המסדר האולימפי

המסדר האולימפיאנגלית: Olympic Order) הוא העיטור הגבוה ביותר של התנועה האולימפית. המסדר נוסד ב-1975 ומוענק על ידי הוועד האולימפי הבין-לאומי לציון תרומה מכובדת במיוחד לתנועה האולימפית.

המסדר האולימפי
הגוף המעניק הוועד האולימפי הבין-לאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס מאי 1975 – הווה (כ־49 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

המסדר האולימפי נוסד במאי 1975 על ידי הוועד האולימפי הבין-לאומי כיורשה של דיפלומת ההצטיינות האולימפית (Olympic Diploma of Merit). במקור היו למסדר שלוש דרגות (זהב, כסף וארד), אך ב-1984 הוחלט כי מסדר הכסף והארד יאוחדו למסדר הכסף.

ב-2022, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, נשללו עיטורי המסדר האולימפי משלושה רוסים שקיבלו את עיטור מסדר הזהב: נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, סגן ראש ממשלת רוסיה לענייני ספורט דמיטרי צ'רנישנקו וסגן ראש סגל הקרמלין דמיטרי קוזאק.[1]

עיצוב

עריכה

עיטור המסדר האולימפי הוא שרשרת בזהב, כסף או ארד, לפי הדרגה, וחלקה הקדמי מתאר את חמש טבעות הדגל האולימפי ובצדיהן זר עלי זית (Kotinos). בנוסף מוענק למעוטרים תג בצורת חמש הטבעות והקוטינוס בצבע העיטור.

מעוטרים

עריכה
  ערך מורחב – קטגוריה:מעוטרי המסדר האולימפי
 
נשיא פדרציית הקאנו הבין-לאומית אולריך פלדהוף עם שרשרת מסדר הארד

העיטור מוענק לספורטאים ועסקני ספורט שתרמו תרומה משמעותית לתנועה האולימפית ולספורט, למשל האתלט היפני צ'ואהיי נמבו שהחזיק בו זמנית בשיאי העולם בקפיצה לרוחק וקפיצה משולשת ועל כן עוטר במסדר הכסף ב-1983, או הכדורסלן הסרבי ולאדה דיבאץ שזכה עם נבחרות יוגוסלביה וסרביה ומונטנגרו בשתי מדליות כסף אולימפיות וכיהן כיושב ראש הוועד האולימפי הסרבי ועל כן עוטר במסדר הכסף ב-2016.

שלושה אישים זכו בפרס פעמיים: המתעמלת הרומניה נדיה קומנץ' שזכתה בעיטור הכסף ב-1984 ו-2004, הכדורסלן ומזכ"ל פיב"א הסרבי-יוגוסלבי בוריסלב סטנקוביץ' שזכה בעיטור הכסף ב-1985 ו-2005 ושחקן הכדורעף הברזילאי קרלוס ארתור נוזמן שזכה בעיטור הזהב ב-1992 וב-2016.

עיטור הזהב מוענק ברוב המקרים לראשי מדינה ופוליטיקאים ממדינות שונות כגון אולף החמישי, מלך נורווגיה (1981), ראש ממשלת הודו אינדירה גנדי (1983), נשיא רומניה ניקולאה צ'אושסקו וחואן קרלוס הראשון, מלך ספרד (1985) ונשיא דרום אפריקה נלסון מנדלה (1994). בנוסף הוענק עיטור הזהב לאפיפיורים יוחנן פאולוס השני (1981) ופרנציסקוס (2013), למזכ"לי האו"ם קופי אנאן (2007) ובאן קי-מון (2012) ולנשיאי הוועד האולימפי הבין-לאומי אייברי ברנדג' (1975), מייקל מוריס (1980), חואן אנטוניו סמראנש (2001) וז'אק רוג (2013).

בנוסף, באופן מסורתי מוענק עיטור הזהב לראשי המדינה ופוליטיקאים מהמדינה המארחת בטקס הסיום של כל משחקי חורף וקיץ אולימפיים, ולעיתים גם בסיום המשחקים האולימפיים לנוער. כך, לדוגמה, לאחר אולימפיאדת ברצלונה (1992) הוענק העיטור לנשיא ממשלת קטלוניה ז'ורדי פוז'ול ושר החוץ של ספרד חאבייר סולאנה, ולאחר אולימפיאדת לילהאמר (1994) הוענק להאראלד החמישי, מלך נורווגיה ולסוניה, מלכת נורווגיה.

ראשי מדינות וממשלות שעוטרו במסדר הזהב

עריכה

ישראלים חברי המסדר האולימפי

עריכה

נכון ל-2024 זכו שישה ישראלים בעיטור המסדר האולימפי: המורה לחינוך גופני חיים ויין (ארד, 1976), מזכיר הוועד האולימפי בישראל חיים גלובינסקי (כסף, 1982), האתלטית אסתר רוט-שחמורוב (ארד, 1983), הכדורגלן והאתלט יצחק כספי (כסף, 1992) הכדורסלן מיקי ברקוביץ' (כסף, 1995) ועסקן הספורט אלכס גלעדי (כסף, 2022 – לאחר מותו).[2]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא המסדר האולימפי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נשלל ב-28 בפברואר 2022[1]