אבתיסאם מראענה

יוצרת קולנוע ופוליטיקאית ערבייה-ישראלית

אִבְּתִיסָאם מראענה-מנוחיןערבית: ابتسام مراعنة-منوحين, תעתיק: אִבתִּסאם מראענה-מנוחין; נולדה ב־14 באוקטובר 1975) היא חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. במקצועה היא תסריטאית, במאית, מפיקת קולנוע וטלוויזיה ואשת תקשורת ערבייה-ישראלית. בעבר מרצה לקולנוע במחלקה לצילום של האקדמיה בצלאל.

אבתיסאם מראענה
ابتسام مراعنة منوحين
Ibtisam Maraana MK.jpg
לידה 14 באוקטובר 1975 (בת 46)
פוריידיס, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק במאית קולנוע, פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה העבודה
חברת הכנסת
6 באפריל 2021 – מכהנת
(34 שבועות ו־4 ימים)
כנסות ה-24
תפקידים בולטים נוספים
פרסים והוקרה
דוקאביב (2007), פרס האקדמיה לטלוויזיה (2020)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולדה בפוריידיס, לחיתאם ולסאלח מראענה, וגדלה במשפחה מוסלמית אדוקה. היא בוגרת בית הספר לקולנוע וטלוויזיה בגבעת חביבה.

בשנת 2000 הקימה מגמת קולנוע וטלוויזיה בתיכון בפוריידיס, והגישה תלמידים לבגרויות בתחום הקולנוע גם בתיכון בקיבוץ מזרע. ב־2010 החלה ללמד קולנוע במחלקה לאומנויות המסך והמחלקה לצילום באקדמיה לאומנות ועיצוב בבצלאל בירושלים. בשנת 2016 החלה ללמד במכללת ספיר בימוי קולנוע דוקומנטרי[1].

סרטיה הם סרטים דוקומנטריים, בהם היא נותנת ביטוי לשיח הפנימי בחברה הערבית בישראל ומציגה את מאבקם של ערביי ישראל החיים כמיעוט בארץ, אך במקביל גם מותחת ביקורת על מנהגים המושרשים בחברה הערבית ועל הדיכוי ואי השוויון. היא מרצה ופעילה פמיניסטית וחברת הנהלת בצלם[2].

בשנת 2006 כתבה טור שבועי ב"עכבר העיר" בשם "בדרך לתל אביב".

ב־24 בפברואר 2009, על רקע שביתת יוצרי קולנוע, התחזתה לשליחת פיצה כדי לעבור את מנגנון האבטחה של ערוץ 10, התפרצה בשידור חי לתוכנית האקטואליה "היום שהיה" בהגשת גיא זהר, וסולקה מהמקום כעבור מספר דקות. למחרת הוגשה נגדה ונגד שתי שותפותיה תלונה למשטרת ישראל[3].

בשנים 2015–2020 הייתה חברת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות וכיהנה כיושבת ראש ועדת קולנוע, טלוויזיה וניו מדיה[4].

מראענה היא הבמאית ועורכת התוכן של הסדרה "بلا مؤاخذة" (בִּלָא מוּאָכָדָה, בלי בושה), הגרסה בערבית של "סליחה על השאלה" המשודרת בערוץ מכאן 33 של תאגיד השידור הציבורי, מאז ראשיתה בשנת 2019. היא גם חברת הכנסת הראשונה שמקבלת במהלך כהונתה את פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה, שניתן לה על בימוי סדרה זו.

פעילות פוליטיתעריכה

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009) הוצבה במקום ה־12 של רשימת התנועה החדשה מרצ, אולם לדעתה המפלגה לא הביעה התנגדות נחרצת למבצע עופרת יצוקה ולכן היא הודיעה על פרישתה ממנה עוד בטרם יום הבוחר[5]. בבחירות לכנסת התשע עשרה (2013) תמכה במפלגת דעם בראשות אסמא אגבארייה זחאלקה[6]. בבחירות לכנסות העשרים ושתיים והעשרים ושלוש (2019–2020) תמכה ברשימה המשותפת[7], בינואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע ולאחר שמרב מיכאלי נבחרה לראשות מפלגת העבודה, התמודדה מראענה בבחירות המקדימות של המפלגה[8] והגיעה למקום השביעי[9].[א]. לאחר שמפלגת העבודה קיבלה בבחירות כ-7 מנדטים, נכנסה מראענה לכנסת.

