פתיחת התפריט הראשי

מבקר המדינה

המוסד המרכזי בישראל לביקורת המדינה
(הופנה מהדף משרד מבקר המדינה)

מבקר המדינה הוא המוסד המרכזי בישראל לביקורת המדינה. מבקר המדינה עורך ביקורת חיצונית על מגוון פעולותיהם של גופי מינהל המדינה וגופים ציבוריים שונים, כדי להבטיח פיקוח על כספי ציבור ונשיאה באחריותיות (Accountability). תפקידו וסמכויותיו של מבקר המדינה נקבעו בחוק יסוד: מבקר המדינה. מבקר המדינה המכהן הוא מתניהו אנגלמן.

מבקר המדינה
Mevaker Symbol.svg
Matanyahu Engelman (IMG-20190520-WA0005).jpg
איוש נוכחי מתניהו אנגלמן
תאריך כניסה לתפקיד 4 ביולי 2019
דרכי מינוי בחירת הכנסת
תחום שיפוט ישראלישראל  ישראל
מושב המשרה ישראלישראלירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב 7 שנים
ייסוד המשרה 13 בספטמבר 1949
איוש ראשון זיגפריד מוזס
www.mevaker.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סמכויותעריכה

בישראל, מבקר המדינה מבקר את משק הכספים של מדינת ישראל, את חוקיות אופן השימוש במשק הכספים, ההכנסות וההוצאות ואופן החזקת הרכוש הציבורי. כמו כן, המבקר בוחן את מידת החיסכון והיעילות שבה נוהגת הרשות המבצעת ואת טוהר המידות של אנשיה, אם לא מעלו בתפקידם או נטלו לכיסם מן הרכוש הציבורי המופקד בידם, ניהולם התקין של גופים אלו וכל עניין אחר שהמבקר רואה לנכון לבדוק ולבחון – הרשות נתונה בידו. מתוקף תפקידו, החל מ-1971, משמש המבקר גם כאומבודסמןנציב תלונות הציבור.

יש הגורסים כי ראוי שמבקר המדינה יתמקד בביקורת מערכתית ואין זה ראוי שיעסוק במקרים ובאנשים פרטיים, אולם אין בחוק איסור על המבקר לערוך בדיקה פרטנית או לאזכר שמות של גורמים מעורבים ויש הגורסים שכך ראוי[1]. כמו כן, יש הטוענים כי מבקר המדינה המשמש גם כנציב תלונות הציבור, הוא הגוף המתאים לשמש נציב זכויות האדם של ישראל, וכי יש לו את הסמכויות הנדרשות לשם כך[2].

הגוף הנתון לפיקוחו של המבקר הוא הרשות המבצעת, הכוללת את משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכל מפעל, מוסד, קרן ותאגיד המתוקצבים על ידי המדינה, או שהממשלה שותפה באופן כלשהו בניהולם, או תומכת בהם במישרין או בעקיפין. כמו כן, כל גוף, מוסד, קרן ותאגיד שהכנסת החליטה שהם נתונים לביקורת המדינה – המפלגות השונות, מגן דוד אדום וחברת החשמל.

עם זאת, מתוקף תפקידו הייחודי כמפקח על ביצוע חוק מימון מפלגות (מאסדר), הוא רשאי להמליץ ליושב ראש הכנסת על הטלת סנקציות כספיות על מפלגות שלא פעלו כשורה.

במסגרת משרד מבקר המדינה פועלת הוועדה למתן היתרים, שהוקמה בשנת 1980, ותפקידה לבחון בקשות של שרים וסגני שרים לחריגה מכללי האתיקה שנקבעו להם[3].

במאמר שפורסם בתחילת 2019 בכתב העת "השילוח" הובאו דברי אישים בכירים במשרד המבקר ומספר משפטנים בכירים, בראשם אהרן ברק ואחרים, מהם עולה כי בשנים האחרונות התעצמה מגמה לפיה תפקידו של מבקר המדינה אמור להיות גם "נציב זכויות האדם" של מדינת ישראל. עם זאת, נטען כי מהלך זה דומה בהיקפו למהפכה החוקתית, משולל זכות חוקית, יפר את האיזונים בין הרשויות ויפגע באמון הציבור ובתפקודו של מוסד מבקר המדינה[4].

ואכן, באפריל 2019 פורסם בעיתון מקור ראשון כי במדריך חדש ששמו "תחומי פעילות של מוסד ביקורת המדינה", המגבש באופן רשמי את סמכויות ונוהלי המבקר, כתבו אנשי המבקר כי "הדגשים והגישות של ביקורת המדינה השתנו לאורך השנים. בעבודת הביקורת מושם דגש על שמירת זכויות הפרט וערכי הדמוקרטיה במדינת ישראל, תוך בחינת פעולות הרשות המבצעת על בסיס אמות המידה החוקתיות הבאות לידי ביטוי בחוקי היסוד בדבר זכויות האדם"[5].

