נוב

מושב ברמת הגולן

נוֹב הוא מושב ששייך לאיגוד המושבים של תנועת הפועל המזרחי הנמצא בדרום רמת הגולן, בסמוך לחיספין ואבני איתן.

נוב
נוב 15385389.jpg
בית הכנסת בכיכר במרכז המושב.
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע[1] ‎408 מטר
תאריך ייסוד 1974
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 965 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 3.7% בשנה עד סוף 2019
http://www.nov.co.il
מפל בקרבת היישוב נוב

מקור השםעריכה

 
כתובת רחוב, פסיפס מתקופת התלמוד, בו נזכרת נוב כעיירה יהודית בתחום סוסיתא, לצד העיירה חספיה.

היישוב נקרא על שם העיר נוב (אין לבלבל עם נוב המקראית, שהייתה באזור בנימין), הנזכרת בתוספתא, בתלמוד הירושלמי ובפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות היהודיות ב"תחום סוסיתא", לצד "חספיה" (היא חספין), לעניין מצוות התלויות בארץ[2]. השם השתמר ב"ח'רבת נאב" הסמוכה.

גאוגרפיהעריכה

היישוב ממוקם ברמה שטוחה בגובה 410 מטרים מעל גובה פני הים מצפון לכביש 98, על קו פרשת המים שבין נחל אל על (הנשפך לכנרת) ונחל נוב (הנשפך לירמוך). בסביבה המצומצמת של הישוב ומדרום לו ישנה קרקע המתאימה לעיבוד חקלאי, בעוד מצפון לו סביבה בזלתית-טרשית נרחבת[3]. בסמוך לישוב נמצאה בריכה ובור מים עתיקים, שאספו את מימיהם מנחל נוב.

מבנה היישוב טבעתי ומבני הציבור נמצאים במרכזו. נכון ל־2016 ביישוב 830 תושבים בכ־170 בתי אב[4]. חלקו הוותיק של היישוב בנוי כנחלות חקלאיות, כאשר בתי המגורים צמודים זה לזה. בראשית שנות ה־90 נבנתה במושב שכונה ובה בתי מגורים קטנים ללא נחלות על ידי חברת עמידר, והחל מתחילת המאה ה־21 נבנים במושב בתי מגורים בהרחבה, לצד מספר מצומצם של נחלות חקלאיות קטנות חדשות.

ממזרח לישוב שטח ביצתי בו שוכנת שמורת טבע אירוס הביצות נוב.

היסטוריהעריכה

בסמוך לישוב נמצא תל נוב, שהוצע לזהותו עם העיר עין-ענב הנזכרת במכתבי אל-עמארנה מתקופת הברונזה המאוחרת. זיהויו של הישוב עם העיירה נוב המוזכרת בכתובת רחוב מהתקופה ההלניסטית נראה ודאי, לאור שימור השם ההיסטורי וממצא מתאים[5]. באתר נמצאו חרסים מתקופות הברונזה התיכונה ב', הברזל ב', הפרסית, ההלניסטית, הרומית הקדומה והמאוחרת, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית[6]. בתקופת השלטון הסורי שכן במקום כפר קטן בן עשרות משפחות בשם נאב. התל נחפר בחפירות הצלה מצומצמות ב-1993, 1994 וב-2020, אך טרם נחפר לעומקו ביסודיות.

מצפון לישוב הקיים שכן כפר קטן נוסף בשם רסם א-רבח[7], ובסמוך לו אתר עם מספר דולמנים[8] וכפר קטן נוסף[9].

ביומה האחרון של מלחמת ששת הימים נכבש אזור דרום הגולן על ידי חטיבה 80 וכוחות קטנים נוספים שהונחתה ממסוקים בתאופיק ובוטמיה והתפרסו לאורך כביש 98. כח של סיירת צנחנים במילואים התמקם בסמוך לנוב, ובמהלך קרב עם כח סורי נסוג נהרג אחד החיילים במקום. לזכרו ניצבת אנדרטה למרגלות התל בצומת הכניסה למושב[10].

הקמת המושבעריכה

המקום בו נמצא הישוב תוכנן להקמת מושב דתי, כחלק מגוש ישובים דתיים באזור זה. מעט קודם להקמת המושב, היה שטח המושב שדה חקלאי שעובד על ידי גרעין נח"ל שישב באל-על הסמוכה. בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 הסמיך איגוד המושבים של הפועל המזרחי את אמיתי באב"ד לפעול לגיבוש גרעין מתיישבים להקמת מושב עובדים במקום. בתקופה הראשונה התגוררה מרביתה של קבוצת המייסדים בבתים סוריים בסמוך למושב השיתופי הסמוך, רמת מגשימים, ומיעוטם באל-על הסמוכה, ובשל תנאי החיים הארעיים, פעלה כמושב שיתופי. הקבוצה הייתה מבוססת בחלקה על חברי גרעין נח"ל בני שבט מוריה של תנועת בני עקיבא. ישוב הקבע החל להבנות ממערב לרמת מגשימים, כאשר הביצוע הוטל על חברת מקורות.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים פונו בבהילות אנשי הקבוצה ביחד עם אנשי רמת מגשימים, הגברים גויסו לצבא והנשים והילדים פונו לעורף. ביום השני של המלחמה, כבש הצבא הסורי את רמת מגשימים והשטח שבו נבנו מבני הקבע של המושב, ושני שומרים דרוזים ששמרו על אתר הבנייה נלקחו בשבי. אחד מהם מת בשבי בעקבות אלימות שספג בחקירתו והזנחה רפואית[11]. ביום השלישי של המלחמה נכבש מחדש האזור על ידי כוחות חטיבה 9. עם שוך הקרבות חזרו הנשים והילדים להתגורר בתנאים קשים ובמקביל למלחמת התשה בהיאחזות אל-על הסמוכה. בחנוכה תשל"ד (1974) הסתיימה בניית 14 הבתים הראשונים אליהם עברו המשפחות הראשונות[12]. עד חג השבועות תשל"ד נמשכה מלחמת ההתשה בגולן במהלכה ספג המושב מספר הפגזות ארטילריות[13], אך המשיך להתפתח ולקלוט משפחות.

המושב נבנה כמושב עובדים, וכל משפחה קיבלה בית מגורים ולצידו שטח חקלאי של מספר דונמים מצומצם, ושטח חקלאי גדול יותר מדרום למושב. למרות התכנון המקורי ובלחץ הנסיבות, המשיך המושב לפעול כמושב שיתופי ולא כמושב עובדים, ופעל בנסיונות חקלאיים שונים בסביבה חקלאית לא-מוכרת, שרובם נכשלו. במקביל לנסיונות לפיתוח ענפים חקלאיים שונים, החל להתפתח ענפי גידול בעלי חיים, כדוגמת: ענף רפתות חלב, ענף לולי עופות, ענף מרעה בקר וענף רעיית צאן. כחלק מנוהג המגזר החקלאי בתקופה זו, צורף המושב הצעיר לארגון הקניות של משקי עמק הירדן, והמושב נוהל באמצעת אגודה שיתופית חקלאית. במשך הזמן נסגר ענף לולי העופות והצטמצם מאוד ענף רעיית הצאן.

מספר מתושבי המושב היו שותפים בפעולות המחתרת היהודית, ומטעני חבלה שנועדו לשימוש המחתרת הוסלקו במקומות שונים במושב.

המשבר הכלכלי של שנות ה-80עריכה

בסוף שנות ה-80 נקלע המושב למשבר כלכלי כבד עקב ניהול כלכלי כושל, לקיחת אשראי מופרז לצורך פיתוח חקלאי (כדוגמת השקעה גדולה בהקמת מחלבות רמת הגולן, בה היה שותף המושב בראשיתה[14]), וכחלק מהמשבר הכללי של תקופה זו שעבר על המגזר החקלאי על רקע תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985. במקביל עבר המושב משבר חברתי עקב חילוקי דעות קשים בין החברים על דרך ניהול המושב כמושב עובדים או כמושב שיתופי, ועל השקעת הון משותף גדול בהקמת המחלבה. בעקבות החובות הכבדים מונה ועד ממונה חיצוני לאגודה החקלאית של המושב, על ידי ארגון הקניות של משקי עמק הירדן, שהיה בעל החוב העיקרי של המושב[15]. בהמשך עברה האגודה השיתופית שצברה חובות כבדים לכינוס נכסים ולהסדר חוב, כחלק מהסדר חובות המושבים. בקיץ 1989 העביר משרד האוצר סיוע חירום חריג של כ-19 מיליון ש"ח למושב[16]. הניהול המשותף של המושב והרפתות פורק, והמושב הפך להיות מושב עובדים. כיום חברי האגודה החקלאית במושב מתנהלים כלכלית באופן עצמאי, בעוד האגודה השיתופית מסדירה בעיקר נושאים חקלאיים. על רקע קושי גובר בהתבססות על חקלאות כעוגן כלכלי במשק המשפחתי, החלה תופעה של מספר תושבים המעבדים שטחים בהיקפים גדולים המוחכרים להם על ידי תושבים שחדלו לעסוק בחקלאות, והיקף גובר של עיסוק בעבודות חוץ שאינם חקלאיות. במקביל החל פיתוח המושב מבחינה תיירותית, והחלו להבנות יחידות אירוח לנופש על שטחים חקלאיים קטנים סביב הבתים.

נכון ל־2017 מונה המושב כ-180 משפחות, הוא היישוב היהודי הרביעי בגודלו בגולן, והישוב החקלאי הגדול בגולן.

כלכלהעריכה

כלכלת היישוב מתבססת על חדרי אירוח, רפתות, צאן ובקר במרעה, עיזים לייצור חלב וגידולים חקלאיים: מטעים נשירים (תפוחים, שזיפים, אגסים, נקטרינות, אפרסקים) כרם ענבים להכנת יין וכרם זיתים להכנת שמן, הדסים ופרחים. בנוסף לאלה ישנם אנשי חינוך רבים במושב ובעלי מקצועות חופשיים.

ביישוב ריכוז גדול של רפתות בקר, ותושבי המקום היו חלוצי גידול הדסים משולשים למצוות ארבעת המינים באופן מסחרי ואיכותי.כמו כן, קיימת במושב חווה לגידול דגי נוי מסוג דיסקוס (symphysodon).

כמו כן, היישוב היה שותף, יחד עם עוד ארבעת היישובים הדתיים האחרים בגולן (רמת מגשימים, יונתן, אבני איתן, ואלוני הבשן), בהקמת בית המלון "כינר - גליל" על חוף הכנרת. במהלך המשבר הכלכלי מכר המושב את החזקותיו במקום לשאר השותפים.

חינוךעריכה

במושב פועל מעון יום של "אמונה" ושלושה גני ילדים. בית הספר היסודי ממלכתי-דתי נמצא בחיספין הסמוכה, וכן תלמוד תורה לבנים בגילאי היסודי. בית ספר משותף דתי-חילוני ובית ספר אנתרופוסופי נמצאים בנטור. תלמידי התיכון לומדים בישיבות התיכוניות בסביבה, באולפנית טבריה ובאולפנת הגולן בקצרין, ובתיכון שקד בעמק המעיינות. כמו כן, ישנה במושב אולפנה המיועדת לבנות המעוניינות ללמוד במקום קטן בו היחס האישי ובניית האישיות תופסים מקום מרכזי, שמה של האולפנה - אי"ל ברמה. פעילות אחר הצהריים החינוכית ביישוב כוללת סניף של תנועת הנוער בני עקיבא ותוכנית העשרה תורנית לגילאי גן עד בית ספר יסודי ב"תלמוד תורה".

ההשכלה התורנית הגבוהה במושב כוללת את מדרשת נוב ואת "בת-חן, בית מדרש יוצר" מדרשה המשלבת לימודים תורניים עם תואר ראשון ב"חינוך בשילוב אומנויות" מטעם מכללת תל-חי.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נוב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א'.
  3. ^ מפה גאולוגית רמת מגשימים, אתר המכון הגיאולוגי לישראל
  4. ^ דברי הסבר לתוכנית מתאר למושב נוב
  5. ^ משה הרטל ויגאל בן אפרים, נוב - 40/1, אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל, 2012
  6. ^ תל נוב, אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
  7. ^ רסם א-רבח, אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
  8. ^ מעלה נחל אל-על, אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
  9. ^ נוב (מערב), אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
  10. ^ אתר הנצחה לזכר משה ויזל, אתר יזכור
  11. ^ מנחם רהט, כך עינו הסורים למוות דרוזי שבוי מבית־ג'אן, מעריב, 9 ביוני 1974
    המשך
    מנחם רהט, הבדואים הסתתרו מתחת לגשרון, אך גם הסורים חיפשו שם מחסה..., מעריב, 7 ביוני 1974
    מנחם רהט, "מי את?" שאל הדרוזי ששב אחרי 23 שנה, מעריב, 4 באוגוסט 1974
    מוחמד אבו עסלה, אתר ההנצחה לחללי פעולות איבה
  12. ^ מושב נוב - ישוב קבע בגולן, דבר, 23 בדצמבר 1973
  13. ^ יונה שמשי, תוגבר כח צה"ל בחזית הצפון, דבר, 2 באפריל 1974
    יעקב ארז, שלושה חיילי צה"ל נהרגו בגולן, הסורים ירו מאות רבות של פגזים, מעריב, 28 במאי 1974
  14. ^ מיכל הולצמן, שופרסל וקו־אופ מבקשים את מחלבות רמת־הגולן, מעריב, 18 בדצמבר 1985
  15. ^ יהודה גורן, מחלוקת בנוב בין בעלי רפתות לוועד והחלב נשפר כמים, מעריב, 19 בפברואר 1988
  16. ^ טל שחף, ועדת הכספים של הכנסת אישרה 18.5 מיליון ש"ח למושב נוב בגולן, מעריב, 6 בספטמבר 1989