עינת
עֵינַת הוא קיבוץ באזור השרון השייך למועצה אזורית דרום השרון.
 מדשאת הקיבוץ המכונה "הדשא הגדול" בסמוך לחדר האוכל
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | דרום השרון |
| גובה ממוצע[1] | 50 מטר |
| תאריך ייסוד | 1952 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 850 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.0% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   עינת  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
| http://www.einat.org.il | |
מיקומו של הקיבוץ עריכה
הקיבוץ שוכן דרומית-מערבית לראש העין וכביש הגישה היחיד אליו מסתעף מכביש 444, כביש המקשר בין ראש העין לפתח תקווה. כמו כן תוואי כביש 6 עובר כמה עשרות מטרים מערבית לקיבוץ, אך אינו מוביל לקיבוץ. בסמוך לקיבוץ נמצאות מספר חנויות ומסעדות, וכן גן אירועים ומאפייה – מאפיית דגנית עין בר. בקיבוץ ממוקם בית הספר האזורי "מעבר אפק", שבו לומדים תלמידים מהקיבוצים עינת, חורשים, גבעת השלושה ונחשונים, ותלמידים מראש העין, בנוסף לגני ילדים קיבוציים. ילדי הקיבוץ עוברים ללמוד בחטיבת הנעורים והתיכון בבית חינוך ירקון.
כלכלת הקיבוץ עריכה
כלכלת הקיבוץ מתבססת ברובה על מאפיית "דגנית עין-בר", "עינת תעשיות מזון", תעשייה עתירת ידע בעלת יישומים צבאיים[3][4], חקלאות (בעיקר גידולי שדה), מטעי אבוקדו, חממות, מפעל הנעליים "נגה-עינת", השכרות נדל"ן רבות, ומרכז מסחרי "עינת-אלון", בריכת שחייה. בעבר היה בקיבוץ רפת ולול.
בפאתי הקיבוץ נמצא בית קברות אזרחי, בו קבורים בין היתר: נתן זך, עמוס קינן, אברהם דשא (פשנל), ישראל פוליאקוב, יאיר רוזנבלום, יורם אוברקוביץ, ארנן יקותיאלי, עמוס בן-גוריון, דן סממה ואליהו מצא.
היסטוריה עריכה
הקיבוץ הוקם בשנת 1952 על ידי חברי הקיבוצים גבעת השלושה ורמת הכובש שפרשו מקיבוציהם בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד. עוד בסוף שנת 1950 הודיעו חברי מפא"י בגבעת השלושה, שהיו מיעוט בקיבוץ שבעת המעבר לאדמות הקיבוץ בנזלה, הם דורשים לנצל את ההזדמנות כדי לפצל את הקיבוץ ולהקים שתי נקודות. למרות התנגדות חברי מפ"ם בקיבוץ ובתנועת הקיבוץ המאוחד, הפיצול התרחש ובתחילת אפריל 1952 הונחה אבן הפינה לקיבוץ החדש[5]. בתחילה נקרא הקיבוץ גבעת השלושה של איחוד הקבוצות והקיבוצים כדי להבדילו מקיבוץ גבעת השלושה של הקיבוץ המאוחד או "גבעת השלושה-רמת הכובש", בגלל הצטרפות לקיבוץ של פורשי מפא"י מרמת הכובש[6]. ועדת השמות הממשלתית העניקה לקיבוץ את השם עינת[7], בזכות קרבתו למעיינות הירקון[8].
כיום[דרושה הבהרה] נמצא הקיבוץ בתהליך הפרטה ארוך שבסופו הקיבוץ יהפוך מקיבוץ שיתופי לקהילה מגובשת חברתית אך ללא שותפות כלכלית. לאחר שנים ארוכות שבהן לא התקיימה קליטה, החליט הקיבוץ על מהלך של קליטה והתחדשות שבו פתח מחדש את שעריו לבניו ובנותיו וכן לכמה עשרות משפחות חיצוניות. ב-2005 הוחל תהליך השינוי והחל מ-2007 החלה הקליטה במהלכה הכפיל הקיבוץ ואף יותר את מספר חבריו. הקיבוץ עבר התחדשות ובניה הכוללת בניית שכונה חדשה לאכלוס הנקלטים. כיום מתגוררים בעינת כ-350 חברים וכ-250 ילדים וילדות.
בשנת 1981, צולם בקיבוץ סרטו של נדב לויתן, סיפור אינטימי.
אנדרטת "יד לשלושה" עריכה
בכניסה לקיבוץ נמצאת האנדרטה יד לשלושה מעשה ידיה של בתיה לישנסקי. לאחר גילוי מחתרת ניל"י החלו הטורקים לחפש אחרי חברי המחתרת. הם הגיעו לפתח תקווה ודרשו להסגיר לידיהם את שומרי המושבה בחשד לפעילות חתרנית. השומרים היו בני איכרים ונתינים טורקים ועקב כך בני שפיטה. 11 פועלים נתיני אוסטריה הסכימו להסגיר את עצמם כ"שומרים" בתקווה שבגלל נתינותם האוסטרית לא יאונה להם דבר כי אוסטריה בתקופה זו הייתה בעלת ברית של טורקיה. שיקול זה התברר כמוטעה. הם הועברו לכלא בדמשק ושם עונו. בעינויים מתו שלושה מהם: שמואל שטרייפלר, מנחם גרויליך ואייזיק מהרינג. על שמם נקרא קיבוץ גבעת השלושה.
|
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של עינת- סיפורו של אתר יד השלושה בקיבוץ עינת
גולדה מאיר, שרת העבודה, מבקרת בקיבוץ עינת, יומני גבע ינואר 1955
עינת (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון עינת, בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ Minicy Catom Software Engineering Ltd. www.catom.com, Home | ESC BAZ, www.escbaz.com
- ^ ויסנס טכנולוגיות, ויסנס טכנולוגיות בע”מ, באתר www.vsense.net (ארכיון)
- ^ ביום ה' - הנחת אבן הפינה לגבעת השלושה, דבר, 2 באפריל 1952
- ^ חברי מפא"י ברמת הכובש - לגבעת השלושה, דבר, 19 במרץ 1952
- ^ שמות עבריים ליישובים, חרות, 30 במאי 1954
- ^ ילקוט הפרסומים 489 (עמ' 1251), 31 ביולי, 1956