נחל ארבל

נחל בישראל

נחל ארבלערבית: ואדי אל-חמאם) הוא נחל בגליל התחתון הנשפך לכנרת. אורכו כ־12 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו הוא 24 קמ"ר[1]. בעבר היה הנחל איתן וניזון ממי מעיינותיו לאורך כל השנה. כיום נשאבים מי המעיינות לשימוש יישובי הסביבה וכמות המים הזורמים לאפיק הנחל נמוכה[2].

נחל ארבל
وادي الحمام
נחל ארבל בין הר ארבל להר ניתאי
נחל ארבל בין הר ארבל להר ניתאי
מידע כללי
אורך 12 קילומטרים
אגן ניקוז 24 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא שדה עמודים עריכת הנתון בוויקינתונים
יובלים נחל אוזנית, נחל סביונה, נחל נמרים, נחל מזגה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך הכנרת (32°49′47″N 35°31′0″E) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נחל ארבל בין הר ארבל להר ניתאי
נחל ארבל במפת הקרן לחקר ארץ ישראל, 1870

שם הנחל

עריכה

הנחל נקרא ארבל על שם הר ארבל והיישוב העתיק ארבל הסמוכים לנחל. בערבית הוא נקרא "ואדי אל-חמאם" שפירושו "נחל היונים", על שם יוני הסלע המקננות בקטע התחתי של הנחל[3].

תוואי הנחל

עריכה

מוצא הנחל סמוך לחורבת עמודים בבקעת בית נטופה. משם ממשיך הנחל בכיוון צפון מזרח בערוץ פתוח ורדוד, בקרקעיתו של עמק קירטון רך מתקופת הסנון, ועובר בין הר נמרה (מדרום) להר קוץ (מצפון). לאחר כ־3 ק"מ, ליד חורבת אסעד, פונה הנחל לדרום-מזרח ונובע בו מעיין קטן – עין אסעד. אחרי 1.5 ק"מ הוא אוסף אליו את נחל אזנית. כעבור 1.5 ק"מ נוספים מתנקזים אליו נחל מזגה ונחל נמרים סמוך לחורבת מזגה – שרידי יישוב מן התקופה הרומית-ביזנטית ולעין מזגה, שמימיו נקווים לבור אגירה (באר מזגה). בור זה משמש להשקיית מקנה וחלקות חקלאיות קטנות. כקילומטר מזרחה משם פונה הנחל בחדות דרומה. בנקודת תפנית זו נובע עין ניתאי, בעבר - מקור המים החשוב של הנחל. כיום מימיו נתפסים על ידי מתקן שאיבה ורק מעט עודפים ניגרים אל ערוץ הנחל. משם מתחתר הנחל בתוך סלעי גיר קשים מתקופת האאוקן, נתיבו נהיה צר ומשני עבריו מצוקי גיר זקופים: מצוקי הר ניתאי (מצפון) ומצוקי הר ארבל (מדרום). הנחל עובר מצפון לשרידי היישוב היהודי ארבל, נוטה צפונה אל עבר עין ארבל וח'רבת ואדי חמאם ונפגש עם יובלו נחל סביונה מדרום לכפר ואדי אל-חמאם. אז יוצא הנחל מבין המצוקים אל דרום בקעת גינוסר, יורד אל הכנרת ונשפך אליה בין חוף מגדל לבין חוף רסטל[1].

בעלי חיים

עריכה

בעבר היו בנחל ארבל מינים רבים של בעלי חיים, כפי שתיאר החוקר האנגלי הנרי בייקר טריסטראם את ביקורו בנחל בשנת 1864 בספרו החי והצומח של ארץ ישראל: ”מעולם לא פגשנו חיות בר רבות כמו באחד משלושת הימים האלה. ראשון הופיע חזיר בר מתוך הסבך... אחר כך הוחרד אייל למטה, רץ במעלה הצוק, וחלף סמוך לנו, בשביל המתפתל על פי התהום. אחר כך נמייה גדולה... ובעודני מתאמץ לעקוב אחריה ראיתי להפתעתי דוב חום סורי יורד בכבדות... יכולנו לראות צבאים טופפים בגיא למטה... לוטרה שיצאה מן המים... 14 קני נשרים... פרסים... ועוזנייה...”[2][4].

כיום, מגוון בעלי החיים בנחל הצטמצם, וחלקם ונכחדו משם. היום נמצאים שם יונקים כגון שועל, תן ודלק, עדרים של שפני סלעים, צבאים וחזירי בר. בצוקים מקננים עופות דורסים כגון בז מצוי, בז אדום ועקב עיטי. מקננים בנחל גם סיס הגליל וכמובן, יונת הסלע, על שמה נקרא הנחל בערבית "נחל היונים". בחורף מגיעות לנחל ציפורי השיר כותלי וסתרי צוקים[2]. עד לא מזמן קיננו באזור נשרים ורחמים.

צמחייה

עריכה

לאורך הקטעים הלחים שבערוץ הנחל גדלים צמחי מים כגון הרדוף הנחלים, פטל קדוש ועצי ערבה מחודדת[1][2] ובגדות צומחים שיזף מצוי ולבנה רפואי[3]. במדרונות נחל ארבל הצמחייה דלילה בשל סלעי הגיר האאוקניים הבונים את העמק והקרקע העשירה בחרסית שעליהם, וגדלה שם חברת צומח ערבתית שבולטים בה שיחי שיזף השיח וביניהם צמחייה עשבונית מפותחת[1][3][2].

בחורף ובאביב פורחים באזור עץ השקד, יקינתון מזרחי, רקפת מצויה, עירית גדולה, חלבלוב מגובשש[5], נרקיסים, כרכומים, כלניות, תורמוסים[4], צבעונים וגאופיטים נוספים[2].

גלריה

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נחל ארבל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה