פתיחת התפריט הראשי

חשיבותעריכה

יש איום למחוק את הערך אם לא תנומק חשיבותו- אני כתבתי אותו. הערך הוא תרגום של הפסקה הראשונה מן המאמר באנגלית. מן הסתם שאם יש הצדקה לערך שנוגע לישראל בשפה האנגלית, אז יש הצדקה לכך שיהייה בעברית. לא? ד"א, אני רוצה לקשר את הערך לערך באנגלית (שיופיע בצד ב"שפות נוספות")- מישהו יכול להגיד לי איך עושים את זה, או לעשות בעצמו? תודה

עבדתי קצת על הערך כאנונימי. הוספתי קישור לערך באנגלית. דרך אגב, לא כל ערך שיש בוויקיפדיה האנגלית מחויב להופיע להופיע גם בוויקיפדיה העברית. אני מצטט מתוך ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה: "קיומו של ערך בוויקיפדיה אחרת לא מבטיח את שמירתו בוויקיפדיה העברית". בברכה, UserWikiped - שיחה 18:44, 20 בדצמבר 2010 (IST)
שים לב למה שאמרתי- לא בגלל שהוא מופיע באנגלית, אלא בגלל שהוא מופיע באנגלית *וגם* הוא בנוגע לישראל.

חוץ מזה שהנושא עולה המון בסדר היום, ומופיעות על ימין ועל שמאל כתבות ותחקירים (גם בישראל) על הנושא. חרם על מוצרי ההתנחלויות (חברת AHAVA, בייגל-בייגל וכד'), החרם האקדמי על ישראל, חרם על חברות שמשתתפות בעקיפין בכיבוש (אלביט, רפאל, וכו'). יש לפרט, כמובן. ניתן אפילו להמשיךאת התרגום מן הערך באנגלית, או להוסיף קישורים לכתבות ישראליות על החרם

http://news.walla.co.il/?w=/2/1681114 * http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=hb20100816_74297418 *

(למשל)

אם תוכל לתקן את הקישור שהבאת לערך באנגלית- קישרת לצומת ערכים. הקישור צריך להיות לכאן:

נא לשים לב שלא מדובר בערך על חרמות באופן כללי כנגד ישראל, אלא על קמפיין לכאורה של ארגונים פלסטיניים שלא ברור איזו השפעה יש לו על יוזמת החרמות. הכתבה ב-ynet (מעבר לזה שהיא תקעה לי את המחשב) היא בכלל מ-2002, שלוש שנים לפני ה"קמפיין". הכתבות האחרות בכלל לא מזכירות BDS או דבר דומה לו. המקור שמסופק בערך כולל קישורים לאתרים של סיגרים ותרופות לאין אונות ברצף הטקסט (במקרה הטוב מדובר בהשחתה מצד גורם חיצוני, במקרה הרע מדובר בניסיון לשפר הופעות במנוע חיפוש על אובייקטים שפונים לאנשים נוחים להשפעה). דבר אחרון, לא כל מה שנוגע לישראל ומופיע בוויקיפדיה האנגלית זכאי לערך בוויקיפדיה העברית. Kulystabשיחהשהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • י"ד בטבת ה'תשע"א • 21:08, 20 בדצמבר 2010 (IST)
נחדד את הדרישה להבהרת חשיבות - יש להראות שהקמפיין אכן גרם לחברות וגופים רבים להחרים את ישראל. אני אומר "רבות" עקב הנטייה של התקשורת להפוך חרם של 2 מכולות בפרבר של וושינגטון לידיעה מרעישה. זהר דרוקמן - לזכר פול 21:20, 20 בדצמבר 2010 (IST)
הנה דיון על BDS בחדשות DEMOCRACY NOW! :

http://www.democracynow.org/2010/3/4/bds

לפי ויקיפדיה האנגלית הוא נוסד בינואר 2005. --UserWikiped - שיחה 19:56, 21 בדצמבר 2010 (IST)
ציטוט מויקיפדיה באנגלית: "initiated on 9th July 2005 by"

BDS היא אחת היוזמות המרכזיות והחשובות בעולם כיום להחרמת ישראל. עיון בערך האנגלי מגלה מידע רב וחשוב, חשוב במיוחד לקורא בעברית. לזהר - השאלה אינה בהכרח מידת האפקטיביות של הארגון בהחרמות בפועל, אלא מידת ההשפעה שלו במדינות שונות. ושוב, אני מפנה לערך האנגלי שם תוכלו למצוא התייחסויות ספציפיות ליחס לארגון במדינות שונות בעולם, אותם כדאי לתרגם. ומעבר לערך הזה, נדמה לי שדי דחוף שיהיה לנו ערך כללי העוסק בנושא החרמות על מדינת ישראל. זה בעיני די מביש שבתור האנציקלופדיה המובילה כיום בעברית ועל ישראל, כל מה שמצאתי כיום הוא איזשהו תת-פרק בערך על פוסט ציונות. איך אפשר להאבק בתנועת החרם על מדינתנו בלי להכיר אותה, ואיך אפשר להכיר אותה אם לא כותבים עליה? תומכת בחשיבות הערך קלודיה - שיחה 21:49, 26 בדצמבר 2010 (IST)

הוספתי קישור לנייר עמדה מפורט של מכון ראות אודות הארגון, שגם ממנו ניתן ללמוד על חשיבות הארגון עצמו, וערך אודותיו. כדאי בהמשך לדלות מידע נוסף מהנייר של מכון ראות ולשלבם בערך. קלודיה - שיחה 22:14, 26 בדצמבר 2010 (IST)
קלודיה - דבר אחד לא הבנתי מכל דבריך - מהו הנימוק שלך? כיצד הגוף הזה השפיע? צריך להבדיל בין החשיבות האנציקלופדית של התחום בו הגוף עוסק לבין הגוף עצמו. זהר דרוקמן - לזכר פול 22:24, 26 בדצמבר 2010 (IST)
לא מדובר בגוף ספציפי. כפי שעולה מהערך, מדובר ביוזמה המשותפת לקרוב למאתיים ארגונים, שבחמש השנים האחרונות הפכה לחוד החנית של תנועה עולמית מחודשת הקוראת לחרם על ישראל. ברחבי העולם כולו, וגם ישראל, לרבות ממשלת ישראל וראש הממשלה עצמו, מגיבים לקמפיינים של BDS, מגנים אותם, חוששים מהם, מכינים קמפיינים נגדיים, כותבים עליהם, ואחרים דווקא שמחים מאוד על קיומם ומשווים לראשית הקמפיין העולמי נגד האפרטהייד. אין לי ספק שחשוב לכתוב עליהם, והרבה יותר מהטקסט הנוכחי. באמת. מסכימה שבמסגרת ערך כולל יותר על חרמות על מדינת ישראל מקום המדינה ועד ימינו יש מקום להעריך את חשיבותה היחסית של היוזמה הזאת, לעומת יוזמות אחרות שהיו לאורך השנים, ואולי גם ליוזמות נוספות בימינו אנו. קלודיה - שיחה 03:58, 27 בדצמבר 2010 (IST)
מהיכן הקביעה הזו "שבחמש השנים האחרונות הפכה לחוד החנית של תנועה עולמית מחודשת הקוראת לחרם על ישראל"? זהר דרוקמן - לזכר פול 07:35, 27 בדצמבר 2010 (IST)
ראה לדוגמא [כאן|http://www.reut-institute.org/en/Publication.aspx?PublicationId=3868].קלודיה - שיחה 07:55, 27 בדצמבר 2010 (IST)
מכון ראות הוא האורים והתומים? זהר דרוקמן - לזכר פול 08:01, 27 בדצמבר 2010 (IST)
היכן התייחס אליהם ראש הממשלה? נרו יאירשיחה • כ' בטבת ה'תשע"א • 09:32, 27 בדצמבר 2010 (IST)
אז אפשר לומר שאין מקום לערך כזה, אלא למידע כפסקה בערך חרמות על ישראל? Kulystabשיחהשהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • כ"א בטבת ה'תשע"א • 19:07, 27 בדצמבר 2010 (IST)
יש מקום לערך חרמות על ישראל (או שם אחר, כמובן). טרם השתכנעתי שיש מקום לציין את BDS ביותר ממשפט. זהר דרוקמן - לזכר פול 20:13, 27 בדצמבר 2010 (IST)
על פי בן דרור ימיני ה-BDS הוא "מסגרת הגג הגלובלית המעודדת את החרם והסנקציות נגד ישראל" [1]. כך רואים גם מתוך האתר של "יריבתו" הקרן החדשה לישראל: "What is NIF's position on boycott, divestment and sanctions? The NIF opposes the global BDS movement." [2]. אני-ואתהשיחה 20:42, 27 בדצמבר 2010 (IST)
זה כבר יותר משכנע. זהר דרוקמן - לזכר פול 20:43, 27 בדצמבר 2010 (IST)

אילן פפהעריכה

"As I learned from my own case, outside pressure is effective in a country where people want to be regarded as part of the civilized world, but their government, with their explicit and implicit help, pursues policies which violate every known human and civil right. Neither the UN, nor the US and European governments, and societies, have sent a message to Israel that these policies are unacceptable and have to be stopped. It is up to the civil societies, through organisations like yours, to send messages to Israeli academics, businessmen, artists, hi-tech industrialists and every other section in that society, that there is a price tag attached to such policies".

http://www.guardian.co.uk/education/2005/apr/20/highereducation.uk3 Yottam - שיחה 00:08, 27 ביולי 2011 (IDT)

"אין כאן אזכור ל-BDS ואף לא המילה Boycott ‏Orenky - שיחה 13:07, 30 ביולי 2011 (IDT)
פפה קרא לחרם אקדמי כנגד ישראל ופעיל ב-BDS ובשבוע האפרטהייד הישראלי, ראה בערך עליו וראה כאן. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:41, 30 ביולי 2011 (IDT)
פפה באמת קורא לחרם אקדמי על ישראל (למשל במאמר To boldly go בגארדיין), היה שותף ב-2005 בארגון ובתפעול "שבוע האפרטהייד הישראלי". אבל להחליט מתוך המידע הזה כי הוא שותף לBDS זו פרשנות אישית בלתי מבוססת ובלתי ממוסמכת. לא ראיתי בשום מקום הוכחה לכך כי פפה היה שותף לשבוע החרם אחרי 2005, ומכאן שאין הוכחה כי הצטרף לקריאה לחרמות, משיכת השקעות וסנקציות כלכליות על ישראל. כל מה שכתוב בקישור הוא שהוא הירצה פעם אחת במפגש הראשון של שבוע החרם. זה לא אומר שעומאר ברגותי לא נתלה בציטוטים מפיו של פפה כפי שהוא מצטט את גורדון וזה לא אומר שאי אפשר להבין מדבריו של פפה שהוא לא מרוצה בלשון המעטה, ממדיניותה של ישראל והיה רוצה לשנות אותה. אבל לעשות לוליינות מחשבתית ולהחליט שהוא תומך בBDS זה לא אנציקלופדי. Orenky - שיחה 17:10, 31 ביולי 2011 (IDT)
זה כתוב במפורש באתר של בי די אס. http://www.bdsmovement.net/2011/die-linke-protecting-7427. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 17:11, 31 ביולי 2011 (IDT)
כשיש מקור אז יש מקור (חדש עבורי). שיניתי והוספתי אותו Orenky - שיחה 17:21, 31 ביולי 2011 (IDT)

חרם על "ישראל" או על "יהודים בישראל" ?עריכה

החרם לא כולל ערבים-ישראלים.
מכאן שהגדרת החרם כמכוון נגד ישראל/ישראלים איננה מדויקת.
כדאי למצוא ניסוח מדוייק יותר. בן נחום - שיחה 02:34, 23 במאי 2012 (IDT)

גודווין בנוק אאוטעריכה

בן נחום (שיחה | תרומות | מונה) הוא המנצח בנוק אאוט בתחרות גודווין, על כך שהוא שם ב"ראו גם" הפניה לחרם אחד באפריל 1933. פשוט ירידה לשפל חדש, שאפילו ממנו לא ציפיתי לה.

בושה וחרפה.

emanשיחה 02:43, 23 במאי 2012 (IDT)

מועד תחילת הקמפייןעריכה

ראו כאן, נכתב שקמפיין הושק קודם לכן. התנועה כנראה הוקמה ב2005. יש למישהו מידע בעניין? הערך האנגלי טוען שהקמפיין החל ב2005 אבל אין שם מקור. BlueHorizon - שיחה 21:28, 7 במאי 2013 (IDT)


קישור שבורעריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 01:04, 17 ביוני 2013 (IDT)

איומים על אמניםעריכה

ביום חמישי דווח ב-ynet ("סליף קייטה מבטל את הופעתו בישראל", 22.8) כי המוזיקאי האפריקאי הנחשב סליף קייטה הצטרף לחרם על ישראל וביטל את הופעתו בפסטיבל ירושלים למוזיקה מקודשת. הדיווח של ynet התבסס על הודעה בעמוד הפייסבוק של מארגני הפסטיבל, מקור מוסמך לכל הדעות. אלא, שמספר שעות לאחר מכן פרסם סליף קייטה הודעה משלו ממנה עולה תמונה שונה לחלוטין:

הסיבה לביטול לא הייתה בהחלטה של מר קייטה אלא על ידי סוכניו אשר "הופגזו" במאות איומים, ניסיונות סחיטה, הפחדות, הטרדות במדיה חברתית והוצאת דיבה, בטענה כי מר קייטה יופיע לא "לצורך שלום אלא בשביל אפרטהייד".

האיומים האלה נעשו על ידי קבוצה בשם BDS אשר איימה גם להמשיך ולהגביר קמפיין "אנטי-סליף", בו כבר החלה במדיה החברתית, ולפעול בהתמדה להרוס את המוניטין והקריירה שסליף בנה במשך 40 שנה, לא רק בפן המקצועי אלא גם בנושא קידום זכויות אדם ולבקנות...

למרות שאנחנו אוהבים את ישראל ואת כל מעריציו של סליף שמה... אנחנו לא מסכמים עם טקטיקת ההפחדה והבריונות של קבוצת BDS, ולפיכך ההנהלה [של סליף] החליטה לנהוג במשנה זהירות כאשר מולה עומדת קבוצה קיצונית, כפי שאנחנו מאמינים שארגון ה-BDS הינו.

סליף, אם כן, לא הצטרף לחרם, אלא פשוט חשש ממעלליהם של הפעילים האנטי-ישראליים נוטפי הריר. הוא אף הודיע כי הוא אוהב את ישראל, וכי יחפש הזדמנות להופיע בה בעתיד.[3]

צריך לשכתב ולהוסיף לערך. --בן נחום - שיחה 14:08, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
בהחלט כן. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 12:06, 3 בנובמבר 2013 (IST)

נתניהו בוועידת איפא״ק (3/3/2014)עריכה

הערה: נתניהו בנאומו בוועידת אייפא״ק כינה את הארגון אנטישמי וצבוע.

אחד במאי 2015עריכה

- הועבר מהדף ויקיפדיה:בקשות ממפעילים
  • נא להגן על הערך BDS. תודה. שושושושון - שיחה 11:40, 6 במאי 2015 (IDT)
    יש להגן על הערך מפני שושושושון שמשחית אותו ומסיר ממנו מידע בתירוץ קלוש, דבר המשחית את הערך. זו הפעם השנייה שהוא עושה כזה דבר בשבוע האחרון (ראו גם אמנסטי אינטרנשיונל). ‏MathKnight-at-TAU שיחה 11:43, 6 במאי 2015 (IDT)
    נא להפסיק לנהל מלחמת עריכה. שושושושון יש התנגדות להסרה שלך מהערך אם אתה ממשיך להתעקש להסיר את המידע - תדון על כך בדף השיחה. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:56, 6 במאי 2015 (IDT)
    להיפך. אני שחזרתי לגרסה יציבה והצעתי לקיים דיון על השינוי המוצע. עד כמה שאני יודע זה הנוהל. שושושושון - שיחה 12:00, 6 במאי 2015 (IDT)
הערת המפעיל: המשתמש בדף השיחה לפני ריצה לבקשות למפעילים, בחייאת־בחייאת. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 13:42, 6 במאי 2015 (IDT)
הערת מפעיל נוספת: השימוש שנעשה במושג גרסה יציבה הוא שגוי. על פי ויקיפדיה:מלחמת עריכה, רק מפעיל רשאי להחזיר לג. יציבה ואז להגן על הערך. לא כל שינוי שמבוטל נקרא החזרה לג. יציבה. בריאן - שיחה 13:44, 6 במאי 2015 (IDT)
אז בבקשה, שמפעיל יחזיר את הערך לגרסה יציבה. כאן לא אתר חדשות, ולא כל ידיעה חדשותית על מישהו שקיבל צ'פחה היא מידע אנציקלופדי. שושושושון - שיחה 13:49, 6 במאי 2015 (IDT)

אין צורך במפעיל שיחזיר לגרסה יציבה. אני לא יודע איפה בריאן קרא את ההנחיה הזאת, היא תקפה כשהערך נעול כבר וזה רק מסיבה טכנית. החזרתי לגרסה ללא התוספת. עם זאת, אני תומך בניסוח החדש של אביר המתמ'. בעיני מדובר בפרט מידע חשוב. גילגמש שיחה 13:54, 6 במאי 2015 (IDT)

Gilgamesh, כתבתי בדיוק היכן קראתי את ההנחיה הזו, לא קשה לקרוא את הדף ההוא, הוא מוכר ומרכזי. דבריך אינם נכונים, קרא את הדף והיווכח בכך. בריאן - שיחה 15:30, 6 במאי 2015 (IDT)
לגוף העניין: אלימות מאורגנת של עשרות פעילי BDS נגד יהודים זה פרט מידע חיוני לערך ומלמד על אופי הפעילות של תנועת ה-BDS. בהחלט לא מדובר באירוע זניח (יותר קרוב ללינץ' מאשר לצ'פחה). ‏MathKnight-at-TAU שיחה 14:10, 6 במאי 2015 (IDT)
איפה מאושפזים ניצולי הלינץ'? העובדה שלידיעה כזאת אין פולו-אפ אומרת דרשני. שושושושון - שיחה 14:38, 6 במאי 2015 (IDT)
אפשר לבדוק את עניין האשפוז. אם הטענה של שושושושון היא לגבי אמיתות הטענה, זה עניין אחר. אני בטוח שכולם רוצים שהמידע יהיה אמין ומדויק. אפשר לבדוק אם היו דיווחים נוספים על הדבר הזה. כמו שכבר כתבתי - באופן עקרוני, בהנחה שהמידע הוא נכון, אני בעד התוספת. גילגמש שיחה 15:02, 6 במאי 2015 (IDT)
הרצתי חיפוש בגוגל: [4] יש המון דיווחים על התקיפה. אני לא חושב שאפשר להמציא דבר כזה ולקבל סיקור נרחב כל כך. גילגמש שיחה 15:05, 6 במאי 2015 (IDT)
שושושושון, מה הטענה. שהתקיפה לא היתה או שהיא לא רלוונטית/לא חשובה בערך הזה? יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 15:21, 6 במאי 2015 (IDT)
כאמור גם צ'פחה היא סוג של תקיפה. האם צ'פחה רלוונטית בערך הזה? לא לפי דעתי. ומי שטוען שזה דומה ללינץ', שיביא ראיות. שושושושון - שיחה 15:47, 6 במאי 2015 (IDT)
אני לא משטרת פריז אך מהדיווחים עולה שלא מדובר ב-40 פעילי שלום שרק נתנו צ'פחה ישירה לא-אלימה לשני היהודים אלא פשוט, מה שנקרא, "פוצצו אותם במכות" והשאירו אותם פצועים עד שהמשטרה התערבה. לכן הרבה כלי תקשורת דיווחו על זה. מעבר לזה, גם לך יש גוגל (וגילגמש נתן לך אפילו קישור לעמוד עם תוצאות החיפוש) - אז השתמש בו! ‏MathKnight-at-TAU שיחה 15:58, 6 במאי 2015 (IDT)
חפרתי קצת ונראה שכולם מצטטים את jssnews.com (הינה לינק לכתבה בצרפתית) אבל נראה שjssnews מצטטים גוף אחר (כתבה במקום אחר). לגוף קוראים Bureau National de Vigilance Contre l’Antisemitisme (BNVCA). אני לא מבין צרפתית אז לא קראתי את הכתבה בצרפתית. יש אתר פרו-פלסטיני שטוען שלא היו דברים מעולם (קישור לכתבה). נראה שכן הייתה תקיפה, אבל אפשר להמשיך לחקור. אני מניח שרוב המידע יהיה בצרפתית אז אני לא מסוגל לעשות את זה. גילגמש שיחה 16:07, 6 במאי 2015 (IDT)
BNVCA הוא "הוועד (הלאומי) למלחמה באנטישמיות" בצרפת, נשיאו הוא סמי גוזלן (Sammy GHOZLAN). נראה שזו הודעה לעיתונות שהם הוציאו. בקצרה, בסביבות 14:00 הותקפו שני יהודים בני 21 על ידי כ-40 אנשים בשדרות וולטר (boulevard Voltaire). השניים נפצעו קל והוועד המליץ להם להגיש תלונה במשטרה. לא נראה לי שהם המקור אלא רק גוף שמטפל בהפצת הידיעה. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 16:59, 6 במאי 2015 (IDT)
לפי הכתבה בצרפתית המשטרה אישרה שאכן הייתה תקרית אלימה, פתחה בחקירה והזהירה את בעלי החנויות היהודיים להיזהר ולשמור על ביטחונם. ‏MathKnight-at-TAU שיחה 18:21, 6 במאי 2015 (IDT)

אני רואה שהדיון נעצר ויש רוב לתוספת, אל מול התנגדות של משתמש יחיד. ‏ MathKnight (שיחה) 15:42, 8 במאי 2015 (IDT)

אין שום רוב לתוספת. אתה רוצה הצבעה? תהיה הצבעה. לתקרית זניחה זו אין ערך אנציקלופדי. בקושי היה לה מקום בעיתון. כפי שכתב גילגמש, כל האתרים ממחזרים את אותה ידיעה מ-jssnews.com (אתר חדשות המגדיר עצמו ציוני, בבעלות ג'ונתן סימון סלם) שהוא כלי תקשורת בעל אינטרס לנפח את העניין. הזיקה ל-BDS (שהיא הסיבה שהתכנסנו כאן) אינה מסתמכת על שום מקור רשמי (משטרה, בית משפט), אלא על מקורות בקהילה היהודית. נו, באמת. מנגד, (שוב כפי שציין גילגמש) אתר חדשות פלסטיני באנגלית, מביא עדות לפיה מדובר בפרובוקציה מצידם של פעילי המקבילה הצרפתית של הליגה להגנה יהודית. שושושושון - שיחה 10:45, 10 במאי 2015 (IDT)
אתה היחיד שמתנגד, וגם היחיד כאן שמתייחס לאתר הפלסטיני הפרו-טרוריסטי "Electronic Intifada" כמקור אמין, וגם היחיד שפוסל את המקורות לאירוע התקיפה (שכאמור, אושר על ידי המשטרה). ‏ MathKnight (שיחה) 11:10, 10 במאי 2015 (IDT)
כל מה שהמשטרה אישרה הוא שהייתה תקרית אלימה. הזיקה של האירוע ל-BDS מבוססת אך ורק על מקורות עלומים בקהילה. שושושושון - שיחה 11:29, 10 במאי 2015 (IDT)
אני תומך, באופן עקרוני, באזכור האירוע. מה בדיוק אמרה משטרת צרפת? גילגמש שיחה 13:28, 10 במאי 2015 (IDT)
משטרת צרפת קיבלה תלונה והיא חוקרת. אם וכאשר יוגש כתב אישום יהיה על מה לדבר. שושושושון - שיחה 13:37, 10 במאי 2015 (IDT)
אני גם לא חושב שיש לכתוב בערך הזה, גם אם יתברר שמדובר על פעילים של BDS אלא רק אם תהיה וודאות שבגלל היותם פעילי BDS הם תקפו אותם. זה צריך להיות מוזכר בערך אנטישמיות בצרפת או כל ערך אחר כולל איזכור שמדובר על פעילים של BDS (אם כל ההתניות הנדרשות של מי אומר כך האם המשטרה או גוף ממשלתי אחר אישר את זה וכו'). יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 13:55, 10 במאי 2015 (IDT)
אם המשטרה רק חוקרת בשלב זה, כדאי להמתין לתוצאות החקירה. גילגמש שיחה 14:01, 10 במאי 2015 (IDT)
תומך באזכור התקרית האלימה שבה מעורבים פעילי התנועה האנטישמית הזאת. זו לא הפעם הראשונה, ואין צורך להיות יותר צדיקים מהאפיפיור כמאמר הביטוי. תחי מדינת ישראל!(שיחה)אהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:38, 11 במאי 2015 (IDT)
לא זו בלבד שהתקרית אינה עוברת שום רף של חשיבות, אלא שהזיקה לארגון BDS היא לכל היותר ספקולציה. שושושושון - שיחה 09:47, 12 במאי 2015 (IDT)
אם ברור שהם תקפו במסגרת פעילותם ב-BDS ודאי שיש חשיבות. אני מנסה לנחש מה היה אומר שושושושון אם היה מדובר באנשי להב"ה נניח. נרו יאירשיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ה • 13:49, 12 במאי 2015 (IDT)
תומך בהוספה - פעילות אנטישמית של אנשים הנמנים עם ארגון אנטישמי
בברכה, Tshuva - שיחה 14:29, 3 ביוני 2015 (IDT)

