משתמש:Daniel at TMSP/משמרת אמר

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Daniel at TMSP.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Daniel at TMSP.

נִדְמוּ כְּחֵיוַת נָמֵר[א]
גְּדִיּוֹתַי[ב] בְּמַעֲנָם לְנַמֵּר[ג]
וַיֵּעוֹרוּ פִּרְחֵי אִמֵּר[ד]
מְשָׁרְתֵי כֻולּוֹ כָּבוֹד אוֹמֵר[ה]
רְעָצוּם וְתִיכְּנוּ נוֹף עַל מְכוֹנוֹ[ו] וְשָׂשׂוּ בְּזֹאת חֲנוּכָּה

ביאורים
  1. ^ ממלכת יוון, שנמשלה לנמר ע"פ דניאל, ז', ו'
  2. ^ עם ישראל, או החשמונאים (ע"פ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"א, עמוד א'
  3. ^ גזרו עליהם גזרות שונות, (ע"פ ויקרא רבה (מרגליות) יג, ה)
  4. ^ המזוהים בפיוט עם החשמונאים (ראו להלן
  5. ^ ע"פ תהילים, כ"ט, ט'
  6. ^ נצחום, ותיקנו את המקדש (ע"פ תהילים, מ"ח, ג'
אליעזר הקליר, אעדיף כל שמונה

משמרת אִמֵּר היא משפחת כהנים מימי הבית הראשון והשני, אחת מ־24 משמרות הכהונה.

משפחת אמר בטקסטים קדומים עריכה

במקרא עריכה

בסיפור יצירת המשמרות בידי דוד וצדוק[1] נספרת המשמרת במקום ה־16.

בספרי עזרא ונחמיה משפחת אמר היא השנייה מבין ארבע משפחות הכהנים ששבו מהגולה[2]. ומבניה ישבו בירושלים (נחמיה יא, יג-יד; דה"י א, ט, יב) והשתתפו בבניין חומותיה (נחמיה ג כט) והיו מעורבים בפרשת הנשים הנוכריות (עזרא י כ).

בני המשפחה במקרא עריכה

  • בימי נחמיה, בן המשפחה בשם עֲמַשְׁסַי/מַעְשַׂי ישב בירושלים. בספר נחמיה (יא, יג) נמנים שלושה אבות בשושלת שבינו לבן אמר, ובדברי הימים א (ט, יב) נמנים ארבעה.
  • בספר עזרא, בתוך רשימת האנשים שנשאו נשים נכריות והתחייבו לגרשן, נזכרים הכהנים חֲנָנִי וּזְבַדְיָה מבני אמר.[3]
 
לאונארט בראמר (אנ') – פשחור מכה את ירמיהו במקדש
  • על פשחור בן אמר[4] וצדוק בן אמר (נחמיה ג כט) לא נכתב במפורש שיוכם המשפחתי, וייתכן כי כל אחד מהם הוא פשוט בנו של אדם בשם זה, אך החוקרים נוטים להכלילם בין בני המשפחה.
    • אחת מארבע משפחות הכהונה ששבו מבבל היא משפחת פשחור[5] – משפחה שאיננה מופיעה ברשימת המשמרות. פירוש אפשרי אחד הוא שצאצאיו של פשחור התפצלו מתוך משפחת אמר לכדי משפחה עצמאית.[6]

בטקסטים בתר־מקראיים עריכה

משמרת אמר מופיעה מספר פעמים במגילות מדבר יהודה, בין שאר המשמרות שלפיהן נימנו השבתות בלוח השנה במגילות קומראן.[7] על פי הכתבים הכיתתיים, זמני השירות של המשמרת הם כדלהלן:[8]

חודשים בהם נופלי שבוע השירות משמרת אמר, ומועדים הנופלים בשבוע זה
שנה במחזור ה־6 שנתי החודש הראשון החודש השני
1 5 (מועד היין) 10 (X)
2 4 (דוק) 9
3 3 (X) 8
4 2 (פסח שני) 7/8
5 1 (פסח וחג המצות) 6/7 (מועד העצים, יום הזכרון ודוק) 12
6 5/6 (במגילות שבת שייכת למשמר הנכנס) 11 (דוק)

