מירב כהן

פוליטיקאית ואשת ציבור ישראלית

מירב כהן (נולדה ב-26 באוגוסט 1983, י"ז באלול ה'תשמ"ג) היא חברת הכנסת מטעם יש עתיד שכיהנה כשרה לשוויון חברתי. בעבר כיהנה בתפקידים אלה מטעם סיעת כחול לבן. קודם לתפקידיה הפוליטיים, שימשה מנכ"לית ארגון "אמון הציבור", הייתה חברת מועצת עיריית ירושלים וממייסדי תנועת "התעוררות בירושלים".

מירב כהן
כהן, 2019
כהן, 2019
לידה 26 באוגוסט 1983 (בת 40)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה התעוררות, התנועה, חוסן לישראל, יש עתיד
סיעה כחול לבן, יש עתיד
השרה לשוויון חברתי ה־5
בממשלה ה-36
13 ביוני 202129 בדצמבר 2022
(שנה ו־28 שבועות)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
יאיר לפיד
בממשלה ה-35
17 במאי 20208 בינואר 2021
(33 שבועות ו־6 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חברת הכנסת
30 באפריל 20198 בינואר 2021
(שנה ו־36 שבועות)
6 באפריל 20219 ביולי 2021
(13 שבועות ו־4 ימים)
15 בנובמבר 2022 – מכהנת
(שנה ו־14 שבועות)
כנסות ה־2123, 24, ה-25
חברת מועצת העיר ירושלים
20112013
(כשנתיים)
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

כהן נולדה וגדלה בירושלים, לסעדיה וסולנג' שולמית (לבית פוני), ולה שלושה אחים הגדולים ממנה. שני הוריה עלו ארצה ממרוקו. בכיתה ה' עברה עם משפחתה ליישוב השכן מבשרת ציון, שם גם התחנכה בתיכון הראל מאוחר יותר.[1]

בשנים 20012003 עשתה את שירותה הצבאי בתחנת הרדיו גלי צה"ל – תחילה כמפיקה ועורכת במחלקת המבצעים של התחנה, ולאחר מכן כמפיקה בתוכנית הרדיו "24 היום שהיה". כהן השתחררה בדרגת סמל לאחר שנתיים של שירות בגל"צ ככתבת, מפיקה ועורכת בנושאי צרכנות,[2] עורכת ומגישה פינות בנושאי כלכלה,[2] ומגישת מהדורות חדשות.[2]

כהן היא בעלת תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומנהל עסקים, ותואר שני במנהל עסקים ותכנון עירוני, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[2]

כהן ייסדה את מטה המאבק בעושק הקשישים על-ידי חברות טלמרקטינג שמוציאות במרמה פרטי אשראי מאלפי ישראלים מבוגרים, ואז מנשלות אותם מרכושם (ראו: ניצול כלכלי של קשישים). עיקר המאבק שלה התמקד בהחזרת הכסף מאותן חברות טלמרקטינג ונוכלים שונים, ישירות לנפגעים.[3][4]

בשנים 20032004 הייתה כתבת לענייני כלכלה במערכת ynet.[5][2]

בשנת 2004 מונתה כהן לדוברת הכלכלית-חברתית של משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של אריאל שרון.[6] במהלך תקופה זו יושמה תוכנית ההתנתקות שתפסה חלק ניכר מעבודת הדוברות של המשרד. ב-2005 נבחרה על ידי מגזין "The Marker" כאחת ממאה האנשים המשפיעים על כלכלת ישראל, בקטגוריית הדוברים.

שימשה (החל משנת 2013) כמנכ"ל של ארגון "אמון הציבור".[7] הארגון הוקם במטרה לשנות את כללי ההתנהגות של עסקים וגופים ציבוריים בישראל ולהנחיל תרבות כלכלית המבוססת על הוגנות שתועיל לציבור, לממשלה ולעסקים כאחד.

בין השנים 20172019 הפכה כהן למייסדת ומנכ"לית של חברת הסטארט-אפ "Crowd Action", אשר מסייעת לצרכנים שנפגעו מעוולות צרכניות להתאגד עם צרכנים שנפגעו באותו אופן ולממש יחד את זכויותיהם.[8]

כחברת מועצת העיר ירושלים עריכה

 
כהן, 2012

בקיץ 2011 נכנסה כהן למועצת העיר ירושלים כחברת מועצה וחברת הנהלת מועצת העיר ומחזיקת תיק הנוער, כחלק מהסכם רוטציה עם עופר ברקוביץ' בסיעת התעוררות בירושלים, אשר כהן נמנית עם מייסדיה.

כהן הובילה במשך השנים מאבקים חברתיים רבים כנציגת תנועת התעוררות בירושלים, ובהם המאבק על פתיחה בשבת של חניון קרתא (קרתא – חברה לפיתוח מרכז ירושלים בע"מ),[9] המאהל הירושלמי של המחאה החברתית, המאבק להעברת משרדי גופים ממשלתיים וציבוריים לירושלים ויצירת מקומות תעסוקה בעיר (עם כינון הממשלה החדשה היא שיגרה פנייה בנושא לשר לענייני ירושלים, נפתלי בנט),[10] והמאבק בתופעת הבתים הנטושים בעיר.[11] כהן כחברת מועצת ירושלים הובילה מאבק לשינוי מערכת הארנונה והתנגדה לכך שניתן פטור אוטומטי למשפחות חרדיות.[12]

כחברת מועצת העיר ירושלים בסיעת "התעוררות בירושלים", נאבקה לפי חוק הלוואות לדיור סעיף ג 6 משנת 2001, זכאי כל יחיד מעל גיל 30 וכל זוג, הרוכשים דירה בירושלים למענק משמעותי. נכון לתחילת 2013, עמד המענק על 80–100 אלף ש"ח. אולם, החוק היה מוקפא בחוק ההסדרים ולא התממש. ב-5 במאי 2013, נוצר מצב בו חוק ההסדרים לא חל. כהן עלתה על חלון ההזדמנויות שנוצר בו הזכאים למענק יוכלו לקבלו. במהלך מאי ויוני 2013 הופיעה מירב כהן באמצעי התקשורת השונים וחשפה לציבור הרחב את החוק. בזכות הלחץ התקשורתי והציבורי שיצרה הכריזו משרד הבינוי והשיכון והאוצר כי עד ביטולו של החוק, מי שרכש דירה בירושלים בטווח התאריכים יקבל את המענק. ב-26 ביוני 2013 אישרה ועדת הכספים להאריך את תוקף חוק מענק ירושלים עד אמצע יולי 2013 ובמקביל אישרה סעיף חדש שיאפשר מתן המענק לרוכשי דירה מקבלן בבירה במחיר של עד 1.8 מיליון שקל מיום ביטול הסעיף ועד סוף אוקטובר. ההחלטה הועברה לקריאה שנייה ושלישית.[13][14]

כחברת מועצת העיר, הובילה מאבק על הכנסת קריטריון "מיצוי כושר השתכרות" (לטובת אוכלוסייה עובדת) לתוכנית "המחיר למשתכן", של משרד השיכון.[15] הרעיון והעיקרון המוביל את המאבק והתוכנית הוא שצריך להקל על יוקר המחיה של מי שעובד או לפחות מנסה לעבוד ולתמרץ את אלה שנמנעים ומנסים להשתלב בשוק העבודה. ועדת טרכטנברג אימצה את המלצות הצוות שהובילה שעסק וקידם עיקרון זה.

פעילות פוליטית עריכה

בשנת 2013 התמודדה בבחירות לכנסת ה-19, במסגרת רשימת "התנועה" בראשות ציפי לבני, בה שובצה במקום התשיעי. הרשימה קיבלה שישה מנדטים וכהן לא נכנסה לכנסת.

 
מירב כהן (השנייה מימין) בטקס הענקת אותות לאזרחיות שסייעו לנשים שהותקפו, לציון יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, נובמבר 2020
 
מירב כהן (מימין) יחד עם השר מאיר כהן בבית הנשיא בדרכם לצילום התמונה המסורתית של ממשלת ישראל השלושים ושש, 14 ביוני 2021

בשנת 2019 לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הצטרפה למפלגת "חוסן לישראל",[16] וברשימה המאוחדת של "כחול לבן" הוצבה במקום ה-17. הרשימה קיבלה 35 מנדטים וכהן נבחרה לראשונה כחברת הכנסת העשרים ואחת.

בבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצבה במקום ה-17 ונכנסה לאחר שהרשימה זכתה ב-33 מנדטים.[17]

שנה לאחר מכן, בבחירות לכנסת העשרים ושלוש ב-2020, הוצבה שוב באותו המיקום ונכנסה לכנסת בה הייתה חברה בוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה.[18][19]

השרה לשוויון חברתי עריכה

ב-17 במאי 2020 מונתה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשרה לשוויון חברתי, וכך הפכה לשרה הצעירה ביותר בממשלה בגיל 36.

באוקטובר 2020 אישרה הממשלה את הצעתה שלפיה לפחות כ-50% מהמשרות בסגל הבכיר של שירות המדינה יאוישו בידי נשים,[20] יוזמה זו לוותה בפרסום בתקשורת שחשף כי פחות מ-11% מהמועסקים בסגל בכיר בשירות המדינה הן נשים.[21]

חודש לאחר מכן אושרה הצעת חוק "אל תתקשרו אלי" שנחקק ביוזמה משותפת שלה יחד עם שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, על פי הצעת החוק יוקם מאגר בו יוכלו צרכנים לרשום את מספר הטלפון שלהם ובכך עסקים לא יוכלו להתקשר למטרות שיווק למספר הטלפון שלהם. יוזמה זו היא חלק מהמאבק של רשויות המדינה בעוקץ של קשישים על ידי בעלי עסק שעוקצים את אותם קשישים בעזרת הטלפון.[22][23]

יחד עם השר אמיר אוחנה הודיעה כי יוקם במשטרה מוקד הונאות שבו תטופל תופעת עושק הקשישים.[24]

ב-5 בינואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הודיעה כי תתמודד במפלגת "יש עתיד" שבה שובצה במקום החמישי. למחרת, התפטרה מהממשלה ומהכנסת, על מנת לצאת מסיעת "כחול לבן".[25] בבחירות במאי 2021 קיבלה "יש עתיד" 17 מנדטים, וכהן נכנסה לכנסת. עם הקמת ממשלת ישראל ה-36 מונתה שוב לשרה לשוויון חברתי ונכנסה לתפקידה ביוני 2021.[26]

במשרדה, היא קידמה מתווה להעלאת גיל הפרישה לנשים ואת תוכנית הלאומית לתעסוקת מבוגרים.[27][28][29] משרדה פעל יחד עם משרד החוץ של ישראל להשגת מענקים לניצולי שואה שעלו מרומניה, לאחר שבשנת 2021 גרמניה פסקה שהיא מכירה רשמית בעיר בוקרשט (בירת רומניה) כ"גטו פתוח".[30]

לנוכח הכוונה לקיים קורס הכשרה לשירות המדינה בהפרדה מגדרית, התערבה השרה וביקשה ללמוד את הסוגיה, דבר שהביא את העמותה שהייתה אמורה להפעיל את הקורס להודיע על ביטולו. עם ההודעה על כך בנובמבר 2021 התייחסה כהן לנושא: "כאישה, כחילונית, כשרה בממשלה וכאדם הדוגל בשוויון, הפרדה מגדרית היא דבר שאינו תואם את עולם הערכים שלי. מדובר בדיון מכונן, בעל משמעות ארוכת טווח אשר עוסק בהתנגשות בין ערכים שונים".[31]

הכנסת ה-25 עריכה

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצבה בשנית במקום החמישי ברשימת יש עתיד ושבה לכהן כחברת כנסת לאחר הפסקת כהונה באמצעות החוק הנורווגי.

נבחרה לרשימת "40 מתחת ל-40" לשנת 2021 על ידי אתר "אייס".[32]

כהן היא יושבת ראש הוועדה מיוחדת לשורדי השואה בכנסת העשרים וחמש.

חיים אישיים עריכה

כהן נשואה ליובל אדמון, סגן-ראש המועצה הלאומית לכלכלה.[33] הם מתגוררים בשכונת יפה נוף שבירושלים, ולהם שלושה ילדים. בתה הראשונה נולדה בבוקר יום הבחירות לכנסת התשע עשרה שבהן הייתה מועמדת מטעם "התנועה".[34] בנה השלישי נולד ארבעה ימים אחרי תחילת כהונתה כשרה.[35]

קישורים חיצוניים עריכה

ממאמריה

הערות שוליים עריכה

  1. ^   גבי בר־חיים, יובל קרני, "בני נתן לי הזדמנות גדולה, אבל בפוליטיקה אף אחד לא עושה לך טובות", באתר "ידיעות אחרונות", 15 בינואר 2021
  2. ^ 1 2 3 4 5 חברת הכנסת מירב כהן - פרטים אישיים, באתר הכנסת (ארכיון)
  3. ^ חן שליטא, ‏הצעירה שנלחמת בשודדי הקשישים: "לא חשבתי שמי שמאיים על קשישים יבחל באמצעים מולי", באתר גלובס, 6 בדצמבר 2018
  4. ^ רחלי מלק-בודה, ‏מבצע סבתא: מירב כהן נלחמת בעוקצי הקשישים, בעיתון מקור ראשון, 28 בינואר 2019
  5. ^ חברת הכנסת מירב כהן - פעילות ציבורית ופרסומים, באתר הכנסת (ארכיון)
  6. ^ ניצן כהן, אריאל שרון מגביר המעורבות בתחומי הכלכלה: מינה את מירב כהן לדוברת הכלכלית שלו, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2004
  7. ^ אמון הציבור: גלית אבישי פורשת, באתר ynet, 17 בנובמבר 2013
  8. ^ חברת הכנסת מירב כהן - פעילות ציבורית, באתר הכנסת (ארכיון)
  9. ^ י-ם: המלחמה בין החילונים לחרדים, באתר ‏מאקו‏, 10 ביולי 2009
  10. ^ חברי הממשלה מעדיפים לעבוד בת"א, באתר ‏מאקו‏, 19 במאי 2011
  11. ^ רנית נחום-הלוי, מצוקת הדיור // הצעירים בירושלים נלחמים במבנים הנטושים, באתר TheMarker‏, 23 במרץ 2012
  12. ^ אביטל להב, פנייה לאוצר: לבטל פטור אוטו' מארנונה לחרדים, באתר ynet, 26 באוגוסט 2012
  13. ^   צבי זרחיה, אושר מענק של 100 אלף שקל לרוכשי דירה חדשה בירושלים, באתר TheMarker‏, 26 ביוני 2013
  14. ^ עומר גנדלר, לומדים כלכלה: מדוע נכשל מענק ירושלים, 10 אוגוסט 2013
  15. ^ רנית נחום-הלוי, עתירה לבג"ץ: לעצור את מכרזי בנייה שיצאו לפי מחיר למשתכן, באתר TheMarker‏, 18 במרץ 2012
  16. ^ טל שלו‏, מה עוד הוא מכין? מצטרפת חדשה לגנץ, באתר וואלה!‏, 7 בפברואר 2019
  17. ^ רשימת המועמדים של כחול לבן לכנסת ה-22, באתר bechirot22.bechirot.gov.il (ארכיון)
  18. ^ רשימת המועמדים של כחול לבן לכנסת ה-23, באתר bechirot23.bechirot.gov.il (ארכיון)
  19. ^ חברת הכנסת מירב כהן - תפקידים בכנסת, באתר הכנסת (ארכיון)
  20. ^ הדר גיל-עד, הממשלה אישרה: נשים יאיישו לפחות 50% מהסגל הבכיר בשירות המדינה, באתר ynet, 18 באוקטובר 2020
  21. ^ טל שניידר, ‏המשרד לשוויון חברתי: פחות מ-11% מועסקות כסגל בכיר מוביל בשירות המדינה, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2020
  22. ^ סוף לעוקץ הקשישים? אושרה הצעת החוק "אל תתקשרו אלי", באתר וואלה!‏, 23 בנובמבר 2020
  23. ^ הכנסת אישרה את הצעת החוק "אל תתקשרו אליי", באתר חדשות 0404‏, 23 בנובמבר 2020
  24. ^ לראשונה: הוקם במשטרה מוקד הונאות בו תטופל תופעת עושק הקשישים, באתר וואלה!‏, 8 בדצמבר 2020
  25. ^ מורן אזולאי, השרה מירב כהן עברה ליש עתיד: "פעלתי למען איחוד, כחול לבן לא בחרו", באתר ynet, 5 בינואר 2021
  26. ^ לקראת שבירת שיא: הייצוג הנשי בכנסת עולה, באתר סרוגים, ‏2021-06-15 (ארכיון)
  27. ^ מיכל פעילן, ‏השרה מירב כהן מציגה: מתווה להעלאת גיל הפרישה לנשים, באתר ‏מאקו‏, 30 ביוני 2021
  28. ^ תוכנית "ותיקים בעבודה" לתעסוקת מבוגרים, באתר GOV.IL (ארכיון)
  29. ^ גד ליאור, העלאת גיל הפרישה לנשים ועוד 39 רפורמות: חוק ההסדרים אושר סופית, באתר ynet, 4 בנובמבר 2021
  30. ^ הדר גיל-עד, גרמניה מכירה בבוקרשט כ"גטו פתוח": ניצולי השואה משם יקבלו 600 מיליון שקלים, באתר ynet, 5 בנובמבר 2021
  31. ^ "אחרי הפרסום ב"הארץ": בוטל קורס הכשרה לשירות המדינה בהפרדה מגדרית". הארץ. ארכיון מ-2021-11-18. נבדק ב-2021-11-18.
  32. ^ מירב כהן, 40UNDER40 - הצעירים המבטיחים 2021 - אייס, באתר Ice (ארכיון)
  33. ^ דורון סולומון, הפרויקטור של מפרץ חיפה חושף: "הולכת לקום פה עיר בגודל חיפה וחצי", באתר mynet‏ חיפה, 2 בדצמבר 2022
  34. ^ מורן אזולאי ושירי הדר, ביום הבחירות: מס' 9 של לבני ילדה בת, באתר ynet, 22 בינואר 2013
  35. ^ מירב כהן, חברת הכנסת מירב כהן - כחול לבן - פרטים אישיים, באתר הכנסת