ספרד תפצה את אוניברסיטת אריאל על סילוק סטודנטיםעריכה

מדוע זה רלוונטי לערך BDS? הארגון לא היה צד בתביעה. שושושושון - שיחה 12:18, 20 בינואר 2016 (IST)

כי ה-BDS היו אלה שגרמו לסילוק הסטודנטים מישראל. ‏ MathKnight (שיחה) 13:13, 20 בינואר 2016 (IST)
לא. בכתבה נאמר שהם הפעילו לחצים מאחורי הקלעים. ניסוח מעורפל משהו. מאחורי הקלעים בוחשים כל מיני גורמים. לא מספיק קונקרטי בשביל אזכור כאן. שושושושון - שיחה 14:00, 20 בינואר 2016 (IST)
בטמקא: "שמאחורי הקלעים תנועת ה-BDS בספרד הפעילה לחצים כבדים על הרשויות". שום אזכור של גורם אחר. בחדשות מחלקה ראשונה אפילו לא מוזכרות המילים הלא-מאוד-משמעותיות "מאחורי הקלעים". פשוט "לחצים כבדים" וזהו. הקשר ל-BDS ברור. אם זה היה מצליח - היינו צריכים לכתוב זאת כהצלחה שלהם. נרו יאירשיחה • י"א בשבט ה'תשע"ו • 21:21, 21 בינואר 2016 (IST)
לפי הנימוק של משתמש:גנדלף בשחזורו האחרון בערך להב"ה - למניעת התבוללות בארץ הקודש, כל עוד פסק הדין אינו קושר את העניין ל-BDS, אין מה להזכיר. שושושושון - שיחה 15:18, 24 בינואר 2016 (IST)
אם ארגון להב"ה היה מפעיל על שלושת המורשעים לחצים כבדים לשריפת בית הספר ובכל זאת הייתי משחזר את העריכה, היית צודק. בברכה, גנדלף - 15:34, 24/01/16
לגבי הלחצים הכבדים, יש ציטוט של מישהו מהרשויות בספרד או לחילופין מארגון BDS (שלשיטתו ישמח להתהדר בכך שהצליח להשפיע על משרד השיכון הספרדי) ? כי אחרת זו ספקולציה עיתונאית גרידא. שושושושון - שיחה 15:54, 24 בינואר 2016 (IST)
בנימוק הזה אני יכול למחוק את כל מה שהובא לו מקור מהארץ למשל. או שמכבדים ידיעות עיתונאיות, גם כשהן לא מתאימות לך, או שלא מכבדים, גם כשהן מתאימות לך. מילא אם היה מדובר רק בכלי תקשורת אחד, או שהיה לך נימוק מוצלח למה יש לחשוד שהידיעה שגויה. נרו יאירשיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ו • 16:08, 24 בינואר 2016 (IST)
אני אסביר. כרגע מופיע בערך משפט שבו לא מוזכר BDS, ולא ברור לקורא מדוע המידע (שמתאים למשל לערך חרם על ההתנחלויות) רלוונטי כאן. כדי להצדיק את הופעת המשפט כאן, צריך אקדח מעשן. האקדח המעשן הם אותם "לחצים כבדים" שהופעלו "מאחורי הקלעים". זה לא מספיק, כפי שאנחנו לא מציינים חשדות פליליים לגבי אנשים, אלא רק לאחר שמוגשים כתבי אישום. שושושושון - שיחה 16:25, 24 בינואר 2016 (IST)
אז BDS כן צריך להופיע בערך. לא מדובר בחשדות פליליים, אלא בלחצים שה-BDS עצמו מתגאה שהוא מפעיל בכל העולם. הוא קיים בשביל דברים כאלה. נרו יאירשיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ו • 16:36, 24 בינואר 2016 (IST)
הוא שאמרתי. BDS אמור להתהדר בסיפור כזה. אם כך איפה הציטוט מפי הסוס? שושושושון - שיחה 16:39, 24 בינואר 2016 (IST)
אם זה חשוב לך אתה מוזמן לחפש, באתרים בספרדית ובחשבונות פייסבוק של תומכי BDS וכך הלאה. זה אינו תנאי סף להכנסת מידע לויקיפדיה. נרו יאירשיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ו • 16:49, 24 בינואר 2016 (IST)
אם הבנתי נכון, BDS הוא רעיון, ולא ארגון עם חברים רשומים שמשלמים דמי חבר, ממנים הנהלה וכדומה (אם אני טועה, ראוי לכתוב בערך את שמם של היו"ר והמנכ"ל). כיוון שמדובר ברעיון, הרי כל הרחקה של ישראלים עקב ישראליותם (כולל היותם מתנחלים) הוא מימוש של רעיון זה. לפיכך ברור לי שהאירוע בספרד הוא חלק מרעיון ה-BDS, וההתפלפלות לעיל אינה מובנת לי. דוד שי - שיחה 20:49, 24 בינואר 2016 (IST)
לפי מיטב ידיעתי ה-BDS הוא אכן רעיון ולא ארגון מוסדר. ה-BDS הוא קמפיין שמאורגן על ידי קואליציה של ארגונים פרו-פלסטינים (כולל ארגוני שמאל רדיקלי ישראליים) ולא ארגון-גג עם מוסדות מסודרים ופעילים רשומים. ‏ MathKnight (שיחה) 21:01, 24 בינואר 2016 (IST)
אה. אז כאשר אלמונים שמזדהים עם רעיון BDS "מפעילים לחצים מאחורי הקלעים", זה שווה אזכור בערך BDS. אבל כאשר שלושה תושבי בית"ר עילית פעילי להב"ה, מיישמים הלכה למעשה את רעיונות להב"ה באמצעות הצתת להב"ה בבית הספר הדו לשוני ומורשעים על כך, והיו"ר של להב"ה יוצא להגנתם, זה לא מצדיק אזכור בערך להב"ה. כי להב"ה בניגוד ל-BDS, הוא ארגון מסודר, בעל מוסדות, חברים המשלמים דמי חבר מדי חודש בחודשו, היררכיה ברורה, ועדת ביקורת, פרוטוקולים, ייעוץ משפטי וכו', והפיגוע, מה לעשות, יצא לפועל שלא דרך הצינורות המקובלים. שושושושון - שיחה 12:25, 25 בינואר 2016 (IST)
כן, זה בדיוק הרעיון של BDS, לשם זה הוא קיים ובפעולות האלה הוא מתגאה. להב"ה, לעומת זה, מתנערת מכל פעילות בלתי חוקית ואתה הוא הטורח לקשר פעילות כזו אליה. נרו יאירשיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ו • 13:10, 25 בינואר 2016 (IST)

"ישראל מחשיבה את BDS לאנטישמית"עריכה

ערכתי את הפתיח ומחקתי את המשפט הזה, מכיוון שהוא כללי מידי, ולא מבוסס. יש פרק שלם על הטענות לאנטישמיות, וברי שיש כאן עורכים המחזיקים בדעה זו, אך זוהי דעה פוליטית. ניתן לומר שארגון או אדם מחזיקים בדעה הזו, אבל "ישראל" זה משהו גדול יותר וכללי יותר, והמקור לכך היה כתבה ב YNET לגבי הגבלות ב-EU על מכירת נשק, או משהו. זה לא משפט תקין, ולא במקום הנכון. אם יש צורך בדיון אז אפשר דיון, אבל שחזור העריכה אינה במקום. ‏TMagen‏ • שיחהמה חדש במיזם ויקי נשים 16:53, 25 בינואר 2016 (IST)

הרחבתי, שכתבתי והבאתי מקורות. הממשלה קבעה שה-BDS זו אנטישמיות ולכן אפשר ללא ספק לומר שזו עמדתה של מדינת ישראל בנושא. ‏MathKnight-at-TAU שיחה 17:35, 25 בינואר 2016 (IST)
מצוין :) זה באמת הרבה יותר טוב. רק שעכשיו התגובה של ישראל ל-BDS תופסת יותר מקום מאשר ה-BDS בפתיח של הערך ששמו BDS... אני חושבת שזה גם סוג של הטייה. ‏TMagen‏ • שיחהמה חדש במיזם ויקי נשים 17:52, 25 בינואר 2016 (IST)

טעות ניסוח?עריכה

"למען חרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל עד שתתיישר עם החוק הבינלאומי ועקרונות אוניברסליים של זכויות האדם"...

האם כך זה במקור? משום שבמקור יש לכתוב "העקרונות האוניברסליים".newdarwin (אם אתם מגיבים לי אנא תייגו אותי) - שיחה 00:58, 15 ביוני 2016 (IDT)

לוגועריכה

האם מישהו יודע איך בוסס הלוגו של BDS? כי אתמול שוטטתי ברמת החייל וראיתי את אותו סמל של הילד (רק ללא החזקת המאזניים) מודבק על גבי משאית. מעניין אותי האם סמל הילד קדם ל-BDS והם פשוט אימצו אותו או שהם יצרו את כל הלוגו מאפס. Sokuya - שיחה 07:07, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

הבנתי שמדובר בסמל חנדלה סמל המאבק הפלסטיני. Sokuya - שיחה 08:16, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

קמפיין ה-BDSעריכה

השורה "ב-2016 החל ארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין (ארגון BDS מרכזי בקמפוסים בארצות הברית) באיסוף מידע על סטודנטים יהודים בקמפוסים במכללות ובאוניברסיטאות בארצות הברית ופרסם רשימות הכוללות את שמם וכתובתם.[7] בנוסף, סימנו פעילי הארגון חדרים של סטודנטים יהודיים במעונות", מדובר בכל היהודים או רק בכאלו שהארגון זיהה כפרו-ישראלים? א.פ עריכות-שיחה 11:52, 4 באוגוסט 2017 (IDT)

שחזור תמוהעריכה

שוב שחזר אדם מה דברים ללא נימוק משכנע. הדברים מפורטים בהמשך הערך בליווי מקורות. נרו יאירשיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ח • 20:21, 6 בינואר 2018 (IST)

פעם נוספת יש לך הגיון שונה וסטנדרטים שונים כלפי עריכות שונות. העריכה הזו הזו של המשתמש איננה מגובה במה שכתוב בערך, בפרט המשפט "ברחבי העולם נקבע שתנועת ה-BDS והפעילות להחרמת ישראל הן גזעניות ומפלות". כמו כן, לא בטוח שהמשפט הזה צריך להיות מוסף לערך לפתיח, אם פירוט החקיקות מתואר בהמשך. כמובן גם שהוספת הקטגוריה "אנטישמיות" לערך גובלת גם היא באבסורד. אדם מה - שיחה 17:00, 7 בינואר 2018 (IST)
סילפת את הציטוט, הנה הציטוט המלא: "במספר פסיקות של בתי משפט ברחבי העולם נקבע שתנועת ה-BDS והפעילות להחרמת ישראל הן גזעניות ומפלות, ולכן לא חוקיות. במספר מדינות בארצות הברית ובאירופה נחקקו חוקים נגד ה-BDS." סימוכין לכך יש בהמשך הערך, ובפרט פרק בשם "פסיקות משפטיות" שמצטט פסיקה של בית הדין לערעורים בצרפת ושל בית משפט בספרד. כמו כן פורט על חקיקה נגד ה-BDS בארצות הברית ושווייץ. מסקנה: הטעונה מגובה במקורות, רק צריך לגלול מטה את העכבר ולקרוא את הערך. בקשר לקטגוריה "אנטישמיות" - קשת רחבה של אנשים, כולל רוב מוחלט של הציבור בישראל, כל המערכת הפוליטית מהבית היהודי ועד המחנה הציוני, שר המשפטים הבריטי, קאנצלרית גרמניה, ראש ממשלת קנדה, הקונגרס של ארצות הברית - כל אלה הגדירו את קמפיין ה-BDS כאנטישמיות. למעשה, רק פעילי ה-BDS טוענים שהקמפיין הוא לא אנטישמיות ואין ספק שהקריאה "תירו ביהודי" של פעילי BDS לא מעידה על אנטישמיות אלא על דאגה כנה לזכויות האדם. ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 17:19, 7 בינואר 2018 (IST)
מסכים עם MathKnight. יש קונצנזוס רחב שמדובר בקפיין אנטישמי, ויש גם פסיקות בעניין.Icewhiz - שיחה 17:38, 7 בינואר 2018 (IST)
לא סילפתי כלום, כתבתי את המשפט הבעייתי בהוספה שלך. התפקיד של ויקיפדיה הוא לא לקחת צד כזה או אחר, אלא לשמור על ניטרליות. הטענות על כך שהקמפיין הוא בבסיסו אנטישמי כתובות בערך, הוספת קטגוריה כזו שווה לנקיטת עמדה. האם ישנה חקיקה או פסיקה משפטית שקובעת שהקמפיין אנטישמי וגזעני, כך שתוכל לגבות את ההוספה הזו שלך? אדם מה - שיחה 18:20, 7 בינואר 2018 (IST)
קראת בכלל את הערך? ‏MathKnight (שיחה) 19:00, 7 בינואר 2018 (IST)
בקיצור אדם, שחזרת בלי להכיר את החומר, וליתר ביטחון אתה תוקף את מי שאומר לך את זה. נרו יאירשיחה • כ' בטבת ה'תשע"ח • 20:35, 7 בינואר 2018 (IST)

חוסר פרופורציה וחזרות בפתיחעריכה

בפתיח מוצג מצד אחד טענות מייסדי החרם במשפט אחד, ואז שלושה משפטים שדי חוזרים על עצמם של טענות מתנגדי החרם. קיצצתי אותןם כך שהדברים יהיו בפרופורציה וIcewhiz ביטל את עריכתי בטענה שלדברים יש מקורות.

רק שזה לא הויכוח. הוא לא על האם יש מקור או לא. ההדברים מוזכרים בגוף הערך (כולל כמעט כל הערות השוליים. אחת בכלל מפנה לגוף הערף באופן כללי ("ראו #טענות לאנטישמיות בהמשך הערך"). הויכוח הוא על הפרופורציה שצריכה להיות בפתיח. כרגע הדברים הוצאו מפרופורציה גם מבחינה כמותית, וגם מבחינת הנוסח המתלהם של הטענות נגד ה-BDS.

ועוד מילה. לדעתי בפתיח בד"כ כלל לא צריכים להיות מקורות! מקורות הם בגוף הערך, והפתיח צריך להיות תקציר. (ופה אני לא מבין את הטענות שאדם מה העלה שדרושים מקורות למשהו בפתיח. זו לא טענה רלוונטית לפתיח. טענה רלוונטית זה שאין לזה תמיכה בגוף הערך). emanשיחה 12:20, 8 בינואר 2018 (IST)

לא הבנתי מה הבעיה הפרופורציונלית. טענות המתנגדים שהובאו בפתיח, לאחר השחזור של אייס, הן באורך של שתי שורות (כמעט). נרו יאירשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 12:41, 8 בינואר 2018 (IST)
מסכים עם נרו --בן נחום - שיחה 12:56, 8 בינואר 2018 (IST)
המאפיין העיקרי של BDS היא היותו חלק מרכזי מתנועת האנטישמיות החדשה - ובוודאי שמבחינת פרופורציות יש לתת לכך כר נרחב בפתיח. אם בכלל יש פה ויכוח הוא צריך להיות על המשפט הראשון - האם נכון להציג את הBDS כתנועה אנטישמית במשפט הראשון.Icewhiz - שיחה 13:03, 8 בינואר 2018 (IST)
לא. זה ממש לא המאפיין העיקרי של ה BDS. זו טענת תעמולה, והפכתם את הערך הזה לערך תעמולה בלתי אובייקטיבי. emanשיחה 13:13, 8 בינואר 2018 (IST)
איזה הפתעה! בן נחום (שיחה | תרומות | מונה) צץ וכותב "מסכים עם נרו". אני מציע לפתוח בשבילך תבנית:נרו, בשביל לחסוך בשבילך כל פעם להקליד את כל המילים האלה. emanשיחה 13:15, 8 בינואר 2018 (IST)
גם מדעות אחרות כאן לא הופתעתי. נרו יאירשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 14:30, 8 בינואר 2018 (IST)
יש קונצנזוס רחב למדי שBDS הינו כסות בלבד לאנטישמיות ואנטי-ישראליות. אנו נותנים בערך כר רחב מדי לתיאור עצמי של התנועה - במקום להסתמך על תיאורים אובייקטיביים חיצוניים.Icewhiz - שיחה 13:20, 8 בינואר 2018 (IST)
לא הייתי אומר שיש קונצנזוס בנושא. מעבר לכך, ההשוואה לנאצים בפתיח פשוט מיותרת. כשכל אנטישמי הוא "בדיוק כמו הנאצים" זה עוד צורה של זילות השואה. בר 👻 שיחה 13:35, 8 בינואר 2018 (IST)
אני לא מתנגד שהדברים האלה יופיעו בפתיח. זו אכן בעיה של פרופורציה, כשמתנייט וחבריו דואגים להרחיב ערכים בצורה כזו שרק היבט מסוים בהם בא לידי ביטוי. במקרה הזה, הטענות לאנטישמיות, ההשוואה לנאצים וכו', ובגדול כל נקודת מבט ימנית פופוליסטית. דומה למה שנעשה לאחרונה בערך לינדה סרסור. ברם, יותר חשוב לי מבעיית הפרופורציה זה שלא יוכנסו שקרים לערכים או מסקנות אישיות של עורכים שהם עושים רק אצלם בראש. זו הייתה הבעיה בהוספה של מתנייט- הוא לא כתב רק שהיו חקיקות נגד הבי די אס, אלא שבתי משפט קבעו שהוא גזעני. במקום להפנות אותי למקור רלוונטי שמבסס את הקביעה הזו, הוא שאל אותי אם קראתי את הערך. יכול להיות שעכשיו הוא ישאל זאת שוב, כי אני מבקש לאשש את הטענה שארגוני שמאל רדיקלי היו שותפים ביוזמה להתחיל את הקמפיין, ולא רק הביעו תמיכה בו, במקום להסתמך רק על דבריו ודעותיו שמושפעים במידה רבה על מה שהוא קורא או שומע מארז תדמור. אדם מה - שיחה 18:44, 8 בינואר 2018 (IST)
צביקה קליין, בית המשפט העליון בצרפת: BDS אינו חוקי, באתר nrg‏ והוגדר כ"פשע שנאה" שמתייחס לפשע נגד אדם בשל דתו, שייכותו האתנית, גזעו, מינו או נטייתו המינית. והמקור הזה מופיע בערך. על השאר הטענות שלך, שהן לא יותר מהשמצות וירידה לפסים אישים, אין טעם להגיב. ‏MathKnight (שיחה) 20:39, 8 בינואר 2018 (IST)
עכשיו אתה יכול להסביר כיצד החלטה של בית משפט בצרפת כי "החרמת ישראל היא פשע שנאה" תואמת למשפט שהוספת לפתיח: "במספר פסיקות של בתי משפט ברחבי העולם נקבע שתנועת ה-BDS והפעילות להחרמת ישראל הן גזעניות ומפלות, ולכן לא חוקיות"?
אני אצביע על ההבדלים שאני רואה:
לפי המקור משפט שנכתב
פסיקה אחת של בית משפט בצרפת מספר פסיקות של בתי משפט ברחבי העולם
החרמת ישראל היא תנועת ה-BDS והפעילות להחרמת ישראל הן
פשע שנאה גזעניות ומפלות
אדם מה - שיחה 23:54, 8 בינואר 2018 (IST)
תקרא שנית את הכותרת ואת המקור ואת הציטוט של פסק הדין. "פשע שנאה" זה שם גג לפשעי גזענות, אפליה על רקע אתני, דתי או מגדרי. ולגבי הטענה האמצעית בטבלה: זה כמו לומר שאם ביהמ"ש פסק שסחר בסמים זה לא חוקי, אז זה לא אומר שארגון שרק עוסק בסחר בסמים הוא לא חוקי. מה עוד, שבכתבה כתוב שחלק מאלה שהורשעו היו פעילי BDS. וראה גם את ציטוט יו"ר הקרי"ף. ‏MathKnight (שיחה) 19:49, 9 בינואר 2018 (IST)
השורה השנייה בטבלה מוזרה מאוד. BDS זה בהגדרה החרמת ישראל (ועוד). נרו יאירשיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ח • 22:41, 9 בינואר 2018 (IST)
BDS זו תנועה וקמפיין ספציפיים. לא כל חרם על ישראל הוא BDS. למשל החרם הערבי. שושושושון - שיחה 23:42, 9 בינואר 2018 (IST)
לא ממש. זו לא תנועה מוגדרת, אלא יותר רעיון. כמעט כל, או לא כל, היוזמות הנוכחיות לחרם מזוהות עם BDS. זה בעיקרו תקופתי.Icewhiz - שיחה 00:12, 10 בינואר 2018 (IST)
שושו, יש כאן תרגיל לוגיקה למתחילים: אם החרמת ישראל היא גזענות, ו-BDS קוראים להחרמת ישראל, מה המסקנה לגבי BDS? נרו יאירשיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ח • 10:27, 10 בינואר 2018 (IST)
יאיא, החרמת ישראל איננה גזענות כשם שהחרמת דרום אפריקה בזמנו לא הייתה גזענות, אלא ההיפך מכך. שושושושון - שיחה 10:29, 10 בינואר 2018 (IST)
א. החרמת ישראל בלבד היא גזענות (אפליה + סטנדרטים כפולים). ב. לא הבנת את התרגיל הלוגי של נרו יאיר. בית המשפט הצרפתי קבע שהחרמת ישראל היא גזענות, ולכן התנאי בהיסק שלו נכון לצורך העניין (ולפי א' גם בכלל). אם בית המשפט קבע שהחרמת ישראל היא גזענות, ו-BDS היא החרמת ישראל, מה המסקנה לגבי BDS? ‏MathKnight-at-TAU (שיחה) 11:09, 10 בינואר 2018 (IST)
המסקנה היא שצריך לשנות את השם של שדרות צרפת בנתניה לשדרות BDS. שושושושון - שיחה 11:48, 10 בינואר 2018 (IST)
לא, המסקנה היא שהכול בגלל אקיבוש, וגם נתניהו. נרו יאירשיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ח • 12:06, 10 בינואר 2018 (IST)
לא הבנת את התרגיל הלוגי שלי (למתקדמים). שושושושון - שיחה 12:10, 10 בינואר 2018 (IST)
זו דוגמה טובה לכך שקודם צריך ללמוד את הבסיס. נרו יאירשיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ח • 12:12, 10 בינואר 2018 (IST)
לך על זה. שושושושון - שיחה 12:16, 10 בינואר 2018 (IST)
מסכים עם נרו • בקרה וייעוץשיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ח • 12:19, 10 בינואר 2018 (IST)
חוזר על דבריי לאור העריכה של נרו יאיר: אני מבקש לאשש את הטענה שארגוני שמאל רדיקלי היו שותפים ביוזמה להתחיל את הקמפיין, שזה מה שכתוב בערך, ולא רק הביעו תמיכה בו לאורך הזמן. אדם מה - שיחה 17:51, 17 בינואר 2018 (IST)
אני כבר לא בטוח מה אתה רוצה. במהלך השנים ודאי היו פעילים בזה ארגוני שמאל רדיקלי שאינם פלסטינים. למה מחקת את זה לגמרי? נרו יאירשיחה • א' בשבט ה'תשע"ח • 21:24, 17 בינואר 2018 (IST)
כי אני חושב שזה לא נכון, ואתם לא מביאים מקור. כרגע כתוב בערך: "הקמפיין החל ב-9 ביולי 2005 על ידי כ-170 ארגונים לא-ממשלתיים פלסטינים וארגוני שמאל רדיקלי. אני מבקש הוכחה לכך שארגוני שמאל רדיקלי היו מעורבים בהתחלת הקמפיין של ה-BDS, כלומר היו שותפים בהשקתו. בפסקת הרקע, הם לא מוזכרים כמי שהיו חלק מההשקה של הקמפיין, אלא רק ארגונים הפלסטינים. אתה יכול לטעון שאותם ארגונים פלסטינים הם שמאל רדיקלי, אבל אז תצטרך לכתוב על ידי "ארגונים לא-ממשלתיים פלסטינים מהשמאל הרדיקלי". שוב, אני לא טוען שארגוני שמאל רדיקלי לא הצטרפו לקמפיין ולכן מבקש מקור, אני מבקש מקור לטענה שהם היו שותפים ביוזמה להתחיל בקמפיין. אדם מה - שיחה 21:43, 17 בינואר 2018 (IST)
מה שאמרתי הוא שאם הם הצטרפו אחר כך, צריך לכתוב את זה כך, לא למחוק לגמרי. נרו יאירשיחה • א' בשבט ה'תשע"ח • 21:46, 17 בינואר 2018 (IST)
יש כבר משפט בפסקת BDS#השפעה של ה-BDS בישראל ובעולם- "בישראל הצטרפו לקמפיין פעילי וארגוני שמאל רדיקלי, בהם ניב גורדון, קואליציית נשים לשלום..", אם אתה רוצה להרחיב על כך עם מקורות גם בנוגע לארגוני שמאל רדיקלי בעולם, תרחיב, אבל כרגע יש בפתיח חלק ממשפט (או שלוש מילים בתוך משפט- "ארגוני שמאל רדיקלי") שאינו מבוסס ויתכן שלא נכון, ולכן יש להסירו. אדם מה - שיחה 21:51, 17 בינואר 2018 (IST)
הבעיה פה היא בכלל אחרת - אנחנו מסתמכים על BDS עצמם כשאנו אומרים שהקמפיין התחיל ב2005 עם קריאה של 170 ארגונים. זה לא נכון. ב2005 - 170 ארגונים פלסטיניים חתמו על מנשר (או יותר הסכימו שישרבבו את שמם אליו.....) - הייתה עבודה מקדימה לכך - וכן עבודה לאחר מכן. בכלל - השימוש שאנו עושים בBDS עצמם, שאינם מקור אמין, למידע היסטורי זה מפוקפק. אין בעיה להראות ארגוני שמאל רדיקלי שהצטרפו לתנועה באופן מיידי. למשל - [5] [6] [7] [8].Icewhiz - שיחה 22:13, 17 בינואר 2018 (IST)
אני מציע שתערוך בהתאם. נרו יאירשיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 11:35, 18 בינואר 2018 (IST)
נראה שמה שאתה מתכוון אליו שייך לפסקת הרקע. אני בעצמי הוספתי משפט על "הקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי נגד ישראל" שהתחיל ב-2004. אם ה-BDS הושק ב2005, אז הוא הושק ב-2005. אי אפשר לסובב את המציאות איך שרוצים. לא ברור לי איך המקורות שהבאת מוכיחים שארגוני שמאל רדיקלי היו שותפים בהקמת ה-BDS (וזה הויכוח (המיותר) כאן, לא ארגונים ש"הצטרפו לתנועה באופן מיידי", מה זה מיידי? דקה אחת אחרי? שנה אחרי?). מקורות 5 ו-6 מתייחסים לאותו ארגון (על שמה של רייצ'ל קורי) ובשניהם לא כתוב שהארגון היה חלק מהקמת ה-BDS, אלא רק תומך בו. ההתייחסות ליולי 2005- זהו התאריך של השקת הארגון. מקור 7- שוב רק מביע תמיכה בבי.די.אס, נכתב בספטמבר 2006, יותר משנה אחרי. אותו דבר לגבי המקור האחרון. ובכלל מדובר באנשים פרטיים, לא "ארגוני שמאל רדיקלי". אדם מה - שיחה 23:34, 19 בינואר 2018 (IST)

