פתיחת התפריט הראשי

בנק מזרחי טפחות

בנק בישראל
(הופנה מהדף בנק מזרחי)

בנק מזרחי טפחות הוא בנק ישראלי. קבוצת הבנק פועלת בישראל ומחוצה לה, ועוסקת בפעילות בנקאית מסחרית, עסקית וקמעונאית, ובפעילות משכנתאות בישראל, באמצעות 184 סניפים ומרכזי עסקים. פעילותו של הבנק בחוץ לארץ מתבצעת באמצעות מספר חברות בנות, שלושה סניפים וארבע נציגויות באירופה, בארצות הברית ובדרום אמריקה.

בנק מזרחי טפחות בע"מ
לוגו
2 בית ההנהלה הישן שדרות רוטשילד 13.JPG
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
מייסדים תנועת מזרחי העולמית
תאריך הקמה 1923
משרד ראשי מגדל משה אביב, רמת גן
שליטה בחברה קבוצת האחים עופר (19.18%), קבוצת מ ורטהיים של מוזי ורטהיים (21.92%)
מוצרים עיקריים שרותי בנקאות
הכנסות 6.88 מיליארד ש"ח (2018)
רווח 1.2 מיליארד ש"ח (2018)
הון עצמי 14.68 מיליארד ש"ח (2018)
סך המאזן 257.8 מיליארד ש"ח (2018)
יחס הון 10.01 (2018)
אנשי מפתח

אלדד פרשר, מנכ"ל

משה וידמן, יו"ר הדירקטוריון
 
www.mizrahi-tefahot.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לוגו - בנק המזרחי המאוחד
לוגו - טרם האיחוד עם טפחות
סמליל בנק טפחות עד למיזוג
המבנה ברחוב לילינבלום 48 בתל אביב בו שכן הסניף המרכזי במשך שנים רבות
בית מזרחי טפחות במגדל משה אביב

מנכ"ל בנק מזרחי טפחות מאז אוגוסט 2013 הוא אלדד פרשר, אשר החליף בתפקיד את אלי יונס, שכיהן כמנכ"ל הבנק משנת 2004 והיה אחראי למיזוג של בנק המזרחי ובנק טפחות.

היסטוריהעריכה

לפני קום המדינהעריכה

בנק המזרחי נוסד על ידי תנועת המזרחי העולמית בשנת 1923, במטרה להעניק סיוע כספי ולשמש מכשיר פיננסי למפעלם של יחידים ולמוסדות השייכים להסתדרות המזרחי. נוסף לכך הוטלה על הבנק המשימה לשמש בנק לאומי ציבורי לכלל היישוב. הבנק הוקם עם הון התחלתי של 10,000 לירות מצריות, וההון המונפק באותו שלב היה בערך של 100 מניות יסוד בנות לירה מצרית כל אחת, ו-9,900 מניות רגילות בנות לירה מצרית כל אחת. מניות היסוד אמורות היו, על פי התקנון, להשאר ברשות הסתדרות המזרחי כדי להבטיח את המשך קיומו של המוסד. במשך שנות ה-20 המזרחי פעל רבות בשיווק מניות הבנק בארץ ישראל, ארצות הברית ואירופה. מניות נמכרו בוועידות המזרחי בארצות הברית בשנים 1923-1925[1], באסיפות בארץ ישראל[2] ושליחים נשלחו לאירופה למכירת מניות[3]. באפריל 1925 הבנק נפתח לקהל הרחב[4], ומניות המייסדים הראשונים הוקצו לרב יהודה לייב פישמן מימון ולפרופסורים הרמן שטרוק וחיים פיק. למנהל ראשי של הבנק מונה דוד צבי פנקס[5].

בשנת 1927 שילם הבנק את הדיבידנד הראשון שלו. בהזדמנות זו הוחלט להפריש מהרווחים 20 ליש"ט לקרן הקיימת לישראל לשם רישום הבנק ב"ספר הזהב". באותה שנה נפתח סניף הבנק בתל אביב, ברחוב הרצל 18, ומנהלו היה דוד צבי פנקס, לימים שר התחבורה בממשלת ישראל. המשרד הראשי של הבנק היה ברחוב יפו בירושלים[6]. במקביל להקמת בנק המזרחי הוקם בשנת 1928 "בנק הפועל המזרחי" ונקרא "קופת מלווה של הפועל המזרחי". בשנת 1932 התקבלה החלטה שחייבה את כל עובדי הבנק להיות חברים מאורגנים ומשלמי מיסים, בתנועת המזרחי או הפועל המזרחי. על פי החלטה זאת חברי ועד ההנהלה חייבים להתגורר בארץ ישראל. כן נקבע, שאדם שאינו מתנהג בחייו בדרך התורה והמצוות לא יוכל להתקבל לעבודה בבנק. בשנת 1935 נוסדה חברת המזרחי לפיתוח קרקעות בע"מ ונפתח סניף הבנק בחיפה ברחוב כיאט[7].

במאי 1936 עבר סניף הבנק בתל אביב לרחוב לילינבלום 48[8]. הבניין תוכנן על ידי האדריכל ד"ר אלכס פרידמן ובנייתו הושלמה בשנת 1936 בסגנון הבאוהאוס, שאפיין את הבניינים שנבנו בעיר בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20[9].

לאחר קום המדינהעריכה

במאי 1960 פתח הבנק סניף שני בירושלים, ברחוב בן יהודה[10]. במאי 1961 נפתח סניף ברמת גן[11]. בשנת 1963 היו לבנק 14 סניפים, בין השאר באשדוד ובשלומי[12].

בשנת 1969 החליטו ראשי בנק המזרחי ובנק הפועל-המזרחי לחבור יחד ולהקים את בנק המזרחי המאוחד. לבנק המאוחד היו 42 סניפים ברחבי הארץ ונכסים בשווי של למעלה מ-400 מיליון לירות ישראליות. בשנת 1978 החל הבנק בתהליך מחשוב הסניפים,[13] לאחר שקודם לכן רכש לשם כך את חברת המחשוב "חיש", שהפכה לחברת המחשוב של הבנק בשם "מחיש".

במרץ 1979 רכש הבנק מההאפוטרופוס הכללי את "בנק שוויץ ישראל לסחר", לאחר הרכישה שם הבנק שונה ל"בנק למימון ולסחר"[14] עד לשנת 1990 בנק זה היה לחברת בת שבשליטת מזרחי, ולקראת סוף שנה זו הוא מוזג לתוכה. בשנת 1980 רכש הבנק מהמדינה את בנק טפחות שהחל להתנהל כחברת בת של הבנק.

בשנת 1983, בעקבות משבר מניות הבנקים, עבר הבנק לבעלותה של ממשלת ישראל. רכישה בנק טפחות הכבידה על הבנק, ולבסוף, שבועות לאחר שמאיר פנה אל ראש הממשלה שמעון פרס ואמר לו כי הבנק עומד בפני פשיטת רגל, ובסיוע יועצו של פרס, אמנון נויבך, המפקחת על הבנקים גליה מאור ונגיד בנק ישראל ד"ר משה מנדלבאום, הושג קו אשראי של 100 מיליון דולר שמנע את קריסת הבנק. לנוכח המלצות ועדת בייסקי נאלץ מנכ"ל הבנק, אהרן מאיר, להתפטר, והוא הועמד לדין ונדון למאסר על תנאי של שנתיים וקנס בסך 600,000 ש"ח.

בשנת 1995 החלה הפרטת הבנק וקבוצת עופר-ורטהיים רכשה 26% ממניותיו.[15] לאחר מכן הגדילה הקבוצה את אחזקותיה בבנק ורכשה 51% ממניותיו, והמדינה מכרה את יתרת אחזקותיה בבנק לעובדי הבנק (9%) ולציבור הרחב.

בנק טפחותעריכה

טפחות הוקמה בשנת 1944 על ידי הסוכנות היהודית כחברה למתן משכנתאות שניות[16] והושקעו בה כספים של קרן היסוד[17][18]. היא הלוותה כסף לפרויקטים של שיכון[19] כמלווה נוספת[20]. בשנת 1949, שנת הקמתה של עמידר, היא הייתה לחברת בת שלה. פעילותה בשנת 1950 הייתה מצומצמת כי הממשלה הגדילה את אחוזי המימון של המשכנתא הראשונה דבר שייתר ברוב המקרים את הצורך במשכנתא שנייה[21]. בראשית 1954 הוחלט שטפחות תעבור לממן פרויקטים ליצירת מקומות עבודה[22], עבודות ציבוריות ועבודות דחק[23]. החברה העניקה הלוואות לרשויות מקומיות לעבודות פיתוח שונות, כמו חיבור יישובים לרשת החשמל[24], פיתוח דרכים[25] והקמת בתי ספר[26] ונודעה כ"בנק עמידר"[27]. במקביל העניקה החברה הלוואות לצורך בניית חדר נוסף בבתים פרטיים[28]. בסוף 1961 הוחלט על הפיכתה לבנק למשכנתאות[29]. בשנת 1965 פתח הבנק סניף בירושלים[30] ובשנת 1968 עברה הנהלת הבנק מתל אביב לירושלים[31]. בשנת 1975, בעקבות שמועות על הענקת הלוואות מועדפות למקורבים, עלתה בכנסת הדרישה להפריט את הבנק[32]. הבנק היה לחברה ציבורית שרוב מניותיה בידי ממשלת ישראל[33]. הממשלה החזיקה בשנת 1978 52% מהמניות, משקיעי ישראל החזיקו ב-16% וכלל החזיקה ב-20%[34]. 22% מהמניות נסחרו בבורסה[35].

מיד לאחר המהפך, ביולי 1977 הוחלט במשרד האוצר להפריט את בנק טפחות[36]. בשנת 1978 קיימה הממשלה משא ומתן למכירת מניותיה בבנק למשקיעים פרטיים[37] וחברות כלל ומשקיעי ישראל של סם רוטברג טענו שנחתם עמם זיכרון דברים על מכירת הבנק להם[38]. בינואר 1979 הסתמן שמניות הממשלה יימכרו למשקיעים קנדיים ולבנק המזרחי[39]. בפברואר 1980 החליטה הממשלה על מכירת טפחות לבנק המזרחי, שהציעה את ההצעה הגבוהה ביותר[40] והמכירה יצאה אל הפועל בסוף מרץ 1980[41].

מנכ"ל החברה היה חיים רייזל, עד פטירתו בשנת 1964[42]. מנכ"ל הבנק בשנות ה-60 וה-70 היה משה מן. יושב ראש מועצת המנהלים של הבנק היה דוד טנה שעד 1969 היה במקביל גם מנכ"ל משרד השיכון[30]. במרץ 1974 נתמנה זאב שרף, שקודם לכן היה שר השיכון, ליו"ר מועצת המנהלים של הבנק[43]. ביוני 1975 עבר תפקיד יו"ר מועצת המנהלים לידי דוד וינשל שהיה מנכ"ל משרד השיכון[44].

מיזוג מזרחי טפחותעריכה

בשנת 2005 התמזגו בנק המזרחי המאוחד ובנק טפחות למשכנתאות, ומאז נקרא הבנק "בנק מזרחי טפחות בע"מ" או "מזרחי טפחות".

בנק טפחות נמנה עם קבוצת בנק המזרחי מאז רכישתו בשנת 1980. במשך השנים לא התקיימו בין חברת האם - (בנק המזרחי), לחברת הבת - (בנק טפחות), יחסי גומלין. ההנהלה והדירקטוריון של בנק טפחות התנהלו באופן עצמאי ובנק המזרחי לא התערב בניהולו. הקשר ביניהם התבטא בכך שבנק טפחות נהנה מן ההון ומן המקורות שהעמיד לרשותו בנק המזרחי, ועל בסיסם פיתח והרחיב את פעילותו העסקית, ואילו קבוצת בנק מזרחי נהנתה מרווחי בנק טפחות, שנרשמו בדוחות הכספיים של הקבוצה. היעדר שיתוף פעולה בין שני הבנקים שנבע, בין השאר, ממגבלות רגולטוריות, מנע מן הקבוצה לנצל את מלוא הפוטנציאל שהיה בידיה, והפתרון היחיד לבעיות אלו, היה מיזוג בין שני הבנקים - רעיון שעלה מדי פעם על סדר יומו של הבנק, ומסיבות שונות לא יצא אל הפועל[45].

במהלך שנת 2004, לנוכח תמורות ושינויים שחלו במערכת הבנקאית, ובהם השלמת מיזוגם של מספר בנקים למשכנתאות עם הבנקים המסחריים שלהם, הפך רעיון המיזוג בתוך קבוצת בנק המזרחי למעשי, ובחודש יוני אותה שנה, החליט דירקטוריון בנק המזרחי לפעול למיזוג בנק טפחות עם ולתוך בנק המזרחי. עם זאת, שני ועדי העובדים של שני הבנקים התנגדו להליך המיזוג, מחשש לפיטורי עובדים שיביא המהלך בעקבותיו. גם מנכ״ל בנק טפחות, חיים פרייליכמן, התנגד למיזוג ופרש בעקבותיו. הוועדים נקטו בשביתות[46] והנושא אף הגיע לדיון בוועדת העבודה של הכנסת[47]. לאחר עימותים נחתם הסכם שהוארך לאחרונה עד שנת 2015. בעקבות המיזוג, עבר הבנק תהליך כולל של מיתוג מחדש (פברואר 2006) על ידי סטודיו עדלי סטוק (מעצבת: ברברה דגטיאר). במסגרתו אימץ הבנק שם חדש - מזרחי טפחות ושפה תקשורתית חדשה הכוללת לוגו, סיסמה וקו עיצובי חדש. לוגו הבנק בנוי מסימן האינסוף, בצבעי כתום ואפור.

בשנת 2003 עבר מטה הבנק לבית מזרחי-טפחות, משכנו הנוכחי, בקומות 3–13 של מגדל משה אביב, בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ואבא הלל סילבר ברמת גן.

בשנים 2009-2008 הושלמו רכישת 50% מההון המונפק של בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ והמיזוג עם בנק אדנים למשכנתאות.

בשנים 2007 עד 2017 עלה תיק המשכנתאות של הבנק ביותר מפי שלושה לכ-115 מיליארד שקל, הונו העצמי יותר מהוכפל והגיע ליותר מ-13 מיליארד שקל במרץ 2017.[15]

באוגוסט 2017 פורסם על מגעים בין הנהלת הבנק לבנק אגוד במטרה שהבנק ירכוש את זה האחרון, אך רשות ההגבלים העסקיים פסלה מיזוג זה, בנימוק שהוא יפגע בתחרות.[48] בעלי השליטה בשני הבנקים ערערו על פסילה זו בבית הדין לתחרות, ובנובמבר 2019 התקבל הערעור והמיזוג אושר.[49]

המבנה הארגוני של הבנקעריכה

  • החטיבה הקמעונאית מרכזת את מרבית הפעילות הבנקאית של לקוחות פרטיים ושל לקוחות עסקיים קטנים. בפעילות החטיבה נכללים: תחום הקמעונאות, האחראי בעיקר לפעילות מגזר משקי הבית ומגזר העסקים הקטנים, תחום המשכנתאות, ותחום הבנקאות הישירה, האחראי לצינורות ההפצה באמצעות האפיקים השונים של הבנקאות הישירה. כמו כן, נכלל בפעילות החטיבה תחום הבנקאות הפרטית ללקוחות נבחרים. החטיבה הקמעונאית מנהלת 165 מרכזי עסקים, סניפים ושלוחות ברחבי הארץ וכן את מרכזי הבנקאות ואת מזרחי טפחות LIVE. במזרחי טפחות LIVE סניפים המעניקים את מגוון השירותים הבנקאיים, ככל שאר הסניפים, אך ללא צורך בהגעה אל הבנק[50][51]. הבנקאים במזרחי טפחות LIVE זמינים ללקוחות במגוון ערוצי תקשורת כמו טלפון ישיר, דואר אלקטרוני מאובטח, SMS, פקס', שירות שליחים, שיחת וידאו (צ'ט). בנוסף לסניפי הבנק, אחראית החטיבה הקמעונאית גם על תחום הבנקאות הישירה.
  • החטיבה לבנקאות עסקית מרכזת את מרבית הפעולות הבנקאיות של תאגידים גדולים ושל לקוחות עסקיים. בחטיבה סקטור תאגידים, האחראי בעיקר לפעילות מגזר הבנקאות העסקית, וסקטור עסקים, האחראי בעיקר לפעילות מגזר הבנקאות המסחרית. בנוסף, הוקם בשנת 2008 מוקד עסקי ללקוחות מתחום ההתיישבות. במסגרת החטיבה נכללות יחידות נוספות, המספקות שירותים ייחודיים לטיפול בלקוחות מתחומים ספציפיים, כמו סקטור בנייה ונדל"ן, סקטור מימון וסחר בינלאומי ומרכז עסקים המתמחה ביהלומנות. כמו כן, פועל במסגרת החטיבה סקטור לקוחות מיוחדים, המטפל בגביית חובות בעייתיים.
  • החטיבה הפיננסית אחראית על הנכסים הפיננסיים של הבנק ועל התחייבויותיו; על חדר עסקאות מאוחד, הפועל בכל השווקים הפיננסיים, במסחר במטבעות, בריביות ובניירות ערך ישראלים וזרים, על הפעילות הבינלאומית של הקבוצה וכן על הבנקאות הפרטית:
    • מגזר הבנקאות הפרטית מורכב מצוותים המטפלים בלקוחות המוגדרים כבעלי "עושר פיננסי גבוה", ומצוותים המטפלים בתאגידים בעלי היקף גדול של נכסים כספיים להשקעה.
    • הפעילות הבינלאומית בקבוצת הבנק כוללת פעילות עסקית ושירותי בנקאות פרטית באמצעות חברות בנות וסניפים, בארץ ובעולם. הפעילות הבינלאומית של הקבוצה מתמקדת בעיקר בבנקאות פרטית, במתן שירותים פיננסיים ללקוחות ישראלים המקיימים פעילות מחוץ לארץ, במימון סחר חוץ, בהענקת אשראי מקומי ובהשתתפות באשראים סינדיקטיביים. לבנק שלוחות בציריך, בלוס אנג'לס, בלונדון ובאיי קיימן, ונציגויות במקסיקו, באורוגוואי ובפנמה.
  • החטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ אחראית על סקטור קופות הגמל, על הייעוץ הפנסיוני והפיננסי, ועל החברות הבנות.
  • החטיבה לתכנון ותפעול כוללת את האגף להנדסת תהליכים, את אגף תכנון וכלכלה, וכן אחראית על ביטוחי הבנק.
  • חטיבת משאבי אנוש ומינהל אחראית על ניהול משאבי האנוש, תחום ההדרכה, לוגיסטיקה מינהל והתייעלות (כולל נכסים ובינוי) ותחום הביטחון והאבטחה.
  • חטיבת שיווק, פרסום ופיתוח עסקים אחראית על הפעילויות בנושא הפרסום, השיווק ופיתוח מוצרים פיננסיים ושירותים אחרים אותם משווק הבנק ללקוחות.
  • חטיבת חשבונאות ודיווח כספי אחראית על הכנה ועריכה של הדוחות הכספיים של הבנק לציבור, על דיווחים לרשויות סטטוטוריות ולהנהלה, על תחום המיסוי, על יישום סרבנס-אוקסלי בבנק, על הספר הראשי, הנהלת החשבונות והגזברות.
  • החטיבה המשפטית אחראית למתן שירותים משפטיים לכל יחידות הבנק, ליצירת התשתית המשפטית של פעילות הבנק, לניהול החשיפה לסיכונים משפטיים (לרבות קצין הציות אשר ממונה גם על נושא איסור הלבנת ההון), ולטיפול בתביעות נגד הבנק.
  • חטיבת הביקורת הפנימית אחראית לביצוע ביקורת פנימית על היחידות העסקיות והתפעוליות של הבנק. כמו כן, אחראית החטיבה על היחידה לפניות הציבור המטפלת בפניות ובתלונות הציבור בקשר עם פעילות הבנק.
  • חטיבת הטכנולוגיה (לשעבר iteam, ו"מחיש שירותי מחשב בע"מ) אחראית על תחום המחשוב ואבטחת המידע בבנק.
  • חטיבה לבקרת סיכונים: שעוסקת בבקרה קבועה ובלתי תלויה על איכות ניהול הסיכונים בתחומי הפעילות השונים; סיכוני אשראי, סיכוני שוק, סיכוני מוניטין וסיכונים תפעוליים.

חברות בנותעריכה

  • אתגר - ניהול תיקי השקעות היא חברה המספקת פתרונות כספיים מאז 1987. אתגר כפופה לביקורת הפנימית והחיצונית של בנק מזרחי טפחות, כמו גם לביקורת של רשות ניירות ערך.
  • החברה לנאמנות היא חברה לבניית עסקאות נאמנות הנמצאת בבעלות ובשליטה מלאה של הבנק, ומאפשרת שילוב שירותי הנאמנות בכלל שירותי הבנקאות שהבנק מציע.

פעילות נוספתעריכה

  • הבנק מפעיל מאז 2005 את "מזרחי טפחות בקהילה", תוכנית חברתית המתמקדת בקידומם ובטיפוחם של ילדים ובני נוער בחסך, תוך עידוד עובדים ומנהלים להיות שותפים מלאים בתהליך. עם פעילויותיו הנוספות של מזרחי טפחות בקהילה נמנים "מדריך ערך מוסף" המכיל מידע מפורט על מוצרים המיוצרים בידי אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים[52], וערכת ההדרכה אינטראקטיבית בנושאים בנקאיים-פיננסיים לגילאי 14 - 18.
  • באוקטובר 2007 העלה הבנק את אתר "תערוכת אינסוף לאמנות", תערוכה אינטראקטיבית בהשתתפות כ-1,000 אמנים מכל תחומי המדיה, אשר הציגו כ-2,500 עבודות בנושא האינסוף.

פרשת הסיוע בהעלמת מס ללקוחות האמריקאיםעריכה

רשויות המס בארצות הברית פתחו בחקירה כנגד הבנק על כך שסייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס החל משנת 2002.

בפברואר 2019, הבנק הגיע להסדר עם משרד המשפטים האמריקאי על תשלום קנס של 195 מיליון דולר.[53][54]

הערכה בינלאומיתעריכה

בשנת 2003 הוכר בנק המזרחי המאוחד על ידי מגזין הבנקאות הבינלאומי THE BANKER כבנק המצטיין בישראל, לאחר שהצליח תחת מדיניות הניהול הזהירה של ויקטור מדינה להראות עלייה של 10.5% ברווח הנקי למרות המיתון הכלכלי, ולעומת ירידה ממוצעת של 63% ברווח הנקי של שאר הבנקים בישראל[55]. בשנים 2009[56] 2010[57], תחת ניהולו של אלי יונס, נבחר הבנק לבנק המצטיין בישראל, והוא מופיע ברשימה מכובדת של 25 בנקים בעולם, אשר טיפלו בזהירות ובאחריות בצורכי לקוחותיהם בתקופה של שווקים קשים, ובכך הגיעו להישגים בהווה, תוך שהם מניחים יסודות להצלחה גם בעתיד.

 
מרכז עסקים ראשי תל אביב

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הרב מאיר ברלין, ועידת המזרחי באמריקה, דואר היום, 22 בנובמבר 1923
    מזרחי, ועידת המזרחי באמריקה, דואר היום, 20 במאי 1925
  2. ^ ראו למשל המזרחי היום, דואר היום, 29 באפריל 1926
  3. ^ ראו למשל על ישראל פלסר שמכר מניות במדינות הבלטיות וברומניה בבנק המזרחי, דואר היום, 27 ביוני 1926
  4. ^ בנק המזרחי, דואר היום, 27 באפריל 1925
  5. ^ בבנק המזרחי, דואר היום, 27 ביוני 1926
  6. ^ בנק המזרחי בע"מ, דואר היום, 5 ביוני 1936 (מודעה)
  7. ^ בנק המזרחי בע"מ, דבר, 10 באפריל 1936 (מודעה)
  8. ^ בנק המזרחי בע"מ תל אביב, דואר היום, 11 במאי 1936 (מודעה)
  9. ^ דותן לוי, הסניף ההיסטורי של מזרחי טפחות יהפוך למלון בוטיק, באתר כלכליסט, 10 בינואר 2012
  10. ^ בנק המזרחי בע"מ, מעריב, 12 במאי 1960 (מודעה)
  11. ^ סניף בנק המזרחי ייפתח ברמת גן, מעריב, 31 במאי 1961
  12. ^ תכנית חסכון בבנק מזרחי, דבר, 27 במאי 1963
  13. ^ בנק המזרחי מפעיל שיטה חדישה, מעריב, 6 בדצמבר 1978
  14. ^ קודם לכן הבנק נודע בשמות: "בנק ארצי", "בנק מימון לישראל", "בנק נורוק אידלזק", "בנק שרון לבנין ומסחר", ו-"בנק מרכזי לסחר"
  15. ^ 15.0 15.1 "נמצאו המרוויחים הגדולים ביותר מחגיגת הנדל"ן הישראלית". TheMarker (בעברית). בדיקה אחרונה ב-5 ביוני 2017. 
  16. ^ התקציב הציוני בשנות המלחמה, דבר, 25 באוקטובר 1944
  17. ^ עבודה ושיכון, הצופה, 18 בדצמבר 1944
  18. ^ הגברת הבניין, דבר, 30 בינואר 1945
  19. ^ השיכון החדש בקרית שמואל, הצופה, 11 בספטמבר 1949
  20. ^ שיכון הפועל במושבה - בעית-מפתח, דבר, 14 ביולי 1949
  21. ^ חברת טפחות בע"מ, הבוקר, 27 באוגוסט 1951
  22. ^ מוסד לעבודות ציבוריות, על המשמר, 22 בינואר 1954
  23. ^ תפקידה החדש של טפחות, דבר, 22 בינואר 1954
  24. ^ חיים בן-צבי, חיבור חשמל לשושנת העמקים, דבר, 17 באוגוסט 1959
  25. ^ מועצת עיריית ב"ש אישרה הלוואות פיתוח, על המשמר, 14 בדצמבר 1960
  26. ^ הרצליה, מעריב, 26 במרץ 1961
  27. ^ עמידר סוקרת פעולותיה, על המשמר, 19 בפברואר 1960
  28. ^ עמידר מרחיב פעולותיה, הבוקר, 9 ביוני 1961
  29. ^ טפחות תיהפך לבנק למשכנתאות, על המשמר, 18 בדצמבר 1961
  30. ^ 30.0 30.1 רפאל אלדור, בנק טפחות פתח סניף בירושלים, מעריב, 14 באפריל 1965
  31. ^ בנק טפחות עבר לירושלים, הצופה, 11 בספטמבר 1968
  32. ^ דרישה בוועדת הכספים לבדוק ביתר יסודיות פרשת ההלוואות ב"טפחות", דבר, 31 ביולי 1975
  33. ^ בנק טפחות מגלה טפח ואף טפחיים, דבר, 30 בספטמבר 1970; המשך; המשך
  34. ^ מועמדים לרכישת טפחות, דבר, 9 במרץ 1978
  35. ^ בבנק טפחות אני חוסך, על בנק טפחות אני סומך, דבר, 16 במרץ 1978
  36. ^ שרגא מקל, האוצר החליט למכור את בנק טפחות, מעריב, 12 ביולי 1977
  37. ^ האוצר: דבר לא סוכם על מכירת טפחות, דבר, 23 במאי 1978
  38. ^ כלל ומשקיעי ישראל יפנו לבג"ץ למנוע מכירת טפחות, דבר, 6 ביוני 1978
  39. ^ לקראת סיום מכירת מניות הממשלה בבנק טפחות, דבר, 9 בינואר 1979
  40. ^ שרגא מקל, על חודו של מיליון: כר זכה בנק המזרחי ב"טפחות", מעריב, 19 בפברואר 1980
  41. ^ בצ'ק ע"ס 701 מליון ל"י שילם מנכ"ל בנק המזרחי להורביץ, מעריב, 30 במרץ 1980
  42. ^ חיים רייזל ז"ל, מעריב, 30 ביוני 1964
  43. ^ אריאל וינשטיין, זאב שרף ייבחר ליו"ר בנק טפחות, מעריב, 21 במרץ 1974
  44. ^ וינשל במקום שרף - כיו"ר בנק "טפחות", מעריב, 30 ביוני 1975
  45. ^ אורנה רביב, בנק המזרחי: מדינה על המשמר, באתר ynet - בהתאם לאמור בכתבה, תוכניות המיזוג לא יצאו אל הפועל במשך שנים, עקב התנגדות בנק טפחות.
  46. ^ דפנה צוקר, ‏עובדי בנק טפחות מקצינים עמדתם, באתר גלובס, 1 ביולי 2004.
  47. ^ פרוטוקול מס' 395 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 22 במרץ 2005)
  48. ^ עירית אבישר, ‏רשות ההגבלים פסלה את מיזוג מזרחי טפחות ובנק אגוד, באתר גלובס, 30 במאי 2018
  49. ^ גיא בן סימון, ‏מכה קשה לפוליטיקאים, ניצחון לפיקוח על הבנקים: בית המשפט סלל את הדרך למיזוג אגוד עם מזרחי טפחות, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2019
  50. ^ עירן פאר, ‏מזרחי טפחות השיק את "מזרחי טפחות LIVE", באתר גלובס, 7 בדצמבר 2008
  51. ^ רונית גודמן, בנק מזרחי טפחות השיק רשת סניפים וירטואליים חדשה, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2008
  52. ^ אתר מדריך ערך מוסף
  53. ^ הסכם דרמטי לבנק מזרחי טפחות שהצליח להפחית את הקנס לרשויות האמריקאיות: ישלם 195 מיליון דולר, גלובס, ‏2019-03-12 (בעברית)
  54. ^ דירקטוריון מזרחי-טפחות אישר את ההסדר עם משרד המשפטים האמריקאי | מזרחי-טפחות, www.mizrahi-tefahot.co.il
  55. ^ THE BANKER
  56. ^ גלובל פייננס 2009
  57. ^ גלובל פייננס 2010