בכתבי חז"ל, מלבד מקומה בטקסט המשוחזר של ברייתא דכ"ד משמרות ("משמר אימר – יבנית")[9], מופיע שמו של משמר אמר פעם אחת[10] בלבד בכתבי חז"ל[11] – באגדות החורבן המספרות על גודלה העצום של האוכלוסייה היהודית ערב חורבן בית שני, מסופר שמשמרת אמר הייתה "קטנה שבמשמרות", ואף על פי כן מנתה "שמונים וחמשה אלף פירחי כהונה".[12]

בני אמר בממצא הארכאולוגי עריכה

תקופת בית ראשון עריכה

 
בולת [הצ]ליהו בן אמר

ידועות שתי בולות עבריות[13] מימי בית המקדש הראשון הנושאות את הפטרונים "אמר":[14]

האחת היא בולת הצליהו בן אמר:

שבר בולה זו, במידות 13×11 מ"מ (כשני־שליש מגודלה המקורי), שהתגלתה בפרויקט סינון העפר מהר הבית ותוארכה למאות ה־7–6 לפנה"ס נושאת שתי שורות שפוענחו והושלמו בידי החוקרים לכדי הכתובת [לה]צ̇ליהו / [בן] אמר.[15]

בהתחשב בתיאורו של פשחור בן אמר במקרא[4] בתור "פָקִיד נָגִיד בְּבֵית ה'". תואר שבמזרח הקדום המתאים לממונה על עבודה מנהלית[16], ולגב הבולה המעיד שהוצמדה לגב אריג שכנראה חתם את פיו של כלי המכיל דברי־ערך, דבר השכיח בתקופה זו בבתי אוצר[17] ולנטייה במזרח הקדום לנפוטיזם בתפקידי ניהול, הציעו ברקאי ודבירה כי אוצרות המקדש נוהלו בידי בני משפחת אמר.[18]

בולה נוספת, ללא מוצאות ממוסמכת (אנ'), שדווח שהגיעה מחורבת קילא ותוארכה למאות ה־8–6 לפנה"ס, נושאת את הכתובת "לעבדיהו בן אמר".

[19]

תקופת בית שני ולאחריה עריכה

 
בחמשה – באמר, מתוך מגילת המשמרות.

כאמור, שמה של משמרת אמר מופיע בכמה וכמה ממגילות ים־המלח.אזכור אפשרי נוסף הוא גלוסקמת מרים ברת ישוע, שעל חזיתה נחקקה הכתובת "מרים ברת ישוע בר קיפא כהנים מעזיה מבית אמרי", כלומר, מרים ואבותיה הם כהנים המתייחסים למשמרת מעזיהו. לסיום הכתובת הוצעו פירושים שונים – ייתכן, כפי שנרמז בתוספא (תענית ב,א , ירושלמי תענית ד,ב בבלי תענית כז א) שארבעה משפחות הכהונה התפצלו ל24 המשמרות, וכאן ישנה עדות שמשמרת מעזיהו מקורה במשמרת אימר[20], או שמדובר בשם מקום (אנ'), שעשוי להיקרא על שם בני אִמר שישבו שם (ראו להלן).[21]



 
שבר מכתובת בית הכנסת בקיסריה, המזכירה את "משמרת שש עשרה".

במספר בתי כנסת עתיקים התגלו שברי כתובות המונות את המשמרות. בכתובת מבית הכנסת בקיסריה השתמרו המילים "[מש]מרת שש עשר[ה]", הלוא היא משמרת אמר, אבל המילה "אמר" לא השתמרה באף אחת מהכתובות.[22]


משמרת אמר בפיוט עריכה

  ערך מורחב – פיוטי משמרות

משמר אמר נזכר בין שאר שמות משמרות הכהונה בכמה וכמה פיוטים: בפיוטים ייעודיים, המונים משמרת בכל שבת, בקינות לתשעה באב, ואפילו בתור עזר ספירה, בו לכל מספר עד 24 שוייכה משמרת.[23]

רבים מהפיוטים אינם מתייחסים כלל למאורעות ההיסטוריים של חנוכה, אולם בפיוטים בני המאה ה־6–7, מיוחסים החשמונאים, מביסי היוונים למשמרת זו, בניגוד לנאמר בספר מקבים ואצל יוספוס. [24](, עציון (יש) וזולאי([25] גם הפניה לספר בעריכת אליצור)).

