1980 בישראל
1980 (ה'תש"ם - ה'תשמ"א) הייתה השנה בה חגגה ישראל 32 שנה מיום היווסדה.
««« 1979 1978 1977 |
1980
בישראל |
»»» 1981 1982 1983 | |
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1980 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1980 |
הנהגה
עריכהפוליטיקה
עריכה- 30 ביולי – חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל מתקבל בכנסת
- 13 באוגוסט – בעקבות התפטרותו של שמואל תמיר מתפקיד שר המשפטים, ממונה משה נסים לתפקיד
- לקראת הבחירות לכנסת העשירית (שהתקיימו ב-1981), נבחר בדצמבר ראש המערך ושמעון פרס זוכה ב-71% מן הקולות מול יצחק רבין
- מספר מפלגות קטנות וסיעות יחיד מוקמות בכנסת. ב-8 ביולי מקימים שלושה חברי כנסת, שניים מחברי התנועה הדמוקרטית ועקיבא נוף (שפרש קודם לכן מאותה תנועה) את סיעה אחווה. ב-11 בנובמבר פורש חבר הכנסת יצחק יצחקי מן הליכוד ומקים סיעת יחיד: "ישראל אחת"
- כתב אישום מוגש נגד שר הדתות אהרן אבוחצירא בגין קבלת שוחד. היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר מבקש להסיר את חסינות השר.
- מדינת ישראל מכירה בתרומתו של ארגון הלח"י וראתה בו גוף לוחם שסייע בהקמת המדינה.
יחסי חוץ
עריכה- 10 במרץ – יצחק שמיר ממונה לשר החוץ בממשלת בגין במקום משה דיין שהתפטר בסוף 1979
- באפריל טסה אל על לראשונה לקהיר; אליהו בן-אלישר ממונה לשגריר הראשון של ישראל במצרים
צבא וביטחון
עריכה- 8 בפברואר – שר הביטחון עזר ויצמן מודיע על השקת פרויקט הלביא. הפרויקט מאושר על ידי ועדת השרים ב-20 בפברואר.
- 16 בפברואר – התרחש פיגוע שבמהלכו הוטלו רימוני יד על קבוצה של ישראלים ברצועת עזה. שני ישראלים נהרגו חמישה נפצעו.
- 7 באפריל – הפיגוע במשגב עם: 2 אזרחים ישראלים וחייל צה"ל נרצחים בפיגוע טרור של החזית העממית לשחרור פלסטין בקיבוץ משגב עם שליד גבול ישראל–לבנון.
- 17 באפריל – בתגובה לפיגוע במשגב עם מבצעת שייטת 13 את מבצע מתח גבוה נגד בסיס המחבלים שממנו יצאו המחבלים.
- 2 במאי מחבלים תוקפים קבוצת מתנחלים תלמידי ישיבה מקריית ארבע שהיו בדרכם לבית הדסה בחברון. שישה נרצחו ו-16 נפצעו.
- 3 במאי ישראל מגרשת ללבנון את ראש עיריית חברון, פהד קוואסמה, ראש עיריית חלחול, מוחמד מילחם, והקאדי של חברון, השיח' רג'ב אל-תמימי[1].
- 25 במאי – שר הביטחון עזר ויצמן מתפטר על רקע חילוקי הדעות שלו עם ממשלת בגין. בגין לא ממנה שר ביטחון חדש, אלא ממלא בעצמו את התפקיד עד הבחירות של 1981
- 2 ביוני – הפעולה הראשונה של המחתרת היהודית: ניסיון התנקשות בחייהם של ראשי הערים שכם, רמאללה ואל-בירה
- 20 ביולי – תאונה בעת ניסוי של התעשייה הצבאית במרכז הארץ, שישה בני אדם נהרגו[2]
- מתחילה מתיחות בין ישראל לסוריה על רקע השליטה על העיר הנוצרית זחלה בלבנון
- טנק ה"מרכבה" נכנס לשירות פעיל בצה"ל
- אברהם שלום מחליף את אברהם אחיטוב כראש השב"כ
כלכלה ותשתיות
עריכה- האינפלציה מגיעה לשיעור של 131% (בהשוואה ל-34% ב-1977)
- 24 בפברואר – השקל מחליף את הלירה הישראלית
- נסגר בית החולים הממלכתי דונלו ביפו ; המרכז הרפואי שערי צדק עובר למשכנו החדש מן המבנה הישן שלא התאים לצרכיו; חרף מחאות ציבוריות הורסת עיריית ירושלים את בית טליתא קומי ומשאירה לו רק שריד בדמות חזית הקומה השנייה.
- הפסדיה הכלכליים של חברת "ארקיע" מובילים להפרטתה והעברתה לידי משקיעים פרטיים
חברה ותרבות
עריכה- 5 באוקטובר, לאור החלטתו של ראש עיריית תל אביב שלמה להט, נסגר גן החיות של תל אביב
- נסגר קפה רוול ברחוב דיזנגוף
תנועות חברתיות
עריכה- פעילים חברתיים בשכונת הקטמונים בירושלים (בראשות ימין סוויסה) מקימים את תנועת האוהלים, כמחאה על מצב הדיור בשכונות המצוקה וכמחאה על הפניית תקציבים להתנחלויות במקום לשכונות
- "אוהל נחלאות"-אגודה לקידום השכונה והקהילה, הוקמה בשנת-1978, בשנת 1979 התקיימו בחירות דמוקרטיות ראשונות בעיר, על ידי המחלקה הקהילתית העירונית. ליו"ר "אוהל נחלאות" נבחר יוסי חוברה (ממייסדי תנועת האוהלים-מרכז האוהל).
- יצחק קדמן מקים את המועצה הלאומית לשלום הילד
- חסידות בעלז פורשת מן העדה החרדית
- דתיים לאומיים: בעקבות פרסומים של הרב שלמה אבינר בזכות הפרדה בין בנים לבנות בפעילויות בני עקיבא מוקמת תנועות נוער חדשה - "אריאל" - המהווה את ניצני החרדים-לאומיים
- התנועה ליהדות מתקדמת מסמיכה לראשונה בישראל לרבנות את התלמיד הישראלי הראשון של ההיברו יוניון קולג' וכן מקימה את תנועת הנוער "צופי תל"ם" (שבט צופים)
חוק ומשפט
עריכה- 8 ביוני – ילד בשם אורון ירדן נחטף מביתו בסביון על ידי עבריין שניסה לסחוט כספים עבור שחרורו. הפרשה, שמסתיימת בגילוי גופתו של ירדן ביוני מזעזעת את המדינה והיא המקרה הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל, של חטיפה עבור כופר.
- 5 במרץ – משה לנדוי ממונה לנשיא בית המשפט העליון.
- משה בן זאב עומד בראש ועדת בן זאב, שחקרה מקרים של התנכלויות לעובדי מדינה שחשפו שחיתות במקום עבודתם.
חינוך ומחקר
עריכה- נשלמת ההוצאה לאור של האנציקלופדיה העברית (עם הכרך "שם, שמיים - תשרי"), מאוחר יותר יפורסמו "כרכי מילואים" כמו גם עדכונים
- אברהם אבן-שושן משלים את הקונקורדנציה החדשה לתנ"ך
- חתני וכלות פרס ישראל:[3] דוד פלוסר, יעקב כ"ץ, חיים כהן, חיים לייב פקריס, פנחס ליטבינובסקי, אנה טיכו, יוסל ברגנר, בית יד-לבנים בפתח תקווה (תוך ציון יוצרו, ברוך אורן), החברה להגנת הטבע (תוך ציון אמוץ זהבי, עזריה אלון ויואב שגיא)
- מתגלה "מערת תלפיות"
- מוקמת ישיבת ההסדר קרני שומרון
תרבות ותרבות פופולרית
עריכה- אמנות יפה: משה גרשוני מייצג את ישראל בביאנלה של ונציה - העבודות משקפות את תקופת "אטימות אדומות" שלו, שבה הוצגו בשנה זו עבודות כמו "בדם ליבי" (בית האמנים) ו"אטימה אדומה: תיאטרון"
- טלוויזיה:
- מתחיל שידור: "שלוש ארבע חמש וחצי" (אוקטובר)
- מופסקת הפקה: "ריצ'רץ'"
- מוזיקה קלאסית: יצחק פרלמן ופנחס צוקרמן זוכים בגראמי
- מוזיקה קלה:
- אריק איינשטיין וסשה ארגוב מוציאים את "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב" כמו גם את תקליטו המשותף עם מיקי גבריאלוב "חמוש במשקפיים"; זוהר ארגוב מוציא את תקליטו הרשמי הראשון, "אלינור" (שהפך מאוחר יותר לאלבום הישראלי הנמכר ביותר בכל הזמנים); חוה אלברשטיין מוציאה את האלבומים "אני הולכת אלי" ו"שיר במתנה"; מני בגר מוציא את "רוק תל אביב"; דוד ברוזה מוציא את האלבום הנושא את שמו; שלמה גרוניך מוציא את "קונצרט"; מוטי דיכנה מצטרף ללהקת סתיו עם גרי אקשטיין; עפרה חזה מוציאה את אלבום הבכורה שלה כסולנית, "על אהבות שלנו"; עוזי חיטמן מוציא את "ליצן חצר"; מתי כספי מוציא את "צד נוסף" ; אריק סיני מוציא את אלבום הבכורה שלו, "אריק סיני"; יהודית רביץ מוציאה את "גלוי ונעלם"
- גידי גוב ודני סנדרסון מקימים את דודה, ויוצא גם אלבומה הראשון (והיחיד) של הלהקה; יוצא להיטה הראשון של להקת "תיסלם", "רדיו חזק"; מוקמת להקת "בצל ירוק 80", מחווה ללהקות הצבאיות
- מתקיים בפעם האחרונה פסטיבל הזמר והפזמון. במקום הראשון זוכים האחים והאחיות עם "פזמון חוזר" (אך לא משתתפים באירוויזיון שמתקיים ביום הזיכרון לחללי צה"ל; בפסטיבל שירי הילדים זוכים הכל עובר חביבי עם "עודני ילד"; שיר השנה של גלי צה"ל הוא "כל חיי" בביצוע אבי טולדנו. שיר השנה של רשת ג', הזוכה במצעד הפזמונים העברי השנתי הוא "גלגל ענק" של חלב ודבש. אלה האחרונים זכו גם בתואר להקת השנה. זמרי השנה של רשת ג' הם עפרה חזה וצביקה פיק.
- ספרות:
- ספרות ילדים: לאה נאור זוכה בפרס זאב לספרות ילדים על "מקהלה עליזה"; דבורה עומר מפרסמת את "לאהוב עד מוות"
- דב סדן הוא חתן פרס ביאליק לספרות יפה
- קולנוע:
- מסרטי 1980: "בית" התיעודי של עמוס גיתאי; "המשחק האמיתי"; "הפחדנים"; "חייך, אכלת אותה"; "חמש חמש"; "כוכב השחר"; "לנה" של איתן גרין; מחבואים"; "מלך ליום אחד" של אסי דיין; "מעגלים של שישבת" ; "על חבל דק"; "פצעי בגרות 80" של זאב רווח
- תיאטרון: ההסתדרות מקימה את תיאטרון בית ליסין
- תקשורת ועיתונות: מוקם המקומון התל אביבי "העיר" ; יורם הרועה מתחיל לפרסם את תשבץ ההגיון שלו ב"הארץ"; גלי צה"ל מתחילים לשדר את "ארבע אחרי הצהרים"
ספורט
עריכה- כדורגלן העונה של מעריב הוא יצחק ויסוקר
- יחד עם מדינות מערביות נוספות, מחרימה ישראל את אולימפיאדת הקיץ
נולדו
עריכה(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1980)
- 10 בינואר – אילן רוזנפלד, שחקן ישראלי
- 29 בינואר – יעל בר זוהר, שחקנית, דוגמנית ומנחת טלוויזיה
- 9 בפברואר – שרונה פיק, זמרת ומלחינה ישראלית
- 15 במרץ – אפרת בוימולד, שחקנית ישראלית
- 20 במרץ – נטע גרטי, שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית
- 23 במרץ – אסף אבידן, מוזיקאי ישראלי
- 9 באפריל – אסי ישראלוף, בדרן, שחקן וזמר ישראלי
- 10 באפריל – אנדי רם, טניסאי ישראלי
- 13 באפריל – רותם כהן, זמר, פזמונאי ומלחין ישראלי
- 17 באפריל – רודי סעדה, בדרן, סטנדאפיסט, שחקן תיאטרון וטלוויזיה ישראלי
- 29 באפריל – חזי דין, קוסם ושיאן גינס ישראלי
- 5 במאי – יוסי בניון, כדורגלן ישראלי
- 23 במאי – מלי לוי, שחקנית, דוגמנית, זמרת ומנחת טלוויזיה ישראלית
- 3 ביוני – קובי מימון, שחקן וסטנדאפיסט ישראלי
- 10 ביולי – שקמה ברסלר, פיזיקאית ופעילה חברתית ישראלית
- 29 ביולי – עודד פז, שחקן, מדבב, מנחה וקומיקאי ישראלי
- 7 בספטמבר – שני כהן, שחקנית ישראלית
- 30 בספטמבר – דורון בן דויד, שחקן ישראלי
- 11 באוקטובר – מיכל אנסקי, גסטרונומית, עיתונאית אוכל ומנחת טלוויזיה ישראלית
נפטרו
עריכה(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1980)
- 7 בינואר – דב יוסף, המושל הצבאי של ירושלים בזמן מלחמת העצמאות, שר וחבר הכנסת מטעם מפא"י (נולד ב-1899)
- 22 בינואר – יצחק בער, היסטוריון (נולד ב-1888)
- 2 בפברואר – חנה רובינא, "הגברת הראשונה של התיאטרון העברי" (נולדה ב-1888)
- 19 בפברואר – נתן ילין-מור, ממנהיגי הלח"י וחבר הכנסת בכנסת הראשונה (נולד ב-1913)
- 29 בפברואר – יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, מראשי תנועת העבודה ושר בממשלות ישראל (נולד ב-1918)
- 3 במרץ – אברהם רקנאטי, איש ציבור, חבר הכנסת, בן למשפחת רקנאטי (נולד ב-1880)
- 7 במרץ – צבי רותם, איש ציבור, עיתונאי (נולד ב-1903)
- 14 באפריל – שמעון דז'יגאן, שחקן תיאטרון, בדרן וזמר יידישאי (נולד ב-1905)
- 23 באפריל – אברהם ארנן, מייסדה ומפקדה הראשון של סיירת מטכ"ל (נולד ב-1930)
- אפריל - איזי דורות, ראש השב"כ השני וסגן ראש המוסד (נולד ב-1916)
- יצחק קנב - ממנהיגי הסתדרות העובדים הכללית וחבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י (נולד ב-1896)
- 8 ביוני – אברהם חלפי, משורר ושחקן ישראלי (נולד ב-1904)
- 6 או 7 ביולי (כ"ג בתמוז) - גדליהו אהרן קניג, ממנהיגי חסידות ברסלב (נולד ב-1921)
- 26 ביוני – עקיבא גוברין, פעיל ציוני, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל (נולד ב-1902)
- 20 ביולי – מנחם מורשת, בלשן (נולד ב-1927)
- 27 באוגוסט – אהוד אבריאל, פעיל בהגנה, ח"כ, שגריר ויושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית (נולד ב-1917)
- ספטמבר - כרמל צפניה, שייט ישראלי ואלוף עולם בשיט מפרשיות מדגם 420 (נולד ב-1940)
- 24 בנובמבר – צאלח סלימאן איש ציבור וחבר הכנסת (נולד ב-1888)
- 28 בנובמבר – נחום גוטמן, צייר וסופר ישראלי (נולד ב-1898)
- דצמבר (6 או 7 בדצמבר, כ"ט בכסלו) - אברהם מאיר הברמן, חוקר הספרות העברית בימי הביניים ומשורר (נולד ב-1901)
- עזריאל אוכמני, מתרגם ומשורר (נולד ב-1907)
- אברהם איכר, ממייסדי ההגנה (נולד ב-1899)
- יהושע אלוף, ממייסדי העיסוק בספורט בארץ ישראל ומנהיגי ארגון "מכבי" ותחרויות המכביה (נולד ב-1900)
- לוי בן-אמתי, משורר ועורך (נולד ב-1901)
- אנה טיכו, ציירת (נולדה ב-1894)
- יעקב טלמון, היסטוריון (נולד ב-1916)
- יעקב יקיר, סופר (נולד ב-1908)
- יוסף ישובי, מחנך (נולד ב-1887)
- אהרן כהן, חבר מרכז מפ"ם שהורשע ונאסר באשמת מסירת מידע לסוכן זר (נולד ב-1910)
- אריה לובין, צייר (נולד ב-1897)
- שלום מושקוביץ', צייר (נולד ב-1896)
- יוסף נויפלד, אדריכל (נולד ב-1899)
- יוסף סטרומזה, מפעילי התנועה הציונית ביוון ובארץ ישראל, שופט (נולד ב-1888)
- מרדכי עובדיהו, עורך, סופר, עיתונאי (נולד ב-1909)
- אבשלום עוקשי, צייר (נולד ב-1916)
- אהרון שידלובסקי, איש העלייה השנייה, ממייסדי קבוצת כנרת (נולד ב-1892)
- הנרי שלזניאק, אמן (נולד ב-1938)
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Exile of Leaders Leaves Militants in Control of West Bank , באתר הוושינגטון פוסט, 6 במאי 1980
- ^ יעקב ארז ואהרן פריאל, 6 נהרגו בהתפוצצות עזה בעת ניסוי בחומר נפץ במרכז הארץ, מעריב, 21 ביולי 1980.
- ^ פרסי ישראל תש"ם