פתיחת התפריט הראשי

חיספין (גם: חספין) הוא יישוב דתי ברמת הגולן שהוקם בשנת 1978. היישוב מהווה מרכז חינוכי לגוש היישובים הדתי שבדרום רמת הגולן (חיספין, נוב, אבני איתן, רמת מגשימים, יונתן) שנקרא גוש חיספין. שמו של היישוב ניתן לו על שמה של חספיה, יישוב יהודי שהתקיים בימי בית שני. שרידיו נמצאים בקרבת מקום. בכניסה ליישוב שוכנת שמורת טבע אירוס הביצות נוב. רב היישוב הוא הרב אהרן איזנטל.

חיספין
חספין בשקיעה.jpg
שקיעה בחיספין
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע[1] ‎419‏ מטר
תאריך ייסוד 1973
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,904 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.4%‏ בשנה עד סוף 2017
http://www.hispin.org.il

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

בשנת 1973 התיישב בצומת פיק גרעין נח"ל תעשייתי, והיישוב נקרא "כפר גנ"ת" (ראשי תיבות של "גרעין נח"ל תעשייתי"), אך בהמשך הוקם יישוב הקבע ב"מרכז חיספית", ומאוחר יותר היסב את שמו ל"חיספין". מקור השם הוא יישוב יהודי מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד בשם חספיה, שהשתמר בשם הכפר הערבי "ח'ספין" ששכן בסמוך עד מלחמת ששת הימים. היישוב "חספיה" נזכר כאחת העיירות היהודיות בתחום סוסיתא בכתובת רחוב ובתלמוד לעניין מצוות התלויות בארץ[2].

חינוךעריכה

בחיספין בית ספר יסודי ממלכתי-דתי אזורי, תלמוד תורה לבנים לכיתות א' - ח', ישיבה תיכונית המונה למעלה מ-400 תלמידים (ישיבה תיכונית חיספין), מכללה טכנולוגית מטעם חיל האוויר הנקראת "אדיר במרום" וישיבת הסדר גדולה (ישיבת הגולן). רבו של היישוב הוא הרב אהרן איזנטל.

בעבר פעל ביישוב כולל האידרא, בנשיאות הרב שלמה גורן. בין תלמידי הכולל נמנו רבים שהפכו בהמשך דרכם לאישי ציבור ידועים, ביניהם רב העיר צפת שמואל אליהו, מנכ"ל רשות השידור מרדכי שקלאר, מנהל בתי הדין הרבניים וסגן שר הביטחון הרב אליהו בן דהן, שמעון אדלר ואברהם ליפשיץ - ראשי האגף לחינוך דתי במשרד החינוך (חמ"ד), ועוד.

תעסוקהעריכה

ביישוב קיימת אכסניה שנפתחה בשנת 2004. באכסניה ישנו 'מרכז סיור ולימוד מדרשת הגולן', המספק שירות הדרכת טיולים לכלל ישראל.

רוב תושבי חיספין מתפרנסים מהוראה במוסדות התורניים שביישוב, בטבריה ובצפת. ישנם מספר חקלאים והיתר עצמאים[דרושה הבהרה].

מאגר המים בני ישראלעריכה

מדרשת הגולן שוכנת ליד "מאגר בני ישראל", הגדול מבין מאגרי המים בגולן. המאגר הוקם בין השנים 1980 ל-1984. נפחו 7.0 מיליון ממ"ק, גובה המים בשנה גשומה - 15 מטר, וגובה המים בשיא הוא 415 מטרים מעל פני הים. אורך הסוללה 2300 מ'.

לאחר הקמת היישוב חיספין האזור נוקז, ונבנה בו סכר ענק המנצל את מרבצי החרסית המצויים בתשתיתו כחומר אוטם לחלחול מים. הסכר אוגר את מי השיטפונות הזורמים במסלול של נחל אל על.

השם שניתן למאגר מנציח את האתר שלפנים היה קרוי "קובור בני איסראיל". בשם זה כינו התושבים הבדואים את שדות הרוג'ומים (ערימות ענק של אבנים שעליהן יש דולמנים). הבדואים שלא מצאו הסבר לגלי האבן הענקיים שהיו פזורים במרחב, זיהו אותם כמפעלי הקבורה של בני ישראל הקדומים הכול יכולים ועל כן כינוי כך את המקום.

מגדל המיםעריכה

מאז הקמתו שכן ביישוב מגדל מים ישן אותו בנו הסורים. המגדל היווה סמל של היישוב, קושט ועוצב עם כתובת "שלום עם הגולן" והיה חלק בלתי נפרד מנוף היישוב. בשנת 2011 הוחלט להרוס אותו, לצורך הרחבת בית הכנסת המרכזי של היישוב, הסמוך אליו.

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חיספין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה