פתיחת התפריט הראשי

פרסי גביע העולם בכדורגל

(הופנה מהדף נעל הזהב (פיפ"א))

נעל הזהבעריכה

פרס נעל הזהב במונדיאל מוענק למלך השערים של כל מונדיאל, החל ממונדיאל 1982. תואר מלך השערים הוכר כבר במונדיאל הראשון, ובמונדיאל 1994 שנערך בארצות הברית הוענקו פרסי כדור הכסף וכדור הברונזה לשחקנים שסיימו במקום השני והשלישי בטבלת המבקיעים. מאז 1994 מופעל כלל ולפיו במקרה שיש שוויון בין שחקנים במספר השערים הבכיר יותר הוא זה שלזכותו מספר גבוה יותר של בישולים. קבוצת המחקר הטכני של פיפ"א היא זו הקובעת האם מסירה כלשהי נחשבת כאסיסט או לא. אם גם במצב זה יש שוויון יוענק הפרס לשחקן שהשתתף בפחות דקות משחק.

זוכי התארים והפרסים הם[1]:

רשימת המבקיעים
מונדיאל מלך השערים מספר שערים מקום שני מספר שערים מקום שלישי מספר שערים
1930 ארגנטינה  גיז'רמו סטאבילה 8 אורוגוואי  פדרו צ'אה 5 ארצות הברית  ברטראנד פייטנוד
צ'ילה  גיז'רמו סוביאברה
4
1934 צ'כוסלובקיה  אולדז'יך ניידלי 5 גרמניה הנאצית (1933-1935)  אדמונד קונן
איטליה  אנג'לו סקיאביו
4 ממלכת איטליה  ריימונדו אורסי
שווייץ  לאופולד קילהולץ
4
1938 ברזיל  לאונידאס 7 הונגריה  גיולה ז'נגלר 6 ממלכת איטליה  סילביו פיולה
הונגריה  ג'רג' שארושי
5
1950 ברזיל  אדמיר 9 ספרד 1939  אסטניסלאו באסורה
אורוגוואי  אוסקר מיגס
5 ברזיל  צ'יקו
ספרד 1939  סארה
אורוגוואי  אלסידס גיג'ה
5
1954 הונגריה  שנדור קוצ'יש 11 שווייץ  ספ הגי
גרמניה  מקס מורלוק
אוסטריה  אריך פרובסט
6 גרמניה המערבית  הלמוט ראן
גרמניה המערבית  האנס שאפר
גרמניה המערבית  אוטמאר ואלטר
הונגריה  ננדור הידגקוטי
הונגריה  פרנץ פושקאש
שווייץ  רובר באלאמאן
אורוגוואי  קרלוס בורחס
4
1958 צרפת  ז'יסט פונטיין 13 ברזיל  פלה
גרמניה המערבית  הלמוט ראן
6 ברזיל  ואוה
צפון אירלנד  פיטר מקפארלנד
5
1962 ברזיל  גארינצ'ה
ברזיל  ואוה
צ'ילה  לאונל סאנצ'ס
יוגוסלביה  דראז'ן ירקוביץ'
ברית המועצות  ולנטין איבנוב
הונגריה  פלוריאן אלברט
4 ברזיל  אמרילדו
צ'כוסלובקיה  אדולף שרר
הונגריה  לאיוש טיצ'י
יוגוסלביה  מילאן גאליץ'
3 צ'ילה  ג'יימה רמירז
צ'ילה  אלדיו רוחאס
צ'ילה  ג'ורג'ה טורו
אנגליה  רון פלוורס
גרמניה המערבית  אובה זילר
איטליה  ג'יאקומו בולגארלי
ברית המועצות  איגור צ'יסלנקו
ברית המועצות  ויקטור פונדלניק
אורוגוואי  חוסה סאסיה
2
1966 פורטוגל  אאוזביו 9 גרמניה  הלמוט האלר 6 גרמניה  פרנץ בקנבאואר
הונגריה  פרנץ בנה
אנגליה  ג'ף הרסט
ברית המועצות  ואלרי פורקויאן
4
1970 גרמניה  גרד מילר 10 ברזיל  ז'אירזיניו 7 פרו  תאופילו קוביאס 5
1974 פולין  גז'גוז' לאטו 7 הולנד  יוהאן ניסקנס
פולין  אנדז'יי שארמאץ'
5 גרמניה  גרד מילר
הולנד  ג'וני רפ
שוודיה  ראלף אדסטרים
4
1978 ארגנטינה  מריו קמפס 6 פרו  תאופילו קוביאס
הולנד  רוב רנסנברינק
5 ארגנטינה  לאופולדו לוקה
אוסטריה  האנס קרנקל
4
החלה הענקת פרס נעל הזהב
מונדיאל נעל הזהב מספר שערים נעל הכסף מספר שערים נעל הארד מספר שערים
1982 איטליה  פאולו רוסי 6 גרמניה  קרל היינץ רומניגה 5 ברזיל  זיקו
פולין  זביגנייב בונייק
4
1986 אנגליה  גארי לינקר 6 ספרד  אמיליו בוטראגניו
ברזיל  קארקה
ארגנטינה  דייגו מראדונה
5 ארגנטינה  חורחה ולדאנו
דנמרק  פרבן אלקייר לארסן
איטליה  אלסנדרו אלטובלי
ברית המועצות  איגור בלאנוב
4
1990 איטליה  סלבטורה סקילאצ'י 6 צ'כוסלובקיה  תומאש סקורהבי 5 קמרון  רוז'ה מילה
אנגליה  גארי לינקר
גרמניה המערבית  לותר מתאוס
ספרד  מיצ'ל
4
1994 רוסיה  אולג סלנקו
בולגריה  חריסטו סטויצ'קוב
6 שוודיה  קנט אנדרסון
ברזיל  רומאריו
גרמניה  יורגן קלינסמן
איטליה  רוברטו באג'ו
5 ארגנטינה  גבריאל בטיסטוטה
רומניה  פלורין רדוצ'ויו
שוודיה  מרטין דאלין
4
1998 קרואטיה  דאבור שוקר 6 ארגנטינה  גבריאל בטיסטוטה
איטליה  כריסטיאן ויירי
5 ברזיל  רונאלדו
צ'ילה  מרסלו סלאס
מקסיקו  לואיס הרננדס
4
2002 ברזיל  רונאלדו 8 גרמניה  מירוסלב קלוסה
ברזיל  ריבאלדו
5 דנמרק  יון דאל תומאסון
איטליה  כריסטיאן ויירי
4
2006 גרמניה  מירוסלב קלוסה 5 ארגנטינה  הרנן קרספו[2] 3 ברזיל  רונאלדו[2] 3
2010 גרמניה  תומאס מילר[2] 5 ספרד  דויד וייה[2] 5 הולנד  ווסלי סניידר[2] 5
2014 קולומביה  חאמס רודריגס 6 גרמניה  תומאס מילר 5 ברזיל  ניימאר 4
2018 אנגליה  הארי קיין 6 צרפת  אנטואן גריזמן[2] 4 בלגיה  רומלו לוקאקו[2] 4


כדור הזהבעריכה

כדור הזהב הוא פרס המוענק לכדורגלן הטוב ביותר בכל מונדיאל, שנבחר מתוך רשימה המחוברת על ידי הוועדה הטכנית של פיפ"א. המנצח נבחר על ידי נציגי התקשורת. השחקנים שסיימו במקום השני והשלישי בהצבעת אנשי התקשורת מקבלים את פרסי כדור הכסף וכדור הארד של אדידס בהתאמה. הפרס עצמו הוענק לראשונה במונדיאל 1982, אך גם לפני כן נבחרו שלושת השחקנים המצטיינים בכל טורניר.

מונדיאל כדור הזהב כדור הכסף כדור הארד
1982 איטליה  פאולו רוסי ברזיל  פלקאו גרמניה  קרל היינץ רומיניגה
1986 ארגנטינה  דייגו מראדונה גרמניה  הרלד שומאכר דנמרק  פרבו אלקיאר
1990 איטליה  סלבטורה סקילאצ'י גרמניה  לותר מתאוס ארגנטינה  דייגו מראדונה
1994 ברזיל  רומאריו איטליה  רוברטו באג'ו בולגריה  חריסטו סטויצ'קוב
1998 ברזיל  רונאלדו קרואטיה  דאבור שוקר צרפת  ליליאן תוראם
2002 גרמניה  אוליבר קאן ברזיל  רונאלדו קוריאה הדרומית  הונג מיונג-בו
2006 צרפת  זינדין זידאן איטליה  פאביו קנבארו איטליה  אנדראה פירלו
2010 אורוגוואי  דייגו פורלאן הולנד  וסלי סניידר ספרד  דויד וייה
2014 ארגנטינה  ליונל מסי גרמניה  תומאס מילר הולנד  אריין רובן
2018 קרואטיה  לוקה מודריץ' בלגיה  אדן הזאר צרפת  אנטואן גריזמן


כפפת הזהבעריכה

כפפת הזהב מוענק לשוער הטוב ביותר, עד לשנת 2006 נקרא פרס יאשין על שמו של שוער העבר הסובייטי המנוח לב יאשין, הנחשב לאחד מגדולי השוערים בהיסטוריה. קבוצת המחקר הטכני של פיפ"א (FIFA Technical Study Group) מכריזה על השוער הטוב ביותר בטורניר לפי ביצועיו במהלך התחרות. למרות שלשוערים יש פרס ייחודי לעמדה שלהם, הם עדיין זכאים להיבחר לכדור הזהב, כגון המקרה של אוליבר קאן ב-2002. פרס יאשין הוענק לראשונה ב-1994, אך גם לפני מונדיאל זה נבחרו שוערים לנבחרות הטורניר. זוכי הפרס הם:

מונדיאל שם
1994 בלגיה  מישל פרודום
1998 צרפת  פביאן בארטז
2002 גרמניה  אוליבר קאן
2006 איטליה  ג'אנלואיג'י בופון
2010 ספרד  איקר קסיאס
2014 גרמניה  מנואל נוייר
2018 בלגיה  טיבו קורטואה

פרס פיפ"א למשחק הוגןעריכה

פרס פיפ"א למשחק הוגן מוענק לנבחרת עם הרקורד הטוב ביותר של משחק הגון במהלך הטורניר, כלומר הכי מעט כרטיסים ועברות. רק נבחרות שהעפילו משלב הבתים רשאיות להתחרות על הפרס. הנבחרת הזוכה מקבלת גביע, תעודה, מדליה לכל שחקן ואיש צוות רשמי, ומענק בסך 50,000 דולרים עבור ציוד כדורגל לשחקנים צעירים. הנבחרות הזוכות הן:

מונדיאל נבחרת
1978 ארגנטינה  ארגנטינה
1982 ברזיל  ברזיל
1986 ברזיל  ברזיל
1990 אנגליה  אנגליה
1994 ברזיל  ברזיל
1998 אנגליה  אנגליה ו-צרפת  צרפת
2002 בלגיה  בלגיה
2006 ברזיל  ברזיל ו-ספרד  ספרד
2010 ספרד  ספרד
2014 קולומביה  קולומביה
2018 ספרד  ספרד

פרס הקבוצה המבדרת ביותרעריכה

פרס פיפ"א לקבוצה המבדרת ביותר הוא אחד הפרסים החדשים במונדיאל. פרס זה מוענק באופן סובייקטיבי לנבחרת שעשתה את המירב על מנת לשמח את הציבור בגישה חיובית למשחק. הפרס מוענק תמיד על לאחר השתתפות הציבור במשאל מיוחד. הנבחרות הזוכות הן:

מונדיאל נבחרת
1994 ברזיל  ברזיל
1998 צרפת  צרפת
2002 קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית
2006 פורטוגל  פורטוגל
2010   גרמניה
2014   קולומביה

פרס השחקן הצעירעריכה

פרס השחקן הצעיר, הניתן בחסות חברת ג'ילט, הוא פרס שהוענק לראשונה במונדיאל 2006 ללוקאס פודולסקי מגרמניה. הפרס ניתן לשחקן הטוב ביותר בטורניר שגילו לכל היותר 21 שנים. במונדיאל 2006 השחקנים שהיו כשירים לכך הם אלה שנולדו לאחר 1 בינואר 1985. הבחירה נערכה באתר האינטרנט הרשמי של המונדיאל, בסיוע צוות המחקר הטכני של פיפ"א.

פיפ"א אירגנה גם משאל באינטרנט לצורך בחירת "השחקן הצעיר הטוב ביותר" במונדיאלים בין 1958 ל-2002. הזוכים הם[3]:

מונדיאל שם גיל
1958 ברזיל  פלה 17
1962 הונגריה  פלוריאן אלברט 20
1966 גרמניה  פרנץ בקנבאואר 20
1970 פרו  תאופילו קוביאס 21
1974 פולין  ולדיסלב ז'מודה 20
1978 איטליה  אנטוניו קבריני 20
1982 צרפת  מנואל אמורוס 21
1986 בלגיה  אנצו שיפו 20
1990 יוגוסלביה  רוברט פרוסינצ'קי 21
1994 הולנד  מארק אוברמארס 21
1998 אנגליה  מייקל אואן 18
2002 ארצות הברית  לנדון דונובן 20
החלה הענקת פרס השחקן הצעיר
2006 גרמניה  לוקאס פודולסקי 21
2010 גרמניה  תומאס מילר 21
2014 צרפת  פול פוגבה 21
2018 צרפת  קיליאן אמבפה 19

נבחרת טורנירעריכה

נבחרת הטורניר כוללת את השחקנים שהציגו את היכולת הגבוהה ביותר במהלך הטורניר. הדרך בה היא נבחרה השתנתה במרוצת השנים. באופן מסורתי, קבוצת עיתונאים, בעיקר מאירופה ומדרום אמריקה, בחרה את הקבוצה. בין מונדיאל 1994 למונדיאל 2006, בחרה הוועדה הטכנית של פיפ"א את נבחרת הטורניר, והתואר הוענק תחת חסותה של חברת מאסטרקארד. החל ממונדיאל 2010, נבחרו השחקנים על ידי הגולשים הרשומים באתר הרשמי של פיפ"א.

מונדיאל שוערים שחקני הגנה קשרים חלוצים
1930

אורוגוואי  אנריקה בז'סטררו

אורוגוואי  חוסה נסאסי
ממלכת יוגוסלביה  מילוטין איבקוביץ'

ארגנטינה  לואיס מונטי
אורוגוואי  אלברו גסטידו
אורוגוואי  חוסה לאנדרו אנדראדה

אורוגוואי  פדרו צ'אה
אורוגוואי  הקטור קסטרו
אורוגוואי  הקטור סקארונה
ארגנטינה  גיז'רמו סטאבילה
ארצות הברית  ברטראנד פייטנוד

1934

ספרד 1931  ריקרדו זאמורה

ספרד 1931  יקינטו קינקוצ'ס
ממלכת איטליה  ארלדו מונצליו

ממלכת איטליה  לואיס מונטי
ממלכת איטליה  אטיליו פראריס
ספרד 1931  לאונרדו סילאורן

ממלכת איטליה  ג'וזפה מאצה
ממלכת איטליה  ריימונדו אורסי
ממלכת איטליה  אנריקה גאיטה
אוסטריה  מתיאס סינדלר
צ'כוסלובקיה  אולדז'יך ניידלי

1938

צ'כוסלובקיה  פרנטיסק פלניצ'קה

ממלכת איטליה  פייטרו ראבה
ממלכת איטליה  אלפרדו פוני
ברזיל (1889-1960)  דומינגוס דה גיה

ממלכת איטליה  מישל אנדריאולו
ממלכת איטליה  אוגו לוקאטלי

ממלכת איטליה  סילביו פיולה
ממלכת איטליה  ג'ינו קולאוסי
הונגריה (1940-1945)  ג'רג' שארושי
הונגריה (1940-1945)  גיולה ז'נגלר
ברזיל (1889-1960)  לאונידאס דה סילבה

1950

אורוגוואי  רוקה מספולי

שוודיה  אריק נילסון
ספרד 1939  חוסה פארה
אורוגוואי  ויקטור רודריגס אנדראדה

אורוגוואי  אובדוליו וארלה
ברזיל (1889-1960)  חוסה קרלוס באוור
אורוגוואי  אלסידס גיג'ה
ברזיל (1889-1960)  חאיר דה רוסה פינטו

ברזיל (1889-1960)  זיזיניו
ברזיל (1889-1960)  אדמיר
אורוגוואי  חואן סקיאפינו

1954

הונגריה (1949-1957)  גיולה גרושיץ'

אוסטריה  ארנסט אוקווירק
ברזיל (1889-1960)  דז'למה סאנטוס
אורוגוואי  חוסה סנטמריה

גרמניה המערבית  פריץ ואלטר
הונגריה (1949-1957)  יוזף בוז'יק
הונגריה (1949-1957)  נאנדור הידגקוטי
הונגריה (1949-1957)  זולטן צ'יבור

גרמניה המערבית  הלמוט ראן
הונגריה (1949-1957)  פרנץ פושקש
הונגריה (1949-1957)  שנדור קוצ'יש

1958

צפון אירלנד  הארי גרג

ברזיל (1889-1960)  דז'למה סאנטוס
ברזיל (1889-1960)  הילדרלדו בליני
ברזיל (1889-1960)  נילטון סנטוס

צפון אירלנד  דני בלנצ'פלאוור
ברזיל (1889-1960)  ואלדיר פריירה
שוודיה  גונאר גרן
צרפת  רמון קופה

ברזיל (1889-1960)  פלה
ברזיל (1889-1960)  גארינצ'ה
צרפת  ז'יסט פונטיין

1962

צ'כוסלובקיה  ויליאם שרויף

ברזיל (1960-1968)  דז'למה סאנטוס
איטליה  צ'זרה מלדיני
ברית המועצות (1955-1980)  ואלרי וורונין
גרמניה המערבית  קרל-היינץ שנלינגר

ברזיל (1960-1968)  מאריו זגאלו
ברזיל (1960-1968)  זיטו
צ'כוסלובקיה  יוזף מסופוסט

ברזיל (1960-1968)  ואוה
ברזיל (1960-1968)  גארינצ'ה
צ'ילה  לאונל סאנצ'ס

1966

אנגליה  גורדון בנקס

אנגליה  ג'ורג' כהן
אנגליה  בובי מור
פורטוגל  ויסנטה לוקאס
ארגנטינה  סילביו מרסוליני

גרמניה המערבית  פרנץ בקנבאואר
פורטוגל  מריו קולונה
אנגליה  בובי צ'רלטון

הונגריה  פלוריאן אלברט
גרמניה המערבית  אווה זלר
פורטוגל  אאוזביו

1970

אורוגוואי  לדיסלאו מזורקייביץ'

ברזיל (1968-1992)  קרלוס אלברטו
אורוגוואי  אטיליו אנצ'טה
גרמניה המערבית  פרנץ בקנבאואר
איטליה  ג'אצ'ינטו פאקטי

ברזיל (1968-1992)  ז'רסון
ברזיל (1968-1992)  ריבלינו
אנגליה  בובי צ'רלטון

ברזיל (1968-1992)  פלה
גרמניה המערבית  גרד מילר
ברזיל (1968-1992)  ז'אירזיניו

1974

גרמניה המערבית  ספ מאייר

גרמניה המערבית  ברטי פוגטס
הולנד  רוד קרול
גרמניה המערבית  פרנץ בקנבאואר
גרמניה המערבית  פול ברייטנר

גרמניה המערבית  וולפגנג אובראת'
פולין  קז'ימייז' דיינה
הולנד  יוהאן ניסקנס

הולנד  רוב רנסנברינק
הולנד  יוהאן קרויף
פולין  גז'גוז' לאטו

1978

ארגנטינה  אובלדו פיליול

גרמניה המערבית  ברטי פוגטס
הולנד  רוד קרול
ארגנטינה  דניאל פסארלה
ארגנטינה  אלברטו טרנטיני

ברזיל (1968-1992)  דירסאו
פרו  תיאופילו קוביאס
הולנד  רוב רנסנברינק

איטליה  רוברטו בטגה
איטליה  פאולו רוסי
ארגנטינה  מריו קמפס

1982

איטליה  דינו זוף

ברזיל (1968-1992)  לואיזיניו
ברזיל (1968-1992)  ז'וניור
איטליה  קלאודיו ג'נטילה
איטליה  פולביו קולובאטי

פולין  זביגנייב בונייק
ברזיל (1968-1992)  פלקאו
צרפת  מישל פלאטיני
ברזיל (1968-1992)  זיקו

איטליה  פאולו רוסי
גרמניה המערבית  קרל היינץ רומניגה

1986

בלגיה  ז'אן-מרי פפאף

ברזיל (1968-1992)  ז'וסימר
צרפת  מנואל אמורוס
ברזיל (1968-1992)  ז'וליו סזאר

בלגיה  יאן קולמנס
צרפת  ז'אן טיגנה
צרפת  מישל פלאטיני
ארגנטינה  דייגו מראדונה

דנמרק  פרבן אלקיאר לארסן
ספרד  אמיליו בוטרגניו
אנגליה  גארי ליניקר

1990

ארגנטינה  סרחיו גויקוצ'אה
קוסטה ריקה  לואיס גאבלו קונחו

גרמניה המערבית  אנדראס ברמה
איטליה  פאולו מלדיני
איטליה  פרנקו בארזי

ארגנטינה  דייגו מראדונה
גרמניה המערבית  לותר מתאוס
הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה  דראגן סטויקוביץ'
אנגליה  פול גאסקוין

איטליה  סלבטורה סקילאצ'י
קמרון  רוז'ה מילה
גרמניה המערבית  יורגן קלינסמן

1994

בלגיה  מישל פרודום

ברזיל  ז'ורז'יניו
ברזיל  מרסיו סנטוס
איטליה  פאולו מלדיני

ברזיל  דונגה
בולגריה  קרסימיר בלאקוב
רומניה  גאורגה חאג'י
שוודיה  תומאס ברולין

ברזיל  רומאריו
בולגריה  חריסטו סטויצ'קוב
איטליה  רוברטו באג'ו

1998

צרפת  פביאן בארטז
פרגוואי  חוסה לואיס צ'ילאברט

ברזיל  רוברטו קרלוס
צרפת  מרסל דסאי
צרפת  ליליאן תוראם
הולנד  פרנק דה בור
פרגוואי  קרלוס גמארה

ברזיל  דונגה
ברזיל  ריבאלדו
דנמרק  מיכאל לאודרופ
צרפת  זינדין זידאן
הולנד  אדגר דווידס

ברזיל  רונאלדו
קרואטיה  דאבור שוקר
דנמרק  בריאן לאודרופ
הולנד  דניס ברגקאמפ

2002

גרמניה  אוליבר קאן
טורקיה  רושטו רצ'בר
ספרד  איקר קסיאס

ברזיל  רוברטו קרלוס
אנגליה  סול קמפבל
ספרד  פרננדו היירו
קוריאה הדרומית  הונג מיונג-בו
טורקיה  אלפאי אוזלאן
ברזיל  קאפו

ברזיל  ריבאלדו
ברזיל  רונאלדיניו
גרמניה  מיכאל באלאק
ארצות הברית  קלאודיו ריינה
קוריאה הדרומית  יו סאנג-צ'ול
גרמניה  דיטמר האמאן
ספרד  חואקין סאנצ'ס
יפן  הידטושי נקטה
בלגיה  מארק וילמוטס

ברזיל  רונאלדו
גרמניה  מירוסלב קלוזה
סנגל  אל חג'י דיוף
טורקיה  חסן שאש
ארצות הברית  לנדון דונובן

2006

איטליה  ג'אנלואיג'י בופון
גרמניה  יינס להמן
פורטוגל  ריקרדו פריירה

ארגנטינה  רוברטו אז'אלה
אנגליה  ג'ון טרי
צרפת  ליליאן תוראם
גרמניה  פיליפ לאם
איטליה  פאביו קנבארו
איטליה  ג'אנלוקה זמברוטה
פורטוגל  ריקרדו קרבאליו

ברזיל  זה רוברטו
צרפת  פטריק ויירה
צרפת  זינדין זידאן
גרמניה  מיכאל באלאק
איטליה  פרנצ'סקו טוטי
איטליה  אנדראה פירלו
איטליה  ג'נארו גאטוסו
פורטוגל  לואיש פיגו
פורטוגל  מאניש

ארגנטינה  הרנן קרספו
צרפת  תיירי הנרי
גרמניה  מירוסלב קלוזה
איטליה  לוקה טוני

2010

ספרד  איקר קסיאס

גרמניה  פיליפ לאם
ברזיל  מאייקון
ספרד  קרלס פויול
ספרד  סרחיו ראמוס

הולנד  וסלי סניידר
גרמניה  בסטיאן שוויינשטייגר
ספרד  צ'אבי
ספרד  אנדרס אינייסטה

ספרד  דויד וייה
אורוגוואי  דייגו פורלאן

2014

גרמניה  מנואל נוייר

ברזיל  מרסלו
ברזיל  דויד לואיז
ברזיל  טיאגו סילבה
גרמניה  מאטס הומלס

ארגנטינה  אנחל די מריה
גרמניה  טוני קרוס
קולומביה  חאמס רודריגס

ברזיל  ניימאר
ארגנטינה  ליונל מסי
גרמניה  תומאס מילר

2018

בלגיה  טיבו קורטואה

צרפת  רפאל וראן
ברזיל  טיאגו סילבה
אורוגוואי  דייגו גודין
ברזיל  מרסלו

קרואטיה  לוקה מודריץ'
ברזיל  פיליפה קוטיניו
בלגיה  קווין דה בראונה

צרפת  קיליאן אמבפה
אנגליה  הארי קיין
פורטוגל  כריסטיאנו רונאלדו

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רשימת הזוכים באתר הרשמי של פיפ"א
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 מאז 1994 מופעל כלל ולפיו במקרה שיש שוויון בין שחקנים במספר השערים הבכיר יותר הוא זה שלזכותו מספר גבוה יותר של בישולים. קבוצת המחקר הטכני של פיפ"א היא זו הקובעת האם מסירה כלשהי נחשבת כאסיסט או לא. אם גם במצב זה יש שוויון יוענק הפרס לשחקן שהשתתף בפחות דקות משחק.
  3. ^ רשימת הזוכים באתר Football Data Base