שגרירות אוסטריה בישראל
שגרירות אוסטריה בתל אביב היא הנציגות הדיפלומטית של אוסטריה לישראל.
 | |
| מגדל ששון חוגי, בו שוכנת שגרירות אוסטריה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת | מגדל ששון חוגי, אבא הלל סילבר 12 |
| עיר |
 רמת גן |
| קואורדינטות | 32°05′06″N 34°48′17″E / 32.0851°N 34.8046°E |
| מיקום קודם | בית קריסטל |
| תאריך פתיחה | 1950 |
| דיפלומטיה | |
| חלק מ | יחסי אוסטריה–ישראל |
| שגריר | ניקולאוס לוטרוטי |
| שטח האמנה |
 ישראל |
| מדינה מיוצגת |
 אוסטריה |
| https://www.bmeia.gv.at/oeb-tel-aviv/ | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   שגרירות אוסטריה בישראל  מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
  | |
אף על פי שהשגרירות קרויה שגרירות אוסטריה בתל אביב, הרי שלמעשה היא ממוקמת ברמת גן. השגריר הנוכחי הוא ניקולאוס לוטרוטי.
השגרירות ברמת גן כוללת קונסוליה כללית, ואת "פורום תרבותי אוסטרי" שמנוהל בידי ארנו מיטרדורפר. בנוסף לשגרירות ברמת גן, לאוסטריה יש קונסול כבוד בחיפה, ירושלים ואילת.
היסטוריה
עריכההתקופה העות'מאנית
עריכהמלוכת הבסבורג פתחה סוכנות קונסולרית ראשונה בארץ ישראל ביפו ב-1763, שהייתה כפופה לקונסוליה הכללית בחלב. ניהול הסוכנות הקונסולרית הופקד בידי משפחת דאמיאני הערבית-נוצרית, שניהלו את הקונסוליה עד ל-1871[1].
ב-1847 אישר פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה את הקמת קונסוליית-משנה אוסטרית בירושלים, כפופה לקונסוליית אוסטריה בביירות. ב-1852 הפכה הקונסוליה לקונסוליה מלאה. הקונסוליה, כשאר הקונסוליות בירושלים, נהנתה מזכויות הקפיטולציות וזכות שיפוט מיוחדת לאזרחי אוסטריה[1].
הקונסוליה העניקה שירות דואר מ-1954.
ב-1860 הוקמה סוכנות קונסולרית אוסטרית בצפת.
עם הקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית ב-1867, הפכו הקונסוליות האוסטריות בארץ ישראל לקונסוליות אוסטרו-הונגריות.
בשלהי המאה ה-19 עמד מספר בני החסות של הקונסוליה בירושלים על כארבעת אלפים נפש, מרביתם יהודים[1].
תקופת המנדט
עריכהבין מלחמות העולם, הרפובליקה האוסטרית הראשונה החזיקה בקונסוליה כללית בירושלים, ובלשכת מסחר בתל אביב ברחוב אחד העם.[2] טרם האנשלוס הקונסול האוסטרי האחרון היה ד"ר איבו יורדה,[3] ולאחר הפיכתה של אוסטריה למחוז אוסטמארק בגרמניה הנאצית, רכוש הקונסוליה לרבות ארכיונה הועברו לנציגות גרמניה בישראל המנדטורית, בדומה למה שנעשה ביתר נציגויות אוסטריה בעולם.
לאחר קום המדינה
עריכהבינואר 1950, לאחר שאוסטריה הכירה דה־פקטו בישראל שנה לפני כן, מונה ד"ר פריץ הארטל, איש תנועת ההתנגדות הצרפתית ואוהד ישראל, לקונסול אוסטריה בישראל. ב-1952 הועלה הארטל לדרגת קונסול כללי. ב-8 במאי 1956 הועלתה דרגת הנציגות שוב, והפכה מקונסוליה כללית לצירות.[4]
ב-1959 הועלתה צירות אוסטריה לדרגת שגרירות, ולכן מונה לוגמאייר לשגריר, זאת לאחר שהחל את כהונתו ב-1958 כציר.[5]
בספטמבר 1973 השתלטו מחבלים פלסטינים על רכבת נוסעים שהובילה יהודים מברית המועצות אל מחנה מעבר "שנאו" באוסטריה, ממנו היו אמורים העולים להמשיך לישראל. באוקטובר 1973, לאחר החלטת ממשלת אוסטריה לסגור את מחנה המעבר בלחצי המחבלים, נערכה הפגנה מול השגרירות בהשתתפות כאלף איש.[6]
ב-18 בדצמבר 1975, לאחר שעורך העולם הזה אורי אבנרי שרד את ניסיון ההתנקשות השני של אליהו גלילי, השגרירה יוהנה נסטור מסרה בשם השגרירות איחולי החלמה.[7]
ב-1987, על רקע משבר היחסים בין ישראל לאוסטריה בשל היבחרו של קצין הוורמאכט לשעבר קורט ולדהיים לנשיא הרפובליקה, ישראל לא מינתה שגריר חדש לאוסטריה, ובתגובה לכך הוארכה כהונתה של השגריר ד"ר אוטו פליינרט מספר פעמים לאחר שכיהן מאז שנת 1981. בהמשך, בספטמבר 1989, נבחר ד"ר קורט הנגל, מנהל מחלקה במשרד החוץ האוסטרי, להיות הממונה על היחסים לקראת סיום כהונתו של פליינרט ב-1990.[8] ב-1992, לאחר סיום כהונתו של ולדהיים כנשיא, הוסמך הנגל כשגריר בידי הנשיא החדש תומאס קלסטיל.
ב-2011, לאחר בניית מגדל ששון חוגי, השגרירות עברה מבית קריסטל שברמת גן אל המגדל החדש לצד נציגויות זרות נוספות (לפני בית קריסטל שכנה השגרירות ברחוב הרמן כהן שעל יד כיכר רבין).[9]
שגרירים ונציגים
עריכה| שם | תקופה | הוסמך בידי | מסר את כתב האמנה לידי |
|---|---|---|---|
| ד"ר פריץ הארטל[א] | ינואר 1950–1955 | קרל רנר | חיים ויצמן |
| ד"ר קורט אנדרל[ב] | 1955–1958 | תאודור קרנר | יצחק בן-צבי |
| ארנסט לוגמאייר[ג] | 1958–1962 | אדולף שרף | יצחק בן-צבי |
| ולטר פיינסיפ | 1962–1968 | אדולף שרף | יצחק בן-צבי |
| ארתור אגשטנר | 1968–1972 | פרנץ יונאס | זלמן שזר |
| ד"ר יוהנה נסטור | 1972–1976 | פרנץ יונאס | זלמן שזר |
| אינגו מוסי | 1976–1981 | רודולף קירכשלגר | אפרים קציר |
| ד"ר אוטו פליינרט | 1981–מרץ 1990 | רודולף קירכשלגר | יצחק נבון |
| ד"ר קורט הנגל[ד] | מרץ 1990–1994 | תומאס קלסטיל[ה] | חיים הרצוג |
| הרברט קרול | 1994–1997 | תומאס קלסטיל | עזר ויצמן |
| וולפגאנג פאול | 1998–2002 | תומאס קלסטיל | עזר ויצמן |
| ד"ר קורט הנגל[ו] | 2002–2007 | תומאס קלסטיל | משה קצב |
| מיכאל רנדי | 2008–2011 | היינץ פישר | שמעון פרס |
| פרנץ יוזף קוגליץ' | 4 בינואר 2012–5 בנובמבר 2015 | היינץ פישר | שמעון פרס |
| מרטין וייס | 5 בנובמבר 2015–6 בנובמבר 2019 | היינץ פישר | ראובן ריבלין |
| האנה ליקו | 6 בנובמבר 2019–14 בנובמבר 2021 | אלכסנדר ואן דר בלן | ראובן ריבלין |
| קארין קוזינה[ז] | 14 בנובמבר 2021–7 באפריל 2022 | ||
| ניקולאוס לוטרוטי | 7 באפריל 2022–מכהן | אלכסנדר ואן דר בלן | יצחק הרצוג |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות אוסטריה בישראל (בגרמנית, בעברית ובאנגלית)- KALEIDOSCOPE אתר "פורום תרבותי אוסטרי"
- מרדכי אליאב, הקונסוליה האוסטרית בירושלים והיישוב היהודי, קתדרה 18
ביאורים
עריכה- ^ כיהן כקונסול; מ-1952 כקונסול כללי
- ^ הפך מקונסול כללי לציר ב-8 במאי 1956
- ^ הועלה לדרגת שגריר ב-1959
- ^ התחיל כממונה על היחסים, קודם לדרגת שגריר ב-1992 לאחר שקורט ולדהיים סיים את כהונתו
- ^ הנגל הוסמך להיות שגריר רק לאחר תחילת כהונתו של קלסטיל ב-1992
- ^ כהונה שנייה כשגריר אוסטריה בישראל
- ^ ממונה על היחסים
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 מרדכי אליאב, הקונסוליה האוסטרית בירושלים והיישוב היהודי, קתדרה 18
- ^ מכתבים מקונסולית אוסטריה לאחר ההתנקשות באנגלברט דולפוס, באתר ארכיון המדינה, יולי 1934
- ^ תעודות הנוגעות לאזרחי אוסטריה לשעבר, צוות הקונסוליה לשעבר, לאחר סיפוחה לגרמניה, באתר ארכיון המדינה, מרץ עד יוני 1938
- ^ הממונה האוסטרי מגיש ניירותיו, באתר מעריב, 8 במאי 1956
- ^ שגריר אוסטריה הגיש את כתב האמנתו, באתר חרות, 4 ספטמבר 1959
- ^ כאלף איש הפנינו אתמול מול שגרירות אוסטריה כת"א בתביעה כי אוסטריה תחזור בה מהחלטתה לסגור את מחנה שנאו, באתר על המשמר, 2 באוקטובר 1973
- ^ מברקים ומכתבי החלמה שנשלחו אל אורי אבנרי, באתר העולם הזה, דצמבר 1975
- ^ השגריר יועבר, באתר מעריב, 15 בספטמבר 1985
- ^ מיכל מרגלית, עוד 3 שגרירויות שכרו משרדים במגדל ששון חוגי ברמת גן, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2010