מועצת המדע הבין-לאומית

ארגון לא-ממשלתי בינלאומי המאגד 40 איגודים מדעיים בינלאומיים, 142 אקדמיות, מועצות מחקר, ארגונים מדעיים לאומיים ואזוריים ו-30 חברים עמיתים ומוקדש

מועצת המדע הבין-לאומיתאנגלית: The International Science Council, בראשי תיבות: ISC) הוא ארגון לא־ממשלתי בין־לאומי המאגד 40 איגודים מדעיים בין־לאומיים, 142 אקדמיות, מועצות מחקר, ארגונים מדעיים לאומיים ואזוריים ו־30 חברים עמיתים ומוקדש למען שיתוף פעולה בין־לאומי לקידום המדע ברחבי העולם. הארגון הוקם ביולי 2018 כתוצאה ממיזוג בין המועצה הבין־לאומית למדע (נוסדה בשנת 1931) והמועצה הבין־לאומית למדעי החברה (אנ') (נוסדה בשנת 1952) ומקום מושבו בפריז, צרפת.[1] מטה מועצת המדע הבין־לאומית בפריז מבטיח את התכנון והפעילות השוטפים בהנחיית הוועד המנהל שנבחר.

מועצת המדע הבין-לאומית
International Science Council
שפה רשמית אנגלית
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי פריז, צרפתצרפת צרפת
מטה הארגון פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש פיטר גלוקמן, B. Daya Reddy עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות יולי 2018 – הווה (כ־6 שנים)
נוצר מתוך המועצה הבין־לאומית למדע והמועצה הבין־לאומית למדעי החברה
Council.Science
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פעילות המועצה

עריכה

החזון של המועצה הוא לקדם את המדע כטובת ציבור עולמית על ידי שיתוף פעולה בין־לאומי כוללני ושוויוני בידע, נתונים, מומחיות מדעית והנגשה אוניברסלית. המשימה היא לפעול כקול העולמי למדע ומיוצג בנקודות הבאות:[2]

  • מדברים על ערכם של כל המדע והצורך בהבנה מושכלת של ראיות ולקבלת החלטות
  • המרצה ותמיכה במחקר מדעי בין־לאומי ובלימודים בנושאים מרכזיים הנוגעים לדאגה עולמית
  • פירוט ידע מדעי בנושאים כאלה ברשות הרבים
  • קידום המשך וקידום השוויון של הקפדנות המדעית, היצירתיות והרלוונטיות בכל חלקי העולם
  • הגנה על התרגול החופשי והאחראי של המדע.

ערכי הליבה שישמרו בניהול, בעבודת המועצה והשותפויות הם מיומנות ומקצועיות, כלול ומגוון, שקיפות ויושרה וכן חידוש וקיימות.

המועצה מכנסת ומגייסת את הקהילה המדעית הבין־לאומית בנושאים בעלי חשיבות מדעית וציבורית גדולה. פעילויות המועצה מתמקדות בשלושה תחומי עבודה עיקריים:

  • מדע-למדיניות כדי לעודד ולתמוך במחקרים ומדעים בין־לאומיים ולהעברת מדע הרלוונטי לסוגיות מדיניות בין־לאומיות.
  • דיון מדעי לקידום פיתוחים המאפשרים למדע לתרום בצורה יעילה יותר לנושאים מרכזיים ברשות הרבים הבין־לאומית.
  • חופש מדעי ואחריות להגן על העיסוק החופשי והאחראי של המדע.

