פתיחת התפריט הראשי

שלום סבא

אמן ישראלי

זיגפריד שלום סֶבָּא (Siegfried Shalom Sebba;‏ 14 בינואר 1897, גרמניה12 בפברואר 1975, גרמניה) היה צייר, מעצב תפאורה ומאייר ספרים ישראלי. נולד במזרח פרוסיה. למד ארכיטקטורה, מתמטיקה ופיזיקה בדנציג וקניגסברג ורכש את הכשרתו האמנותית בקניגסברג ובברלין. בשנות העשרים וראשית שנות השלושים ערך מסעות בדרום מזרח אסיה ובצפון אפריקה. עיצב תפאורות במה להצגות בברלין, מינכן ודרמשטאדט (למשל: "אדיפוס המלך" של אנדרה ז'יד). עם עליית הנאצים לשלטון נמלט לבזל ומשם לסטוקהולם, שם המשיך לעצב תפאורות לבמה. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל והשתקע בה. עזב את הארץ בשנת 1967 והשתקע במערב גרמניה.

שלום סבא
Saba 1940h001.jpg
שלום סבא (1940)
לידה 14 בינואר 1897
טילזיט,הקיסרות הגרמנית
פטירה 12 בפברואר 1975 (בגיל 78)
הופהיים-אם-טאונוס, גרמניה
לאום ישראלי, גרמני
יצירות ידועות הגז, הרועה הצעיר
פרסים פרס דיזנגוף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בשנותיו בארץ צייר מספר ציורי קיר שהגדול שבהם, "אחווה" (1956-8), הושמד עם הריסת בית המלין בתל אביב בשנת 2018. מאלה שרדו ציורי קיר בטכניון בחיפה ובבית יד-לבנים בגבעתיים. כן עיצב את התפאורה והתלבושות למספר הצגות בתיאטרון הבימה בשנות השלושים והארבעים. בין אלה: "וילהלם טל" על פי מחזהו של פרידריך שילר ו"קברו את המתים" של אירווין שו. בין השנים 1959 עד 1966 אייר מספר כריכות ספרים שראו אור בהוצאת עם עובד.

סגנונו של שלום סבא מגלה השפעה חזקה של תנועת "החפציות החדשה" (Neue Sachlichkeit) הגרמנית ובמיוחד של מקס בקמן (Max Beckmann). משנות העשרים ועד ראשית שנות החמישים צייר דמויות ועצמים כבדים ומסיביים בעלי נפחיות עגלגלה המודגשת בקווי מתאר עבים וברורים.

במסגרת מסורת הציור הישראלית, ניתן לראות בסבא את אחד האמנים הטרום-כנעניים הבולטים באותן השנים. ציורו המפורסם "הגז" משנת 1947 (אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות) מחבר בין תפיסה כנענית אודות הקשר הפולחני בין אדם לאדמה ולחקלאות, לבין תפיסת "היהודי החדש" ("יהדות השרירים" של מקס נורדאו, "בראש ובראשונה – ידיים" של מאיר יערי). בציור אחר משנת 1946, "הרועה הצעיר", מופיע רועה צאן המחזיק בידיו טלה. הציור משתלב עם מוטיב "הרועה הנאמן" שהיה ועודנו נפוץ בתרבויות האזור: החל בדמות הרועה בתבליטים מסופוטמיים, עבור בדמותו של הרועה בדתות המונותאיסטיות (משה רבנו, ישו) וכלה בדמויות בנות-זמננו (כגון אריק שרון). ציורים אלה נעשו בהשראת ביקוריו התכופים של סבא בקיבוץ אפיקים שם התגורר ידידו הצייר לאו רוט.

עבודותיו הוצגו בשלוש תערוכות יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות בשנים 1945, 1955 ו-1961. בתערוכה של שנת 1955 הציג סבא "חמש קומפוזיציות לציורי קיר על נושאים תנ"כיים" (כמתואר בכותרת קטלוג התערוכה). אלה היו חמישה תצלומים מוגדלים של חלק מסדרת רישומים קטני מידות, שחלקם נעשה בעיפרון וחלקם בטמפרה על נייר. רישומים אלה תיארו אירועים דרמטיים מספר בראשית וספר שמות:- נח משלח את היונה; אברהם בפרשת לך לך; עקדת יצחק; יעקב נאבק במלאך ומשה שובר את לוחות הברית. רישומים אלה היוו את סיכום מחקריו של סבא מאז שנת 1947 ואילך במה שכונה בפיו: "הרחבת החלל בתיאור הציורי". בכולם תואר המחזה בפרספקטיבה נועזת ובלתי שגרתית שהקנתה לו איכויות מונומנטליות.

בתערוכתו האחרונה במוזיאון (1961) הציג סבא את סדרת "האלמנטים" המהווה את שיא יצירתו המאוחרת. בסדרה זו קרא האמן תיגר על ההפשטה המוחלטת של חברי קבוצת אופקים חדשים. כמי שהיה אמון על מסורת "החפציות החדשה", סירב סבא לוותר על האובייקט כפי שעשו רבים מאמני קבוצת אופקים חדשים. בסדרת "האלמנטים" צייר סבא אלמנטים של מזון כחלב, ענבים, רימונים ועוד (בשנת 1960) ואלמנטים של חומרים כעץ, ברזל וכדומה (בשנת 1961). אלה הוצגו בדרך כלל כשהם מונחים על גבי משטחים נוקשים כאשר הן קווי המתאר הסגורים (מעין גריד בנוסח מונדריאן) והן (ובעיקר) הצבע מדגישים את חומריותם ו"מהותם" (ובמקרה של המזון אף טעמיהם) של האלמנטים ואת השתלבותם במרחב סביבם. לדברי קרלהיינץ גאבלר - מחוקרי יצירתו של סבא - נהג האחרון להכין כשלושים גרסאות שונות של כל "אלמנט" בהן התקדם בצעדים קטנים ובדייקנות הולכת וגדלה אל נוסחה המוגמר והסופי של כל עבודה. "את תוקפם שואבים האלמנטים במידה רבה מתוך התפיסה המדויקת של מרקמיהם, מבנם, סמיכותם וצבעם הייחודי. האלמנט קובע באמצעות צבעו המיוחד, הקיים רק בו, את "המונוכרומיה המדורגת" של התמונה; כלומר - כל הצבעים המופיעים בתמונה הינם גוונים ושבירות לצבע הבסיסי והקובע של האלמנט הנדון. סבא מטפל בצבע האופייני ובמרקם העליון של התמונה - זה הנתפס מבחינה אופטית - במסירות וקפדנות כה רבים, והוא מוליכם עד לנקודה המדויקת ביותר. כך, ולמרות ההפשטה הטמונה בצירוף הצורות הלא-נטורליסטיות, אי אפשר להימנע מהחשק להשוותו לאמנים הקלאסיים..." (קרלהיינץ גאבלר, "ציורי האלמנטים" בתוך: שלום סבא, משכן לאמנות עין חרוד, 1994, עמ' 120. תרגום מגרמנית: ד"ר אוריאל אדיב).

תוכן עניינים

מבחר תערוכות יחידעריכה

אוספים ציבורייםעריכה

גלריהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה