ציפי פליישר

ציפי פליישר (נולדה ב-20 במאי 1946) היא מלחינה, מוזיקולוגית חוקרת הזמר העברי ומרצה למוזיקה ישראלית.

ציפי פליישר

אין תמונה חופשית
לידה	20 במאי 1946 (בת 77) חיפה, פלשתינה (א"י)
מוקד פעילות	ישראל
שפה מועדפת	אנגלית
פרסים והוקרה	פרס אקו"ם
www.tsippifleischer.com

ביוגרפיה

ציפי פליישר נולדה בשנת 1946 בחיפה. בשנת 1964 סיימה את בית הספר הריאלי העברי במחזור מ"ה. ציפי סיימה תואר בוגר בתאוריה, בקומפוזיציה ובניצוח מטעם האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים; תואר ראשון בלשון עברית, בשפה וספרות ערבית ובהיסטוריה של המזרח התיכון מטעם אוניברסיטת תל אביב; תעודת מורה מוסמך למוזיקה מטעם המ דרשה למוזיקה במכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב; תואר מוסמך בחינוך מוזיקלי מטעם אוניברסיטת ניו יורק (NYU); תואר מוסמך בבלשנות שמית מטעם אוניברסיטת תל אביב; ותואר דוקטור במוזיקולוגיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטור שלה (1995), בהנחיית פרופ' בתיה חורגין, עסקה באופרה "מדיאה" מאת כֶּרוּבּיני, וניתוחה המעמיק תוך מיזוג שיטות הניתוח של היינריך שנקר וז'אן לה-רו. (Jan laRue)

כמלחינה

בשנות ה-70 המוקדמות נודעה פליישר בפעילותה בתחומי הג'אז, התיאטרון והמוזיקה הקלה. היא הרבתה להלחין ולעבד בז'אנרים אלה, וכבר אז כללה פעילותה מרכיב חינוכי בולט, שבא לידי ביטוי בין השאר בעבודתה עם התיאטרון לילדים ולנוער בניהולה של אורנה פורת בתל אביב וכמעבדת ומנצחת בסדרת הטלוויזיה הלימודית "מוזיקה בתיאטרון" בהנחייתו ובניהולו המוזיקלי של גארי ברתיני. בשנים 1970–1972 ייסדה וניהלה את להקת המוזיקה הקלה 'בנות חווה'; בשנים 1973–1975 הייתה מנהלת המוזיקה של תיאטרון באר שבע (שנוסד באותה עת), ועבדה בשיתוף פעולה הדוק עם במאי הבית של התיאטרון, חנן שניר. במסגרת פעילות זה חיברה גם את המחזמר "עלי כינור" (אופ' 1), לליברית של עדה בן-נחום המבוסס על סיפורו של שלום עליכם.

לקראת סוף שנות ה-70 עברה פליישר להלחנת מוזיקה לבמת הקונצרטים. מאז הלחינה שבע סימפוניות, ארבע אופרות מלאות, מוזיקה קאמרית, שירים אמנותיים, יצירות למקהלה (המשתרעות מיצירות למקהלה ללא ליווי ועד לאורטוריות וקנטטות למקהלה ותזמורת), ויצירות אלקטרוניות. חשיבתה היצירתית עברה תהפוכות מאז שנות ה-70: אז בלט בארץ סגנונה פורץ-הדרך בהשפעת לימודיה בתחום המזרח. בשנות ה-80 הביאו יצירותיה לעיצובו וגיבושו של סגנון זה. בשנות ה-90 העמיק מבטה בזמן ובמקום, תוך שילוב אלמנטים ממרחבי העולם השמי ואף מעבר לו, ובכלל זה התייחסויות אל תרבויות עתיקות. שנות האלפיים מתאפיינות בפריצתה אל הז'אנרים רחבי-היריעה של הסימפוניה והאופרה, שאפשרו לה להרחיב את מבעה האמנותי.

כמורה

כמחנכת, לימדה פליישר דורות רבים של מלחינים, מנצחים ומורים, ביניהם מספר מוזיקאים ידועי-שם, כגון המנצחים מיכאל שני, נעמי פארן ודוד שלון; המלחינים-מבצעים שלמה גרוניך, אילן רכטמן, יאיר דלאל, אמנון וולמן ומישה אפלבאום. היא כיהנה כמרצה במספר מוסדות, ביניהם אוניברסיטת תל אביב, והוזמנה כמרצה אורחת באקדמיה למוזיקה בירושלים, בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית ובמספר מוסדות אקדמיים באירופה ובארצות הברית. נמל העוגן שלה היה, במשך עשרות שנים, בית-הספר למוזיקה שבמכללת לוינסקי לחינוך.

מחקריה

כחוקרת, מתמקדים עיסוקיה של פליישר בזמר העברי. כבר בהיותה תלמידת תיכון חיברה ספר מקיף בנושא זה, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי". בשנת 1990 יצא לאור ספרה "זמר עברי: מדריך לעולים חדשים". ספרה "הירמון שירים", שיצא לאור בשנת 2005, מכיל התייחסויות נרחבות לרפרטואר זה.
כיום היא שוקדת על מחקר עדכני תחת השם הזמני "ההתפתחות המוזיקלית-היסטורית של הזמר העברי", המשלב סקירה היסטורית-סגנונית של התקופה מאז טרום העליות הציוניות ועד ראשית המאה ה-21; פרופילים מוזיקליים של כ-200 אמנים ולהקות; וניתוחים טקסטואליים ומוזיקליים מפורטים של שירים נבחרים, תוך התייחסות למיקומם ההיסטורי. בשנת 2013, התפרסמה המונוגרפיה "מתי כספי – הקסם והחידה", המציגה את עולמו ההרמוני העשיר והייחודי של מתי כספי על סמך ניתוח מעמיק של 40 משיריו.

משפחה

פליישר הייתה נשואה לבלשן אהרן דולגופולסקי, פרופסור באוניברסיטת חיפה, עד מותו ב-2012.

פרסים

יצירותיה של פליישר זיכו אותה בפרסים רבים, בהם:

• 1993 – פרס המועצה הציבורית לתרבות ואמנות, על יצירתה "אורטוריה 1492–1992";
• 1993 – פרס אשת המוזיקה בישראל מטעם "גלובס" (מצוינות נשים);
• 1994 – פרס אקו"ם, על יצירתה "כשני ענפים";
• פרס במת המלחינים הבינלאומית (הרוסטרום ) של אונסק"ו בפריז, על יצירותיה "גלימת הלילה" ו"בהרי ארמניה";
• 1998 – פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (בשנת היובל למדינת ישראל);
• 2002 – פרס אקו"ם, על מפעל חיים בתחום המוזיקה הקונצרטית;
• 2017 - פרס יקיר אקו"ם

כמו כן, זכתה במלגות ופרסים מטעם ממשלת פינלנד, ממשלת ארצות הברית, חברת ברהמס (גרמניה) והחברה הקנָדית למוזיקה אלקטרו-אקוסטית.

רשימת יצירות חלקית

• "עלי כינור": מחזמר מקורי על פי שלום עליכם (1974); ביצוע בכורה: תיאטרון עירוני באר שבע, 1975.
• "נערה ושמה לימונד": פואמה סימפונית (1977); ביצוע בכורה: התזמורת הסימפונית חיפה בניצוח שלום רונלי-ריקליס, ינואר 1979.
• "נערה-פרפר-נערה": מחזור שירים לסופרן בליווי כלי, למילים של משוררים מלבנון ומסוריה (1977); ביצוע בכורה: לגרסה המערבית – בית אריאלה, תל אביב, 1979; לגרסה המזרחית – המכון למוזיקה ישראלית והאקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב, מאי–יוני 1984.
• "התאוששות": חמש מיניאטורות לצ'לו סולו (1980); ביצוע בכורה: צוותא, חיפה, 1980; בכורה באירופה: צרפת, 1984.
• "השעון רוצה לישון", למילים של מרים ילן שטקליס, למקהלת ילדים או נשים (1980); ביצוע בכורה: מקהלת העפרוני בניצוח מיה שביט, אפריל 1983.
• "סוויטה לפירות הארץ", לגיטרה סולו (1981); ביצוע בכורה: תל אביב, יוני 1983.
• "שישה מדריגלים לנוף הארץ", למקהלה מעורבת (1981-83); ביצוע בכורה: מקהלת רינת בניצוח סטנלי ספרבר, צוותא תל אביב, אפריל 1986.
• "עשרה רסיסים לאבוב, קלרינט ובסון" (1984); ביצוע בכורה: בית אריאלה, תל אביב, נובמבר 1984.
• "קינה", למילים של אלזה לסקר-שילר, לסופרן, מקהלת נשים, שני נבלים וכלי הקשה (1985); ביצוע בכורה: באר שבע, יוני 1986; בכורה באירופה: פסטיבל הריין, דיסלדורף, גרמניה, מאי 1988.
• "מיתוס" ("ברזל וצמר"): מוזיקה לבלט לקול, חליל וסרט מגנטי (1985); ביצוע בכורה: פסטיבל שפיים, מאי 1985.
• "זמנים", מוזיקה לבלט לכינור, חליל וקול, בהזמנת רות אשל ובביצועה (1986); ביצוע בכורה: תיאטרון ירושלים, יוני 1986.
• "במצב רוח כרומטי", לפסנתר עם מיקרופון מגע (1986); ביצוע בכורה: פסטיבל "מוזיכאן" מס' 1, רמת השרון, אפריל 1987.
• "בלדה על מוות צפוי בקהיר, למילים של צלאח עבד-אל-צבור (מצרים), לטנור, שלושה כינורות ופסנתר (1987).
• "גלימת הלילה", למילים של מוחמד חמזה ע'נאים: קולאז' של קולות ילדים בדואים; סרט מגנטי (1987-89); ביצוע בכורה: בית הקונפדרציה, ירושלים, נובמבר 1988.
• "בהרי ארמניה", למילים של הובנס טומניאן (ארמניה), לקולות נערות ארמניות, קריינית וקלרינט; סרט מגנטי (1988); ביצוע בכורה: בית הקונפדרציה, ירושלים, נובמבר 1988.
• "מלחמה" לקלרינט בס, קונטרה-אלט, קלרינט, סקסופון אלט, מרימבה, ויברפון, תופים אלקטרוניים, מצילות, קשת (1988).
• "כשני ענפים", למילים של אל-ח'נסא (משוררת בדואית, המאה ה-6, חצי-האי ערב), קנטטה למקהלה קאמרית, שני אבובים, צ'לו, קאנון/פסנתר וכלי נקישה (אופ' 24, 1989); ביצוע בכורה: תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר-שבע, יוני 1990, במסגרת סדרות קונצרטים של זמרי קאמרן בניצוח אבנר איתי.
• "אורטוריה 1492–1992", למילים מתוך מבחר מקורות מימי הביניים (בעברית, ספרדית וערבית), אורטוריה למקהלה מעורבת, אנסמבל גיטרות ומנדולינות ותזמורת סימפונית (אופ' 25, 1991); ביצוע בכורה: חיפה, פברואר 1992
• "ארבע רוחות": סדרת מולטימדיות בשפות שמיות עתיקות ('האלה ענת', אופ' 26, 1993; 'משפט שלמה', אופ' 27, 1995; 'קריאה לכוכבים', אופ' 28, 1993-94; 'דניאל בגוב האריות', אופ' 29, 1995).
• "עמי", למילים מאת אלזה לסקר-שילר (אופ' 32, 1995) למצו-סופרן וגיטרה.
• סימפוניה מס' 1, "גבישי מלח" (אופ' 33, 1995); ביצוע בכורה: וינה, יוני 1996.
• "מדאה", לליברטו מאת רבקה קשתן (אופ' 35, 1995), אופרה קאמרית בשבע תמונות; ביצוע בכורה: כפר בלום, יולי 1997. בכורה אירופית: קלן, אפריל 2004.
• "הקפסטיכון" – שש הצללות בעקבות שירו של ג'ברא אבראהים ג'ברא "מאסתי בכם" (1996-97: אופ' 36, למקהלה מעורבת; אופ' 37, לקונטראלטו ואנסמבל בארוקי; אופ' 38, לרביעיית כלי קשת; אופ' 39, לנבל ורביעיית כלי קשת; אופ' 40, לנבל; אופ' 41, לפסנתר בארבע ידיים).
• "סילואטים אתניים": מחזור סרטים מגנטיים מבוססים על קולות של קבוצות אתניות מרחבי העולם, בשילוב אינטרלודים בנגינת קלרינט ('גלימת הלילה', אופ' 42, 1988; 'נשמות נשרפות', אופ' 43, 1996-97; 'בעקבות הוולקאנו', אופ' 44, 1997; 'אל הנצח', אופ' 45, 1997; 'ציפור ביער', אופ' 46, 1996).
• "כיהלום", למילים מאת יהודה עמיחי (אופ' 47, 1998); לקונטראלטו, בריטון ותזמורת סימפונית. ביצוע בכורה: ירושלים, אפריל 1998.
• סימפוניה מס' 2, "הרכבת" (אופ' 48, 1999-1998); ביצוע בכורה: אולומואוץ, צ'כיה, יוני 2000.
• סימפוניה מס' 3, "אודות יופי" (אופ' 49, 1999-1998); ביצוע בכורה: אולומואוץ, צ'כיה, יוני 2000.
• סימפוניה מס' 4, "צל חולף" (אופ' 51, 2000); ביצוע בכורה: פראג, אוקטובר 2001 (הקלטה), באר-שבע, ספטמבר 2007 (ביצוע חי), במסגרת 'חג המוזיקה הישראלית'.
• "Lead Life", מחזור שירים למילים מאת אלזה לסקר-שילר, ש. שפרה, פול ורלן, אסתר קונדה, גֶנרִיך סַפְּגִיר : גרסאות לקול אשה ופסנתר (אופ' 52, 2001-02) ולסופרן והרכבים קאמריים (אופ' 60–64, 2005).
• "סאגה-פורטרט", למילים מאת דן פגיס (אופ' 53, 2002): מחזור שירים למצו-סופרן וסרט מגנטי. ביצוע בכורה: חיפה, מאי 2003, זמרת: אתי בן-זקן.
• סימפוניה מס' 5, "קולאז' ישראלי-יהודי" (אופ' 54, 2003-2002); ביצוע בכורה: אולומואוץ, צ'כיה, מאי 2004 (הקלטה); ירושלים, ינואר 2006 (ביצוע חי).
• "ויקטוריה" לליברטו מאת רוני קינן, על-פי סמי מיכאל (אופ' 56, 2004-2001): ארבע תמונות רצופות מתוך אופרה קאמרית. ביצוע בכורה לתמונה 'ויקטוריה והגברים' (אופ' 56א'): תל אביב, מאי 2006.
• "קין והבל", לליברטו מאת יוספה אבן-שושן (אופ' 57, 2001); גראנד-אופרה קאמרית; ביצוע בכורה: יפו, אוגוסט-ספטמבר 2001 (הקלטה), ירושלים ותל אביב, אוקטובר 2002 (ביצוע חי), במסגרת 'חג המוזיקה הישראלית' והביאנלה 'זמן עכשיו' למוזיקה בת-זמננו; בכורה אירופית: וינה, אפריל 2005.
• "אבות ישורון" (אופ' 58, 2004): מחזור בן שלושה שירים למקהלה מעורבת ואנסמבל קאמרי; ביצוע בכורה: תל אביב, דצמבר 2004.
• "מחול פיבונאצ'י" (אופ' 59, 2005); לאנסמבל קאמרי; ביצוע בכורה: אנסמבל סולני תל אביב בניצוח ברק טל, תל אביב, מאי 2006.
• "אהבה עתיקה", למילים מתוך שיר השירים ושירי אהבה בשפות עתיקות (אופ' 67, 2006); למקהלת נערים ולאוטה; ביצוע בכורה: נערי טלץ בניצוח גרהרדט שמידט-גאדן (גר'), מינכן, אוקטובר 2006.
• "מודרנה", למילים מאת אימאן מרסאל (אופ' 70, 2010): מחזור שירים לזמרת, עוד, צ'לו ופסנתר; ביצוע בכורה: כפר בלום, יולי 2010.
• "אואזיס", לליברטו מאת יעל מדיני (אופ' 71, 2010): אופרה לילדים בחמש תמונות; ביצוע בכורה: קרלסרוהה, גרמניה, נובמבר 2010.
• סימפוניה מס' 6, "עיניים, השתקפות הנפש" (אופ' 73, 2011): סינפוניה דה-קאמרה - מיצב. טקסט ותמונות עיניים מתוך תערוכה של דורית הראל; ביצוע בכורה: אוניברסיטת תל אביב, 20 ביולי 2012.
• אדפה - גרנד אופרה, לליברטו באכדית מאת שלמה יזרעאל, על פי מיתוס אכדי קדום (אופ' 76, 2014). הקרנת בכורה עולמית לגרסת וידאו: חג המוזיקה הישראלית, תל אביב, אוקטובר 2016.
• ״!Mein Herz - Niemandem״ למילים מאת אלזה לסקר-שילר לקול ופסנתר (אופ' 79, 2018). ביצוע בכורה: חגי יודן, קול ופסנתר, 2018 (הקלטה).

