משתמשת:Ruchka43/טיוטה
ג'ודית פלאסקו
עריכה |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
ג'ודית פלאסקוב (1947- ) היא תיאולוגית פמיניסטית, פרופסור אמריטוס ללימודי הדתות במנהטן קולג' וממובילות התנועה הפמיניסטית היהודית בארה"ב. ספרה "לעמוד שוב בסיני - יהדות מנקודת מבט פמיניסטית' נחשב כפורץ דרך בהיותו ניסיון ראשון להתוות מתודולוגיה תיאולוגית לקשר בין יהדות ופמיניזם.
קורות חיים
עריכהג'ודית פלאסקו נולדה בניו יורק (14 מרץ 1947) למשפחה שהשתייכה ליהדות הרפורמית. בהיותה בת 16 השתתפה במצעד על וושינגטון בו שמעה את נאומו של מרטין לותר קינג "יש לי חלום". ב 1968 השלימה לימודים לתואר ראשון באוניברסיטת קלארק וב 1975 קיבלה תואר דוקטור בתיאולוגיה מאוניבסיטת ייל. לימים ציינה שנושא התזה שלה היה "מין, חטא, וחסד במשנתם פאול יוֹהַנֶס טיליך וריינהוֹלד ניבּוּר" (תיאולוגים פרוטסטנטיים אמריקנים), מאחר שלא היתה אז אפשרות ללימודי תיאולוגיה יהודית באוניברסיטה, כפי שרצתה. בעקבות הקשרים שיצרה עם תיאולוגיות נוצריות השתתפה פלאסקו בייסוד המחלקה ללימודי נשים באקדמיה האמריקאית לדת (AAR)[1] היא השתתפה בייסוד כתב העת Journal of Feminist Studies in Religion והייתה עורכת-שותפה שלו בשנים 1983 - 1994. בשנים 1976 - 1979 לימדה בחוג לדתות באוניברסיטת ויצ'יטה בקנזאס ומאז 1979 עד לפרישתה ב 2013 הייתה פרופסור ללימודי הדת במנהטן קולג'. במרץ 2024 צורפה להיכל התהילה הלאומי של הנשים כאחת
ב 1981 פלאסקו הייתה אחת ממייסדות "בנות אש" - קבוצה של פמיניסטיות יהודיות שפעלה לשילוב עקרונות פמיניסטיים בחיים היהודיים. פלאסקו הגדירה את פעילות הקבוצה כרוחנית שהיא גם פוליטית.[1]
פלאסקו
תיאולוגיה יהודית פמיניסטית
עריכהתיאולוגיה-יהדות-ופמיניזם עמדו במרכז פעילותה של פלאסקוב בשני צירים מקבילים: המחקר התיאולוגי האקדמי והפעילות הפמיניסטית הציבורית-קהילתית. פלאסקו רואה קשר ישיר בין הביוגרפיה שלה וההתנסויות והחוויות הפרסונליות שלה ובין התפתחותה כחוקרת וכפמיניסטית.[2] את ייעודה כתיאולוגית היא רואה כדרך לחבר בין שני המרכיבים החשובים של זהותה: הזהות הפמיניסטית והזהות היהודית.
ג'ודית פלאסקו פרצה לתודעה הפמיניסטית היהודית במאמר "The Coming of Lilith - Toward a Feminist Teology" שפורסם ב 1972. פלאסקו העלתה בו את זכותן וחובתן של נשים לקרוא ולפרש את המקורות היהודיים מנקודת מבט נשית-פמיניסטית, באמצעות מדרש חדש שיצרה המציג את סיפור גן העדן בספר בראשית מנקודת מבט נשית. בעוד שהמדרשים הרבניים, שנוצרו על ידי גברים, תיארו את לילית, אשתו הראשונה של אדם, כמורדת שהופכת לדמות דמונית ומסוכנת, פלאסקו מתארת אותה כאשה עצמאית וחזקה הדורשת שיוויון עם אדם, ואף הופכת לבת בריתה של חוה, האשה השניה.[3] זה היה מאמר מכונן בהתפתחות התנועה הפמיניסטית היהודית בארה"ב והיה השראה לשמו של כתב העת "לילית", המבטא עמדות של פמיניסטיות יהודיות[4]
מעורבותה של פלאסקו בפעילות הפמיניסטית הביאה אותה למסקנה שיהדות פמיניסטית לא תיכון רק באמצעות קריאה חדשה של הטקסטים היהודיים ותיקונים בהלכה. ב1983 היא פרסמה מאמר בשם "השאלה הנכונה היא תיאולוגית"[5]. את התשובה לאתגר שהציגה במאמר זה פרשה בספרה "לעמוד שוב בסיני"( 1990) שנחשב כניסיון החשוב ביותר שנעשה עד עתה לדון בחיבור שבין יהדות ופמיניזם מתוך גישה תיאולוגית מקיפה.[6] החיבור מחייב לדעתה מהפכה הדומה לזו שהיתה לאחר חורבן בית שני, כשהיהדות הרבנית החליפה את היהדות המקראית.
היהדות, לדבריה, היא במהותה דת פטריאכלית שנוצרה ונוסחה על ידי גברים. היהודים שהיא פונה אליהם הם הגברים. כלומר, יהודי הוא גבר. מצוות עשה המוטלות על היהודי מכוונות רק לגבר. הסיפור של היהודים הוא סיפור של גברים. הנשים מופיעות בו כנספחות. האשה היהודיה היא האחר, כפי שהוגדרה על ידי סימון דה בובואר. חוקי ההלכה והדרכים לקיים אורח חיים יהודי ולבטא את האמונה באל, נוצרו על ידי גברים במהלך הדורות ודחקו את הנשים לשוליים. הם מפלים נשים ופוגעים בהן, ומותירים אותן בשולי החוויה הדתית הקהילתית.
המאבק הפמיניסטי לשיויון הביא אמנם לשינוי משמעותי במעמד הנשים בזרמים הלא- אורתודוקסיים, אך לדעתה לא נגע בשורשי הקיום השולי והנחות של הנשים ביהדות. רק רפורמה מקיפה בכל מרכיבי המסורת היהודית כך שתכיל את גם את הניסיון והחוויה הנשית תוכל להפוך אותה לדת המכילה באמת את כל היהודים.[7]
פלאסקו טוענת שהמרכיבים הבסיסיים של הדת היהודית יצטרכו לעבור שינוי רדיקלי. במקום הדימויים הגבריים הפטריאכליים של האל שמאפיינים כח, שלטון ומלכות, הגישה הפמיניסטית מביאה תפיסה מכילה ופתוחה של האלוהות שיש בה מקום להיבטים שונים שלה.[8] הנשים המועצמות ימצאו את מקומן בקהילה, שהיא עם ישראל, כשותפות ושוות בכל ודרך האחווה הנשית שבאמצעותה הן מוצאות ביטוי לחוויה הדתית שלהן. קריאה מחודשת במקורות ובהיסטוריה של העם תוציא את סיפור הנשים מההשתקה ומההדחקה שנגזרו עליו ותאפשר לנשים לראות את עצמן כשותפות שוות ערך בסיפור היהודי. ההלכה על מרכיביה המפלים והפוגעים בנשים תצטרך לעבור תיקון יסודי שבו ישתתפו גברים ונשים.
. פלאסקו מודעת לכך העמדות שהיא מציגה מבטאות מגזר מאוד מסוים: היא פמיניסטית אמריקאית, ליברלית, אשכנזיה. כדי שמהפכה כזו תוכל להתרחש היא חייבת להכיל את מגוון רחב ככל האפשר של הקהילות היהודיות.
היא מודעת גם לקושי המהותי העומד בפני המשימה: שאלת הגבולות - עד היכן אפשר לשנות מבלי
urther work and improvement. The first is the grasp of God. She talks about the: Legitimacy, indeed the necessity, of plural ways of perceiving and speaking about the one God… the multiple images of God are not contradictions of monotheism but ways in which limited human beings apprehend and respond to the all-embracing divine reality (p. 121)
לקריאה נוספת
עריכהThe Coming of Lilith: Essays on Feminism, Judaism, and Sexual Ethics, 1972-2003 (review)
Nashim A Journal of Jewish Women s Studies & Gender Issues 12(1):301-308
January 2006
הערות שוליים
עריכה- ^ Plaskow, J. (1995). Spirituality and politics: Lessons from B’not Esh. Tikkun, 10(3), 31-32.
- ^ Judith Plaskow, Standing Again at Sinai - Judaism from a Feminist Perspective, Harper San Francisco, 1990, עמ' xiii - xvii
- ^ "The Coming of Lilith:" A Contemporary Midrash, Jewish Women's Archive, 2024
- ^ Lilith Magazine Mission and Masthead
- ^ Editor: Susanna Heschel, The Right Question is Theological, On Being a Jewish Feminist, Shocken Books Random House, 1983
- ^ Hava Tirosh-Samuelson, Judith Plaskow: An Intellectual Portrait, BRILL, 2014
- ^ Judith Plaskow, Standing Again at Sinai - Judaism from a Feminist Perspective, xvi-xvii Harper San Francisco, 1990,
- ^ ed. Lynn Davidman & Shelly Tenenbaum, Judith Plaskow: Jewish Theology in Feminst Perspective, Feminist Perspectives on Jewish Studies,, Yale University Press, 1994, עמ' 61-62