פתיחת התפריט הראשי

מירב כהן

אשת ציבור ופוליטיקאית ישראלית

מירב כהן (נולדה ב-26 באוגוסט 1983, י"ז באלול ה'תשמ"ג) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן, מנכ"לית ארגון אמון הציבור לשעבר. לשעבר חברת מועצת העיר ירושלים וממייסדי תנועת התעוררות בירושלים.

מירב כהן
מירב כהן
לידה 26 באוגוסט 1983 (בת 36)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פעילה חברתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה התעוררות, התנועה, חוסן לישראל
סיעה כחול לבן
חברת הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהנת
(28 שבועות ו-4 ימים)
כנסות ה־2122
חברת מועצת העיר ירושלים
20112013
(כשנתיים)
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

 
כהן, 2012

כהן נולדה וגדלה בירושלים לסעדיה וסולנג' שולמית (לבית פוני), ילידי מרוקו. היא למדה בתיכון הראל שבמבשרת ציון. את שירותה הצבאי עשתה בתחנת הרדיו של גלי צה"ל, תחילה כמפיקה ועורכת במחלקת המבצעים של התחנה והמשיכה כמפיקה בתוכנית "היום שהיה". כהן היא בעלת תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומנהל עסקים, ותואר שני במנהל עסקים ותכנון עירוני, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 2004 מונתה כהן לדוברת הכלכלית-חברתית של משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של אריאל שרון[1]. במהלך תקופה זו יושמה תוכנית ההתנתקות שתפסה חלק ניכר מעבודת הדוברות של המשרד. ב-2005 נבחרה על ידי מגזין The Marker כאחת ממאה האנשים המשפיעים על כלכלת ישראל, בקטגוריית הדוברים.

כהן הובילה בשנים מאבקים חברתיים רבים, ובהם המאבק על פתיחת חניון קרתא בשבת[2], המאהל הירושלמי של המחאה החברתית, המאבק להעברת משרדי גופים ממשלתיים לירושלים ויצירת מקומות תעסוקה בעיר[3], המאבק בתופעת הבתים הנטושים בעיר[4], המאבק למען ביטול העיוות הקיים במערכת הארנונה[5] והמאבק למען שינוי תוכנית "מחיר למשתכן" לטובת אוכלוסייה עובדת[6] והייתה בין מייסדי התנועה העירונית החברתית התעוררות בירושלים.

בשנת 2011 השתתפה כהן כפרשנית בתוכנית הכלכלית "השביעייה" בערוץ 2, לצד יוסי קוצ'יק (לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה) והמנחה טלי מורנו ובתוכניתו של עמנואל רוזן "בוא נדבר על זה בבית".

בקיץ 2011 נכנסה כהן למועצת העיר ירושלים כחברת מועצה וחברת הנהלת מועצת העיר ומחזיקת תיק הנוער, כחלק מהסכם רוטציה עם עופר ברקוביץ' בסיעת התעוררות בירושלים. בבחירות לכנסת ה-19 הוצבה כהן במקום התשיעי של רשימת "התנועה" בראשות ציפי לבני, ולא נכנסה לכנסת.

שימשה (החל משנת 2013) כמנכ"ל של ארגון "אמון הציבור"[7]. הארגון הוקם במטרה לשנות את כללי ההתנהגות של עסקים וגופים ציבוריים בישראל ולהנחיל תרבות כלכלית המבוססת על הוגנות שתועיל לציבור, לממשלה ולעסקים כאחד.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הצטרפה למפלגת חוסן לישראל[8], וברשימה המאוחדת של כחול לבן הוצבה במקום ה-17. הרשימה קיבלה 35 מנדטים וכהן נבחרה לראשונה כחברת הכנסת העשרים ואחת.

פעילותהעריכה

מיצוי כושר השתכרותעריכה

כהן הובילה מאבק על הכנסת קריטריון "מיצוי כושר השתכרות" לתוכנית "המחיר למשתכן", של משרד השיכון. הרעיון והעיקרון המוביל את המאבק והתוכנית הוא שצריך להקל על יוקר המחיה של מי שעובד או לפחות מנסה לעבוד ולתמרץ את אלה שנמנעים ומנסים להשתלב בשוק העבודה. ועדת טרכטנברג אימצה את המלצות הצוות שהובילה שעסק וקידם עיקרון זה.

