בית הקברות היהודי העתיק בטבריה

בית הקברות היהודי העתיק בטבריה הוא בית קברות יהודי ישן, הנמצא בטבריה. בית הקברות ממוקם על המדרון הצפון מזרחי של הר ברניקי בסמוך לכנרת ובמבואותיה הדרומיים של טבריה.

בית הקברות היהודי העתיק בטבריה
פרטי בית הקברות
דת יהדות
קואורדינטות 32°46′51″N 35°32′35″E / 32.78096111°N 35.543°E / 32.78096111; 35.543
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית הקברות בטבריה

טבריה כאתר אחרית הימים במסורת ישראל

עריכה

המסורות הקשורות בקבורה בטבריה מתייחסות למסורת עתיקה ולפיה לטבריה תפקיד חשוב באחרית הימים, וזאת על פי פירושים לאמור בתלמוד הבבלי ולפיו: "טבריה עמוקה מכולן... ומשם עתידין להיגאל"[1], ודברי הרמב"ם ולפיהם: "וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחלה, ומשם נעתקין למקדש"[2]. מפסוקים אלו, ואחרים, המופיעים במקורות, צמחה מסורת לפיה תחל הגאולה בטבריה, ויש האומרים כי שם תחל אף תחיית המתים[3]. מכאן ניתן להבין את בקשתם של רבים, וביניהם הרמב"ם עצמו, להיקבר בטבריה.

מיקומו העתיק של בית העלמין

עריכה

האתר בו שוכנת כיום העיר טבריה שימש כבית קברות בימי הורדוס אנטיפס עוד בטרם הוקמה העיר. מסיבה זו נמנעו יהודים שומרי מצוות לגור בה במשך זמן רב.[4] לפי האגדה, רבי שמעון בר יוחאי טיהר את העיר מטומאת המת שבה, בכך שקצץ את צמח התורמוס והשליכו בעיר, ובכל מקום בו הייתה טמונה גווייה, והושלך בה תורמוס, צצה הגווייה ועלתה.[5]

גם לאחר מכן המשיך אזור העיר טבריה לשמש לקבורה. מדרונות ההר בטבריה, עליו בנויות כיום שכונותיה החדשות, שימשו כבית קברות גדול, שנהרס במהלך השנים, וכיום השרידים היחידים לקיומו הם מתחם קבר הרמב"ם בו מצוינים קבריהם של הרמב"ם, אביו מיימון ונכדו רבי דוד הנגיד, השל"ה הקדוש, רבי יוחנן בן זכאי והאמוראים רבי אמי ורבי אסי.

בית העלמין הישן

עריכה
 
בית הקברות - מבט מהר ברניקי

עם חידוש הנוכחות היהודית בטבריה, במהלך המאה ה-18 החל להתגבש מיקום חדש לבית העלמין, דרומית לעיר, במקום הסמוך למקום בו מצויה כיום שכונת "אחווה". רבי חיים אבולעפיה (השני), שנפטר בשנת 1744, היה מראשוני הנטמנים בבית העלמין במקומו החדש. בית עלמין זה גדל במהלך השנים, ונקברו בו אישים חשובים ורבים, מהם שחיו בטבריה, מהם שבאו למות ולהקבר בה, ומהם ששרידיהם הובאו בה לקבורה לאחר שמתו במקום אחר:

בית העלמין כיום

עריכה

בית העלמין הישן סגור כיום לקבורה חדשה, ובמקומו משמש כיום בית עלמין חדש ממערב לטבריה, בסמוך למושב הזורעים. בית העלמין הישן משמש בעיקר כמקום לעלייה על קברי הצדיקים הטמונים בו.

קבר רחל אשת רבי עקיבא

עריכה
  ערך מורחב – קבר רחל אשת רבי עקיבא

מבנה הקבר של רחל אשת רבי עקיבא נמצא בצידו המערבי של בית הקברות

גלריית תמונות

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • בנימין פנטליאט, הקהילה האשכנזית בטבריה, על פי פנקסי הח"ק ומפקדי אוכלוסין, תשע"ה 2015.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד ב'
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק י"ד, הלכה י"ב
  3. ^ אנציקלופדיה אריאל בערך טבריה, עמ' 2602, מביאה את דברי אשתורי הפרחי "דעתידין מתי עיר הקודש טבריה, תבנה ותכונן, לקום בתחיית המתים, ארבעים שנה קודם כל עולם"
  4. ^ קדמוניות היהודים, יח, ב, ד
  5. ^ תיאור זה מופיע במקורות מספר, וביניהם בראשית רבה, פרשה ע"ט; תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ט', הלכה א' (דפוס וילנא: דף ל"ח, עמוד א'); קהלת רבה, פרשה ח', פסקה י', ומקורות נוספים
  6. ^ עודד אבישר, ספר טבריה, ירושלים: כתר בע"מ, 1970, עמ' 154, 300