פולמוס מועמדותהעריכה

בחירתה למפלגת העבודה בשנת 2021 עוררה פולמוס בתוך המפלגה ומחוצה לה, שהתמקד בעיקר במספר התבטאויות. ראשת המפלגה מיכאלי תמכה במראענה, אך היו במפלגה שיצאו נגדה ואף פנו לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה לפסול את מועמדותה. בסופו של דבר לא התייצבו הפונים לדיון, על מנת שלא לעמוד לצידו של איתמר בן-גביר אשר ייצג את מפלגת עוצמה יהודית בעתירה דומה.

למשל, בראיון שנתנה ב-2008 למקומון בזכרון יעקב והסביבה, תיארה את יחסיה הטעונים כלפי היישוב, בו היא ניקתה בתים כרבות מנשות פוריידיס: "אם הייתי יוזמת תסריט אפוקליפטי הייתי משמידה את זכרון יעקב – תדגיש, בלי להרוג: שתחזרו לארצות הברית או לפולניה – רק אז לפוריידיס יהיה אולי צ’אנס. אחרת היחסים ימשיכו להיות כמו החיה הזאת שמנקה את החיה האחרת... אנחנו צריכים אתכם כמו שאתם צריכים אותנו, אבל אנחנו אלה שמנקים"[10].

בשנת 2013 כתבה בתגובה לפוסט בפייסבוק על צפירת הזיכרון: "לא עמדתי בצפירה, הייתי בנהיגה בזמן שכל המדינה כמעט עמדה דום. אני החלטתי להמשיך לנסוע, ואלה היו 2 דקות מופלאות בזמן הצפירה"[11][12]. לאחר שההתבטאות צפה שוב בשנת 2021 היא הביעה צער על הפוסט, אמרה שזהו סטטוס ישן ועלוב עליו היא לא הייתה חוזרת, וביקשה את סליחת המשפחות השכולות[13].

בפוסט שכתבה לאחר פיגוע בו נרצחה אסתר הורגן (2020), תיארה את הפיגוע כ"סיפור טרגי ומטלטל בתוך מציאות של טרור על רקע מגדרי וכנראה בגלל שהיא יהודיה ומתנחלת" והוסיפה "לעזאזל עם הטרור הגברי האכזרי, לעזאזל עם השנאה, לעזאזל עם הכיבוש"[14].

ועדת הבחירות המרכזית קיבלה את בקשת עוצמה יהודית לפסול את מועמדותה לכנסת בשל התבטאויותיה כש-16 הצביעו בעד, 15 נגד ושניים נמנעו[15]. החלטות פסילה זקוקות לאישור בית המשפט העליון, שהחליט לא לאשר את הפסילה ברוב של שמונה כנגד אחד[16].

חיים אישייםעריכה

מראענה נשואה לבועז מנוחין, איש היי-טק יהודי-ישראלי, קיבוצניק לשעבר[17]. להם בת משותפת[18]. הם מתגוררים ביפו[19].

סרטיהעריכה

מרעאנה כתבה את התסריט עבור הסרטים הבאים וביימה אותם. תפקידיה הנוספים יצוינו בסוגריים.

  • להתעורר אל מולדת (تصبحون على وطن; 1997) – סרט גמר
  • פארדיס, גן עדן אבוד (الفردوس المفقود; 2003) – מתחקה אחר סוד אפל בהיסטוריה של כפרה, ועוסקת באופן שבו הערבי הישראלי מאמץ זהות ישראלית ומוותר על זהות פלסטינית.
  • א־ג'יסר (الجسر; 2005) הצצה לחייהם של תושבי הכפר ג'יסר א-זרקא, החיים בעוני ומתלוננים על אפליה וקיפוח. הסרט מתמקד במאבק של צעירות רווקות לשינוי חברתי בכפר.
  • בדל (بدل; 2006) – על תופעת נישואי ה"חליפין" – "בדל" – בחברה הערבית: אח ואחות מתחתנים עם אח ואחות אחרים, ב"עסקה" הכובלת, למעשה, את גורל הזוגות – אם אחד הזוגות יתגרש, מחויב גם הזוג השני לנהוג כך. שיטה זו היא אחת הדרכים המקובלות בחברה הערבית לחתן אדם מכוער או בעל מום. הנושא מוצג באמצעות סיפור הבנות בחצר בית דודתה של מראענה, בניסיון לשרטט את מעגל הדיכוי שמופעל בעיקר בידי נשים וכלפי נשים.
  • שלוש פעמים מגורשת (طالق بالثلاث; 2007, גם צילום) – הסרט עוסק בגורלה של אישה מרצועת עזה הנישאת לבדואי ישראלי. לאחר שנולדים להם שישה ילדים, בעלה מגרשה והוא זוכה במשמורת על הילדים, בעוד האישה – שאפילו מעמדה כתושבת ישראל אינו מובטח – נותרת בלא כלום.
  • חדר בתל אביב (غرفة في تل أبيب; 2007, גם צילום) – פרק בסדרת גיבורי תרבות של ערוץ 8 על הסופר ראג'י בטחיש. הסרט דן בספרות פלסטינית לאומנית, ובו סיפור אישי המערבב בין הנכבה למיניות, והחיפוש של הבמאית למשמעות של בית לאחר יציאת ספרו החדש של בטחיש "חדר בתל אביב".
  • ליידי כל אל־ערב (ليدي كل العرب; 2008, גם צילום) – הסרט עוסק באנג'לינה פארס, הדוגמנית הדרוזית הראשונה. פארס התמודדה בתחרות מלכת היופי והגיעה לשלב ההתמודדות הסופי. במגזר הדרוזי ראו בהשתתפותה בַּתחרות הפרה חמורה של כללי הצניעות המקובלים בדת זו, ומחו על־כך רבות. בעקבות לחץ אנשי הדת ואף איומים ברצח מצד בני כפרה נאלצה לפרוש מהתחרות. הסרט סוקר את הפרשה מרגע ההרשמה לתחרות ועד חייה של פארס לאחר הפרישה. בשנת 2011 נרצחה על חילול כבוד המשפחה אחותה של גיבורת הסרט. בעקבות האירוע הקימה מראענה את הקרן להעצמה נשית, שתומכת בנשים שבנות משפחתן נרצחו על ידי בני המשפחה[22].
  • 77 מדרגות (77 درجة; 2010, גם הפקה וצילום) – מסע אישי של במאית הסרט, שעוזבת את פוריידיס – הכפר הערבי בו גדלה, ועוברת לתל אביב. בניסיון למצוא דירה בעיר היא נתקלת ביחס מפלה בשל מוצאה הערבי, אך לבסוף היא מוצאת דירה ופוגשת את יונתן השכן – בחור יהודי שעלה מקנדה לישראל, וביניהם מתפתח סיפור אהבה.
  • תרשום, אני ערבי‏ (سجل أنا عربي; 2014, גם תחקיר, הפקה וצילום) – על חייו של המשורר הפלסטיני הלאומי מחמוד דרוויש[23].
  • אחרייך (ورائك; 2017, הפקה בלבד) – סרטה של רנא אבו פריחה על משפחתה שעברה מתל שבע לעומר, מתמקד באם המשפחה הגוססת מסרטן ומבקשת להיקבר ביישובה.
    • הסרט זכה בפרס הראשון בפסטיבל נשים איטלקי ב־2019[24]

הוקרהעריכה

פרסים נוספים:

רשימות "המשפיעות":

  • 2005 – חמישים המשפיעות בישראל מאת ליידי גלובס
  • 2008 – ארבעים המשפיעות במדינה מאת TheMarker
  • 2009 – עשר המשפיעות בישראל מאת הארץ

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אבתיסאם מראענה בוויקישיתוף

ביאוריםעריכה

  1. ^ מראענה הגיעה למקום ה־7 אחרי היו"ר (8) עם 6,269 קולות – 32.62% מהמצביעים, וקודמה במקום אחד בשל הבטחת ייצוג שוויוני מגדרית.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סגל המחלקה לתואר ראשון באמנויות הקול והמסך באתר מכללת ספיר
  2. ^ הנהלת בצלם באתר "בצלם"
  3. ^ לי-אור אברבך, ערוץ 10 הגיש תלונה נגד היוצרות שהתפרצו לשידור "היום שהיה", באתר nrg‏, 25 בפברואר 2009
  4. ^ בן בירון, ‏ארכיון הסרטים הישראלי: לראות את ההיסטוריה של הקולנוע באיכות 4K, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 באוקטובר 2020‏
  5. ^ אלי סניור, בשל המבצע בעזה: מספר 12 במרצ פורשת, באתר ynet, 1 בינואר 2009
  6. ^ הקול שלי הולך לאישה, למפלגה שבראש שלה עומדת אישה, והיא מדברת ערבית ועברית. זה פמיניזם, וזה השמאל האמיתי., בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 13 בינואר 2013
  7. ^ גלגל ההצלה לקיומנו הוא הבחירה ברשימה המשותפת, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 11 בספטמבר 2019
    17:30 ביפו (בערבית), בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 17 בספטמבר 2019
    חולה מתה, רק ״המשותפת״ הוציאה אותי מהבית, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 2 במרץ 2020
  8. ^ למה החלטתי להתפקד למפלגת העבודה?, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 29 בינואר 2021
    נעים להכיר فرصة سعيدة, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 31 בינואר 2021
  9. ^ תוצאות- פריימריז מפלגת העבודה
  10. ^ יואב איתיאל, הורגת אותי ברכות, ריאיון עם אבתיסאם מראענה, גפן – מגזין המושבות, 18 בספטמבר 2008
  11. ^ לא עמדתי בצפירה, הייתי בנהיגה בזמן שכל המדינה כמעט עמדה דום, תגובה מדף הפייסבוק של אבתיסאם מראענה (הפוסט המקורי הוסר לאחר פרסומו ב־2021)
  12. ^ מיכאלי מגיבה להתבטאויות של המועמדת הערבייה: "לי זה קשה, אבל זה לא פוסל אותה", באתר אייס, 3 בפברואר 2021
  13. ^   יוסי מזרחי, ‏בלעדי: אבתיסאם מראענה מהעבודה מתנצלת בדמעות על הזלזול ביום הזיכרון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏החל מדקה 2:18‏
  14. ^ אסתר הורגן, 52 אמא לשישה ילדים יוצאת לרוץ ולא חוזרת הביתה, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 21 בדצמבר 2020
  15. ^ ליאור קינן, ועדת הבחירות פסלה את מועמדותה של אבתיסאם מראענה מהעבודה, באתר חדשות 13, 17 בפברואר 2021
  16. ^ פסק דין בתיק א"ב 1156/21, 28 בפברואר 2021.
  17. ^   יוסי מזרחי, ‏אבתיסאם מראענה מהעבודה מתנצלת בדמעות על הזלזול ביום הזיכרון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 בפברואר 2021‏
  18. ^ אלדד יניב, ‏הגזענים היהודים בחיים לא יתנצלו. שהערבייה תתנצל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 בפברואר 2021‏
  19. ^ שי פוגלמן וינאי יחיאל, אבתיסאם מראענה, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2014
  20. ^ מרב יודילוביץ', הסרט "בדל" זכה במקום הראשון בפסטיבל HotDocs, באתר ynet, 5 במאי 2006
  21. ^ נירית אנדרמןהפרס הראשון ב"דוקאביב" ל"שלוש פעמים מגורשת", באתר הארץ, 19 במרץ 2007
  22. ^ ג'קי חורי"אבתיסאם מראענה, שביתת מין תציל חיי נשים ערביות?", באתר הארץ, 18 ביולי 2011
  23. ^ דף הסרט
  24. ^ הסרט "אחרייך" זוכה הערב בפרס הראשון בפסטיבל הנשים הראשון באיטליה, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 27 באוקטובר 2019