שיחה:יידיש

אני חושב שזו פרסומת: יידיש לאוניברסיטה[28] הוא ספר לימוד ליידיש המיועד למבוגרים דוברי עברית. הספר יצא לאור לראשונה על ידי ייווא ב-1949 וזכה למהדורה חמישית מתוקנת ב-1971. הספר כולל קטעי קריאה, רשימות מילים, צורות ומבנים דקדוקיים, תרגילים ופרקי רקע לקריאה נוספת. מטרתו לשמש ספר לימוד שיטתי ומעשי והוא עוסק הן בשפה ומבניה והן בשימור מקורות תרבותיים השאובים מן הספרות והפולקלור היידיים. אם עוד מישהו חושב ככה, שיסיר

כתיב

צריך להיות יידיש (ללא חיריק). אמנם כאשר כותבים בשפת היידיש צריך לכתוב "ייִדיש", אך לא כאשר כותבים את שם השפה בעברית.

למעשה צריך לכתוב "יידיש (ביידיש "ייִדיש")..."

התחלתי ללמוד אידיש זה לא מכבר (לפני חודש). אני יודע קצת, ובהתחלה למדתי שלפי איך שאנחנו אומרים את המילה אידיש (היא נאמרת לפי ידיעתי IDISH) אמורים לכתוב אידיש. אם רוצים לכתוב יידיש צריך לומר YIDISH - להדגיש את הי' ולקרוא אותה כשני יודי"ן. היהודי --היהודי 13:19, 1 פבר' 2005 (UTC)

מילון אבן שושן תומך בשתי הצורות. דוד שי 21:42, 1 פבר' 2005 (UTC)

Note: The Chirik - belongs under the second Yod, sorry for writing in English - no kbd map here..

גם המושג "שפה גרמנית" לא ברור

אם הכוונה היא שהשפה היא חלק מהשפות הגרמאניות, צריך לכתוב "גרמאנית" ולא גרמנית, ואם הכוונה היא לגרמניה כחבל ארץ ולאום, כל המשפט לא נכון. יידיש אינה שפה גרמנית.

תיקנתי לפי הערתך. נועם, אתה המומחה שלנו ליידיש, אין כאן מישהו שיתחרה בך, לכן הרשה לעצמך לתקן את הערך הזה (וכל ערך אחר שתמצא לנכון) באופן חופשי. דיון בדף השיחה נחוץ רק כשמתעורר ויכוח לוהט, ואינני צופה אחד כזה בערך יידיש. דוד שי 09:34, 16 אוק' 2004 (UTC)

קיבלתי את הערתך. זו הפעם הראשונה שאני כותב בוויקי. עדיין לא משופשף. אני מקווה למלא כמה ערכים בתחום ספרות יידיש

שמעתי שאם כבר שווה להתווכח על משהו, זה שפה וכדורגל 80.178.221.206 01:29, 8 דצמ' 2004 (UTC).

מצחיק, אם נשים לב, דווקא בתחילה היה רשום 'שפה גרמאנית' עם אל"ף והכל, אבל משהו 'תיקן' מחוץ לקונטקסט, כך כנראה לא היתה כוונה לטעון כי יידיש הינה 'גרמנית'. עכשיו לא כתוב זאת כלל, וקצת חבל, בכלל הגיעה זמן לשדרוג הערך חברה.

אם רואים את היידיש כשפה מוגדרת ומובחנת אז היא שפה גרמאנית מענף השפות הגרמאניות המערביות ממשפחת השפות האינדו-אירופאיות. השאלה היא האם יידיש היא באמת שפה מוגדרת ומובחנת או שהיא דיאלקט של השפה הגרמנית (HOCHDEUTSCH) כמו עוד דיאלקטים רבים של שפה זאת. אם לא רואים את היידיש כשפה מוגדרת ומובחנת אזי יש להגדיר אותה בצורה הבאה: יידיש היא דיאלקט יהודי של השפה הגרמנית שהיא שפה גרמאנית מערבית מענף השפות הגרמאניות ממשפחת השפות האינדו-אירופאיות. סביר להניח ששתי ההנחות נכונות בחלקן ושהיידיש התחילה כדיאלקט של הגרמנית העתיקה ואז לאורך השנים מסיבות שונות התפתחה לשפה עצמאית.

פרופ' וקסלר מאוניברסיטת ת"א שחוקר שפות יהודיות (אם כי יש לו קצת נטייה לפרובוקציות) טוען שיידיש של המאה ה-20 מתאימה להגדרה "שפה סלאבית". הוא טוען שהבסיס של יידיש הוא דקדוק סלאבי של שפות סלאביות שדוברו בעבר בגרמניה ובאזור "תחום המושב", ועליו מולבשות מילים ממוצא גרמני, ובמידה מועטה יותר ממוצא עברי. הוא משווה את התהליך הזה לתהליך שעברו תורכית ופרסית במפגש עם השפה הערבית - החלפת רוב אוצר המילים בלי לשנות את הדקדוק. אם זה נכון או לא, אני לא יכול לשפוט, אבל כנראה שאי אפשר להתייחס ליידיש של המאה ה-20 כאל דיאלקט של השפה הגרמנית (להבדיל מהשפות הגרמאניות שעליהן נמנות גם האנגלית, ההולנדית, השפות הנורדיות ועוד). Dror_K 12:53, 25 פברואר 2006 (UTC)

מה קורה בסאטמאר?

האם בחסידות סאטמר מדברים ביידיש?

כן, בחסידות סאטמר מדברים רק ביידיש, מלבד בתפילה ובענייני קדושה.ירדן לאסלו זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 00:26, 5 באוקטובר 2009 (IST)

הערות

לדעתי חייבים להוסיף מאמר על האידיש בברה"מ. כמו כן בערך "עיתונות אידיש" צריך לציין את כל העיתונים, ולא רק החרדים. סיני 20:20, 29 ספטמבר 2005 (UTC)

אלברשטיין

אני גם הייתי מתייחס איכשהו לתקליטי חווה אלברשטיין. זה ממש חטא שהיא לא מוזכרת, אבל אני מפחד להשמיט משהו. קקון 21:15, 13 נובמבר 2005 (UTC)

eß leb dos hejmland

dos hejmland fun di jiddn is dajtschland ale naziß un nazicheß sejn mißt-gros eß leb a filnazional erd
אני דובר אידיש כשפת אם, ולמיטב הבנתי המוגבלת בגרמנית (המשפט הנ"ל הוא אידיש ליטאית באותיות גרמניות), נודף מההערה הזו ריח אנטישמי חריף (תרגום חופשי: מולדת היהודים היא גרמניה כל הנאצים והנאציות --- (לא הבנתי את ההקשר של שאר המשפט במקום). מי כתב אותה?

צודק לחלוטין, זו יידיש (נשמעת באמת ליטאית). ואני מסכים איתך לחלוטין. ירדן לאסלו זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 00:28, 5 באוקטובר 2009 (IST)

זאת לא אידיש ליטאית. גרמני שניסה לכתוב באידיש און ס'איז עם ניט געלונגען...

וויקיפעדיע

חשבתי לספר לכם שמביקור קצר שערכתי היום בויקיפדיה באידיש, עולה שיש שם תכונה די רבה (כמה מאות עריכות ביום!), ושהאתר ממש בידיים חרדיות - כך למשל מסגרת החדשות בעמוד הראשי מספקת מגוון ידיעות מחצרות הרבנים, רוב הערכים החדשים הם על רבנים וכו'. ממש ויקיחרדים. שיהיה להם בהצלחה. Harel 19:38, 17 ינואר 2006 (UTC)

טוב, זה צפוי. גילגמש • שיחה 19:40, 17 ינואר 2006 (UTC)

כל הכבוד להם! זה משמח לשמוע שיש להם קהילה כל כך פורחת. Ramiy 19:41, 17 ינואר 2006 (UTC)

אכן, בימים האחרונים הוספתי כמה בינוויקים לשם. אמנם משונה קצת לראות את פתיחת הערך yi:פֿילאָזאָפֿיע. נתנאל 19:52, 17 ינואר 2006 (UTC)

הערך פֿילאָזאָפֿיע רחוק מלהיות המלצה לפילוסופיה! אני, לעומת זאת, אהבתי את הערך "חוצפה".
חוצפה איז א אידישע מידה וואס דער טייטש פון דעם איז אומפארשעמט. אין אנדערע שפראכן איז נישטא אזא ווארט! ס'מיינט אן אקט אז מען פייפט זיך אן מיט פרעכהייט אין יעדן.

"חוצפה היא תכונה יהודית הנקראת ביידיש "אומפארשמט" (בלי בושה). בשפות אחרות אין מילה כזו! פירושה הוא שמצפצפים על כולם בחוצפה".
אביעד 04:01, 18 ינואר 2006 (UTC)

אני רוצה להעיר בקשר למילה חוצפה - זה שטויות, בטח שיש מילה דומה בשפות אחרות. באנגלית אני מכיר את המילה "impudence". בברכה, Yonidebest Ω Talk‏ 09:04, 19 ינואר 2006 (UTC)

עם כל הכבוד לוויקיפעדיע, אני דובר יידיש, קורא יידיש וכותב יידיש, ולמרות זאת קשה לי לגלות עניין בוויקיפדיה היידישאית, כיון שמרבית היידיש הכתובה שם אינה היידיש הארצישראלית המדוברת. גם הכתיבה שם היא דקדוקית מידי, במידה שאינה מקובלת על כותבי יידיש סטנדרטיים (ואין כוונתי לאלפי"ם ולעייני"ם, אלא לטילדות וכדו'). אני מניח שבחירתם בסגנון זה מבריחה מהם ויקיפדים רבים לטובת הוויקיפדיה העברית, כמובן. פטר רחם 09:42, 18 ינואר 2006 (UTC)

כדובר גרמנית תחושתי הייתה תמיד שאידיש היא בכלל שפה עם דקדוק מאוד רופף, משהו שהוא בגדר המלצה פחות או יותר. כיצד תיתכן אידיש "נכונה" מדי, או כיצד תיתכן בכלל כתיבה "נכונה" מדי בשפה כלשהי, ובפרט באנציקלופדיה? Harel 17:56, 18 ינואר 2006 (UTC)

אני מצטרף לדברים שנאמרו קודם. גם אני - למרות שבעבר כתבתי כמה ערכים בוויקיפעדיַא היידישאית, כיום כבר לא מוצא שם כ"כ את מקומי. Danny-w

אולי תרצו לפתוח את איןציקלופדיה ביידיש, עינציקלאפעדיע? איך רעד יידיש אזוי פין א שיקסע. קקון 00:13, 19 ינואר 2006 (UTC)

יש יידיש תקנית. את התקן קבע ה"ייִוואָ" [1] (בלעז: YIVO), מעין אקדמיה ליידיש ולתרבות יהודית שקמה בווילנא שבליטא ב-1925, וכיום יושבת בניו יורק (לכן האתר הרשמי שלהם כתוב באנגלית). היידיש התקנית שלהם מבוססת על הדיאלקט של יהדות ליטא. סבתא שלי דיברה תמיד בכבוד גדול על היידיש הליטאית, אף על פי שהיא עצמה הייתה מווהלין ודיברה אחרת. הכתיב שלהם הוא כתיב מסודר ומוקפד, שכולל הרבה סימנים דיאקריטיים, ובאמת לא כל כותבי היידיש מקפידים עליו. כנראה שמי שפתח את הגרסה היידית של ויקיפדיה חשב שבמסגרת הזאת דווקא צריך להקפיד על התקן. Dror_K 04:57, 19 ינואר 2006 (UTC)

שתי שאלות: ראשית, אביעד, תרגמת "טייטש" כ"יידיש", האם הכוונה לא לגרמנית? ושנית, אין לנו כאן הפנייה מאידית ליידיש. האם אני צודק שלעתים קוראים לשפה אידית, או שאני מדמיין את זה...? Pixie 08:56, 19 ינואר 2006 (UTC)

משתמש:Pixie, "טייטש" הוא "תרגום" או ליתר דיוק - "תרגום".

תאמינו או לא, אבל אפילו בארצינו הקטנטונת ישנם ניבים שונים של יידיש. הבולטים בשוני ביניהם הם הניב הליטאי-ירושלמי לעומת החסידי-גליצייני/הונגרי. כאשר יידישאי ירושלמי יאמר "טייסטער" (=ארנק), החסידי כלל לא יבין שהכוונה על "בערזל". פרוסה, אצל הירושלמי הוא "מייצקע" ואצל החסיד "רייפטעל". מגירה - אצל הירושלמי "שיפלורד" ואצל החסיד "ליידל". בקיצור, יצירת ויקיפדיה מוצלחת ביידיש היא משימה קשה, אם אפשרית בכלל. פטר רחם 09:05, 19 ינואר 2006 (UTC)

"טייטש" הוא כמובן קרוב של "דויטש", והיה במשך מאות שנים שמה של היידיש ביידיש - משום שדוברי יידיש (במיוחד בארצות שאינן דוברות גרמנית) ראו עצמם כדוברי גרמנית. פארטייטשן (במקור 'לתרגם לגרמנית' או ל'טייטש') פירושו ביידיש מודרנית 'לתרגם' סתם. אביעד 13:44, 19 ינואר 2006 (UTC)

ממש שטויות! הבאתם בדיוק דוגמה של 2 ערכים שלא נכתבו כמו שצריך וכבר תוקנו מאז. בשלב זה אין מספיק מפעילי מערכת כדי לתקן מיד את הטעויות. אך הוויקיפעדיע אין לו שום קשר לחרדים, וכל אחד יכול לערוך אותו כמו שנראה לו. ראו למשל את הערך "אלהים" שכתוב בו: גאָט איז אַ אומבעקאַנטן העכערע באגריף וואס פיל מענטשן גלויבן אז דאס האט באַשאַפֿן די וועלט און אַזעלכע גלויבן אויך אז גאט פירט איר. תרגום: אלהים הוא ישות עליונה שהרבה אנשים מאמינים שזה ברא את העולם, ויש כאלה שמאמינים שזה גם מנהיג את העולם. אם זה היה ויקי חרדי לא היו מכניסים את זה בצורה כזאת. ראו גם ערך "yi:געאלאגיע" "yi:מענטש" וכד'. משתמש:jiddisch 85.64.152.109 14:35, 10 פברואר 2006 (UTC)

יש לי שאלה...