פעילויות המועצה כוללות מגוון רחב של תוכניות מחקר בין־לאומיות, הממומנות על ידי שיתוף פעולה בחסות שותפים, החל מקיימות עולמית, עוני, בריאות עירונית והפחתת סיכוני אסון, וכלה בנתונים, מערכות תצפית וייעוץ מדעי לממשלות. למועצת המדע הבין־לאומית יש תוכנית לקידום המדע כטובת עולם גלובלית הנקראת: תוכנית פעולה 2021-2019.[3]

ניהול וארגון המועצה

עריכה

הגוף הניהולי העיקרי של המועצה הוא האספה הכללית שלה, אשר נפגש כל שלוש שנים. האספה הכללית בוחרת את הוועד המנהל, אשר מספק מנהיגות מדעית ומאפשר יישום החזון, המשימה, העקרונות והערכים, כמו גם את חוסנה הפיננסי והניהולי של המועצה. הוועד המנהל מורכב משישה מנהלים ושמונה חברים רגילים. בנוסף, קיימות ארבע וועדות מיוחדות המסייעות לוועד המנהל: • הוועדה למימון וגיוס הכספים • הוועדה לחופש ואחריות במדע • הוועדה לתכנון מדע • הוועדה להנגשת המדע לציבור ולהעסקה.

למועצת המדע הבין־לאומית שלושה משרדים אזוריים; המשרד האזורי לאפריקה הוקם בספטמבר 2005 והוא מתארח על ידי הקרן הלאומית למחקר (דרום אפריקה) (אנ') בפרטוריה, דרום אפריקה; המשרד האזורי לאסיה והאוקיינוס השקט נחנך בספטמבר 2006 ומתארח על ידי האקדמיה המלזית למדעים (אנ') בקואלה לומפור, מלזיה; המשרד האזורי באמריקה הלטינית והקריביים נחנך בשנת 2007 והתארח על ידי האקדמיה הברזילאית למדעים (אנ') בריו דה ז'ניירו, ברזיל ולאחר מספר מעברים, הוא נסגר בשנת 2016. בהנחיית ועדות מדע אזוריות, המשרדים מקדמים את המשך פיתוח וחיזוק המדע בהקשר של סדרי עדיפויות אזוריים, ומקרבים את המדע של מדינות מתפתחות למרחב הבין־לאומי. המשרדים פועלים גם כדי להבטיח שמדענים מהאזור יהיו מעורבים בפעילויות מועצת המדע הבין־לאומית.

חברים

עריכה

איגודים חברים

עריכה

להלן רשימת 40 איגודים חברים נכון לשנת 2020:[4]

ראשי תיבות שם שנת ייסוד תחומים שנת הצטרפות
4S החברה למחקרים במדעי החברה (אנ') 1975 מדע, טכנולוגיה וחברה 2008
IALS האיגוד הבין־לאומי למדעי המשפט 1950 מדעי המשפט 1952
IASSA האיגוד הבין־לאומי למדעי החברה בארקטיקה 1990 מדעי החברה בארקטיקה 2013
IAU האיגוד האסטרונומי הבין־לאומי 1919 אסטרונומיה 1922
ICA האגודה הקרטוגרפית הבין־לאומית 1959 קרטוגרפיה 1990
IEA האגודה הבין־לאומית לכלכלה (אנ') 1950 מדעי החברה בארקטיקה 1952
IFSM איחוד אגודות המיקרוסקופיה הבין־לאומי (אנ') 1951 מיקרוסקופיה 1976
IGU האיגוד הבין־לאומי לגאוגרפיה 1922 גאוגרפיה 1923
IMU האיחוד המתמטי הבין־לאומי 1920 מתמטיקה 1922
INQUA האיגוד הבין־לאומי למחקר רבעוני (אנ') 1928 התקופה הרבעונית בארקטיקה 2005
IPRA האיגוד הבין־לאומי לחקר השלום (אנ') 1952 חקר השלום 1972
IPSA האיגוד הבין־לאומי למדעי המדינה (אנ') 1949 מדעי המדינה 1952
ISA האיגוד הסוציולוגי הבין־לאומי (אנ') 1959 סוציולוגיה 1984
ISEE האגודה הבין־לאומית לכלכלה אקולוגית (אנ') 1989 כלכלה אקולוגית 2011
ISPRS האגודה הבין־לאומית לפוטוגרמטריה וחישה מרחוק 1910 פוטוגרמטריה חישה מרחוק 2002
IUBS האיגוד הבין־לאומי למדעים ביולוגיים (אנ') 1919 ביולוגיה 1922
IUCr האיגוד הבין־לאומי לקריסטלוגרפיה 1947 קריסטלוגרפיה 1947
IUFoST האיגוד הבין־לאומי למדעי מזון וטכנולוגיה (אנ') 1970 מדעי המזון וטכנולוגית מזון 1996
IUFRO האיגוד הבין־לאומי לארגוני מחקר יער (אנ') 1892 יערנות 2005
IUGG האיגוד הבין־לאומי לגאודזיה וגאופיזיקה 1919 גאודזיה וגאופיזיקה 1922
IUGS האיגוד הבין־לאומי למדעי הגאולוגיה (אנ') 1961 גאולוגיה 1961
IUHPST האיגוד הבין־לאומי להיסטוריה ופילוסופיה של מדע וטכנולוגיה (אנ') 1947, 1949 היסטוריה של המדע, פילוסופיה של המדע 1947
IUIS האיחוד הבין־לאומי לחברות אימונולוגיות (אנ') 1976 אימונולוגיה 1969
IUMRS האגודה לחקר החומרים (אנ') 1991 מדעי החומרים 2005
IUMS האיחוד הבין־לאומי לחברות מיקרוביולוגיות (אנ') 1927 מיקרוביולוגיה 1982
IUNS האיגוד הבין־לאומי למדעי התזונה (אנ') 1948 תזונה 1968
IUPAB האיגוד הבין־לאומי לביופיזיקה טהורה ויישומית 1961 ביופיזיקה 1966
IUPAC האיגוד הבין־לאומי לכימיה טהורה ויישומית (אנ') 1919 כימיה 1922
IUPAP האיחוד הבינלאומי לפיזיקה תאורטית ויישומית (אנ') 1922 פיזיקה 1922
IUPESM האיגוד הבין־לאומי למדעי הפיזיקה וההנדסה ברפואה (אנ') 1980 פיזיקה רפואית 1999
IUPHAR האיגוד הבין־־לאומי לפרמקולוגיה בסיסית וקלינית (אנ') 1959 פרמקולוגיה 1972
IUPS האיגוד הבין־לאומי למדעים פיזיולוגיים (אנ') 1955 פיזיולוגיה 1929
IUPsyS האיגוד הבין־לאומי למדע פסיכולוגי (אנ') 1950 פסיכולוגיה 1952
IUSS האיגוד הבין־לאומי למדעי הקרקע (אנ') 1924 מדעי הקרקע 1993
IUSSP האיחוד הבין־לאומי למחקר מדעי באוכלוסייה (צר') 1961 דמוגרפיה 1965
IUTAM האיגוד הבין־לאומי למכניקה תאורטית ויישומית (אנ') 1946 מכניקה 1947
IUTOX האיגוד הבין־לאומי לטוקסיקולוגיה 1980 טוקסיקולוגיה 1996
URSI האיגוד הבין־לאומי למדעי הרדיו 1919 מדעי גלי רדיו 1922
WAPOR האגודה העולמית לחקר דעת הקהל 1947 מחקר דעת קהל 1965
WAU האיגוד האנתרופולוגי העולמי 1948 אנתרופולוגיה 1953

ארגונים חברים

עריכה

להלן רשימת 142 ארגונים חברים נכון לשנת 2020:[5]

מדינה ארגון שנת הצטרפות
אוגנדה  אוגנדה המועצה הלאומית למדע וטכנולוגיה באוגנדה (UNCST) ‏ 1995
אוזבקיסטן  אוזבקיסטן האקדמיה למדעים של אוזבקיסטן (אנ') 1992
אוסטריה  אוסטריה האקדמיה האוסטרית למדעים (ÖAW) ‏(אנ') 1950
אוסטרליה  אוסטרליה האקדמיה האוסטרלית למדע (אנ') 1919
אוקראינה  אוקראינה האקדמיה הלאומית למדעים באוקראינה (NASU) ‏(אנ') 1992
אורוגוואי  אורוגוואי המועצה הארצית הלאומית לחדשנות מדע וטכנולוגיה (CONICYT) ‏ 1931
אזרבייג'ן  אזרבייג'ן האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן (ANAS)
איטליה  איטליה מועצת המחקר הארצית (CNR) ‏(אנ') 1919
אינדונזיה  אינדונזיה המכון האינדונזי למדעים (LIPI) ‏(אנ') 1931
איראן  איראן אוניברסיטת טהראן (UT) ‏ 1963
אירלנד  אירלנד האקדמיה המלכותית של אירלנד (RIA) ‏(אנ') 1952
אלבניה  אלבניה האקדמיה למדעים של אלבניה (ASA)‏ (אנ') 2009
אל סלוודור  אל סלוודור סגן משרד המדע והטכנולוגיה של אל סלבדור 2013
אנגולה  אנגולה קרן המדע והפיתוח 2010
אסוואטיני  אסוואטיני מועצת המחקר הארצית 1931
אסטוניה  אסטוניה האקדמיה למדעים באסטוניה (אנ') 1992
ארגנטינה  ארגנטינה מועצת המחקר המדעית והטכנית הלאומית (CONICET) ‏(אנ') 1931
ארמניה  ארמניה האקדמיה הלאומית למדעים של הרפובליקה של ארמניה (NAS RA) ‏(אנ') 1992
ארצות הברית  ארצות הברית האקדמיה הלאומית למדעים (NAS) ‏ 1919
אתיופיה  אתיופיה הסוכנות האתיופית למדע וטכנולוגיה (אנ') 2006
בוטסואנה  בוטסואנה משרד התשתיות למדע וטכנולוגיה 2006
בולגריה  בולגריה האקדמיה הבולגרית למדעים (BAS) ‏(אנ') 1931
בוליביה  בוליביה האקדמיה הלאומית למדעים של בוליביה (ANCB) ‏ 1978
בוסניה והרצגובינה  בוסניה והרצגובינה האקדמיה למדעים ואמנויות בבוסניה והרצגובינה (ANUBiH) ‏(אנ') 2010
בוסניה והרצגובינה  בוסניה והרצגובינה האקדמיה למדעים ואמנויות של הרפובליקה סרפסקה (ANURS) ‏(אנ') 2009
בורקינה פאסו  בורקינה פאסו המרכז הלאומי למחקר מדעי וטכנולוגי 1981
בלארוס  בלארוס האקדמיה הלאומית למדעים בבלארוס (NASB) ‏(אנ') 1992
בלגיה  בלגיה האקדמיות המלכותיות למדע ולאמנויות של בלגיה (RASAB) ‏(אנ') 1919
בנגלדש  בנגלדש האקדמיה למדעים בבנגלדש ( BAS) ‏(אנ') 1986
ברזיל  ברזיל האקדמיה למדעים של ברזיל (ABC) 1919
ברזיל  ברזיל האיגוד הלאומי ללימודים מתקדמים ומחקר במדעי החברה (ANPOCS) ‏ 1919
גאורגיה  גאורגיה האקדמיה הגאורגית למדעים (GNAS) ‏ 1992
גאנה  גאנה האקדמיה לאמנויות ומדעים של גאנה (אנ') 1961
גואטמלה  גואטמלה האקדמיה למדעי הרפואה הפיזיקלית והמדעית בגואטמלה 1986
ג'מייקה  ג'מייקה מועצת המחקר המדעית 1966
גרמניה  גרמניה קרן המחקר הגרמנית (DFG) ‏(אנ') 1952
דנמרק  דנמרק האקדמיה המלכותית הדנית למדעים ואמנויות (אנ') 1922
דרום אפריקה  דרום אפריקה המועצה לחקר מדעי החברה (HSRC) ‏(אנ')
דרום אפריקה  דרום אפריקה הקרן הלאומית למחקר (NRF) ‏ 1919
הודו  הודו המועצה ההודית למחקר מדעי החברה (ICSSR) ‏(אנ') 1997
הודו  הודו האקדמיה ההודית הלאומית למדע (INSA) ‏(אנ')
הולנד  הולנד האקדמיה המלכותית ההולנדית לאומנויות ולמדעים (KNAW) ‏(אנ') 1922
הונגריה  הונגריה האקדמיה ההונגרית למדעים (MTA) ‏ 1931
הונדורס  הונדורס האקדמיה הלאומית למדעים בהונדורס 2016
הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת האקדמיה הבריטית 2008
הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת המועצה למחקר כלכלי וחברתי (ESRC) ‏(אנ') 2006
הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת החברה המלכותית 1919
הפיליפינים  הפיליפינים מועצת המחקר הארצית 1933
הפיליפינים  הפיליפינים המועצה הפיליפינית למדעי החברה (PSSC) ‏
הרפובליקה הדומיניקנית  הרפובליקה הדומיניקנית האקדמיה למדעים של הרפובליקה הדומיניקנית 2008
הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין האגודה הסינית למדע וטכנולוגיה (CAST) ‏(אנ') 1937
הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין האקדמיה הסינית למדעי החברה (CASS) ‏(אנ') 1997
וייטנאם  וייטנאם איגוד האגודות למדע וטכנולוגיה של וייטנאם (VUSTA) ‏(אנ') 1963
ונצואלה  ונצואלה הקרן הלאומית למדע, טכנולוגיה וחדשנות (CONICIT) ‏ 1955
זימבבואה  זימבבואה מועצת המחקר של זימבבואה 1989
זמביה  זמביה האקדמיה למדעים של זמביה 1931
חוף השנהב  חוף השנהב האקדמיה למדעים, אומנויות, תרבויות אפריקה והתפוצות האפריקאיות (ASCAD) ‏(צר') 1992
טאיוואן  טאיוואן מועצת המחקר הארצית (AS) ‏(אנ') 1937
טאיוואן  טאיוואן הפקולטה למדעי החברה באמריקה הלטינית (FLACSO) ‏(אנ') 2002
טג'יקיסטן  טג'יקיסטן האקדמיה למדעים של הרפובליקה של טג'יקיסטן (אנ') 2002
טוגו  טוגו נשיאת אוניברסיטאות טוגו 1993
טורקיה  טורקיה מועצת המחקר המדעית והטכנולוגית של טורקיה (אנ') 1968
טורקיה  טורקיה האקדמיה הטורקית למדעים (TÜBA) ‏(אנ') 2002
טנזניה  טנזניה נציבות טנזניה למדע וטכנולוגיה (COSTECH) ‏(אנ') 2004
יוון  יוון האקדמיה של אתונה (אנ') 1919
יפן  יפן מועצת המדע של יפן (SCJ) ‏(אנ') 1919
ירדן  ירדן החברה המדעית המלכותית (RSS) ‏(אנ') 1980
ישראל  ישראל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1952
לאוס  לאוס מועצת המדע הלאומית של לאוס 2008
לבנון  לבנון המועצה הערבית למדעי החברה (ACSS) ‏ 2013
לבנון  לבנון המועצה הלאומית למחקר מדעי 1974
לוקסמבורג  לוקסמבורג קרן המחקר הלאומית 2004
לטביה  לטביה האקדמיה למדעים של לטביה (אנ') 1931
ליטא  ליטא האקדמיה למדעים של ליטא (LAS) ‏(אנ') 1992
לסוטו  לסוטו המחלקה למדע וטכנולוגיה 2007
מאוריציוס  מאוריציוס מועצת המחקר של מאוריציוס (אנ') 2005
מדגסקר  מדגסקר המשרד להשכלה גבוהה ולמחקר מדעי 1970
מוזמביק  מוזמביק איגוד המחקר המדעי של מוזמביק (AICIMO) ‏(אנ') 1999
מולדובה  מולדובה האקדמיה למדעים של מולדובה (אנ') 1993
מונטנגרו  מונטנגרו האקדמיה למדעים ואמנויות של מונטנגרו (אנ') 2006
מונקו  מונקו המרכז המדעי של נסיכות מונקו (אנ') 1931
מלאווי  מלאווי הנציבות הלאומית למדע וטכנולוגיה 2006
מלזיה  מלזיה האקדמיה למדעים במלזיה (ASM) ‏ 1977
מצרים  מצרים האקדמיה למחקר וטכנולוגיה מדעית (ASRT) ‏ 1925
מקסיקו  מקסיקו האקדמיה המקסיקנית למדעים (אנ') 1931
מרוקו  מרוקו האקדמיה למדעים וטכנולוגיות ע"ש חסן השני (אנ') 1981
מקדוניה  מקדוניה האקדמיה למדעים ואמנויות במקדוניה (אנ')
נורווגיה  נורווגיה האקדמיה הנורווגית למדעים ואמנויות (DNVA) ‏(אנ') 1922
נורווגיה  נורווגיה מועצת המחקר של נורווגיה (אנ') 2006
נורווגיה  נורווגיה אוניברסיטת ברגן (UiB) ‏ 2010
ניגריה  ניגריה האקדמיה הניגרית למדע (אנ') 1963
ניו זילנד  ניו זילנד החברה המלכותית טה אפרנגי של ניו זילנד (אנ') 1919
נמיביה  נמיביה הנציבות הלאומית למחקר, מדע וטכנולוגיה (NCRST) ‏ 2008
נפאל  נפאל האקדמיה הנפאלית למדע וטכנולוגיה (NAST) ‏(אנ') 1976
סודאן  סודאן המרכז הלאומי למחקר 1974
סיישל  סיישל רשות הגנים הלאומיים סיישל 1983
סינגפור  סינגפור האקדמיה הלאומית למדע בסינגפור (SNAS) ‏(אנ') 1971
סלובניה  סלובניה האקדמיה הסלובנית למדעים ואמנויות (SAZU) ‏ 2009
סלובקיה  סלובקיה האקדמיה הסלובקית למדעים (SAV) ‏(אנ') 1931
סלובקיה  סלובקיה איגוד האקדמיות הבין־לאומי (UAI) ‏(אנ') 2002
ספרד  ספרד מזכיר המדינה לאוניברסיטאות, מחקר, פיתוח וחדשנות (SEIDI) ‏(אנ')
סרביה  סרביה האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות 1919
סרי לנקה  סרי לנקה הקרן הלאומית למדע של סרי לנקה (NSF) ‏(אנ') 1961
עומאן  עומאן מועצת המחקר של סולטנות עומאן 2015