דיסקוגרפיה חלקית

(דיסקוגרפיה מלאה, כולל אפשרות לשמיעה והורדה של אלבומים מלאים או רצועות בודדות מתוכם, ניתן למצוא במדור דיסקוגרפיה באתר של פליישר.)

• בנות חוה (הד ארצי, 1973)
• מוזיקה להרכבים קטנים (התקליט חיפה, 1986)
• מוזיקה ווקאלית (Opus One,‏ 1992)
• מסביב לעולם עם ציפי פליישר (VMM,‏ 1997)
• האופרה מדאה (קול ישראל,‏ 1997)
• ישראל בת 50 (Opus One,‏ 1999)
• רשימות אתניות (Opus One,‏ 2001)
• האופרה קין והבל (VMM,‏ 2002)
• טקסטורות ערביות (Aulos-Musikado,‏ 2003; הוצאה מחודשת לתקליטור באותו שם שיצא בחברת קוך-שוואן בשנת 1993)
• סימפוניות מס' 5-1 (VMM,‏ 2004)
• נערה פרפר נערה – מסע מסביב לעולם (המכון למוזיקה ישראלית, 2005)
• לידר (אלבום כפול; VMM,‏ 2009)
• אואזיס (VMM,‏ 2011)
• תיבת האופוסים המאוחרים (VMM,‏ 2013)
• קלאסיקות מתחדשות (‏2013)

כתבים

(רשימה מלאה של כתביה של ציפי פליישר, כולל הפניות להורדות מהאינטרנט של מאמרים וספרים מלאים, ניתן למצוא במדור פרסומים באתר של פליישר.)

• "בשאלת זהותנו, שבין מזרח למערב" (עיונים במוזיקה: ביטאון איגוד הקומפוזיטורים בישראל, יוני 1986);
• "ענקי הקיבוץ בזמר העברי" (מוזיקה, גיליון 12, מרץ 1988);
• "מלחינה ישראלית בקהיר" (מוזיקה, גיליון 13, אפריל 1988);
• "אורטוריה 1492-1992" בתוך אופוס (כתב-עת איגוד אמנים ומורים למוזיקה בישראל). רחובות, אביב 1992. מהדורה שנייה בתוך דוכן, כרך י"ד (מאסף למוזיקה יהודית, בהוצאת מכון רננות למוזיקה יהודית) ירושלים, תשנ"ו. מהדורה מורחבת ניתן להוריד מאתר האינטרנט המלחינה.
• מן המיקרו אל המקרו – ההיבט המבני של יצירותיי המוזיקליות: עיון בסרט המגנטי "גלימת הלילה" ובקנטטה "כשני ענפים" מתוך מפתח (כתב עת למורים למוזיקה), גיליון מס' 3 (ינואר 1999)
• "הקנטטה כשני ענפים". גרסה מורחבת למאמר שהתפרסם בכתב העת International Choral Bulletin, כרך 24, גיליון 1 (אוקטובר 1996).
• "הירמון שירים" (מכון מופ"ת ומכללת לוינסקי, 2005)
• "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" 1964/2009 (הספר במלואו ברשת)
• "מתי כספי - הקסם והחידה" (הקבוץ המאוחד/ספריית הפועלים, 2013)

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ציפי פליישר
• ציפי פליישר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ציפי פליישר, דף שער בספרייה הלאומית
• ציפי פליישר, בארכיון הבימה
• ציפי פליישר באתר הספרייה הלאומית
• רבקה אלקושי, ניסוי בהאזנה לאופרה "משפט שלמה" מאת ציפי פליישר והשלכותיו לחינוך
• ציפי פליישר(הקישור אינו פעיל) באתר המרכז למוזיקה ירושלים
• אריאלה ראובני, ציפי פליישר – מלחינה לתזמורת סימפונית, דבר, 15 במרץ 1979
• נעם בן זאב, עכבר העיר אונליין, השמעת בכורה | "מחיקה", יצירה של ציפי פליישר לכינור סולו, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2009
• חגי חיטרון, אני חריגה, אני טוטאלית, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016
• אמיר מנדל, נערה ושמה יצירה: על הביוגרפיה של ציפי פליישר, באתר הארץ, 29 באפריל 2018