ותיק חברי הכנסת

ותיק חברי הכנסת הוא חבר הכנסת בעל הוותק הרב ביותר בכנסת, מבין חבריה של כנסת מסוימת.

מטבע הדברים, בשנותיה הראשונות של הכנסת לא היה מקום לתואר זה, כאשר רבים מחברי הכנסת כיהנו בה החל מיומה הראשון והיו בעלי ותק זהה. רק במהלך כהונת הכנסת העשירית, עם התפטרותו של מנחם בגין מן הכנסת, נותר חבר הכנסת תופיק טובי בעל הוותק הרב ביותר במשכן – כהונה רצופה מיום כינונה של הכנסת הראשונה.

עד לכנסת ה-16 לא הייתה לתואר זה משמעות חוקית או מעשית כלשהי, אולם בשנת 2000 תוקן חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 27)[1] ושונה אופן ניהול הכנסת בעת היבחרה מחדש. עד אז קבע החוק כי זקן חברי הכנסת יהיה יושב הראש הזמני בעת פתיחת מושבה הראשון של הכנסת הנבחרת (לאחר פתיחת ישיבתה הראשונה על ידי נשיא המדינה באופן סמלי), וינהל את ישיבותיה עד לבחירת יושב הראש הקבוע. בתיקון לחוק נקבע כי מעתה ימלא תפקיד זה ותיק חברי הכנסת, ולא זקן החברים בה.

כך הוגדר תואר זה בחוק היסוד:

"מי שתקופת כהונתו בכנסת היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם".

בחוק נקבעה גם מגבלה, לפיה ראש הממשלה המכהן או הנבחר, וכן שרים וסגני שרים, לא ינהלו את ישיבות הכנסת מכוח חוק זה, והתפקיד יועבר לחבר הכנסת הוותיק ביותר שאינו מכהן באחת מן המשרות הללו.

חבר הכנסת שמעון פרס, שניהל בכנסת ה-14 ובכנסת ה-15 את ישיבות הפתיחה מכוח היותו זקן חברי הכנסת, קיבל בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17 את ניהול הישיבה בשל היותו גם ותיק חברי הכנסת באותה העת.

בשנת 2016 תוקן החוק פעם נוספת (תיקון מס' 43),[2] ונקבע כי הסדר זה יוסיף להתקיים רק כאשר יו"ר הכנסת היוצאת לא נבחר מחדש לכנסת. כאשר היו"ר היוצא נבחר גם לכנסת הבאה, ימשיך היו"ר היוצא בתפקיד הזמני עד לבחירת יושב ראש קבוע.

תיקון זה נכנס לתוקפו בכנסת ה-21, ומאז ועד עתה (הכנסת ה-25) לא אירע שיו"ר כנסת לא נבחר מחדש לכנסת. משכך, נוהלו ישיבות הפתיחה של כנסות אלו על ידי יושבי הראש היוצאים, והתואר 'ותיק חברי כנסת' נותר למעשה סמלי בלבד.

על אף האמור, בראשית כהונת הכנסת ה-23, לאחר שיו"ר הכנסת הזמני יולי אדלשטיין התפטר מתפקידו במחאה על פסיקת בג"ץ שחייבה אותו לכנס את הכנסת לשם בחירת יו"ר קבוע, העניק בית המשפט העליון באופן חריג לח"כ עמיר פרץ, שהיה ותיק חברי הכנסת, סמכות לניהול ישיבה מיוחדת של הכנסת לצורך בחירת יו"ר קבוע.[3]

ותיקי חברי הכנסתעריכה

הרשימה מפרטת את האישים שהיו ותיקי חברי הכנסת במועד התכנסותה של כל אחת מן הכנסות, למן הכנסת ה-11 והילך (עד לכנסת זו היה יותר מחבר כנסת אחד בעל וותק מקסימלי).

עד הכנסת השש עשרהעריכה

בתקופה זו עדיין לא נקבע מעמד רשמי לוותיק חברי הכנסת, והיו"ר הזמני היה זקן חברי הכנסת.

מס' דיוקן שם/תקופת חיים סיעה הכנסת השבעת הכנסת הערות
1   תופיק טובי

(1922-2011)

חד"ש הכנסת האחת עשרה 13 באוגוסט 1984 ישיבת הכנסת נוהלה בידי חבר הכנסת יוסף בורג, שהיה זקן חברי הכנסת. חבר הכנסת טובי היה אחרון חברי הכנסת שנבחרו לאספה המכוננת שהמשיך לכהן ברצף עד אמצע כהונת הכנסת ה-12
הכנסת השתים עשרה 21 בנובמבר

1988

ישיבת הכנסת נוהלה בידי יאיר שפרינצק, שהיה זקן חברי הכנסת
2   שמעון פרס

(1923-2016)

המערך הכנסת השלוש עשרה 13 ביולי 1992 ישיבת הכנסת נוהלה בידי יצחק שמיר, שהיה זקן חברי הכנסת, על אף שכיהן בתפקיד ראש הממשלה באותה העת
העבודה הכנסת הארבע עשרה 17 ביוני 1996 שמעון פרס ניהל את ישיבת הפתיחה, מכוח היותו זקן חברי הכנסת
ישראל אחת הכנסת החמש עשרה 7 ביוני 1999

מהכנסת השש עשרה ועד לכנסת העשרים ואחתעריכה

בתקופה זו קבע החוק שוותיק חברי הכנסת יהיה יושב הראש הזמני של הכנסת עד לבחירת יו"ר קבוע.

מס' דיוקן שם/תקופת חיים סיעה הכנסת השבעת הכנסת הערות
1   שמעון פרס

(1923-2016)

עבודה-מימד
העבודה
הכנסת השש עשרה 17 בפברואר 2003 פרס היה גם זקן חברי הכנסת
קדימה הכנסת השבע עשרה 17 באפריל 2006
2   מיכאל איתן

(-1944)

הליכוד הכנסת השמונה עשרה 24 בפברואר 2009 ותיק חברי הכנסת היה למעשה חיים רמון, אך כיוון שחוק יסוד: הכנסת קובע כי מי שמכהן כשר לא יעמוד בראשות הכנסת מילא מיכאל איתן תפקיד זה.

חבר הכנסת בנימין בן-אליעזר החזיק בוותק זהה לזה של מיכאל איתן, ואף היה מבוגר ממנו, אך גם הוא לא מילא את התפקיד בשל היותו שר בממשלה.

3 בנימין בן אליעזר

(1936-2016)

העבודה הכנסת התשע עשרה 5 בפברואר 2013 בן אליעזר היה גם זקן חברי הכנסת
4   עמיר פרץ

(-1952)

המחנה הציוני הכנסת העשרים 31 במרץ 2015

מהכנסת העשרים ואחת ואילךעריכה

בתקופה זו קובע החוק שוותיק חברי הכנסת יהיה יושב הראש הזמני של הכנסת רק אם היו"ר היוצא לא נבחר לכנסת החדשה.

מס' דיוקן שם/תקופת חיים סיעה הכנסת השבעת הכנסת הערות
1 עמיר פרץ

(-1952)

העבודה הכנסת העשרים ואחת 30 באפריל 2019 ישיבת הכנסת נוהלה בידי חבר הכנסת יולי אדלשטיין, שהיה יו"ר הכנסת העשרים והעשרים ואחת
העבודה-גשר הכנסת העשרים ושתיים 3 באוקטובר 2019
העבודה-גשר-מרצ הכנסת העשרים ושלוש 16 במרץ 2020 ישיבות הכנסת הראשונות נוהלו בידי חבר הכנסת יולי אדלשטיין, שהמשיך בתפקידו מהכנסת ה-22. משלא הסכים לקבוע מועד לבחירת יו"ר קבוע, פנו מספר עמותות ומפלגות בעתירה לבג"ץ, וזה הורה לאדלשטיין לכנס בהקדם את הכנסת. בתגובה התפטר ח"כ אדלשטיין מתפקידו כיו"ר הכנסת, דבר שהביא למשבר חוקתי חריף. בשל כך קבע בית המשפט העליון בפסק דין חריג, כי הוא מעניק לותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ, את הסמכות לכנס את הכנסת לישיבה מיוחדת בה יבחר יו"ר קבוע. ביום 26 במרץ 2020 כינס עמיר פרץ את הכנסת וזו בחרה בבני גנץ ליושב ראש קבוע
2 משה גפני

(-1952)

יהדות התורה הכנסת העשרים וארבע 6 באפריל 2021 יושב הראש הזמני היה חבר הכנסת יריב לוין, שכיהן כיו"ר הכנסת העשרים ושלוש
הכנסת העשרים וחמש 15 בנובמבר 2022 יושב הראש הזמני היה חבר הכנסת מיקי לוי, שכיהן כיושב ראש הכנסת העשרים וארבע

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה