פתיחת התפריט הראשי

פרשת מצורע

פרשת השבוע החמישית בספר ויקרא

פָּרָשַׁת מְצֹרָע היא פרשת השבוע החמישית בספר ויקרא. הפרשה עוסקת כולה בדיני טומאה וטהרה, ויש הקוראים לה בלשון נקייה פרשת טהרות או פרשת זאת תהיה. היא מתחילה בפרק י"ד, פסוק א' ומסתיימת בפרק ט"ו, פסוק ל"ג.

Arrow r.svg מצורע Arrow l.svg
פסוקים: ויקרא, י"ד, א' - ט"ו, ל"ג
מס' פסוקים: 90
תוכן: היטהרות מצרעת, קורבן מצורע, דיני צרעת הבית, טומאת זב, זבה, קרי ונידה
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
עשה (11)  לא תעשה (0)
טהרה מן הצרעת, תגלחת המצורע ביום השביעי לטהרתו, טבילה, קורבן מצורע, דיני צרעת הבתים, דיני טומאת זב, קורבן זב, דיני טומאת שכבת זרע, דיני טומאת נידה, דיני טומאת זבה, קורבן זבה
הפטרה
אשכנזים וספרדים מלכים ב', ז', ג'-כ'
תימנים ואיטלקים מלכים ב', ז', א'-כ', ומוסיפים מלכים ב', י"ג, כ"ג
בפרשה מופיעות שלוש מתוך ארבע טומאות המצריכות קורבן לאחר הטבילה: מצורע, זב וזבה. כמו כן, מופיעות חמש מתוך שש טומאות היוצאות מגוף האדם. הטומאה החסרה בשני המקרים היא יולדת, המופיעה בפרשה הקודמת.

בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת מצורע ביחד עם הפרשה שלפניה, פרשת תזריע. בשנים המעוברות שאינן מתחילות ביום חמישי, כלומר בשנים מסוג בחה, זחג, זשה, בשז וגכז, חלה פרשת מצורע בשבת שלפני פסח, שבת הגדול.

תוכן הפרשהעריכה

הפרשה עוסקת כולה בדיני טומאה וטהרה:

  • חלקה הראשון ממשיך את העיסוק בדיני נגע הצרעת שהתחיל בפרשה הקודמת. תחילת הפרשה עוסקת בדרכי ההיטהרות מן הצרעת ובקורבנות שעל המצורע להביא.
  • לאחר מכן מופיע תיאור של צרעת הבית.
  • בחלק האחרון מתוארות טומאת הזב והזבה, טומאת קרי ודיני הנידה.

הפטרהעריכה

מפטירים בספר מלכים ב', פרק ז', בסיפור על ארבעת המצורעים בעת המצור על העיר שומרון. התימנים והאיטלקים מתחילים בפסוק א', והספרדים והאשכנזים (וכן בנוסח רומניא) מתחילים בפסוק ג'; בכל המנהגים מסיימים בפסוק כ', אך התימנים והאיטלקים מוסיפים גם את הפסוק במלכים ב', י"ג, כ"ג. אם השבת חלה בשבת הגדול מפטירים ברוב הקהילות בהפטרת שבת הגדול, "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים" (מלאכי, ג', ד'-כ"ד), אמנם בצקת קהילות קוראים הפטרה מיוחדת זו רק בערב פסח שחל בשבת, ואצל התימנים לא נוהגים לקרוא הפטרה זו כלל, ואם כן קוראים את ההפטרה הרגילה של הפרשה (ובנוסח רומניא הפטירו הפטרה זו דווקא בפרשת צו, ואם כן, כנראה הפטירו בהפטרה הרגילה בשבת הגדול שחל בפרשת מצורע). אם השבת חלה בערב ראש חודש אייר, קוראים את הפטרת "מחר חודש" (שמואל א', כ', י"ח-מ"ב).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה