צרויה שלו

סופרת ועורכת ספרים ישראלית

צרויה עומר[1] שלו (נולדה ב־13 באפריל 1959) היא סופרת ועורכת ספרים ישראלית.

צרויה שלו
צרויה שלו בפסטיבל ספרים בפרנקפורט, 2015
צרויה שלו בפסטיבל ספרים בפרנקפורט, 2015
לידה 13 באפריל 1959 (בת 62)
קבוצת כנרת, ישראל ישראלישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, עורכת ספרותית, תסריטאית, סופרת ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג איל מגד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית ישראלית, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן, ספרות ילדים ונוער עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות שארית החיים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

צרויה שלו נולדה בקבוצת כנרת, למבקר הספרות מרדכי שלו ולציירת ריקה שלו. היא נכדתו של אהרון שידלובסקי, ממייסדי קבוצת כנרת. לדבריה אביה, שאהב את השם צרויה ואת ייחוסו התנכ"י (צרויה הייתה אחותו של דוד ומהיחידות שבניה נקראו על שמה), בחר את שמה שנים קודם שנולדה. כששמעה על כך אימה היא לא הייתה שבעת רצון, ובחרה לה את השם השני עומר.[1]

זמן קצר לאחר הולדתה עברה עם משפחתה לבית ברל, שם לימד אביה. על ילדותה שם סיפרה: "זו הייתה ילדות מאוד בודדה, כי 'בית ברל' הוא לא יישוב למגורים... בבוקר למדנו עם ילדי המושבים באזור, אבל שאר היום היינו לבד".[2] עם זאת, כבתו של מבקר ומנתח ספרות, שאירח בביתו את גדולי הסופרים, נחשפה כבר בגיל צעיר לעולם הכתיבה.

בשירותה הצבאי הייתה מש"קית ת"ש בבית הספר לשריון וכפקידה פלוגתית בבה"ד 1 בשנים 801979. היא בעלת תואר ראשון ותואר שני בהצטיינות יתרה בלימודי מקרא מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בסוף שנות ה־80, החלה לעבוד כלקטורית בהוצאת כתר, ובהמשך מונתה שם לעורכת בסדרת "סיפורת עברית". בין השאר ערכה את ספריהם של סביון ליברכט, יפתח ספקטור ויאיר לפיד. ערכה גם ספרי עיון, ובהם ספרו של דן מירון "מול האח השותק". בדברי תודה בסוף הספר כתב מירון:

"שלו ערכה את הספר באהדה אך גם בביקורתיות מעוררת כבוד והביאה לשיפור ניכר של פרקים רבים בו לעומת הנוסחים שהונחו לפניה. השכליות החדה והרגישות של צרויה שלו הפכו את העבודה במחיצתה על עריכת הספר מעמל לעונג וגם לשיעור מאלף".[3]

במסגרת הוצאת קשת ערכה את ספריהם של רם אורן ושלי יחימוביץ'.

פרסים והוקרהעריכה

חיים אישייםעריכה

בינואר 2004 נפצעה בפיגוע בקו 19 בירושלים בעת שהלכה סמוך לאוטובוס.[7]

שלו נישאה לדניאל מרום, ולהם בת משותפת.[8] היא נישאה בשנית לסופר איל מגד, ולהם בן משותף. עד שנת 2015 התגוררה בירושלים. בשנת 2016 עברה להתגורר עם מגד בשכונת דניה בחיפה. מנהלת אורח חיים צמחוני.[9]

אחיה של שלו הוא המתמטיקאי והסופר ענר שלו. היא אחייניתו של הסופר יצחק שלו ודודנית של הסופר מאיר שלו.

ספריהעריכה

שירהעריכה

פרוזהעריכה

  • רקדתי עמדתי, הוצאת כתר, (1993)
  • חיי אהבה, הוצאת כתר (1997; הוצאה מחודשת – 2010). הספר עובד לסרט קולנוע באותו שם. שלו השתתפה בכתיבת התסריט ואף שיחקה בסרט.[10]
  • בעל ואישה, קשת הוצאה לאור (2000). הרומן מתאר את התפוררות הנישואים של אודי ונעמה נוימן. התיאור הוא בקולה ובמחשבותיה של נעמה, שבהן משולבים זיכרונות מכאיבים מעברה.
  • ילד של אמא, הוצאת כתר (2001). ספר ילדים.
  • תרה, קשת הוצאה לאור (2005). הספר עובד למחזה בשם זהה שהועלה בתיאטרון הקאמרי.[11] הסיפור מתרחש בירושלים בימינו. אלה, ארכאולוגית הנשואה לאמנון, שאותו פגשה כמנהל החפירות שהשתתפה בהן, מחליטה לפתע לפרק את משפחתה הקטנה למען פנטזיות של אושר ואי־תלות.
  • שארית החיים, הוצאת כתר (2011)
  • תראו את הילד, הוצאת כתר (2014)
  • כאב, הוצאת כתר (2015). הרומן מתאר את חייה ואת תחושותיה של איריס עילם, מנהלת בית ספר יסודי, נשואה ואם לבת ולבן מתבגרים, עשר שנים אחרי שנפצעה קשה בפיגוע התאבדות. פגישה מקרית עם אהוב נעוריה, שבגיל 17 ניתק כל קשר איתה, מכניסה את איריס לסערת רגשות ולהתלבטות בין חידוש אהבת הנעורים לשמירה על נישואיה. לכך מצטרפת הדאגה לבתה, שעברה להתגורר בתל אביב, ועולה חשש שהשתעבדה למורה רוחני שהוא גם המעסיק שלה כמלצרית.
  • פליאה, הוצאת כתר (2021)[12][13]

ספריה של צרויה שלו תורגמו ל־25 שפות.[14]

מהספרים שערכהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

על כתביה:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 ליאור אוחנה וגילית קוזבה, "הסוד שמאחורי השם שלי", ידיעות אחרונות, 7 ימים, 10 בספטמבר 2021
  2. ^ אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "צרויה שלו - אספנית של אסונות", עמ' 384-377
  3. ^ דן מירון, מול האח השותק - עיונים בשירת מלחמת העצמאות, האוניברסיטה הפתוחה וכתר הוצאה לאור, 1992, עמ' 384
  4. ^ Krause, Tilman (5 באוקטובר 2012). ""Welt“-Literaturpreis: Zeruya Shalev verkörpert das säkulare Israel" [צרויה שלו היא התגלמותה של ישראל החילונית]. Die Welt (בגרמנית). בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2017. 
  5. ^ צרויה שלו זכתה בפרס פמינה, באתר ynet, 3 בנובמבר 2014
  6. ^ הסופרת צרויה שלו זכתה בפרס יאן מיכלסקי, באתר ynet, 4 בדצמבר 2019
  7. ^ שירי לב-אריהסופרת צרויה שלו נפצעה בפיגוע, באתר הארץ, 29 בינואר 2004
  8. ^ עידו בלאס, מרווה שלו-מרום כבר לא מפחדת מתווית "הבת של", באתר הארץ, 15 בפברואר 2012
  9. ^ רפי רשף מראיין את איל מגד בתוכנית אינטימי עם רפי רשף, ערוץ עשר, 5 במאי 2018(הקישור אינו פעיל, 24.11.2019)
  10. ^ נירית אנדרמן, עכבר העיר אונליין, מסע בשתיים, באתר הארץ, 26 ביוני 2008(הקישור אינו פעיל, 19.12.2019)
  11. ^ ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, תרה: צרויה שלו מעובדת לתיאטרון, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2008
  12. ^ צרויה שלו, פרק מהספר "פליאה", באתר הארץ, 26 באוגוסט 2021
  13. ^ אבנר הולצמןזינוק נועז אל מוקדיה המודלקים של זירת העימות הפנים־ישראלית, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2021
  14. ^ צרויה שלו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
  15. ^ אורן קקון, "מקוננת במכנסי נמר": נחש עקשן ולוליטה מסוכסכת נפגשים בספרי צרויה שלו, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2017