שיחה:מקובל

תגובה אחרונה: לפני חודשיים מאת Corvus בנושא נשים מקובלות

התחלה יפה...עריכה

יש להעביר את הערך למקובל - צורת היחיד. הללשיחה 22:47, 1 אפריל 2006 (UTC)

מה אתה עושה ער בשעות כאלה? ובטח אתה חושב שאני יודע להעביר את הערך.. העברה מוצלחת אריקל 23:09, 1 אפריל 2006 (UTC)
מה שאתה עושה... ניסיתי להעביר (פשוט צריך ללחוץ על לשונית 'העבר' למעלה), אבל הערך מקובל היה תפוס על ידי הפניה לקבלה. שמתי שם תבנית:מחיקה מהירה, אבל מפעילי המערכת טרם התרשמו. הללשיחה 23:25, 1 אפריל 2006 (UTC)


הוספתי תבנית שצריך להשלים את הערך.. אם מישהו חושב אחרת אפשר להוריד (יחסית להרבה ערכים הוא לא צריך השלמה, אבל יחסית לעצמו הוא צריך עוד הרבה..) אריקל 23:21, 1 אפריל 2006 (UTC)

לרוב לא משתמשים בתבנית הזאת, בפרט בערכים שאתה עצמך כותב... אני חושב שכדאי להוריד (רוב הערכים כאן צריכים השלמה). אבל איך שאתה רוצה. הללשיחה 23:27, 1 אפריל 2006 (UTC)
קיבלתי אני מוריד.. אריקל 23:56, 1 אפריל 2006 (UTC)


שינתי בפתיח את הפסוק שאומר שמרבית המקובלים אינם בקיאים בקבלה העיונית ועוסקים רק במעשית משום שמידע זה פשוט לא נכון, מרבית המקובלים עסקו דווקא בעיונית ומיעוטם במעשית . ידידיה בר-אוריין

משפט לא ברורעריכה

לא הבנתי את המשפט "על אף שהמקובלים מזוהים לרוב עם עיסוק ב"קבלה מעשית", היו כאלו שהתעסקו גם ב"קבלה מעשית"". נראה שהוא לוקה לוגית. מישהו שמבין מוכן לתקן אותו?

תודה, AmosGal 08:25, 7 בינואר 2008 (IST)תגובה[תגובה]

תיקוניםעריכה

ספר היצירה לא נכתב בתקופת התנאים... מחברו: אברהם אבינו עליו השלום והוא ספר קבלה מעשית ואין ללמוד בו ללא רב. ספר הרזים אינו ספר "כישוף" חס ושלום... הכישוף אסור בתורה, יש להבדיל בין לחשים לבין כשפים שבאים מהסיטרא אחרא 94.159.210.79 21:44, 8 ביולי 2015 (IDT)תגובה[תגובה]

כבר רס"ג כתב שספר יצירה נכתב בתקופת התנאים, (ע"פ מסורת מאברהם) Uhbcrd451 - שיחה 21:56, 11 ביולי 2015 (IDT)תגובה[תגובה]

מה?עריכה

כתוב בערך : "מדגיש בעל הסולם: החיוב שגם התלמיד צריך מקודם להיות חכם ומבין מדעתו עצמו, ואם אינו כך אפילו יהיה צדיק היותר גדול בעולם אסור ללמדו (קבלה). ועוד, אם הוא כבר חכם ומבין מדעתו א"כ שוב אין לו צורך ללמוד מאחרים." זה לא סתירה לוגית? Uhbcrd451 - שיחה 21:55, 11 ביולי 2015 (IDT)תגובה[תגובה]

קטגוריה:מקובליםעריכה

הורדתי כמה פיסקאות מרושלות משהו, שלא נראה שמחברן היה בקי, וגם מה שהן מתיימרות ליצור הוא רשימה ולא מידע. כיוון שאני סבור שצריך ליצור קטגוריה למקובלים, והפיסקה הזו היא אוסף נחמד למי שרוצה להתחיל (לא שאני סבור שכל קישור אדום פה ראוי לערך), אני משאיר פה עותק למה שמחקתי.

גם בעת החדשה צמחו מאות מקובלים שונים, אשר התרכזו בעיקר סביב ישיבת המקובלים בית אל. כך ניתן להצביע על רבי גדליה חיון, מייסד הישיבה, ובעיקר את רבי שלום שרעבי המכונה הרש"ש הקדוש שעמד בראש הישיבה ונחשב לגדול המקובלים בכל הזמנים אחרי האר"י, כתב פרושים על ספרי הרב חיים ויטאל של האר"י והעמיד דור שלם של תלמידים מקובלים נודעים כגון החיד"א, מהרי"ט אלגזי, ר' חיים דילרוזה בעל תורת חכם, ר' אברהם גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט). ובארצות אירופה, הרב שמשון מאסטרפולר, הדברי חיים מצאנז', ועוד. ובארצות המערב, האבר"ך הרב אברהם כלפון בטריפולי ה"חיי אברהם", הרב יוסף סידבון בתוניסיה, והרב שלום בוזגלו ה"מקדש מלך" במערב-מג'רב מרוקו, ועוד. ובארצות אשכנז הרב יעקב אטלינגר הביכורי יעקב והערוך לנר, ועוד. ובארצות איטליה הרב משה זכות, הרב משה דוד ואלי, הרב עמנואל חי ריקי, והחכם המשכיל שמואל דוד לוצאטו למרות שהיה פשטן גדול ומשורר עברי מחייה השפה העברית עשה ספר לחיזוק האמונה בקבלה באמונה פשוטה ותמימות בשם ויכוח על חכמת הקבלה[1], ועוד רבים.
בנוסף ניתן למנות את המהר"ל מפראג, רבי יוסף חיים הבן איש חי, רבי שלום הדאיה, רבי יהודה פתייה מחבר יין הרקח ורוחות מספרות, הרב שלמה אלישיב בעל ה"לשם" סביו של הרב יוסף שלום אלישיב, הרב יעקב מונסא, הרב אהרן סלאטקי, והרב סלמאן אליהו אביו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ותלמיד הבן איש חי, במרוקו; רבי חיים פינטו מייסד בית הדין הראשון בעיר מוגאדור. בירושלים; האדמו"ר רבי יהודה לייב אשלג המכונה "בעל הסולם". בחברון; הרב אליהו מני רבה הראשי של חברון בעל מעיל אליהו - ביאור על שער הכוונות, ועוד.
ובדורנו רבי מרדכי שרעבי- צאצא לרבי שלום שרעבי, רבי ישראל אבוחצירא המכונה: "יש"א ברכה" ו"באבא סאלי", רבי יצחק גברא מעגור, בניו של בעל הסולם; הרב ברוך שלום אשלג והרב שלמה בנימין אשלג. הרב חיים יהודה לייב אוירבך, הרב יאודה יאושע חיים צדקא, הרב יוסף שלום אלישיב, וכן את הרב יצחק כדורי שכונה בחייו "חכם יצחק כורך/הארוך" "היכינ"י" ו"זקן המקובלים" ראש ישיבת "נחלת יצחק", הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הרב שריה דבליצקי, הרב ראובן דאנגור, הרב גמליאל הכהן רבינוביץ, הרב נחום הכהן מכונה "בבא נחום"[2], הרב מאיר שוורץ מפודהייץ מקובל פועל ישועות שעלה לארץ וסבו של הרב נחום רגוזניצקי ראש ישיבת מאורות התורה ללימוד התלמוד בטלזסטון, הרב נתן סאלים אביו של הרב אברהם סאלים ראש ישיבת מאור התורה ללימוד התלמוד במקור ברוך ירושלים, הרב יצחק (אלחדד) הכהן[3], הרב אברהם שולץ, הרב דניאל פאריס (מקובל) בעל המתוק מדבש השלם, הרב יוחנן ג'ניאן ה"צדיק מחלק ההדסים", הרב יהושוע שרבני מראשי ישיבת שושנים לדוד, הרב שלמה משיח, הרב יעקב מצפי, הרב סלמן מצפי, הרב יעקב משה רביקוב הסנדלר, הרב יעקב עדס (המקובל), הרב משה שפירא, הרב משה הכהן טוויל מחבורת לומדי הקבלה בבית כנסת אוהל רחל בירושלים לעדת יהודי יוצאי שיראז, הרב יחיא שניאור, הרב יעקב אדלשטיין רב רמת השרון, הרב יעקב אריה מיליקובסקי אדמו"ר מאמשינוב, הרב משה מרדכי בידרמאן אדמו"ר מללוב, הרב יוסף משה עדס, הרב יוסף זארוק, הרב שאול חי דוד מועלם, הרב שאול פתייה, הרב שאול חיים הכהן דוויק מכונה "הרב השד"ה" ראש ישיבת "רחובות הנהר", הרב אפרים זלכה הכהן (מקובל), הרב אפרים יחזקאל פאנט (מקובל), הרב רחמים חי חוויתה הכהן רב מושב ברכיה ומחבר ספרים, 'כסא רחמים' ו'מגיד דבריו ליעקב', הרב מנשה קליין מכונה "רבי מנשה הקטן" אדמו"ר מאונגוואר, הרב מנחם מנשה ה"אהבת חיים" ונכדו הרב שבתי יוסף שני ה"שדי תפוחים", הרב מנצור בן שמעון מחבר ספר שמן למאור, הרב צאלח בר יעקב מנצור בעל סידור תפילה הקבלי תפילת ישרים, הרב עזריאל מנצור ובנו הרב נתנאל מנצור ראשי מוסדות שובי נפשי, הרב שימשון דוד פינקוס, הרב שמעון חירארי, הרב מרדכי עטייה, הרב יוסף ווקנין, הרב חיים משה מנדל, הרב חיים כהן החלבן מגבעתיים, הרב אברהם אהרונוביץ', הרב אברהם מורדכי רפול, הרב אברהם פיש מתל אביב, הרב אברהם מונסא ה"פדה את אברהם", הרב אברהם פתאל, הרב שלום רפאלי השמש הקדוש, הרב דוד כדורי ראש ישיבת נחלת יצחק, הרב דוד יאודיוף, הרב אברהם מורדכי גוטליב, הרב נעים בן אליהו, הרב יוסף אליהו דייטש ראש כולל אנשי מעמד על שמו מפעל חסדי יוסף, הרב אליהו ציון סופר ראש ישיבת רכסים הספרדית, הרב יוסף לייב זוסמן, הרב ינון חורי, הרב יצחק מאיר מורגנשטרן ראש כולל "תורת חכם", הרב חיים אריה ארלנגר, הרב חיים חורי, הרב חיים יחיא סינואני, הרב מסעוד יונה אדרעי ה"צדיק מראש פינה", הרב ישראל אליה וינטרוב, הרב יעקב הלל ראש ישיבת אהבת שלום, הרב אליהו דסלר, הרב שמואל טולאדנו[4] מחבר הספר מבוא לחכמת הקבלה, הרב שמואל דרזי, הרב בניהו שמואלי, הרב מנחם פרצוביץ, הרב עמוס גויאטה, הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם אדמו"ר מצאנז' ה"שפע חיים", הרב זכריה יחיאל שרעבי, הרב זכריה בראשי הילקוט בראשי, הרב זכריה חומרי, הרב איסר דב הכהן קוק, הרב שמואל שמואלי, הרב דוד שלום בצרי ובנו הרב יצחק בצרי, הרב שלמה ועקנין ראש "ישיבת רחל אמנו", הרב יצחק הכהן הוברמן ה"צדיק מרעננה", הרב דן הולנד, הרב אברהם ואקנין, הרב שמעון דהן ועוד.

אברהם צבאן 16:34, 21 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

1. גם את רשימת המקובלות אפשר לצמצם למי שהתואר מתאים לה ע"פ מקור אמין. 'דרשנית', 'למדנית', 'חוקרת קבלה' ואפילו 'צדקת', אינן בהכרח מקובלות.
2. לחלק מהקישורים האדומים יש ערכים בשם מעט שונה.
3. קיימת קטגוריה רבנים מקובלים. 2A01:6500:A046:AD97:A0EB:6191:198:8BB1 02:25, 23 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
פתחתי כמה מקובלים מוכרים במידה בינונית (בן של בעל הסולם, למשל), לא מצאתי קטגוריה כזו. — אברהם צבאן 11:10, 23 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
כמובן זה אומר רק שיש עבודה. אני מסכים גם עם כל שאר מה שכתבת. — אברהם צבאן 11:11, 23 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  1. ^ עותק סרוק, באתר ויקישיתוף
  2. ^ מחסידות סדיגורא ירושלים ממקורבי בבא סאלי
  3. ^ רב שכונת שמואל הנביא וראש כולל אהלי אברהם ירושלים
  4. ^ יליד קראקס וונצואלה מהנדס ואדריכל בטנג'יר ומראשי הקהל שם ומקים עולה של תורה שם, עלה לישראל ב-1958 ולימד קבלה בשכונת בית וגן בירושלם

נשים מקובלותעריכה

משתמש:המאו"ר - הסרת רשימה של נשים מהערך. האם הכוונה שלך שאף אחת מהן אינה עונה על ההגדרה של מקובל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:18, 7 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אכן .
אסנת ברזני - אין כל מקור ואזכור במחקר (כפי שידוע לי) לעיסוק בקבלה המצדיק כינוי "מקובל".
יהודית חיה חנה אשלג - מקור? - לא ידועה ככזאת
ימימה מזרחי - לא עוסקת בקבלה כלל, אולי דרשנות ורמז.
חביבה פדיה - חוקרת קבלה! לא מקובלת
פרחה ששון - היקף ידיעותיה הסתכם בקיצור שולחן ערוך מסכת אושניים תנ"ך ושני דפים זוהר לא מקובלת. המאו"ר - שיחה 13:21, 7 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]


אז אולי עדיף לשנות את הכותרת ל"חוקרות קבלה" ולהשאיר את אלו שיש איזכור מובהק לעניין שלהם בקבלה? אני מודע לכך שהתחום נחשב ל"גברי", אבל יתכן ויש מספר נשים שראויות לאזכור בהקשר הזה. Corvus‏,(Nevermore)‏
שמתי לב לדיון כאן רק אחרי העריכה שלי. למעשה, אף אחת מן הנשים כאן לא ידועה כ"מקובלת", כפי שכתב המאו"ר. אחת בלבד חוקרת קבלה, וכל השאר גם זה לא. בין כה וכה, אין שום סיבה שהפסקה הזו תהיה בערך. אפילו אם כולן היו חוקרות קבלה בכירות, אין סיבה לכלול כאן רשימה של חוקרות קבלה, וגם של חוקרי קבלה. מעבר לכך, הפסקה, אפיו כל תוכנה היה אמתי, כתובה באופן לא אנציקלופדי ומגוחך, ואין הצדקה לקיומה. (מאחר שמדובר בתוספת חדשה, היא אינה גרסה יציבה.) בברכה, בן עדריאלשיחה • י"א באלול ה'תשפ"ב 14:01, 7 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
יודעים מה? השתכנעתי. בשביל להופיע באנציקלופדיה כמומחה לתחום מסוים ("מקובל" לצורך העניין) צריך תרומה משמעותית לתחום הזה. אם מדובר באיזה עניין ועיסוק צידי עבור אותן הנשים, אז הן לא אמורות להופיע במרכז הערך. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:36, 7 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
חזרה לדף "מקובל".