עיראק  עיראק משרד המדע והטכנולוגיה 1976
ערב הסעודית  ערב הסעודית עיר המלך אבן סעוד למדע וטכנולוגיה (KACST) ‏(אנ') 1987
פולין  פולין האקדמיה הפולנית למדעים (PAN) ‏(אנ') 1931
פורטוגל  פורטוגל האקדמיה למדעים של ליסבון (אנ') 1931
פינלנד  פינלנד מועצת האקדמיות הפיניות 1931
פנמה  פנמה אוניברסיטת פנמה (אנ') 1993
פקיסטן  פקיסטן האגודה הפקיסטנית לקידום המדע (PAAS) ‏(אנ') 1950
פרו  פרו האקדמיה הלאומית למדעים 2003
צ'ילה  צ'ילה האקדמיה הצ'יליאנית למדעים 1931
צ'כיה  צ'כיה האקדמיה למדעים של צ'כיה (אנ') 1922
צרפת  צרפת האקדמיה הצרפתית למדעים 1919
קובה  קובה האקדמיה למדעים של קובה (אנ') 1931
קולומביה  קולומביה האקדמיה הקולומביאנית למדעים מדויקים, פיזיים וטבעיים (ACCEFYN) ‏(אנ') 1986
קוסטה ריקה  קוסטה ריקה האקדמיה הלאומית למדעים (קוסטה ריקה) (ANC) ‏(אנ') 1996
קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית האקדמיה למדעים של הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה (אנ') 1961
קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית המועצה לחקר מדעי החברה בקוריאה (KOSSREC) ‏ 2014
קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית האקדמיה הלאומית למדעים של הרפובליקה של קוריאה (אנ') 1961
קזחסטן  קזחסטן האקדמיה למדעים בקזחסטן (אנ') 1995
קמרון  קמרון האקדמיה למדעים בקמרון 1999
קנדה  קנדה מועצת המחקר הארצית (NRC) ‏(אנ') 1919
קנדה  קנדה המועצה לחקר מדעי החברה והרוח של קנדה (SSHRC) ‏(אנ') 2006
קניה  קניה האקדמיה הלאומית למדעים בקניה 1980
קריית הוותיקן  קריית הוותיקן האקדמיה האפיפיורית למדעים (אנ') ‏1931
רואנדה  רואנדה המכללה למדע וטכנולוגיה (KIST) ‏(אנ') 2006
רומניה  רומניה האקדמיה הרומנית 1931
רוסיה  רוסיה האקדמיה הרוסית למדעים 1955
שוודיה  שוודיה האקדמיה המלכותית השוודית למדעים 1922
שווייץ  שווייץ האקדמיה השווייצרית למדעי הרוח והחברה (SAHS) ‏ 1998
שווייץ  שווייץ האקדמיה השווייצרית למדעי הטבע (SCNAT) ‏(אנ') 1922
תאילנד  תאילנד מועצת המחקר הלאומית של תאילנד (NRCT) ‏ 1931
תוניסיה  תוניסיה אוניברסיטת אל מנאר של תוניס (UTM) ‏(אנ') 1931
אוניברסיטת דרום האוקיינוס השקט (USP) ‏ 2007
האקדמיה למדעים של הקריביים (CAS) ‏ 1993
הארגון למחקר מדעי החברה במזרח ובדרום אפריקה (OSSREA) ‏ 1998
המועצה למדעי החברה באמריקה הלטינית (CLACSO) ‏ 1999
המועצה לפיתוח מחקרי מדעי החברה באפריקה (CODESRIA) ‏(אנ') 2006