פעילים ישראליםעריכה

אדם מה שלום, בנוגע למקורות אני יכול להביא ממאמרי הדעה של דמות שמזוהה במאמר עם תמיכה בBDS- גדעון לוי. אין באמת תמימות דעה, אך מה מתבקש יותר מכך שפעיל ישראלי יתמוך כיוון שיש בתמיכה תועלת לישראלים...זו עמדה מנוסחת, אני יכול להביא גם ראיון של חגי אלעד לאחר הנאום במועצת הביטחון....31.154.81.64 01:04, 20 בינואר 2018 (IST)

אגב ההבדל בין פעילים ישראלים לאחרים הוא שהם ישראלים, חיים באזור, יש להם משפחות, הם לעתים אנשים ששירתו בצבא, הם לא רק מזדהים עם הפגיעה בפלסטינים אלא חווים את הסכנה שבסכסוך עבורם.31.154.81.64 01:06, 20 בינואר 2018 (IST)
שלום, אני חושב שבגדול המידע הזה יכול להכנס לערך אבל הוא לא מתאים לפתיח, אלא לפסקה אחרת, כמו הרחבה על הקמפיין עצמו. גם הקמפיין עצמו משתמש במושג של "אמצעי ענישה לא אלימים", אבל שם זה לא כדי להגיע לסיום "הסכסוך", אלא עד שישראל תקיים את מחוייבותה ותציית לעקרונות החוק הבינלאומי וכו'. אם אתה ספציפית רוצה להרחיב על מטרת "סיום הסכסוך" של פעילים בישראל זה יותר מתאים לפסקת ההשפעה נראה לי (בפסקה זו ישנה כבר הרחבה על התומכים בקמפיין בישראל), כי זה אומר שפעילים ישראלים רואים בקמפיין הזדמנות או אפשרות להשפיע על פי מטרותיהם. אבל משפט כללי כזה כמו שכתבת שאינו מוגדר ללא מקורות וללא הקשר לא יכול להיות בערך. אדם מה - שיחה 01:17, 20 בינואר 2018 (IST)
"סיום הסכסוך" הוא שאיפה עקרונית, מקומה דווקא במקום הזה, אני מציע שאביא כמה ציטוטים והבחינה תהיה ממוקדת יותר.31.154.81.64 01:26, 20 בינואר 2018 (IST)

הרשימה השחורהעריכה

נרו יאיר, לגבי העריכה שבוטלה-לטענת הפעיל הדרום אפריקאי, הרשימה השחורה מונעת השפעה לטובה על פעילים תומכי BDS. רובם אולי לא יסעו מיוזמתם לישראל, אבל אנשים עם ראש פתוח כמוהו, שכן נסעו, שינו את דעתם על ישראל בעקבות הביקור (קראת את הכתבה?). זה לא "צעד שולי של משרד הפנים" וכחלק מאזכור הפעילות נגד ה-BDS, ראוי לציין את הבעייתיות שבכך למאמצי ההסברה הישראליים. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 17:19, 3 ביוני 2018 (IDT)

אוקיי, אז יש פעיל דרום אפריקאי שחושב כך. יש צורך במשהו בולט הרבה יותר כדי שדעתו של מישהו תיכנס לערך אנציקלופדי, בפרט שנושא הערך הוא BDS ולא החלטה ספציפית של משרד הפנים לגביו. כמה אנשים באמת שינו את דעתם בעקבות הביקור, וכמה לא שינו וכן גרמו נזק בביקור הזה, כולל סיוע לטרור ולהפרות סדר? אגב, את מי אתה מצטט, תחת מרכאות, שזה "צעד שולי של משרד הפנים"? נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ח • 17:27, 3 ביוני 2018 (IDT)
נראה לי שאפשר לתת קצת יותר קרדיט ל"מסעב חסן יוסף של הBDS" (לא השוואה מדויקת, אבל הבנת את הרעיון). אין לי יכולת לאסוף סטטיסטיקה בפירוט שאתה מבקש ואני לא חושב שכל ויקיפד צריך לשאת עמו מכון מחקר גדול-ממליץ שלא לנקוט בדקדקנות יתר, זה עובד גם בכיוון ההפוך.
כפי שהדגמתי בתחילת דבריי, שימוש במרכאות לא תמיד מבטא ציטוט-סליחה אם קיבלת את הרושם המוטעה שזה ציטוט, התכוונתי להעביר את רוח הדברים. אני כן אצטט במדויק את הרשום בכתבה "I know a number of my comrades who were lost in the dark until they went to Israel and got to understand the conflict at length.".
נושא הערך הוא BDS אבל הפסקה עוסקת במאבק נגד הBDS, ואם מסתבר שהצעד של משרד הפנים יכול להזיק למאבק בBDS, זה מידע רלוונטי לפסקה זו. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 19:06, 3 ביוני 2018 (IDT)
נדמה לי שמסעב הנ"ל קצת הרבה יותר מפורסם וחשוב מאותו מוקגומולה שאני שומע עליו פעם ראשונה. אני לא בטוח שכל הקומראדים שלו הם פעילי BDS כה בולטים עד שכניסתם תיאסר, וגם לא כל כך רואה איך פעילי BDS מהגרעין הקשה אמורים לשנות את דעתם בישראל. הרי הם נפגשים כאן בעיקר עם פלסטינים ועם פעילי שמאל רדיקלי בעלי דעות דומות, הם לא ממש באים לסמינר של מפגשים עם מתנחלים חלילה. בסדר, אז אמר. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ח • 20:37, 3 ביוני 2018 (IDT)
זה שנהנים להבליט בתקשורת בישראל את "הנסיך הירוק" או את הנאצי שהתגייר (לא זוכר את שמו) ועדיין לא שמנו לב אל תומכינו בדרא"פ (הדבר הגדול הבא?), זה אולי מעיד על עיוורון של ישראל לגבי מה שקורה בדרא"פ (משם יצאה תנועת הBDS). רוב חבריו כנראה עדיין לא פעילים בולטים, ומזה הוא מזהיר-אותם עוד אפשר לתפוס בזמן כשהם לא מזיקים ובעמדות כוח, לא צריך לחכות שהם יהפכו לכאלו. לא ניתן יהיה להשפיע על שטופי מוח וכנראה שאין טעם גם לנסות, אבל אנשים שפתוחים לשמוע דעות אחרות, שווה לנסות להראות להם את המציאות המורכבת השונה ממה שהם הכירו מהרצאות הBDS, גם כשהיא לא כל כך יפה. אני מאמין שStandWithUs לא היו זורקים את כספם לשווא, ועובדה שהפעילות הזו הביאה לזכות ישראל דוברים הרבה יותר אפקטיבים מכל דובר של משרד החוץ. ברגע שאנשים רואים בעיניהם את הסתירות בסיפורים של הBDS, זה חזק מכל טיעון אחר, כפי שמוקגומולה ועמיתתו העידו. אני לא יודע אם המפגשים של הפעילים מדרא"פ בישראל כללו ביקורים בהתנחלויות, אבל זה לא באמת משנה-עצם המפגשים עם פלסטינים גרמו להם להבין את השקרים של הBDS, ואם הסיורים היו אפקטיביים, אשרינו.
אין לישראל יותר מדי תומכים בדרא"פ ואלו ניצבים בקו הראשון בשבילנו, עמדה לא כל כך פופולרית. הייתי מציע להתחיל להקשיב לאנשים כאלו ולא לצפות שהם יהללו את ההתנחלויות או יגידו אוטומטית שישראל תמיד צודקת. בהחלט אפשר להסתפק גם בהתנגדות לBDS, ולשם כך התכנסנו. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 02:12, 4 ביוני 2018 (IDT)
א. אין צורך להאשים את ישראל דווקא בעיוורון הזה. למסעב יש ערכים בכ-15 אנציקלופדיות. למוקגומולה, ככל שמצאתי, אפס. ב. גם את דעתו של מסעב לא הייתי מכניס לערך. ג. מי שלא בולטים כפעילים בארגוני BDS יוכלו להיכנס ולעבור כאן מטמורפוזה בהמוניהם (הלוואי). ד. ייתכן שדווקא הקשיבו לעמדות כאלה, וגם לעמדות אחרות, ובפרט בדקו כמה פעילי BDS "חוזרים בתשובה" בעקבות הביקור (ייתכן: אפס) והחליטו מה שהחליטו. גם לא צריך להניח כמובן מאליו שההחלטה שגויה. בכל מקרה, דעותינו בשאלות האלה פחות חשובות. מישהו צריך להיות בולט במיוחד כדי שדעתו בעניין כזה תיכנס לערך. נרו יאירשיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ח • 11:28, 4 ביוני 2018 (IDT)
האמינג, ייתכן שפספסת משהו: מוקגומולה לא ביקר בארץ באופן פרטי או בתוכנית של ה-BDS ופתאום היכה בו הברק של הצדק כשראה הכול בעצמו. הוא ביקר מטעם ארגון ידידות של דרום אפריקה וישראל (ולכן כנראה עברו בו הרהורי כפירה כלשהם עוד לפני הביקור). מן הסתם לא מדובר על הגבלה של משתתפים בתוכניות כאלה. נרו יאירשיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ח • 11:33, 4 ביוני 2018 (IDT)

אין דבר כזה "ארגון המורים הבינלאומי של בריטניה".עריכה

ארגון המורים הגדול והחזק ביותר בבריטניה הוא "ארגון החינוך הלאומי" (NEU), שהוא איחוד של שני ארגונים קודמים, האחד מהם היה "הארגון הלאומי של המורים". ה-NEU הבהיר, בעקבות מה שיוחס לו, שאיננו תומך ב-BDS (https://www.thejc.com/news/uk-news/neu-israel-boycott-bds-sodastream-advert-teachers-union-backtrack-1.47833285.64.60.11 16:42, 21 באוגוסט 2019 (IDT)

העמדה לגבי מדיניות ישראל בשטחים כאפרטהיידעריכה

אדם מה הוסיף, או אפילו החזיר, ניסוח שאומר "תומכי ה-BDS סבורים שהמצב בישראל ובשטחים הפלסטיניים, ואופי המשטר צבאי ביהודה ושומרון, הכולל את בניית ההתנחלויות, ולטענתם, הפרה תדירה של זכויות האדם של התושבים הפלסטינים באזור, דומה למשטר האפרטהייד שהתקיים בדרום אפריקה, ועל כן משווים את הפעילות נגד מדינת ישראל למאבק באפרטהייד."

נרו יאיר קיצץ את המשפט, הפך את עיניין האפרטהייד לעיניין שהוא כביכול רק טקטי (בעוד הקישור שמצורף [9] מראה שהוא מהותי ביותר), ובנוסף שינה את המילה "סוברים" ל"טוענים" (כי כנראה שרק אנשי ימין יהודיים "סוברים").

לכן אני חושב שצריך לחזור לגרסה של אדם מה. emanשיחה 23:35, 5 באוקטובר 2019 (IDT)

תודה שעברת לדיון בדף השיחה. אודה לך אם בעתיד תעשה את זה מלכתחילה במקום לשחזר אוטומטית. א. הניסוח שציטטת מסורבל. ב. לא הפכתי את עניין האפרטהייד לטקטי. ג. כאשר מדובר בהאשמה חריפה יש מקום להשתמש ב"טוענים", גם אם מדובר באנשים הקרובים ללבנו. נרו יאירשיחה • ו' בתשרי ה'תש"ף • 23:39, 5 באוקטובר 2019 (IDT)
א. אני אודה לך אם לא תחלק לי ציוניםץ
ב. ועוד איך הפכת את העיניין לטקטי, כשכל מה שהשראת זה שלדבריהם " יש להיאבק בישראל בדומה למאבק במשטר האפרטהייד". כלומר רק שהדמיון הוא במאבקים.
ג. אתה זה שכתבת: "השימוש בשורש "טע"ן" רומז שזו טענה שגויה או מהפה ולחוץ. אין שום סיבה שלא להאמין לטוענים כך שהם אכן סוברים ש...". ומכיוון ששם עמדתך בסוף התקבלה, ומכיוון שידוע כמה חשוב לך שלא תהיה איפה ואיפה, גם פה צריך לכתוב "סוברים". emanשיחה 23:48, 5 באוקטובר 2019 (IDT)
א. אתה הוא שהתחלת כאן לחלק ציונים ולרמוז רמיזות סרקסטיות, ובכלל אתה מצטיין בזה להפליא. ב. ממש לא, פרשנותך שגויה. ג. אז עכשיו הוספתי עוד דבר חשוב, שכבר נאמר אצלנו פעמים רבות ולא רק מפי. יש הבדל כאשר מדובר בהאשמה חריפה. נרו יאירשיחה • ז' בתשרי ה'תש"ף • 00:02, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
חזרה לדף "BDS".