ממשלת ישראל השש עשרה

ממשלת ישראל השש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר, שכונתה בשל כך "ממשלת גולדה השלישית", פעלה מ-10 במרץ 1974 עד 3 ביוני 1974, והושבעה עם כינונה של הכנסת השמינית. ממשלה זו כיהנה את תקופת הזמן הקצרה ביותר מכל ממשלות ישראל.

ממשלת ישראל השש עשרה
ראשת ממשלת ישראל גולדה מאיר במליאת הכנסת ב-10 במרץ 1974, ועמה (מימין לשמאל) שר החוץ אבא אבן, השר בלי תיק ישראל גלילי, שר החינוך והתרבות יגאל אלון, שר הביטחון משה דיין ושר הפנים יוסף בורג
מידע כללי
10 במרץ 19743 ביוני 1974 (12 שבועות ויומיים)
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלה גולדה מאיר
הקבינט הקודם ממשלת ישראל החמש עשרה
הקבינט הבא ממשלת ישראל השבע עשרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תוצאות הבחירות לכנסת השמינית עריכה

 
ממשלת ישראל השש עשרה בראשותה של גולדה מאיר בבית הנשיא אפרים קציר. עומדים משמאל לימין: פנחס ספיר, שלמה הלל, שמעון פרס, גדעון האוזנר, מיכאל חזני, אבא אבן, יוסף בורג, משה קול, יצחק רפאל, חיים יוסף צדוק, שלמה רוזן, חיים גבתי, ישראל גלילי, יצחק רבין, אהרן אוזן, אהרן יריב, משה דיין, חיים בר-לב ומיכאל ארנון מזכיר הממשלה. יושבים משמאל לימין: גולדה מאיר, אפרים קציר ויגאל אלון
רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות מושב הערות
המערך גולדה מאיר 51 621,183 39.6% קואליציה רשימה משותפת למפלגות העבודה ומפ"ם
הליכוד מנחם בגין 39 473,309 30.2% אופוזיציה רשימה משותפת למפלגות חרות, המפלגה הליברלית, הרשימה הממלכתית,
המרכז החופשי, והתנועה למען ארץ ישראל השלמה
מפד"ל יוסף בורג 10 130.349 8.3% קואליציה
חזית דתית תורתית 5 60,012 3.8% אופוזיציה רשימה משותפת למפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל
ליברלים עצמאיים משה קול 4 56,560 3.6% קואליציה
רק"ח מאיר וילנר 4 53,353 3.4% אופוזיציה
רצ שולמית אלוני 3 35,023 2.2% אופוזיציה
קידמה ופיתוח 2 22,604 1.4% קואליציה הצטרפה למערך עוד בטרם הקמת הממשלה
מוקד מאיר פעיל 1 22,147 1.4% אופוזיציה
רשימה ערבית
לבדואים וכפריים
חמאד אבו רביעה 1 16,408 1.0% קואליציה הצטרפה למערך עוד בטרם הקמת הממשלה

הקמת הממשלה עריכה

התחושות הקשות של הציבור לאחר מלחמת יום הכיפורים לא מצאו את ביטוין בבחירות ואחריהן, כך סברו לפחות ראשי המערך, ונראה היה כי ניתן להמשיך כבעבר. הממשלה החדשה שהוקמה כללה את גולדה מאיר כראש הממשלה ואת משה דיין כשר הביטחון, כאילו לא אירע דבר.

ציוני דרך ומדיניות עריכה

גל המחאה עריכה

להפתעת הממשלה החלה מחאת יחיד של הלוחם מוטי אשכנזי מול משרדי הממשלה לצבור תאוצה. אשכנזי תבע, בפשטות, נטילת אחריות ודרש את התפטרותו של דיין. שר הביטחון אמנם איבד הרבה מהפופולריות שלו, אך עדיין הייתה הדרישה, כי על שרים או ראשי ממשלה לשאת באחריות לביצועיהם או תפקודם בבחינת רעיון מהפכני, שלא עלה כלל על דעת ראשי המערך. המחאה מול משרדי הממשלה בירושלים הלכה והתעצמה, כאשר אל אשכנזי מצטרפים אנשים נוספים, ביניהם רבים שהשתחררו משרות המילואים בחזית.

ועדת אגרנט עריכה

"המחדל", שהוא הכינוי של הכישלון המודיעיני והמנהיגותי שאיפשר את פרוץ המלחמה בהפתעה, הביא, בסופו של דבר, להקמת ועדת אגרנט. פרסומו של דוח הביניים של ועדת אגרנט, ב-1 באפריל 1974, היה אמור להשתיק את קולות המחאה. המנדט שהוענק לוועדה מנע עיסוק באחריות הדרג המדיני. בדו"ח הביניים הטילה הוועדה אחריות כבדה על כתפי הרמטכ"ל דוד אלעזר, על ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא ועל אלוף פיקוד הדרום שמואל גונן ("גורודיש"). נקבע כי הם אחראים למחדלים שבהכנת הצבא למלחמה, ולכשלים המבצעיים והמודיעיניים שאירעו עד לפריצת המלחמה, ואשר גרמו לתוצאותיה הקשות. הוועדה לא קבעה כל קביעות אישיות לגבי הדרג המדיני, דהיינו, ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון, משה דיין. כאשר הופיע דוח הביניים נתפשו המסקנות, שהטילו את מלוא האחריות על הדרג הצבאי, כהתחמקות מאחריות של הדרג המדיני. האמירה המקובלת הייתה: "זרקו את דדו לכלבים", כלומר, הטילו את האשמה ברמטכ"ל דוד אלעזר (דדו), והאשמים האמיתיים יצאו פטורים בלא כלום. חרף מסקנות הוועדה שלא מצאו כי היא אחראית למחדל, המחאה התעצמה ומכיוון שדיין הבהיר כי אינו מוכן לשלם את המחיר לבדו, התפטרה הממשלה כולה. ב-11 באפריל 1974 הגישה ראש הממשלה, גולדה מאיר, את התפטרותה לנשיא המדינה, אפרים קציר.[1]

סיעות הקואליציה עריכה

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות
המערך 54 משרד ראש הממשלה, משרד החינוך והתרבות,
משרד האוצר, משרד הביטחון,
משרד הבריאות, משרד ההסברה,
משרד החוץ, משרד החקלאות,
משרד המסחר והתעשייה, משרד הפיתוח,
משרד המשטרה, משרד המשפטים,
משרד העבודה, המשרד לקליטת עלייה,
משרד השיכון, משרד התחבורה,
משרד התקשורת, שר בלי תיק
משרד התקשורת 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974
מפד"ל 10 משרד הדתות, משרד הסעד,
משרד הפנים
10 במרץ 1974 3 ביוני 1974
ל"ע 4 משרד התיירות, שר בלי תיק 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה עריכה

הממשלה מנתה 22 שרים, 5 שרים יותר מממשלת ישראל החמש עשרה בתום כהונתה. הגידול במספר השרים נבע מדרישת המפד"ל, לה היו עשרה חברי כנסת, להגדיל את מספר השרים שלה מ-3 ל-4.[2] בעקבות היענות המערך לדרישה זאת, עלה מספר שרי הליברלים העצמאיים מ-1 ל-2 ומספר שרי המערך עלה מ-13–14 ל-17. המפד"ל עצמה לא ניצלה את הגדלת הממשלה, שכן השר המיועד הרביעי, זרח ורהפטיג, סירב להיכנס לממשלה בגלל התנגדותו להסכם הקואליציוני. במהרה התפטר גם מיכאל חזני ובסיום כהונת הממשלה היו בה רק שני נציגים של המפד"ל.

מתוך 22 השרים, 15 שרים המשיכו מממשלות קודמות (מאיר, אלון, ספיר, דיין, שם טוב, פרס, אבן, גבתי, בר-לב, הלל, חזני, בורג, קול, גלילי וצדוק שלא כיהן בממשלה ה-15) ו-7 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (אוזן, יריב, האוזנר, רבינוביץ, רבין, רוזן ורפאל)

המערך מפד"ל ליברלים עצמאיים
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל השש עשרה
ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד | 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד שר מפלגה כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה   ראש הממשלה

גולדה מאיר

המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד האוצר   פנחס ספיר המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד הביטחון   משה דיין המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד הבריאות   ויקטור שם-טוב המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד הדתות   יצחק רפאל מפד"ל ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד ההסברה   שמעון פרס המערך ט' בניסן ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 1 באפריל 1974 - 3 ביוני 1974
משרד החוץ   אבא אבן המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד החינוך והתרבות   סגן ראש הממשלה

יגאל אלון

המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד החקלאות   חיים גבתי המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד המסחר והתעשייה   חיים בר-לב המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - ט' בניסן ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 1 באפריל 1974
משרד הפיתוח
משרד המשטרה   שלמה הלל המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד המשפטים   חיים יוסף צדוק המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד הסעד   מיכאל חזני מפד"ל ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 4 באפריל 1974
משרד העבודה   יצחק רבין המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד הפנים   יוסף בורג מפד"ל ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
המשרד לקליטת עלייה   שלמה רוזן המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד השיכון   יהושע רבינוביץ המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד התחבורה   אהרן יריב המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד התיירות   משה קול ליברלים עצמאיים

התפטר מהכנסת

ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד התקשורת   אהרן אוזן המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
ללא תיק   גדעון האוזנר ליברלים עצמאיים ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
  שמעון פרס המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - ט' בניסן ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 1 באפריל 1974
  ישראל גלילי המערך ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
סגני השרים
משרד התקשורת   ג'בר מועדי המערך י"ד באייר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד 6 במאי 1974 - 3 ביוני 1974

חילופי שרים עריכה

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף
מיכאל חזני מפד"ל משרד הסעד התפטרות 4 באפריל 1974 לא מונה מחליף

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה


הקודם:
ממשלת ישראל החמש עשרה
1969–1974
ממשלת ישראל השש עשרה
10 במרץ 197413 ביוני 1974
הבא:
ממשלת ישראל השבע עשרה
1974–1977