בין שופרסל ללקוחותיה, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2013


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שופרסל&oldid=36569724"