אליזבת וורן

אליזבת וורן
Elizabeth Warren
לידה	22 ביוני 1949 (בת 75); אוקלהומה סיטי, אוקלהומה, ארצות הברית
שם לידה	Elizabeth Ann Herring
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (1968); Northwest Classen High School (1966); אוניברסיטת יוסטון (1970); בית הספר למשפטים של ראטגרס - ניוארק (1976); Rutgers Law School ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
בן זוג	ברוס מאן
	warren.senate.gov
	3 בינואר 2013 – מכהנת; (11 שנים)
	→ סקוט בראון
פרסים והוקרה
	Oklahoma Hall of Fame (2011); עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ;
חתימה

אליזבת אן וורן (באנגלית: Elizabeth Ann Warren; נולדה ב-22 ביוני 1949) היא אשת אקדמיה ופוליטיקאית אמריקאית מהמפלגה הדמוקרטית, המכהנת כסנאטורית מטעם מדינת מסצ'וסטס מאז 2013. קודם לכן כיהנה כפרופסור בבית הספר הרווארד למשפטים והיא נחשבת למומחית בפשיטות רגל. וורן היא עורכת דין בתחום הגנת הצרכן, יזמה את הקמת הלשכה להגנת הצרכן במגזר הפיננסי בארצות הברית.

שירתה כעוזרת לנשיא ארצות הברית וכיועצת מיוחדת למזכיר האוצר בלשכה להגנה פיננסית לצרכן, תחת הנשיא ברק אובמה. בשנות ה-2000 המאוחרות היא הוכרה על ידי כתבי עת דוגמת The National Law Journal ו-Time 100 כדמות שצוברת יותר ויותר השפעה על המדיניות הציבורית.

בספטמבר 2011 הודיעה וורן על כוונתה להתמודד על מקום בסנאט של ארצות הברית, על מנת לאתגר את הסנאטור הרפובליקני המכהן, סקוט בראון, אשר זכה בבחירות המיוחדות שנערכו ב-2010 בשל מותו של הסנאטור הוותיק טד קנדי. בנובמבר 2012 ניצחה וורן בבחירות הכלליות, והפכה לאישה הראשונה אי פעם המייצגת את מסצ'וסטס בסנאט האמריקאי.

היא נחשבת, יחד עם ברני סנדרס מוורמונט וג'ון פטרמן מפנסילבניה לנציגה המובהקת של האגף הליברלי ^{[דרושה הבהרה]} בסיעה הדמוקרטית בסנאט.

ראשית חייה

וורן נולדה ב-22 ביוני 1949 באוקלהומה סיטי, אוקלהומה, להורים בני מעמד הפועלים: פאולין (לבית ריד) ודונלד ג'ונס הרינג. היא הייתה ילדתם הרביעית של הוריה. כשהייתה בת 12, אביה, שרת בעיסוקו, לקה בהתקף לב, מה שגרר את המשפחה להוצאות רפואיות מרובות, כמו גם לקיצוץ בהכנסת המשפחה, כיוון שהאב לא יכול היה לחזור לבצע את עבודתו הקודמת. בסופו של דבר הוביל הדבר לאובדן מכוניתם, בשל חוסר יכולתם לעמוד בהחזר ההלוואה. כדי לשפר את מצבה הפיננסי של המשפחה, מצאה אִמהּ של אליזבת עבודה ברשת סירס, במחלקת הזמנות מקטלוגים, ואליזבת החלה לעבוד כמלצרית במסעדה של דודתה.

וורן הפכה לכוכבת של קבוצת הדיבייט של בית ספרה, Northwest Classen High School וזכתה בתואר ה-"Oklahoma's top high-school debater" (הדיבייטרית המצטיינת של בתי הספר התיכונים באוקלהומה), בעת שהתחרתה עם קבוצות דיבייט מבתי ספר תיכונים בכל רחבי המדינה. כשהייתה בת 16 אף זכתה במלגת דיבייט לאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. וורן, ששאפה בתחילה להיות מורה, עזבה את אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון לאחר שנתיים, על מנת להתחתן עם חברהּ מימי בית הספר, ג'ים וורן.

וורן עברה ליוסטון עם בעלה, שהיה מהנדס בנאס"א. אז נרשמה ללימודים באוניברסיטת יוסטון וב-1970 סיימה את לימודיה עם תואר בטיפול בפתולוגיות דיבור ואודיולוגיה (מקביל, בערך, לקלינאי תקשורת). במשך שנה לימדה ילדים עם מוגבלויות בבית ספר ציבורי בהתבסס על "אישור חירום", בשל העובדה שלא למדה את הקורסים בחינוך הנדרשים לקבל תעודת הוראה קבועה.

וורן ובעלה עברו לניו ג'רזי לצורך עבודתו שם. לאחר שהרתה עם ילדם הראשון, החליטה להפוך לאם המבלה את ימיה בביתה. לאחר שמלאו לבִתה שנתיים, החליטה להירשם ללימודי משפטים ב-Rutgers School of Law–Newark (מוסד שנוסד ב-1908 כבית הספר למשפטים של ניו ג'רזי וב-1936 התמזג עם אוניברסיטת ניוארק, שלאחר מכן הפכה לחלק מאוניברסיטת ראטגרס). וורן עבדה בקיץ כעוזרת ב-Cadwalader, Wickersham & Taft (משרד עורכי דין, מהוותיקים בארצות הברית שעדיין קיימים, נוסד ב-1792). זמן קצר לפני סיום לימודיה ב-1976 הרתה בפעם השנייה, והחלה לעבוד כעורכת דין מביתה, בכתיבת צוואות ובסיכום חוזי נדל"ן. אז גם החלה ללמד במספר אוניברסיטאות, בטרם פנתה ללמד באוניברסיטת הרווארד בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20.

לאחר שהביאו לעולם שני ילדים, אמליה ואלכסנדר, החליטו בני הזוג וורן להתגרש, ב-1978. ב-1980 התחתנה וורן עם ברוס מאן, פרופסור למשפטים באוניברסיטת הרווארד.

השתייכות פוליטית

וורן הצביעה למפלגה הרפובליקנית במשך שנים רבות בהצהירה ש"הייתי רפובליקנית כיוון שחשבתי שאלו האנשים שהיטיבו לתמוך בשווקים". היא הצהירה שמ-1995 החלה להצביע לעיתים לדמוקרטים כיוון שלא האמינה עוד בנכונותה של עמדה זו, אך אמרה שהצביעה לשתי המפלגות, כיוון שהאמינה שלאף אחת מהשתיים לא צריכה להיות דומיננטיות.

קריירה אקדמית

אליזבת וורן במהלך כנס ב-2011

החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 ולאורך כל שנות ה-80 וה-90, לימדה וורן במספר אוניברסיטאות בכל רחבי המדינה. וורן ערכה מחקרים הנוגעים לפשיטות רגל ולמימון אישי של הנמנים עם מעמד הביניים. ב-1977–1978 לימדה וורן ב-Rutgers School of Law–Newark, ב-1978–1983 במרכז למשפט של אוניברסיטת יוסטון, ומ-1981 עד 1987 בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת טקסס באוסטין. בנוסף, לימדה ב-1985 כפרופסור אורח באוניברסיטת מישיגן ושימשה בין השנים 1983–1987 כעמיתת מחקר באוניברסיטת טקסס באוסטין.

וורן הצטרפה לבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה ב-1987 ומונתה לפרופסור מן המניין. ב-1992 החלה וורן ללמד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד כפרופסור אורח, וב-1995 זכתה במשרה קבועה כ-Leo Gottlieb Professor of Law.

ב-1995 התבקשה וורן לייעץ ל-National Bankruptcy Review Commission. היא סייעה לנסח את דו"ח הנציבות, ועבדה במשך כמה שנים בהתנגדות לחקיקה שנועדה להגביל מאוד את זכותם של צרכנים להגיש בקשה לפשיטת רגל. התנגדותם של וורן ואחרים לחקיקה לא צלחה; באפריל 2005 העביר הקונגרס של ארצות הברית את Bankruptcy Abuse Prevention and Consumer Protection Act.

מנובמבר 2006 ועד נובמבר 2010 הייתה וורן חברה בוועדה המייעצת להכללה כלכלית של התאגיד הפדרלי לביטוח פקדונות. היא חברה ב-National Bankruptcy Conference, ארגון עצמאי המייעץ לקונגרס של ארצות הברית באשר לחוק פשיטות הרגל. וורן היא סגנית נשיא לשעבר של American Law Institute (מכון שהוקם ב-1923 על מנת לקדם את הבהרת ופישוט המשפט המקובל בארצות הברית, ואת ההסתגלות שלו לצרכים החברתיים המשתנים).

ב-2008 נבחרה וורן לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

חיים ציבוריים

לוורן פרופיל ציבורי גבוה; היא הופיעה בסרטים התיעודיים Maxed Out וקפיטליזם: סיפור אהבה, סרטו של מייקל מור. וורן אף הופיעה מספר פעמים בתוכניות טלוויזיה, ביניהן ד"ר פיל והדיילי שואו. וורן העניקה ראיונות רבים ל-CNN ולתוכניות רדיו ואתרי אינטרנט.

וורן נהגה לומר כי מוצאה אינדיאני. בשנת 2018 אתגר אותה הנשיא דונלד טראמפ ואמר כי אם היא תראה בדיקת DNA שתוכיח זאת הוא יתרום מיליון דולר לאיזו צדקה שוורן תרצה. וורן פרסמה את תוצאות הבדיקה שהעלתה כי היא ממוצא אירופי, אך יש לה אב קדמון מילידי ארצות הברית בטווח של שישה עד עשרה דורות^[1].

ספרים ופרסומים אחרים

וורן כתבה מספר ספרים, בכללם All Your Worth: The Ultimate Lifetime Money Plan אותו חיברה במשותף עם בִתה, אמליה טיאגי. וורן וטיאגי כתב במשותף גם את הספר The Two-Income Trap: Why Middle-Class Mothers and Fathers Are Going Broke בו הראו כי עובד במשרה מלאה מרוויח בימינו פחות מהכנסתו מותאמת האינפלציה של עובד שהועסק במשרה מלאה 30 שנים קודם לכן. על אף העובדה שמשפחות מוציאות פחות על הלבשה, מכשירי חשמל ביתיים ומוצרי צריכה אחרים, העלויות של הוצאות ליבה אחרות, דוגמת משכנתא, ביטוח בריאות, תחבורה וטיפול בילדים, עלו בחדות. התוצאה היא, שאפילו עם שני מפרנסים, משפחות אינן מסוגלות לחסוך, ונגרמים להן יותר ויותר חובות.

במאמר בניו יורק טיימס אמר ג'ף מדריק (עיתונאי, אנליסט ויועץ מדיניות כלכלית) על ספרהּ של וורן:

המחברות מצאו שאין אלו הצעירים שמרבים לבזבז או הנכים הקשישים אשר מרבים להכריז על פשיטות רגל, אלא משפחות עם ילדים... התזה העיקרית שלהן אינה מוטלת בספק. משפחות טיפוסיות לעתים קרובות אינן יכולות להרשות לעצמן מגורים בשכונות, שירותי בריאות וחינוך באיכות גבוהה, הנדרשים על מנת להיות במעמד הביניים כיום. בצורה ברורה יותר מכל אחד אחר, אני חושב, גברת וורן וגברת טיאגי הראו כמה מעט תשומת לב האומה והממשלה שלנו הקדישו לדרך בה אמריקנים באמת חיים.

במאמר שפורסם בטיים מגזין ב-2003, כתבה מריאנה מארי בוצ'נר על ספרהּ של וורן:

עבור משפחות המחפשות דרך להתמודד, וורן וטיאגי מציעות בעיקר הקלה: קנה בית זול יותר. חסוך לשימוש עתידי כרית ביטחון של שישה חודשי משכורת. כן, בטח. אבל הן גם יודעות שאין פתרונות קלים. קוראים אשר מחויבים זה מכבר לבית ולהורות, ימצאו מעט על מנת למתן את התחושה שאין להם לאן ללכת, אלא למטה.

ב-2005 פרסמו וורן ודייוויד הימלשטיין מחקר אודות פשיטות רגל וחשבונות רפואיים. ממצאי המחקר קבעו שמחצית מהמשפחות שהגישו בקשה לפשיטת רגל, עשו זאת בעקבות בעיה רפואית חמורה. הם אמרו שלשלושה רבעים ממשפחות אלו היה ביטוח בריאות. מחקר זה צוטט בהרחבה בדיונים לקביעת מדיניות, על אף העובדה שהיו שערערו על מתודולוגיית המחקר והציעו פירושים אלטרנטיביים לנתונים וטענו שרק 17% מפשיטות הרגל מיוחסות ישירות להוצאות רפואיות.

עבודה ממשלתית

וורן לצד הנשיא ברק אובמה כאשר הוא מכריז על ריצ'רד קורדיי כמנהל CFPB, יולי 2011

הפיקוח על TARP

ב-14 בנובמבר 2008 מונתה וורן על ידי מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הארי ריד, לעמוד בראש ה-Congressional Oversight Panel (פאנל הפיקוח הקונגרסיונאלי) בן חמשת החברים, אשר נוצר על מנת לפקח על יישום חוק החירום לייצוב כלכלת ארצות הברית לשנת 2008. הפאנל פרסם דוחות פיקוח חודשיים המעריכים את החילוץ הממשלתי ואת התוכניות הנלוות. בזמן כהונתה של וורן כיסו דוחות אלו, בין היתר, את הנושאים: הלוואות של עסקים קטנים ושל צרכנים, נדל"ן מסחרי, AIG, השפעת Troubled Asset Relief Program ‏(TARP) על השווקים הפיננסיים, ערבויות ממשלתיות, ואת תעשיית הרכב.

CFPB

וורן הייתה תומכת מוקדמת ביצירת Consumer Financial Protection Bureau (סוכנות פדרלית עצמאית שמחזיקה אחריות עיקרית לאסדרת הגנת הצרכן בהתייחס לשירותים ומוצרים פיננסיים בארצות הברית) חדשה. הסוכנות הוקמה מתוקף חוק דוד-פרנק שנחתם על ידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה והפך לחוק, ביולי 2010. בציפייה לתחילת פעולתה הרשמית של הסוכנות, בשנה הראשונה לאחר חתימת החוק, עבדה וורן על קידום יישומה של הסוכנות, כעוזרת מיוחדת לנשיא ארצות הברית. בזמן שקבוצות ליברליות וארגוני צרכנים דחקו בנשיא אובמה למנות את וורן כמנהלת הקבועה של הסוכנות, התעוררה התנגדות עזה לוורן בקרב מוסדות פיננסיים ובקרב חברי קונגרס רפובליקנים, שהאמינו שוורן תהיה רגולטורית נלהבת מדי. בהיותו משוכנע, על פי הדיווחים, שוורן לעולם לא תזכה באישור הסנאט למינויה כמנהלת הראשונה של הסוכנות, פנה הנשיא אובמה ליועץ המשפטי לשעבר של מדינת אוהיו, ריצ'רד קורדיי, ובינואר 2012, למרות התנגדות של סנאטורים רפובליקנים, מינה אותו למשרה במינוי פגרה.

קריירה פוליטית

בחירות 2012

וורן במהלך קמפיין הבחירות, נובמבר 2012

ב-14 בספטמבר 2011 הכריזה וורן על כוונתה להתמודד על המינוי של מועמד המפלגה הדמוקרטית לסנאט של ארצות הברית, מטעם מדינת מסצ'וסטס, בבחירות שהתקיימו במדינה זו בשנת 2012. ב-2010 זכה במושב הרפובליקני סקוט בראון, בבחירות מיוחדות שהתקיימו לאחר מותו של הסנאטור טד קנדי, אשר כיהן בתפקיד זה 46 שנים. שבוע לאחר מכן, סרטון וידאו בו דיברה וורן באנדובר הפך לסרטון ויראלי. בסרטון, וורן השיבה להאשמה לפיה הפניית בקשה לעשירים לשלם יותר מסים היא "מלחמת מעמדות", וציינה שאיש לא התעשר באמריקה ללא תלות בתשתיות ששולמו על ידי שאר החברה, כשהיא מצהירה:

אין אף אדם במדינה הזאת שהתעשר בכוחות עצמו. אף אחד. ... אתה מעביר את הסחורות שלך לשוק על גבי הדרכים ששאר האנשים שילמו עליהן; אתה שוכר עובדים ששאר האנשים שילמו בעבור החינוך שלהם; אתה בטוח במפעל שלך בזכות כוחות המשטרה ומכבי האש ששאר האנשים שילמו בעבורם. לא היית צריך לדאוג שלהקות כנופיות יבואו וישתלטו על כל דבר במפעל שלך ולשכור מישהו כדי להגן מפני זה, בזכות העבודה שכולנו עשינו. כעת תראה, אתה בנית מפעל וזה הפך למשהו נהדר, או רעיון נהדר. אלוהים יברך. שמור נתח גדול ממנו. אך חלק מן האמנה החברתית הבסיסית היא, אתה לוקח חתיכה עבה מזה ומעביר את זה הלאה לילד הבא שמגיע.

ב-13 ביולי 2012 נשמע הד ברור לאמירה זו של וורן בנאום שנשא הנשיא אובמה בווירג'יניה, נאום שנודע כנאום "You didn't build that".

וורן רצה ללא התנגדות וזכתה במועמדות הדמוקרטית לתפקיד ב-2 ביוני 2012, בוועידה הדמוקרטית המדינתית, עם הישג של 95.77% מקולות הצירים. מועמדותה של וורן אושרה על ידי מושל מסצ'וסטס דוואל פטריק. וורן ויריבה סקוט בראון הסכימו להתגושש בארבעה עימותים טלוויזיוניים, בכלל זה אחד שייערך בפני איחוד של אמצעי תקשורת בספרינגפילד, ואחד שייערך ב-WBZ-TV (ערוץ וירטואלי המוחזק ומופעל על ידי CBS בבוסטון).

באפריל 2012, הבוסטון הראלד משך תשומת לב לרשומות מדריך עורכי הדין של וורן בשנים 1986–1995 שבהם זוהתה כאינדיאנית, ואשר בית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד פרסם בתגובה לביקורת ביחס למחסור בגיוון אתני בפקולטה. על פי וורן ושלושת אחיה, שושלת אינדיאנית הייתה חלק מהפולקלור המשפחתי שלהם. אף על פי כן, ה-New England Historical Genealogical Society לא הצליחה למצוא תיעוד המוכיח שושלת יוחסין אינדיאנית. עמיתים ומפקחים, בכלל זה צ'ארלס פריד, פרופסור למשפטים בהרווארד אשר היה מעורב בהעסקתה של וורן, אמרו כי וורן לא קיבלה כל יחס מועדף כתוצאה משושלת היוחסין אשר ייחסה לעצמה.

וורן נתקלה בהתנגדות משמעותית מבעלי אינטרסים עסקיים. באוגוסט 2012, רוב אנגסטורם, דירקטור פוליטי ב-United States Chamber of Commerce (קבוצת אינטרס אמריקאית המייצגת את האינטרסים של עסקים רבים) טען כי "אף מועמד אחר ב-2012 איננו מייצג איום גדול יותר ליזמות חופשית מפרופסור וורן". אף על פי כן גייסה וורן 39 מיליון דולר אמריקני למסע הבחירות שלה, הסכום הגבוה ביותר שגייס מועמד כלשהו לסנאט בבחירות 2012.

וורן קיבלה במה לשטוח את דבריה בפריים טיים בוועידה הלאומית הדמוקרטית של 2012, מיד לפני שביל קלינטון נשא את דבריו, ב-5 בספטמבר 2012. וורן מיקמה את עצמה כתומכת במעמד הבינוני הנצור ש"נסדק, נלחץ ונדפק בפטיש". על פי וורן, "אנשים מרגישים שהמערכת משתמשת בשיטות לא כשרות נגדם. והנה החלק הכואב: הם צודקים. המערכת מבוימת". וורן אמרה ש"המנכ"לים בוול סטריט הרסו את הכלכלה שלנו והשמידו מיליוני משרות" ושהם "עדיין פוסעים ביהירות סביב הקונגרס, ללא בושה, תובעים טובות, ומתנהגים כאילו אנחנו צריכים להודות להם".

כהונתה בסנאט

וורן בעת השבעה של מו קוואן, שהחליף זמנית את ג'ון קרי בסנאט עקב מינויו למזכיר המדינה, פברואר 2013

ב-6 בנובמבר 2012 הביסה וורן את הסנאטור המכהן סקוט בראון, שזכה בבחירות המיוחדות למילוי כיסאו של טד קנדי המנוח ב-2010, כשזכתה ב-53.7% מהקולות. וורן היא האישה הראשונה אי פעם שנבחרה לסנאט של ארצות הברית מטעם מסצ'וסטס. בדצמבר 2012 הוקצה לוורן מושב בוועדת הבנקאות של הסנאט, הוועדה שמפקחת על היישום של חוק דוד-פרנק ורגולציה אחרת של תעשיית הבנקאות. וורן הושבעה על ידי סגן נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, ב-3 בינואר 2013. לאחר התפטרותו של ג'ון קרי, לצורך מינויו לתפקיד מזכיר המדינה של ארצות הברית, הפכה וורן לסנאטורית הבכירה של מסצ'וסטס לאחר פחות מחודש בתפקיד, מה שהפך אותה למהירה ביותר להתמנות לתפקיד הסנאטור הבכיר אי פעם.

בפעם הראשונה שוורן השתתפה בשימוע בוועדת הבנקאות של הסנאט, ב-14 בפברואר 2013, לחצה הסנאטורית הטרייה מספר רגולטורים מתחום הבנקאות לענות על השאלה מתי לקחו בפעם האחרונה בנק מוול סטריט למשפט והצהירה: "אני מאוד מודאגת מפני האפשרות ש'גדולים מכדי ליפול' הפך ל'גדולים מכדי לעמוד למשפט'". סרטי וידאו של התשאול שקיימה וורן הפכו פופולריים באינטרנט וצברו למעלה ממיליון צפיות בתוך מספר ימים. בשימוע של ועדת הבנקאות שהתקיים במרץ 2013, תישאלה וורן פקידים ממחלקת האוצר של ארצות הברית ביחס לשאלה מדוע לא הוגשו כתבי אישום פליליים כנגד HSCB בגין פרקטיקות הלבנות ההון שאפיינו את פעילותו. בהינתן העובדה שהנשאלים התחמקו בעקביות משאלותיה, ובהיותה נסערת בעליל, השוותה וורן באותו מעמד הלבנת הון להחזקת סמים באומרה: "אם נתפסת עם אונקיה של קוקאין, יש סיכויים טובים שתלך לבית סוהר, אך ברור, שאם הלבנת מיליארד דולר אמריקני בקירוב עבור קרטלי סמים והפרת את הסנקציות הבינלאומיות שלנו, החברה שלך משלמת קנס ואתה הולך הביתה וישן במיטה שלך בלילה".

במאי 2013 שלחה וורן מכתבים למחלקת המשפטים של ארצות הברית, לוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית) ולפדרל ריזרב והטילה ספק ביחס להחלטותיהם לפיהן יישוב העניין בצורה של קנסות יהיה פורה יותר מהליכה לבית משפט. באותו החודש גם הציגה וורן את הצעת החוק הראשונה שלה, the Bank on Student Loans Fairness Act, אשר יאפשר לסטודנטים לקחת הלוואות לימודים ממשלתיות באותו שיעור שבנקים דוגמת גולדמן זקס וג'יי פי מורגן צ'ייס ישלמו על מנת ללוות מהממשל הפדרלי של ארצות הברית. כשהיא טוענת ש"סטודנטים צריכים לקבל את אותן עסקאות נהדרות שבנקים מקבלים", הציעה וורן שסטודנטים שהם לווים חדשים, יוכלו לקחת הלוואה מסובסדת עם ריבית של 0.75%, השיעור שמשולם על ידי הבנקים, בהשוואה לשיעור הריבית הרגיל על הלוואות סטודנטים שעומד על 3.4%. כשהוא מאמץ את הצעתה של וורן מספר ימים לאחר שהוצגה, הצהיר הסנאטור העצמאי מוורמונט, ברני סנדרס, בתוכניתו של תום הארטמן: "הדבר היחיד שלא בסדר בהצעת החוק הזאת הוא ש[היא] חשבה על זה ולא אני".

במרץ 2015 נמנתה עם הסנאטורים הבודדים שלא נכחו בנאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס כנגד עסקת הגרעין עם איראן.

בשנת 2017 הביעה וורן התנגדות לחוק נגד ה-BDS אשר על פיו אזרחים או חברות שיואשמו בשיתוף פעולה עם ה-BDS יוכלו לקבל קנס של עד מיליון דולר ועונש של עד 20 שנות מאסר. וורן טענה שהחוק נגד תנועת ה-BDS משמעו "הוצאה מחוץ לחוק של חופש הדיבור ופגיעה בעקרונות החוקה האמריקנית"^[2].

באפריל 2019 קראה לקונגרס לפעול להדחת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עקב ממצאי דו"ח מולר.

היא חברה בוועדה המיוחדת של הסנאט לענייני הזדקנות, כחברה בוועדת הסנאט של ארצות הברית לבנקאות, דיור ועניינים עירוניים, וכחברה בוועדת הסנאט של ארצות הברית לבריאות, חינוך, עבודה ופנסיה. בנובמבר 2018 נבחרה לכהונה שנייה בסנאט.

המירוץ לנשיאות (2020)

ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020

ב-9 בפברואר 2019 הכריזה רשמית על מועמדותה לנשיאות ארצות הברית^[3]. ואולם במרץ 2020 החליטה לפרוש מהמירוץ בלי לתמוך באחד המועמדים האחרים^[4].

עמדתה הכלכלית

וורן קוראת לחזק את השווקים הפתוחים באמצעות החזרת התחרות אליהם. וורן היא מהפוליטיקאים הבודדים בארה״ב שהצטרפו לאבחנה שמספר השווקים הפתוחים בארה״ב לתחרות הולך ומצטמצם.

על פי תוכניתה יש לבצע כמה דברים שבראשיתה היא קוראת להחזיר את האכיפה החזקה על ההגבלים העסקיים (דבר שלא נעשה בארה״ב מזה שלושה עשורים) ולבחון בזכוכית מגדלת כל סוג של מיזוג. בנוסף, היא קוראת לעצור לא רק מיזוגים אופקיים בין מתחרים, אלא גם מיזוגים אנכיים, כמו התוכנית של ענקית התקשורת AT&T לרכוש את טיים וורנר (מיזוג שהנשיא דאז, טראמפ, התנגד לו), והמיזוג של רשת הדראגסטורים CVS עם חברת ביטוחי הבריאות אתנה.^[^{דרוש מקור]}

הקצאה לוועדות

Committee on Banking, Housing, and Urban Affairs (הוועדה לבנקאות, דיור ועניינים עירוניים).
- Subcommittee on Financial Institutions and Consumer Protection (ועדת המשנה למוסדות פיננסיים ולהגנת הצרכן).
Committee on Health, Education, Labor, and Pensions (הוועדה לבריאות, חינוך, עבודה ופנסיות).
- Subcommittee on Children and Families (ועדת המשנה לילדים ומשפחות).
- Subcommittee on Employment and Workplace Safety (ועדת המשנה לתעסוקה ולבטיחות במקום העבודה).
- Subcommittee on Primary Health and Aging (ועדת המשנה לנושאי בריאות עיקריים ולהזדקנות).
Special Committee on Aging (ועדה מיוחדת להזדקנות).

הכרה

ב-2009 נקב הבוסטון גלוב בשמה של וורן כ"הבוסטונית של השנה" וה-Women's Bar Association of Massachusetts כיבדה אותה בהעניקה לה את פרס ליליה ג'יי רובינסון. וורן הוכתרה, הן ב-2009, הן ב-2010, כ"אחת ממאה האנשים המשפיעים בעולם" של טיים מגזין^[5]^[6]. ה-The National Law Journal הכתיר את וורן שוב ושוב כאחת מחמישים הפרקליטות המשפיעות באמריקה וב-2010 כיבד אותה כשכלל אותה ברשימת 40 עורכי הדין המשפיעים של העשור^[7]. ב-2011 נבחרה וורן להיכל התהילה של אוקלהומה. ב-2012 הוכתרה וורן כ-"Top-20 U.S. Progressive" על ידי הניו סטייטסמן (כתב עת שבסיסו בבריטניה).

ב-2009 הפכה וורן לפרופסור הראשון בתולדות אוניברסיטת הרווארד לזכות ב-The Sacks-Freund Teaching Award של בית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד, בפעם השנייה. היא נשאה את נאום ה-commencement address במאי 2011 ב-Rutgers School of Law–Newark, שם הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד במשפטים, כמו גם חברות ב-the Order of the Coif.

פרסומים

עבודות נבחרות

Warren, E. (1987). "Bankruptcy Policy". The University of Chicago Law Review. 54 (3): 775–814. JSTOR 1599826.
Warren, E. (1992). "The Untenable Case for Repeal of Chapter 11". The Yale Law Journal. 102 (2): 437–479. JSTOR 796843.
Warren, E. (1993). "Bankruptcy Policymaking in an Imperfect World". Michigan Law Review. 92 (2): 336–387. JSTOR 1289668.
"Principled Approach to Consumer Bankruptcy". American Bankruptcy Law Journal. Heinonline.org. 71: 483. 1997.
"The Bankruptcy Crisis". Indiana Law Journal. 73 (4): 1079. Fall 1998. אורכב מ-המקור ב-2012-04-06. נבדק ב-2013-11-25.
Warren, Elizabeth; Westbrook, Jay Lawrence (בינואר 2000). "Financial Characteristics of Businesses in Bankruptcy". SSRN Electronic Journal. 73: 499. doi:10.2139/ssrn.194750. {{cite journal}}: (עזרה)
Himmelstein, DU; Warren, E; Thorne, D; Woolhandler, S (2005). "Illness and injury as contributors to bankruptcy". Health affairs (Project Hope). Suppl Web Exclusives: W5–63–W5–73. doi:10.1377/hlthaff.w5.63. PMID 15689369.
"The Vanishing Middle Class". In Edwards, John, ed. (2007). Ending Poverty in America: How to Restore the American Dream. The New Press. ISBN 978-1-59558-176-1.
Himmelstein, David U.; Warren, Elizabeth; Thorne, Deborah; Woolhandler, Steffie J. (2005). "Illness and Injury as Contributors to Bankruptcy". SSRN Electronic Journal. doi:10.2139/ssrn.664565.
Himmelstein, DU; Thorne, D; Warren, E; Woolhandler, S (2009). "Medical bankruptcy in the United States, 2007: Results of a national study". The American Journal of Medicine. 122 (8): 741–6. doi:10.1016/j.amjmed.2009.04.012. PMID 19501347.

ספרים

As We Forgive Our Debtors: Bankruptcy and Consumer Credit in America. Oxford University Press. 1989. ISBN 978-0-19-505578-8. (with Teresa A. Sullivan and Jay Westbrook)
The Fragile Middle Class: Americans in Debt. Yale University Press. 2001. ISBN 978-0-300-09171-7. (with Teresa A. Sullivan and Jay Westbrook)
The Two-Income Trap: Why Middle-Class Parents are Going Broke. Basic Books. 2004. ISBN 978-0-465-09090-7. (with Amelia Warren Tyagi)
All Your Worth: The Ultimate Lifetime Money Plan. Simon and Schuster. 2006. ISBN 978-0-7432-6988-9. (with Amelia Warren Tyagi)
Casenote Legal Briefs: Commercial Law. Aspen Publishers. 2006. ISBN 978-0-7355-5827-4. (with Lynn M. LoPucki, Daniel Keating, Ronald Mann, and Normal Goldenberg)
The Law of Debtors and Creditors: Text, Cases, and Problems (6th ed.). Aspen Publishers. 2008. ISBN 978-0-7355-7626-1. (with Jay Westbrook)
Chapter 11: Reorganizing American Businesses (Essentials). Aspen Publishers. 2008. ISBN 978-0-7355-7654-4.
Secured Credit: A Systems Approach. Wolters Kluwer. 2008. ISBN 978-0-7355-7649-0. (with Lynn M. LoPucki)