אולי הכל נובע מחידודי לשון: אימר מתחרז עם נמר, יבנית נשמע כמו יוונית (רוזנסון 117-120 והוא מציע שם מוטיבים נוספים; גם הפניה לעציון. ואליצור 307, ומינץ מנור, עמ' 36 הע' 98) על פי הפיוטים, מקום מושבה של המשמרת הוא ביבנית[26]

מדרש שיר השירים רבה, אף הוא בן המאות ה־6–7, מונה מספר דורות שדחקו את הקץ, ואחד מהם הוא "בימי אימר".[27]

מקום מושבה של המשמרת עריכה

בפיוטים בני המאות ה??? שהגיעו לידינו, מקום מושבה של המשמרת מתואר בתור "יבנית/יוונית" (הפנייה לקליין, לבדוק אצל אליצור עציון ורוזנסון)

אבי יונה שחזר את הכתובת בקיסריה בתור "כפר נמרה", אבל ליבנר דוחה את זה – בפיוטים אין לזה זכר, וכל שאר המשמרות יושבות בגליל, ואילו לפי ליבנר, מלבד "בית נמרה" בעבר הירדן, כל אזכור ל"כפר נמרה" שאולי מקומו בגליל, מקורו בטעות. (https://library.oapen.org/handle/20.500.12657/43969 עמ 276–280)

איפה ראיתי על כפר נ/אימרא. אצל זיסו וגורן? עמוד=5}} כתובת הגלוסקמא - אחיטוב מפרש (בהע"ש של זיסו וגורן) שמדובר במקום מושבם של בית אמר

צריך גם להזכיר את אמר שבבבל - אפשר לפי האנציקלופדיות

כפר אמר - ריינר, מפיהם ולא מפי כתבם, עמ' 318, הע' 25 (זמין בכותר)

בספרות עולי הרגל והמקומות הקדושים, נזכרים ביבנית מספר קברי אמוראים, אך ללא זכר לבני אמר, מלבד מקור אחד בן המאה ה־19 שבו נזכרת יחד עם קברים אלה "מערת בית חשמונאי"[28] (איפה ראיתי שקשר בין מסע מירון והמסורת על בני חזיר לבין מערת כהנים? https://tablet-otzar-org.eu1.proxy.openathens.net/#/book/605857/p/222/t/0806803581234/fs/Vo7QV5y5Sv0WXKcAyJKEFwnIcPnGGPKdfgtYOsE4PqiG/start/6/end/8/c שמסתמך על מאמר (מ. ליכטנשטייןן, המודיע, פרשת דברים תשע"א), שנראה שטוען שזה כתוב במסע מירון

לקריאה נוספת עריכה

  • Roger W. Uitti. (1992). Immer (Person). In: David N. Freedman (ed.). The Anchor Yale Bible Dictionary: H-J (pp. 395–396). New Heaven: Yale University Press

