הכנסייה הגדולה

הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם. עד היום התקיימו שש כנסיות, האחרונה שבהן בשנת תש"מ (1980).

הכנסייה הגדולה הראשונה

הכנסייה הראשונה יועדה להתקיים בט"ו באב תרע"ד (1914) בווינה אוסטריה, אך מספר ימים לפני התאריך המיועד (בתשעה באב) פרצה מלחמת העולם הראשונה. כעבור כ-9 שנים נקבעה מחדש.

המועד: ג'-י' באלול תרפ"ג (1923). המקום: וינה. נשיא ועידת המפלגה: הרב יהודה לייב צירלסון. בכנסייה השתתפו כ-900 צירים.

בין המשתתפים: החפץ חיים, האדמו"ר הרב אברהם מרדכי אלתר מגור, הרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנא, האדמו"ר הרב ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, האדמו"ר רבי משה פרידמן מבויאן, האדמו"ר הרב יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, הרב מאיר דן פלוצקי בעל ה"כלי חמדה", הרב מאיר שפירא מלובלין, הרב משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה, הרב מאיר אטלס משאוויל, הרב יוסף יהודה ליב בלוך מטלז, הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב, הרב איסר זלמן מלצר מסלוצק, הרב מנחם זמבה, הרב חיים שמואל שור מבוקרשט, הרב אהרן לוין מסמבור.

נאום פתיחה: החפץ חיים.

תקנה חשובה: ההכרזה על לימוד הדף היומי, על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין.

החלטה חשובה: הקמת "קרן התורה", לסיוע כלכלי למוסדות תורניים בשל המצב הקשה לאחר מלחמת העולם.

הכנסייה הגדולה השנייה

המועד: ה'-י"ב באלול תרפ"ט (1929). המקום: וינה.

בין המשתתפים: האדמו"ר הרב אברהם מרדכי אלתר מגור, הרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנא, האדמו"ר הרב ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, האדמו"ר רבי משה פרידמן מבויאן, האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא. האדמו"ר הרב יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, האדמו"ר הרב דוד בורנשטיין מסוכטשוב, הרב מנחם זמבא, האדמו"ר הרב אברהם וינברג מסלונים, הרב עקיבא סופר מפרשבורג, הרב מאיר שפירא מלובלין, הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב, הרב קלמן וובר מפישצ'אן.

נאום פתיחה: האדמו"ר הרב ישראל פרידמן מצ'ורטקוב.

החלטה חשובה: איסור על אגודת ישראל להצטרף לסוכנות היהודית.

רקע התקופה: כנסייה זו התקיימה בצל מאורעות תרפ"ט, שאירעו שבועות ספורים קודם לכן.

הכנסייה הגדולה השלישית

המועד: י'-י"ח באלול תרצ"ז (1937). המקום: מרינבאד שבצ'כוסלובקיה.

בין המשתתפים: האדמו"ר הרב אברהם מרדכי אלתר מגור, האדמו"ר הרב יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר, האדמו"ר הרב דוד בורנשטיין מסוכטשוב, הרב מנחם זמבה, הרב אלחנן וסרמן מברנוביץ', הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב, הרב שמואל דוד אונגר מנייטרא, האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, הרב נחום מרדכי פרידמן מצ'ורטקוב, האדמו"ר רבי משה פרידמן מבויאן, הרב עקיבא סופר מפרשבורג, הרב יוסף צבי דושינסקי מירושלים, הרב אהרון קוטלר מקלצק, הרב זלמן סורוצקין מלוצק, הרב יוסף שלמה כהנמן מפוניבז'.

נאום פתיחה: הרב אלחנן וסרמן.

החלטה חשובה: הכרזת מועצת גדולי התורה על האיסור לוותר על גבולות ארץ ישראל.

רקע התקופה: הכנסייה הגדולה התכנסה בצל מאורעות תרצ"ו בארץ ישראל, תוכנית החלוקה של ועדת פיל ועליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

הכנסייה הגדולה הרביעית

המועד: כ"ח בסיוון-ו' בתמוז תשי"ד (1954). המקום: ירושלים.

בין המשתתפים: הרב אהרן קוטלר, הרב דב בריש ווידנפלד מטשעבין, האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, האדמו"ר הרב ישראל אלתר מגור, הרב צבי פסח פרנק, האדמו"ר הרב חיים מאיר הגר מוויז'ניץ, הרב יוסף שלמה כהנמן מפוניבז', הרב יחזקאל אברמסקי, הרב מאיר קרליץ, הרב אליעזר סילבר מסינסינטי, הרב עקיבא סופר מפרשבורג, הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון, הרב אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, הרב אליהו מאיר בלוך ראש ישיבת טלז, הרב שלמה גורן^[1].

נאום פתיחה: הרב אליהו מאיר בלוך.

על הפרק: התמודדות עם בעיות הדת שנתגלעו בשנותיה הראשונות של המדינה.

אורח רשמי: ראש הממשלה משה שרת.

רקע התקופה: הכנסייה הגדולה התקיימה בצל המאבק לביטול חוק גיוס בנות שהסתיים בהצלחה זמן קצר לפני כן.

במעמד הפתיחה נלמדו משניות לעילוי נשמת הרוגי השואה ורבי מרדכי שלום יוסף פרידמן אמר קדיש הגדול לזכרם.

הכנסייה הגדולה החמישית

המועד: י"ג-כ"א באב תשכ"ד (1964). המקום: ירושלים.

בין המשתתפים: האדמו"ר הרב ישראל אלתר מגור, הרב משה פיינשטיין, הרב זלמן סורוצקין, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב אליהו לופיאן, הרב דב בריש וידנפלד מטשבין, הרב רפאל ברוך טולדנו ממקנס, האדמו"ר הרב חיים מאיר הגר מויז'ניץ, הרב חיים קרייזווירט מאנטוורפן, האדמו"ר הרב משה יחיאל אפשטיין מאוז'רוב, הרב חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר, הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון.

נאום פתיחה: הרב יצחק מאיר לוין, יושב-ראש אגודת ישראל וחתנו של האדמו"ר הרב אברהם מרדכי אלתר מגור^[2].

הכנסייה הגדולה השישית

המועד: י"ח-כ"ד בטבת תש"מ (1980). המקום: ירושלים.

בין המשתתפים: הרב אלעזר מנחם מן שך, האדמו"ר הרב שמחה בונים אלתר מגור, הרב יעקב קמינצקי, הרב יעקב יצחק רודרמן, הרב שלמה זלמן אוירבך, האדמו"ר הרב משה יהושע הגר מויז'ניץ, האדמו"ר הרב אברהם וינברג מסלונים בעל "ברכת אברהם", האדמו"ר הרב שמואל אליהו טאוב ממודז'יץ, האדמו"ר הרב יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלא.

נאום פתיחה: הרב אלעזר מנחם מן שך.

תקנות חשובות: לימוד הדף היומי בתלמוד הירושלמי, שתיקן האדמו"ר מגור, ולימוד יומי בספר "חובת הלבבות" שער חשבון הנפש, שתיקן האדמו"ר מוויז'ניץ.

היו מגדולי ישראל שנבצר מהם להגיע ומהם האדמו"ר מליובאוויטש, שהסתפק בשיגור איגרת למען יקראו אותה במהלך הכנסייה, באגרתו עמד על התקנה שתוקנה בכנסייה השלישית לא לוותר על אף שטח בארץ ישראל^[3].