הבאת גופים ציבוריים לירושליםעריכה

כהן פועלת להגדיל את היצע המשרות בירושלים ומתוך חשיבותה של העיר כבירת ישראל. עם כינון הממשלה החדשה היא שגרה פנייה בנושא לשר לענייני ירושלים, נפתלי בנט.

מענק ירושליםעריכה

לפי חוק הלוואות לדיור סעיף ג 6 משנת 2001, זכאי כל יחיד מעל גיל 30 וכל זוג, הרוכשים דירה בירושלים למענק משמעותי. נכון לתחילת 2013, עמד המענק על 80–100 אלף ש"ח. אולם, החוק היה מוקפא בחוק ההסדרים ולא התממש. ב-5 במאי 2013, נוצר מצב בו חוק ההסדרים לא חל. כהן עלתה על חלון ההזדמנויות שנוצר בו הזכאים למענק יוכלו לקבלו. במהלך מאי ויוני 2013 הופיעה מירב כהן באמצעי התקשורת השונים וחשפה לציבור הרחב את החוק. בזכות הלחץ התקשורתי והציבורי שיצרה הכריזו משרד הבינוי והשיכון והאוצר כי עד ביטולו של החוק, מי שרכש דירה בירושלים בטווח התאריכים יקבל את המענק. ב-26 ביוני 2013 אישרה ועדת הכספים להאריך את תוקף חוק מענק ירושלים עד אמצע יולי 2013 ובמקביל אישרה סעיף חדש שיאפשר מתן המענק לרוכשי דירה מקבלן בבירה במחיר של עד 1.8 מיליון שקל מיום ביטול הסעיף ועד סוף אוקטובר. ההחלטה הועברה לקריאה שנייה ושלישית[9][10].

מאבק בעושק הקשישיםעריכה

כהן ייסדה את מטה המאבק בעושק הקשישים, על ידי חברות טלמרקטינג שמוציאות במרמה פרטי אשראי מאלפי אנשים, ואז מנשלות אותם מרכושם. עיקר המאבק שלה התמקד בהחזרת הכסף מאותן חברות טלמרקטינג, ישירות לנפגעים[11][12].

חיים אישייםעריכה

כהן נשואה ליובל אדמון, ראש אגף בכיר במועצה הלאומית לכלכלה. הם מתגוררים בשכונת יפה נוף שבירושלים, ולהם שתי בנות[13].

מאמרי דעהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ניצן כהן, אריאל שרון מגביר המעורבות בתחומי הכלכלה: מינה את מירב כהן לדוברת הכלכלית שלו, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2004
  2. ^ חדשות 2, ‏י-ם: המלחמה בין החילונים לחרדים, באתר ‏mako‏‏, ‏10 ביולי 2009‏
  3. ^ חדשות 2, ‏חברי הממשלה מעדיפים לעבוד בת"א, באתר ‏mako‏‏, ‏19 במאי 2011‏
  4. ^ רנית נחום-הלוי, מצוקת הדיור // הצעירים בירושלים נלחמים במבנים הנטושים, באתר TheMarker‏, 23 במרץ 2012
  5. ^ אביטל להב, פנייה לאוצר: לבטל פטור אוטו' מארנונה לחרדים, באתר ynet, 26 באוגוסט 2012
  6. ^ רנית נחום-הלוי, עתירה לבג"ץ: לעצור את מכרזי בנייה שיצאו לפי מחיר למשתכן, באתר TheMarker‏, 18 במרץ 2012
  7. ^ ynet, אמון הציבור: גלית אבישי פורשת, באתר ynet, 17 בנובמבר 2013
  8. ^ מה עוד הוא מכין? מצטרפת חדשה לגנץ, טל שלו, וואלה, 7 בפברואר 2019
  9. ^ אושר מענק של 100 אלף שח, באתר דה מרקר, 26 ביוני 2013
  10. ^ לומדים כלכלה: מדוע נכשל מענק ירושלים, עומר גנדלר, 10 אוגוסט 2013
  11. ^ חן שליטא, ‏הצעירה שנלחמת בשודדי הקשישים: "לא חשבתי שמי שמאיים על קשישים יבחל באמצעים מולי", באתר גלובס, 6 בדצמבר 2018
  12. ^ רחלי מלק-בודה, ‏מבצע סבתא: מירב כהן נלחמת בעוקצי הקשישים, בעיתון מקור ראשון, 28 בינואר 2019
  13. ^ מירב כהן, חברת הכנסת מירב כהן - כחול לבן - פרטים אישיים, אתר הכנסת - חברי הכנסת ה-21