קישורים חיצוניים עריכה


הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוק י"ד
  2. ^ ספר עזרא, פרק ב', פסוק ל"ז; ספר נחמיה, פרק ז', פסוק מ'
  3. ^ בעזרא החיצוני (י, כ"א), מופיעים בנוסף לשמות אלה גם מַעֲשֵׂיָה, שְׁמַעְיָה, יחִיאֵל וְעֻזִּיָּה כבני אמר. בטקסט המסורתי שמות אלו נספרים בפסוק הבא, בין בני חָרִם (וכך גם בקודקס ותיקנוס של עזרא החיצוני).
  4. ^ 1 2 ספר ירמיהו, פרק כ', פסוק א'
  5. ^ עזרא, ב', ל"ח; נחמיה, ז', מ"א
  6. ^ שמואל אחיטוב, חיים תדמור (ע), פַּשְׁחוּר, אנציקלופדיה מקראית ו (עבד – צרתן), מוסד ביאליק, תשע"א, עמ' 633–635 וראו שם פירושים נוספים, וכן האפשרות (ע"פ ברייתא דכ"ד משמרות כהונה) שצאצאים אלו הרכיבו את משמרת יקים.
  7. ^ משמרת אִמֵּר מופיעה שלוש פעמים ב־4Q320 וב־4Q321 ופעם אחת ב־4Q319, 4Q324, 4Q325, 4Q329 ו־4Q329a.‏ (Abegg, Martin G., Jr.; Bowley, James. E.; Cook, Edward M.; Tov, Emanuel (2003). The Dead Sea Scrolls Concordance. Vol. 1.1. Leiden: Brill. p. 72.)
  8. ^ יונתן בן דב, מנחם קיסטר (ע), השנה בת 364 יום בקומראן ובספרות החיצונית, מגילות קומראן: מבואות ומחקרים, כרך 2, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2009, עמ' 435–476
  9. ^ שמואל קליין, ספר הישוב, כרך א, ירושלים: מוסד ביאליק, תרצ"ט, עמ' 163
  10. ^ ראו להלן אודות אזכור המשמרת במדרש מאוחר.
  11. ^ רוזנסון (תשס"ח, עמ' 113–114, 118–119) ניסה למצוא כמה רמזים ספרותיים נוספים למשמרת אמר בדברי חז"ל.
  12. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'; במקבילה (איכה רבה, פרשה ב', פסקה ד') קיימים מספר שינויים: בעל המימרא אינו רבי זעורה בשם רב חונה, אלא רבי יוחנן, ובגירסאות שונות של המדרש מופיעים המספר 80,000 (וילנא) או 85,000 (בובר).
  13. ^ בולה נוספת, עמונית, נושאת את הכתובת "לעלא בת אמר" (הפניה לאביגד וזאס)
  14. ^ השמות "אמריה" ו"אמריו", צורות ארוכות של השם "אמר" (נחמיה, י', ד' וראו גם ליונשטאם תש"י ו־Uitti 1992) מופיעים בכמה בולות וכתובות מהתקופה. (דבירה וברקאי 2021, הע' 16)
  15. ^ דבירה וברקאי 2021, עמ' 50
  16. ^ דבירה וברקאי 2021, עמ' 52–53
  17. ^ דבירה וברקאי 2021, עמ' 55–58
  18. ^ דבירה וברקאי 2021, עמ' 59–60
  19. ^ Deutsch, Robert (2023). Biblical Period Hebrew Bullae: The Josef Chaim Kaufman Collection. Tel Aviv: Archaeological Center Publication. #289; Golub, Mitka R. (2020). "Theophoric Elements in Names on Hebrew Bullae from the Kaufman Collection: A Comparative Study". Journal of the Ancient Near Eastern Society. 34/1: 42–67. D289
  20. ^ ראו לעיל השערה דומה לגבי משמרת יקים.
  21. ^ Zissu, Boaz; Goren, Yuval (2011). "The Ossuary of 'Miriam Daughter of Yeshua Son of Caiaphas, Priests [of] Maʿaziah from Beth 'Imri'". Israel Exploration Journal. 61: 80–82. JSTOR 23214223.
  22. ^ Price, J. J. "List of the 24 priestly courses in Hebrew; 4-5c. CE; (no.1145)" in Corpus Inscriptionum Iudaeae/Palastinae Vol. II. ed. W. Ameling; et al, Berlin, 2011. Pp 66–68.
  23. ^ באהל מכון בניני נזכרות המשמרות שלא לפי סדרן, ומשמר אמר נזכר באות ט (שיר האותיות, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני). במספר כתבי־יד בני התקופה, מותאמים שמות המשמרות גם ל־24 הפרקים של מסכת שבת והפרק השישה־עשר נושא את שמה של משמר אמר: משנה שבת בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית). וראו אפרים א. אורבך, עוד למשמרות ולמעמדות (תרביץ, מב, תשל"ג, עמ’ 309—311), תרביץ מג, תשל"ד, עמ' 224‏, JSTOR 23593806
  24. ^ אליצור תשנ"ו, 303–304; אופיר מינץ־מנור, אלעזר בירבי קליר: פיוטים לחנוכה (מוסף פעמים 4), מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשפ"ב, עמ' 32–36
  25. ^ מנחם זולאי, מאוצר השירה והפיוט – פרסומי המכון לחקר השירה העברית (קנג): מי היכה את היוונים בימי החשמונאים?, הארץ, 4 בדצמבר 1953
  26. ^ במקצת הפיוטים נכתב השם באות ו' במקום ב'
  27. ^ כך על פי כל כתבי היד, אך בדפוסים (שיר השירים רבה, פרשה ב', פסקה ז') שובש לאזכור שני של עמרם. (תמר קדרי, למלאכת העריכה במדרש שיר השירים רבה (עבודת דוקטור) האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ד, עמ' 341; וראו במהדורה הסינופטית, עמ' 87)
  28. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אהרן צבי אשכנזי, יד אהרן, שלוניקי, תקצ"ט, באתר היברובוקס וראו גם צבי אילן, קברי צדיקים בארץ ישראל, ירושלים: כנה, תשנ"ז, עמ' 178