עמיתים חברים

עריכה

להלן רשימת 30 עמיתים חברים נכון לשנת 2020:[6]

ראשי תיבות שם שנת הצטרפות
AAS האקדמיה האפריקאית למדעים (אנ') 2014
AASSA איגוד האקדמיות וחברות המדעים באסיה 1986
ACSS האקדמיה למדעי החברה (אנ') 1982
ASTC איגוד מרכזי המדע והטכנולוגיה (אנ') 2018
CIE נציבות התאורה הבין־לאומית (אנ') 2014
EADI האיגוד האירופי למכוני פיתוח והדרכה
ECPR הקונסורציום האירופי למחקר פוליטי (אנ')
FIG הפדרציה הבין־לאומית של המודדים 1992
IAAP האיגוד הבין־לאומי לפסיכולוגיה יישומית (אנ') 1984
IAHR האיגוד הבין־לאומי להנדסה ומחקר הידרו-סביבתי (אנ') 1935
IASC הוועדה הבין־לאומית למדע ארקטי (אנ') 2005
ICA הנציבות הבין־לאומית לאקוסטיקה (אנ') 2006
ICIAM המועצה הבין־לאומית למתמטיקה תעשייתית ויישומית (אנ') 2011
ICLAS המועצה הבין־לאומית למדעי בעלי החיים במעבדה 1976
ICO הנציבות הבין־לאומית לאופטיקה (אנ') 2005
ICSTI המועצה הבין־לאומית למידע מדעי וטכני (אנ') 1984
IFDO הפדרציה הבין־לאומית של ארגוני נתונים למדעי החברה 1975
IFIP הפדרציה הבין־לאומית לעיבוד מידע (אנ') 1970
IFLA הפדרציה הבין־לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות 1974
IFS הקרן הבין־לאומית למדע 1993
IIASA המכון הבין־לאומי לניתוח מערכות יישומיות (אנ') 1987
ISA האגודה למחקרים בין־לאומיים (אנ') 1984
ISDE האגודה הבין־לאומית לכדור הארץ הדיגיטלי 2016
IUVSTA האיגוד הבין־לאומי למדע ואקום, טכניקה ויישומים (אנ') 1992
IWA איגוד המים הבין־לאומי (אנ') 1974
PSA איגוד המדע של האוקיינוס השקט (אנ') 1970
SSRC המועצה לחקר מדעי החברה (אנ') 2002
TNI המכון הרב־לאומי (אנ') 2015
TWAS האקדמיה העולמית למדעים 1984
UIS האיגוד הבין־לאומי לספלאולוגיה (אנ') 2010

רשת The GeoUnions (בקיצור: Gus)

עריכה

GeoUnions היא קבוצת משנה של מועצת המדע הבין־לאומית העוסקת במדעי כדור הארץ והחלל. אנשי קהילת הרשת הקימו בשנת 2004 ועדת היגוי (בפריז, צרפת) לקידום המדעים ברחבי העולם, לתקשורת ולתיאום פעילויות מדעיות של איגודים בודדים, וכדי לדבר בשם חברי GUs בפני הוועד המנהל של מועצת המדע הבין־לאומית, חברי המועצה והגופים הבין־תחומיים שלה ובמיוחד בפני ארגוני האומות המאוחדות. ועדת ההיגוי של אנשי ה־GUs נפגשת בדרך כלל יום לפני האסיפות הכלליות והפגישות של האיגודים המדעיים של מועצת המדע הבין־לאומית. חברי ה־GUs חופפים באופן חלקי עם ועדת המומחים של האו"ם בנושא ניהול מידע גיאו־מרחבי גלובלי (אנ') (The UN-GGIM Geospatial Societies או בקיצור: UN-GGIM). הרשת כוללת את הארגונים הבאים:

  • האיגוד האסטרונומי הבין־לאומי (IAU)
  • האגודה הקרטוגרפית הבין־לאומית (ICA)
  • האיגוד הבין־לאומי לגאוגרפיה (IGU)
  • האיגוד הבין־לאומי למחקר רבעוני (INQUA)
  • האגודה הבין־לאומית לפוטוגרמטריה וחישה מרחוק (ISPRS)
  • האיגוד הבין־לאומי לגאודזיה וגאופיזיקה (IUGG)
  • האיגוד הבין־לאומי למדעי הגאולוגיה (IUGS)
  • האיגוד הבין־לאומי למדעי הקרקע (IUSS)
  • האיגוד הבין־לאומי למדעי הרדיו (URSI)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ The International Science Council, About Us.
  2. ^ The International Science Council, High-Level Strategy of the International Science Council..
  3. ^ The International Science Council, Action Plan 2019-2021.
  4. ^ The International Science Council, Our Members, Member Unions and Associations.
  5. ^ The International Science Council, Our Members, Member Organizations.
  6. ^ The International Science Council, Our Members, Affiliated Members.