מבקר המדינה

מבקר המדינה הוא המוסד המרכזי בישראל לביקורת המדינה. מבקר המדינה עורך ביקורת חיצונית על מגוון פעולותיהם של גופי מינהל המדינה וגופים ציבוריים שונים, כדי להבטיח פיקוח על כספי ציבור ונשיאה באחריותיות (Accountability). תפקידו וסמכויותיו של מבקר המדינה נקבעו בחוק יסוד: מבקר המדינה ובחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958. משרד מבקר המדינה חבר בארגון הבין-לאומי למוסדות ביקורת עליונים.

מבקר המדינה

איוש נוכחי	מתניהו אנגלמן
תאריך כניסה לתפקיד	4 ביולי 2019
דרכי מינוי	בחירת הכנסת
תחום שיפוט
מושב המשרה	ירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב	7 שנים
ייסוד המשרה	13 בספטמבר 1949
איוש ראשון	זיגפריד מוזס
www.mevaker.gov.il

מבקר המדינה המכהן הוא מתניהו אנגלמן.

מינוי וארגון

לפי "חוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]" מבקר המדינה ממונה בהצבעה חשאית על ידי הכנסת, לתקופת כהונה אחת של שבע שנים. בתקופה של בין 90 לעד 30 יום לפני תום כהונת מבקר המדינה הקודם. במידה וכהונת מבקר המדינה הקודם הסתיימה טרם התקופה, הצבעת בחירת מבקר המדינה החדש תתקיים תוך 45 יום מיום פינוי המשרה. יום בחירת מבקר המדינה בכנסת תיקבע על ידי יושב ראש הכנסת, באפשרות לקיים את יום הבחירה גם ביום שאינו מיום התכנסות הכנסת, ותישלח על כך הודעה לכלל חברי הכנסת לפחות 3 שבועות טרם יום הבחירה.

הגשת מועמדויות יתאפשרו בהגשת המלצה על אותו מועמד על ידי 10 חברי כנסת לפחות ליו"ר הכנסת בצירוף מכתב המלצה והסכמת המועמד לתפקיד, והחל מיום ה-14 עד היום ה-8 טרם מועד ההצבעה. לכל חבר כנסת אפשרות להמליץ על מועמד אחד בלבד לתפקיד. 7 ימים טרם יום הבחירה יו"ר הכנסת מעדכן בכתב את כלל חברי הכנסת על רשימת המועמדים וממליציהם.

באפשרותה הכנסת להדיח את מבקר המדינה מתפקידו בדיון שנועד בלעדית לדבר ותוך נימוק הדרישה בכתב בהגשה לועדת הכנסת של 20 חברי כנסת ויותר ולאחר שניתנה למבקר המדינה אפשרות להשמיע את טענותיו. דיון בנושא ההחלטה הסופית תתקיים תוך 20 יום מהחלטת ועדת הכנסת לאישור בקשת ההדחה.

לפי סעיף 29 לחוק מבקר המדינה ביכולת מבקר המדינה לבקש מינוי ממלא מקום לתקופה של עד 3 חודשים, בקשת היעדרות של מעל 6 חודשים דינה כמתפטר.

חל איסור על מבקר המדינה להיות פעיל פוליטית בתקופת כהונתו, כמו לרכוש או להחזיק מקרקעין מעבר לדרוש לו לצורך מגורים. לאחר כהונתו, קיימת תקופת צינון של 3 שנים טרם יוכל לעבוד או להיות חבר דירקטוריון עסקי למטרות רווח שתחת פיקוח ממשלתי. איסורים אלו חלים גם על עובדי משרד מבקר המדינה, אלא אם אישר מבקר המדינה על אי החלתן מאי חשש לניגוד עניינים או פגיעה בביקורת.

לפי סעיף 30 ב"חוק מבקר המדינה" מסמכים לרבות הודעות שמפיק מבקר המדינה אינם יכולים לשמש כראיות בכל הליך משפטי או משמעותי. בעוד הודעה שנתקבלה בעת תפקידו של מבקר המדינה יכולה לשמש להליך פלילי כ"מסירת עדות בשבועה או בהן צדק".

לפי סעיף 22 בחוק מבקר המדינה ביכולת מבקר המדינה למנות אחראי ביטחון וכן להסתייע בעובדים חיצוניים כפרילנסרים, חוקר פרטי או לקוח סמוי במידה ורואה צורך בכך.

תקציב משרד מבקר המדינה

כדי להבטיח את אי-תלותו ברשות המבצעת, שעליה הוא מפקח, תקציבו נקבע על פי הצעת המבקר עצמו על ידי ועדת הכספים של הכנסת, ולא על ידי משרד האוצר.

לפי סעיף 24 לחוק מבקר המדינה; ועדת הכספים של הכנסת אחראית על קביעת תקציב משרד מבקר המדינה ושינויו, כמו שכרו של מבקר המדינה על פי הצעת מבקר המדינה. כשתקציב משרד מבקר המדינה מפורסמת יחד עם תקציב המדינה.

סמכויות

ביקורת המדינה ועיסוקה מתוארת בחוק יסוד: מבקר המדינה:

מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמינהל של המדינה, של משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, יחידות סמך, ושל כל מפעל, מוסד או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה. מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך.

הגופים הנתונים לפיקוחו של המבקר הוא הרשות המבצעת, הכוללת את משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכל מפעל, מוסד, קרן ותאגיד המתוקצבים על ידי המדינה, או שהממשלה שותפה באופן כלשהו בניהולם, או תומכת בהם במישרין או בעקיפין. כמו כן, כל גוף, מוסד, קרן ותאגיד שהכנסת החליטה שהם נתונים לביקורת המדינה – המפלגות השונות, מגן דוד אדום וחברת החשמל.

בישראל, מבקר המדינה מבקר את משק הכספים של מדינת ישראל, את חוקיות אופן השימוש במשק הכספים, ההכנסות וההוצאות ואופן החזקת הרכוש הציבורי. כמו כן, המבקר בוחן את מידת החיסכון והיעילות שבה נוהגת הרשות המבצעת ואת טוהר המידות של אנשיה, אם ההכנסות היו חוקיות, אם השתמשו בתקציבים למטרה לשמה הועמדו ולפי הסעיפים הנכונים, אם קיימים מסמכים תומכים על כל הוצאה, אם מתקיימת בקרה תקציבית לרבות מניעת הפסדים ושמירת רכוש באופן "מניח את הדעת" תוך חיסכון ויעילות וב"טוהר מידות", אם לא מעלו בתפקידם או נטלו לכיסם מן הרכוש הציבורי המופקד בידם, ניהולם התקין של גופים אלו וכל עניין אחר שהמבקר רואה לנכון לבדוק ולבחון – הרשות נתונה בידו כשהגופים השונים הפועלים תחת המדינה מחויבים לשתף עמו פעולה ולספק את כלל הנתונים שמבקש.

פיקוח על משרד האוצר - לפי סעיף 12 ל"חוק מבקר המדינה" שר האוצר מחויב להפיק עבור מבקר המדינה אחת לשנה, ועד 6 חודשים מתום שנת הכספים דו"ח מקיף בהתייחס להוצאות המדינה לאותה השנה. בתקופה של עד 9 חודשים ממועד תום שנת הכספים מחויב שר האוצר להגיש למבקר המדינה גם מאזן זכויות והתחייבויות המדינה עד תום שנת הכספים הרלוונטית. ב-2 המקרים בתוספת כל מסמך תומך נוסף שיבקש מבקר המדינה.

פיקוח על האיגודים - מבקר המדינה רשאי לקבוע את אופן ביצוע תהליכי החשבונאות ועריכות המאזן, כמו בקשת קיום תחזיות שנתיות לשנה העוקבת והגשתה אליו. בנוסף ביכולת מבקר המדינה לקבוע את הבדיקות שיקיים רואי החשבון של האיגודים השונים.

טיפול בליקויים- במידה והתגלו ליקויים או מעבר על החוק על ידי הגופים המבוקרים על ידי מבקר המדינה בהתייחס ל"עקרונות החסכון והיעילות או טוהר המידות" יעביר מבקר המדינה את הממצאים ואת בקשותיו לתיקון העניין לגוף הרלוונטי, באפשרות העתק ועדכון של השר הנוגע בדבר וראש הממשלה. כמו עדכון ועדת הכנסת ובכך הכנסת ובמידה ונדרש מינוי ועדת חקירה ובאישור של 2/3 מחברי הועדה. במקרה של חשש לעבירה פלילית העניין יועבר לטיפול היועץ המשפטי לממשלה, וזה מחויב לעדכן את מבקר המדינה וועדת הכנסת על דרך הטיפול שמצא בנושא תוך 6 חודשים.

דו"ח מבקר המדינה - על מבקר המדינה להגיש עד ה-15 בפברואר דו"ח מלא על שנת הכספים שחלפה בנושא תוצאות הביקורת שערך לראש הממשלה וליושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת. תוך פירוט על: פגיעה בטוהר המידות, ליקוי ופגיעה בחוק או עקרונות החסכון והיעילות הראויים, המלצות לתיקון ומניעת ליקויים חוזרי, ציון שיפורים או הצטיינויות של יחידות מבוקרות שונות. תוך 10 שבועות ראש הממשלה מחויב להחזיר למבקר המדינה את הערותיו לדו"ח, תגובות הגופים המבוקרים שעלו בדו"ח (בתקופה שימסור ראש הממשלה), דיווח על פעולות תיקון שדווחו שנים קודמות ושבעניינם התקיימו תיקוני ליקויים ופגיעות בשנה זו, בנוסף לעדכון על החלטות, פעולות או חקיקות ממשלה שהגיעו בעקבות דו"חות אלו. בתום העניין יועברו הממצאים במלואם לעדכון הכנסת, ולא יאוחר משבוע לאחר הכנס הקרוב של הכנסת. ביכולת ועדת משנה הועדה להוריד חלקים מהדו"ח שיוצג בפני הכנסת לשם שמירה על בטחון המדינה או במטרה למנוע פגיעה ביחסי חוץ או בקשרי הסחר הבין-לאומיים של המדינה.

טיפול בתלונות הציבור - מתוקף תפקידו, החל מ-1971, משמש המבקר גם כאומבודסמן – נציב תלונות הציבור. תחת משרד מבקר המדינה קיימת "נציבות תלונות הציבור" שלפי סעיף 37-33 ב"חוק מבקר המדינה" יכול להגיש כל אדם תלונה, וכל עוד זו הוגשה בתום לב ולא מתוך טורדנות או קנטרנות. קיימת חובה להחתים מתלונן על תלונה שנתן בכתב או בעל פה - אחרת מבקר המדינה לא יפתח בבירור. תלונת אסיר תוגש במעטפה סגורה ובתיווך נציב בתי הסוהר. במידה ונמצא כי התלונה טורדנית או קנטרנית או שאין מבקר המדינה הגורם המתאים לבירור העניין לא יתקיים בירור. לפי סעיף 40(ב) לחוק מבקר המדינה במקרה של החלטה שלא לקיים בירור, מחויב מבקר המדינה להגיב בכתב למתלונן את סיבת סירובו לקיים בירור. במקרה של החלטה בבירור מבקר המדינה יחליט על דרך הבירור ללא מחויבות לדיני ראיות, כמו יביא את עניין הבירור לידיעת הגורם עליו התלונה וממוניו. תוך העמדת אפשרות תגובה על ידם לתלונה בזמן מוקצב.

תלונות בנושאים הבאים יעברו בירור: גוף מבוקר על ידי מבקר המדינה, עובד או נושא במשרה באחד מהגופים מבוקרים על ידי מבקר המדינה. וזאת כל עוד נושא התלונה: נוגע אישית במתלונן, מונע ממנו טובות הנאה כזכויות אדם; או שהמתלונן הוא בא כוחו של אחד מאלו. ביכולת חבר כנסת להתלונן בעניין פגיעה גם אם הדבר אינו נוגע אליו כלל וזאת בהינתן שהעניין נוגד לחוק, בוצע ללא סמכות חוקית, בניגוד למינהל תקין, או שמהווה נוקשות יתירה או אי-צדק בולט, כולל להגיש תלונה על מחדל או פיגור במעשה.

תלונות בנושאים הבאים לא יעברו בירור: תלונות על נשיא המדינה, הכנסת, ועדות הכנסת, חבר כנסת (על פעולות כחבר כנסת או לצורך מילוי תפקיד), ממשלה, ועדות שרים, שרים (מלבד פעולות הקשורות לתפקיד: פעולות שר כממונה על משרד או על תחום פעולה מסוים), ממונה בנק ישראל (מלבד פעולות הקשורות לתפקיד: מלבד פעולות כממונה בנק ישראל), על פעולה שיפוטית, בעניין העומד בבית משפט או דין, תלונה על חייל סדיר או מילואים, על שוטר או סוהר, או עובד מדינה בהתייחס למילוי תפקיד על פי החוק והנהלים.

הפסקת בירור - אפשרית במידה ומצא מבקר המדינה כי עניין התלונה "בא על תיקונו" או במקרה ביטול התלונה על ידי המתלונן. במקרה זה על מבקר המדינה לשלוח עדכון בכתב למתלונן, למי שהתלונה עליו ולממונה, בפירוט כי הפסיק את הבירור והנימוקים לכך.

מסקנות בירור - במידה והתלונה הייתה מוצדקת ישלח מבקר המדינה את ממצאיו לכל הנוגעים בדבר ובכתב למתלונן, למי שהתלונה עליו ולממונה, שבציון הממצאים והצורך בתיקון הליקוי והדרך לתיקון. זה שהתלונה עליו מחויב מכאן לעדכן בעניין תיקון הליקויים בפרק הזמן שהוקצב לכך על ידי מבקר המדינה. במידה וזה לא נעשה ביכולת מבקר המדינה להביא את העניין לידיעת השר הנוגע בדבר או ועדת הכנסת. במידה ועלה חשש לעבירה פלילית או משמעתית מבקר המדינה מחויב להעביר את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. וזה מחויב לעדכן את מבקר המדינה וועדת הכנסת על דרך הטיפול שמצא בנושא תוך 6 חודשים. ביכולת "נציב תלונות הציבור", קרי מבקר המדינה, שלא לציין את ממצאיו או נימוקיו במידה ומצא כי התלונה הייתה בעניין מינוי, כשהמידע עלול לפגוע שלא כדין בזכויות אדם של אדם אחר מלבד המתלונן, כשפירוט העניין מהווה חשש לגילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית.

זכויות וליווי המתלונן - לפי סעיף 45 יעשה במקרה של פגיעה בעובד, בתפקיד "מבקר פנימי" לאחר תלונה, על ידי ממונים בניגוד לחוק ועל ידי הממונים בהתייחס אליהם הוגשה התלונה. כמו במקרה זהה של פגיעת ממונה בעובד משרד מבקר המדינה לאחר פעולה וסיוע בתום לב כ"שחשף מעשי שחיתות, הפרות חיקוק או פגיעה במינהל תקין" מתוקף תפקידו. במקרה זה תלונה תוגש באמצעות יו"ר הכנסת והבירור יתקיים מול שופט בדימוס מבית המשפט העליון או בית המשפט מחוזי במינוי יו"ר הכנסת ובהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. שופט זה יהיה זכאי לקבל שכר והחזר הוצאות מאוצר המדינה, לפי קביעה של הנהלת בתי המשפט. שיהיה בעל אותן סמכויות בעניין זה כשל נציב תלונות הציבור, קרי מבקר המדינה. וזה יהיה רשאי להסתייע ביועצים חיצוניים, ממשרדי ממשלה ואף ממשרד מבקר המדינה. במידה ומצא מבקר המדינה לנכון ביכולתו לתת צו זמני או קבוע להגנה על עובד, כמו ביטול פיטורים, העברת עובד למשרה אחרת בשירות אותו מעסיק, או מתן פיצויים מיוחדים לעובד, בכסף או זכויות. כשצווים אלו מחייבים את המעסיק והעובד, והפרתו מהווה עבירת משמעת ואף הפרה בעלת אחריות פלילית. ביכולת היועץ המשפטי לממשלה לבקש עיון מחדש בתלונה ואופן הטיפול בה כמו ביטול צווי מבקר המדינה בהתייחס להגנת העובד. במקרי עובד מדינה, ביכולת נציב שירות המדינה לבקש עיון מחדש וביטול צווי מבקר המדינה בהתייחס להגנת העובד. במקרה של תלונה של לא עובד ארגון ביכולת "העומד בראש הגוף המבוקר" לבקש עיון מחדש וביטול צווי מבקר המדינה בהתייחס להגנת העובד.

לאורך שנות פעילות מבקר המדינה נחשפו שחיתויות וליקויים רבים, שהובילו לתיקון בעיות ולענישה, כולל הרשעתם של אישים בכירים בפוליטיקה המקומית - אהוד אולמרט, אריה דרעי, צחי הנגבי ועמרי שרון - בעקבות ליקויים שנתגלו בדוחות המבקר.

יש הגורסים כי ראוי שמבקר המדינה יתמקד בביקורת מערכתית ואין זה ראוי שיעסוק במקרים ובאנשים פרטיים, אולם אין בחוק איסור על המבקר לערוך בדיקה פרטנית או לאזכר שמות של גורמים מעורבים ויש הגורסים שכך ראוי. כמו כן, יש הטוענים כי מבקר המדינה המשמש גם כנציב תלונות הציבור, הוא הגוף המתאים לשמש נציב זכויות האדם של ישראל, וכי יש לו את הסמכויות הנדרשות לשם כך.

מתוקף תפקידו הייחודי כמפקח על ביצוע חוק מימון מפלגות (מאסדר), הוא רשאי להמליץ ליושב ראש הכנסת על הטלת סנקציות כספיות על מפלגות שלא פעלו כשורה.

במסגרת משרד מבקר המדינה פועלת הוועדה למתן היתרים, שהוקמה בשנת 1980, ותפקידה לבחון בקשות של שרים וסגני שרים לחריגה מכללי האתיקה שנקבעו להם.

מבקר המדינה חייב בהכנת חוות דעת בעניינים בתחום אחריותו לבקשת הכנסת, ועדות והממשלה. בשנים 2010–2024 לא התקבלו בקשות מהממשלה ומהכנסת, למעט בקשות ספורות מהוועדה לענייני ביקורת המדינה.

התחייבות לסודיות

לפי סעיף 23 לחוק מבקר המדינה, מבקר המדינה ועובדי משרד מבקר המדינה מחויבים בחוזה בכתב בעת תחילת ההעסקה לסודיות בהתייחס לכל ידיעה שהגיעה אליהם מתוקף ובמסגרת תפקידם.

הפולמוס על מבקר המדינה כ"נציב זכויות האדם" במדינת ישראל

במאמר שפורסם בתחילת 2019 בכתב העת "השילוח" הובאו דברי אישים בכירים במשרד המבקר ומספר משפטנים בכירים, בראשם אהרן ברק ואחרים, מהם עולה כי בסוף העשור השני של המאה ה-21 התעצמה מגמה לפיה תפקידו של מבקר המדינה אמור להיות גם "נציב זכויות האדם" של מדינת ישראל. עם זאת, נטען כי מהלך זה דומה בהיקפו למהפכה החוקתית, משולל זכות חוקית, יפר את האיזונים בין הרשויות ויפגע באמון הציבור ובתפקודו של מוסד מבקר המדינה.

באפריל 2019 פורסם בעיתון מקור ראשון כי במדריך חדש ששמו "תחומי פעילות של מוסד ביקורת המדינה", המגבש באופן רשמי את סמכויות ונוהלי המבקר, כתבו אנשי המבקר שפירא כי "הדגשים והגישות של ביקורת המדינה השתנו לאורך השנים. בעבודת הביקורת מושם דגש על שמירת זכויות הפרט וערכי הדמוקרטיה במדינת ישראל, תוך בחינת פעולות הרשות המבצעת על בסיס אמות המידה החוקתיות הבאות לידי ביטוי בחוקי היסוד בדבר זכויות האדם".

במקביל פרסם מרכז מינרבה לזכויות האדם הפועל באוניברסיטה העברית, דו"ח העוסק בהקמת מוסד זכויות אדם מדינתי בישראל, ובו נבחן, בין השאר, משרד מבקר המדינה והתאמת פעילותו לעקרונות פריז . בשל היעדרו של מנדט מפורש, בלשון החוק, המטיל על מבקר המדינה את האחריות לשמירה על זכויות האדם, קוראים מחברי הדו"ח לשינויים שיעגנו את מעמדו של מבקר המדינה כנציב זכויות האדם בהתאם לעקרונות פריז: תיקון חוק יסוד: מבקר המדינה, קביעת הנחיות פנימיות במשרדו, מינוי מומחים לדיני זכויות אדם בינלאומיים במשרד, קיום קשרים עם מוסדות מדינתיים אחרים בנושא, ועוד.

בתגובה לטענות נאמר כי "חוק יסוד מבקר המדינה קובע ש'מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות'... וחוקיות הפעולות זה חוקי היסוד של המדינה". נטען גם שמדיניות זו מסתמכת על אמנות שאשררה הממשלה, ועל פרשנויות שניתנו "לזכות לכבוד" בבית המשפט העליון. עוד הוזכר כי אין למבקר המדינה סמכות לבטל חוקים והעיסוק בזכויות אדם הוא "כיפת ברזל למדינה".

בקרת פעילות מבקר המדינה

המבקר אחראי בפני הכנסת בלבד – מקיים עמה קשרים והתייעצויות, מחויב לתת להוועדה לענייני ביקורת המדינה דין וחשבון על פעולותיו בפניית הועדה או בכל עת שיחפוץ. כנוהל פעמיים בשנה – מגיש להוועדה לענייני ביקורת המדינה דין וחשבון על ממצאיו כפי שנתגלו בתוך תהליך הביקורת הנמשך, לעיתים, מעבר לשנה אחת, וכן המלצותיו לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם בעתיד. הדו"ח מוגש לידי יושב ראש הכנסת וליושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, ועוד בטרם פרסומו – ליו"ר ועדת השרים לענייני ביקורת ולגופים המבוקרים, כדי שיוכלו לתקן את מה שהמבקר המליץ לתקן.

כדי להעביר את מבקר המדינה מתפקידו נדרשת הצבעה בכנסת שבה יושג רוב של שלושה רבעים מחברי הכנסת (סעיף 13(2) לחוק יסוד: מבקר המדינה).

מבקרי המדינה

מבקרי המדינה

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	תקופת כהונה		כנסת ממנה	עיסוקים קודמים
1		זיגפריד מוזס (1887–1974)	13 בספטמבר 1949	10 בדצמבר 1961	מונה על ידי נשיא המדינה	מנהיג ציוני ורואה חשבון
2		יצחק ארנסט נבנצל (1907–1992)	11 בדצמבר 1961	10 בדצמבר 1981	הכנסת הרביעית	פרופסור למשפטים יו"ר המועצה המייעצת של בנק ישראל
3		יצחק טוניק (1911–1989)	14 בינואר 1982	7 בינואר 1987	הכנסת העשירית	התובע הצבאי הראשי ראש לשכת עורכי הדין
4		יעקב מלץ (1923–2006)	5 בפברואר 1987	30 ביוני 1988	הכנסת האחת עשרה	עורך דין ושופט מחוזי
5		מרים בן-פורת (1918–2012)	4 ביולי 1988	4 ביולי 1998	הכנסת האחת עשרה	עורכת דין; סגנית פרקליט המדינה נשיאת בית המשפט המחוזי משנה לנשיא בית המשפט העליון
6		אליעזר גולדברג (1931–2022)	5 ביולי 1998	3 ביולי 2005	הכנסת הארבע עשרה	שופט עליון ויושב ראש ועדת הבחירות המרכזית
7		מיכה לינדנשטראוס (1937–2019)	4 ביולי 2005	3 ביולי 2012	הכנסת השש עשרה	שופט צבאי, שופט תעבורה ושופט מחוזי
8		יוסף שפירא (1945–)	4 ביולי 2012	3 ביולי 2019	הכנסת השמונה עשרה	שופט צבאי ושופט מחוזי
9		מתניהו אנגלמן (1966–)	4 ביולי 2019	מכהן	הכנסת העשרים ואחת	רואה חשבון, מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה

בניין מבקר המדינה

בניין הנהלת מבקר המדינה בקריית הלאום ירושלים

בשנת 2016 נחנך בניין משרד מבקר המדינה ברחוב מבקר המדינה בקריית הלאום בירושלים.

ראו גם

• חוק יסוד: מבקר המדינה
• ועדה לענייני ביקורת המדינה
• דיני פניות ציבור למבקר המדינה
• חושף שחיתות
• משרד החשבונות הכללי של ארצות הברית
• INTOSAI

לקריאה נוספת

• מיכל טמיר, ומרדכי קרמניצר (מנחה). מבט ביקורתי על מבקר המדינה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2009.
• גד ברזילי, דוד נחמיאס, מוסד ביקורת המדינה: סמכות ואחריות. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1998.
• אורלי פישמן וליאור בן דוד, ‏מעמדו וסמכויותיו של מבקר המדינה (סקירה משווה), באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, י"ז באייר תשס"ו 15 במאי 2006.
• שולחן עגול בנושא: מבקר המדינה – תפקיד, צורת העבודה וסגנון, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2006.
• שלומית לביא, "ביקורת המדינה ברשויות המקומיות בראי התקשורת". בתוך "הביקורת ברשויות המקומיות בישראל" הוצאת משרד הפנים, 1999.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מבקר המדינה
• מבקר המדינה, ברשת החברתית פייסבוק
• מבקר המדינה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מבקר המדינה, ביישום טלגרם
• מבקר המדינה, ברשת החברתית אינסטגרם
• מבקר המדינה, סרטונים בערוץ היוטיוב
• חוק-יסוד: מבקר המדינה, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• תחקיר מבקר המדינה ב-10 פרקים, שקוף - גוף התקשורת של הציבור
• ד"ר עמיר פוקס וד"ר גיא לוריא. חוות דעת על ביקורת בזמן אמת, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 18 בפברואר 2018
• דרור שרון, המשרוקית של גלובס, ‏הוויכוח על תפקיד מבקר המדינה: ביקורת בזמן אמת או בדיעבד, באתר גלובס, 21 ביוני 2019
• מתנאל בראלי, ‏הנציב שאיש לא מינה, השילוח, 13, פברואר 2019
• מתן ברניר, ‏ראיון עם האיש שמכיר את כל הסודות של מבקר המדינה, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2019
• עידן ארץ, אלון פרל, ‏כך הפך מבקר המדינה לגוף עם תקציב אדיר ומעט השפעה, באתר גלובס, 22 בפברואר 2024