פורטל:אשדוד
אשדוד היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, ומיושבת כ-3,700 שנים, בין היתר כאחת מחמש ערי פלשתים החשובות ששכנו באזור. שמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. בראשית ימיה התהוותה כמרכז מסחר ימי פעיל, עם נמליה המזוהים בתל מור ובאשדוד ים, ובעת המודרנית הפכה לעיר נמל בזכות אחד מסמליה המובהקים – נמל אשדוד, הגדול בנמלי ישראל. יחד עם הנמל פועלות בעיר תשתיות לאומיות נוספות, אשר הופכות אותה למרכז תעשייתי חשוב. מאז הקמתה, אשדוד קולטת עלייה יהודית נרחבת מרחבי העולם, ואחוז העולים החדשים בה הוא מהגבוהים בישראל. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד היא גם אחת הערים היחידות בישראל שנוסדו בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להתפתחותה לאחת הערים הגדולות במדינה. אשדוד חברה בפורום ה-15. |
גבעת יונה היא גבעה בצפון-מערבה של העיר אשדוד המתנשאת לגובה של 49 מטרים מעל פני הים, והיא הנקודה הגבוהה בעיר.
הגבעה צופה צפונה אל נחל לכיש, נמל אשדוד ועד פלמחים, מערבה אל הים התיכון ואל שפכו של נחל לכיש, דרומה אל רובע א' ועד אשקלון, ומזרחה אל אזור התעשייה של העיר. בגבעה מספר מבנים, וסביבם ועל מורדות הגבעה משתרע גן ובו שבילי הליכה, מרפסות תצפית ומסעדה.
הערה עודכן במרץ 2024.
|
לחצו כדי להקטין חזרה
מפה לחיצה של רובעי אשדוד
התזמורת האנדלוסית הישראלית היא תזמורת שמרכזה באשדוד, המתמקדת במוזיקה אנדלוסית שמקורה בספרד המוסלמית ("אנדלוסיה") של המאה ה-10 וה-11, ונשתמרה בקרב יהודי צפון אפריקה. התזמורת נוסדה באשדוד ב-1994 ובשנת 2006, זכתה בפרס ישראל למפעל חיים. התזמורת נוסדה באשדוד בשנת 1994, על ידי מוטי מלכא וראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי. מנצחה הראשון של התזמורת היה אברהם עילם-אמזלג. קודם לכן פעלה במתכונת שונה במסגרת המרכז לפיוט ולשירה שהוקם באשדוד בשנת 1988. יחיאל לסרי ומוטי מלכא הקימו את התזמורת האנדלוסית הישראלית בשני גלגולים. ב-1988 הקימו עם סמי אלמגריבי, אליהו בן חמו ואריה אזולאי את המרכז לפיוט ושירה באשדוד; זה משמש בית הכשרה לפייטנים ולנגנים בכלים המסורתיים. ב-1994 התפצל המרכז לפיוט ושירה, והתזמורת, בגרסתה החדשה, הוקמה כגוף נפרד ממנו, בשיתוף פעולה עם ד"ר אברהם עילם-אמזלג, אמיל זריהן וישועה אזולאי. התזמורת הוקמה כתזמורת קלאסית עתירת כלי קשת, היא מונה כ-30 נגנים ומורכבת משתי קבוצות. הקבוצה הראשונה מכונה בשפת השדה "האותנטים", וכל השאר הם "התזמורת". רוב חברי "האנסמבל האותנטי" הם עולים מצפון אפריקה וילידי הארץ ממוצא מזרחי. רוב חברי "התזמורת" הם עולים ממדינות חבר העמים או ילידי הארץ. הנגנים האותנטים מנגנים משמיעה, ואילו התזמורת מנגנת מקריאה בתווים. |
בינואר 2003 הכריז ראש עיריית אשדוד צבי צילקר על תוכנית לסלילת שלוחת רכבת מתחנת הרכבת אשדוד – עד הלום אל תחנה תת-קרקעית חדשה במרכז אשדוד דרך שדרות מנחם בגין ברובע הקריה ("הסיטי"), על מנת לשפר את הנגישות אל שירות הרכבת. התוכנית לבסוף לא יצאה אל הפועל, לאחר שדרוג התחנה בדרום, המשרתת את תושבי העיר אשדוד וסביבתה.
- גדי גולן, אשדוד: תקודם סלילת קו רכבת בקריה, באתר גלובס, 26 בינואר 2003
מומלצי ויקיפדיה: אשדוד 
- היסטוריה: אשדוד העתיקה (תל אשדוד) - אשדוד ים - גשר עד הלום - חברת אשדוד - גבעת יונה - תל מור
- אתרים: רצועת החוף של אשדוד - מרכז כיוונים - מרכז קליטה בית קנדה - קריית התרבות ע"ש צילקר (מוזיאון אשדוד לאמנות - בית יד לבנים - המשכן לאמנויות הבמה - עיריית אשדוד - הארכיון לתולדות אשדוד) - המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן - המוזיאון לגבורה היהודית והשואה - מצודת אשדוד ים - מצדית אשדוד ים - אמפי אשדוד - מרינה אשדוד - קניון לב אשדוד
- מרכז קליטה בית קנדה
- תעשייה: תחנת הכוח אשכול - אלתא מערכות - מתקן התפלה אשדוד - נמל אשדוד - נמל הדרום
- תחבורה: תחבורה ציבורית באשדוד - Reway - מסוף ריביירה - מסוף בני ברית - מסוף ביג
- עירוניות ורחובות: תכנון עירוני של אשדוד - רחוב רוגוזין - רחוב שבי ציון - שדרות הרצל - שדרות מנחם בגין - שדרות משה דיין - שדרות בני ברית - מדרחוב הנביאים
- ספורט מועדון ספורט אשדוד - מכבי אשדוד (כדורסל/כדורגל) - הפועל אשדוד
- אולמות: אצטדיון הי"א - אצטדיון אשדוד (עתידי)
- חינוך מרכז פסג"ה
- אמנות תיאטרון ברמוזה - ברוך וינד - מבוא הדודאים - דודי שובל (ONE LOVE) - יובל דיין
הארכיון לתולדות אשדוד – ארכיון מקוון המכיל מידע היסטורי ועדכני אודות העירספרים
- איריס גרייצר ואחרים, אשדוד: קובץ מאמרים, תל אביב-יפו: החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, עיריית אשדוד, 1976
- בועז רענן, אשדוד – גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול: לקט מאמרים, אשדוד: החברה להגנת הטבע, 1990
- בועז רענן, אשדוד 2000, אשדוד: החברה להגנת הטבע, סניף אשדוד, 2000
- ניסים יחזקאל, אשדוד: העיר הדינאמית ביותר בישראל, כ.נ.ר., 1979
- מיכאל שיחור, אשדוד, עיר של טעמים: מסע קולינרי, תל אביב-יפו: שיחור, 2017, מסת"ב 9789657326640
- אריה אזולאי, ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, ירושלים: הספרייה הציונית, 2023, מסת"ב 9789655363975
- משה דרור, צילקר – אשדוד שאהב, אשדוד: אבי אלעד, 2022
מאמרים
- דרור אסנת, "מחייטים וסנדלרים בנינו פה נמל": פועליות, לאומיות ואתניות בקרב פועלי נמל אשדוד, 1961-1967, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2004
- נעם לוין, איל בן-דור, גיורא קדרון, השפעתם של גורמים אנושיים על השינויים העיתיים בקצב ההתייצבות של חולות אשדוד-ניצנים, אופקים בגאוגרפיה 57-58, 2003, עמ' 224–241, JSTOR 23710644
- ארז צפדיה, חיים יעקובי, רב-תרבותיות, לאומיות והפוליטיקה של העיר: המקרה של אשדוד, סוציולוגיה ישראלית ט, 2007, עמ' 127–148, JSTOR 23442062
- ניסים כהן, מדינת הרווחה, מדיניות ציבורית ו"אי-משילות": המקרה של בית החולים באשדוד, דינמיקה של שינוי: הפוליטיקה הישראלית בתקופת מעבר, מחקרים בפוליטיקה הישראלית ד, 2011, עמ' 93–123
- מירב אהרון גוטמן, "שקט יהיה לנו מספיק כשנמות – עכשיו הזמן לחיות": בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה, תכנון, 2(1), 2005
- איילת בן אילן ואחרים, מערך אזורי התעשייה באשדוד: היבטים ניהוליים, תכנוניים וסביבתיים, תל אביב-יפו: אוניברסיטת תל אביב, 2017
- Max Budovitch et al, Global Case Studies: Lessons for Ashdod from around the World, קיימברידג': אוניברסיטת תל אביב, 2017 (באנגלית)
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל ישראל | פורטל ירושלים | פורטל תל אביב-יפו | פורטל חיפה | פורטל היישוב | פורטל אתרי מורשת בישראל | פורטל האדריכלות |
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בנושא אשדוד. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים
| רשימת הערכים המבוקשים | |
|---|---|
|
תודה רבה כל התורמים לבניית הפורטל!
אתם מוזמנים לציין את שם המשתמש שלכם כאן מטה
כובש המלפפונים • ארז האורז • Idoc07 • יודוקוליס • האשדודי • מיכאלי • Ovedc • Nizzan Cohen • Funcs • Chenspec