איך אומרים (וכותבים) ביידיש נצחון? תודה רבה...

נצחון ואומרים ניצאָכן (ההברה באמצע) משתמש:Jiddisch

נצחון אומרים ביידיש זיג. יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • כ"ג בשבט ה'תשס"ט• 09:13, 17 בפברואר 2009 (IST)

את המלה נצחון קוראים ביידיש (לא תרגום) נִצּוּח(ו)ן, וממילא נשמע כמו ניצוח[ע]ן, מלעיל. בברכה, שאלתיאל77.127.103.18 21:19, 6 במרץ 2017 (IST)

האם יש שמות עבריים לתווים ייחודיים ליידיש?

האם קיימים שמות עבריים תקניים לתווים הבאים, המופיעים בתקן יוניקוד:

1. HEBREW LIGATURE YIDDISH DOUBLE VAV
2. HEBREW LIGATURE YIDDISH VAV YOD
3. HEBREW LIGATURE YIDDISH DOUBLE YOD
4. HEBREW LIGATURE YIDDISH YOD YOD PATAH

אם כן, כדאי להוסיף אותם למאמר.

יש להם שמות תקניים ביידיש. לא ידוע לי על שמות תקניים בעברית. אני אנסה לכתוב את השמות ביידיש, אני מקווה שאין לי שגיאות כתיב:

1. צוויי וון ("שתי ווים")
2. וו-יוד
3. צוויי יודן ("שתי יודים")
4. פתח צוויי יודן ("פתח שתי יודים")

עוד מידע אפשר למצוא כאן [2] ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:50, 31 מאי 2006 (IDT)

תודה רבה דרור, זה בהחלט עוזר.

ישנה סתירת מידע בין שני ערכים

הועבר מלוח המודעות:

בערך: עברית - תחת הכותרת "שפות שהושפעו מהעברית" - כתוב כי 20% (אחוזים) - מאוצר המלים ביידיש הן מילים בעברית.

אולם

בערך: יידיש - בשורה שלוש כתוב כי: 12% (אחוזים) - מהשפה יידיש הן מלים מהשפה העברית.

אז מהוא הנתון הנכון???

משתמש: שלומי גלעדי

עניתי בשיחה:עברית#ישנה סתירת מידע בין שני ערכים. נתנאל 09:30, 22 באוגוסט 2006 (IDT)

"המחנה החרדי" הוא לא עיתון באידיש! מחקתי אותו מהרשימה.

חסר בערך סעיף שאפשר לקרוא לו: על היידיש בעברית

לא מצאתי בערך את ההתייחסות בעברית ליידיש, מחקרים הוראה וכתבי עת. היכן למשל כתב העת דווקא? והיכן כתב העת חוליות? ויש עוד.Alosha38 09:49, 27 בינואר 2007 (IST)

התבטאותו האומללה של דוד בן גוריון

אריה אהרוני, סופר ומתרגם ועורך, מביא בספר זכרונותיו "מיומנו של מועמד לבגידה", ספרית פועלים, תל אביב, 2000, בעמ' 212, את ההתבטאות האומללה של דוד בן גוריון על היידיש. בעת ועידת ההסתדרות הכללית, בתל אביב, בשנת 1945, לאחר דו'ח טראגי ודראמטי, שהביאה הפרטיזנית רוז'קה קורצ'אק מרלא, (רייזל קורצ'אק). היא נשאה את דבריה ביידיש, והיתה הראשונה שהביאה את סיפור השמדת יהדות ליטא ומזרח אירופה, בידי הנאצים ועוזריהם. ממשיך אהרוני:

מיד בתום דבריה, עלה לדוכן לא אחר אלא דוד בן-גוריון, ופתח דבריו במלים הבאות: "זה עתה דיברה פה חברה בשפה זרה וצורמת"...

הביוגרפים של בן-גוריון, ובראשם שבתאי טבת, ניסו בספריהם להכחיש את הדברים. אבל זוהי עדות שמיעה אמינה לחלוטין של אהרוני, שהיה מאבטח של הועידה מטעם הפלמ"ח. חשוב שכל ישראלי משכיל ידע את יחסו האומלל של בן-גוריון אל היידיש.Alosha38 15:36, 5 ביוני 2007 (IDT)

ההתייחסות שלך לדעתו של בן גוריון כאומללה היא דעתך האישית, אך מתברר שבן-גוריון (כמו רבים מבני דורו) לא חשבו כמותך. את דעתו כדאי לשלב בפיסקה "היידיש בישראל" (כדאי גם לשנות את שמה ולהוסיף תוכן, כך שתעסוק גם בתקופת היישוב). ‏DGtal‏ 15:45, 5 ביוני 2007 (IDT)

גם ישעיהו ליבוביץ' העיד שהיה בקהל ושמע את דברי בן גוריון. גם הוא כעס עליהם. לפי המאמר הזה [3], שאינני מסכים לשום דעה המובעת בו, ליבוביץ' אמר את הדברים בריאיון ל"ידיעות אחרונות", ערב ראש השנה תשמ"ז, 3/10/86. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 04:58, 6 ביוני 2007 (IDT)

ובכן, מסתבר שזו אינה דעת יחיד שלי, ויש לה ישות אובייקטיבית. יש להכניס אם כך, פיסקה או יותר, לגוף הערך, ולדייק בה על הפרשה.Alosha38 09:05, 6 ביוני 2007 (IDT)

הדברים של ישעיהו לייבוביץ' על ועידת ההסתדרות בן גוריון והיידיש

הנה הדברים, לשיפוטכם:

זכורה לי ועידה שהתקיימה ב-1944. הקבוצות הראשונות של פליטים פרטיזנים שהצליחו להימלט דרך כל רוסיה הסובייטית, אסיה, איראן, עיראק – הגיעו לישראל וספרו לראשונה על הזוועות שהתרחשו באירופה הנאצית. אחת הניצולות דברה אידיש ואנחנו כולנו הקשבנו מזועזעים. לאחר שסיימה לספר, עלה בן גוריון לבימה, כדי להגיב בשם כולנו. הוא אמר: 'אף על פי שהדברים נאמרו בשפה זרה הצורמת את אזננו....' קמה סערה, צעקות וקריאות: 'זאת השפה בה מדברים שני שלישים מן העם היהודי בדורות האחרונים..'

"מי שהציל את המצב היה היו"ר ציזלינג, שאמר: 'אני לא שמעתי'. דבריו של ב.ג. לא מופיעים לכן בפרוטוקול, אבל אני הייתי אחד מתוך אלפיים אנשים, ששמעו את הדברים האלה באזניהם. ההתלהבות שלו לעברית נבעה, בעיקר, משנאתו לאידיש" (שם).

ודבריו של צבי כסה, בשם אביו יונה כסה:

מ. וזלמן מביא בספרו אות-קין את עדותו של צבי כסה, מראשי המדרשה לציונות חברתית ובנו של חבר הכנסת מטעם מפא"י, יונה כסה: "אני זוכר כילד שאמי ספרה על רוז'קה קורצ'אק, מחברי המחתרת המרכזיים בוילנה, שדברה ארבע שעות תמימות על השואה במועצת ההסתדרות בסוף 1942. 'שמענו בשפה זרה וצורמת את הנוראות שפקדו...' אמר בן-גוריון ולא הספיק לגמור מלה, התחילה מהומה באולם ובן גוריון תפס את המקרופון וצעק לתוכו 'זרה וצורמת, זרה וצורמת'...".