במקביל פרסם מרכז מינרבה לזכויות האדם הפועל באוניברסיטה העברית, דו"ח העוסק בהקמת מוסד זכויות אדם מדינתי בישראל, ובו נבחן, בין השאר, משרד מבקר המדינה והתאמת פעילותו לעקרונות פריז (אנ'). בשל היעדרו של מנדט מפורש, בלשון החוק, המטיל על מבקר המדינה את האחריות לשמירה על זכויות האדם, קוראים מחברי הדו"ח לשינויים שיעגנו את מעמדו של מבקר המדינה כנציב זכויות האדם בהתאם לעקרונות פריז: תיקון חוק יסוד: מבקר המדינה, קביעת הנחיות פנימיות במשרדו, מינוי מומחים לדיני זכויות אדם בינלאומיים במשרד, קיום קשרים עם מוסדות מדינתיים אחרים בנושא, ועוד[6].

מינוי וארגוןעריכה

המבקר נבחר על ידי הכנסת בהצבעה חשאית לתקופת כהונה אחת של שבע שנים, ובאפשרותה גם להדיחו מתפקידו והיא אף קובעת את שכרו – בהחלטת ועדת הכנסת. כדי להבטיח את אי-תלותו ברשות המבצעת, שעליה הוא מפקח, תקציבו נקבע על פי הצעת המבקר עצמו על ידי ועדת הכספים של הכנסת, ולא על ידי משרד האוצר. כמו כן, המבקר אחראי בפני הכנסת בלבד – מקיים עמה קשרים והתיעצויות, ופעמיים בשנה – מגיש לה דין וחשבון על ממצאיו כפי שנתגלו בתוך תהליך הביקורת הנמשך, לעיתים, מעבר לשנה אחת, וכן המלצותיו לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם בעתיד. הדו"ח מוגש לידי יושב ראש הכנסת וליושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, ועוד בטרם פרסומו – ליו"ר ועדת השרים לענייני ביקורת ולגופים המבוקרים, כדי שיוכלו לתקן את מה שהמבקר המליץ לתקן.

כדי להעביר את מבקר המדינה מתפקידו נדרשת הצבעה בכנסת שבה יושג רוב של שלושה רבעים מחברי הכנסת (סעיף 13(2) לחוק יסוד: מבקר המדינה).

מבקרי המדינהעריכה

 
מבקרי המדינה
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

תקופת כהונה כנסת ממנה עיסוקים קודמים
תאריך עברי תאריך לועזי
1   זיגפריד מוזס

(1887–1974)

י"ט באלול ה'תש"ט ג' בטבת ה'תשכ"ב 13 בספטמבר 1949 10 בדצמבר 1961 מונה על ידי נשיא המדינה

מנהיג ציוני ורואה חשבון

2   יצחק ארנסט נבנצל

(1907–1992)

ד' בטבת ה'תשכ"ב י"ד בכסלו ה'תשמ"ב 11 בדצמבר 1961 10 בדצמבר 1981 הכנסת הרביעית

פרופסור למשפטים
יו"ר המועצה המייעצת של בנק ישראל

3   יצחק טוניק

(1911–1989)

י"ט בטבת ה'תשמ"ב ו' בטבת ה'תשמ"ז 14 בינואר 1982 7 בינואר 1987 הכנסת העשירית

התובע הצבאי הראשי
ראש לשכת עורכי הדין

4   יעקב מלץ

(1923–2006)

ו' בשבט ה'תשמ"ז ט"ו בתמוז ה'תשמ"ח 5 בפברואר 1987 30 ביוני 1988 הכנסת האחת עשרה

עורך דין ושופט מחוזי

5   מרים בן-פורת

(1918–2012)

י"ט בתמוז ה'תשמ"ח י' בתמוז ה'תשנ"ח 4 ביולי 1988 4 ביולי 1998 הכנסת האחת עשרה

עורכת דין; סגנית פרקליט המדינה
נשיאת בית המשפט המחוזי
משנה לנשיא בית המשפט העליון

6   אליעזר גולדברג

(1931–)

י"א בתמוז ה'תשנ"ח כ"ו בסיוון ה'תשס"ה 5 ביולי 1998 3 ביולי 2005 הכנסת הארבע עשרה

שופט עליון ויושב ראש ועדת הבחירות המרכזית

7   מיכה לינדנשטראוס

(1937–2019)

כ"ז בסיוון ה'תשס"ה י"ג בתמוז ה'תשע"ב 4 ביולי 2005 3 ביולי 2012 הכנסת השש עשרה

שופט צבאי, שופט תעבורה ושופט מחוזי

8   יוסף שפירא

(1945–)

י"ד בתמוז ה'תשע"ב א' בתמוז ה'תשע"ט 4 ביולי 2012 4 ביולי 2019 הכנסת השמונה עשרה שופט צבאי ושופט מחוזי
9   מתניהו אנגלמן

(1966–)

א' בתמוז ה'תשע"ט מכהן 4 ביולי 2019 מכהן הכנסת העשרים ואחת רואה חשבון, מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה

בניין מבקר המדינהעריכה

 
בניין הנהלת מבקר המדינה בקריית הלאום ירושלים

בשנת 2016 נחנך בניין הנהלת מבקר המדינה ברחוב מבקר המדינה בקריית הלאום בירושלים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה