נוב
ערך זה עוסק במושב ברמת הגולן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו נוֹב הוא מושב ששייך לאיגוד המושבים של תנועת הפועל המזרחי הנמצא בדרום רמת הגולן, בסמוך לחיספין ואבני איתן.
 | |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | גולן |
| גובה ממוצע[1] | 408 מטר |
| תאריך ייסוד | 1974 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1] | |
| - אוכלוסייה | 965 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.7% בשנה עד סוף 2019 |
(למפת הגליל העליון רגילה)   נוב  | |
| http://www.nov.co.il | |
מקור השםעריכה
היישוב נקרא על שם העיר נוב (אין לבלבל עם נוב המקראית, שהייתה באזור בנימין), הנזכרת בתוספתא, בתלמוד הירושלמי ובפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות היהודיות ב"תחום סוסיתא", לצד "חספיה" (היא חספין), לעניין מצוות התלויות בארץ[2]. השם השתמר ב"ח'רבת נאב" הסמוכה.
גאוגרפיהעריכה
היישוב ממוקם ברמה שטוחה בגובה 410 מטרים מעל גובה פני הים מצפון לכביש 98, על קו פרשת המים שבין נחל אל על (הנשפך לכנרת) ונחל נוב (הנשפך לירמוך). מבנה היישוב טבעתי ומבני הציבור נמצאים במרכזו. נכון ל־2016 ביישוב 830 תושבים בכ־170 בתי אב[3]. חלקו הוותיק של היישוב בנוי כנחלות חקלאיות, כאשר בתי המגורים צמודים זה לזה. בראשית שנות ה־90 נבנתה במושב שכונה ובה בתי מגורים קטנים ללא נחלות על ידי חברת עמידר, והחל מתחילת המאה ה־21 נבנים במושב בתי מגורים בהרחבה, לצד מספר מצומצם של נחלות חקלאיות קטנות חדשות.
ליד היישוב שוכנת שמורת טבע אירוס הביצות נוב.
היסטוריהעריכה
סיפורו של המושב מתחיל בשנת תשל"ב (1972) בקבוצה של צעירים דתיים שחלמה להקים מושב עובדים בגולן. בתקופה הראשונה התגוררה קבוצת המייסדים בבתים סוריים בסמוך למושב השיתופי הסמוך, רמת מגשימים. הקבוצה הייתה מבוססת בחלקה על חברי גרעין נח"ל בני שבט מוריה של תנועת בני עקיבא. ישוב הקבע החל להבנות ממערב לרמת מגשימים, כאשר הביצוע הוטל על חברת מקורות.
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים פונו אנשי הקבוצה ביחד עם אנשי רמת מגשימים, הגברים גויסו לצבא והנשים והילדים פונו למקום מבטחים. ביום השני של המלחמה, כבש הצבא הסורי את רמת מגשימים והשטח שבו נבנו מבני הקבע של המושב, ושני שומרים דרוזים ששמרו על אתר הבנייה נלקחו בשבי. אחד מהם מת בשבי בעקבות אלימות שספג בחקירתו והזנחה רפואית[4]. ביום השלישי של המלחמה נכבש מחדש האזור על ידי כוחות חטיבה 9. מיד עם שוך הקרבות חזרו הנשים והילדים להתגורר בתנאים קשים ותחת הפגזות בהיאחזות אל-על הסמוכה. בחנוכה תשל"ד הסתיימה בניית 14 הבתים הראשונים אליהם עברו מיד המשפחות הראשונות[5]. עד חג השבועות תשל"ד נמשכה מלחמת ההתשה בגולן במהלכה ספג המושב מספר הפגזות ארטילריות[6], אך המשיך להתפתח ולקלוט משפחות.
בסוף שנות ה-80 נקלע המושב למשבר כלכלי עקב ניהול כושל, והאגודה השיתופית שצברה חובות כבדים עברה לפירוק. הניהול המשותף של הרפתות התפרק והופרט, והמושב חדל להיות מושב שיתופי. כיום כל בעל נחלה במושב ("חבר") מתנהל כלכלית באופן עצמאי, ומעט נכסים משותפים שנותרו, מנוהלים על ידי האגודה השיתופית.
נכון ל־2017 מונה המושב כ-180 משפחות, הוא היישוב היהודי הרביעי בגודלו בגולן, והישוב החקלאי הגדול בגולן.
כלכלהעריכה
כלכלת היישוב מתבססת על חדרי אירוח, רפתות, צאן ובקר במרעה, עיזים לייצור חלב וגידולים חקלאיים: מטעים נשירים (תפוחים, שזיפים, אגסים, נקטרינות, אפרסקים) כרם ענבים להכנת יין וכרם זיתים להכנת שמן, הדסים ופרחים. בנוסף לאלה ישנם אנשי חינוך רבים במושב ובעלי מקצועות חופשיים.
ביישוב ריכוז גדול של רפתות בקר, ותושבי המקום היו חלוצי גידול הדסים משולשים למצוות ארבעת המינים באופן מסחרי ואיכותי.כמו כן, קיימת במושב חווה לגידול דגי נוי מסוג דיסקוס (symphysodon).
כמו כן, היישוב היה שותף, יחד עם עוד ארבעת היישובים הדתיים האחרים בגולן (רמת מגשימים, יונתן, אבני איתן, ואלוני הבשן), בהקמת בית המלון "כינר - גליל" על חוף הכנרת. במהלך המשבר הכלכלי מכר המושב את החזקותיו במקום לשאר השותפים.
חינוךעריכה
במושב פועל מעון יום של "אמונה" ושלושה גני ילדים. בית הספר היסודי ממלכתי-דתי נמצא בחיספין הסמוכה, וכן תלמוד תורה לבנים בגילאי היסודי. בית ספר משותף דתי-חילוני ובית ספר אנתרופוסופי נמצאים בנטור. תלמידי התיכון לומדים בישיבות התיכוניות בסביבה, באולפנית טבריה ובאולפנת הגולן בקצרין, ובתיכון שקד בעמק המעיינות. כמו כן, ישנה במושב אולפנה המיועדת לבנות המעוניינות ללמוד במקום קטן בו היחס האישי ובניית האישיות תופסים מקום מרכזי, שמה של האולפנה - אי"ל ברמה. פעילות אחר הצהריים החינוכית ביישוב כוללת סניף של תנועת הנוער בני עקיבא ותוכנית העשרה תורנית לגילאי גן עד בית ספר יסודי ב"תלמוד תורה".
ההשכלה התורנית הגבוהה במושב כוללת את מדרשת נוב ואת "בת-חן, בית מדרש יוצר" מדרשה המשלבת לימודים תורניים עם תואר ראשון ב"חינוך בשילוב אומנויות" מטעם מכללת תל-חי.
לקריאה נוספתעריכה
- מיכה לבנה, גולן - 20 שנה ועוד 2000, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר התיירות של מושב נוב
- נוב - באתר הגולן
- נוב, באתר רום גליל
- איתמר גור, באים לקטיף הדסים בגולן, יוצאים עם שידוך, באתר nrg, 29 בספטמבר 2015
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א'.
- ^ דברי הסבר לתוכנית מתאר למושב נוב
- ^ מנחם רהט, כך עינו הסורים למוות דרוזי שבוי מבית־ג'אן, מעריב, 9 ביוני 1974
המשך
מנחם רהט, הבדואים הסתתרו מתחת לגשרון, אך גם הסורים חיפשו שם מחסה..., מעריב, 7 ביוני 1974
מנחם רהט, "מי את?" שאל הדרוזי ששב אחרי 23 שנה, מעריב, 4 באוגוסט 1974
מוחמד אבו עסלה, אתר ההנצחה לחללי פעולות איבה - ^ מושב נוב - ישוב קבע בגולן, דבר, 23 בדצמבר 1973
- ^ יונה שמשי, תוגבר כח צה"ל בחזית הצפון, דבר, 2 באפריל 1974
יעקב ארז, שלושה חיילי צה"ל נהרגו בגולן, הסורים ירו מאות רבות של פגזים, מעריב, 28 במאי 1974