דוברים

בטבלה נכתב שליידיש כ-30,000 דוברים, נראה לי שהמספר גדול בהרבה. ‏pacman - שיחה 01:38, 25 ביולי 2007 (IDT)

טופל. ‏pacman - שיחה 01:41, 25 ביולי 2007 (IDT)

לא הגיוני

כתוב בערך שהיידיש הפכה משפה מדוברת לכתובה במאה ב-16. אין בכך שום היגיון. לא דיברו ביידיש 400 שנה? והיא היתה רק שפה כתובה? תמהּ, אביעד‏ • שיחה 00:38, 5 באוקטובר 2007 (IST)

המשמעות הפוכה: אם היא "הפכה משפה מדוברת לשפה כתובה", הרי שהיא כן היתה מדוברת, אלא שלא כתובה. אני מסכים איתך שזה לא הגיוני. ‏Danny-w‏ 01:10, 5 באוקטובר 2007 (IST)

הגיוני מאוד. אנשים דיברו יידיש, אבל כשנדרשו לכתיבה כתבו בעברית, בגרמנית או בכל שפה אחרת שהייתה מקובלת כשפת תרבות. רק בחלוף הדורות החלו אנשים להתייחס ברצינות הראויה לשפה המדוברת בפיהם וגם החלו לכתוב בה. זה תהליך שעבר על שפות רבות מאוד. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:07, 29 ביוני 2008 (IDT)

היידיש היא דוגמה עצובה ללשונות מיעוט במאה העשרים

הטרגדיה של היידיש, היא כמובן הטרגדיה של השמדת דובריה, מיליוני יהודי מזרח ומרכז אירופה. אבל, היא גם מייצגת את הטרגדיה של היעלמות לשונות המיעוט במאה העשרים. יש להבחין ולזכור, שהיידיש הייתה גם קרבן של לשונות-רוב שליטות. כך היה בברית המועצות למשל. הלשון הרוסית היא שהכריעה את היידיש, ולא רק תלייניו של סטלין. ובארה"ב הכריעה האנגלית את היידיש. בשביס זינגר עצמו, תירגם את יצירתו הוא מיידיש לאנגלית! ובאמריקה הלטינית הכריעה הספרדית את היידיש. ובמדינת ישראל הכריעה העברית את היידיש. נראה לי שבקינה המתמשכת, והלא מוצדקת, על אובדן היידיש, שוכחים המקוננים להפריד בין האסון הנורא של מלחמת העולם השניה ובין תהליכים אובייקטיביים של היעלמות לשונות מיעוט בעולם גלובלי. Alosha38 15:23, 7 בינואר 2008 (IST)

Special:Booksources · Special:Booksources/9652233560

Dear friends; I am investigating different book sources which could be used for articles. Details about ISBN 9652233560 are available at test:template:Shared/books/9652233560. Please contact me if you add additional book sources at this article. Thanks in advance! Best regards
‫·‏לערי ריינהארט‏·‏T‏·‏m‏:‏Th‏·‏T‏·‏email me‏·‏‬ 05:02, 9 במרץ 2008 (IST)

יש לי כמה שאלות.....

מקום הןלדתה של השפה?? מאילו שפות נוספות הושפעה?? מתי נולדה?? מה חשיבותה כיום?? היכן משתמשים בה באופן קבוע  ?? והיכן באופן ארעי??

אתה מוזמן לקרוא את הערך, בפרק ההיסטוריה. ליאה - שיחה 19:36, 11 ביוני 2008 (IDT)

מקום לידת השפה מתואר מגרמניה של ימי הבניים, המאה העשרית והאחד עשר, אך זה טיעון לא סביר כלל וכלל, לא רק משום שרק מאות ואולי כמה אלפי יהודים חיו על אדמת גרמניה באותם ימים, ומדוע שהם ימציאו שפה אם הם היגרו לשם והחזיקו שפה משלהם ?

שפה לא נולדת יש מאיין, וכמובן שלוקח לה מאות שנים להיוולד ולהיתפתח , היא שפה שהיגרה למזרח אירופה עם הגירת הכוזרים- אשכנזים למזרח אירופה, היא הושפעה מהשפות הסלאביות, מהעברית משום שהכוזרים התגיירו והמהארמית שהם שפת כתבי הקודש היהודים, כמו כן מהגרמנית שרבים מהמשכילים האשכנזים חיו בגרמניה , ידוע הוא שהאידיש מחולקת לשתיים אידיש מערבית , ואידיש מזרחית, אך אוצר מילים שיהיה רב ככל שיהיה לא יכול להצביע על שייכות משפחתית בין שפות, לדוגמא היפנית של היום מאות מילים הם מילים אנגליות.

שום גרמני לא יבין ולא הבין אידיש, שום יהודי מזרחי לא יבין אידיש.

אך יהודי מזרחי יבין ערבית, שהיא שפה שמית.

העברית של ימינו היא בהחלט לא שפה שמית, היא מוטאציה סלאבית , מזרחי אירופית שמית.

שי כחלון

אוסף של הגיגים שגויים. (א) שפת היידיש אכן אינה שמית. היא שפה גרמאנית מבחינת הדיקדוק, מבנה המשפט והמילה, מילות הקישור, וחלק ניכר מאוצר המילים. מצד שני - עדיין 40% מהמילים ביידיש הם ממקור עברי, בהיגוי אשכנזי. (ב) דוברי הגרמנית, אם יתאמצו, יבינו יידיש. (לא את כל המילים, ואולי ייקח להם רגע, אך בהחלט יוכלו לתקשר), ודוברי היידיש גם הם יבינו גרמנית כנ"ל. (ג) בקשר לטענה כי האשכנזים הם כוזרים: שטויותֱֱ!! ראו פירוט ב-ממלכת הכוזרים#הקשר הגנטי בין הכוזרים ליהדות של ימינו. (בקצרה: עמדה זו, שאינה נכונה מחקרית, עלתה בחוגים אנטישמיים ואנטי-ציוניים לפני מאה שנה, חודשה על ידי גורמים פלסטיניים בעלי אינטרס לשלול את זכותם של היהודים על ישראל, ועלתה שוב ממניעים גזעניים אחרים על ידי אבי ביטר ואחרים. כאמור - ללא סימוכין ובניגוד לממצאים מחקריים, כפי שמורחב בערך. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 23:49, 2 בפברואר 2012 (IST)

פירוש המילה "יידיש"

שמעתי בטלוויזיה שפירוש המילה "יידיש" היא "יידה" ו"דויטש" כלומר: "יהודית-גרמנית" או משהו כזה.. וכאן בערך כתוב שהפירוש הוא "יהודית" בלבד. מה הפירוש הנכון? ‏miniature‏ • שיחה 21:15, 28 ביוני 2008 (IDT)

"יידיש" פירושו "יהודי" (כשם-תואר, השווה: Jewish באנגלית). "אַ יידישע מאַמע" פירושו "אמא יהודייה" (ה-ע בסוף התואר מתקצרת כשאין המשך). כנראה שבמקור יידיש נקראה "יידיש טיַיטש", כלומר "גרמנית יהודית". זה לא מפתיע כי גם הולנדית נקראה במקור "גרמנית הולנדית", עד שדובריה החלו להחשיב אותה כשפה נפרדת ולקרוא לה פשוט "הולנדית". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:05, 29 ביוני 2008 (IDT)

לשפה יש דוברים שזאת שפת האם שלהם

חוגים מצומצמים באמריקה, חרדים וחסידים (ביחוד סאטמר שלא רוצים שום קשר עם המדינה ולא מדברים עברית בתור שפת אם)ויש בחו"ל קהילות קטנות שרובם יהודים קשישים שזאת שפת האם שלהם.אין צורך להחזיר לעריכה הקודמת בכזאת צורה.צריך לברר לפני שמשחזרים.

כ20% מהחרדים בארץ מדברים אידיש בשפת אם 46.19.86.236 16:11, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

אסור לאזרח ישראלי להציג תיאטרון בשפת יידיש?

לאור התוספת האחרונה: הטענה שקיים בארץ חוק האוסר על אזרח ישראלי להציג תיאטרון בשפת היידיש היא חריפה למדי. האם יש מקור ראשוני (כלומר: חוץ מהכתבה ב"דה-מרקר")? אביעדוס • שיחה 20:48, 15 בפברואר 2009 (IST)

על שנות החמישים בישראל של "כור ההיתוך" אני מוכן להאמין הרבה דברים, אבל חוק שאוסר מפורשות הצגות ביידיש נראה לי מוגזם. אני מעריך שהייתה הנחיה מנהלית לאסור הצגות ביידיש, אבל לא חוק. לא רק תיאטרון: בערך מרדכי צאנין מסופר שבמשך 9 שנים נאסר עליו להוציא לאור יומון ביידיש. אלה היו זמנים מטורפים, אבל פתק קטן שבו כתוב "הנ"ל מאנ"ש" פתר הרבה בעיות (לבן מזל שהשיג כזה פתק). דוד שי - שיחה 23:14, 15 בפברואר 2009 (IST)

גם אני. נסיר את הטענה עד לבדיקה. אביעדוס • שיחה 23:21, 15 בפברואר 2009 (IST)

תבנית "בבדיקה" על סעיף שבו שלוש אסמכתאות היא הגזמה.

כיוון שהסעיף מספר על העמדה לדין, כנראה שהיה בסיס חוקי לצעד זה, מופרע ככל שיהיה. דוד שי - שיחה 00:27, 16 בפברואר 2009 (IST)

ניסיתי ליצור קשר באימייל אם תיאטרון היידישפיל אך הקישור ליצירת קשר באתר שלהם אינו עובד משום מה. בכל מקרה כפי שציין דוד שי מכובדי, ככל הנראה מהמקרים המצויינים אכן סביר כי היה בסיס חוקי ומשפטי לאיסור. יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • כ"ב בשבט ה'תשס"ט• 00:31, 16 בפברואר 2009 (IST)

אכן, סביר (אגב, שתי אסמכתאות, לא שלוש). המאמר ב"הארץ" די משכנע, אם כי עדיין הייתי שמח לראות את ה"החלטה מאוגוסט 1949, שקבעה שאין להתיר ללהקות מקומיות להופיע ביידיש אלא לאמנים אורחים מחו"ל בלבד" במו עיניי, ולא מכלי שני. אביעדוס • שיחה 00:35, 16 בפברואר 2009 (IST)

מצאתי מידע רב בעניין זה בגיליון 3 של כתב העת "דווקא", אבל הגיע זמני לישון. דוד שי - שיחה 01:10, 16 בפברואר 2009 (IST)

הרושם שלי הוא שיש הגזמה בקביעה שקיימים חוק או תקנה האוסרים הופעות ביידיש (קראתי את ספר החוקים וקובץ התקנות של ראשית ימי המדינה, ולא מצאתי בהם רמז לכך). ממאמרו של דיאגו רוטמן (ראו בערך) הבנתי שמדובר בהחלטה של המועצה לביקורת סרטים ומחזות. דוד שי - שיחה 10:02, 16 בפברואר 2009 (IST)

כן.. לדברי עידו (ואני מצטט), ייתכן שמדובר בפקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת) – פקודה מנדטורית שהקנתה למועצה לביקורת סרטים ומחזות שיקול דעת רחב למדי, והיא זו שקבעה את האיסור. עידו מוסיף כי יש להניח שאם איסור כזה היה מוטל כיום, הוא לא היה עובר את בג"ץ. אביעדוס • שיחה 14:33, 16 בפברואר 2009 (IST)

אמנם כבר ביטלו את הצנזורה על הצגות (החלטה של אריה דרעי כשר הפנים) אבל אפילו הייתה עדיין קיימת, יש היום פסק דין מפורש של בג"ץ שמתייחס לשלטים ומודעות פרטיים ואוסר על הגבלת השפות בהם (בעקבות ניסיון של עיריית נצרת עלית למנוע פרסום מודעות פרטיות בערבית על לוחות מודעות בעיר, בטענה שכל המודעות בעיר חייבות להיות כתובות בעברית או בעיקר בעברית). אני מניח שהתקדים הזה רלוונטי גם להצגות. אלא שבשנות החמישים נהגו נורמות אחרות גם מבחינה חברתית וגם מבחינה משפטית. אגב, גם אז התקנות האלה לא התקבלו לגמרי בשקט - כשניסו למנוע מדז'יגן ושומכר להופיע ביידיש, פעל עזריאל קרליבך לביטול רוע הגזרה. בסוף התפשרו על כך שהם ישלבו שירים בעברית בין המערכונים ביידיש. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 06:04, 17 בפברואר 2009 (IST)

נשמע הגיוני. ולהלן תשובתו של עידו לגבי הפקודה האמורה:

סעיף 3(1) לפקודה קבע כי "אסור לשום אדם לפרסם מודעה על הצגת כל מחזה או שעשוע-קרקס או לנהלה או להשתתף בה או לסייע בה אלא אם כן נתקבלה תעודה מאת המועצה המתירה את ההצגה". לא כתוב שום תנאי כזה או אחר, ושיקול הדעת מסור כולו למועצה. העונש, אגב, היה מאסר חודש ימים או קנס בסכום חמישים פונט. אביעדוס • שיחה 16:07, 18 בפברואר 2009 (IST)

משפט שגוי

כתוב:

"בניגוד למקובל בעברית, ביידיש, הניקוד הוא חלק אינטגרלי מהאות ואי אפשר לפסוח עליו בכתיבה."

המשפט הזה לא מדויק בכלל. ביידיש, כמו בעברית, מי שמכיר את השפה יודע איזה ניקוד אמור להיות איפה, ואיך לקרוא גם בלעדיו. בכל אנדרטה לזכר משהו שקשור לשואה בפולין היידיש כתובה ללא ניקוד, ואני (ואני בטוח שהרבה אחרים) מצליחים לקרוא זאת נהדר. קרוב לוודאי שבמכתב רשמי, תהא היידיש מנוקדת, אך בפתק המועבר בין חברים, למשל, אפשר שלא תהא מנוקדת. ירדן לאסלו זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 00:31, 5 באוקטובר 2009 (IST)

מספר הדוברים שזאת שפת אמם

אני חושב שיש צורך להוסיף מידע על מספר הדוברים שזאת שפת אמם, כמו קהילות שונות בבני ברק, ירושלים וניו יורק. בעיקר ממתנגדי מדינת ישראל, אך לא רק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

טוב, אני מוסיף לערך בצורה שנראית לי נכונה. תיקון טעויות יתקבל בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מקור המבטא היידישאי

המבטא היידישאי מקורו במשולש שבין סטרסבורג וסלסשטט שבחבל אלזס (שהיום הוא צרפתי ועד מלחמת העולם הראשונה היה שייך לגרמניה) קודקוד שני במשולש היא העיר פרנקפורט שבגרמניה (ממנה יצאו היהודים שנקראו פרנק ופרנקפורטר שהגרו להולנד בזמן הגירוש הגדול)קודקוד שלישי במשולש היא העיר לוקסמבורג שהיא בירת לוקסמבורג. בתוך משולש זה נמצאות העיר הגרמניות WORMSוורמייזה,שפייראSPIER,מגנצא MAINZ שהיוו מרכז יהודי רוחני חשוב בין המאה ה10 למאה ה15. מי שמבקר בלוקסמבורג ומקשיב לרדיו וטלויזיה המקומיים (לא הצרפתיים אלא הדיאלקט הגרמני המקומי)או בשוק של יום שבת בעיר טרייר TRIER שבגרמניה ומכיר את שפת היידיש יזהה את הקרבה שבין השפות בניגון ובמלל.סוחרי השוק בטרייר יודעים עד היום להביא מילים היהודיות טיפוסיות שנשתרשו בשפתם עדות לישיבת יהודים מסיבית. בין השנים 1012 והמאה ה14 התחוללו גירושים ופרעות ביהודי איזור זה שהביאו לנדידה למזרח אירופה ולהולנד ואנגליה. שם תפתחו היידיש המזרחית והיידיש המערבית. ―82.136.222.52 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יידיש או אידית

האם שם הערך לא אמור להיות אידית? למיטב ידיעתי בשפה העברית מסתיימים שמותיהם של כל השפות באותיות "ית", השם יידיש הוא בשפת הידיש ופירושו "יהודית". --גששון - שיחה 08:44, 7 ביוני 2010 (IDT)

השם "אידית" אינו שגיאה, אך הוא פחות מקובל. ביידיש קוראים לשפה זו "יידיש". זה גם האופן המקובל בו היא נזכרת בתרבות היהודית והעולמית. האם את הכבוד השמור לסוואהילי, לקירונדי, לנאוואחו ולקרי אינך מוכן לתת ליידיש? . ‏Danny-w‏ 08:50, 7 ביוני 2010 (IDT)

במילונים העבריים מופיעה המילה כ"אידית" וביידישאים כ"יידיש". "אידיש" הוא הלחם של השנים. בכל אופן, כוויקיפדיה עברית לא מצאתי סיבה ששם הערך יהיה דווקא ביידיש ובפרט שהוא גם לא נהגה בצורה הזו. --חיים נהר • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תש"ע 13:36, 11 ביוני 2010 (IDT)

שם הערך אינו ביידיש אלא בעברית. במילון אבן-שושן שברשותי הערך הוא "יידיש". מ"אידית" אין אפילו הפניה. ‏odedee • שיחה 13:39, 11 ביוני 2010 (IDT)

בספיר אני רואה עכשיו שהם כתבו "אידיש". יש החלטה של האקדמיה בנושא? חיים נהר • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תש"ע 14:19, 11 ביוני 2010 (IDT)

ב"ספיר כיס" משנת 1999 כתוב "אידיש ראה: יידיש". איזה "ספיר" אתה מחזיק? גם "מורפיקס" שולח את אידיש ל"יידיש". דוד שי - שיחה 14:52, 11 ביוני 2010 (IDT)

1997 (הד ארצי). חיים נהר • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תש"ע 15:07, 11 ביוני 2010 (IDT)

אידיש וכוזרית

חבל לי שאנשים מאוד משכילים וישרים מולכים שולל ומרמים את עצמם.

האידיש היא לא שפה גרמאנית, היא לא שייכת למשפחה שלה.

האידיש שייכת למשפחת שפות שדוברו באזור חצי האי קרים על ידי קבוצות אתניות שונות שקשורות לכוזרים.

פירוש המילה אידיש, אינו ברור אך סבירות גבוהה שהוא הגיע מהשם אירטיש, הנהר הגדול שחוצה את סיביר משם הגיעו האשכנזים ל"תחום המושב" ושם הם הקימו את ממלכתם שהתקיימה ארבע מאות שנה.

ומספיק כבר עם השקר הזה, מרבית חוקרי ההיסטוריה של היום יודעים טוב מאוד, שהאידיש היא שפת הכוזרים.

ועוד משהו, היהודים הגרמנים של ימי הבניים כונו רומיניוטים ודיברו גאלית שזו שפה רומית עתיקה שנשתמרה עד למאה העשרים.

מן הסתם תמחקו את זה.חבל ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זו דיעה שהובעה אצל חוקרים שונים ווריאציות שלה נזכרות גם בספרו של שלמה זנד "מתי ואיך הומצא העם היהודי". עם זאת, היא אינה מקובלת במחקר הבלשני ונחשבת התרסה במסגרת התיאוריה בדבר מוצא האשכנזים מהכוזרים, המכוונת כנגד "ההגמוניה האשכנזית" בקרב יהודים וכנגד הציונות בקרב מתנגדיה. אמנון שביט • שיחה 11:49, 25 בספטמבר 2010 (IST)

אכן מדובר בעמדה מתריסה וקטנרנית שאינה מקובלת כלל ועיקר על בלשנים. כל דובר השפה הגרמנית (אבל כל דובֵר !) שייחשף ליידיש יוכל לאשר כי היידיש שייכת שייכת לשפות הגרמאניות, הן באוצר המילים והן בדיקדוק. אכן, ייחודה היא בכך ש- 40% אחוז מהמילים בה הן ממקור עברי, ובכך שהיא נכתבה מאז ומעולם באותיות עבריות.

שנית, משמעות המילה "יידיש" ביידיש (בגרמנית "יוּדִיש") הוא פשוט "יהודית". זה הכל. ייתכן שהשם נובע מכך שעד תחילת המאה העשרית והכחדת מליוני יהדות אירופה, דוברה שפת היידיש על ידי 70-80 אחוז מיהודי העולם.

בברכה, דני. ‏Danny-w‏ 13:18, 25 בספטמבר 2010 (IST)

אפילו שלמה זנד בספרו השנוי במחלוקת כתב בפירוש, שמוצאה של שפת היידיש הוא מהגרמנית. Al.Neuland - שיחה 21:00, 25 בספטמבר 2010 (IST)

יידיש, תיאטרון יידיש וספרות יידיש

גייסתי כותב מוכשר המתעניין בתחום. הוא מבקש לדעת אילו 3 ערכים הכי חסרים בתחום זה לדעת הקהילה. יש לשים לב שהכוונה היא לתרבות יידיש חילונית שצמחה באירופה במחצית הראשונה של המאה ה-20 בעיקר. Ranbar - שיחה 11:30, 9 במרץ 2011 (IST)

הייתי שמח אילו היה ערך טוב על עיתונות יידיש שבין מלחמות העולם וכן על עורכי עיתונות חשובים כמו שמואל יעקב יצקן עורך ההיינט ועל נח פרילוצקי עורך דער מאמענט Haimlevy - שיחה 11:41, 9 במרץ 2011 (IST)

כן, ללא ספק הערכים הנדרשים ביותר הם הכלליים: עיתונות יידיש וספרות יידיש. אביעדוס • שיחה ג' באדר ב' ה'תשע"א, 12:35, 9 במרץ 2011 (IST)

כמו אביעדוס, ואם אפשר גם להשלים את הערך הזה לפי תבניות ההשלמה שפם אדום - שיחה‏‏ 15:08, 10 במרץ 2011 (IST)

היחס ליידיש בימי המנדט הבריטי והיחס ליידיש במדינת ישראל. שני ערכים מאלפים. עדירל - שיחה 11:17, 11 במרץ 2011 (IST)

בלי לגרוע מההצעות לעיל - תיאטרון יידיש --Jys - שיחה 11:50, 11 במרץ 2011 (IST)

וגם רנסאנס היידיש בישראל [4] --Jys - שיחה 17:29, 9 באפריל 2011 (IDT)

שפת מיעוטים

על אף שיש יהודים דוברי יידיש בכל מזרח אירופה, רק בשוודיה יש הכרה רשמית שלה ככזאת ועל כן אני סבור שיש למחוק ממהתבנית "שפות מיעוטים את הקישור לרומניה סרביה ופולין

פירושון לאידי (כלב)

ראו דיון בדף השיחה של הערך. ג'יס - שיחה 12:39, 2 ביוני 2012 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://cafe.themarker.com/view.php?t=591007
  • In יידיש on 2011-11-23 00:06:03, 404 Not found
  • In יידיש on 2011-11-28 00:17:12, 404 Not found
  • In יידיש on 2013-05-04 07:46:18, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 10:46, 4 במאי 2013 (IDT)

תוקן למחצה. ‏VirtuOZ‏ • שיחה 16:39, 5 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/56D4BD7B-A345-411A-9B74-350AA3013481/54879/%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9.doc
  • In יידיש on 2011-11-23 00:06:03, 401 Unauthorized
  • In יידיש on 2011-11-28 00:17:14, 401 Unauthorized
  • In יידיש on 2013-05-04 07:46:28, 401 Unauthorized

--Matanyabot - שיחה 10:46, 4 במאי 2013 (IDT)

תוקן ‏VirtuOZ‏ • שיחה 18:11, 4 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://tx.technion.ac.il/~hucrasny/Yiddish/wedding.doc
  • In יידיש on 2011-11-23 00:06:03, 404 Not Found
  • In יידיש on 2011-11-28 00:17:14, 404 Not Found
  • In יידיש on 2013-05-04 07:46:41, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 10:47, 4 במאי 2013 (IDT)

תוקן ‏VirtuOZ‏ • שיחה 18:11, 4 ביולי 2013 (IDT)

טקסט

קישור שבור 4

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://213.8.106.62/yidish/pitgamim.pdf
  • In יידיש on 2011-11-23 00:06:24, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In יידיש on 2011-11-28 00:17:35, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In יידיש on 2013-05-04 07:47:01, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 10:47, 4 במאי 2013 (IDT)

תוקן ‏VirtuOZ‏ • שיחה 18:23, 4 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 5

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.e-mago.co.il/Editor/article3.php/chapters/160
  • In יידיש on 2013-05-04 07:46:28, 410 Gone
  • In יידיש on 2013-05-05 05:09:04, 410 Gone
  • In יידיש on 2013-05-15 02:09:12, 410 Gone

--Matanyabot - שיחה 05:09, 15 במאי 2013 (IDT)

תוקן ‏VirtuOZ‏ • שיחה 18:11, 4 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 6

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://yiddish-almanach.org/index.php/yiddish
  • In יידיש on 2013-05-04 07:46:50, 404 Not Found
  • In יידיש on 2013-05-05 05:09:10, 404 Not Found
  • In יידיש on 2013-05-15 02:09:39, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 05:09, 15 במאי 2013 (IDT)

תוקן ‏VirtuOZ‏ • שיחה 18:11, 4 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 7

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.algemeiner.com/generic.asp?cat=4
  • In יידיש on 2013-05-15 02:09:39, 404 Not Found
  • In יידיש on 2013-05-17 10:27:32, 404 Not Found
  • In יידיש on 2013-05-20 08:46:28, 404 Not Found
  • In יידיש on 2013-06-07 09:04:51, 404 Not Found
  • In יידיש on 2013-06-14 13:28:30, 404 Not Found
  • In יידיש on 2013-06-17 07:57:25, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 10:57, 17 ביוני 2013 (IDT)

היידיש והחרדל"ים

נראה לי שגם בציבור החרדלי, מדברים יידיש, ובנוסף מפתחים אידואולגיה יידישאית. שווה לבדוק דברים אלו.

תוקן ‏VirtuOZ‏ • שיחה 01:18, 2 ביולי 2013 (IDT)

אידיש או יידיש

כבר דנו על כך מעט על צורת הכתיב, אני סבור שיש לכתוב אידיש ולא יידיש, על פי כללי הכתיבה הנכונים בעברית, ומלבד זאת זו מילה מעוברתת • חיים 7 • (שיחה) • י"ג בתמוז ה'תשע"ג • 16:38, 21 ביוני 2013 (IDT)

יידיש. אידיש או אידית זה בלי געשמאק שפם אדום - שיחה 17:01, 21 ביוני 2013 (IDT)

ממש לא "אידיש". שם השפה הוא "יידיש" - גם ביידיש וגם בעברית. טוסברהינדי (שיחה) 12:56, 4 ביולי 2013 (IDT)

שם השפה הוא "יידיש", כפי שכתב טוסברהינדי מעליי - הן ביידיש והן בעברית. אלדד • שיחה 12:59, 4 ביולי 2013 (IDT)

אין אדם שדובר אידיש כשפת אם שכותב יידיש. כותבים או אידיש או יודיש...

קישור שבור 8

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.notes.co.il/eshed/14654.asp
  • In יידיש on 2013-06-23 23:46:23, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In יידיש on 2013-07-01 12:02:29, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 15:02, 1 ביולי 2013 (IDT)

תוקן ‏VirtuOZ‏ • שיחה 01:17, 2 ביולי 2013 (IDT)

הגזמה בתיאור הדוברים

מספר הדוברים המדויק עד לרמה של עשרות נראה לי מוגזם. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.172.138.69 23:27, 24 ביוני 2014 (IDT)

דוברי השפה בישראל

משתמש:אלי גודין, ראיתי ששחזרת את עריכתי. אשמח לדעת למה. כספי - שיחה 00:04, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

כפי שיכולת להבין מתקציר העריכה שלי, אני לא מאמין שחלק גדול מהציבור החרדי דובר שפה זו. eli - שיחה 01:27, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

אתה "לא מאמין", אבל אני (כחרדי בעצמי) יודע את זה בוודאות. בוא לביקור בבני ברק ותראה... זה בטח לא "מיעוט שמרני" כספי - שיחה 01:39, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

מתייג את ביקורת וzivya. eli - שיחה 02:47, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

תיקנתי, זה לא קשור לשמרנות, והמשך המשפט מבהיר על מי מדובר. ביקורת - שיחה 11:08, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

ביקורת, zivya ו כספי בתבנית כעת מספר הדוברים (כ1,200,000) קטן מאלו שזו שפת אימם (כ1,500,000), וזה לא ייתכן. אני לא יודע מה המדוייק יותר ואשמח אם מי שיודע, יתקן.יהודי מהשומרון - שיחה 10:21, 14 בדצמבר 2018 (IST)יהודי מהשומרון - שיחה 10:23, 14 בדצמבר 2018 (IST)

אין לי מושג. רק אעיר: התבנית מתייחסת לכלל הדוברים בעולם (בניגוד לכותרת השיחה הזו). ולעצם השאלה: אולי מישהו פירש "שפת אם" כפשוטה - שאמא שלהם דיברה בשפה הזו... ביקורת - שיחה 10:33, 14 בדצמבר 2018 (IST)

אני גם חושב שזה א מאדנע זאך (דבר מוזר), יתכן שהכוונה היא למספר הדוברים בפועל, שיתכן והוא קטן מאלו הדוברים את השפה כשפת אם שחלקם לא משתמשים בה מכל מיני סיבות. על כל פנים, אני מצטרף לבקשה לתקן את השגיאה הזאת ולכתוב את הפרטים הנכונים. האדם החושב - שיחה 13:33, 14 בדצמבר 2018 (IST)

הניגוד נובע מכך שנתון אחד הוסף ידנית, והשני מגיע מוויקינתונים, שם כל זב ומצורע יכול להוסיף דברים כאוות נפשו והם יקפצו להם פתאום בערכים בעשרות ויקיפדיות. ויקינתונים הוא פגע רע, ויש לבטל או למזער את השימוש בתבניות המתעדכנות משם אוטומטית.AddMore-III - שיחה 18:23, 15 בדצמבר 2018 (IST)

בדרום רומניה כבר לא מדברים יידיש. פארוק - שיחה 23:49, 23 באפריל 2020 (IDT)

גם בהמחוז היהודי האוטונומי אין הרבה דוברי ידייש, למעשה אני לא אהיה מופתע אם אגלה שיש בישראל הרבה יותר דוברי ידייש משם(כפי שכתוב אפילו בערך - אירוני אבל מעטים היהודים שגרים שם ביחס לפעם) אם היה לי כוח הייתי מחפש מקור יותר טוב מהבלוף הזה אבל יש לי דברים יותר טוב לעשות. בברכה --TheDesertboy - יום טוב - שיחה 09:40, 29 ביוני 2020 (IDT)

קובץ מוויקישיתוף שנמצא בשימוש בדף מועמד למחיקה

קובץ מוויקישיתוף שבשימוש בדף זה הועמד למחיקה:

• IE countries.svg

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 04:55, 11 במרץ 2020 (IST)

נחשל הוא מושג יחסי

מחקתי את הכינוי "נחשל" למזרח אירופה ו"נחשלת" להונגריה נראה לי שזו הגדרה לא נכונה ולא נאותה בכל מקרה. אני מבינה שהכותב התייחס לאזורים כפריים, ולעיירות, אך גם לגביהם אין זה מתאים. (האם הכוונה לנחשלות טכנולוגית ? מדעית ? ) ואם כן אז מה זה שייך לשימוש בשפת היידיש? Ruchka43 - שיחה 16:34, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

הועבר ממשוב ודיווח על טעויות

פרטי הדיווח

בניב הדרום מזרחי ישנה טעות: ״ הגייה זו נבדלת מהתיכונה בכך שהיא שומרת על ה-ey וה-u כבמקור״ (עד כאן הציטוט) זה נכון רק לגבי צורת ההגייה של הצירי ey אבל ממש לא בעניין הu.

כחרדי דובר אידיש המכיר וזוכר טוב את יהודי רומניה ומולדובה (חסידי ויז’ניץ וקוסוב ונדבורנה וכן חסידויות טשרנוביל וסקווירא ורוזין) ואותם איזורים, הדבר היחיד בהגייה שלהם בשונה מפולין המרכזית וגליציה, הוא בצירי

זיכרון אישי הוא לא מקור טוב, אבל כיוון שגם בערך אין מקור, אתייג את haimlevy, גלייכער, Eldad, טל ומטר, אבגד ‏בעלי הידע ביידיש. פוליתיאורי - שיחה 03:09, 17 בדצמבר 2021 (IST)

‏- La Nave Partirà‏ 07:46, 24 בדצמבר 2021 (IST)

דיון נוסף: כמה דוברי יידיש יש?

לפי הויקי האנגלית, שמבוססת על סקרים את היידיש דוברים כ-150 אלף איש. אם ניקח את הקהילה החרדית בישראל כמות האנשים הדוברים יידיש בינם ובין עצמם יותר נמוכה בקרב החרדים האמריקאיים. נראה שהיא נוגעת בעיקר לאנשי העדה החרדית ולחסידויות מסוימות. בעיקר כאלה שמוצאן הוא מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ולא מתחום המושב. אם ניקח את העניין שכל הדוברים של השפה שנולדו אחרי מלחמת העולם השנייה גדלו בחצרות חסידיות, אפשר להעריך את מספר הדוברים שלא יותר מחצי מיליון. --HofEz96 - שיחה 21:31, 24 בינואר 2022 (IST)

The basic of Y.

he language used in the Yiddish Bible translation tradition is extremely well documented both by manuscripts (as of about 1400) and by printed versions (as of about 1535). In the real-life context, its most salient usage is located in the cheyder 2A02:3038:416:A4C7:5988:64B7:6332:A154 04:23, 4 במאי 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביידיש שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://app.shaanan.ac.il/shnaton/4/12.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131007090001/http://app.shaanan.ac.il/shnaton/4/12.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:09, 4 בדצמבר 2022 (IST)

אכן. 'מאמע לשון'. מה רע בכך?

@AddMore-III, רבי לעבן, למה שיחזרת וביטלת את הוספת @מקף בנוגע לכינוי שפת היידיש כ'מאמע לשון', ביטוי זה נפוץ ביותר בין דוברי יידיש. מה פסול מצאת בכך? תודה לך. טל ומטר - שיחה 19:44, 27 באפריל 2023 (IDT)

@AddMore-III (התיוג שלו כשל).
אני ביצעתי הגהה לעריכת האנונימי. – מקף ෴‏‏ 22:04, 27 באפריל 2023 (IDT)

וכך גם ביטויים מקבילים בכל שפה. האם תרצה לכתוב בגרמנית שהיא נקראת Muttersprache, אף כי עשרות מיליונים קוראים לה כך? AddMore-III - שיחה 10:39, 1 במאי 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2023)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביידיש שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://yiddish.haifa.ac.il/Stories.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20090413052530/http://yiddish.haifa.ac.il/Stories.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 01:24, 29 באוקטובר 2023 (IDT)